חומר רקע
ו' כסלו, תש"ע
23 נובמבר 2009
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי
יישום חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית),
התשס"ו-2005 – דיון מעקב הקבוע ליום 25.11.09
לקראת סיום חמש שנים לחקיקת חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2006, ולרגל יום הנכה הבינלאומי שיתקיים ביום 1.12.09, החליט יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט תבקש לקיים מעקב אחר יישום החוק. במסגרת זו, הוועדה תבקש להתרשם באופן כללי מיישום החוק - הן בהליכי החקירה, והן בהליכי ההעדה בבית המשפט.
רקע
אנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית חשופים לניצול ולפגיעות פיסיות ומיניות. מחקרים מראים, כי שיעור האנשים עם מוגבלות הנפגעים מעבירות מין ואלימות גבוה לעומת שיעור הנפגעים מעבירות בקרב כלל האוכלוסייה. יתרון שכלי של התוקף על-פני קורבן שהוא אדם עם מוגבלות שכלית, כמו גם קיומם של יחסי תלות או מרות (מדריכ/ה, מורה), הופכים את יכולת ההתגוננות של קורבן עם מוגבלות לבלתי אפקטיבית. הפוטנציאל לניצול גובר כאשר אדם עם מוגבלות תלוי בזולתו בביצוע פעילויות אינטימיות, כגון רחצה. זאת ועוד: קשיי תקשורת של אנשים עם מוגבלות גורמים לתת-דיווח. הבעיה מחריפה כאשר מדובר באנשים הגרים במוסדות המרוחקים מן הקהילה, שם התלות גבוהה במיוחד, והקשרים עם החוץ - מועטים.
בעיות שהיו בהתאמתם של ההליכים הפליליים לצרכיהם של אנשים עם מוגבלות
הכללים של מערכות אכיפת החוק (משטרה, פרקליטות, בתי-משפט) הותירו אנשים עם מוגבלות ללא ההגנה מספקת. חוקרים מתקשים לדובב אנשים עם מוגבלות; אולמות המשפט, כמו גם העימות עם הנאשם, יוצרים אווירה מאיימת שאנשים כאלה מתקשים להתמודד עימה יותר מאשר אנשים ללא מוגבלות, וזו לעיתים משתקת עדים עם מוגבלות, וכו'. כתוצאה מכך, תיקים נגד חשודים עם מוגבלות כזו נסגרו באין אפשרות לגבות ראיות.
חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005
בחודש נובמבר 2005 התקבל החוק להתאמת הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית (להלן – החוק). להלן עיקריו:
עיקרי החוק
1. חקירת אנשים עם מוגבלות שכלית תיעשה בידי חוקר מיוחד, שיש לו הידע והמיומנות בחקירת אנשים עם מוגבלות שכלית. חקירתם של אנשים עם מוגבלות נפשית, תמשיך להיעשות על ידי חוקרי המשטרה הרגילים.
2. חקירת אנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית תתועד בווידיאו.
3. במקרים מיוחדים בהם האדם עם המוגבלות אינו יכול להעיד בשום אופן במשפט, הוא לא יעיד, וקלטת החקירה תשמש במקום העדות.
4. לפני העדה של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית, יעיד בבית המשפט עד מומחה, שיתאר את המוגבלות ואת השפעתה האפשרית על ההעדה.
5. החוק מציע מגוון התאמות, שניתן להשתמש בהן כדי לאפשר לאדם עם המוגבלות להעיד עדות קוהרנטית: העדה שלא בפני הנאשם, העדה כשעורכי הדין והשופט אינם בלבוש טקסי, העדה בלשכת השופט או בכל מקום אחר, הסתייעות בתקשורת חלופית, העדה בדלתיים סגורות, נוכחות של מלווה שינסוך ביטחון בעד עם המוגבלות והסתייעות ביועץ שיסייע לבעל הדין בחקירת העד.
6. אמצעי התקשורת החלופית הינה לגיטימית לשימוש בחקירה במשטרה ובהעדה בבית המשפט, וניתן להשתמש בה עבור אנשים עם כל מוגבלות (לא רק שכלית, אלא גם אם המוגבלות היא רק פיזית-תקשורתית)
נקודות להתייחסות שעלו בדיון מעקב הקודם (3.1.08)
(1) בדיון נטען כי בסיס הנתונים המשטרתי אינו מכיל אפשרות לסמן מקרים בהם הנפגע, העד או החשוד הוא עם מוגבלות שכלית או נפשית – דבר שאינו מאפשר מתן תמונה סטטיסטית מלאה אודות התיקים האמורים והאמצעים שהמשטרה נקטה בהם. כן נאמר, כי במהלך שנת 2008 יינקטו פעולות בתחום המיחשוב שיאפשרו את איסוף הנתונים האמורים. מוצע לברר האם נעשו פעולות לקידום העניין?
(2) בדיון נטען כי לא כל התקנים שהוקצו לחוקרים מיוחדים מולאו עקב בעיות של הליכי מכרז ארוכים. מהי מצבת התקנים נכון להיום? האם כל התקנים אוישו?
(3) בדיון הקודם, העירו על כך שבשל העדר תיאום והבנה בשטח, אין תמיד יידוע בין הגורמים השונים המעורבים (משרד הרווחה, המשטרה והפרקליטות), ונאמר כי ייעשה מאמץ לשפר עניין זה. מה המצב כיום? מה מידת שיתוף הפעולה בין הגורמים האמורים ועד כמה יש יידוע הדדי ביניהם?
(4) האם התבצע או מתבצע מחקר (פנימי או חיצוני) בנוגע לחקירות שכבר נעשו באשר לאסטרטגיות התישאול, איכות החקירות, ההכשרה הנדרשת מהחוקרים המיוחדים, מעקב אחרי פסיקה ומקרים שמגיעים לבתי המשפט או בכל נושא אחר הנוגע לעניין? בדיון נאמר כי משרד הרווחה מבצע מחקר בסיוע ד"ר הרשקוביץ מאוניברסיטת חיפה – האם ניתן להציג נתונים?
(5) בדיון הקודם התבקשה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לבחון אפשרות להתייחס להישגים או מחדלים הקשורים לביצוע חוק זה במסגרת דין וחשבון שנתי של הנציבות – האם קיים מעקב כלשהו בנציבות אחר ביצוע החוק?
שאלות נוספות לדיון הקרוב
בדיון מוצע לוועדה לבקש מהמשתתפים, ובפרט מהמשטרה, משרד הרווחה, נציבות שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות והנהלת בתי המשפט, את התייחסותם לנקודות הבאות (בקשנו מהם מראש נתונים על מנת שיופיעו ערוכים לדיון:
מהמשטרה:
לעניין חקירות והליכים:
• מספר חקירות של חשודים ע"י חוקר מיוחד, וכן מספרים לפי עבירות שונות.
• מספר חקירות של קרבנות ע"י חוקר מיוחד, וכן מספרים לפי עבירות שונות.
• מספר חקירות של עדים ע"י חוקר מיוחד.
• מספר החקירות שתועדו בוידיאו ותומללו.
• פילוח הפניות לחוקרים המיוחדים לפי מוגבלות. כמה פונים היו אנשים עם מוגבלות שכלית קלה, לכמה פיגור בינוני ולכמה קשה? כמה מהם על הספקטרום האוטיסטי?
• בכמה תיקים שבהם חקר חוקר מיוחד הוגשו כתבי אישום?
• בכמה תיקים שבהם חקר חוקר מיוחד לא הוגשו כתבי אישום, ומה הייתה הסיבה לכך?
• כמה אנשים עם מוגבלות נפשית נחקרו על ידי המשטרה מאז חקיקת החוק, ובכמה מהמקרים נדרשה הנגשה של החקירה? האם החקירה הונגשה וכיצד?
• בכמה תיקים נדרש שימוש בתקשורת תומכת וחלופית? בכמה מהתיקים שבהם היה שימוש באמצעי תקשורת זה הוגש כתב אישום?
• האם היו פעמים שבהן עלה צורך בהתאמה שאיננה נכללת ברשימת ההתאמות שבחוק?
• מספר חקירות דחופות לפי סעיף 41.
• מספר דיונים בערר לפי סעיף 3(ג)2.
לעניין החוקרים:
• תיאור של ההכשרה אשר מקבלים החוקרים המיוחדים.
• מספר התקנים הקיימים לחוקרים מיוחדים, ומספר התקנים המאוישים.
• מספר החוקרים לדוברי שפות שונות (ערבית, רוסית, אמהרית, וכו').
• מספר החוקרים על פי פילוח גיאוגרפי
מהפרקליטות:
לעניין הליכים:
• מספר "משפטי זוטא" לפי ס' 15, ותוצאות.
• כמה מכתבי האישום לפי החוק היו של חשודים עם מוגבלות שכלית וכמה של קורבנות?
• בכמה מכתבי האישום העד היה אדם עם פיגור שכלי קל, בכמה בינוני ובכמה קשה?
• בכמה מקרים שבהם העד עם מוגבלות נפשית הוגש כתב אישום? האם העדות הונגשה?
• מספר הרשעות ומספר זיכויים בתיקים של אנשים עם מוגבלות לאחר החלת החוק. האם היה צורך ב"תוספת ראייתית" מחמת שהעדות לא הספיקה?
• מספר תיקים שנסגרו בגלל החלטת/המלצת ועדת אבחון ש"העד אינו כשיר להעיד".
משרד הרווחה, הפרקליטות, הסנגוריה:
האם קיימות תקלות נפוצות באופן ניהול ההליך?
כמה חוקרים מיוחדים העידו בבית משפט?
לכל הגופים:
עבודה מעבר לחוק:
• האם קיים שיתוף פעולה בין הגורמים הרלוונטיים?
• האם יש יוזמות חדשות הקשורות לחוק?