חומר רקע
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה ביום ה- 8 בדצמבר 2009 בנושא "פעילות המדען הראשי במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה". המסמך מציג מידע ונתונים על פעילות המדען הראשי, תקציביו ועל תרומתה של פעילותו לכלכלה הישראלית.
עיקרי הדברים
• לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת פועלת לפיתוח התעשייה הישראלית ולעידוד חדשנות טכנולוגית ותעשייתית, מתוקף חוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד–1984. מטרותיו של המדען הראשי מיושמות באמצעות תוכניות תמיכה בתחומי המו"פ, קידום שיתופי פעולה והסכמים בין-לאומיים ועידוד יזמות וחדשנות טכנולוגיות.
• תקציב 2009 הגיע לכ- 1.68 מיליארד, עם זאת, התקציב המיועד לשנת 2010 קטן שוב לכ- 1.33 מיליארד שקלים.
• בין השנים 2003- 2007 חלה ירידה משמעותית בתקציב המדען הראשי מכ- 1.7 מיליארד שקלים לכ- 1.2 מיליארד שקלים. בשנתיים האחרונות גדל התקציב עד לרמתו הנומינלית בשנת 2003.
• עקב המשבר הכלכלי ננקטו על ידי לשכת המדען הראשי הצעדים הבאים: הגדלת תקציב המו"פ; סיוע בפריסת החזר תמלוגים לחברות בקשיים; גמישות בדרישה למימון משלים; צמצום הזמן עד למתן אישורים למענקים; זירוז הזרמת התשלומים לתעשייה והוקמו תוכניות תמיכה חדשות.
• במהלך שנת 2008 ביצעו אגף התקציבים באוצר ולשכת המדען הראשי סקר בעזרת חברת "אפלייד אקונומיקס": ממצאיו העיקריים הם: כשני שליש מהתוצר התעשייתי מקורו ב-10% מן הפירמות בלבד; בענפי התעשייה העילית, שם מרוכזות עיקר הוצאות המו"פ בתעשייה (86%) כשליש מהוצאות המו"פ מבוצע על ידי 4 החברות הגדולות ביותר; התמיכה הממשלתית יוצרת מו"פ חדש שלא היה מתבצע במשק לולא התמיכה הממשלתית - בהיקף כולל הנע בין פי 2 לפי 3 מסכום המענק הממשלתי; מנגנוני התמיכה המיושמים כיום לפיכך אינם דוחקים כסף פרטי אלא יוצרים תוספתיות משמעותית ומובהקת למו"פ במשק ללא תלות בענף או בגודל הפירמה הנתמכים.
• התוספת העתידית הכוללת לתוצר התעשייה היא פי חמישה עד שישה מגובה המענק הממשלתי בחברות בינוניות (מחזור מכירות של 50-300 מליון) ופי 1.5 עד 2 בחברות גדולות (מחזור מכירות של 300+ מליון).
• מדוח אפלייד עולה כי השקעות במו"פ בתעשיות שאינן עתירות ידע הן בעלות פוטנציאל החזר ותשואה משקית גבוהה מאוד. למרות זאת כיום היקף ההשקעות במו"פ בתעשיות מסורתיות נמוך מאוד. יש לבחון מנגנוני חיזוק תשתית המו"פ בתעשיות אלה.
• כ- 69% מן החברות עתירות הידע בישראל פועלות בתחומי ה- ICT, 22% מן החברות פעילות בתחומי מדעי החיים ו-9% פעילות בתחומי הטכנולוגיות הסביבתיות (CleanTech). הריכוזיות של תחום ה- ICT בישראל אינה משקפת רק מובילות בתחום אלא גם מצביעה על צורך בגיוון המו"פ והתעשייה עתירת הידע בישראל.
1. פעילות המדען הראשי במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה
משרד התמ"ת הוא הגוף הממשלתי המרכזי המופקד על מדיניות פיתוח התעשייה בישראל. לשכת המדען הראשי במשרד (להלן: המדען הראשי) פועלת לפיתוח התעשייה הישראלית ולעידוד חדשנות טכנולוגית ותעשייתית, מתוקף חוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד–1984. מטרותיו של המדען הראשי מיושמות באמצעות תוכניות תמיכה בתחומי המו"פ, קידום שיתופי פעולה והסכמים בין-לאומיים ועידוד יזמות וחדשנות טכנולוגיות. תקציב המדען הראשי הוא כ-67% מכלל תקציבי המו"פ הממשלתי האזרחי,1 ולפיכך הוא השחקן הממשלתי המרכזי בהתוויה וביישום של מדיניות המו"פ הממשלתית של ישראל.
1.1. קרן המו"פ2
קרן המו"פ, הפועלת מכוח חוק המו"פ, מציעה תמיכה במו"פ תעשייתי תחרותי של חברות. המענק ניתן עבור הוצאות מו"פ המוכרות על-ידי המדען הראשי, בשיעור השתתפות של 20%–50%, בהתאם לקריטריונים שקבעה ועדת המחקר ועל-פי החלטותיה בנושא. מקבל המענק נדרש לתשלום תמלוגים בגינו, בשיעור של 3%–5% מן המכירות העתידיות של המוצר.
בשנים 2005–2009 (נובמבר) הוגשו לקרן המו"פ 4,114 תוכניות בהיקף תקציב כולל של 22.2 מיליארד ₪. מתוכן הוועדה אישרה: 2,830 תוכניות בהשקעה של 10.3 מיליארד ₪ ומענק כולל של 4.1 מיליארד ₪.
1.2. תוכנית החממות ליזמות טכנולוגית
החממות ליזמות טכנולוגית הן מסגרות תומכות, המאפשרות ליזמים מתחילים לפתח רעיון טכנולוגי חדשני לכדי מוצר מסחרי ולהקים עסק לצורך מסחורו. מטרת התוכנית ליצור סביבה המספקת ליזם את המקום, את המשאבים הכספיים, את ההנחיה המקצועית ואת הסיוע האדמיניסטרטיבי כדי להפוך רעיון ערטילאי למוצר ייחודי בעל יתרון בשוק הבין-לאומי, במהלך התקופה שבה הוא פועל במסגרת החממה. התוכנית מגדילה במידה ניכרת את סיכויי היזם לגייס השקעה פרטית, למצוא שותף אסטרטגי ולצאת מן החממה כעסק עצמאי.
בשנים 2005–2009 (נובמבר) הוגשו לתוכנית החממות למעלה מ-1,000 תוכניות בהיקף תקציב כולל של 1.4 מיליארד ₪. מתוכן אישרה הוועדה: 505 תוכניות בהיקף השקעה כולל של 963 מ'₪ במענק כולל של 708 מ'₪. (מרבית התוכניות מאושרות לשנתיים).
1.3. תכנית מגנ"ט (מו"פ תחרותי גנרי)3
תכנית מגנ"ט נועדה לעודד ביצועו של מו"פ תחרותי במסגרת קונסורציום של חברות תעשייה וחוקרים מן האקדמיה. בבסיס הקמתה של תכנית מגנ"ט עומדת ההנחה כי יש לעודד את שיתופי הפעולה המחקריים בין האקדמיה והתעשייה ולעשות שימוש בידע האקדמי הרב הקיים בשלבים מוקדמים של "מעגל החיים" של המחקר והפיתוח, כדי לסייע בפיתוחן של תשתיות טכנולוגיות מתקדמות.
מחקרים הזוכים למימון תכנית מגנ"ט הם מחקרים המתמקדים בפיתוח טכנולוגיות חדשניות בשלב הטרום-תחרותי. טכנולוגיות אלה מהוות תשתית לפיתוח עתידי של מוצרים חדשניים. שיעור המענק הוא עד 66% לחברה תעשייתית ועד 80% למוסד המחקרי. במקרים שלחברה זרה יש תרומה ייחודית למחקר, ניתן לצרפה לתוכנית.
בין השנים 2005 – 2009 (נובמבר) הוגשו לתכנית מגנ"ט 618 תוכניות בהיקף השקעה כולל של 2.1 מיליארד ₪. מזה אושרו 379 תוכניות בהיקף השקעה כוללת של 1.4 מיליארד ₪ ובמענק כולל של 935 מ'₪.
נוסף על תוכנית מגנ"ט, מפעילה לשכת המדען הראשי תוכניות נוספות לעידוד שיתופי הפעולה אקדמיה- תעשייה בתוכן: מגנטון – תכנית המיועדת לעידוד העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה לפיתוח מוצר מוגדר, מענק בשיעור 66%; תכנית נופר – לתמיכה במחקר יישומי, שאיננו מוכוון מוצר אך בעל פוטנציאל עסקי. שיעור המענק עד 90% - האחוז הנותר ממומן על ידי התעשייה.
1.4. שיתופי פעולה בינלאומיים4
לשכת המדען הראשי מסייעת בקידומם של שיתופי פעולה במו"פ תעשייתי באמצעות כמה מודלים עיקריים: קרנות דו לאומיות; הסכמים רב לאומיים (השתתפות בתוכניות המסגרת של האיחוד האירופי ותכנית אוריקה (Eureka) והסכמי תמיכה מקבילה.
מרבית פעילות השת"פ של המדען הראשי מבוצעת באמצעות מתימו"פ (מרכז התעשייה הישראלית למו"פ), ניהול ההשתתפות בתכניות המסגרת מופקד בידי המנהלת הישראלית לתכנית – ISERD.
1.5. קרן לביוטכנולוגיה5
ביולי 2009 הודיעו נציגי משרד התמ"ת ונציגי האוצר על כוונתם להקים קרן הון סיכון ייעודית לתחום הביוטכנולוגיה בהשקעה של כ- 250 מיליוני שקלים. הקרן אמורה לפעול בשיתוף עם משקיעים מן הסקטור הפרטי ותוך חלוקת רווחים איתם ומתן הגנות מסוימות על חלק מן ההפסדים הפוטנציאליים.
הקמת הקרן נובעת מזיהוי פוטנציאל להצלחה של תעשיית ביוטק ישראלית לאור פעילות ישראלית לא מבוטלת בתחום (כ-160 חברות); אחוז גבוה מכלל הפטנטים בישראל הוא בתחום הביוטק (כ-8.5%); 20% מכלל השקעות המו"פ של המדען הראשי בחברות בשלבים מוקדמים הופנו לחברות בתחומי הביוטק. הקמת הקרן אמורה לענות על כשל שוק הנובע ממחזור החיים הארוך של חברות בתחומים אלה.
לידיה לזנס, סגנית המדען הראשי לתקציב, מסרה כי לשכת המדען יצאה במכרז לספקים המועמדים להקים את הקרן. להערכתה הקמת הקרן בפועל תבוצע בין מרץ לאפריל 2010.6
2. תקציב המדען הראשי7
תרשים 1. סה"כ תקציבי המו"פ של המדען הראשי (בפילוח מסלולי התמיכה), תקציב הרשאה להתחייב במיליוני שקלים, כולל הכנסות מתמלוגים, 2000- 82009
תרשים 2 להלן, מציג את "גלגוליו" של תקציב המדען הראשי בשנים 2008 – 2010 כולל קיצוצים ותוספות תקציביות ובהתייחס למקורות התקציב השונים.
תרשים 2. סה"כ תקציבי המו"פ של המדען הראשי, תקציב הרשאה להתחייב במיליוני שקלים, כולל הכנסות מתמלוגים, בחלוקה על פי מקורות התקציב, 2008- 2010
רוב תקציב המדען הראשי מבוצע במסגרת ההרשאה להתחייב באותה שנת תקציב. התרשימים דלעיל את מציגים את תקציב המדען הראשי. כפי שניתן לראות בתרשים 1, בין השנים 2003- 2007 חלה ירידה משמעותית בתקציב המדען הראשי מכ- 1.7 מיליארד שקלים לכ- 1.2 מיליארד שקלים. בשנתיים האחרונות גדל התקציב עד לרמתו הנומינלית בשנת 2003 אך עדיין לא חזר לשיא של שנת 2000.
כפי שניתן לראות בתרשים 2, תקציב 2009 הגיע לכ- 1.68 מיליארד ₪ . תקציב 2009 הנוכחי גדל בין השאר בשל תוספת תקציב מחודש נובמבר, ו- 100 מיליוני שקלים מתקציב 2010 הועברו לתקציב 2009. תקציב שנת 2010 הנוכחי הוא כ- 1.33 מיליארד שקלים. בשנים 2007 ו- 2008 עמד תקציב המדען על 1.23 מיליארד ועל כ- 1.5 מיליארד שקלים - בהתאמה.
עוד ניתן ללמוד מתרשים 1 כי עיקר תקציב המדען הראשי מופנה למימון פעילות קרן המו"פ כשאחריו בסדר יורד תוכנית מגנ"ט, תוכנית החממות ופעילויות נוספות. טבלה 1 ממפה את שיעור מענקי המדען הראשי לתחומים השונים בהשוואה בין שנים.
טבלה 1. שיעור מענקי המדען הראשי בכל מסלולי התמיכה על-פי סיווג טכנולוגי, 2009-2000
סיווג טכנולוגי
2001
2003
2005
2007
2009
אלקטרוניקה
17%
9%
13%
9%
13.9%
אלקטרו-אופטיקה
5%
8%
7%
10%
5.7%
כימיה
3%
3%
3%
4%
2.8%
תוכנה
12%
17%
12%
10%
11.5%
תקשורת
39%
37%
36%
35%
31%
מדעי החיים
19%
22%
27%
26%
28.1%
אחר
5%
4%
2%
6%
7%
בטבלה 1 ניתן להבחין בדומיננטיות של תחום התקשורת בתמהיל ההשקעה של המדען במו"פ. למרות ירידה של כ- 8% מאז שנת 2000, תחום זה עדיין מהווה מוקד השקעה עיקרי. עוד ניתן לראות את העלייה ההדרגתית בהשקעה בחברות בתחומי מדעי החיים. יש לציין כי למרות הגידול בהשקעות באפיק זה, עד כה קיימות מעט הצלחות ישראליות בולטות בתחום זה.
3. פעילות לשכת המדען הראשי בעקבות המשבר העולמי9
המשבר הכלכלי העולמי גורם להאטה בצמיחה, הן בשל ירידה בביקושים ליצוא הישראלי בשוקי היעד בחו"ל והן בשל ירידה בביקושים בשוק המקומי בגין ירידה בשווי הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור ובשכר הריאלי. בנוסף, המשבר גורם לגידול אפשרי בשיעורם של גורמים חדלי פירעון, שתוצאתו תהיה גידול של סיכוני האשראי ואף מחנק אשראי לגורמים בשוק האשראי בישראל.10
המשבר הכלכלי גרם להקטנת היצע המימון למו"פ ולירידה משמעותית בהיקפי הגיוס של קרנות הון סיכון. צמצומם של מקורות המימון הגדיל למעשה את חשיבותו של "השחקן הממשלתי" המרכזי בתחום היינו, המדען הראשי בתמ"ת. המשבר גרם להגדלת הביקוש לתמיכה ממשלתית, לקשיים בהשגת מימון משלים ועוד.
הפעילות שננקטה על ידי לשכת המדען הראשי עקב המצב האמור כללה: הגדלת תקציב המו"פ ב- 200 מיליון ₪ - בנובמבר 2009; סיוע בפריסת החזר תמלוגים לחברות בקשיים; גמישות בדרישה למימון משלים; צמצום הזמן עד למתן אישורים למענקים (עד נובמבר הועברו כתבי אישור בהיקף של 1,450 מיליון שקלים בהשוואה ל- 1,300 בתקופה המקבילה אשתקד); זירוז הזרמת התשלומים לתעשייה (עד נובמבר הועברו תשלומים ב- 1,226 מיליון שקלים לעומת 987 מיליוני שקלים בתקופה המקבילה אשתקד). בנוסף, נפתחו תוכניות חדשות (לחברות גדולות בפריפריה ולהשמת עובדי הייטק בתעשייה המסורתית).
הטבלה להלן מצביעה על הגידול בביקוש לתמיכת המדען הראשי ובדפוסי השינוי בפעילות קרן המו"פ עקב כך.
טבלה 2. בקשות לתמיכה מקרן המו"פ החלטות ועדת המחקר, ינואר – נובמבר 2008 ו- 2009 11
כפי שניתן לראות בטבלה 2, חל גידול במספר הבקשות שהוגשו לקרן המו"פ, במס' החברות המגישות, בהיקף התקציב המבוקש וכן במס' הפרויקטים שאושרו, היקפם התקציבי והמענקים. יצוין עד מועד סיום כתיבת מסמך זה לא נתקבלו נתונים השוואתיים רב שנתיים, מהם ניתן ללמוד על היקף הבקשות והאישורים בשנים עברו ולא רק בעת המשבר.
4. השפעת התמיכה הממשלתית במו"פ תעשייתי על המשק12
במהלך שנת 2008 ביצעו אגף התקציבים באוצר ולשכת המדען הראשי סקר בעזרת חברת "אפלייד אקונומיקס". המחקר נדרש להציג תשובות כמותיות לשאלות: 1) מהו היקף המו"פ החדש שנוצר כתוצאה ישירה של התערבות הממשלה ואשר לא היה מתבצע אחרת 2) מהי תוספת התוצר למשק הקשורה עם אותו מו"פ חדש.
הממצאים המרכזיים שהתקבלו מן המחקר הם:
א. תוספת המו"פ הנובעת מתמיכת הממשלה
התמיכה הממשלתית יוצרת מו"פ חדש שלא היה מתבצע במשק לולא התמיכה הממשלתית - בהיקף כולל הנע בין פי 2 לפי 3 מסכום המענק הממשלתי (כתלות בהיקף המענק). תוצאה זו יציבה ומובהקת על פני ענפים שונים הן בתעשייה והן בענפי התוכנה והמו"פ ועבור פירמות ברמות טכנולוגיות שונות ובגדלים שונים. מנגנוני התמיכה המיושמים כיום לפיכך אינם דוחקים כסף פרטי (כלומר אינם מממנים השקעות שהיו מתבצעות בכל מקרה) אלא יוצרים תוספתיות משמעותית ומובהקת למו"פ במשק ללא תלות בענף או בגודל הפירמה הנתמכים.
האומדנים מלמדים כי בענפי התעשייה מענק ממשלתי בגובה מליון ₪ יוצר תוספת להוצאה הפרטית למו"פ בגובה 1.28 מליון ₪ - שמשמעו גידול כולל של 2.28 מליון ₪ בהיקף המו"פ במשק. בענפי המו"פ והתוכנה התוספת להוצאה הפרטית למו"פ היא בגובה 1.81 מליון ₪ והגידול במו"פ הכולל במשק הוא 2.81 מליון ₪. אומדנים אלה הם חסם תחתון לתוספתיות בפועל כיוון שהם נאמדו עבור נתוני מענקים ברוטו - ללא ניכוי החזרי התמלוגים.
ב. התשואה הכוללת למשק
תוצאות הניתוח מלמדות שעיקר זליגת המו"פ13 נובעת מפירמות גדולות-בינוניות (במחזור מכירות של 50-300 מליון) ופירמות ענק (מחזור מכירות מעל 300 מליון). התוצאות שנתקבלו משקפות מכפיל מינימלי של פי 5 עד 6 בין ההשקעה הממשלתית והתוספת העתידית הכוללת לתוצר התעשייה (עבור מענק של 5 מליון ש"ח לפירמה במחזור מכירות של 50-300 מליון); ומכפיל מינימלי של פי 1.5 עד 2 בין ההשקעה הממשלתית והתוספת העתידית הכוללת לתוצר התעשייה (עבור מענק של 5 מליון ש"ח לפירמה במחזור מכירות של 300+ מליון).
תשואות גבוהות יותר מתקבלות עבור הענפים המעורבים והמסורתיים. אולם, הממצא המרכזי הוא שגם עבור ענפי התעשייה העילית המרכזים, כפי שהוצג לעיל, את עיקר הוצאות המו"פ בתעשייה ואשר התמיכה הממשלתית שקיבלו הייתה בהיקף גבוה לאורך השנים – מתקבל מכפיל של 4.7 לכסף הממשלתי. כלומר, גם בענפים בהם כמות התצפיות רבה, והיקפי המו"פ והתמיכה הממשלתית הם גבוהים – מתקבלת תשואה חיובית וגדולה לתמיכה הממשלתית במו"פ פרטי.
ג. ממצאים נוספים
כשני שליש מהתוצר התעשייתי מקורו ב-10% מן הפירמות בלבד.
הוצאות המו"פ מרוכזות בעיקרן במספר מצומצם של פירמות גדולות. בענפי התעשייה העילית, שם מרוכזות עיקר הוצאות המו"פ בתעשייה (86%) כשליש מהוצאות המו"פ מבוצע על ידי 4 החברות הגדולות ביותר. במילים אחרות, 4 חברות תעשייה עילית בלבד אחראיות לכ-30% מכלל הוצאות המו"פ בתעשייה הישראלית כולה.
על בסיס הניתוח והממצאים שהוצגו לעיל, מציגים מחברי הדוח את המסקנות הבאות:
• התוספתיות הגבוהה שנמצאה מעידה כי מנגנון התמיכה הממשלתית הקיים הוא אפקטיבי ומצליח לבחור את הפרויקטים אשר לא היו יוצאים לפועל ללא התמיכה הממשלתית.
• יש מקום לשקול לאפשר ללשכת המדען הראשי להתחייב מראש לתוואי מימון רב שנתי. דומה כי בתהליכים עתירי סיכון כדוגמת מחקר ופיתוח, בהם חלק מהרציונל לתמיכה ממשלתית היא הפחתת הסיכון העסקי, חשוב שלא ליצור אי וודאות חדשה הקשורה עם התהליכים הרגולטוריים הדרושים לקבלת אותה תמיכה.
• זליגת מו"פ היא רק אחד המקרים בהם מוצדקת התערבות הממשלה. כך לדוגמא הצלחתן של פירמות קטנות תלויה בין השאר בנגישות לשוקי הון, מרחק משוקי יעד וחלוקת סיכונים יעילה אשר במרבית המקרים מצריכים התערבות ממשלתית.
5. נקודות לדיון
• ממצאי דוח אפלייד מצביעים על הערך הרב בהשקעה במו"פ ומחבריו גורסים לכן כי השקעה במו"פ עדיפה במרבית המקרים על השקעה בהון פיזי. למרות שהדוח מתמקד בתעשייה עתירת הידע יש לציין כי מן הממצאים עולה כי התעשייה המסורתית והמעורבת מסורתית עשויות להפיק תועלת משמעותית מאוד מהגדלת המו"פ בתעשיות אלה, אף בשיעורים גבוהים יותר מן התעשיות העילית והמעורבת עילית. אמנם, מחברי הדוח מסייגים ממצאים אלה לאור מיעוט התצפיות שהיו ברשותם, אך נראה כי יש מקום לבחון בהרחבה נושא זה ואם יאוששו ממצאים אלה, למצוא אפיקים (אם באמצעות תקציבי המדען ואם ממקורות אחרים), להגביר את ההשקעה במו"פ בתעשיות המסורתית והמעורבת מסורתית.
יש לציין כי בדוח הועדה לבחינת אמצעים להעצמת הפריפריה והתעשייה המסורתית (ועדת מקוב) שהוגש לשר התמ"ת דאז, חה"כ אלי ישי, ופורסם באוקטובר 2007, הוצגו שורה של כלי מדיניות לחיזוק התעשייה המסורתית, בתוכם: תמיכה בחדשנות ובמו"פ, אימוץ טכנולוגיות והכשרה מקצועית.
• כפי שעולה גם מדוח אפלייד, תחום ההייטק בישראל מתאפיין במיעוט בחברות גדולות ובריבוי בחברות קטנות. על פי הערכות, רק אחוז אחד מן החברות בישראל הן חברות גדולות (המעסיקות יותר מ-450 עובדים ושמחזור המכירות שלהן מוערך ביותר מ-100 מיליון דולר). על פי דוח שהוצג בפורום קיסריה14 2009, באחוז האחד מן החברות- האמור, מועסקים כ- 25% מן העובדים בתחום. חברות הביניים להן שיעורי צמיחה של מעל 10 מיליוני דולר במכירות מהוות כ- 9% מן התחום ומעסיקות כ- 30% מן העובדים. רובן הגדול של החברות – כ- 90% מן החברות הן חברות קטנות בהן מועסקים כ- 45% מן העובדים. פועל יוצא של ממצאים אלה הוא כי היקפי התעסוקה בתחומי ההייטק מצומצמים יחסית ובהתאמה מעגל הנהנים מהן באופן ישיר קטן יחסית. בנוסף, למרות החדשנות הטכנולוגית הקיימת בחברות הקטנות המאפיינות את התחום בישראל, יציבותן נמוכה יחסית ותרומתן לייצוב המשק ולהגדלת מעגל העובדים מצומצמת. חברות גדולות תורמות למשק בהיבטים שונים: הרחבת מעגל המועסקים וגיוונו כך שיכלול בעלי רמות השכלה שונות; ביסוס חברות יציבות המגדילות את התשואה למשק לאורך זמן; שמירת מערך הידע והערך הנלווה בתחומי המשק; חיזוק ושיפור מידת התחרותיות וזליגת מו"פ חיובית התורמת להמשך החדשנות. סוגיית מיעוטן של חברות גדולות בישראל ראויה לבחינה מעמיקה ולניסיון לשינוי מצב זה. למרות שבעבר הועלו ביקורות על היקפי מענקי המדען בהם זוכות חברות גדולות, השאלה מה צריך להיות היחס בין השקעות המדען בחברות בינוניות וגדולות לבין השקעות בחברות קטנות איננה פתורה.
• תעשיית ה-ICT הישראלית היא החלק העיקרי של התעשייה עתירת הידע בישראל ונחשבת לנקודת חוזק של התעשייה בישראל. יצוא ענפי ה- ICT בשנת 2008 הסתכם ב- 17.6 מיליארדי שקלים שהם כ- 26% מיצוא הסחורות והשירותים במשק. תוצר ה- ICT בשנת 2008 הסתכם ב- 64.3 מיליארדי שקלים שהם כ- 15.8% מכלל התוצר העסקי במשק.15 ואולם, היקף ההשקעה במו"פ בתחומי ה-ICT (הן במגזר העסקי והן במגזר הציבורי) איננו מצביע רק על עוצמתה של תעשיית ה-ICT אלא גם על מידת הריכוזיות של התעשייה עתירת הידע בישראל בתחומים אלה. על פי נתונים שהוצגו בכנס קיסריה 2009 כ- 69% מן החברות עתירות הידע בישראל פועלות בתחומי ה- ICT, 22% מן החברות פעילות בתחומי מדעי החיים ו-9% פעילות בתחומי הטכנולוגיות הסביבתיות (CleanTech). "בעוד 70% מהשקעות ההון-סיכון בארץ מופנות לטובת חברות תוכנה, תקשורת, מוליכים למחצה ורשתות (כולם ענפי ICT, ר.ג), תופסים תחומים אלו כ-32% בלבד מהשקעות ההון סיכון בארצות הברית. בה בעת, בעוד תחומי הבריאות והתרופות זוכים בישראל ל- 10% מהשקעות ההון סיכון הכוללות, בארצות הברית הם זוכים ל-30% מהשקעות ההון סיכון.
על פי נתוני לשכת המדען הראשי בתמ"ת כ- 70% מן המענקים של המדען הראשי בתמ"ת בשנת 2000 ניתנו לחברות בתחומי ה-ICT. במהלך השנים חלה ירידה הדרגתית בשיעור המענקים שהופנו לחברות ICT16 אך הריכוזיות בתחומי ה-ICT עודנה סוגיה מרכזית במדיניות המו"פ של ישראל. יש מקום להוסיף ולבחון את אפשרויות ההשפעה של המדען הראשי על התעשייה הישראלית לגיוון תחומי הפעילות של תעשיית ההייטק הישראלית.