חומר רקע
מסמך זה נכתב לקראת דיון ביום ה-7 לדצמבר 2009 בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא "שירותי האינטרנט לציבור והמחירים". במסמך מוצג מידע על מחירי הגלישה באינטרנט בישראל והמהירויות המוצעות; השוואת מחירים ומהירויות גלישה במדינות נבחרות ועוד.
רקע
רשת האינטרנט משמשת כיום ליישומים רבים, ובהם צפייה, הורדה והעלאה של תכנים (טקסט, אודיו ווידיאו), כתיבה וקריאת דואר אלקטרוני, הזמנה וקנייה של שירותים שונים – פרטיים וציבוריים. הרשת מספקת כלים שונים, המשרתים הן את המשתמש הפרטי והן את המגזר העסקי והציבורי והפכה לכלי עבודה קריטי לרוב הארגונים בישראל ובעולם. לרבים היא משמשת לא רק כלי עבודה אלא גם אמצעי תקשורת חברתי ותרבותי מרכזי. ככלל, הרשת מאפשרת גישה נוחה למידע ולשירותים, ללא צורך בנוכחות פיזית של המשתמשים, נותני השירות ומקבלי השירות, ומכאן חשיבותה הרבה.1
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2008 היה ב- 71% ממשקי הבית בישראל מחשב ובכ- 62% ממשקי הבית בישראל המחשב מחובר לאינטרנט. בקרב העשירון העליון בכ- 88% ממשקי הבית יש חיבור לאינטרנט לעומת כ- 28% בעשירון התחתון. ל- 17.4% ממשקי הבית בישראל בשנת 2008 היו שני מחשבים ויותר.2 אינטרנט במהירויות גבוהות ובמחיר תחרותי מאפשר להשתמש ביישומי מחשב מתקדמים יותר, לחסוך זמן למשתמשים ולסייע להמשך חיזוקה של כלכלת המידע. רמת החדירה של טכנולוגיות תקשורת גם מקובלת כמדד לקידמה של אוכלוסייה.
1. מחירי הגלישה באינטרנט בישראל
מחירי הגלישה באינטרנט בישראל מורכבים ממחיר ההתקשרות עם ספק תשתית וממחיר ההתקשרות עם ספק שירותי אינטרנט (ISP- Internet Service Provider). את ההתקשרות עם הספקים ניתן לבצע ישירות מול כל גורם או בעסקת חבילה (Bundle) הכוללת את שני הרכיבים. בישראל קיימים רק שני ספקי תשתית – "בזק" ו"הוט" אך מספר רב יותר של ספקיות גישה.
הטבלאות שלהלן מציגות את מחירי התשתית ומחירי שירותי הגישה בהתאם למהירויות ההורדה (Download) השונות. על המחירים המופיעים בטבלה 1 יש להוסיף תשלום חד פעמי עבור התקנה. בהוט מחיר ההתקנה 299 ₪. שימוש באינטרנט אלחוטי גורר עלות נוספת של כ- 9.9 ₪ בחודש. בבזק עלות ההתקנה 99 ₪, אך על המחירים הנקובים יש להוסיף 25 ₪ עלות קו במקרה שאין בעלות על קו בזק.
המחירים נכונים לנובמבר 2009. במרבית החברות מותנים המחירים הנקובים בהתחייבות להתקשרות לתקופה של שנה עד שנתיים וחצי. יש לציין כי חלק מן החברות מאפשרות חבילות נוספות בתנאים ובמחירים שונים מהמוצג.
טבלה 1. מחירי תשתית אינטרנט לחודש בשקלים3
מהירות MB
1.5
2.5
3
5
7
10
12
15
16
20
30
32
64
100
הערות
בזק
51
61
60
75
143
210
מחיר מבצע בהתחייבות לשנה. מחיר ממוצע לחודש
הוט
65
80
91
121
151
119
149
359
509
609
המחיר המוצג למנויי אינטרנט שאינם מנויים לשירותים נוספים.
* על מחירי בזק הנקובים יש להוסיף 25 ₪ לחודש עבור מי שאין בבעלותו קו בזק; מחירי בזק הנקובים לפי מחיר חצי שנה ראשונה 20 ₪ ותעריף משתנה לפי מהירות לחצי שנה נוספת. בבזק ממהירות10Mb מדובר בשרות NGN שפרישתו כיום חלקית.
טבלה 2. מחירי שירותי אינטרנט (ISP) לחודש בשקלים, של ארבע הספקיות הגדולות4
מהירות
בזק בינלאומי
בהתחייבות לשנה וחצי
בזק בינלאומי
מחיר ספק+ תשתית בהתחייבות לשנה
ברק נטויז'ן
סמייל
אקספון
מחיר ללא התחייבות
אקספון
בהתחייבות לשנה, ממוצע חודשי
1.5M
36
75
30
התחייבות לשנה
29
22
2.5M
40
90
40
התחייבות לשנה
39
33
25
4M
50
100
60
45
חבילה משולבת תשתית ב- 119
49
37
5M
60
120
39
בהתחייבות לשנתיים וחצי: שנה ראשונה חינם, אח"כ 64.95
90
חבילה משולבת תשתית ב- 129.9
65
49
10M
80
150
48
בהתחייבות לשנתיים וחצי: שנה ראשונה חינם, אח"כ 79.95
70
בהתחייבות לשנה
99
74
15M
100
200
66
בהתחייבות לשנתיים וחצי: שנה ראשונה חינם, אח"כ 109.95
100
בהתחייבות לשנה וחצי
139
104
20M
250
137
בהתחייבות לשנתיים וחצי: שנה ראשונה חינם, אח"כ 228
229
בהתחייבות לשנה וחצי
2. מהירות הגלישה בישראל
על פי מידע שנתקבל ממשרד התקשורת מהירות הגלישה הממוצעת בישראל בחודש מרץ 2009 עמדה על 2 Mb הורדה. התפלגות המהירויות באותה עת הייתה: 60% עד 1.5 Mb; 30% במהירות 2-3 Mb ו- 10% הנותרים במהירות של 4-10Mb. מנתונים אלה עולה כי למרות שמוצעות כיום מהירויות גלישה גבוהות אחוז הגולשים העושים שימוש בשירותים מתקדמים אלה קטן יחסית. כפי שניתן לראות בטבלאות 1 ו – 2 עלות הגלישה במהירויות מ- 10Mb ומעלה כיום עודנה גבוהה.
משרד התקשורת אינו מבצע מעקב אחר מהירות הגלישה הממוצעת ואינו מפקח על מחירי גלישה באינטרנט מכיוון שלשיטתו השוק מתאפיין בתחרות הן לגבי מחיר תשתית הגישה והן בשוק ספקיות הגישה לאינטרנט (ISP ). גם ביחס לנושא תשתיות אינטרנט אלחוטי עמדת המשרד היא כי השוק מתפתח מעצמו וללא צורך בהתערבות המשרד. 5
יש לציין כי מהירות הגלישה המוצעת על ידי חברות התקשורת איננה מדויקת אלא תלויה בעומסי התעבורה ברשת בשעת הגלישה. כך עבור כל מהירות נתונה שרוכש הגולש באינטרנט תהיה שונות במהירות הגלישה בהתאם לשעת הגלישה – היינו לעומס על השרתים. מהירות הגלישה המובטחת על ידי חברות התקשורת מייצגת את המהירות בין החיבור הביתי למרכזייה ולא עד לשרת הקצה המספק את המידע המבוקש. גורמים נוספים המשפיעים על מהירות הגלישה הם המרחק בין החיבור הביתי למרכזייה ומיקומו העולמי של השרת ממנו המידע מושג – במקרה של שלישה באתרים בינלאומיים.
3. מהירות ומחיר גלישה: השוואה בינלאומית
טבלה 3 להלן, מתוך דוח גרונאו (ראו הרחבה להלן בסעיף 4), מציגה את מהירות הגלישה הממוצעת ומחיר ממוצע עבור שירותי האינטרנט בהשוואה בינלאומית. בנוסף, מצוינת הטכנולוגיה בה נעשה שימוש במדינות השונות.
טבלה 3. תעריף מינוי לאינטרנט ומהירות השירות – השוואה בינלאומית6
כפי שניתן לראות בטבלה דלעיל, מחד מחירי הגלישה באינטרנט בישראל נמוכים יחסית למדינות אחרות אך מאידך, מהירות הגלישה גם היא נמוכה משמעותית מזו שבמדינות אחרות ומפגרת משמעותית אחרי מדינות מערביות מפותחות. כך למשל מהירות הגלישה הממוצעת (הורדה) בארצות הברית באוקטובר 2006 הייתה כ- 8.8 Mb; בבריטניה כ- 10.6 Mb; בצרפת כ- 44 Mb וביפן כ- 94 Mb.
דוח גרונאו מציין בהקשר זה כך: "הבדלי האיכות (כפי שהם נמדדים על ידי רוחב הפס הממוצע ורוחב הפס המירבי) בולטים במיוחד בהשוואה למדינות שבהן קיים חיבור לבית הלקוח באמצעות סיב אופטי, אך הם קיימים גם בהשוואה למדינות בהן שולטות עדיין הטכנולוגיות ה"מסורתיות" ה- ADSL והכבלים. במציאות הישראלית מוכתב רוחב הפס על ידי בעלי התשתיות חברת "בזק" וחברת הוט, וספקי האינטרנט (ה- ISP) התאימו עצמם למגבלות הטכנולוגיה. התחרות הביאה אמנם להורדת מחירים, אך הצרכן הישראלי שילם על יתרון זה במונחי הגבלות על מגוון השימושים שמציע הפס הרחב, ובראש ובראשונה, העדר פלטפורמה נוספת להעברת שידורי טלוויזיה." (ההדגשות שלי, ר.ג)
יצוין, כי דוח גרונאו פורסם לפני כמעט שנתיים ואין בידינו נתונים עדכניים כוללים. עם זאת לאור המידע ממשרד התקשורת כי מהירות הגלישה הממוצעת בישראל במרץ 2009 עמדה על כ- Mb 2, ולאור העובדה כי דפוסי שינוי חלו מן הסתם גם בשאר המדינות, נראה כי המידע עדיין משקף נכונה את תמונת המצב כיום.
4. המלצות דוח גרונאו ויישומן
בפברואר 2007 מינה שר התקשורת דאז חה"כ אריאל אטיאס ועדה לגיבוש המלצות מפורטות בדבר מדיניות וכללי התחרות בתחום התקשרות בישראל בראשות הפרופ' ראובן גרונאו (להלן ועדת גרונאו). דוח הוועדה הוגש לשר במרץ 2008.
ועדת גרונאו הצביעה על קיומו של דואופול בתחומי התשתית הנייחת ועל ההשלכות של העדר תחרות בתחום:
"...בעוד שהמגזר הנייד ממשיך לספק זרם מתמיד של שירותים חדשים, קפאה החדשנות במגזר הנייח. מגזר זה שהיה מורגל בעשור הקודם לזרם מתמיד של השקעות שהעמיד אותו בחזית הטכנולוגית בעולם, ניצב בפני מצב שבו מפגרים שירותי התקשורת הנייחת (בראש ובראשונה שירותי הפס הרחב) אחרי רוב מדינות העולם המערבי.... ההאטה בהשקעות במגזר הנייח משליכה לא רק על רווחת הצרכנים, אלא, ואולי חשוב יותר, על יעילות וחדשנותו של המגזר העסקי, ועשויה לפגוע בטווח הארוך בצמיחתו של המשק כולו."
ועדת גרונאו המליצה על פיתוחו של שוק סיטונאי שבמסגרתו יוכלו ספקים לחכור או לפעול על תשתיות של אחרים. וקבעה כי "הדרך היחידה לעידוד התחרות במגזר הנייח היא הנמכת סף הכניסה על ידי ויתור על הדרישה שמתחרים חדשים חייבים להיות בעלי תשתיות גישה עצמאיות. הניסיון האירופי מראה שכניסתם של מתחרים חדשים העושים שימוש נרחב ככל הניתן בתשתית עצמאית, ותלותם בתשתית של אחרים מצומצמת, היא מתכון לא רק להורדת מחירים ושיפור באיכות השירות, אלא גורם ראשון בחשיבותו להאצת ההשקעה. תנאי למימוש מודל זה הוא חובת ההחכרה של מקטעים ברשת הגישה שתחול על חברת "בזק" (פתרון דומה אינו ישים טכנולוגית, בשלב זה, כאשר מדובר ברשת הכבלים). ההמלצה להשית על חברת "בזק" חובת החכרה ("פירוק למקטעים" LLU – Local Loop Unbundling ) אינה חדשה והועלתה על ידי ועדת קרול בשנת 2002 . המלצה זו מהווה נדבך חשוב בהמלצותינו לעידוד התחרות בענף." (ההדגשות שלי, ר.ג).
• בשל האמור המליצה ועדת גרונאו תחת הכותרת "שינויים מבניים במגזר הנייח "לחייב את בעלי התשתיות האוניברסאליות במכירה סיטונאית של שירותים ובהחכרת מקטעי גישה למתחרים". הוועדה גם המליצה כי "תוך 15 חודש מיום אימוץ ההמלצות על ידי שר התקשורת יפרסם הגוף המסדיר תעריפים מרביים להחכרת מקטעי גישה ושירותים אחרים הנמכרים בשוק הסיטונאי ותנאים לאספקת השירותים האמורים"
למרות שהמלצה זו אומצה על ידי שר התקשורת בשינויים קלים, כפי שמופיע במכתבו לפרופ' גרונאו7, עד כה יושמו ההמלצות האמורות באופן חלקי בלבד. אמנם חלק מספקי הגישה מציעים כיום למכירה גם תשתית, אך הם אינם חוכרים מקטעי גישה אלא קונים "מוצר סגור" מ"בזק" ו/או "הוט". הספקיות אינן יכולות כיום לקנות את זכות השימוש בתשתיות הקיימות ברשותן של חברות התשתית דוגמת מרכזיות קצה וכדומה, ומכאן כי הליך ה – LLU כאמור לעיל, טרם מתרחש. למרות שחלפו כ- 15 חודשים ממועד אימוץ ההמלצות לא פורסמו תעריפים מרביים להחכרת מקטעי גישה כאמור בהמלצה.
• תחת הכותרת "חובת השירות האוניברסלי" המליצה ועדת גרונאו כי שירותי תקשורת בקצבים מהירים על בסיס טכנולוגיות מתקדמות אשר נחשבים כיום לשירותים מתקדמים יוכרו כחלק מסל השירותים האוניברסליים בשנת 2013, אלא אם יוכח באותה עת כי שיעור החדירה של שירותים אלה נמוך. משמעות החלטה זו הוא כי כחלק מן החובה להעניק שירותים שוויוניים לכלל תושבי ישראל יחויבו חברות התשתית החל משנת 2013 בפריסת תשתיות מתקדמות בכל הארץ ולא רק באזורים בהם ניכרת כדאיות כלכלית למהלך זה. עם זאת, בהמלצות נאמר כי אם יוכח שהליך זה כרוך בהפסדים משמעותיים תיבחנה חלופות שונות להשתת העלויות באופן שלא ירוכזו רק על ספק או ספקים בודדים.
חברות בזק והוט החלו בפריסת תשתיות תקשורת מתקדמות (NGN ו- UFI בהתאמה) ביוזמתן וללא תיאום ותכנון משותף עם משרד התקשורת. נראה כי דווקא לאור ההמלצה לעיל ששירותים אלא יהיו חובה אוניברסאלית תוך כ-3 שנים, היה מקום למעורבות של משרד התקשורת בפיקוח על פריסת התשתיות.