חומר רקע
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי
נוסח משולב של סעיפי חוק העונשין עם ההצעות שעברו קריאה ראשונה – לדיון יום 16.11.09
נקודות כלליות לדיון:
(1) התועלת שבהחמרת הענישה אל מול אכיפה יעילה של הדין הקיים על מנת להילחם בתופעה.– ר' עמדת הסניגוריה הציבורית; יש לקבל נתונים על התופעה: תקיפת עובדי ציבור, תקיפת מאבטחים, תקיפת מטפלים. החמרת הענישה כמרתיעה במקרים של התנהגות אלימה הבאה על רקע של סיטואציות רגשיות מורכבות (כפי שקורה פעמים רבות בתקיפות של אנשי צוות רפואי) וחיכוכים שגרתיים בין הפרט לשלטון (חיכוכים העומדים לעיתים בבסיס תקיפות שוטרים ועובדי ציבור). לנוכח האמור, מוצע לוועדה לשקול האם, אמנם, יש בהחמרת הענישה המוצעת כדי להשיג את מטרת התיקונים המוצעים, או שמא יש לשים את הדגש עם הגברת האכיפה.
(2) הבעייתיות שבקביעת עונשי מינימום – מלאכת גזירת העונש משקפת מגוון של שיקולים המתבססים על עקרון האינדיבידואליות בענישה: נסיבות ביצוע העבירה והרקע לה; עוצמת הפגיעה בערך החברתי המוגן; מידת מעורבותו של הנאשם; נסיבותיו האישיות של הנאשם (לרבות עברו הפלילי); מידת שיתוף הפעולה של הנאשם במהלך החקירה והמשפט; אפשרויות השיקום העומדות לנאשם; הבעת חרטה מצידו ופיצוי הנפגע. שיקולים אלה מבטיחים כי העונש שיוטל על הנאשם יהיה הולם ומאוזן. קביעת עונשי מינימום עלולה לחתור תחת עקרון האינדיבידואליות, ולהוביל למקרים בהם יוטלו עונשי מאסר גם בנסיבות לא מוצדקות. קושי זה מתחדד לאור היקפה הרחב של עבירת התקיפה הכוללת בתוכה גם נגיעות, דחיפות קלות, וכמעט כל פעולה ש"יש בה כדי לגרום לנזק או אי נוחות" לנתקף. בהקשר זה, מוצע לבדוק את ההשפעה האפשרית של עונשי מינימום, דהיינו: האם הנתונים שבידי המשטרה והפרקליטות, יש בהם כדי להצביע על מגמה של החמרה בענישת בתי המשפט באותן העבירות בהן ישנם, נכון להיום, עונשי מינימום.
(3) יחס בין עונש המקסימום לעונש המינימום – על פי הנוסח שהתקבל בקריאה הראשונה, היחסים בין עונשי המקסימום והמינימום הם כאלה:
תקיפת שוטר (273)
תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות (274)
תקיפת מטפל ומאבטח (381(ג))
תקיפת מטפל ומאבטח בנסיבות מחמירות (381(ה))
עונש מקסימום
3 שנים
5 שנים
3 שנים
5 שנים
עונש מינימום
3 חודשים
7 חודשים
חודשיים
3 חודשים
חוסר ההתאמה שבין עונשי המקסימום והמינימום בעבירות הנ"ל דורש דיון האם לא כדאי לקבוע יחס אחיד.
(5) נתונים כלליים – מוצע לבקש מהמשטרה ומהנהלת בתי המשפט נתונים ביחס לכל אחת מהעבירות אותן מוצע לתקן (איומים, תקיפת שוטר ותקיפת עובדי ציבור): כמה תלונות התקבלו במשטרה ביחס לעבירות אלו? כמה כתבי אישום הוגשו? מהם העונשים שנגזרו על נאשמים? כך ניתן יהיה לברר ולדון בשאלה האמנם מדובר על תופעה של ממש?
הסעיף בחוק העונשין
העבירה
נוסח הסעיפים עם ההצעות שעברו קריאה ראשונה
אסמכתא
הערות
תיקון סעיף 192
איומים על עובדי ציבור
192.(א) המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) על עובד הציבור והאיום קשור למילוי תפקידו על פי דין, דינו – מאסר ארבע שנים
קריאה ראשונה: תיקון מס' 104 (איומים ותקיפה) (חסון, פלסנר, רותם)
* התיקון – הוספת נסיבות מחמירות לעבירת האיומים, והחמרת הענישה בנסיבות המחמירות (נוכח החומרה הנעוצה באיום כלפי מי שתפקידו לשמור על האינטרס הציבורי).
* הגדרת "עובד הציבור" בסעיף 34כד לחוק העונשין:
(1) עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו–1955;
(2) עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית;
(3) עובד מועצה דתית;
(4) עובד המוסד לביטוח לאומי;
(5) עובד בנק ישראל;
(6) עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, לרבות חבר מועצה או הנהלה במוסדות אלה;
(7) עובד לשכת שירות התעסוקה;
(8) עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה;
(9) בורר;
(10) נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים בפסקאות (1) עד (9);
(11) דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה–1975, וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה.
* ר' עבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין:
"מי שמאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; אם נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים."
[בסחיטה – מטרה לאלץ אדם לעשות; באיומים – מטרה להפחיד או להקניט]
* מומלץ לבקש נתונים לגבי התופעה.
תיקון סעיף 273
תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו
התוקף שוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים משלושה חודשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו
קריאה ראשונה: תיקון מס' 104 (איומים ותקיפה) (חסון, פלסנר, רותם)
* התיקון לנסיבות העבירה – התקיפה צ"ל קשורה למילוי התפקיד ולא דווקא בשעת מילוי התפקיד (בדומה לתיקון העבירה של איומים על עובד הציבור לעיל);
* הוספת הסייג המקובל לעבירות של עונש מינימום;
* החמרת עונש המינימום הקיים היום מחודש ימים לשלושה חודשים.
[* אין אחידות מושלמת עם סעיף 274(ב) המוצע לגבי עונש מע"ת אך יש הבדל בנסיבות העבירה וכ"כ ר' הערות הוועדה לעבירה זו בעת הדיון בתקנות המרשם הפלילי וההחלטה שלא להוסיף עבירה זו לעבירות העוון שאינן נמחקות באופן אוטומטי.]
* הגדרת "תקיפה" בסעיף 378 לחוק העונשין:
"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות".
* "ממלא תפקידו כחוק" – כלומר לא בנסיבות של מעשה שנעשה על ידי שוטר ללא סמכות.
* ר' גם הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו – סעיף 275 לחוק העונשין:
"העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים". העבירה הזאת משלימה את העבירה הבסיסית של תקיפת שוטר, בכך שהיא חלה על "כל מעשה" ולאו דווקא על מעשה של "תקיפה", אך להבדיל מהעבירה הבסיסית דורשת עבירה לפי סעיף זה קיומה של מטרה להפריע או להכשיל. נראה שהמבדיל בין תקיפה (ס' 273) לבין הפרעה (ס' 275) נעוץ בכך שתקיפה מחייבת מגע פיזי עם גופו של המותקף, בעוד שהפרעה אינה טעונה מגע פיזי כזה. להבדיל מס' 274, עבירה לפי סעיף זה חלה גם על אדם העוזר לשוטר.
תיקון סעיף 274
תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות
(א) התוקף שוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו - מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חודשים משבעה חודשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו:
(1) התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;
(2) היה מזויין בכלי יריה, אלה, מקל, אבן או כלי אחר;
(3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משלושה אנשים
קריאה ראשונה: תיקון מס' 104 (איומים ותקיפה) (חסון, פלסנר, רותם)
* התיקון לנסיבות העבירה – התקיפה צ"ל קשורה למילוי התפקיד ולא דווקא בשעת מילוי התפקיד (בדומה לתיקון העבירה של איומים על עובד הציבור לעיל);
* העבירה המוחמרת חלה רק כלפי שוטרים ולא כלפי אלה שמסייעים להם;
* הוספת הסייג המקובל לעבירות של עונש מינימום;
* החמרת עונש המינימום הקיים היום משלושה חודשים לשבעה חודשים.
הוספת ס"ק (ב) לסעיף 274
(ב) עונש מאסר לפי סעיף זה לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי
קריאה ראשונה: תיקון מס' 104 (איומים ותקיפה) (חסון, פלסנר, רותם)
תיקון סעיף 381(ב) לחוק העונשין
תקיפת עובד ציבור
(ב) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר חמש שלוש שנים
קריאה ראשונה: תיקון מס' 104 (איומים ותקיפה) (חסון, פלסנר, רותם) וכן מס' 105 (חסון ואורון)
* מוצע לקבוע עבירת בסיס ועבירה בנסיבות מחמירות שרק בהתקיימן יהיה העונש 5 שנות מאסר. עבירת הבסיס תהיה דומה לעבירת הבסיס של תקיפת שוטר בשל הדמיון בערכים המוגנים;
* הגדרת "עובד הציבור" ר' לעיל;
* העבירה חלה גם כלפי מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין וכן גם כלפי מי "שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור" – לפי הפסיקה: יש לבחון את אופיו של התאגיד על פי שורה של שיקולים שאלה עיקריהם: (1) חובתו של התאגיד לספק שירות לכל דורש; (2) צביונו הציבורי של התאגיד, בהתחשב: בהשתתפותה של המדינה בהנהלתו, במקורות מימונו ובמידת הפיקוח הציבורי על פעילותו; (3) אופיו הציבורי של התאגיד כגוף שאינו מסחרי שפניו לרווחים לבעליהם. דוגמאות מהפסיקה לתאגידים המספקים שירות לציבור: התעשייה האווירית; הסתדרות העובדים הכללית; אגד; בנק; קופת חולים; חברת החשמל.
הוספת ס"ק (ג) לסעיף 381
תקיפת עובד ציבור
(ג) העובר עבירה לפי סעיף קטן (ב), ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
(1) התכוון להכשיל את הנתקף בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;
(2) היה מזוין בכלי יריה, אלה, מקל, אבן או כלי אחר;
(3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משלושה אנשים.
קריאה ראשונה: תיקון מס' 104 (איומים ותקיפה) (חסון, פלסנר, רותם)
* יצירת נסיבות מחמירות הדומות לנסיבות המחמירות של תקיפת שוטר, והחמרת הענישה (אך ללא עונשי מינימום)
הוספת ס"ק (ג) עד (ו) לסעיף 381
תקיפת עובד ציבור
(ג) התוקף מטפל או מאבטח, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות מחודשיים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף זה –
"מטפל" – כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–19961;
"מאבטח" – כהגדרתו בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה–20052, או בחוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–19983.
(ד) העובר עבירה לפי סעיף קטן (ב), ונתקיימו בו אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
(1) התכוון להכשיל את הנתקף בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;
(2) היה מזוין בכלי יריה, אלה, מקל, אבן או כלי אחר;
(3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משלושה אנשים.
(ה) התוקף מטפל או מאבטח ונתקיים בו תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (ד)(1) עד (3), דינו – מאסר חמש שנים ולא פחות משלושה חודשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
(ו) עונש מאסר לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ה), לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי.
קריאה ראשונה: תיקון מס' 105 (תקיפת מאבטח ומטפל) (חסון ואורון)
* יצירת עבירת בסיס של תקיפת מטפל או מאבטח (להבדיל מכל עובד ציבור אחר) שעונשה 3 שנים אך הכוללת עונש מינימום (בדומה לתקיפת שוטר);
* יצירת עבירה של נסיבות מחמירות בתקיפת מטפל או מאבטח שעונשה 5 שנים והכוללת עונש מינימום והוראה שהעונש לא יהיה כולו ע"ת בדר"כ (גם כאן – בדומה לתקיפת שוטר).
* הגדרת "מטפל" בחוק זכויות החולה:
"רופא, רופא שיניים, סטז'ר, אח או אחות, מיילדת, פסיכולוג, וכן כל בעל מקצוע שהכיר בו המנהל הכללי של משרד הבריאות, בהודעה ברשומות, כמטפל בשירותי הבריאות." – מומלץ לברר אלה בעלי מקצועות הוגדרו עד היום כ"מטפלים" ע"י מנכ"ל משרד הבריאות.
*הגדרת מאבטח בחוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור; חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים:
אדם שמונה כמאבטח על ידי השר לביטחון פנים)4; אדם שמונה כמאבטח על ידי גוף ציבורי ובאישורו של קצין מוסמך)5.
* האם מוצדק עונש מינימום או השוואה לעובדי ציבור ;
* לענין מאבטח - קיימים מספר הבדלים בין שני החוקים האמורים, בעיקר ביחס לאופן הסמכתו ומינויו של המאבטח6;
* לענין מאבטח - ס' 15א לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים קובע במפורש, כי התוקף ממונה ביטחון או מאבטח, דינו כדין התוקף עובד הציבור לפי ס' 381(ב) לחוק העונשין. לנוכח האמור, התיקון המוצע ביחס ל"מאבטח", בנוסח שהתקבל בקריאה הראשונה, עלול ליצור סתירה ביחס למאבטחים שהוסמכו על פי החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים: האם דינם כדין התוקף עובד ציבור לפי ס' 381(ב) לחוק (שאין בגינו עונש מינימום), או שיש להם עבירה ייחודית לפי ס' 381(ג) המוצע (שיש בגינו עונש מינימום)?
* לענין מאבטח - דנ"פ 10987/07 מדינת ישראל נ' ברק כהן בפרשה זו, נדונה שאלת מעמדו של מאבטח שהועסק על ידי המדינה באמצעות קבלן כוח אדם, לעניין עבירות שונות בחוק העונשין. בפסק הדין, נדונה השאלה האם ניתן להרשיע מאבטח שהועסק על ידי המדינה באמצעות קבלן כוח אדם, בעבירות של לקיחת שוחד (ס' 290) ושימוש לרעה בכוח המשרה (ס' 280), לנוכח העובדה שהוא אינו מועסק באופן ישיר על ידי המדינה.
לעניין העבירה של לקיחת שוחד – נקבע, פה אחד, כי לנוכח ההגדרה המורחבת של המונח "עובד ציבור" שבס' 290, הכוללת, בנוסף להגדרת עובד הציבור שבס' 34כד לחוק, גם עובד של "תאגיד המספק שירות לציבור"; ניתן לראות בחברת האבטחה ככזו המספקת שירות לציבור, ובמאבטח כ"עובד ציבור", ועל כן יש להרשיעו.
לעניין העבירה של שימוש לרעה בכוח המשרה – נחלקו השופטים: דעת הרוב – היתה כי לא ניתן לראות במאבטח, שאין לו כל יחסי עבודה עם המדינה, כ"עובד הציבור" לפי אף אחת מהחלופות הקיימות להגדרת מונח זה בס' 34כד לחוק; דעת המיעוט – היתה כי לנוכח אופי פעילותו ועל יסוד הפרשנות התכליתית של מונח זה, יש לראות במאבטח "עובד ציבור.
על פי הכרעת הרוב, מאבטחים שאינם מועסקים באופן ישיר על ידי המדינה, אינם כלולים במונח "עובד הציבור", ועל כן, ככלל, העבירה של תקיפת עובדי ציבור (ס' 381(ב)) אינה חלה עליהם.