חומר רקע

משרד המשפטים הסניגוריה הציבורית הארצית ‏י"ד בחשוון, תש"ע ‏1 נובמבר 2009 לכבוד ח"כ דוד רותם יו"ר וועדת חוק, חוקה ומשפט שלום רב, הנדון: עמדת הסניגוריה הציבורית באשר להצעת חוק העונשין (תיקון – איסור רכישת משקה משכר עבור קטין), התשס"ט-2009 הסניגוריה הציבורית מבקשת להעיר את הערותיה באשר להצעת החוק שבנדון, כדלקמן: 1. הסניגוריה הציבורית מקבלת את הרציונאל הטמון בהצעת החוק שבנדון, לפיו יש לאסור במפורש על רכישת משקה משכר עבור מי שטרם מלאו לו 18 שנים. 2. יחד עם זאת, לא ברור מדוע טרם מוצתה האפשרות המשפטית המינימאלית להחיל את האיסור הקיים כיום לגבי ה"משדל" או ה"מעודד" גם על ה"רוכש", ובכך לחסוך מן המחוקק ניסוח איסור נפרד שעלול להביא לפרשנויות בעייתיות ומרחיבות יתר על המידה (ועל כך יורחב בהמשך). 3. בנוסף, הסניגוריה הציבורית סבורה כי בטרם תקודם הצעת החוק, יש לבחון בתחילה את נתוני משטרת ישראל באשר לאכיפת האיסור הקיים היום לגבי בעלי העסק ה"מוכרים". כמו כן, יש לבחון האם קיימת תכנית עבודה מסודרת באשר לאכיפת האיסור המוצע להצעות החוק, כך שלא ייווצר מצב לפיו האיסור הקיים יורחב לעבירה נוספת שלא תיאכף ותהפוך לאות מתה בספר החוקים. בהתאם לנתונים שיתקבלו ממשטרת ישראל לעניין זה, יהיה צורך לשקול האם לקדם את הצעת החוק, או שמא ראוי להמתין ולהתמקד לעת עתה באכיפת הדין הקיים. הסתייגות הסניגוריה מן ההצעות במסמך ההכנה שהפיץ הייעוץ המשפטי של הוועדה א. הרחבת האיסור ל"מספק" 1. הסניגוריה הציבורית מתנגדת להרחבת האיסור המוצע גם למי ש"מספק משקה משכר לקטין". בהקשר זה, נראה כי התיקון שביצע המחוקק בשעתו בשנת 1990 – לפיו נמחקו האיסורים של הספקת משקה משכר לקטין והומרו באיסורים על מכירה (והגשה) מצד בעל העסק – היה מושכל וראוי. 2. הסניגוריה הציבורית סבורה כי הטכניקה החקיקתית של קביעת איסור מצומצם ומוגדר – המכניס בגדרו את מירב הסיטואציות שאותן מבקשת ההצעה למנוע – עדיפה על פני הטכניקה של הרחבת האיסור באופן ניכר והחלתו גם על סיטואציות שקיים ספק גדול באשר למידת פליליותן. המונח "מספק" הינו עמום, נתון לפרשנויות מרחיבות מידי ועלול להביא לסיטואציות אבסורדיות. כך למשל, במצב בו קרוב משפחה, אח או חבר בגיר "מספק" לקטין בן 17 מעט שתייה בנסיבות חברתיות מקובלות, או במצב בו ה"מספק" פעל במחדל (למשל, מי שמחזיק אלכוהול בביתו ללא מנעול וללא נקיטת אמצעים נוספים שימנעו גישה לאלכוהול). לעניין זה, הסניגוריה סבורה כי רשימת החריגים המוצעת במסמך ההכנה של הוועדה אינה ממצה. 3. להבנתנו, התופעה הטיפוסית אותה מבקשת הצעת החוק למנוע היא "עקיפת" האיסור הקיים באמצעות בגירים ה"רוכשים", בעיקר ב"פיצוציות", משקאות משכרים עבור קטינים. על כן, הסניגוריה סבורה כי המונח ה"רוכש" הינו מספק כדי להתמודד עם התופעה של קטינים השותים לשוכרה ובאופן מופרז במרחבים הציבוריים ובחוצות העיר. שאלה נפרדת היא שאלת קשיי האכיפה של הצעת החוק, ככל שישנם כאלו. אולם לטעמנו, שאלה זו אינה יכולה לשמש כעילה להרחבה ניכרת ובעייתית של ההצעה, ופתרונה צריך להימצא ברעיונות יצירתיים במישור האכיפתי בלבד. ב. החמרת הענישה המוצעת לשישה חודשי מאסר 1. הסניגוריה הציבורית סבורה כי העונש שהוצע על ידי המציע – שלושה חודשי מאסר – הינו מספק ומידתי. הסניגוריה מתנגדת להצעה להעמיד את רמת הענישה המוטלת על ה"רוכש" על שישה חודשי מאסר (רמת ענישה זהה לזו הקיימת כיום לגבי בעל העסק ה"מוכר"). 2. לעניין זה, הסניגוריה סבורה כי ההבחנה המשורטטת במסמך ההכנה, לפיה חומרת מעשהו של ה"רוכש" עולה על זו של ה"משדל" או ה"מעודד", אינה מדויקת. למעשה, הפעולה הטיפוסית של ה"משדל" הינה חמורה לא פחות, ולעיתים קרובות אף יותר, מזו של ה"רוכש". כך למשל, ה"משדל" עשוי להפציר בקטין לשתות משקה משכר, לשכנע אותו לעשות כן ולהפעיל עליו לחצים כבדים, באופן החורג מ"מעשה עידוד במילים". לעומת זאת, ה"רוכש", הגם שהוא מסייע לקטין לרכוש את המשקה המשכר, פועל פעמים רבות מתוך "עצימת עיניים" ומתוך אי-בירור העובדות לאשורן (לעניין זה, יש להזכיר כי בניגוד לבעל העסק, ה"רוכש" אינו רשאי לבקש מן הקטין תעודת זהות). לא בכדי קבע המחוקק בחלק הכללי של חוק העונשין כי דינו של המסייע הוא מחצית העונש מזה של המבצע העיקרי והמשדל. 3. דווקא ההבחנה בין ה"רוכש" לבין בעל העסק ה"מוכר" – שעליו מוטלת מעין חובת זהירות מוגברת מכח "מעמדו המקצועי" ושעבודתו מלווה מטבע הדברים בפיתוי כלכלי ועסקי להפר את החוק– נראית ברורה יותר מבחינה נורמטיבית ועונשית. על כן, הסניגוריה הציבורית סבורה כי אין להשוות את רמת הענישה המוטלת על ה"רוכש" לזו המוטלת על ה"מוכר". ד"ר חגית לרנאו, עו"ד ישי שרון, עו"ד סגנית הסניגורית הציבורית הארצית הסניגוריה הציבורית הארצית