חומר רקע

‏‏כ"ו כסלו, תש"ע ‏13 דצמבר, 2009 אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי מסמך הכנה לדיון הקבוע ליום 14.12.09 - הצעת חוק העונשין (החמרת הענישה בעבירות שוחד), התש"ע-2009 בהצעת החוק מוצע להחמיר את העונש הקבוע בגין עבירת השוחד: החמרת עונשו של עובד ציבור הלוקח שוחד, מ-7 שנים --> 10 שנים או קנס פי 5 מהקבוע בסעיף 61 לחוק (היום 202,000 ₪) (ולתאגיד פי 10) החמרת עונשו של נותן שוחד, מ-3.5 שנים --> 7 שנים או קנס פי 5 (ולתאגיד פי 10) בנוסף, על אף החמרת העונש בעבירות השוחד, מוצע לקבוע כי תיקים אלו יידונו לפני דן יחיד. האיסורים הנכללים בעבירות השוחד נועדו להבטיח את תקינות התנהלותם של מוסדות השלטון וגופים ציבוריים ולבער התנהגות הנגועה בשחיתות. הערך המוגן של עבירת השוחד הוא בראש ובראשונה הבטחת פעילותו התקינה של המנהל הציבורי, וכן גם הגנה על המנהל הציבורי מפני שחיתות, וחיזוק אמון הציבור בתקינות פעולותיו. העבירה העיקרית של שוחד קבועה בס' 290 לחוק העונשין, האוסר לקיחת שוחד, וס' 291, האוסר מתן שוחד. כמו כן, יש עבירה מיוחדת של מתן שוחד לעובד ציבור זר, הקבועה בסעיף 291א. 1. לקיחת שוחד ס' 290 – לקיחת שוחד (א) עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים. (ב) בסעיף זה, "עובד הציבור" – לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור. היסוד העובדתי של עבירת השוחד מורכב משלושה רכיבים: (1) על נוטל השוחד להיות עובד ציבור (הכולל עובד של תאגיד המספק שירות לציבור); (2) הדבר שקיבל הוא שוחד, היינו מתת כלשהו שניתן להתייחס אליה כאל שוחד, לרבות טובת הנאה; (3) טובת ההנאה או נטילת השוחד היא בעד פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור. במשך השנים, הן המחוקק והן בית המשפט הרחיבו את יסודותיה של עבירת השוחד, כך שיותר ויותר מקרים נכנסים לעבירות השוחד: מיהו עובד ציבור: האיסור המקורי של שוחד חל רק על עובדי ציבור על פי חוק העונשין (ס' 34כד לחוק, אשר מונה 11 חלופות להגדרת עובד הציבור), והכנסת הרחיבה את האיסור אף יותר, וקבעה כי האיסור יחול גם על "עובד של תאגיד המספק שירות לציבור". בית המשפט אף הוא פירש את המונח "עובד ציבור" בהרחבה. לדוגמא, קבע בית המשפט העליון לאחרונה כי עבירת השוחד חלה גם על מאבטח בחברת שמירה פרטית, שסיפקה שירותי שמירה למדינה (דנ"פ ברק כהן). כמו כן, במשך השנים, בית המשפט החיל את החוק על עובדי התעשייה האווירית, עובדי הסתדרות העובדים הכללית, מסוף דלק פי גלילות, אגד, ועוד (קדמי, הדין בפלילים, עמ' 1732-1738). מהו שוחד: ס' 293 הסעיף מפרט את דרכי השוחד, ומרחיב מאוד את הדרכים שבהם ניתן לתת או לקבל שוחד. • אין נפקא מינה בשוחד אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת; • אין נפקא מינה בשוחד אם היה בעד עשייה או בעד חדילה, השהיה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה; • אין נפקא מינה אם היה בעד פעולה מסוימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל; • אין נפקא מינה אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; • אין נפקא מינה אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות, אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות או תוך קיום חובה (כלומר האיסור יחול גם על מי שמבצע תפקיד בהתנדבות). לא מדובר ברשימה סגורה אלא במעין רשימה של דוגמאות הבהרה, ואכן בית המשפט החיל את עבירת השוחד על קשת רחבה של מקרים. מהי פעולה הקשורה בתפקידו: גם ביסוד זה לא פירש בית המשפט את הביטוי פירוש מגביל ומצמצם. פעולות הנעשות בקשר עם התפקיד, אף שהן מחוץ למילוי תפקידו הרשמי והפורמאלי של העובד, ייחשבו כ"מילוי תפקידו" כל עוד קיימת זיקה למשרה (קדמי, שם, עמ' 1761-1765). 2. מתן שוחד ס' 291 – מתן שוחד נותן השוחד דינו כדין לוקח השוחד, אלא שהעונש שהנותן צפוי לו הוא מחצית העונש האמור בס' 290. ס' 291א – מתן שוחד לעובד ציבור זר (א)  הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו כדין נותן שוחד לפי סעיף 291. הסעיף קובע כי הנותן שוחד לעובד ציבור בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו מחצית העונש של לוקח השוחד. הנותן שוחד צריך להיות מודע לכך שהוא נותן מתת לעובד ציבור בעד פעולה הקשורה בתפקידו. לאחרונה, סעיף 291א אף הרחיב את עבירת השוחד לכלול הנותן שוחד לעובד ציבור זר על פי סעיף 291א. העונש הפחות בגין עבירת מתן שוחד הוא לא בכדי. כפי שציינו לעיל, עבירות השוחד נועדו להגן על ערכים הקשורים בפעולה התקינה של המינהל הציבורי: "עבירות השוחד הן חלק משורה של עבירות הקבועות בחוק העונשין, שנועדו להנהיג נורמות התנהגות ראויות בקרב עובדי ציבור ולמנוע גילויי שחיתות מצידם. בפסיקתנו הוכרו שלושה ערכים עיקריים שעליהם נועדו האיסורים הפליליים על מתן שוחד ולקיחתו להגן: טוהר המידות של פקידי הציבור, שנועד להבטיח כי האנשים שבידם מופקדים כוחות וסמכויות לפעול בשם הרשות ושחבים חובת נאמנות לציבור יפעלו ביושר ובהגינות; פעילותו התקינה של המינהל, שעלולה להשתבש אם עובדי ציבור שנתון להם שיקול דעת ישקלו שיקולים זרים בשל שוחד שניתן להם; ואמון הציבור במערכת השלטונית, שהוא חיוני לקיום חיים דמוקרטיים תקינים ושעלול להיפגע אם השירות הציבורי ייתפס בעיני הציבור כמושחת וכמי שעובדיו נוהגים לקבל שוחד"1 מכאן, שמוטלת אחריות מוגברת על עובד הציבור להימנע מלקיחת שוחד. הנותן שוחד אף הוא תורם לפגיעה בערכים אלו, אך החלק הארי של האחריות מוטל על כתפי עובד הציבור המקבל את השוחד. 3. הצעת החוק בהצעת החוק מוצע להחמיר את העונש הקבוע בגין עבירת השוחד: בסעיף 290, החמרת עונשו של עובד ציבור הלוקח שוחד, מ-7 שנים ל-10 שנים או קנס פי 5 מהקבוע בסעיף 61 לחוק (היום 202,000 ₪) (ולתאגיד פי 10) בסעיף 291, החמרת עונשו של נותן השוחד, מ-3.5 שנים ל-7 שנים או קנס פי 5 (ולתאגיד פי 10).  290. לקיחת שוחד (א)   עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו - מאסר שבע שנים. מאסר עשר שנים או קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4). (ב)   בסעיף זה, "עובד הציבור" - לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור.    291. מתן שוחד נותן השוחד דינו כדין לוקח השוחד, אלא שהעונש שהנותן צפוי לו הוא מחצית העונש האמור בסעיף 290. נותן שוחד לעובד הציבור כהגדרתו בסעיף 290(ב) בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4).   בנוסף, על אף החמרת העונש בעבירות השוחד, מוצע לקבוע כי תיקים אלו יידונו בפני דן יחיד, על ידי הוספת עבירות אלה לתוספת הראשונה בחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד–1984, אשר קובעת באיזו עבירות ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, במקום במותב הרגיל של שלושה שופטים. 4. הערות ושאלות א. הצורך בתיקון: האם אכן יש זלזול כלפי עבירת השוחד על ידי בתי המשפט, ולכן יש צורך בהחמרת העונש? ועוד: האם יש צורך בהחמרה כה משמעותית בענישה בגין נתינת שוחד, כאשר הערך המוגן בעבירת השוחד הוא הבטחת פעילותו התקינה של המנהל הציבורי ? יש לבקש נתונים מ-5 השנים האחרונות: מספר תיקי שוחד שנפתחו בגין לקיחת שוחד מספר תיקים שנפתחו בגין נתינת שוחד מספר הרשעות מה היו העונשים שנגזרו ב. קביעת עונש מקסימום: החמרת העונש של הלוקח שוחד: החמרת העונש, על פי המוצע, נועדה לבטא את חומרת עבירת לקיחת שוחד, ולהתאים את העונש למדרג הענישה הקבוע בחוק בעבירות חוק העונשין, כגון עבירת הגניבה בידי עובד ציבור. אולם, מבט קצר ברשימה המצורפת של עבירות עם עונשים של 7 ו-10 שנות מאסר (מצ"ב) מראה כי אין היגיון ברשימה. מה עוד, אם אפשר לייחס איזשהו היגיון לרשימה, נראה שעבירת גניבה בידי עובד ציבור היא אנומליה ברשימה של העבירות שבהם העונש המקסימאלי הוא 10 שנים – אין עבירה כלכלית אחרת שנקבע לה עונש של 10 שנים. אם כן, למה הוחלט להחמיר את העונש מ-7 שנים ל-10 שנים? במיוחד בהתחשב בכך כי אכיפה, ורמת הסיכוי של העבריין להיתפס, מרתיעה יותר מאשר עונש מקסימום. יש לבקש הסבר למה דווקא 10 שנים. למה ואיך מחליטים על מספר רנדומאלי לכאורה של 10 שנים? יש לציין בהקשר זה כי בקרוב מאוד מתחיל דיון בוועדה זו בהצעת חוק אחרת, בעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי, שם מוצע להקים וועדה שתחליט על עונשי מוצא לעבירות שונות. בשתי הצעות חוק אלה, יש צורך במחקר רציני שיבחן את רמות הענישה בעבירות פליליות. במסגרת זו יש לתת את הדעת על השיקולים שיש לקחת בחשבון כאשר קובעים עונש מקסימום בחוק. האם תמיד התשובה לבעיה תהייה להחמיר בעונש הקיים? [זה דבר שלאורך השנים אינו ריאלי.] החמרת העונש של הנותן שוחד: על פי דברי ההסבר, ארגון ה-OECD חושש שהעונש של 3.5 שנים אינו מרתיע לעניין נתינת שוחד לעובד זר, ולכן יש צורך בהחמרה. אפילו אם זו סיבה מספקת להחמיר בעונש – עדיין, למה הוחלט כי עונש מקסימום של 7 שנים ירתיע? ואם רוצים להחמיר כדי ליישר קו עם ה-OECD, למה לא להחמיר ולקבוע עונש של 5 שנים רק לנותן שוחד, ולהשאיר את העונש של 7 שנים למקבל השוחד? ג. שיקולי ענישה: הרתעה מול גמול: דברי ההסבר מתמקדים בצורך להחמיר בענישה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאלים. אולם, בהצעת חוק בעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי, אשר תידון בוועדה בקרוב, יש הכרעה מפורשת מטעם הממשלה כי הערך החשוב ביותר שיעמוד לעיני השופט בקביעת עונש הוא היחס ההולם בין העונש המוטל על אדם, לבין חומרת המעשה ואשמו של העבריין. שיקול ההרתעה הינו רק נסיבה מחמירה שיש לה משקל מצומצם, ובלבד שלא תוביל לסטייה ניכרת מהעונש ההולם. איך מסתדר חוק זה, אשר שם את שיקול ההרתעה בראש פירמידת הענישה כאשר הכנסת מחוקקת, עם הצעת חוק הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, אשר שם את שיקול ההרתעה במקום נמוך יותר בפירמידה בעת שבית המשפט גוזר עונש? ד. מדרג נסיבות: בית המשפט, עד היום, פירש את סעיפי השוחד במובן הרחב, הן לגבי הגדרת השוחד עצמו והן לגבי הגדרת עובד הציבור. החמרת הענישה בצורה גורפת היא מסוכנת, מאחר והיא תחול לגבי כל המקרים שעליהם חלים סעיפי השוחד היום. לכן, יש לשקול מדרג של עונשים מחמירים או מקילים לפי הנסיבות , כך שהחמרת העונש לא תחול במידה רחבה יותר מהמכוון. כמו כן, דברי ההסבר מציינים כי יש להחמיר את העונש בעבירת נתינת שוחד כיוון שיש מקרים שבהם מתן השוחד נעשה בנסיבות מחמירות. יש לבקש פירוט של נסיבות אלו, ולשקול במידת הצורך הוספת סעיף חדש של עבירת מתת שוחד בנסיבות מחמירות, במקום להרחיב את העבירה כולה. ה. קנס הרתעתי: יש לזכור כי על פי סעיף 63 לחוק העונשין, לבית המשפט הסמכות להטיל קנס של פי ארבע מהנזק שנגרם, או מטובת ההנאה שהושגה. 63. קנס לפי שווי הנזק או טובת ההנאה [תיקון: תש"ם, תשמ"ח] (א)   בשל עבירה שנתכוון בה הנאשם לגרום נזק ממון לאחר או להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם קנס פי ארבעה משוויים של הנזק שנגרם או של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם. (ב)   הורשע אדם בעבירה, וקיבל דבר כשכר בעד ביצועה או כאמצעי לביצועה, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס פי ארבע משוויו של הדבר, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם. (ג)   בקביעת סכום הקנס לפי סעיף זה רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, בהשפעה שתהיה לסילוק הקנס על יכלתו של הנאשם לפצות את הניזוק בשל הנזק שנגרם לו על ידי העבירה. (ד)   קביעת הקנס לפי ערך הנזק שנגרם או טובת ההנאה שהופקה תהא כערכם ביום ביצוע העבירה או ביום מתן החלטת בית המשפט, לפי הגדול שבהם. לכן, יש לבקש הסבר על הגדלת הקנס המוצע לסכום של פי 5 ופי 10 של הקנס הרגיל. למה החוק הקיים אינו מרתיע די? יש גם לבקש נתונים: בכמה תיקים הוטל קנס בגין לקיחת או נתינת השוחד? מה היה גובה הקנס הממוצע? ו. קנס מוגבר לתאגיד: על פי ההצעה, יש להטיל קנס זהה על תאגיד הנותן שוחד והלוקח שוחד. כפי שצוין לעיל, יש הבדל מהותי בין מקבל השוחד, אשר עליו האחריות לפעילות התקינה של הממשל, לבין נותן השוחד. לא ברור למה הבחנה זו הושמטה כשמדובר בתאגיד. ז. דן יחיד: ס' 37(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע את העיקרון, לפיו בית המשפט המחוזי אמור לדון בהרכב של שלושה שופטים. ככלל, מדובר במשפטים בשל עבירה שעונשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר. סעיף 37(ב)(2) לחוק האמור קובע חריג לכלל, ולפיו בעבירות מסוימות – המנויות בחלק א' לתוספת הראשונה לחוק (מצ"ב רשימת העבירות) – ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד על אף שעונשן מאסר עשר שנים או יותר, אלא אם כן הורה נשיא בית המשפט או סגנו הוראה אחרת לעניין מסוים. במילים אחרות, המחוקק קבע כי בעבירות חמורות, אשר הרשעת הנאשם בעבירות אלו עשויה להביא לפגיעה קשה ביותר בחירותו, יש ערך בהרכב של שלושה שופטים. לכן, יש צורך בהצדקה משכנעת כדי להחריג עבירה כל שהיא מהכלל. עבירת השוחד עלולה להיות מסובכת מבחינה עובדתית, וככל שהמחוקק חושב לנכון להחמיר בעונש בגין העבירה, אין זה נכון להחריג את עבירת השוחד מברירת המחדל בעבירות חמורות – הרכב של שלושה שופטים – ללא בחינה מעמיקה בהשלכות. לכן, יש לשקול לצרף את הדיון בשאלת ההרכב בעבירת השוחד להצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 56) (דיון לפני דן יחיד או לפני הרכב), התשס"ט-2009, אשר מציעה להרחיב את רשימת העבירות בתוספת הראשונה בצורה משמעותית. כחלק מהדיון הכולל אשר יתמקד ברציונאל של סעיף 37 והעקרונות המנחים של החריגים לסעיף 37, אפשר לדון גם במותב הראוי לעבירות השוחד. להלן כל העבירות בחוק העונשין אשר העונש המקסימום שלהם הוא 10 שנות מאסר: עונש עבירה סעיף 10 שנים עושה מעשה המגלה כוונה לפגוע בריבונות, לגרום מלחמה, או לסייע לאוב 100 10 שנים מסייע בידי שבוי מלחמה להימלט 102(א) 10 שנים מפיץ ידיעות בכוונה לפגוע בבטחון המדינה 103 10 שנים היה במעשה כדי לפגוע בבטחון המדינה: גרם בזדון נזק לרכוש בשימוש כוח מזויין או סיכן בזדון את האספקה לכוחות המזויינים 108(ג) 10 שנים ביודעין מסר ידיעה לאויב או בשבילו 111 10 שנים השיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה 112 10 שנים העושה מעשה עבירה בכוונה להזיק ליחסים בין ישראל לבין מדינה, ארגון או מוסד או לענין שיש בהם לישראל 121(ב) 10 שנים הנושא או מוביל נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו 144(ב) 10 שנים מתפרעים שהרסו או השמידו, או התחילו להרוס או להשמיד לבנין, לאניה, למסילת ברזל, למכונות, למבנה, לקו טלגרף, לקו חשמל, לקו צינורות או לצינור להספקת מים 157 10 שנים העושה בתחומי המדינה נסיון לארגן, להכין, לסייע או להקל כל נסיון הנעשה במדינת חוץ להרוס במעשי אלימות את סדרי השלטון של אותה מדינה 165 10 שנים מביא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, או תוך ניצול מצוקה כלכלית או נפשית של האדם 203(א) 10 שנים ניצול קטין שמלאו לו 14 לזנות אם נקבע לעבירה מאסר שבע שנים 203ב 10 שנים פרסום והצגת תועבה של קטין בידי האחראי על הקטין 214(ב2) 10 שנים המניע או מנסה להניע כאמור [הדחה בחקירה] בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר -- כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו י 249א 10 שנים המניע או מנסה להניע כאמור [הדחה בחקירה] בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר -- כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו 249א 10 שנים המונע או מפריע אדם שלא כדין במאמציו להציל את חייו או חיי אדם אחר כשהוא בכלי שיט הנתון במצוקה או בכלי שיט נטרף או כשהוא נמלט מכלי שיט כאמור 331 10 שנים החובל כלפי בן משפחתו 335 10 שנים העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1) עד (5) [נסיבות מחמירות] 348 10 שנים העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו בנסיבות של אונס 351 10 שנים הכופה אדם בכוח או באיומים או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה 369 10 שנים המוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה שבה שוהה אותו אדם בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה כחוק להסכים בשבילו 370 10 שנים הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר לשם העסקתו בזנות או החזקתו בתנאי עבדות 376ב 10 שנים עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים 390 ולהלן כל העבירות בחוק העונשין אשר העונש המקסימום שלהם הוא 7 שנות מאסר: עונש עבירה סעיף 7 שנים חיפוי על עבירות ביטחון שעונשה יותר מ-15 שנים 95 7 שנים גרם בזדון נזק לרכוש בשימוש כוח מזויין או סיכן בזדון את האספקה לכוחות המזויינים 108(א) 7 שנים הסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לערוק משירותו או מפעולה צבאית, או סייע לו בעריקה 109(ב) 7 שנים הסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לאי ציות לפקודה חוקית בתקופת מלחמה 110 7 שנים השיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך 113(ג) 7 שנים הקושר קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית או נציגיה או נגד ארגון או מוסד של מדינות או נציגיהם, ובמעשה היה כדי לפגוע בענין שיש לישראל בקיום יחסים בינה לבין מדינה, ארגון או מוסד כאמור 121(א) 7 שנים נשבע או משביע את חברו בשבועה לעבור עבירה שענשה מוות או מאסר עולם או מאסר עשרים שנים, או לחייבו להשתתף במעשה התקוממות או מרד 140 7 שנים מאמן או מדריך להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים 143 7 שנים נוכח באסיפה או בהתקהלות שאינן ברשות הממשלה, כדי לאמן או להדריך אנשים להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים 143 7 שנים הרוכש או המחזיק נשק בלא רשות 144(א) 7 שנים מתפרעים שגרמו, שלא כדין, נזק לבנין, לאניה, למסילת ברזל, למכונות, למבנה, לקו טלגרף, לקו חשמל, לקו צינורות או לצינור להספקת מים 157 7 שנים הסוחר, מייצר או מייבא סכין שלא נועדה לשמש במקצוע, במלאכה, בעסק, לצרכי בית או למטרה כשרה אחרת 185 7 שנים בעל עסק או מי שעובד בעסק שמוכר אגרופן או סכין, למעט סכין לצורכי בית, לקטין 185א 7 שנים עבר אדם עבירה [סרסרות לזנות] בבן זוגו, בילדו או בילדו החורג, או שעבר את העבירה תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה 199(ב) 7 שנים המביא אדם לידי עיסוק בזנות 202 7 שנים ניצול קטין שמלאו לו 14 לזנות אם נקבע לעבירה מאסר חמש שנים 203ב 7 שנים המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה 214(ב1) 7 שנים העושה במזיד מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות 218 7 שנים המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר 237 7 שנים המניע או מנסה להניע כאמור [הדחה בחקירה] בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר 245 7 שנים המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר 246 7 שנים המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר - כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו י 249א 7 שנים הבורח ממשמורת חוקית שהוא נתון בה בשל עבירה פלילית אם הוא מואשם או מורשע בפשע 257 7 שנים מסייע אסיר או עצור לברוח או לנסות לברוח ממשמורת חוקית; מכניס, או גורם שיוכנס, דבר לבית סוהר כדי להקל על בריחתו של אסיר או עצור. 258 7 שנים המבריח או מנסה להבריח אדם, ממשמורת חוקית, אם המוברח אינו הואשם או הורשע בעבירה שענשה מוות או מאסר עולם 259 7 שנים עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו 290 7 שנים הגורם, במישרין או בעקיפין, שאדם פלוני יקבל כתב איום ברצח 306 7 שנים החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין 333 7 שנים המעלה אור או מציג סימן או מצוף בכוונה להטעות אדם המפעיל כלי תחבורה או כשהוא יודע שהם עלולים להטעותו 343 7 שנים העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(2) עד (5) [אונס] 348 7 שנים העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו וך שימוש בכוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה 348 7 שנים המוציא או מעכב במרמה, בכוח או בפיתויים קטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים, או מקבלו או מסתירו ביודעין שהוא הוצא או עוכב כאמור, הכל בכוונה לשלול את החזקת הקטין מהורו, מאפוטרופסו או ממי שחייב לפי הדין לטפל בו או להשגיח עליו ולקחתה לעצמו או לאחר 366 7 שנים התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש והיה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע 368ב 7 שנים התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה חמורה 368ב 7 שנים העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית 368ג 7 שנים התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה 368ו 7 שנים הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, או בהסכמה שהושגה בתרמית, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה 376 7 שנים עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים 391 7 שנים חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס התאגיד 392 7 שנים (1) גונב נכס שקיבל עם יפוי כוח לעשיה בו; (2) גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני; B359(3) גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו; (4) גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי יפוי כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני. 393 7 שנים התוקף אדם לשם שוד 403 7 שנים המתפרץ למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה בכוונה לבצע גניבה או פשע, או המתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע או נכנס אליו לשם כך 406 7 שנים המתפרץ לבנין שאינו משמש בית מגורים ולא מקום תפילה ומבצע בו גניבה או פשע, או מתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע 407 7 שנים המקבל במזיד, בעצמו או על ידי שלוח, דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי בפשע נגנב, נסחט, הושג או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על ידי שלוח, לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשיה בנכס כאמור 411 7 שנים הגונב רכב 413ב 7 שנים המפרק חלק מרכב ללא רשות מבעליו ביודעו שהרכב גנוב 413ד 7 שנים הפורץ רכב או מתפרץ לרכב בכוונה לבצע גניבה או פשע 413ו 7 שנים המזייף או מטשטש סימני זיהוי של רכב, או של חלק של רכב, או עושה מעשה המקשה על זיהוים 413ט 7 שנים המקבל בעצמו או על-ידי אחר רכב או חלק של רכב ביודעו שהרכב או החלק הושגו בעבירה לפי סימן זה, או הנוטל עליו, בעצמו, על-ידי אחר, או ביחד עם אחר, את השליטה ברכב או בחלק כאמור 413י 7 שנים עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו וקיבל דבר באמצעות מסמך מזוייף כאמור 421 7 שנים המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו 427 7 שנים המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשות 428 7 שנים העושה אחת מאלה: (1) בכוונה להונות, מזייף או משנה שטר כסף או מנפק שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהוא זוייף או שונה; (2) מביא או מקבל מחוץ לישראל או רוכש או מקבל בישראל או מחזיק או שומר שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהשטר זוייף או שונה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין. 462 7 שנים העושה או מתחיל לעשות מטבע מעולה מזוייפת 471 7 שנים המזהיב או מכסיף פיסת מתכת המתאימה לפי גדלה או צורתה לטביעה, בכוונה שתיטבע למטבע מעולה מזוייפת, או נותן לפיסת מתכת גודל וצורה המתאימים להקלת טביעתה של מטבע כאמור בכוונה שתיטבע 472 7 שנים (1) מתקין, מחזיק או מעביר חותם או תבנית המותאמים ליצור דמות שלמה, או חלקית, לצד אחד של מטבע מעולה או לשניהם, בידעו שהם מותאמים כאמור; (2) מתקין, מחזיק או מעביר מכשיר המותאם או מכוון לשימוש מסימון קצות מטבעות בסימנים או בספרות הנחזים כדומים לאלה שבקצות מטבע מעולה, בידעו שהוא מותאם או מכוון כאמור; (3) מתקין, מחזיק או מעביר מדפס לטביעה או מכשיר שהותאם לחיתוך אסימונים עגולים של זהב או של כסף או של מתכת אחרת, בידעו כי המדפס או המכשיר שימשו או היו מכוונים לשמש בעשיית מטבע מעולה מזוייפת 473 7 שנים העושה מעשה במטבע מעולה בדרך שיש בו להפחית את משקלה, בכוונה שלאחר המעשה תתקבל המטבע כמטבע מעולה, או מחזיק או מעביר שלא כדין גרודת או גזורת של זהב או של כסף, או זהב או כסף בצורת מטיל, אבק או תמיסה או בצורה אחרת, שהושגו במעשה כאמור במטבע מעולה, בידעו שהושגו כך 474 7 שנים הקונה או מוכר או מקבל מטבע מעולה מזוייפת או משלם בה או מעביר אותה, לפי ערך נמוך מהערך שהיא מביעה או שנתכוונו כנראה שתביע, או מציע לעשות כן, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין 475 7 שנים המביא לישראל או מקבל מן החוץ מטבע מעולה מזוייפת בידעו שהיא מזוייפת, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין 476 7 שנים (1) עושה או מתחיל לעשות מטבע פשוטה מזוייפת; (2) מתקין, מחזיק או מעביר ביודעין מכשיר מותאם ומכוון לעשות בו מטבע פשוטה מזוייפת ואין בידו להוכיח סמכות או הצדק כדין; (3) קונה, מוכר, מקבל, משלם או מעביר מטבע פשוטה מזוייפת במחיר נמוך מהערך שהיא מביעה או שכנראה נתכוונו שתביע, או מציע לעשות אחד המעשים האלה. 477 7 שנים המוציא ביודעין ממטבעה של המדינה חותם, תבנית, מכשיר או מדפס המשמשים בטביעה, או חלק מהם הראוי לשימוש, או מטבע, מטיל או מתכת, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין 478 7 שנים העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין: (1) ביודעין מחזיק או מעביר או מתקין מטבעת או מכשיר אחר, או מכינם לשימוש, וניתן להפיק בהם הטבעה הדומה להטבעה המופקת בכלים כאלה בהדפסתם או בהטבעתם של בולי הכנסה או בולי דואר מודבקים או מוטבעים המשמשים לצרכי מדינת ישראל או לצרכי מדינת חוץ, או שניתן להפיק בהם מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים הדומים למצויים בנייר מיוחד לצרכים האמורים המסופק מאת הרשות שנועדה לכך; (2) ביודעין מחזיק או מעביר נייר או חומר אחר שיש בהם הטבעה של מטבעת או של מכשיר כאמור בפסקה (1), או נייר שיש בו מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים כאמור שם. 486 7 שנים הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום 499 דן יחיד רשימת העבירות המנויות בתוספת הראשונה, אשר בית המשפט ידון בהם בדן יחיד: ס' 144 – עבירות בנשק ס"ק (ב) – הנושא או מוביל נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו, דינו - מאסר עשר שנים. ס"ק (ב2) – המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בלא רשות על פי דין לעשות פעולה כאמור, דינו - מאסר חמש עשרה שנים. ס"ק (ב3) – הרשאי על פי דין למכור או למסור נשק והוא מוכרו או מוסרו לאדם שאינו רשאי על פי דין להחזיק בו, דינו - מאסר חמש עשרה שנים. ס' 169 – שוד ים העושה מעשה של שוד ים או הקשור לשוד ים או כיוצא בו, דינו - מאסר עשרים שנים. ס' 245 (בנסיבות המתוארות בס' 249א) – הדחה בחקירה, בנסיבות מחמירות ס' 245(ב) קובע כי המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר שבע שנים. ס' 249א(2) קובע, כי אם העבירה נעשתה כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, העונש יהיה - מאסר עשר שנים; ס' 246 (בנסיבות המתוארות בס' 249א) – הדחה בעדות, בנסיבות מחמירות. ס' 246(א) קובע כי המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו - מאסר שבע שנים. ס' 249א(3) קובע כי אם העבירה נעשתה כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, העונש יהיה - מאסר עשר שנים. ס' 246(ב) קובע כי המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר תשע שנים. ס' 249א(3) קובע כי אם העבירה נעשתה כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, העונש יהיה - מאסר ארבע עשרה שנים; ס' 298 – הריגה הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה, ודינו - מאסר עשרים שנים. ס' 302 – שידול או סיוע להתאבדות המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו - מאסר עשרים שנים. ס' 329 – חבלה בכוונה מחמירה ס"ק (א) קובע כי העושה אחת מהפעולות המפורטות בסעיף (סוגים שונים של חבלות), בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו - מאסר עשרים שנים. ס' 330 – ניסיון לחבול בחומר נפיץ המניח בכל מקום שהוא חומר נפיץ שלא כדין, בכוונה לגרום חבלה לזולתו, דינו - מאסר ארבע-עשרה שנים. ס' 331 – מניעת הצלה מכלי שיט שבמצוקה המונע או מפריע אדם שלא כדין במאמציו להציל את חייו או חיי אדם אחר כשהוא בכלי שיט הנתון במצוקה או בכלי שיט נטרף או כשהוא נמלט מכלי שיט כאמור, דינו - מאסר עשר שנים. ס' 332 – סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה העושה אחת מהפעולות המפורטות בסעיף, בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו - מאסר עשרים שנים. ס' 333 (בנסיבות המתוארות ב-335) – חבלה חמורה, בנסיבות מחמירות ס' 333 קובע כי החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו - מאסר שבע שנים. ס' 335(א) קובע כי אם עבירה לפי סעיף 333 – (1) כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה (ארבע עשרה שנים); (2) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה (ארבע עשרה שנים). ס' 335(א1) קובע כי העובר עבירה לפי ס' 333 כלפי בן משפחתו, דינו - מאסר עשר שנים. ס' 336 – שימוש ברעל מסוכן הגורם שלא כדין שיפעילו על אדם או שאדם יקח רעל או דבר מזיק אחר, בכוונה לפגוע בו או בזולתו או להרגיזם, דינו - מאסר שלוש שנים; סיכן בכך את חיי האדם או גרם לו בכך חבלה חמורה, דינו - מאסר ארבע-עשרה שנים. ס' 369 – חטיפה הכופה אדם בכוח או באיומים או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו - מאסר עשר שנים. ס' 370 – הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה המוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה שבה שוהה אותו אדם בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה כחוק להסכים בשבילו, דינו - מאסר עשר שנים. ס' 371 – חטיפה לשם כליאה החוטף אדם בכוונה שייכלא שלא כחוק, דינו - מאסר עשרים שנים. ס' 372 – חטיפה לשם רצח או סחיטה החוטף אדם כדי לרצחו או כדי להעמידו בסכנת רצח, או חוטף אדם כדי לסחוט או לאיים, דינו - מאסר עשרים שנים. ס' 373 – חטיפה ממשמורת ס' 373(א) קובע כי המוציא, במעשה או בפיתוי, קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים או אדם שאינו שפוי בדעתו, ממשמורתו של אפוטרופוסם על פי דין בלי הסכמת האפוטרופוס, דינו - מאסר עשרים שנים. ס' 373(ב) קובע כי העושה כאמור בסעיף קטן (א) כדי לרצוח או להעמיד בסכנת רצח, דינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד. ס' 374 – חטיפה לשם חבלה חמורה החוטף אדם כדי שיהיה נתון לחבלה חמורה והחוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה נתון במצב כאמור, דינם - מאסר עשרים שנים. ס' 374א – חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם החוטף אדם לשם מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 377א(א) או כדי להעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות באותו סעיף, דינו – מאסר עשרים שנים. ס' 375 – הסתרת חטוף המסתיר או כולא אדם באיסור בידיעה שהוא נחטף, דינו כאילו חטף את האדם באותה כוונה, ידיעה או מטרה שהיו לו בהסתרת האדם או בכליאתו (עשרים שנה). ס' 377א(א)(5) – סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות הסוחר באדם לשם אחד מאלה או הסוחר באדם ומעמידו בכך בסכנה לאחד מאלה, דינו – מאסר שש עשרה שנים: (5) הבאתו לידי מעשה זנות; ס' 390 – גניבה בידי עובד ציבור עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו - מאסר עשר שנים. ס' 402 – שוד ס' 402(א) קובע כי הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד, ודינו של השודד - מאסר ארבע-עשרה שנים. ס' 402(ב) קובע כי היה השודד מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו, דינו - מאסר עשרים שנים. ס' 403 – ניסיון שוד התוקף אדם לשם שוד, דינו - מאסר שבע שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות כאמור בסעיף 402(ב), דינו - מאסר עשרים שנים. ס' 404 – דרישת נכס באיומים הדורש מאדם דבר ערך בכוונה לגנבו, תוך שימוש באיומים או בכוח, דינו - מאסר חמש שנים; נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - מאסר עשר שנים. ס' 406 (בנסיבות המתוארות בסעיף 408) – כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה או ממנו, בנסיבות מחמירות ס' 406(א) קובע כי הנכנס למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה, או הנמצא בהם, בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו - מאסר חמש שנים. ס' 406(ב) קובע כי המתפרץ למקום כאמור בסעיף קטן (א) בכוונה לבצע גניבה או פשע, או המתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע או נכנס אליו לשם כך, דינו - מאסר שבע שנים. ס' 408 קובע כי אם נעברה עבירה לפי סעיפים 406 או 407 כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה (406(א) – עשר שנים; 406(ב) – ארבע עשרה שנים) . ס' 407 (בנסיבות המתוארות בסעיף 408) – התפרצות לבנין או מבנין שאינו מקום מגורים או תפילה, בנסיבות מחמירות ס' 407(א) קובע כי המתפרץ לבנין שאינו משמש בית מגורים ולא מקום תפילה, או לבנין שהוא אמנם סמוך לבית מגורים ומוחזק יחד עמו אך איננו חלק ממנו, בכוונה לבצע בהם גניבה או פשע, דינו - מאסר חמש שנים. ס' 407(ב) קובע כי המתפרץ לבנין כאמור בסעיף קטן (א) ומבצע בו גניבה או פשע, או מתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע, דינו - מאסר שבע שנים. ס' 408 קובע כי אם נעברה עבירה לפי סעיפים 406 או 407 כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה (407(א) – עשר שנים; 407(ב) – ארבע עשרה שנים) . ס' 413יא – מסחר ברכב או בחלק גנובים העוסק ביודעין במכירה, בקניה, בפירוק או בהרכבה של רכב גנוב, או של חלק גנוב של רכב, דינו - מאסר עשר שנים. ס' 448 – הצתה המשלח אש במזיד בדבר לא לו, דינו - מאסר חמש עשרה שנים; עשה כן במטרה לפגוע בנכס של המדינה, בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחיה או בבטחת דרי הסביבה או במטרה לפגוע בבני אדם, דינו - מאסר עשרים שנים. ס' 450 האבדת כלי שיט או כלי טיס העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים: (1) מאביד או הורס, במזיד ושלא כדין, כלי שיט או כלי טיס, בין שהושלם ובין שלא הושלם; (2) עושה במזיד או שלא כדין מעשה שיש בו כדי להביא מיד לאבדנו של כלי שיט או כלי טיס שבמצוקה או להריסתו; (3) משבש אור, משואה, מצוף, סימן או אות המשמשים לשיט, או לטיס או מציג אור או אות כוזבים, בכוונה להביא כלי שיט או כלי טיס לידי סכנה. עבירות לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 ס' 117(א) – זיוף פנקס או רשימה המזייף פנקס בוחרים או רשימת בוחרים והמשנה או משמיד אחד מאלה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים או קנס 10,000 לירות; נעברה העבירה על ידי מי שממונה על הכנת הפנקס או הרשימה, החזקתם, שמירתם או הצגתם, דינו – מאסר ארבע-עשרה שנה או קנס 10,000 לירות. עבירות לפי פקודת המכס ס' 209 – ירייה אל כלי שיט של רשות המכס אלה דינם מאסר חמש עשרה שנה: (1) היורה אל כלי שיט שבשירות רשות-המכס; (2) היורה אל פקיד-מכס בשעת מילוי תפקידו; (3) הפוצע פקיד-מכס או מטיל בו מום בשעת מילוי תפקידו. עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 ס' 3 – עבירה במסגרת ארגון פשיעה, נסיבה מחמירה העובר עבירה במסגרת פעילות של ארגון פשיעה, למעט עבירה לפי חוק זה או עבירה שהעונש הקבוע לה הוא מאסר עולם חובה, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה, אך לא יותר ממאסר עשרים וחמש שנים. עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ס' 3 – איסור הלבנת הון העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (3) (בחוק זה - רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין...