חומר רקע
חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים (תיקון התוספת הראשונה)
להלן הצעת לשכת עורכי הדין, כולל דברי הסבר, לצורך הישיבה הקרובה, בועדת חוקה חוק ומשפט, אשר תתקיים ביום רביעי ה 11.11.09 בשעה 9:00 וכלהלן:
חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים (שינויים בתוספת הראשונה והשלישית לחוק) התשס"ח-2008
לעניין סעיף "מ" – לשכת עו"ד בישראל - נוסח מוצע - לישיבת ועדת החוק חוק ומשפט - כנסת ישראל:
"(מ) סמנכ"ל לשכת עו"ד בישראל, הממונה מטעם הוועד המרכזי על ועדת ההתמחות הארצית בלשכת עו"ד, לצורך החלטת הועדה והועד המרכזי בדבר סירוב רישום מבקש כמתמחה ע"פ סעיף 27 לחוק לשכת עו"ד בישראל ובדבר סירוב קבלת מתמחה לחברות בלשכת עו"ד בישראל, ע"פ סעיף 44 לחוק הנ"ל."
דברי הסבר
1.
1.1. הסמכות לקבלת מידע תינתן אך ורק לאדם אחד, סמנכ"ל האמון על ראש לשכת עו"ד והועד המרכזי, והמידע – יגיע אליו בלבד ע"מ שיוצג אך ורק לועדת ההתמחות ולועד המרכזי לשם קבלת החלטה בהתאם להוראות סעיפים 27 ו-44 לחוק לשכת עו"ד – לצורך אישור מועמד להתמחות, ומועמד לחברות בלשכה. הסטטוס הנ"ל הוא סטטוס מקדמי לקבלת רישיון עריכת דין.
1.2. במקרים בהם מועמד להתמחות מבקש להתחיל התמחותו, מחובתה של לשכת עו"ד לוודא, שבין שעריה לא יבואו מי שהורשעו בעבירות ואשר הרשעתם מורה בעליל על העדר ניקיון כפיים, חשש לטוהר המידות, דרכי אלימות בהתנהלותם במשפחה , בכביש , בחברה , ואשר מהרשעתם עולה חשש שאין הם ראויים שלקוחות, בתי משפט ורשויות שונות - יתנו בהם אמון כפי שנדרש ע"פ הוראות חוק לשכת עו"ד וכללי האתיקה. מדובר בחובת אמון אישית, דוגמת משרות חובת אמון בין שלוח לשולח; משרות אמון שלא ניתן במקרים מסויימים, לערוך בהן ניסיונות שיקום למורשעים בעבירות הנ"ל או למי שמצוי בהליכים שתוצאתם הרשעות כנ"ל.
2. אכן יתכן וזכותם של מועמדים כנ"ל , מכוח חוק חופש העיסוק – תפגע, אולם פגיעה זו היא מצוות החוק, והיא מידתית, אל מול הסיכון הצפוי ללקוחות שישימו בהם מבטחם. האחריות כלפי ציבור הלקוחות, בתי המשפט (עו"ד הוא "קצין ביהמ"ש") ורשויות השלטון, מחמת האמון שאלה נותנים בעורכי דין, כבדה לאין שעור, ויתכן ומחייבת פגיעה במועמדים כנ"ל. כשל של מועמד באחד הפרמטרים הנ"ל עלול לגרום לפגיעה בלקוחות , בתי משפט, רשויות והציבור בכללותו, ויכול להיות קריטי ללקוח ולעינינו , עד כדי פגיעה באדם וברכושו. לשכת עורכי הדין היא שומרת הסף, במצוות המחוקק והיא זקוקה לכלים להפעלת שיקול דעת נכון והוגן במקרים אלה.
3. טענת הרבהלטציה והשיקום של עבריין כבודה במקומה מונח, אולם השיקום אינו יכול לבוא על חשבון סיכון אינטרסים של הציבור. שיקום יכול שיהיה, במקרים חמורים פחות ובנסיבות אישיות מתאימות. יהא אשר יהא מצב השיקום במקרה ספציפי, מידע מלא הינו תנאי חיוני לעשיית צדק ואיזון השיקולים השונים במקרים כאלה. על הלשכה לברור בין המקרים ולקבוע מתי השיקום הושג ומתי לא. מניעת מידע חיוני מהלשכה תחבל ביכולתה למלא חובותיה.
4. כל האמור לעיל , רלוונטי בשתי נקודות מפגש: הבקשה להירשם כמתמחה, (סעיף 27 לחוק הנ"ל) והבקשה להירשם כעו"ד - חבר לשכה (סעיף 44 לחוק הנ"ל). בשתי נקודות אלה , מחובתה של לשכת עו"ד לפעול כגורם מסנן לקראת קבלת היתר, וכמי שמעניקה היתר-רישיון עו"ד, לבדוק ולוודא כי לא יורשה מתן היתר ולא יינתן היתר למי שעלול לפגוע בציבור עקב רקע פלילי חמור. על הלשכה לדעת את העובדות לאשורן – כולן – אחרת לא תוכל למלא משימה חיונית זו בהצלחה.
ודוק: אין מדובר בפסילה אוטומטית, אלא בקבלת המידע הרלוונטי לשם הפעלת שיקול דעת. במצב החוקי כיום יכול המועמד (בעל רקע פלילי שהתיישן) למלא פיו מים ומפעילת שיקול הדעת (הלשכה) לא תדע אודות מעשיו בעבר. מצב זה הוא בלתי נסבל ומסוכן לציבור, גם על דעת כל השופטים בפסק דין בד.נ. אלנאססרה וקוסטין (ראה להלן) שנדון בהרכב מורחב של שופטים בבית המשפט העליון. מובאות מפסק הדין רצ"ב.
5. שיקול הדעת של הועד המרכזי, מופעל לאחר קבלת המלצות ועדת התמחות הארצית. שיקול דעת זה, נתון לביקורת שיפוטית, אם היא לא מיושמת במידתיות ותוך שמירת הכללים המתחייבים (כגון: שימוע, זכות טעון וכו') או תוך חריגה מסמכות או משקולים זרים.
6. מצורפים בזה קטעים מפסה"ד בדנ"פ 9384/01 - בעניין אלנאססרה וקוסטין, פסה"ד (מיום 15.11.04). לאחר פסה"ד בעניין אלנאססרה, ניתן גם פסה"ד בעל'א 6038/04 בעניין גורגי מיום 17.3.05, פסה"ד בעניין דגן בע"ש 1520/05, מיום 30/04/06 פסה"ד בעל"א 5277/03, בעניין וולפיש - לואיס מיום 21.5.04. בכל אלה עלתה שאלת מניעת כניסה לתחומי המקצוע - עו"ד של מי שעלול לסכן לקוחות. מגמת כל הפסיקה הזו היא שהמחוקק ראוי שיתקן את הטעון תיקון בכדי שהלשכה תקבל מידע על עבירות שהתיישנו, כדי להפעיל את סמכותה החיונית להגנה על הציבור.
7. בית המשפט העליון הוא שקורא, איפוא - יחד עם לשכת עורכי הדין - למחוקק לתת בידי מפעילת שיקול הדעת את הכלים בלעדיהם לא תוכל הלשכה להגן כיאות על הציבור ולמלא את תפקידה על פי החוק.