חומר רקע
דברי חקיקה הנוגעים להצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 14), התשס"ח–2008
חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו–1955
1. הגדרות
בחוק זה –
...
"ילד" — מי שלא מלאו לו ארבע עשרה שנה;
...
"קטין" – כהגדרתו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962;
1א. עבירה נלווית
(א) בסעיף זה, "עבירה נלווית" — עבירה נוספת לעבירה המנויה בתוספת, שנעברה במהלך ביצוע העבירה המנויה בתוספת או בקשר אליה, בין אם על ידי האדם החשוד בביצוע העבירה המנויה בתוספת ובין אם על ידי אדם אחר, ובלבד שהילד נחקר לפי חוק זה על העבירה המנויה בתוספת.
(ב) לענין חוק זה, דין עבירה נלווית כדין עבירה המנויה בתוספת.
2. העדת ילד
(א) אין מעידים ילד על עבירה המנויה בתוספת, שנעשתה בגופו או בנוכחותו או שהוא חשוד בעשייתה ואין מקבלים כראיה הודעתו של ילד על עבירה כאמור, אלא ברשות חוקר ילדים.
(ב) הרשה חוקר ילדים עדותו של ילד, לא יהיו נוכחים בשעת גביית העדות אלא התובע, הנאשם, עורך דינו, חוקר הילדים ומי שבית המשפט הרשהו להיות נוכח.
(ג) רשאי בית המשפט לצוות על הפסקת גבייתה של עדות או קבלתה של הודעה כאמור בסעיף קטן (א) אם הוא סבור, לאחר ששמע את חוקר הילדים, שהמשכן עלול לגרום נזק נפשי לילד.
(ד) חוקר ילדים רשאי להתנות את עדותו של ילד על עבירה המנויה בתוספת בתנאים אלה, כולם או מקצתם:
(1) גביית העדות שלא בנוכחות הנאשם, אלא בנוכחות סניגורו; על עדות לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 2ב(ב) עד (ד) והתקנות שהותקנו לפי הוראות סעיף קטן (ו) לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח-1957;
(2) גביית העדות בתוך תקופה מסוימת או לאחר תום תקופה מסוימת, שיקבע;
(3) גביית העדות שלא על דוכן העדים;
(4) גביית העדות כשהשופט ועורכי הדין אינם לבושים מדי משפט;
(5) גביית העדות בלשכת השופט;
(6) גביית העדות שלא במקום מושבו של בית המשפט; מקום העדות ייקבע על ידי בית המשפט, לאחר ששמע את עמדת חוקר הילדים;
(7) גביית העדות בנוכחות אדם המלווה את הילד לצדו במהלך עדותו, לפי בחירת הילד, אף אם הוא מעיד בדלתיים סגורות לפי סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
(ה) לאחר תחילת עדותו של ילד, שחוקר ילדים הרשה אותה, רשאי בית המשפט, מיזמתו, או לבקשת בעל דין, הילד או הורהו, וכן לבקשת חוקר הילדים, לקבוע תנאים כאמור בסעיף קטן (ד) או לשנות תנאים שנקבעו לפי אותו סעיף קטן, אם הוא סבור שהמשך גביית העדות בלא תנאים או בתנאםי שנקבעו עלול לגרום נזק נפשי לילד או לפגום בעדות; לא יחליט בית המשפט כאמור אלא לאחר ששמע את חוקר הילדים.
(ו) לא ייתן חוקר ילדים החלטה לפי סעיף קטן (א) ולא יתנה את עדותו של ילד כאמור בסעיף קטן (ד), ובית המשפט לא ייתן החלטה לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ה), אלא לאחר שנתנו לילד המסוגל לחוות דעה משלו הזדמנות להביע את עמדתו בענין עדותו ודרכי גבייתה, לפי הענין; לדעתו של הילד יינתן משקל ראוי בהתאם לגילו ולמידת בגרותו.
(ז) (1) החליט חוקר ילדים להרשות עדותו של ילד, עם או בלי תנאים כאמור בסעיף קטן (ד), יעריך מחדש את החלטתו סמוך לפני מתן העדות בבית המשפט.
(2) החליט חוקר ילדים שלא להרשות עדותו של ילד לפי חוק זה והחלטתו לא ניתנה סמוך לפני המשפט, יעריך מחדש את החלטתו סמוך לפני המשפט.
(ח) החליט חוקר ילדים להרשות עדותו של ילד לפי חוק זה, עם או בלי תנאים, רשאי בית המשפט, מיזמתו או לבקשת הילד או הורהו שאינו נאשם במשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להורות כי ההחלטה תיבחן מחדש בידי חוקר ילדים בכיר.
(ט) חוקר הילדים ינמק בכתב את החלטותיו לפי סעיף זה.
3. מינוי חוקרי ילדים
(א) שר המשפטים ימנה חוקרי ילדים לצורך חוק זה.
(ב) לא יתמנה חוקר ילדים אלא לאחר התייעצות בועדה.
(ג) הועדה תהיה של חמישה, והם:
(1) שופט של בית משפט שלום המכהן אותה שעה כשופט לענין פקודת העבריינים הצעירים, 1937, שיתמנה על ידי שר המשפטים;
(2) מומחה להיגיינה רוחנית שיתמנה על ידי שר הבריאות;
(3) מחנך שיתמנה על ידי שר החינוך והתרבות;
(4) מומחה לטיפול בילד ובנוער שיתמנה על ידי שר הסעד;
(5) קצין משטרה גבוה שיתמנה על ידי שר המשטרה.
(ד) השופט ישמש יושב ראש הועדה.
(ה) הועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.
4. חקירה על ידי חוקר ילדים בלבד
פרט לחקירה בעדות שחוקר הילדים הרשה אותה לפי סעיף 2, אין חוקרים ילד בעבירה המנויה בתוספת, אלא על ידי חוקר ילדים; אולם הוראה זו לא תחול —
(1) על שאלות הנשאלות בשעת מעשה העבירה או תיכף לאחריה, או משהתעורר חשש סביר שנעברה עבירה כזאת;
(2) על שאלות ששאל האב, האם, האפוטרופוס, האדם שהילד נמצא בפיקוחו או ברשותו, או רופא.
4א. הזמנת ילד לחקירה
(א) ילד שיש לחקרו בעבירה המנויה בתוספת שאין הוא חשוד בביצועה, יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת הורהו.
(ב) על אף הוראת סעיף קטן (א), מותר להזמין ילד לחקירה כאמור באותו סעיף קטן בלא הודעה להורהו ומותר לחקרו, אף בלא ידיעת ההורה, אם מתקיים אחד מאלה:
(1) הילד ביקש כי לא תימסר להורהו הודעה על חקירתו; הודעה על החקירה תימסר לפקיד הסעד, לכל המאוחר עם תום החקירה, והוא רשאי להורות, על אף בקשת הילד, כי תימסר הודעה להורה, אם סבר כי טובת הילד מחייבת זאת;
(2) לדעת הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר הילדים, הזמנת הילד בהודעה להורהו תעכב את חקירת העבירה בשל קושי להודיע להורה במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או יסכל מניעה של פשע; ואולם, בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לבגיר האחראי על הילד באותה העת או לקרוב בגיר של הילד, ככל הניתן בנסיבות הענין, וכן תימסר הודעה להורהו מוקדם ככל האפשר;
(3) לדעת הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם פקיד הסעד, נכון לעשות כן על יסוד אחד מאלה:
(א) טעמים של טובת הילד, או טעמים של טובת החקירה שאין בהם פגיעה בטובת הילד, בשל היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של הילד;
(ב) חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הילד.
(ג) חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת ילד בלא ידיעת הורהו כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע הקצין הממונה על חקירת העבירה להורה על חקירת הילד, אם אין מניעה אחרת להודיע עליה לפי סעיף זה.
(ד) הוראות סעיף זה וסעיף 4ב יחולו גם לענין פעולות חקירה כאמור בסעיף 7.
(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון ילד לתחנת המשטרה לפי סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בענין חקירה בעבירה המנויה בתוספת.
4ב. הוצאת ילד ממקום שהותו לצורך חקירה
(א) בסעיף זה, "מקום שהות" – מקום שבו שוהה ילד לצורך חינוכי או טיפולי, שאינו טיפול רפואי, לרבות בית ספר, גן ילדים או קייטנה.
(ב) התקיים תנאי המצדיק חקירת ילד בעבירה המנויה בתוספת שאין הוא חשוד בביצועה, בלא ידיעת הורהו כאמור בסעיף 4א, רשאי חוקר ילדים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), להוציא את הילד ממקום שהותו, אף בלא ידיעת ההורה, לצורך החקירה או לצורך פעולה אחרת כאמור בסעיף 7 בקשר לעבירה כאמור, ובלבד שהילד לא יוצא ממקום שהותו בניגוד לרצונו.
(ג) חוקר ילדים לא יוציא ילד ממקום שהותו לפי הוראות סעיף זה, אלא אם כן סבר כי חקירת הילד מחוץ למקום שהותו עדיפה בנסיבות הענין על חקירתו במקום שהותו ולאחר שעשה את כל אלה:
(1) הזדהה לפני מנהל מקום שהותו של הילד או לפני האדם האחראי על ניהול המקום באותה עת, הודיע לו כי הוא עומד להוציא את הילד מהמקום ומסר לו את פרטיו;
(2) התייעץ עם עובדי חינוך או טיפול במקום שהותו של הילד המכירים את הילד;
(3) הסביר לילד, בלשון המובנת לו בהתאם לגילו וליכולותיו, את מטרת הוצאתו ממקום שהותו והצורך בביצועה.
(ד) הוציא חוקר ילדים ילד ממקום שהותו כאמור בסעיף זה, ילווה הילד, ככל שהדבר אפשרי בנסיבות הענין, במהלך שהותו מחוץ למקום, גם בידי עובד חינוך או אדם אחר המוכר לו מאותו מקום (בסעיף זה – המלווה), בכפוף להוראת סעיף 5.
(ה) בלי לגרוע מהוראות כל דין, חוקר ילדים שהוציא ילד ממקום שהותו כאמור בסעיף זה יחזיר את הילד בתום החקירה לביתו, לאחר שהתייעץ עם הקצין הממונה על חקירת העבירה, או למקום שממנו הוצא הילד, או יוודא כי המלווה יחזיר את הילד אל אותו המקום.
4ד. חקירת ילד בשעות הלילה
(א) בסעיף זה, "שעות הלילה" – השעות שבין 20:00 ל-07:00.
(ב) ילד שיש לחקרו בעבירה המנויה בתוספת שאין הוא חשוד בביצועה, לא ייחקר בשעות הלילה בתחנת המשטרה או במקום אחר המשמש לחקירת הילד, ולא תימשך חקירתו במקום כאמור בשעות אלה, בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן לחקור ילד בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה בשעות הלילה באחד מאלה:
(1) הילד הגיע מיוזמתו או לבקשתו לתחנת המשטרה או למקום אחר המשמש לחקירת הילד בשעות כאמור כדי להגיש תלונה או למסור עדות על עבירה שבוצעה;
(2) אם העבירה שהוא היה עד לביצועה נעברה בסמוך למועד החקירה;
(3) הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר ילדים, הורה, בהחלטה מנומקת בכתב, כי ילד ייחקר בעבירה כאמור בשעות הלילה, אם שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לאחד מאלה:
(א) שיבוש או סיכול חקירתם או מעצרם של חשודים בעבירה המנויה בתוספת שבקשר אליה הוא נחקר כעד;
(ב) מניעת גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לאותה עבירה;
(ג) מניעת שחרורם של חשודים ממעצר;
(4) הילד והורהו נתנו את הסכמתם לחקירה בשעות הלילה ובלבד שלא תתאפשר חקירתו של הילד בשל הסכמתם כאמור אחרי השעה 00:00;
(5) חוקר הילדים, לאחר שהתייעץ עם הקצין הממונה על חקירת העבירה, שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הילד.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי חוקר ילדים שלא לחקור ילד בשעות הלילה כאמור באותו סעיף קטן, אלא במועד מאוחר יותר שאינו בשעות הלילה, ומוקדם ככל הניתן, אם סבר כי לא ניתן לקיים את החקירה בשעות הלילה נוכח מצבו הגופני או הנפשי של הילד.
4ה. הודעה על חקירת ילד חשוד או על מעצרו
(א) ילד החשוד בביצוע עבירה המנויה בתוספת (בחוק זה – ילד חשוד), יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת הורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הילד במאמץ סביר – בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בכיר אחר המוכר לילד, ובלבד שנשמעה עמדת הילד לעניין זהות אותו בגיר (בחוק זה – קרוב אחר), אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
(ב) ילד חשוד השוהה במעון יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת מנהל המעון וכן בידיעת הורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הילד במאמץ סביר – בידיעת קרוב אחר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
4ו. חקירת ילד חשוד ללא הודעה להורה או לקרוב אחר
(א) על אף הוראות סעיף 4ה, רשאי הקצין המוסמך כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (בחוק זה – קצין מוסמך), לאחר שהתייעץ עם חוקר ילדים, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות על הזמנת ילד חשוד שאינו עצור לחקירה או על חקירתו, בלי להודיע על כך להורהו, לקרוב אחר או למנהל מעון, לפי העניין, אם שוכנע כי הודעה כאמור עלולה –
(1) לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הילד או של אדם אחר;
(2) להביא לשיבוש הליכי החקירה בשל חשד סביר כי ההורה או הקרוב האחר או בן משפחתו של מי מהם, היה צד לעבירה שבה חשוד הילד.
(ב) לצורך קבלת החלטה כאמור בפסקה (1) שבסעיף קטן (א), רשאי הקצין המוסמך להביא בחשבון הודעה מנומקת בכתב של מנהל מעון, כי יש חשש שהודעה להורה או לקרוב אחר תביא לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הילד.
(ג) (1) הורה הקצין המוסמך כאמור בסעיף קטן (א), בלא שהודיע להורה של הילד, וחלפו שמונה שעות מהגעתו של הילד לתחנת המשטרה או למקום האחר המשמש לחקירת הילד, או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה בלי להודיע להורה, לפי המוקדם, תימסר להורה הילד בלא דיחוי, הודעה על הימצאותו של הילד בתחנת המשטרה או במקום אחר המשמש לחקירת הילד, ועל חקירתו;
(2) הורה הקצין המוסמך כאמור בסעיף קטן (א) בלא שהודיע אף לקרוב אחר או למנהל המעון, לפי העניין, יחולו הוראות פסקה (1) אם חלפו שש שעות מהגעתו של הילד לתחנת המשטרה או למקום האחר המשמש לחקירת הילד כאמור בפסקה (1), או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה שלא בידיעתם, לפי המוקדם.
(ד) החליט הקצין המוסמך כאמור בסעיף קטן (א), וחלף פרק הזמן כאמור בסעיף קטן (ג)(2), רשאי קצין נוער מרחבי, ובהעדרו – קצין נוער מחוזי, להאריך את פרק הזמן האמור אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה, ובלבד שפרק הזמן המרבי מהגעתו של הילד לתחנת המשטרה או למקום האחר המשמש לחקירת הילד לא יעלה על שמונה שעות:
(1) סכנה ממשית לשלומו של הילד או לביטחונו;
(2) חשש לשיבוש הליכי החקירה בעבירה מסוג פשע בשל חשד סביר כי ההורה או הקרוב האחר או בן משפחתו של מי מהם היו צד לעבירה שבה חשוד הילד.
(ה) חדל להתקיים הטעם שבשלו לא נמסרה ההודעה להורה הילד או לקרוב אחר, תימסר ההודעה בלא דיחוי, אלא אם כן הופעלה סמכות כאמור בסעיף 36 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – המעצרים), התשנ"ו-1996, או שפקיד סעד הפעיל את סמכותו לפי סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960.
5. נוכחות בחקירה
לא יהיה אדם נוכח בחקירת ילד על ידי חוקר ילדים, אלא ברשות חוקר הילדים.
5א. תיעוד החקירה
(א) חוקר ילדים יתעד חקירת ילד הנעשית על ידו, במלואה, לרבות כל חילופי הדברים עם הילד הנחקר או בנוכחותו, כדלקמן –
(1) באמצעות וידאו;
(2) בהקלטה קולית - אם אין אפשרות סבירה לתיעוד באמצעות וידאו, או אם סירב הילד להשיב לשאלות חוקר הילדים בשל השימוש בוידאו וסירובו תועד באמצעות וידאו;
(3) בכתב - אם אין אפשרות סבירה לתיעוד בהקלטה קולית, או אם סירב הילד להשיב לשאלות חוקר הילדים בשל ההקלטה הקולית וסירובו תועד בהקלטה כאמור.
(ב) לא ייעשה כל שינוי בקלטת חקירה.
(ג) תמליל מודפס של חקירת ילד, שתיעד חוקר ילדים באמצעות וידאו או בהקלטה קולית (להלן - תמליל), יוכן בכל אחד מאלה:
(1) משהוגש כתב אישום בעבירה נושא החקירה;
(2) לפי דרישת תובע, לצורך מילוי תפקידו.
(ד) חוקר הילדים אחראי להכנתו של התמליל במקרים האמורים בסעיף קטן (ג).
(ה) בסעיף זה, "חקירת ילד" - לרבות חקירה נוספת של ילד בהתאם להוראות סעיף 10.
(ו) מיד בפתיחת החקירה, יבהיר חוקר הילדים לילד הנחקר את חשיבות תיעוד החקירה בוידאו, ויפרט את דרכי התיעוד האחרות.
5ב. דרכי העיון בהקלטה
(א) הוראות סעיפים 74 ו-75 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן - חוק סדר הדין הפלילי), יחולו על קלטת חקירה ועל תמליל, בשינויים אלה:
(1) התובע יעביר לידי הנאשם את התמליל;
(2) הנאשם זכאי להאזין לקלטת החקירה, לצפות בה, ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל;
(3) הנאשם אינו זכאי להעתיק את קלטת החקירה, להוציאה ממקום הימצאה הקבוע או לקבל לידיו את העתקה, אלא אם כן הורה בית משפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיפרט; הורה בית משפט כאמור, חייב הנאשם להחזיר את קלטת החקירה וכל העתק שלה, וכן את התמליל, לתיק בית המשפט, בתום ההליך המשפטי, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להחזרתם כאמור.
(ב) לענין סעיף זה, "הנאשם" - לרבות מי שפועל מטעמו כמפורט בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי.
5ג. נוכחות הורה או קרוב אחר בחקירת ילד חשוד
(א) על אף הוראות סעיף 5, ילד חשוד שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר או שנמסרה הודעה על חקירתו לאחד מהם, לפי הוראות סעיף 4ה(א) עד (ג), זכאי שהורהו או קרוב אחר יהיה נוכח בחקירתו וכן זכאי הוא להיוועץ במי מהם, ככל הניתן לפני תחילת החקירה, אלא אם כן הביע הילד התנגדות לכך מנימוק סביר או אם היה מוחזק במעצר, והכל, אם סבר הקצין המוסמך, לאחר שהתייעץ עם חוקר ילדים, כי אין במתן אפשרות לנוכחות ההורה או הקרוב האחר כאמור כדי להביא לאחד מאלה:
(1) פגיעה בטובת החקירה או בטובת הילד;
(2) אחד הטעמים המנויים בסעיף 4ו(א);
(3) אחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (ג)(2)(א) עד (ה);
(4) חשיפת עניין הנוגע לצנעת חייו של קטין אחר.
(ב) הורה או קרוב אחר של ילד חשוד שהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א), יוזמן להיות נוכח בחקירה והחקירה תעוכב עד להגעתו.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הקצין המוסמך, לאחר שהתייעץ עם חוקר ילדים, להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, על התחלת חקירתו של קטין כאמור באותו סעיף קטן בלי להמתין לנוכחות הורהו או קרוב אחר –
(1) אם ההורה או הקרוב האחר לא הגיע לחקירה בתוך זמן סביר בנסיבות העניין מהמועד שבו הוזמן;
(2) אם שוכנע כי המתנה כאמור עלולה להביא לאחר מאלה, ובלבד שחקירת הילד בלא נוכחות הורהו או קרוב אחר תימשך רק כל עוד מתקיים הטעם שהצדיק את אי-ההמתנה כאמור:
(א) פגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הילד;
(ב) סיכול או שיבוש של החקירה או של חקירתם או מעצרם של חשודים נוספים בקשר לאירוע שלגביו נחקר הילד;
(ג) מניעת גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לעבירה שהילד חשוד בביצועה;
(ד) סיכול של מניעת עבירות נוספות;
(ה) מניעת שחרורם ממעצר של הילד או של חשודים אחרים;
(3) לא ניתן לאתר מי מהם במאמץ סביר.
(ד) הורה הקצין המוסמך על חקירת ילד חשוד בלא הזמנת הורהו או קרוב אחר להיות נוכח עמו בחקירה כאמור בסעיף קטן (א), ינמק את החלטתו והיא תתועד בכתב.
(ה) הוחל בחקירתו של ילד חשוד בלי להמתין לנוכחותו של הורהו או של קרוב אחר מאחד הטעמים האמורים בסעיף קטן (ג), והגיע הורהו של הילד או קרוב אחר לתחנת המשטרה או למקום האחר המשמש לחקירת הילד במהלך החקירה, יורשה אותו אדם להיות נוכח בהמשך חקירת הילד וחוקר הילדים ייתן לילד הזדמנות להיוועץ באותו אדם במועד האפשרי הראשון בהתאם למהלך החקירה.
(ו) נכח הורהו של ילד או קרוב אחר בחקירת הילד, לא יתערב במהלך החקירה ולא יצא מחדר החקירה, אלא אם כן התיר לו חוקר הילדים לעשות כן ובתנאים שיקבע; בטרם תחל חקירת ילד בנוכחות הורהו או קרוב אחר, יודיע חוקר הילדים להורה או לקרוב האחר, לפי העניין, על המגבלות החלות עליו כאמור.
(ז) ראה חוקר הילדים כי הורהו של ילד או קרוב אחר הנוכח בחקירת הילד מפריע לחקירה באופן שאינו מאפשר לנהלה, מתערב בחקירה אף שהוזהר שלא לעשות כן או מאיים על הילד באופן ישיר או מרומז, רשאי חוקר הילדים, בהחלטה מנומקת בכתב, להרחיק את ההורה או הקרוב האחר מן החקירה.
5ד. הודעה לילד חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו
(א) בטרם ייחקר ילד חשוד, יודיע חוקר הילדים לילד, בלשון המובנת לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, על זכויותיו המפורטות להלן, נוסף על חובותיו על פי כל דין כלפי הילד בהיותו חשוד:
(1) זכותו להיוועץ בעורך דין ביחידות, ולהיות מיוצג על ידי סניגור, וכן זכאותו לייצוג לפי חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995;
(2) זכותו לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו, כאמור בסעיף 5ג.
(ב) בטרם ייחקר ילד חשוד עצור שהובא לתחנה או ילד חשוד העצור בהתאם להוראות סעיף 32 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, שהובא לתחנה כשהוא עצור, יודיע חוקר הילדים לסניגורו של הקטין על חקירתו, ואם אין לו סניגור יודיע כאמור לסניגוריה הציבורית כדי שתבחן את זכאותו לייצוג; בלי לגרוע מהוראות כל דין, אין בהודעה לסניגורו של הקטין או לסניגוריה הציבורית כאמור, כדי לעכב את החקירה.
(ג) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ושר הרווחה והשירותים החברתיים, יקבע הוראות בדבר נוסח הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
5ה. חקירת ילד חשוד בשעות הלילה
ילד חשוד לא ייחקר בתחנת המשטרה או במקום אחר המשמש לחקירת ילד, בשעות הלילה כהגדרתן בסעיף 4ד(א), ואולם רשאי הקצין המוסמך, לאחר שהתייעץ עם חוקר ילדים, להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, כי ילד חשוד ייחקר בשעות הלילה באחד מאלה:
(1) העבירה שהוא חשוד בביצועה נעברה בסמוך למועד עיכוב הילד או מעצרו;
(2) העבירה שהוא חשוד בביצועה היא עבירה המנויה בתוספת והקצין הממונה על חקירת העבירה שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לאחד מהמקרים המנויים בסעיף 5ג(ג)(2);
(3) הילד והורהו נתנו את הסכמתם לחקירה בשעות הלילה, ובלבד שלא תתאפשר חקירתו של הילד בשל הסכמתם כאמור אחרי השעה 00:00.
6א. דלתיים סגורות
דיון בבית משפט שיש בו כדי לגלות את זהותו של ילד שנחקר בעבירה המנויה בתוספת, יתנהל בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לנהלו, כולו או מקצתו, בפומבי.
7. נוכחותו של ילד בפעולות חקירה
נתגלה הצורך, תוך כדי חקירה משטרתית בעבירה המנויה בתוספת, לעשות פעולה המצריכה נוכחותו של ילד או השתתפותו בה, לא תיעשה הפעולה אלא בהתאם להוראותיו של חוקר ילדים.
8. דין וחשבון למשטרה
(א) נערכה חקירה בעבירה המנויה בתוספת, על ידי חוקר ילדים לפי בקשת המשטרה, יגלה חוקר הילדים לפניה את פרטי חקירתו ויביא לפניה את מסקנותיו.
(ב) הוראות סעיף 6 יחולו על דין וחשבון חוקר הילדים לפי סעיף זה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
9. ראיות כשרות
(א) עדות בעבירה המנויה בתוספת, שתועדה בידי חוקר ילדים בהתאם להוראות חוק זה, וכן זכרון דברים או דין וחשבון לענין חקירה שתועדה כאמור, שנרשמו בידי חוקר ילדים בשעת החקירה או אחריה — כשרים להתקבל כראיה בבית משפט.
(ב) שוכנע בית המשפט כי ננקטו כל האמצעים הסבירים לתיעוד החקירה באמצעות וידאו או הקלטה קולית בהתאם להוראות סעיף 5א, אולם הקלטת החקירה לא צלחה בשל תקלה טכנית, רשאי בית המשפט לקבל כראיה, תיעוד בכתב של החקירה שנעשה בידי חוקר הילדים, במקום קלטת חקירה.
10. חקירה נוספת
הופסקה גביית עדות או קבלת הודעה כאמור בסעיף 2(ג) או שהוגשה לבית המשפט ראיה כאמור בסעיף 9, רשאים הנאשם או התובע לדרוש, וכן רשאי השופט לצוות, שחוקר הילדים יחקור את הילד חקירה נוספת וישאלו שאלה פלונית; אולם רשאי חוקר הילדים לסרב לשאול את השאלות הנדרשות, כולן או מקצתן, אם הוא סבור ששאלתן עלולה לגרום נזק נפשי לילד.
11. עדות מסייעת
לא יורשע אדם על סמך ראיה לפי סעיף 9, אלא אם יש לה סיוע בראיה אחרת.
תוספת
(סעיף 2)
(א) עבירות לפי סעיפים 199 עד 214, 345 עד 351 לחוק העונשין.
(ב) עבירה של אחראי על קטין, כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, שנעברה כלפי הקטין שעליו הוא אחראי, לפי סעיפים 337, 368ב ו-368ג לחוק האמור.
(ג) (בוטל).
(ד) (בוטל).
(ה) (בוטל).
(ו) עבירה לפי סעיפים 329(א)(1), 333, 334, 335, 361, 362, 363, 364, 365, 367, 372, 373, 374, 377, 380 ו-382 לענין עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, שלא בקשר לתאונת דרכים, למעשה טרור או לפגיעת איבה, והחשוד בביצוע העבירה הוא הורה או אח של הילד והנפגע בעבירה הוא אחד מהם או הילד.
(ז) עבירה לפי סעיפים 298, 300 ו-305 לחוק העונשין, שלא בקשר לתאונת דרכים, למעשה טרור או לפגיעת איבה, אם בעת גביית העדות התקיים אחד מאלה:
(1) לילד לא מלאו 12 שנים והוא אינו החשוד בביצוע העבירה;
(2) לילד מלאו 12 שנים, החשוד בביצוע העבירה הוא הורה או אח של הילד והנפגע בעבירה הוא אחד מהם או הילד.
חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957
1. הגדרות
בחוק זה–
...
"קטין" – כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.
2. חקירת עדים
בחקירת עד בבית משפט, לא ירשה בית המשפט חקירה אשר, לדעת בית המשפט, אינה לענין הנידן ואינה הוגנת; ובפרט לא ירשה בית המשפט חקירה שיש בה משום עלבון, הפחדה, התעיה או ביוש, שאינם לענין הנידן ואינם הוגנים.
2א. חקירת נפגע בעבירת מין
בית המשפט לא ירשה חקירה בדבר עברו המיני של הנפגע בעבירה לפי סימן ה' של פרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), אלא אם כן ראה, מטעמים שיירשמו, כי איסור החקירה עלול לגרום לנאשם עיוות דין.
2ב. עדות מתלונן שלא בפני הנאשם
(א) במשפט פלילי בשל עבירת מין או בשל עבירת סחר בבני אדם רשאי בית משפט להורות, בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או המתלונן, ואם היה המתלונן קטין גם לבקשת הורהו, לפני מתן העדות או במהלכה, שמתלונן ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סניגורו, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע במתלונן או לפגום בעדות; עדות שלא בנוכחות נאשם תינתן מחוץ לאולם בית המשפט או בדרך אחרת שתמנע מן העד לראות את הנאשם.
(ב) בית המשפט לא יחליט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ונעשו הסידורים הדרושים כדי לאפשר את אלה:
(1) לבית המשפט ולנאשם – לצפות בעד, בדרך שנקבעה בתקנות, בכל מהלך העדות, לשמוע אותו ולהציג לו שאלות;
(2) לנאשם – לשמור על קשר עם סניגורו, ולהציג שאלות לעד באמצעותו.
(ג) לא היה הנאשם מיוצג – לא יחליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), בטרם מינה לו סניגור לייצגו לצורך ההחלטה ולהמשך ההליך המשפטי.
(ד) בית המשפט רשאי להורות שהדיון כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה שלא בנוכחות העד.
(ה) לענין סעיף זה –
"עבירת מין" – עבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיפים 348(ג), 349, ו-352 לאותו חוק;
"עבירת סחר בבני אדם" – עבירה של סחר בבני אדם לשם מטרה מהמטרות המנויות בפסקאות (5) עד (7) בסעיף 377א(א) לחוק העונשין או המעמידה בכך אדם באחת מהסכנות המנויות בפסקאות האמורות;
"מתלונן" – מי שלפי כתב האישום נפגע בעבירת המין או בעבירת סחר בבני אדם.
(ו) שר המשפטים יתקין תקנות לביצוע סעיף זה וסדרי דין לשמיעת ראיות על-פיו.
2ג. עדות קטין
(א) (1) במשפט פלילי בשל עבירה המנויה בתוספת רשאי בית המשפט להורות, בין מיזמתו ובין לבקשת בעל דין, עד קטין או הורהו, לפני מתן העדות או במהלכה, שהקטין ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סניגורו, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע בקטין או לפגום בעדות; עדות שלא בנוכחות נאשם תינתן מחוץ לאולם בית המשפט או בדרך אחרת שתמנע מהעד לראות את הנאשם.
(2) הוראות סעיף 2ב(ב), (ג) ו-(ד) והתקנות שהתקין השר לפי סעיף קטן (ו) יחולו על עדות קטין, לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
(ב) הרשיע בית משפט נאשם על סמך עדות יחידה של עד שהעיד שלא בנוכחות הנאשם כאמור בסעיף קטן (א), יפרט בהכרעת הדין מה הניע אותו להסתפק בעדות זו.
(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על עדות של קטין שהוא מתלונן בעבירת מין או בעבירת סחר בבני אדם, כאמור בסעיף 2ב, ועל עדותו יחולו הוראות סעיף 2ב.
(ד) במשפט פלילי, רשאי בית המשפט, לפני מתן העדות או במהלכה, להורות, בין מיזמתו ובין לבקשת בעל דין, עד קטין או הורהו, כי עדותו של הקטין תיגבה באחת או יותר מהדרכים המפורטות בפסקאות (1) עד (5), אם נוכח כי הדבר עשוי להקל על הקטין את מסירת העדות:
(1) שלא על דוכן העדים;
(2) כשהשופט ועורכי הדין אינם לבושים מדי משפט;
(3) בלשכת השופט;
(4) בנוכחות אדם המלווה את הקטין לצדו במהלך עדותו, לפי בחירתו;
(5) שלא במקום מושבו של בית המשפט, מכוח סמכותו לפי סעיפים 34(ב) או 44(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
(ה) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בתוספת עבירות נוספות.
3. שמירת דינים
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
תוספת
(סעיף 2ג)
(א) עבירות לפי סעיפים 199(ב), 202, 203, 203ב, 214(ב1) ו-(ב2), 298, 300, 305, 345, 347(ב), 348(א), (ב), ו-(ג1), 351(א), (ב), (ג1) ו-(ג2) ועבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).
מיום 29.10.2006
תיקון מס' 5
ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 5 (ה"ח 231)
(א) עבירות לפי סעיפים 199(ב), 202, 203, 203א, 203ב, 214(ב1) ו-(ב2), 298, 300, 305, 345, 347(ב), 348(א), (ב), ו-(ג1), 351(א), (ב), (ג1) ו-(ג2) ועבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).
(ב) עבירות לפי סעיפים 329(א)(1), 333, 368ב(א) סיפה ו-(ב) ו-368ג לחוק העונשין, כאשר הקטין מעיד נגד אדם האחראי עליו כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, נגד אחיו או בן זוגו, או נגד צאצאו של אחד מאלה.
(ג) עבירות לפי סעיפים 345 עד 351 לחוק העונשין, כאשר הקטין מעיד נגד הורהו.
(ד) עבירות שעונשן מיתה או מאסר עולם ועבירות שעונשן מאסר עשר שנים או יותר כאשר המשפט מתנהל בבית משפט מחוזי.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962
3. קטינות ובגירות
אדם שלא מלאו לו 18 שנה הוא קטין; אדם שמלאו לו 18 שנה הוא בגיר.
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971
1. הגדרות
בחוק זה–
"בית משפט לנוער" – בית משפט שלום או בית משפט מחוזי כשיושב בהם שופט נוער;
...
"קטין" – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, ולענין חשוד ונאשם לרבות בגיר שביום הגשת כתב האישום נגדו לא מלאו לו שמונה עשרה שנה;
...
"חוקר נוער" – שוטר, שהמפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך לענין זה, הסמיך לחקור נוער; לא יוסמך שוטר כחוקר נוער אלא לאחר שקיבל הכשרה לצורך כך, כפי שיקבע המפקח הכללי של משטרת ישראל;
...
"חקירה" – תשאול או גביית הודעה בקשר לעבירה, בידי שוטר, למעט באחד מאלה:
(1) חקירה שהתנהלה מחוץ לתחנת משטרה בעבירות כאמור בסעיף 239 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ששר המשפטים קבע לגביהן בתקנות סדרי אישום והמצאת מסמכים בסטייה מהוראות אותו חוק, או בעבירות שנקבעו כעבירות מינהליות לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985;
(2) חקירה שהתנהלה מחוץ לתחנה כאמור בסעיף 3(א) לחוק חקירת חשודים;
...
"קצין מוסמך", בתחנת משטרה – קצין הנוער בתחנת המשטרה, ובהעדרו – הקצין הממונה על החקירות בתחנת המשטרה; ולעניין חקירה בעבירות לפי פקודת התעבורה – ראש מחלק תאונות דרכים במרחב ובהעדרו קצין הבוחנים המחוזי, ובלבד שקיבלו הכשרה לצורך תפקידם לעניין חוק זה, כפי שיקבע המפקח הכללי של משטרת ישראל;
...
1א. עקרונות כלליים
(א) מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין, ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים, וכן בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.
(ב) חוק זה בא להוסיף על זכויות הנתונות לקטין לפי כל דין, ולא לגרוע מהן.
1ב. זכות ההשתתפות של קטין לעניין החלטה לגביו
(א) נקבע על פי הוראות כל דין, כי תינתן לאדם הזדמנות להביע את עמדתו או כי תידרש הסכמתו לעניין מתן החלטה בעניינו, זכאי קטין שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעצמו, ובדרך המותאמת לגילו, למידת בגרותו ולצרכיו (בחוק זה – הזדמנות להביע עמדה); לעמדתו של הקטין וכן לרצונו ולרגשותיו, יינתן משקל ראוי בקבלת החלטה בעניינו, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.
(ב) לצורך מימוש זכותו של קטין להזדמנות להביע עמדה, יימסר לקטין מידע, בשפה ובאופן המובנים לו, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1) מסירת המידע לקטין אסורה לפי כל דין;
(2) מקבל ההחלטה בעניינו של הקטין שוכנע שמסירת המידע תגרום לו פגיעה ממשית.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מי שמקבל החלטה לפי חוק זה בעניינו של קטין, שלא לתת לקטין הזדמנות להביע עמדה לפני קבלת ההחלטה בעניינו, אם שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתן ההזדמנות להביע עמדה יגרום לפגיעה ממשית בקטין.
(ד) לא ניתנה לקטין הזדמנות להביע עמדה לפני קבלת החלטה בעניינו כאמור בסעיף קטן (ג), תינתן לקטין, ככל הניתן, הזדמנות להביע את עמדתו לאחר קבלת ההחלטה, ובלבד שיישום ההחלטה עדיין לא החל או עדיין נמשך, וחדל להתקיים הטעם שמנע מתן הזדמנות לקטין להביע עמדה כאמור בסעיף קטן (ג).
(ה) התקבלה החלטה לפי חוק זה בעניינו של קטין בניגוד לעמדתו, יסביר מי שקיבל את ההחלטה או אדם מטעמו, לקטין, בשפה ובאופן המובנים לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, ככל הניתן, את הנימוקים להחלטתו, אלא אם כן התקיימו לגבי הנימוקים האמורים הוראות פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ב).
(ו) על אף הוראות סעיף זה, על החלטה של בית משפט לפי חוק זה בעניינו של קטין יחולו הוראות סעיפים 17א ו-17ב.
1ג. קיום הליכים בשפתו של הקטין
הליכים לפי חוק זה שמתקיימים בנוכחות הקטין, יתנהלו בשפתו של הקטין או בשפה שהקטין מבין ודובר אותה, לרבות שפת סימנים, או בתרגום לשפה כאמור.
9א. חקירת עד קטין
(א) בסעיף זה, "בן משפחה" – הורה, הורה של הורה, אח, גיס, דוד, או צאצא של כל אחד מאלה.
(ב) קטין שיש לחקרו בעבירה שחוק הגנת ילדים לא חל על חקירתה, שאין הוא חשוד בביצועה, יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת הורהו.
(ג) על אף הוראת סעיף קטן (ב), מותר להזמין קטין לחקירה כאמור באותו סעיף קטן ומותר לחקרו, אף בלא ידיעת ההורה, אם מתקיים אחד מאלה:
(1) הקטין ביקש כי לא תימסר להורהו הודעה על חקירתו; הודעה על החקירה תימסר לפקיד הסעד, לכל המאוחר עם תום החקירה, והוא רשאי להורות, על אף בקשת הקטין, כי תימסר הודעה להורה, אם סבר כי טובת הקטין מחייבת זאת;
(2) לדעת הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר הנוער, הזמנת הקטין בהודעה להורהו תעכב את חקירת העבירה, בשל קושי להודיע להורה במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או יסכל מניעה של פשע; ואולם, בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לבגיר האחראי על הקטין באותה העת או לקרוב בגיר של הקטין, ככל הניתן בנסיבות הענין, וכן תימסר הודעה להורהו מוקדם ככל האפשר;
(3) לדעת הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם פקיד הסעד, נכון לעשות כן על יסוד אחד מאלה:
(א) טעמים של טובת הקטין או טעמים של טובת החקירה שאין בהם פגיעה בטובת הקטין, בשל היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של הקטין;
(ב) חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין.
(ד) חדל להתקיים הטעם שהצדיק חקירת קטין בלא ידיעת הורהו כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע הקצין הממונה על חקירת העבירה להורה על חקירת הקטין, אם אין מניעה אחרת להודיע עליה לפי סעיף זה.
(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון קטין לתחנת המשטרה לפי סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.
(ו) הוראות פסקאות (1) ו-(3) של סעיף קטן (ג) הנוגעות לפקיד הסעד יחולו רק לגבי חקירה בעבירה המנויה בתוספת לחוק הגנת ילדים של קטין שהוא נפגע העבירה; לענין פסקה (1) האמורה הסמכות הנתונה לפקיד הסעד באותה פסקה תהיה נתונה לחוקר נוער.
9ב. הוצאת קטין ממקום שהותו לצורך חקירה
(א) בסעיף זה, "מקום שהות" – מקום שבו שוהה ילד לצורך חינוכי או טיפולי, שאינו טיפול רפואי, לרבות בית ספר, גן ילדים או קייטנה.
(ב) התקיים תנאי המצדיק חקירת קטין בעבירה, שחוק הגנת ילדים לא חל על חקירתה ושאין הוא חשוד בביצועה, בלא ידיעת הורהו כאמור בסעיף 9א, רשאי חוקר נוער, בכפוף להוראת סעיף קטן (ג), להוציא את הקטין ממקום שהותו, אף בלא ידיעת ההורה, לצורך החקירה, ובלבד שהקטין לא יוצא ממקום שהותו בניגוד לרצונו.
(ג) חוקר נוער לא יוציא קטין ממקום שהותו לפי הוראות סעיף זה, אלא אם כן סבר כי חקירת הקטין מחוץ למקום שהותו עדיפה בנסיבות הענין על חקירתו במקום שהותו ולאחר שעשה את כל אלה:
(1) הזדהה לפני מנהל מקום שהותו של הקטין או לפני האדם האחראי על ניהול המקום באותה עת, הודיע לו כי הוא עומד להוציא את הקטין מהמקום ומסר לו את פרטיו;
(2) התייעץ עם עובדי חינוך או טיפול במקום שהותו של הקטין המכירים את הקטין;
(3) הסביר לקטין, בלשון המובנת לו בהתאם לגילו וליכולותיו, את מטרת הוצאתו ממקום שהותו והצורך בביצועה.
(ד) הוציא חוקר נוער קטין ממקום שהותו כאמור בסעיף זה, ילווה הקטין, ככל שהדבר אפשרי בנסיבות הענין, במהלך שהותו מחוץ למקום, גם בידי עובד חינוך או אדם אחר המוכר לו מאותו מקום (בסעיף זה – המלווה).
(ה) בלי לגרוע מהוראות כל דין, חוקר נוער שהוציא קטין ממקום שהותו כאמור בסעיף זה יחזיר את הקטין בתום החקירה לביתו, לאחר שהתייעץ עם הקצין הממונה על חקירת העבירה, או למקום שממנו הוצא הקטין, או יוודא כי המלווה יחזיר את הקטין אל אותו המקום.
9ד. חקירת עד קטין בשעות הלילה
(א) בסעיף זה, "שעות הלילה" –
(1) לגבי קטין שטרם מלאו לו 14 שנים – השעות שבין 20:00 ל-7:00;
(2) לגבי קטין שמלאו לו 14 שנים – השעות שבין 22:00 ל-7:00.
(ב) קטין לא ייחקר בשעות הלילה בתחנת המשטרה ולא תימשך חקירתו בתחנה בשעות כאמור, בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן לחקור קטין בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה בשעות הלילה, באחד מאלה:
(1) הקטין הגיע מיוזמתו או לבקשתו לתחנת המשטרה בשעות כאמור כדי להגיש תלונה או למסור עדות על עבירה שבוצעה;
(2) אם העבירה שהוא היה עד לביצועה נעברה בסמוך למועד החקירה, והוא נדרש להילוות לשוטר אל תחנת המשטרה לפי סעיף 68(ב) לחוק המעצרים;
(3) הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר נוער, הורה, בהחלטה מנומקת בכתב, כי קטין ייחקר בעבירה כאמור בשעות הלילה, אם שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לאחד מאלה:
(א) שיבוש או סיכול חקירתם או מעצרם של חשודים בעבירה מסוג פשע, או בעבירה מסוג עוון המנויה בחלק א' לתוספת, שבקשר אליה הוא נחקר כעד;
(ב) מניעת גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לאותה עבירה;
(ג) מניעת שחרורם של חשודים ממעצר;
(ד) פגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין;
(4) הקטין והורהו נתנו את הסכמתם לחקירה בשעות הלילה ובלבד שלא תתאפשר חקירתו של הקטין בשל הסכמתם כאמור אחרי השעה 00:00.
9ה. עד קטין שהפך לחשוד
התעורר חשד, במהלך חקירת קטין בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה, שהקטין היה מעורב בביצוע העבירה, יחולו עליו הוראות כל דין לעניין חקירת חשודים, וחקירתו לא תחודש אלא לאחר שקוימו לגביו הוראות סעיפים 9א עד 9ט.
9ו. הודעה על חקירת קטין חשוד או על מעצרו
(א) קטין החשוד בביצוע עבירה (בחוק זה – קטין חשוד), יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת הורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר – בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין, ובלבד שנשמעה עמדת הקטין לעניין זהות אותו בגיר (בחוק זה – קרוב אחר), אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
(ב) קטין חשוד השוהה במעון יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת מנהל המעון וכן בידיעת הורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר – בידיעת קרוב אחר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
(ג) (1) הגיע קטין חשוד לתחנת המשטרה או הובא אליה, כשאינו עצור, לפי הוראות סעיף 67(ב) לחוק המעצרים, או נעצר קטין חשוד, יודיע על כך הקצין הממונה, בלא דיחוי ולאחר שיידע את הקטין כי בכוונתו לעשות כן, להורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר – לקרוב אחר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין;
(2) על אף הוראות פסקה (1), לא תימסר הודעה כאמור באותה הפסקה לעניין קטין שהגיע לתחנת המשטרה או שהובא אליה, כשאינו עצור, אם הקטין הביע התנגדות, מנימוק סביר, למסירתה; היה הקטין עצור, יינתן לרצונו בעניין מסירת ההודעה משקל ראוי, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, ובלבד שתימסר הודעה כאמור לקרוב אחר;
(3) החליט הקצין הממונה על מעצרו של קטין חשוד לפי הוראות סעיף 27 לחוק המעצרים, יודיע על כך גם לקצין מבחן.
(ד) לא נמסרה הודעה להורה של קטין חשוד כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) מחמת העדר אפשרות לאתרו כאמור באותם סעיפים קטנים, תודיע המשטרה להורה, כל עוד הקטין נתון בחקירה או במעצר, לפי המאוחר, בלא דיחוי, עם היווצרות האפשרות לאתרו.
(ה) (1) אי מסירת הודעה להורה של קטין חשוד ולקרוב אחר מחמת העדר אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), תתועד בכתב;
(2) יידוע הקטין, תגובתו וכן התנגדותו ככל שהיתה, וכן החלטת הקצין הממונה ונימוקיה, כאמור בסעיף קטן (ג), יתועדו על ידי הקצין הממונה בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בכתב.
9ז. חקירת חשוד בלא הודעה להורהו או לקרוב אחר
(א) על אף הוראות סעיף 9א, רשאי קצין מוסמך, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות על הזמנת קטין חשוד שאינו עצור לחקירה או על חקירתו, בלי להודיע על כך להורהו, לקרוב אחר או למנהל מעון, לפי העניין, אם שוכנע כי הודעה כאמור עלולה –
(1) לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של אדם אחר;
(2) להביא לשיבוש הליכי החקירה בשל חשד סביר כי אחד מהמנויים ברישה, או בן משפחתו של הורה הקטין או הקרוב האחר, היה צד לעבירה שבה חשוד הקטין;
(3) לגבי קטין שהוא חשוד בעבירת ביטחון כמשמעותו בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים – לפגוע בביטחון המדינה.
(ב) לצורך קבלת החלטה לעניין פסקה (1) שבסעיף קטן (א), רשאי קצין מוסמך להביא בחשבון הודעה מנומקת בכתב של מנהל מעון, כי יש חשש שהודעה להורה או לקרוב אחר תביא לפגיעה בשלומו הגופנים או הנפשי של הקטין.
(ג) (1) הורה קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), בלא שהודיע להורה של הקטין, וחלפו שמונה שעות מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה בלי להודיע להורה, לפי המוקדם, תימסר להורה הקטין בלא דיחוי, הודעה על הימצאותו של הקטין בתחנת המשטרה ועל חקירתו;
(2) הורה קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), בלא שהודיע אף לקרוב אחר או למנהל המעון, לפי העניין, יחולו הוראות פסקה (1) אם חלפו שש שעות מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה שלא בידיעתם, לפי המוקדם.
(ד) החליט קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), וחלף פרק הזמן כאמור בסעיף קטן (ג)(2), רשאי קצין נוער מרחבי, ובהעדרו – קצין נוער מחוזי, להאריך את פרק הזמן האמור אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה, ובלבד שפרק הזמן המרבי מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה לא יעלה על שמונה שעות:
(1) סכנה ממשית לשלומו של הקטין או לביטחונו;
(2) חשש לשיבוש הליכי החקירה בעבירה מסוג פשע בשל חשד סביר כי ההורה או הקרוב האחר או בן משפחתו של מי מהם, היו צד לעבירה שבה חשוד הקטין;
(3) פגיעה ממשית בביטחון המדינה.
(ה) חדל להתקיים הטעם שבשלו לא נמסרה ההודעה להורה הקטין או לקרוב אחר, תימסר ההודעה בלא דיחוי, אלא אם כן הופעלה סמכות כאמור בסעיף 36 לחוק המעצרים, או שפקיד סעד הפעיל את סמכותו לפי סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה).
9ח. נוכחות הורה או קרוב אחר בחקירת קטין
(א) קטין חשוד שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר או שנמסרה הודעה על חקירתו לאחד מהם, לפי הוראות סעיף 9ו(א) עד (ג), זכאי שהורהו או קרוב אחר יהיה נוכח בחקירתו וכן זכאי הוא להיוועץ במי מהם, ככל הניתן לפני תחילת החקירה, אלא אם כן הביע הקטין התנגדות לכך מנימוק סביר או אם היה מוחזק במעצר, והכל, אם סבר קצין מוסמך כי אין במתן אפשרות לנוכחות ההורה או הקרוב האחר כאמור כדי להביא לאחד מאלה:
(1) פגיעה בטובת החקירה או בטובת הקטין;
(2) אחד הטעמים המנויים בסעיף 9ז(א);
(3) אחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (ג)(2)(א) עד (ה);
(4) חשיפת עניין הנוגע לצנעת חייו של קטין אחר.
(ב) הורה או קרוב אחר של קטין חשוד שהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א), יוזמן להיות נוכח בחקירה והחקירה תעוכב עד להגעתו.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי קצין מוסמך להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, על התחלת חקירתו של קטין כאמור באותו סעיף קטן בלי להמתין לנוכחות הורהו או קרוב אחר –
(1) אם ההורה או הקרוב האחר לא הגיע לחקירה בתוך זמן סביר בנסיבות העניין מהמועד שבו הוזמן;
(2) אם שוכנע כי המתנה כאמור עלולה להביא לאחד מאלה, ובלבד שחקירת הקטין בלא נוכחות הורהו או קרוב אחר תימשך רק כל עוד מתקיים הטעם שהצדיק את אי-ההמתנה כאמור:
(א) פגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין;
(ב) סיכול או שיבוש של החקירה או של חקירתם או מעצרם של חשודים נוספים בקשר לאירוע שלגביו נחקר הקטין;
(ג) מניעת גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לעבורה שהקטין חשוד בביצועה;
(ד) סיכול של מניעת עבירות נוספות;
(ה) מניעת שחרורם ממעצר של הקטין או של חשודים אחרים;
(3) לא ניתן לאתר מי מהם במאמץ סביר.
(ד) הורה קצין מוסמך על חקירת קטין חשוד בלא הזמנת הורהו או קרוב אחר להיות נוכח עמו בחקירה כאמור בסעיף קטן (א), ינמק את החלטתו והיא תתועד בכתב.
(ה) הוחל בחקירתו של קטין חשוד בלי להמתין לנוכחותו של הורהו או של קרוב אחר, מאחד הטעמים האמורים בסעיף קטן (ג), והגיע הורהו של הקטין או קרוב אחר לתחנת המשטרה במהלך החקירה, יורשה אותו אדם להיות נוכח בהמשך חקירת הקרטין והחוקר ייתן לקטין הזדמנות להיוועץ באותו אדם במועד האפשרי הראשון בהתאם למהלך החקירה.
(ו) נכח הורהו של קטין או קרוב אחר בחקירת הקטין, לא יתערב במהלך החקירה ולא יצא מחדר החקירה, אלא אם כן התיר לו החוקר לעשות כן ובתנאים שיקבע; בטרם תחל חקירת קטין בנוכחות הורהו או קרוב אחר, יודיע החוקר להורה או לקרוב האחר, לפי העניין, על המגבלות החלות עליו כאמור.
(ז) ראה חוקר כי הורהו של קטין או קרוב אחר הנוכח בחקירת הקטין מפריע לחקירה באופן שאינו מאפשר לנהלה, מתערב בחקירה אף שהוזהר שלא לעשות כן או מאיים על הקטין באופן ישיר או מרומז, רשאי החוקר, בהחלטה מנומקת בכתב, להרחיק את ההורה או הקרוב האחר מן החקירה.
9ט. הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו
(א) בטרם ייחקר קטין חשוד, יודיע חוקר לקטין, בלשון המובנת לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, על זכויותיו המפורטות להלן, נוסף על חובותיו לפי כל דין כלפי הקטין בהיותו חשוד:
(1) זכותו להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצג על ידי סניגור, וכן זכאות לפי חוק הסניגוריה הציבורית;
(2) זכותו לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו, כאמור בסעיף 9ח.
(ב) בטרם ייחקר קטין חשוד עצור שהובא לתכנה או קטין חשוד העצור בהתאם להוראות סעיף 32 לחוק המעצרים, שהובא לתחנה כשהוא עצור, יודיע חוקר לסניגורו של הקטין על חקירתו, ואם אין לו סניגור יודיע כאמור לסניגוריה הציבורית כדי שתבחן את זכאותו לייצוג; בלי לגרוע מהוראת כל דין, אין בהודעה לסניגורו של הקטין או לסניגוריה הציבורית כאמור, כדי לעכב את החקירה.
(ג) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע הוראות בדבר נוסח הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
9י. חקירת קטין חשוד בשעות הלילה
קטין חשוד לא ייחקר בתקנת המשטרה בשעות הלילה, כהגדרתן בסעיף 9ד(א), ואולם רשאי קצין מוסמך להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, כי קטין חשוד ייחקר בשעות הלילה באחד מאלה:
(1) העבירה שהוא חשוד בביצועה נעברה בסמוך למועד עיכוב הקטין או מעצרו;
(2) העבירה שהוא חשוד בביצועה היא עבירה מסוג פשע, או עבירה מסוג עוון המנויה בתוספת, והקצין המוסמך שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לאחד מהמקרים המנויים בסעיף 9ח(ג)(2);
(3) הקטין והורהו נתנו את הסכמתם לחקירה בשעות הלילה, ובלבד שלא תתאפשר חקירתו של הקטין בשל הסכמתם כאמור אחרי השעה 00:00.
10א. מעצר קטינים כאמצעי אחרון ושיקולים למעצר
לא יוחלט על מעצרו של קטין אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה, והמעצר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור; בקבלת החלטה על מעצרו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו.
10ג. הבאת קטין עצור לפני שופט
סעיף 29 לחוק המעצרים יחול, לעניין קטין, בשינויים אלה:
(1) בסעיף קטן (ג), במקום "קצין משטרה בדרגת סגן-ניצב" יקראו "קצין משטרה המשמש באותה עת כקצין נוער מרחבי או מחוזי";
(2) לעניין קטין שטרם מלאו לו 14 שנים –
(א) בסעיף קטן (א), במקום "ולא יאוחר מ-24 שעות" יקראו "ולא יאוחר מ-12 שעות";
(ב) בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה)(1), בכל מקום, במקום "בתום 24 שעות" יקראו "בתום 12 שעות", והחלטה על החזקת קטין במעצר במהלך השבת או החג כאמור בסעיפים הקטנים האמורים טעונה אישור מאת קצין המשטרה המשמש באותה עת כקצין נוער מרחבי או מחוזי.
10ד. השהיית הבאת קטין עצור שטרם מלאו לו 14 בפני שופט
(א) על אף הוראות סעיפים 29 ו-30 לחוק המעצרים, וסעיף 10ב, רשאי הקצין הממונה להשהות הבאת קטין עצור שטרם מלאו לו 14 שנים לפני שופט, לתקופה שלא תעלה על 24 שעות מתחילת המעצר, בכל אחד מאלה:
(1) אם מצא כי התקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף 30 לחוק המעצרים;
(2) ההחלטה לבקש את הארכת מעצרו של קטין היתה יכולה להתקבל, בנסיבות העניין, רק לאחר חצות הלילה, והמועד שבו היה הקטין אמור להיות מובא לפני שופט לפי הוראות סעיף 29 לחוק המעצרים כנוסחו בסעיף 10ג, חל שלא בשעות הפעילות של בית המשפט; הוארך המעצר לפי פסקה זו, יובא הקטין לפני שופט מיד עם תחילת פעילותו של בית המשפט.
(ב) הקצין הממונה ירשום את הנימוק להארכת המעצר לפי סעיף זה, והנימוק יובא לתשומת לב השופט אשר לפניו יובא הקטין.
10ו. מינוי סניגור לעציר לצורך דיון במעצרו
הוגשה לבית משפט בקשה למעצרו של קטין שאין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור ויחולו לעניין זה הוראות חוק הסניגוריה הציבורית.
10ט. משך מעצר קטין לפני הגשת כתב אישום
בסעיף 17 לחוק המעצרים, לעניין קטין, בסעיף קטן (א), בכל מקום, במקום "15 ימים" יקראו "10 ימים" ובסעיף קטן (ב), במקום "30 ימים" יקראו "20 ימים".
10י. מעצר לאחר הגשת כתב אישום
סעיף 21 לחוק המעצרים יחול, לעניין קטין, בשינויים אלה:
(1) אחרי סעיף קטן (א) יקראו:
"(א1) סעיף קטן (א) לא יחול על נאשם שהוא קטין שטרם מלאו לו 14 שנים; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להורות על שחרור הנאשם בערובה או בתנאי שחרור אחרים.";
(2) בסעיף קטן (ד), במקום "30 ימים" יקראו "15 ימים".
10יא. שחרור קטין ממעצר באין אישום
בסעיף 59 לחוק המעצרים, לעניין קטין, במקום "75 ימים" יקראו "40 ימים".
10יב. שחרור קטין ממעצר באין הכרעת דין
בסעיף 61 לחוק המעצרים, לעניין קטין, במקום "תשעה חודשים" יקראו "שישה חודשים".
10יג. הארכת מעצר קטין או חידושו
בסעיף 62 לחוק המעצרים, לעניין קטין, במקום "90 ימים" יקראו "45 ימים".
10יד. איסור יציאה של קטין ממקום מגורים
(א) קטין שבית משפט הורה על שחרורו בערובה בתנאי כאמור בסעיף 48(א)(9) לחוק המעצרים, לא יהיה נתון בתנאי כאמור לתקופה העולה על תשעה חודשים; ואולם רשאי בית המשפט להורות על הארכת התנאי לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת.
(ב) הורה בית משפט על שחרור קטין בערובה בתנאי כאמור בסעיף 48(א)(9) לחוק המעצרים לפרק זמן מצטבר העולה על 16 שעות ביום, יורה על קיום דיון בעניינו של הקטין אחת לשלושה חודשים במהלך תקופת תוקפו של התנאי האמור.
12. תפקידו של קצין מבחן
(א) נעצר קטין או נתגלה בחקירה פלילית כי קיים יסוד להעמיד לדין קטין, תודיע על כך המשטרה לקצין מבחן והוא יהיה רשאי להשתמש בסמכויותיו של פקיד סעד לפי חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955, אף שלא לפי צו בית משפט.
(ב) אין להעמיד לדין קטין שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים ביום הגשת כתב האישום נגדו, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.
14. התקופה להעמדה לדין של מי שביצע עבירה בהיותו קטין
אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה שביצע בהיותו קטין אם עברה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
18. סנגוריה
(א) קטין שהוגש נגדו כתב אישום, למעט אישום שהוגש פני שופט תעבורה בעבירה שאינה פשע, זכאי לייצוג על ידי סניגור לפי חוק הסניגוריה הציבורית.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי בית משפט למנות לקטין סניגור, אף אם לא הוגש נגדו כתב אישום כאמור באותו סעיף קטן, אם הוא סבור כי טובת הקטין דורשת זאת; החליט בית המשפט למנות לקטין סניגור כאמור, יפנה את הקטין ללשכת הסניגוריה הציבורית הנמצאת במחוז שיפוטו של בית המשפט לצורך מינוי הסניגור.
(ג) באין לקטין סניגור, יעזור לו בית המשפט לחקור את העדים.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הקטין להיות מיוצג על ידי עורך דין בהתאם להוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.
24. החלטת בית המשפט לגבי קטין שביצע עבירה
קבע בית משפט לנוער שהקטין ביצע את העבירה והוגשו לו תסקיר של קצין המבחן ותוצאות הבדיקות והחקירות, שעליהם הורה לפי סעיף 22, יחליט על אחד מאלה:
(1) להרשיע את הקטין ולגזור את דינו;
(2) לצוות על אחד או יותר מהאמצעים ודרכי הטיפול המנויים בסעיף 26;
(3) לפטור את הקטין בלא צו כאמור.
25. דרכי ענישה\
(א) (1) קטין שהורשע, רשאי בית משפט לנוער, במקום להטיל עליו מאסר לצוות על החזקתו במעון נעול לתקופה שיקבע ובלבד שלא תעלה על תקופת המאסר המרבית הקבועה לעבירה שבה הורשע הקטין:
(2) בית משפט לנוער, המצווה על הפעלת מאסר על-תנאי לפי סעיף 55 לחוק העונשין, רשאי, במקום להטיל על הקטין מאסר, לצוות על החזקתו במעון נעול;
(3) בית משפט לנוער שהחליט על החזקת קטין במעון נעול לפי פסקאות (1) או (2), יסביר לקטין, בשפה ובאופן המובנים לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, באילו נסיבות יהיה ניתן להעבירו מהמעון הנעול למאסר, לפי הוראות סעיפים 25א או 25ב(ג), ואת ההשפעה של מעבר כאמור על תנאי החזקתו ועל שחרורו.
(ב) אדם שהיה קטין ביום ביצוע העבירה, לא יוטל עליו עונש מוות, ועל אף האמור בכל דין אין חובה להטיל עליו מאסר עולם, מאסר חובה או עונש מינימום.
(ג) בקביעת ענשו של קטין יתחשב בית המשפט לנוער, בין השאר, בגילו בשעת ביצוע העבירה.
(ד) קטין שבשעת גזירת דינו טרם מלאו לו ארבע עשרה שנה, לא יוטל עליו מאסר.
26. דרכי טיפול
ואלה דרכי הטיפול שעליהן רשאי בית משפט לנוער לצוות לפי סעיף 24(2):
(1) מסירת הקטין לטיפולו והשגחתו של אדם הראוי לכך שאינו הורה הקטין, לתקופה שיקבע בית המשפט, והגבלת זכויותיהם של הורי הקטין כאפוטרופסיו במשך התקופה האמורה;
(2) העמדת הקטין במבחן;
(3) קבלת התחייבות, בערובה או בלי ערובה, מאת הקטין או הורהו בדבר התנהגותו של הקטין בעתיד;
(4) שהייה של הקטין במעון יומי במשך תקופה שיקבע בית המשפט;
(5) החזקת הקטין במעון לתקופה שיקבע בית המשפט או החזקת קטין במעון נעול לתקופה שלא תעלה על תקופת המאסר המרבית הקבועה לעבירה שביצע הקטין;
(6) מתן כל הוראה אחרת בדבר התנהגותו של הקטין אם הדבר דרוש, לדעת בית המשפט, לטיפול בו;
(7) חיוב הקטין או הורהו בתשלום קנס או הוצאות המשפט;
(8) חיוב הקטין או הורהו בתשלום פיצוי לאדם שניזוק באותה עבירה.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996
21. מעצר לאחר כתב אישום
(א) הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, אם נתקיים אחד מאלה:
(1) בית המשפט סבור, על סמך חומר שהוגש לו, כי נתקיים אחד מאלה:
(א) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;
(ב) קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה;
(ג) הואשם הנאשם באחד מאלה:
(1) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;
(2) עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב);
(3) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי;
(4) עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם;
(5) עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991,
חזקה כי מתקיימת העילה האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת.
(2) בית משפט ציווה על מתן ערובה והערובה לא ניתנה להנחת דעתו של בית המשפט או שהופר תנאי מתנאי הערובה, או שנתקיימה עילה לביטול השחרור בערובה.
(ב) בית המשפט לא יתן צו מעצר לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן נוכח, לאחר ששמע את הצדדים, שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ולענין סעיף קטן (א)(1), לא יצווה בית המשפט כאמור, אלא אם כן נתקיימו גם אלה:
(1) לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה;
(2) לנאשם יש סניגור, או שהנאשם הודיע שברצונו שלא להיות מיוצג בידי סניגור.
(ג) לא היה לנאשם סניגור והוא לא הודיע כאמור בסעיף קטן (ב)(2), ימנה לו בית המשפט סניגור ויחולו לענין זה הוראות פרק ב' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב–1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), או הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו–1995 (להלן – חוק הסניגוריה הציבורית), לפי הענין; כל עוד לא נתמנה סניגור, רשאי בית המשפט לצוות על מעצרו של הנאשם לתקופות שלא יעלו על 7 ימים כל פעם, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 30 ימים.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנאשם או סניגורו, לדחות את הדיון, כדי לאפשר לנאשם או לסניגורו לעיין בחומר החקירה ולצוות שהנאשם יהיה במעצר לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
(ה) צו מעצר לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד למתן פסק הדין, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת; על צו מעצר לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סעיף 20.
25. הבאת עצור לתחנת משטרה
(א) שוטר שעצר אדם ללא צו מעצר, יביאו, ללא דיחוי, לתחנת משטרה (להלן – התחנה), ויעבירו לרשות הקצין הממונה על החקירות בתחנה, בהעדרו – למפקד התחנה, ובהעדרם – לקצין הממונה על התחנה (להלן – הקצין הממונה), אלא אם כן מצא, לאחר המעצר, שניתן לשחררו.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השוטר –
(1) להביא את העצור למקום אחר כדי שהעצור יקבל שם טיפול רפואי שהוא נזקק לו באופן דחוף;
(2) להשאיר את העצור במקום שבו הוא נעצר או להביאו למקום שבו נדרשת נוכחות השוטר –
(1) כאשר נוכחות השוטר באותו מקום דרושה כדי למנוע פגיעה באדם, בבטחון הציבור או בבטחון המדינה;
(2) לצורך המשך החקירה כאשר אין באפשרותו של השוטר להביא את העצור לתחנה בעצמו או באמצעות שוטר אחר;
(3) להישאר עם העצור במקום המעצר או להביאו למקום האירוע, כאשר טובת החקירה דורשת פעולה דחופה שם, בנוכחות העצור;
(4) להביא את העצור למקום אחר כשנוכחותו דרושה שם, כדי למנוע פגיעה מיידית וחמורה בבטחון הציבור או בבטחון המדינה, או מוות או נזק גופני חמור לאדם;
(5) להביא את העצור למקום אחר, בהסכמתו, כדי לתפוס ראיה או למנוע השמדתה.
(ג) חלפו הנסיבות שמנעו הבאת העצור לתחנה, יובא העצור, ללא דיחוי, לתחנה.
(ד) נעדר הקצין הממונה מהתחנה או נבצר ממנו מלדון בשחרורו של עצור, רשאי שוטר שהוסמך לכך בהתאם לפקודות משטרת ישראל, כהגדרתן בסעיף 1 לפקודת המשטרה, לשחרר את העצור לפי הוראות חוק זה; ובלבד שאם הורה על שחרור בערובה, יקבל את אישור הקצין הממונה לערובה ולתנאיה.
(ה) שוחרר עצור בערובה לפי סעיף קטן (ד), יראוהו כאילו שוחרר על ידי הקצין הממונה.
29. הבאת העצור בפני השופט
(א) מי שנעצר בידי הקצין הממונה לפי סעיף 27 יובא בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-24 שעות, בפני שופט.
(ב) חל מועד הבאת עצור בפני שופט בשבת או בחג, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג.
(ג) חל מועד הבאת עצור בפני שופט כאמור בסעיף קטן (ב) ואישר קצין משטרה בדרגת סגן ניצב כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג בשל צורכי חקירה מיוחדים, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מעת צאת השבת או החג.
(ד) בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או החג, או במהלך השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מעת צאת השבת או החג, או בתום 24 שעות מעת מעצרו, הכל לפי המאוחר.
(ה) (1) עלה משך החג או צירוף החג והשבת על 48 שעות, ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט בהקדם האפשרי לאחר צאת השבת או החג, או בתום 24 שעות מעת המעצר, הכל לפי המאוחר;
(2) עלה צירוף השבת והחג על 72 שעות, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום 32 שעות מעת מעצרו;
(3) ביקש עצור שלא להביאו בפני שופט לפני צאת השבת או החג, יובא בפני שופט בהקדם האפשרי לאחר צאת השבת או החג.
(ו) שר המשפטים והשר לבטחון פנים יקבעו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הסדרים לקיום הדיונים על פי סעיף זה.
בסעיף זה, "חג" – מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח–1948.
30. פעולות חקירה
על אף הוראות סעיף 29, אם מצא הקצין הממונה כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של החשוד, ולא ניתן לדחותה עד לאחר הבאת העצור בפני שופט, או שיש צורך בפעולה דחופה הנדרשת בקשר לחקירה בעבירה כאמור בסעיף 35(ב), רשאי הוא להשהות את הבאת העצור בפני שופט, לצורך ביצוע אותה פעולה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מתחילת המעצר.
59. שחרור באין אישום
חשוד הנתון במעצר ולא הוגש נגדו כתב אישום תוך 75 ימים לאחר מעצרו, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה.
61. שחרור באין הכרעת דין
(א) נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה.
62. הארכת מעצר או חידושו
על אף הוראות סעיפים 59 עד 61, רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש, לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, וכן להורות על שחרורו של הנאשם, בערובה או ללא ערובה.
חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995
18. זכאות לייצוג
(א) זכאי לייצוג בהליך פלילי לפי חוק זה –
(1) נאשם או חשוד בעבירה שנתמלאו בו הוראות סעיף 15(א)(1) עד (6) לחוק סדר הדין הפלילי;
(2) מי שמתקיים דיון בענינו למתן צו לפי סעיפים 15 עד 17 לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991 וכן חולה כאמור בסעיף 29א לחוק האמור, שמתקיים בענינו דיון בפני הועדה הפסיכיאטרית, או דיון בערעור על החלטת הועדה הפסיכיאטרית לפי סעיפים 28 או 29 לחוק האמור, לפי הענין;
(3) נאשם שהוגשה נגדו בקשת מעצר לפי סעיף 21א לחוק סדר הדין הפלילי והתקיימו בו הוראות סעיף 21א(ג);
(4) נאשם שהוא מחוסר אמצעים לפי אמות מידה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; למעט סוגי הליכים ועבירות שבהם לא יהיו נאשמים זכאים לייצוג, הכל כפי שיקבע שר המשפטים בצו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
(5) חשוד או עצור שבית המשפט החליט כי יש למנות לו סניגור לפי סעיף 15(ד) לחוק סדר הדין הפלילי;
(6) אדם שבית המשפט החליט כי יש למנות לו סניגור לפי סעיף 15(ה) לחוק סדר הדין הפלילי;
(7) עצור שהוא מחוסר אמצעים, לפי אמות מידה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר ושר המשטרה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
(8) קטין שהתקיים לגביו אחד מאלה:
(א) הוגשה לבית המשפט בקשה למעצרו ובית המשפט מינה לו סניגור לפי הוראות סעיף 10ו לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (בפסקה זו – חוק הנוער);
(ב) הוגש נגדו כתב אישום כאמור בסעיף 18(א) לחוק הנוער, או שבית משפט החליט כי יש למנות לו סניגור לפי סעיף 18(ב) לחוק האמור;
(ג) הוגשה לבית משפט לנוער בקשה להעברתו ממעון נעול למאסר, לפי הוראות סעיף 25א לחוק הנוער;
(9) נידון המבקש משפט חוזר, שנתקיים בו אחד התנאים האמורים בסעיף 15(א)(1) עד (3) או (ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, ואשר הסניגור הציבורי הארצי קבע שיש מקום להגיש בעבורו בקשה למשפט חוזר;
(10) מי שנעצר או שהוגשה לגביו עתירה לקבוע שהוא בר-הסגרה לפי חוק ההסגרה, תשי"ד-1954;
(11) אסיר שהוחלט למנות לו סניגור לפי סעיף 16(ד) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001;
(12) (פקעה);
(13) מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 9 לחוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004;
(14) מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 6(ד)(1) או 24 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006;
(15) מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 6 לחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו-2006;
(16) נאשם שהוזמן לדיון מקדמי לפי סעיף 143א לחוק סדר הדין הפלילי.
(א1) זכאי לייצוג לפי חוק זה מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 6(ג) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002.
(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מבית המשפט למנות לנאשם סניגור אם הוא סבור שאינו יכול לנהל את המשפט כשהנאשם אינו מיוצג.
(ג) שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע זכאים נוספים על אלה המנויים בסעיף זה, בדרך כלל, בהדרגה או לפי אזורים.