חומר רקע
המוסד לביטוח לאומי
המשרד הראשי
הלשכה המשפטית
19 נובמבר 2009
ב' כסלו תש"ע
ככר ד"ר גיורא לוטן
שד' ויצמן 13 ירושלים
טלפון: 02-6709358
מיקוד: 91909
פקס: 02-6510010
( תיק 598-ט-1 )
לכבוד
חה"כ חיים כץ
יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת
יו"ר נכבד,
הנדון: 1. תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסדורים
לילד נכה) (תיקון ), התש"ע- 2009;
2. תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)
(תיקון) התש"ע- 2009
כללי-
גמלת ילד נכה ניתנת כיום לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן- החוק), להוריהם של כ- 27,000 ילדים הלוקים בנכויות קשות ביותר.
כללי הזכאות הקיימים כיום, מותירים מחוץ לאוכלוסיית הזכאים ילדים עם ליקויים חמורים ביותר, בעיקר בתחום הליקויים ההתפתחותיים.
בכל הנוגע לילדים הנזקקים לטיפולים אימונוסופרסיביים, מזכים הכללים הקיימים בגמלה לתקופה של שנה אחת בלבד.
משמעות המצב הקיים הוא, כי משפחות רבות נאלצות להתמודד עם נטל טיפולי כבד מנשוא, הן מבחינת המשמעות הכספית והן מבחינת ההתמודדות הרגשית אשר מתלווה לטיפול בילד הנכה, שאף שלא ניתן לבטלן, ניתן להקל עליהן בדרך תשלום הגמלה.
בשנת 1997 ערך המוסד לביטוח לאומי, בשיתוף עם מכון ברוקדייל, מחקר בנושא ילדים עם צרכים מיוחדים, ממנו עלה כי אוכלוסיית הילדים שלהם צרכים מיוחדים הנובעים מנכות משמעותית, מנתה [במועד השלמת המחקר] כ- 160,000 ילדים. כיום נאמדת האוכלוסייה האמורה בכ- 186,000 ילדים בישראל.
הועדות המקצועיות שפעלו במסגרת המחקר המליצו על מתן גמלת ילד נכה לכ- 40,000 ילדים מתוך האוכלוסייה האמורה, בעלות שנאמדה במאות מיליוני ש"ח בשנה.
הממצאים החמורים אשר עלו מהמחקר האמור באים לידי ביטוי יום יומי, בעת יישום כללי הזכאות המעוגנים בתשתית החוקית הקיימת כיום. זאת כאשר התשתית הקיימת אינה יכולה לעמוד עוד אל מול צרכים הכרחיים שלא ניתן להם מענה.
כך קורה שועדות עררים, בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון, בבואם לבחון את כללי הזכאות, אינם יכולים לעמוד אל מול מצוקות חמורות הנחשפות בפניהן, וכללי הזכאות המעוגנים בדין הקיים החלו להיפרץ.
ועדה מקצועית בראשות פרופ' אשר אור-נוי בחנה את כללי הזכאות הקיימים וכן את תוצאות המחקר האמור, והגישה המלצות מפורטות לשינוי כללי הזכאות ושיעורי הגמלה [להלן- הועדה].
הועדה המליצה כי השינויים ייושמו בשני שלבים, הן בהתחשב בעלות הכרוכה ביישום המלצותיה, והן בהתחשב בצורך לאמץ כלים ראויים לאיתור ואיבחון נכון של ילדים, שלהם צרכים מיוחדים ברמה גבוהה, המחייבים מתן סיוע בעדיפות גבוהה.
בהתאם להמלצות הועדה, אנו מבקשים לתקן את החוק והתקנות שבנדון, כדלקמן-
1. מוצע לתקן את תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה עזרה בלימודים וסידורים לילד נכה) התשנ"ח- 1998, בנושאים אלה:
(א) לאוכלוסיית הילדים הנכים שבעדם משולמת גמלה יתווספו כ- 2,500 ילדים עם ליקויים קשים כדלקמן:
(1) כ- 1,150 ילדים שלהם הפרעות התפתחותיות קשות, בעיקר פיגור בינוני וקשה (הרחבת התוספת השנייה לתקנות)*;
(2) כ- 1,350 ילדים נוספים הזקוקים לטיפול רפואי מיוחד כגון: מתן עירויים, טיפול אימונוסופרסיבי והשלכותיו, חוסר תפקוד של גפיים ועוד (בתוספת הראשונה לתקנות);
(ב) תקנה 2 -
הגמלה בעד סידורים מיוחדים, משתלמת כיום בחמשה שעורים שונים (בין 30% ל- 120%), בהתאם למצבו הרפואי של הילד. מוצע לפשט את ההוראות המתייחסות לגמלה זו ולשלמה בארבעה שיעורים (בין 30% ל- 100%).
(ב) תקנה 3 -
כיום משתלמת גמלה בעד ילד הנמצא במסגרת לימודית או טיפולית בשני שיעורים שונים, תוך הבחנה בין ילדים צעירים (למטה מ- 14) וילדים בוגרים.
מוצע להשוות את שיעור הגמלה הניתנת לילד הנמצא במסגרת חינוכית מאושרת, לכל הגילאים.
(ג) תקנה 4-
תקנה 4 בנוסחה הנוכחי שוללת את הזכאות לגמלה למי שיצא את ישראל; לפי הוראות פסק דינו של בית הדין לעבודה [בעניין אלקובי; ב"ל 2444/05], ילד שיצא את ישראל עם הורהו, בשל שליחות שמטעם המדינה [כגון- שגריר וכיוצ"ב], ייחשב כאילו הוא נמצא בישראל. מוצע לעגן במפורש את הוראות פסק הדין האמור בלשון התקנות.
(ד) תקנה 5 –
תקנה 6 בתקנות [כנוסחן היום], דנה בזכאות לגמלה בעד תקופה שקדמה למועד הגשת התביעה (להלן- תשלום רטרואקטיבי) ונדרש בה, בין היתר, כי נתקיימו בילד התנאים המזכים בגמלה בכל התקופה שבעדה נתבעת הגמלה הרטרואקטיבית.
הוראות התקנות נועדו, בראש ובראשונה, לסייע בידי הוריו של מי שהליקוי בו הוא לוקה, מטיל על הוריו עומס טיפולי קשה.
ליקויים מסויימים, ואף ליקויים קשים ביותר, אינם מטילים על הורי הילד עומס החורג במידה רבה מבני גילו.
לפיכך, מוצע לקבוע כי בכל מקרה הזכאות לגמלה רטרואקטיבית לא תקדם למועד שבו דווח לראשונה תסמין הנוגע לליקוי המזכה בגמלה או למועד שבו החל הליקוי לגרום נטל טיפולי כבד .
(ה) תקנה 10 –
בהתאם להמלצת הועדה, מוצע לקבוע כי שיעור הגמלה המירבית לפי תקנות אלו לא יעלה על 117% מקצבת היחיד המלאה [לעומת 137%, כיום]
(ו) תקנות 5 ו- 10 בנוסח הקיים, העוסקות באופן הגשת התביעה ובדיקתה- תבוטלנה, ובמקומן יוכנסו הוראות מתאימות בתקנות הביטוח הלאומי [הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה], התשנ"ח- 1998.
2. על מנת לייעל את הליך אישור התביעה לגמלת ילד נכה, יש לצרף לתביעה פירוט של האבחון הרפואי או הערכת מצבו התפקודי של הילד. לשם כך מוצע לתקן את תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה) התשנ"ח- 1998, ולהבהיר בהן כי על התובע לצרף לתביעתו את התיעוד הרפואי כאמור, ולחילופין, אם אין באפשרותו לצרף אבחון כאמור- מוצע לקבוע כי האבחון הדרוש יבוצע ע"י המוסד.
מצ"ב נוסח התיקון המוצע לתקנות שבנדון, ואודה לך אם תביאו לאישור הועדה שבראשותך.
בכבוד רב,
אורנה גייל, עו"ד
היועצת המשפטית
העתק:
אסתר דומיניסיני- המנהלת הכללית
עו"ד רועי קרת – סגן היועצת המשפטית
אילנה שרייבמן- סמנכ"ל גמלאות
דניאל גוטליב- סמנכ"ל מחקר
רבקה פריאור –מנהלת אגף, מינהל המחקר והתכנון
לימור לוריא – מנהלת אגף נכות
תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע – 2009
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 221, 222, 222 א', 297, 317 ו – 400 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 19951 (להלן החוק), לאחר שנועצתי במועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ולעניין סעיף 222 גם לאחר התייעצות עם שר האוצר, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
1.
בתקנות אלה-
"ילד" -
ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, לרבות ילדו החורג או המאומץ שטרם מלאו לו 18 שנים;
"ילד הזקוק -
לטיפול רפואי
מיוחד"
ילד שמלאו לו 90 ימים, אשר רופא מומחה ברפואת ילדים, שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי בשל מחלה כרונית קשה הוא זקוק לטיפול רפואי כמפורט בתוספת הראשונה;
"ילד התלוי -
בעזרת הזולת"
ילד שמלאו לו 3 שנים ואשר כתוצאה מליקוי גופני שכלי או נפשי הנובע ממחלה, תסמונת, תאונה או מום מלידה (להלן- ליקוי) הוא תלוי בעזרת הזולת באופן החורג במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילו בביצוע פעולות יום יום תקופה של 90 ימים רצופים לפחות, אף אם תקופה זו או חלק ממנה, חלים בתכוף לפני הגיעו לגיל 3 והוא אחד מאלה:
(1) תלוי במידה רבה בעזרת הזולת ברוב שעות היממה (להלן- ילד התלוי בעזרת הזולת במידה רבה);
(2) תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בכל שעות היממה (להלן- ילד התלוי לחלוטין בעזרת הזולת);
"ילד עם - ליקוי מיוחד"
ילד אשר רופא מומחה ברפואת ילדים, אשר המוסד הסמיכו לכך, קבע כי מתקיים בו אחד הליקויים המנויים בתוספת השניה;
"ילד נכה" -
כל אחד מאלה:
(1)ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד;
(2)ילד התלוי בעזרת הזולת;
(3)ילד עם ליקוי מיוחד;
"פעולות -
יומיום"
כל אחת מאלה והקשור בהן:
(1)לבישה;
(2)אכילה;
(3)רחצה;
(4)הגיינה אישית;
(5)ניידות עצמית בבית.
"קצבת יחיד -
מלאה"
כמשמעותה בסעיף 200 (ב) לחוק.
גמלה
לסידורים
מיוחדים
2.
גמלה חודשית להשתתפות המוסד בהוצאות לסידורים מיוחדים, תשולם בסכומים המפורטים להלן:
(1) סכום השווה ל – 30% מקצבת יחיד מלאה, בעד ילד כאמור בפרט (3), (4)(ב) ו- (7) בתוספת השניה, ובעד ילד התלוי בעזרת הזולת במידה רבה;
(2) סכום השווה ל – 50% מקצבת יחיד מלאה בעד ילד כאמור בפרט (12)(ב) בתוספת הראשונה;
(3) סכום השווה ל – 80% מקצבת יחיד מלאה בעד ילד כאמור בפרטים (1), (2), (4)(א), (5) ו – (6) בתוספת השניה וכן בעד ילד
התלוי לחלוטין בעזרת הזולת;
(4) סכום השווה ל – 100% מקצבת יחיד מלאה, בעד ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד, למעט טיפול לפי פרט 12(ב) בתוספת הראשונה;
(5) סכום השווה ל – 17% מקצבת יחיד מלאה, בעד ילד שמשתלמת בעדו גמלה לפי פסקאות (3) ו- (4) (להלן – גמלה מיוחדת).
גמלה לעזרה בטיפול ובלימודים
3.
בעד ילד התלוי בעזרת הזולת ובעד ילד עם ליקוי מיוחד, למעט ילד הזכאי לגמלה לפי תקנה 2(2), תשולם גמלה חודשית לעזרה בטיפול ובלימודים בשיעור של 20% מקצבת יחיד מלאה, אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא לומד במוסד חינוכי רשמי או מוכר, כמשמעותו בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג – 19532, או שועדת השמה כמשמעותה בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח- 19883, לא מצאה לו מסגרת הולמת;
(2) הוא מטופל בגין בעיות תפקודיות הנובעות מהליקוי, לפי תכנית שאישר המנהל החינוכי או המנהל המקצועי של גוף שאושר בידי מנהל העניינים הרפואיים במוסד.
תנאים לקבלת גמלאות
4.
(א) גמלאות לפי תקנות אלה ישולמו כל עוד מתקיימים כל אלה:
(1) הילד נמצא בישראל, או נמצא עם הורהו בשליחות מטעם המדינה, מחוץ לגבולות ישראל;
(2) הילד הנכה אינו מוחזק כלל בתנאי פנימיה במוסד שבו ניתנים שירותי רפואה, שרותי סיעוד או שירותי שיקום, ואינו מוחזק בידי משפחת אמנה.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) (1), יצא הילד הנכה את ישראל ובתכוף לפני יציאתו שולמה בעדו גמלה לפי תקנות אלה במשך 2 חודשים רצופים לפחות – יימשך תשלום הגמלה לתקופה נוספת של 3 חדשים, מהחודש שבו יצא את ישראל; המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, להאריך את התקופה האמורה אם נתקיים בילד אחד מאלה:
(1) הוא יצא את ישראל לצורך טיפול רפואי וטרם חלפו 24 חודשים
מיום שיצא כאמור;
(2) הוא גר עם הורהו, העובד מחוץ לישראל בשליחות מטעם מעבידו הישראלי, וטרם חלפו 24 חודשים מיום שיצא כאמור את ישראל.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) (2), תשולם גמלה לפי תקנות אלה, בעד ילד נכה אם מתקיים אחד מאלה:
(1) הילד נמצא בבית חולים לשם ריפוי או שיקום רפואי, בשל ליקוי גופני, והורהו או מי שמקבל גמלה בעדו נמצא עמו ונוטל חלק בטיפול בו;
(2) הילד הנכה מוחזק במוסד כאמור והוריו נושאים בכל הוצאות אחזקתו במוסד.
תקופת התשלום
5.
(א) גמלה לפי תקנות אלה תשולם בעד תקופה המתחילה ב – 1 בחודש שבו הוגשה התביעה לגמלה;
(ב) ראה המוסד כי נתקיימו בילד התנאים המזכים בגמלה גם בתקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם הגמלה בעד התקופה האמורה ובלבד שלא תשולם גמלה בעד-
(1) ילד עם ליקוי מיוחד כאמור בפרט (1) בתוספת השניה – בעד תקופה העולה על 6 חודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה;
(2) כל ילד אחר- בעד תקופה העולה על 12 חודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), לא יקדם מועד תשלום הגמלה
למוקדם מבין אלה-
(1) המועד בו תועדו לראשונה תסמינים הכרוכים בליקוי האמור, ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו- 19964;
(2) המועד שבו, לדעת רופא ילדים שהמוסד הסמיכו לכך, החל הליקוי המזכה בגמלה להטיל עומס טיפולי כבד ביותר.
(ד) ילד נכה ששולמה בעדו גמלה לפני תקנות אלה עד שמלאו לו 18 שנים, ימשך תשלום הגמלה בעד 90 ימים נוספים לאחר היום שבו מלאו לו 18 שנים ובלבד שתשלום גמלה לפי תקנה 3 יימשך רק אם הילד ממשיך ללמוד או לקבל טיפול כאמור בתקנה 3.
החלטה
לזמן
מוגבל
6.
המוסד רשאי ליתן גמלה לפי תקנות אלה לזמן מוגבל, אם לדעתו קיימות נסיבות העשויות להשפיע על הזכאות לגמלה או על שיעורה.
בדיקה
מחדש
7.
(א) חלפו 6 חודשים לפחות מיום שניתנה ההחלטה שלפיה משתלמת גמלה לפי תקנות אלה:
(1) המוסד רשאי לבדוק מחדש את הזכאות לגמלה ואת שיעורה;
(2) המוסד יבדוק ויקבע מחדש את הזכאות לגמלה ואת שיעורה, אם הגיש הזכאי לגמלה בקשה לבדיקה מחדש והמציא אישור מרופא כי חלה החמרה במצבו של הילד;
(ב) המוסד רשאי לבדוק ולקבוע מחדש את הזכאות לגמלה ואת שיעורה אף אם טרם חלפו 6 חודשים מיום שניתנה
ההחלטה שלפיה משתלמת הגמלה, אם התגלו עובדות שלדעת המוסד לא היו ידועות בעת מתן ההחלטה שלפיה משתלמת הגמלה, או אם נוצרו עובדות חדשות, והכל אם לדעת המוסד יש בעובדות שנוצרו או נתגלו כאמור, כדי להשפיע על הזכאות לגמלה, או על שיעורה.
(ג) תחילתה של החלטה בבדיקה מחדש לפי תקנה משנה (א)(1), ב – 1 בחודש שבו התקבלה ההחלטה.
(ד) תחילתה של החלטה בבדיקה מחדש לפי תקנת משנה (א)(2), ב – 1 בחודש שבו חלה ההחמרה, ותחילתה של החלטה בבדיקה מחדש לפי תקנת משנה (ב), ב- 1 בחודש שבו נוצרו או נתגלו העובדות כאמור בה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי החלטה כאמור בעד -
(1) ילד עם ליקוי מיוחד כאמור בפרט (1) בתוספת השניה-בעד תקופה העולה על 6 חודשים שבתכוף לפני קבלת ההחלטה;
(2) כל ילד אחר – בעד תקופה העולה על 12 חודש שבתכוף לפני קבלת ההחלטה.
הגשת תביעה חדשה
8.
(א) נדחתה תביעה לגמלה לפי תקנות אלה, רשאי התובע להגיש תביעה חדשה, ובלבד שחלפו 6 חודשים מיום שבו נדחתה באחרונה תביעתו לגמלה. לתביעה חדשה כאמור יצרף התובע אישור רפואי בדבר החמרה שחלה במצבו של הילד.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), נתגלו או נוצרו עובדות שלא היו ידועות בעת מתן ההחלטה שלפיה נדחתה התביעה לאחרונה, רשאי המוסד לבדוק מחדש את הזכאות לגמלה אף אם טרם חלפו 6 חודשים ממועד הדחייה.
(ג) החלטה בתביעה לפי תקנות משנה (א) ו – (ב), תחילתה כאמור בתקנה 7(ד) ולענין זה יראו את מועד הגשת התביעה כמועד קבלת ההחלטה והכל בלבד שמועד התחילה כאמור לא יקדם למועדים המפורטים להלן, לפי הענין-
(1) לגבי החלטה בתביעה לפי תקנת משנה (א) – המועד שבו נדחתה באחרונה תביעה לגמלה בעד אותו ילד;
(2) לגבי החלטה לפי תקנת משנה (ב) – ה- 1 בחודש שבו נוצרו העובדות.
חובת הודעה למוסד
9.
הוכנס ילד נכה למוסד כאמור בתקנה 4 (ב) או נמסר למשפחת אומנה, יודיע על כך מקבל הגמלה למוסד לביטוח לאומי בתוך שלושה שבועות.
מניעת
גמלאות
כפל
10.
(א) לא תינתן בעד אותה תקופה יותר מגמלה אחת לפי תקנה 2, בעד אותו ילד נכה. הוראה זו לא תחול על גמלה המשתלמת לפי תקנה 2(5).
(ב) הסכום הכולל של הגמלאות המשולמות לפי התקנות 2 ו – 3, בעד אותו ילד ובעד אותה תקופה, לא יעלה על סכום השווה ל – 117% מקצבת יחיד מלאה.
(ג) לא תינתן גמלה לפי תקנות אלה בעד ילד נכה, כל עוד הוא מקבל הטבה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות, שנערך לפי סעיף 9 לחוק (להלן-ההסכם) וטרם הוחזרה ההלוואה העומדת שניתנה לרכישת הרכב שבבעלותו, ואולם יכול שתינתן גמלה לפי תקנות אלה גם בעד ילד שמקבל הטבה לפי ההסכם, אם
מתקיים בו אחד מאלה :
(1) להורהו שני ילדים נכים או ילד נכה וילד מוגבל בניידות כמשמעו בהסכם;
(2) נקבעו לו 80% מוגבלות בניידות לפי ההסכם או שהוועדה הרפואית כמשמעותה בהסכם קבעה כי הוא זקוק לכסא גלגלים ומשתמש בו, או קבעה כי בשל ליקוי בגפיו התחתונות אינו מסוגל ללכת בכוחות עצמו ובשל מוגבלותו אינו מסוגל להשתמש בכסא גלגלים.
ביטול
תקנות
11.
תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח- 19985 (להלן-התקנות הקודמות) – בטלות.
תחילה
ותחולה
12.
תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן (להלן-יום התחילה), והן יחולו, על גמלה שתביעה לקבלתה הוגשה ביום התחילה או לאחריו; לענין זה, "תביעה" – לרבות תביעה לבדיקה מחדש לפי תקנה 7 או תביעה חדשה לפי תקנה 8, שהוגשה ביום התחילה או לאחריו, ואולם, המוסד רשאי לשלם את הגמלאות לפי תקנות אלו בתום 6 חודשים מיום התחילה, בעד התקופה שמיום התחילה ואילך.
הוראות
מעבר
13.
על אף האמור בתקנה 12, מי שערב יום התחילה השתלמה לו גמלה לפי התקנות הקודמות, לא תפקע זכותו לגמלה כל עוד מתקיימים בו התנאים שהיו מזכים בגמלה על פי התקנות הקודמות ובלבד שטרם חלפו 48 חודשים מיום תחילתן של תקנות אלה.
__________התש"ע(______2009) _____________________
[חמ/ 3-2146] יצחק הרצוג
שר הרווחה והשרותים החברתיים
תוספת ראשונה
[תקנות 1 ו- 2]
ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד
(1)
ילד הזקוק אחת לחודש, לפחות, לעירוי של אחד מאלה: דם, מוצרי דם, תחליפי דם, תכשירים נוגדי זיהום, ועירויים אחרים למטרות טיפול ממושך.
(2)
ילד המקבל טיפול קבוע בדיאליזה או הזקוק באופן קבוע לצינתור שלפוחית השתן פעמיים ביום לפחות.
(3)
ילד המקבל טיפול אימונוסופרסיבי קבוע ויומיומי לאחר השתלת איבר או מח עצמות, והכל לתקופה שלא תעלה על 3 שנים ממועד ההשתלה ובתקופה שבה סובל הילד ממחלה משנית ממושכת וקשה כתוצאה מהטיפול האמור.
(4)
ילד הזקוק פעם בחודש לפחות לעירוי של תכשירים ציטוטוקסיים או המקבל טיפול בקרינה מייננת לפני או אחרי טיפול כירורגי בשל גידול ממאיר, והכל במשך תקופת הטיפול כאמור ובחצי השנה שלאחריה, וכן בתקופה שבה סובל הילד ממחלה ממושכת קבועה וקשה שנוצרה כתוצאה מטיפול כאמור.
(5)
ילד הזקוק להזנה תוך ורידית או להזנה בזונדה טיפתית, או שבשל ליקוי גופני חמור כל האכלה שלו דרך הפה או בכל דרך אחרת נמשכת שעה אחת לפחות.
(6)
ילד אשר בשל ליקוי גופני חמור יש לו אורטרוסטמיה, גסטרסוטומיה, גגונוסטומיה, קולוסטומיה או ציסטסטומיה ואשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך קבע כי הוא זקוק לטיפול כאמור במשך שנה לפחות.
(7)
ילד שיש לו דחף בלתי נשלט לאכילה, העוסק באופן כפייתי ומתמיד בחיפוש אחר מזון ללא אבחנה או התייחסות לטיב האוכל, והכול כתוצאה מהפרעה אורגנית מרכזית ברורה, עם ליקוי כרומוזומלי מוכח.
(8)
ילד המקבל טיפול בחמצן ברוב שעות היממה או הסובל מטרכאוסטומיה.
(9)
ילד הזקוק באופן קבוע, במשך חצי שנה לפחות, לשלושה מבין אלה:
א. טיפול באינהלציות או משאפים פעמיים ביום לפחות;
ב. טיפול יומיומי באנטיביוטיקה או בקרדיוטונים או במשתנים או בנוגדי-פירכוסים או באימונוסופרסיה או במייצבי לחץ דם;
ג. פיזיוטרפיה יומיומית, בשל ליקוי גופני, לפי הוראת הרופא;
ד. מעקב במרפאת מומחים (תת-התמחות מתאימה למחלתו הכרונית של הילד), פעם אחת לפחות, בתקופה האמורה;
ה. אשפוז במוסד רפואי לרבות אשפוז יום ואשפוז בית (כאשר רופא או אחות מבקרים את הילד מדי יום), בשל ליקוי גופני, והכל למעט אישפוז בחדר מיון; לענין זה, "אשפוז" – אשפוז במשך 30 ימים לפחות בחצי השנה שקדמה להגשת התביעה ובכל חצי שנה שלאחריה או אשפוז במשך 45 ימים בשנה;
ו. החלפת תחבושות וטיפול מקומי פעמיים ביום לפחות או שימוש בחליפת לחץ כאשר השטח הפגוע מהווה חמישית לפחות משטח הגוף;
ז. ילד הזקוק לנוכחות מתמדת, כמשמעו בפריט (2) בתוספת השנייה.
(10)
ילד הזקוק לטיפול והשגחה, בשל שבירות עצמות פתולוגיות או בשל דלקות כרוניות קשות בעצמות, שבעטיין חל איסור לבצע טיפול פזיוטרפי או טיפול שיקומי אחר.
(11)
ילד אשר בשל חוסר תפקוד מלא של שתי גפיים או בשל העדר של שתי גפיים זקוק באופן קבוע לשימוש במכשיר עזר.
(12)
(א) ילד אשר על פי הוראת רופא, זקוק לבדיקות דם שלא ניתן לבצען בבית, בתכיפות של אחת לשבוע במשך חצי שנה לפחות;
(ב) ילד הנזקק באופן קבוע על פי הוראת רופא לבדיקות דם לפחות פעמיים ביום-
1. במהלך השנה הראשונה מהיום שבו אובחנה המחלה בשלה הוא נזדקק לבדיקות כאמור, וזאת במטרה לסייע לילד ולמשפחתו בהסתגלות לטיפול;
2. לאחר תום השנה הראשונה כאמור, אם הוא נכנס למצבי סכנה קיצוניים עקב חוסר איזון מטבולי מתמשך הגורם לחמצת או לאיבוד הכרה בשל חוסר יכולתו לזהות סימני הזהרה מקדימים כתוצאה משינויים ברמות ריכוז הרכיבים בדם.
13)
ילד, שמנהל השירותים הרפואיים במוסד או רופא שהוא הסמיכו לכך, קבע בהתייעצות עם מומחים בתחום, כי הוא זקוק לטיפול מיוחד, בשל מחלה או תסמונות נדירות וקשות, במידה המטילה עומס כבד ביותר על המשפחה. לענין זה "מחלה או תסמונת נדירה" – מחלה או תסמונת הקיימות ביחס של אחד, לכל היותר, בכל מאה אלף לידות חי.
תוספת שניה
תקנה 1, 2(1), 2(3), 2(5), 3
ילד עם ליקוי מיוחד
(1)
"ילד עם עכוב התפתחותי"
ילד אשר בשל עיכוב התפתחותי חמור אינו מסוגל לבצע את מרבית הפעולות ותנועות הראש, הגפיים והגו הרגילות אצל בן גילו, והכל בילד שמלאו לו 90 ימים וטרם מלאו לו 3 שנים.
(2)
"ילד הזקוק
לנוכחות קבועה"
ילד שמלאו לו 90 ימים, שלדעת רופא ילדים מוסמך בשל ליקוי רפואי חמור, מחלה כרונית קשה, הפרעת התנהגות חמורה או פיגור שכלי בינוני, חמור, או קשה – מתקיימים בו כל אלה:
(1) לא ניתן להשאירו ללא השגחה אפילו פרקי זמן קצרים והוא זקוק לנוכחות מתמדת של הזולת בשל אירועים רפואיים תכופים הדורשים טיפול מיידי של אדם אחר, הנובעים מהמחלה הקשה או מהליקוי, או בשל כך שבהשוואה לבני גילו הוא אינו מסוגל להבחין בגורמי סיכון מיידים לו או לזולתו.
(2) קיימת בפועל השגחה ונוכחות מתמדת בכל שעות היום והלילה – בעת השהיה בבית, בדרך למסגרת החינוכית ובמסגרת החינוכית עצמה.
(3)
ילד הזקוק
לסיוע
בתקשורת
ילד שמלאו לו 3 שנים, הזקוק לסיוע בכל הקשור לתקשורת עם הזולת בשל העדר מוחלט של יכולת לתקשורת מילולית
המקובלת בקרב בני גילו.
(4)
ילד עם ירידה בשמיעה
(א) ילד עם ירידה קבועה בשמיעה בכל אחת מאוזניו של לפחות 45 דציבלים בתדירויות הדיבור, (ללא תיקון).
(ב) ילד עם ירידה בשמיעה של לפחות 40 דציבלים בכל אחת מאוזניו, הזקוק למכשירי שמיעה באופן קבוע והכל ממועד האבחון.
(5)
ילד עם
ליקוי ראיה
ילד שמלאו לו 90 ימים, שחדות הראיה בכל אחת מעיניו שווה או פחותה מ – 6/60 , או ששדה הראיה בכל אחת מעיניו הוא פחות מ – 200 (הכל עם תיקון) והכל מרגע האבחון, (להלן – ילד עם ירידה קבועה בראיה).
לענין זה יראו את חדות הראיה בעין שבה אובדן של-
(1) שני רבעים עליונים של שדה הראיה, או יותר – כאילו היא נמוכה ב – 2 דרגות מחדות הראיה שנמדדה באותה עין;
(2) רבע תחתון של שדה הראיה או יותר – כאילו היא נמוכה ב –3 דרגות מחדות הראיה שנמדדה באותה עין;
(3) 2 רבעים תחתונים של שדה הראיה או יותר – כאילו היא נמוכה ב – 6 דרגות מחדות הראיה שנמדדה באותה עין;
(6)
ילד עם אוטיזם או
פסיכוזה
ילד שמלאו לו 90 ימים, הסובל מאוטיזם או מפסיכוזה וכן ילד במצב פסיכיאטרי התנהגותי דומה לליקויים האמורים.
(7)
ילד עם תסמונת דאון
תקנות הביטוח הלאומי
(הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה) (תיקון), התש"ע- 2009
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 297 ו- 400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 19956, ולאחר שנועצתי במועצת המוסד לפי סעיף 12, אני מתקין תקנות אלה:
הוספת 1. אחרי תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה תקנה ואופן תשלומה) התשנ"ח- 1998 (2) (להלן-התקנות העיקריות),
11א יבוא:
"תביעה 11א. (א) תביעה לגמלה בעד ילד נכה תוגש בידי
לגמלת הורהו על גבי טופס שהורה עליו המוסד, ילד נכה ואם הילד אינו נמצא עם הורה- בידי
אפוטרופסו ובאין אפוטרופסו-
בידי מי שמחזיק אותו בפועל.
(ב) לתביעה כאמור יצורף אישור רפואי, ובו יפורט, בידי מי שקבע לכך המוסד, האבחון הרפואי של הילד והטיפול
הניתן לו, או הערכה לגבי התפתחותו ומצבו התפקודי של הילד.
תחילה 1. תחילתן של תקנות אלה ביום ___________(__________) ותחולה והן יחולו על תביעה לגמלת ילד נכה, שהוגשה ביום התחילה
לאחריו
__________התש"ע (______2009) _____________________ [חמ/ 3-2828] יצחק הרצוג
שר הרווחה והשירותים החברתיים