חומר רקע
נוסח לדיון ביום 11 בנובמבר 2009
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (שינויים בתוספת הראשונה והשלישית לחוק), התשס"ח – 2008
בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א - 19811 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון התוספת הראשונה
1.
בתוספת הראשונה לחוק -
(1) בפרט (ד), המילה "או" תימחק, ובסופו יבוא "חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-19552 וכן ועדה למינוי שופטים צבאיים שיכהנו בבתי משפט צבאיים באזור, באמצעות ממונה הבטחון בהנהלת בתי המשפט או ממונה הבטחון בהנהלת בתי הדין האמורים מנהל בתי המשפט3 ולגבי בית דין צבאי ובית משפט צבאי - באמצעות מזכיר הוועדות.";
(2) בפרט (ד1), בסופו יבוא: "באמצעות ממונה הביטחון בהנהלת בתי המשפט מנהל בתי המשפט4";
(3) במקום פרט (ה) יבוא:
"(ה) שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי או מי שהם הסמיכו לכך5 - לענין העסקה בתפקיד מסווג";
תפקיד מסווג – בדיון הקודם הוועדה החליטה שיוגדרו מהם סוגי התפקידים (משרות אמון?) שלגביהם רשאי יהיה השר או המנכ"ל לקבל מידע.
נתונים – בדיון הקודם הוועדה ביקשה מהשב"כ להביא לדיון נתונים ביחס לכמות התפקידים המוגדרים כ"מסווגים" ו-"מסווגים סודי ביותר".
(4) בפרט (ו), אחרי "נציב בתי הסוהר או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עובדי" יבוא – "וסוהרי".
(5) אחרי פרט (ו) יבוא:
"(ו1) היועץ המשפטי של רשות מקומית עירייה - לענין מינוי במכרז למשרות המנויות בסעיף 170(ב1)(1) לפקודת העיריות6 ובעלי תפקידים נוספים שקבע שר הפנים לפי סעיף 170 (ב1)(2) לפקודת העיריות, והיועץ המשפטי של משרד הפנים – לענין מינוי במכרז למשרת יועץ משפטי של רשות מקומית.;
בפרט זה, "רשות מקומית" - כהגדרתה בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח - 19787;"8
(6) בפרט (ח), במקום הקטע החל במילים "הנהלת גוף שהממשלה" עד המילה "דרושה לה" יבוא: "הנהלת גוף או9 ממונה הביטחון של גוף המנוי בתוספת הראשונה או בתוספת השניה של החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח - 199810";
(7) אחרי פרט (ט) יבוא:
"(ט1)
שר הבטחון לענין סמכויותיו לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-197911, לפי חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-200512, לפי סעיף 14 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-198213, לפי סעיף 36 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-199614 , לפי סעיף 30 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-195415 ולפי סעיפים 84, 120 ו- 130 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 194516;
(ט2)
השר שר הביטחון וראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך17 לענין סמכויותיו סמכויותיהם לפי פרק ב' לחוק האזנת סתר, התשל"ט - 197918;
הוועדה ביקשה מהשב"כ נתונים לעניין כמויות האזנות הסתר בהן מדובר. ככלל, הוועדה קיבלה את העמדה לפיה הסמכויות שבחוק מוענקות לרה"מ ולשר הביטחון בלבד ועל כן רק הם רשאים לקבל את המידע. ואולם, אם יתברר כי מדובר בכמויות רבות של האזנות, יתכן ויש צורך מעשי להגדיר בעלי התפקידים שאותם ניתן יהיה להסמיך לקבל את המידע, אך לא לאפשר לשר הביטחון ולראש הממשלה להסמיך את כל מי שיחפוץ.
(ט3)
מפקד צבאי או מי שהוא הסמיך לכך לענין סמכויותיו לפי סעיפים 109, 110 ו- 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
הוועדה ביקשה מנציגי הצבא נתונים באשר לשאלה מי בדיוק הוסמך על ידי מפקדים צבאיים.
(ט4)
שר המשפטים או מי שהוא הסמיך לכך לענין הענקת סמכויות חקירה לפי חוק;
(ט5)
השר לביטחון הפנים או מי שהוא הסמיך לכך לענין הענקת סמכויות חקירה, עיכוב, מעצר או חיפוש לפי חוק;"
בדיון הקודם הוועדה ביקשה ממשרד המשפטים להגדיר בעלי תפקידים מסוימים בכל אחד מהמשרדים הללו (בדרגת בכירות מסוימת), שיהיו רשאים לקבל את המידע נוסף על השר עצמו, ולא לתת לשר אפשרות להסמיך כל מי שירצה.
(8) בפרט (יד), במקום "סניגורו של נאשם" יבוא "נאשם וסניגורו וכן עצור או בא כוחו" ובמקום "מידע על נאשם" יבוא "מידע על הנאשם או העצור";
(9) במקום פרט (טו) יבוא:
"(טו) ועדת שחרורים לפי סעיפים 32 ו- 33 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-200119, מי שהוסמך על ידי שר הבריאות להגיש חוות דעת לפי סעיף 12(א) לחוק האמור, וכן ועדת שחרורים לפי סעיף 35 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-197120;"
עד כאן דנה הוועדה בדיון הראשון (22.10.09)
(10) בפרט (כו), במקום "וראש אגף כוח אדם בצבא-הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך" יבוא "ראש אגף משאבי אנוש או מי שהוא הסמיך לכך, בקשר לעניני כח אדם של צבא-הגנה לישראל";
ענייני כוח אדם – לנוכח העובדה שהגישה המוקנית לרמטכ"ל ולראש אכ"א למידע שבמרשם נוגעת לחלק הארי של האוכלוסיה בישראל, מוצע לחשוב על הגדרה בהירה יותר באשר לשאלה מהם "ענייני כוח אדם" – האם הכוונה לגיוס לצה"ל? מינוי לתפקידים? קידום? ענייני משמעת?
(11) אחרי פרט (כז) יבוא:
"(כז1)
פקיד רישוי לפי חוק כלי היריה, התש"ט- 194921 והממונה לפי סעיף 12(ג1) לחוק האמור לעניין מתן רישיון לפי אותו חוק;
(כז2)
מפקח עבודה אזורי ומפקח עבודה ראשי כמשמעותם בתקנות חמרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ"ד – 199422 לעניין מינוי, מתן הסמכה או היתר לפי חוק חמרי נפץ, התשי"ד-195423;"
נקודות לדיון:
היקף הגישה – לא לגמרי ברור האם הכוונה היא לאפשר למפקחים האמורים גישה למידע שבמרשם רק ביחס לסמכויותיהם לפי הוראות חוק חומרי נפץ עצמו, או גם ביחס לסמכויותיהם לפי הוראות תקנות חומרי נפץ, שהוצאו מכוח החוק האמור? הלשון המוצעת תומכת, לכאורה, באפשרות הראשונה.
מתן היתרים – הניסוח המוצע מבקש לקבוע כי מפקחי העבודה יהיו רשאים לקבל מידע מהמרשם לעניין "מתן היתרים". מדובר בהגדרה רחבה, שכן לפי התקנות ישנן עשרות סוגים של היתרים שמפקחי העבודה הללו מוסמכים לתת, ועל כן נכון יהיה למקד ולציין במפורש את סוגי ההיתרים אליהם הכוונה.
(12) במקום פרט (ל) יבוא:
"(ל) נגיד בנק ישראל או מי שהוא הסמיך לכך – לענין רישוי והיתר לפי סעיפים 6, 34 ו-34א לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-198124, והנגיד או המפקח ולענין אישור מינוי לפי סעיף 11א לפקודת הבנקאות25 ;
נקודות לדיון:
או מי שהוא הסמיך לכך – גם כאן, נראה כי נכון יהיה להגדיר את בעלי התפקידים שרשאים לקבל מידע ולא לאפשר לנגיד להסמיך כל אדם ללא כל הבחנה.
מתן היתרים – הניסוח המוצע מבקש לקבוע כי הנגיד יהיה רשאי לקבל מידע מהמרשם לעניין "מתן היתרים". נראה כי נכון יהיה לציין את הסעיפים אליהם מכוון התיקון המוצע, שכן יש לא מעט סוגים שונים של "היתרים" שהנגיד מוסמך לתת, האם ביחס לכל ההיתרים יש צורך והצדקה לקבל מידע מהמרשם? על פי המוצע סמכותו של הנגיד לקבל מידע מהמרשם תהיה לעניין החלטה על התאמתם של בעלי אמצעי השליטה, דירקטורים ומנהלים של מי שמבקש לקבל רישיון לתאגיד בנקאי (סעיף 6); ולעניין מתן היתר על החזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי (סעיף 34) או ביטולו (סעיף 34א).
המפקח – ס' 11א לפקודת הבנקאות מסמיך את המפקח על הבנקים להתנגד למינוי נושא משרה בתאגיד בנקאי, ולעניין זה הוא רשאי להביא בחשבון או התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות יושרו ויושרתו (על החלטת המפקח ניתן לערער לפני הנגיד). משכך, מוצע להוסיף את המפקח כגורם שרשאי יהיה לקבל מידע מהמרשם לצורך קבלת החלטה בעניין.
(לא)
המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה 26 ופקידי שומה שהוסמכו לערוך חקירות לפי סעיף 227 לפקודה האמורה, לצורך חקירה בעבירות שהם מוסמכים לחקור בהן על פי דין;
(לב)
המנהל כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-197527 ובפקודת המכס28 ומי שהוא הסמיך לכך, לצורך חקירה בעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על פי דין;
(לג)
חוקר ברשות ניירות ערך שהסמיכו לכך יושב ראש הרשות כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-196829 לצורך חקירה בעבירות על החוק האמור ובעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על-פי דין;
(לד)
חוקר ברשות הגבלים עסקיים כמשמעותו בסעיף 46(א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-198830, לצורך חקירה בעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על פי דין;
(לה)
עובדי מערכת הבטחון שהוסמכו לערוך חקירות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)31, לצורך חקירה בעבירות שהם מוסמכים לחקור בהן על פי דין;
(לו)
ראש הרשות המוסמכת שהוקמה לפי סעיף 29(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס– 200032, ועובד הרשות שהוא הסמיך לכך, לצורך קבלת החלטה בדבר העברת מידע לפי סעיף 30(ב), (ג), (ה) ו- (ו) לחוק האמור;
מספר נימוקים מצטברים מדוע מוצע שלא לאשר את הוספת הרשות:
(1) הרשות רשאית לעיין במידע מהמרשם הנכלל בבקשה – חוק איסור הלבנת הון קובע, כי במסגרת בקשה של המשטרה והשב"כ לקבל מידע מהמאגר שבניהול הרשות, רשאים המשטרה והשב"כ לכלול מידע המצוי בידיהם בבקשה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות תהא מוסמכת לעיין בו (ס' 30(ב)(2) ו-30(ג)). משכך, אם ישנה רלבנטיות כלשהי למידע שבמרשם הפלילי לצורך קבלת ההחלטה על העברת המידע מהמאגר – סביר להניח כי הוא יכלל בבקשה שיגישו המשטרה/השב"כ; ואם אין רלבנטיות למידע האמור – אין הצדקה שלרשות תהיה גישה למידע.
(2) העברת מידע ביוזמת הרשות – לפי ס' 30(ה) לחוק איסור הלבנת הון הרשות רשאית בתנאים מסוימים להעביר מידע למשטרה או לשב"כ מיוזמתה. מתן סמכות לרשות לקבל מידע מהמרשם לצורך כך, תאפשר לה לבקש מידע לגבי כל אדם בישראל, וזאת ללא שישנן חשדות קונקרטיים לגביו או עילה ממשית.
(3) מבט רוחבי – במסגרת תיקון מס' 7 המוצע לחוק איסור הלבנת הון, מוצע להרחיב באופן דרסטי הן את המידע שחייבות רשויות שונות למסור למאגר המידע שמנהלת הרשות והן את היקף הגופים שיהיו רשאים לקבל מידע מהרשות. אם תצורף להרחבות המוצעות גם גישה של הרשות למרשם הפלילי, עלולה להיווצר רשות בעלת מאגר מידע עצום, שיש בכוחו לעקוב אחרי כמעט כל אזרח ותושב בישראל ולדעת עליו כמעט כל דבר. המשמעויות של מהלך כאמור עלולות להיות בעייתיות ביותר, ועל כן, מוצע לבחון אותם במסגרת הצעת התיקון לחוק איסור הלבנת הון, שם ניתן יהיה לדון בכך תוך הסתכלות בפרספקטיבה רחבה יותר.
על כן מוצע שלא לאשר את התיקון המוצע במסגרת הנוכחית. ואולם, אם תחליט הוועדה לאשר את הוספת פרט (לו), מוצע לקבוע כי הגיש למידע שבמרשם תהיה רק לצורך קבלת החלטה על העברת מידע על פי בקשה של המשטרה או השב"כ (ס' 30(ב) ו-(ג)), ולא לצורך קבלת החלטה על העברת מידע יזומה של הרשות (ס' 30(ה)).
(לז)
מבקר המשרד לביטחון הפנים, ומי מעובדי יחידתו שהוסמך לעניין זה, לשם בירור תלונה או ביצוע ביקורת בעניינים הנוגעים למרשם הפלילי;
נראה כי גם כאן יש צורך להגדיר את בעלי התפקידים שיהיו רשאים לקבל את המידע, ולא לאפשר לשר להסמיך כל מי שהוא מעוניין.
(לח)
המנהל הכללי של משרד החינוך או מי שהוא הסמיך לכך - לענין מתן אישור העסקה לעובד חינוך לפי סעיף 16 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-196933;
נראה כי גם כאן יש צורך להגדיר את בעלי התפקידים שיהיו רשאים לקבל את המידע, ולא לאפשר לשר להסמיך כל מי שהוא מעוניין.
(לט)
הממונה על שוק ההון לעניין רישוי מבטח לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-198134, ולענין מתן רישיון חברה מנהלת לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-200535 אודות נושאי משרה ומנהלי העסקים בתאגיד מבקש או במקרה של מבטח חוץ, מנהליו ומורשיו בישראל; וכן לענין מתן היתר לפי החוקים האמורים.
מתן היתרים – הניסוח המוצע מבקש לקבוע כי הממונה יהיה רשאי לקבל מידע מהמרשם לעניין "מתן היתרים" לפי חוקי הפיקוח הנדונים. מדובר בהגדרה מאוד רחבה. בדומה למה שהוצע לעיל לגבי סמכותו של נגיד בנק ישראל, נראה כי יש צורך לציין במפורש את הסעיפים אליהם מכוון התיקון המוצע, ולמקד את ההיתרים בהם מדובר.
(מ)
ראש לשכת עורכי הדין בישראל ובעל תפקיד בלשכה שהוא הסמיך לכך, סגן המנהל הכללי של לשכת עורכי הדין הממונה על ועדת ההתמחות הארצית, לצורך קבלת החלטה של הוועד המרכזי בדבר חברות בלשכת עורכי הדין בישראל לפי סעיף 44 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, ולצורך קבלת החלטה של ועדת ההתמחות הארצית ובדבר רישום מתמחה לפי סעיף 27 לחוק האמור חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 ;
נקודות לדיון:
היקף המונחים "קבלת החלטה בדבר חברות בלשכה" "קבלת החלטה בדבר רישום מתמחה" – מדובר במונחים המנוסחים באופן מעורפל וככאלה סובלים שני פירושים: פירוש מצומצם לפיו מדובר רק ביחס לאקט של ההחלטה האם לרשום או לא לרשום אדם כמתמחה לפי ס' 27 לחוק הלשכה והאם לקבל או לא לקבל אדם כחבר בלשכה, לפי ס' 44 לחוק הלשכה; ומנגד, ניתן לפרשו פירוש רחב הנוגע לכל החלטה הנוגעת לרישומו של מתמחה או לחברותו של אדם בלשכה. כך, לפי הפירוש הרחב, רשאי יהיה בי"ד משמעתי העומד בפני החלטה האם להטיל על מתמחה או עו"ד שהורשעו בעבירה משמעתית עונש של הוצאה מהלשכה (שמשמעותה היא ביטול חברותו בלשכה), לקבל מידע מהמרשם לצורך החלטתו. האמנם יש הצדקה שבי"ד משמעתי יקבל מידע כאמור? מדוע הוא שונה מבית משפט רגיל שאינו רשאי לקבל – באופן ישיר – מידע מן המרשם לצורך הכרעות הדין שהוא נותן?
ראש הלשכה ובעל תפקיד בלשכה שהוא הסמיך לכך – בכל הכבוד הראוי, לראש הלשכה אין מעמד נורמטיבי לעניין קבלת החלטות על רישום מתמחים או קבלת חברים. יתירה מזו, על פי הנוסח המוצע, ניתנת לראש הלשכה סמכות להסמיך כל בעל תפקיד בלשכה לקבל מידע, ללא כל הבחנה מהו התפקיד שיש לאותו גורם והאם הוא רלבנטי לקבלת המידע.
פתרון אפשרי: גם כאן יש צורך להגדיר את בעלי התפקידים שיהיו רשאים לקבל את המידע, ולא להקנות את הסמכות לראש הלשכה להסמיך כל מי שיחפוץ. בהקשר זה יש לציין כי לשכת עורכי הדין הציעה כי הגורם המוסמך יהיה סמנכ"ל הלשכה הממונה מטעם הוועד המרכזי על ועדת ההתמחות הארצית לצורך החלטת הוועדה לגבי רישום מתמחים, ולצורך החלטת הוועד המרכזי על קבלת עורכי דין. בנוסף, מוצע להוסיף הפנייה מפורשת לסעיפים 27 ו-44 לחוק, העוסקים ברישום מתמחה ובקבלת עורך דין כחבר בלשכה, ובכך יובהר שכוונת הסעיף היא לפירוש המצומצם.
(מא)
מפקח לפי סעיף 7(א) לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-196536, שהשר מינה לענין זה, לשם הגנה על שלומם וביטחונם של קטינים וחוסים אחרים במסגרות הנתונות לפיקוחו."
נקודות לדיון:
חסרה הגדרת זהות האדם שאודותיו המידע והגדרת התכלית – פרט (מא) בנוסחו המוצע אינו מציין את זהות האדם שלגביו רשאי יהיה המפקח לקבל מידע מהמרשם: האם הוא רשאי יהיה לקבל מידע לגבי מנהל המעון? עובדי המעון? החוסים במעון? כמו כן לא מצוין מהי התכלית שלשמה יימסר המידע למפקח: לצורך בדיקת כשירותו של מנהל המעון לקבל רישיון? לצורך בדיקת התאמתם לעבודה של עובדי המעון? או אולי במידע אודות החוסים במעון כדי שניתן יהיה לבחון עד כמה הם מתאימים למסגרת המעון?
משרד המשפטים ומשרד הרווחה טענו כי קשה מאוד להגדיר את היקף הסמכות ותכליתה לנוכח אופיין של סמכויות המפקח, עם זאת, לנוכח ההערות האמורות, הוצע על ידי משרד הרווחה ומשרד המשפטים לתקן את הנוסח באופן הנ"ל.
שינוי התוספת השלישית לחוק
2.
בתוספת השלישית לחוק העיקרי, אחרי פרט (ד) יבוא:
"(ה)
הגופים המנויים בפרטים (ד), (ד1), (יב) ו- (כו) לתוספת הראשונה;
מדובר בגופים הבאים:
וועדות מינויים לתפקידים שיפוטיים: שופטים, דיינים, קאדים ושופטים צבאיים (פרט (ד)) – מחד, אין ספק ששופט אמור להיות חף מכל רבב, ועל כן, לכאורה, מן הראוי בפני הוועדה למינוי שופטים יהיה המידע בדבר עברו הפלילי. מאידך, האפשרות של וועדות המינוי לראות כל החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין נגד אדם, עלולה מראש להכתים את שמו ולמנוע ממנו מלהתמנות לתפקיד, לעיתים ללא כל הצדקה. עלול להיווצר מצב שבו פלוני יוכל למנוע – או לכל הפחות לעכב מאוד – את מינויו של אלמוני על ידי הגשת תלונה במשטרה נגדו. כמו כן, הדבר עלול ליצור מצב שבו חשד עמום שרשויות האכיפה החליטו שלא לבררו עד תום, ירדוף אדם שנים ארוכות וימנע ממנו מלהתמנות לשופט. מדובר בהרחבה בעייתית, ועל כן מוצע שלא לאשרה.
שר המשפטים ושר העבודה והרווחה לעניין מינוי נציגי ציבור לבית הדין לעבודה (פרט (ד1)) – הדברים האמורים לעיל לגבי וועדות המינויים לתפקידים שיפוטיים נכונים גם כאן.
פרקליט צבאי ותובע צבאי (פרט (יב)) – פרקליט צבאי ותובע צבאי, בדומה לתובעים האזרחיים המנויים כיום בפרט (א) של התוספת השלישית, הם חלק ממערך החקירה והתביעה ועל כן יש הצדקה לאפשר להם לקבל את המידע.
הרמטכ"ל וראש אגף משאבי אנוש בצה"ל בקשר לענייני כוח אדם של צה"ל (פרט (כו)) – גם כאן יש מקום להסתפק הם צרכי הצבא מצדיקים פגיעה פוטנציאלית (כמעט) בכל אזרחי המדינה. האם לא ניתן לצמצם זאת ולקבוע שזה יהיה רק לסוגי תפקידים מסוימים בעלי רמת רגישות גבוהה?
(ו)
הגופים המנויים בפרטים (ה) עד (ח) לתוספת הראשונה - לענין עבודה, תפקיד, שירות או התקשרות עם המדינה המסווגים סודי ביותר ומעלה;
מדובר בגופים הבאים:
(1) שר או מנכ"ל משרד ממשלתי או מי שהם הסמיכו לעניין העסקה בתפקיד מסווג (פרט (ה));
(2) נציב שירות המדינה או מי שהסמיך לכך, לעניין עובדי המדינה; וכן מנהל לשכת הנשיא, יו"ר הכנסת, מבקר המדינה ונציב שירות בתי הסוהר, או מי שהם הסמיכו לכך, לעניין עובדיהם (פרט (ו));
(3) היועץ המשפטי של רשות מקומית או היועץ המשפטי של משרד הפנים (פרט (ו1));
(4) מנכ"ל משרד ממשלתי או החשב הכללי או מי שאחד מהם הסמיך לכך, לעניין התקשרות של המדינה אם בשל נושא ההתקשרות נדרשת בדיקה מטעמים שבביטחון המדינה (פרט (ז));
(5) הנהלת גוף או ממונה ביטחון המנוי בתוספת הראשונה או השניה של החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 (פרט (ח)).
על חברי הוועדה להיות מודעים לעובדה שרשימת הגופים האמורים כולל, הלכה למעשה, את כל שירות המדינה וגופים ציבורים רבים נוספים, חלקם אף גופים פרטיים (כאלה המנויים בתוספות לחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים). גם כאן, קיים חשש של ממש שכתם לא מבורר בעברו של מועמד עלול להמשיך ולרדוף אותו שנים רבות, ושניתן יהיה לפסול מועמדים מלכהן בתפקידים רבים באמצעות הגשת תלונה נגדם במשטרה. לפיכך, מוצע לחברי הוועדה שלא לאשר את הוספת הגופים האמורים לתוספת השלישית.
כמו כן, מוצע לוועדה לבקשה הסברים מנציגי השב"כ אודות אופני הסיווג הביטחוני של תפקידים בשירות הציבור, ונתונים שיבהירו בכמה אנשים מדובר. אין ספק כי אם מדובר ב-200 תפקידים בכל השירות הציבורי המוגדרים המסווגים כ"סודי ביותר", נקודת האיזון עשויה להיות שונה מאשר אם יהיה מדובר ב-20,000 תפקידים המוגדרים ככאלה.
(ז)
פקיד רישוי לפי חוק כלי היריה, התש"ט-1949, והממונה לפי סעיף 12(ג1) לחוק האמור, לעניין מתן רישיון לפי אותו חוק;
בשונה מהגורמים האחרים אותם מוצע לכלול בתוספת השלישית, נראה כי הכללתו של פקיד הרישוי היא הפחות בעייתית מבין כולם, וזאת לנוכח המשמעות מרחיקת הלכת שעשויה להיות בהענקת רישיון לכלי נשק, מחד גיסא, והעובדה שאין לשום אדם זכות קנויה להחזיק בכלי נשק, מאידך גיסא. עם זאת, יש להעיר כי בשונה מהתוספת הראשונה, שם מוצע לקבוע כי פקיד הרישוי יהיה רשאי לקבל מידע מהמרשם רק "לעניין מתן רישיון" לפי החוק האמור, בתוספת השלישית מוצע לקבוע כי פקיד הרישוי יהיה רשאי להיחשף למידע הנוגע לתיקי החקירה הסגורים ללא ההגבלה האמורה, ולמעשה ללא כל הגבלה שהיא. לשון אחר: על פי המוצע פקיד הרישוי יוכל לקבל מידע לגבי כל אדם ללא עילה של ממש לבקשת החומר וללא קשר לבקשה לקבלת רישיון. ככל שיוחלט לאשר את פרט (ז), מוצע להוסיף גם כאן את ההגבלה שבתוספת הראשונה "לעניין מתן רישיון לפי אותו חוק".
(ח)
מפקח עבודה אזורי ומפקח עבודה ראשי כמשמעותם בתקנות חמרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ"ד–1994 לעניין מינוי, מתן הסמכה או היתר לפי חוק חמרי נפץ, תשי"ד-1954;"
בשונה מפקיד הרישוי, כאן אל מול החששות המתעוררים כתוצאה מהענקת היתר להוביל, לאחסן ולהשתמש בחומרי נפץ, ניצב החשש לפגיעה ביכולתו של אדם שישנו רישום לגביו על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, לעסוק ולעבוד בתפקידים אלה. הוועדה נדרשת להחליט האם לאפשר למפקח עבודה אזורי או ראשי להיחשף למידע כאמור ובכך לאפשר פסילה של אדם שחזקת החפות עומדת לו מלקבל רישיון לעסוק בחומרי נפץ.
(ט)
נציב בתי הסוהר לגבי עובדי וסוהרי שירות בתי הסוהר וכן לגבי מנהל בית סוהר בניהול פרטי ועובדי זכיין, כהגדרתם בפרק ג'2 לפקודת בתי הסוהר;
האם יש לאפשר לנציב שירות בתי הסוהר לפסול מאדם שחזקת החפות עומדת לו לשמש כעובד או כסוהר של שירות בתי הסוהר רק על יסוד מידע הנוגע לתיקי חקירה שנסגרו? בנוסף, יש להעיר כי בפרט (ו) לתוספת הראשונה, שבו נזכר נציב בתי הסוהר כמי שרשאי לקבל מידע על הרשעות, נוספה הגבלה לפיה קבלת מידע כאמור תהיה רק לעניין מינוי או ביטול מינוי וכו', ואילו כאן אין כל הגבלה שכזאת ומדובר בהסמכה רחבה הרבה יותר מזו שבתוספת הראשונה, המאפשרת לנציב בתי הסוהר לקבל מידע לגבי כל עובד או סוהר בבתי הסוהר ללא עילה של ממש לבקשת החומר ומבלי שקיים קשר סיבתי בין המידע המבוקש לבין מינוי, ביטול מינוי וכיוצא באלה. מוצע שלא לאשר את פרט (ט) המוצע; ואולם, ככל שתחליט הוועדה לאשר את פרט (ט), מוצע להוסיף גם כאן את ההגבלה שבתוספת הראשונה "לעניין עבודה של עובדים כאמור, וכן לעניין עבודה, תפקיד או שירות למען גוף כאמור בידי אדם אחר".
(י)
ראש הרשות המוסמכת שהוקמה לפי סעיף 29(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, ועובד הרשות שהוא הסמיך לכך, לצורך קבלת החלטה בדבר העברת מידע לפי סעיף 30(ב), (ג), (ה) ו- (ו) לחוק האמור."
לעיל, הוצע שלא לאשר את הוספתו של ראש הרשות לאיסור הלבנת הון לתוספת הראשונה (ראה האמור לעיל), מאותם הנימוקים שפורטו שם קל וחומר שאין להוסיפו לתוספת השלישית.
תחילה
3.
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
_________________
יעקב נאמן
שר המשפטים
_______________ התשס"ט
( 2009) (חמ/ 3-3766)