חומר רקע

הצעות לסדר-היום הגידול בתשלום הארנונה בחלק גדול מהרשויות המקומיות היו"ר מגלי והבה: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הגידול בתשלום הארנונה בחלק גדול מהרשויות המקומיות, הצעות לסדר-היום שמספרן 1679, 1706, 1711, 1730 ו-1736. מה קרה, חברי חברי הכנסת – אלה שבמרכז האולם? ההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת דוד אזולאי. בבקשה. ישיב לנו על ההצעה השר מרגי, במקום שר הפנים. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, לצערנו הרב, בזמן האחרון הממשלה מצליחה בכל הזדמנות להחדיר את ידה לכיסו של האזרח. עד אתמול עדיין קיימנו דיונים על מה שנקרא מס הבצורת ועל העלאת מחירי המים. אדוני השר, כל אחד שיעשה את החשבון לאותה משפחה שחיה מהשכר הממוצע – ומה לעשות שרוב תושבי מדינת ישראל הם כאלה שחיים מהשכר הממוצע במדינת ישראל. הנה, אחרי משבר המים, אחר כך מעלים את החשמל, ונושא הבריאות, ועכשיו הגענו לנושא הארנונה. הרשויות, באמצעים שיש להן, ומספקים להן, משתדלות לתת את השירות הטוב ביותר, אבל האמת, אדוני היושב-ראש, כולנו יודעים שלא תמיד הרשות מסוגלת לתת את השירות המתבקש לאזרח – שהיא צריכה לתת לאזרח, ולא תמיד האזרח מקבל עבור מה שהוא משלם. ההעלאה של הארנונה היא העלאה מרושעת, ואין לה שום הצדקה. זאת העלאה שפוגעת בציבור, כאשר מצד אחד הממשלה מקפיאה העלאת מסים – הממשלה לא מעלה מסים – ודווקא השלטון המקומי, ראשי רשויות, הם אשר מעלים את הארנונה. אדוני השר, אני מכיר את דעותיך בעניינים האלה, אני חושב שאתה שותף לדעה. יכול להיות שתענה בשם השר, ואינני יודע מה אתה הולך לענות בשמו של שר הפנים, אבל אני בטוח שגם עליו ההעלאה הזאת לא מקובלת. אנחנו תנועה שמייצגת אוכלוסייה מסוימת. האוכלוסייה הזאת לאורך כל הדרך הולכת ונפגעת, ונושא הארנונה הוא פגיעה קשה, זאת חדירה לתוך כיסו הפרטי של האזרח, ומעבר לכל הדברים יבואו ויגידו לי – יש ועדת הנחות. ועדת הנחות תבדוק את כל אלה שבאמת מגיע להם וייתנו להם. אדוני השר, אדוני היושב-ראש, אני אומר לכם שתרדו לשטח ותראו מה קורה שם. הם עמוסים בפניות ובבקשות ולא מסוגלים לעמוד בלחץ. ואז, מכיוון שמעניקים הנחות רבות לאנשים שזכאים, הרשות בסופו של דבר קורסת. יש יישובים שההכנסה היחידה שלהם היא מארנונה. עכשיו הולכים להעלות את הארנונה, וזה אומר שאתה פוגע באזרח, זה אומר שאתה פוגע ברשות המקומית. בלי שתרצה אתה מכניס אותה לגירעון, מביא אותה לתוכניות הבראה, מביא אותה לקיצוצים, וכולנו מכירים את המעגל הזה. לכן, אדוני השר, אני פונה אליך ואני מבקש מעומק לבי: אל לנו לפגוע באותם אזרחים שלא מסוגלים. יש מפעלי תעשייה – שם עוד אפשר לקחת, יש מאיפה לקחת; מאזרחים – נגמר, אין להם מאיפה. צריך להפסיק עם זה, להורות לכל הנוגעים בדבר שאין להעלות יותר ארנונה. כשהמצב במשק בעזרת השם ישתפר – וכולנו מתפללים לכך – הכול פתוח. תודה רבה, אדוני. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אזולאי, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, על הדברים המלבבים, שאני מקווה שתהיה להם אוזן קשבת גם מהממשלה וגם מהשר מרגי - - - השר לשירותי דת יעקב מרגי: הוא יצטער - - - היו"ר מגלי והבה: תודה. אני מזמין את חברי, סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת כרמל שאמה. כרמל שאמה (הליכוד): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הסעיף שדיבר עליו חברי חבר הכנסת דוד אזולאי, יושב-ראש ועדת הפנים של הכנסת, הוא סעיף כל כך מקומם, פשוט מזעזע לחשוב באיזו קלות אפשר לסחוט את ההדק של סחיטת כספים מתושבים. אדוני היושב-ראש, הייתי חבר מועצה עד לפני כמה חודשים, לפני שהייתי לחבר כנסת, וכשאני רואה שעירי, עיר עשירה, עתירת משאבים נדירים, נדל"ניים ואחרים - - דוד אזולאי (ש"ס): איזו עיר זו, תגיד לנו? כרמל שאמה (הליכוד): רמת-גן. - - צריכה להעלות את הארנונה פי-ארבעה מהמלצת משרד הפנים – זו עיר שיש בה קבלנים שחייבים עשרות מיליוני שקלים לעירייה, והעירייה לא עושה כל מאמץ לגבות - - - היו"ר מגלי והבה: אדוני יודע על מה הוא מדבר. כרמל שאמה (הליכוד): אני יודע על מה אני מדבר. זו עיר שבה חברי מועצה טסים לחו"ל לברית ערים תאומות שהרווח ממנה לעירייה או לתושבים או איזה benefit אף פעם לא נצפה. נוסעים. עכשיו קיבלתי מכתב מחברי המועצה – יושב-ראש ועדת הביקורת, שאינו דובר – סליחה על הביטוי – מלה באנגלית, וגם לא מלה בהונגרית, ומהיכרותי האישית אתו אני לא יודע עד כמה הוא יודע עברית – ראש העיר מממן אותו, בגלל צרכים קואליציוניים, בנסיעה להונגריה, בלי שום דיווח למועצה. לזה יש כסף. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): חמור מאוד מה שאתה אומר. כרמל שאמה (הליכוד): אני אומר את זה מידיעה אישית, ואני אומר את זה מעל הדוכן. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): זה חמור מאוד. כרמל שאמה (הליכוד): זה יושב-ראש ועדת ביקורת שנבחר, וזאת לקונה בחוק. דרך אגב, יושב-ראש ועדת הפנים – זה יושב-ראש ועדת ביקורת שנבחר בניגוד לעמדת כל חברי האופוזיציה, כי החוק מתיר את זה. זה חבר קואליציה שמתחפש לחבר אופוזיציה. ואני רואה רשימה של ערים נוספות: גבעתיים, אדוני יושב-ראש ועדת הפנים ושר הפנים, מעלה פי-שישה מהמלצת משרד הפנים – 10%; כפר-סבא – 4.63%, כפר-תבור – 10%, רעננה – גם עיר חזקה ועשירה – מעל 7% העלאת ארנונה. אדוני היושב-ראש מזכיר את ועדת הנחות. אתה יודע, אני הייתי חבר ועדת ההנחות בעיריית רמת-גן שש שנים. אוי למסכנים שנסמכים על ועדת ההנחות. ועדת ההנחות, רובם לא יודעים עליה – בדרך כלל זה למקורבים ולאלה שרוצים להיטיב עמם. אם יסרקו את רשימת מקבלי ההנחות מוועדת ההנחות אל מול רשימת הפעילים הפוליטיים, יקבלו תוצאה מאוד מעניינת, של מתאם מאוד מעניין. אוי לאדם שמחכה שוועדת ההנחות תעזור לו. היא עוזרת, אבל זה ממש בשוליים. אדוני היושב-ראש, אני, מה שלמדתי גם כשהייתי חבר אופוזיציה שש שנים – משרד הפנים בסך הכול רוצה שקט מראשי הרשויות. הוא לא רוצה להתעמת עם אף אחד מהם. הוא רוצה להתחמק מכל מצב של לבוא ולהגיד להם מה אינטרס הציבור. כל עוד התושבים לא יצאו ויבעירו צמיגים ויחסמו, מבחינת משרד הפנים שיסתדרו, שראשי הערים יעשו מה שהם רוצים. הפכו אותם לשריפים לכל דבר ועניין, וזה לא רק בשליחת יד לכיס של התושב; זה בתכנון ובנייה, זה בחוסר שוויוניות, זה בחוסר שקיפות – כל דבר. משרד הפנים כמעט לא קיים כבלם, כמאזן מול הדבר הזה שנוצר, שראשי רשויות מרגישים שהכול מותר להם, כי אף אחד לא עוצר אותם. הגיע הזמן, ואני פונה אליך – והציפייה שלי היא יותר ממך, אדוני יושב-ראש ועדת הפנים,שדיברת לפני, ולא משר הפנים. אתה, אם תנהיג מדיניות – וגם אני מדבר אתך כחבר הקואליציה – שמשרד הפנים יקבל בוועדה שלך, גם אם שר הפנים הוא חבר סיעתך, יחס מתאים, כפי שהוא נותן לאזרחי ותושבי מדינת ישראל, הלחץ ירד גם לראשי הערים. זה תלוי ומתחיל אצלך. שר הפנים עסוק וטרוד במיליון דברים אחרים. הוא רק רוצה שקט מראשי הערים. הוא לא רוצה לריב אתם. לנו יש זמן להתעסק אתם, ואנחנו צריכים לעשות זאת. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת כרמל שאמה. אני מזמין את חבר הכנסת חנא סוייד. אחריו חבר הכנסת חמד עמאר. סוגר את הרשימה סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת אחמד טיבי. חנא סוייד (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, בסופו של דבר, בשביל לאשר העלאות חריגות בארנונה צריך אישור של שר הפנים ושל שר האוצר. אם שר הפנים ושר האוצר יאשרו, האחריות כולה על הכתפיים של הממשלה. לכן – הממשלה לא יכולה לברוח מהאחריות הזאת, ועליה לעמוד לצד האזרחים או למנוע הטלת מס נוסף על האזרחים. דובר כאן על גזירות אחרות שיש על האזרחים, על תושבי הערים והיישובים. אני רוצה דווקא – מעבר לדברים שנאמרו כאן, לדבר קצת על הקשר, על הזיקה בין העלאת תעריפי הארנונה לבין טיב השירותים שהרשות המקומית נותנת לאזרחים. כלומר, אם רשות מסוימת באמת משפרת את השירותים שהיא מגישה, יש איזה יסוד סביר להאמין ולאשר העלאה כזאת. אבל כאשר מדובר ברשויות מקומיות שאנחנו יודעים שכמעט כולן מקצצות בשירותים, מקצצות בתקציבים, אז למה – מאיפה ההצדקה הערכית של רשויות מקומיות להעלות ארנונה לתושבים? מאיפה? למה? אני אתן כאן דוגמה, העיר טייבה, אדוני השר. העיר טייבה, יש בה ועדה קרואה. יושב-ראש ועדה בא, יושב-ראש ועדה יוצא. נאמן נלחם ביושב-ראש - - - היו"ר מגלי והבה: מינויים של משרד הפנים. חנא סוייד (חד"ש): כן, מינויים של משרד הפנים. נאמן הולך, נאמן בא, היושב-ראש נלחם עם הנאמן, השירותים בעיר קורסים. אפילו איסוף אשפה אין. אני לא מבין למה צריך לתת להעלות בעשירית אחוז, לא ב-5% ולא ב-1.5%, וב-1.6%. למה צריך לתת לעירייה להעלות את התעריפים בעשירית אחוז. להיפך, כאשר אין שירותים, כאשר ועדת תכנון ובנייה מושבתת לחלוטין, לא מוציאה היתרי בנייה, השירותים לאזרחים, המצב של בתי-הספר – השירותים המוניציפליים כולם קורסים, למה צריך להסכים? למה צריך לתת לעירייה להעלות את התעריפים? משפט אחרון. כל העניין הזה הוא כמעט בחצר של ש"ס. יושב-ראש ועדת הפנים, שר הפנים, כמובן התנועה שאמרה שהיא לוחמת בשביל השכבות החלשות – אנחנו הגדלנו את קצבאות הילדים; אז מה? מגדילים ב-20–30 שקל את הקצבה על ילד ומצד שני נותנים לרשויות המקומיות לנשל את התושבים? אני חושב שזאת אחריות של הממשלה למנוע את ההעלאה הזאת ולעמוד לצד השכבות החלשות ולחסוך להם דברים שהם לא צריכים בכלל לשלם, מכיוון שהם לא מקבלים תמורה מול ההעלאה הזאת בתעריפי הארנונה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת חנא סוייד. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. גם חנא סוייד, כראש מועצה הרבה שנים, מכיר את הצרות של הרשויות. השר לשירותי דת יעקב מרגי: הוא מכיר את ההעלאות. היו"ר מגלי והבה: ומכיר את ההעלאות, וציין דברים חשובים, באמת, מה חשוב ומה פחות חשוב. בבקשה. השר לשירותי דת יעקב מרגי: - - - חמד עמאר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, לאחרונה שמענו הצהרות מכמה ראשי רשויות, כי יש בכוונתם להעלות את תשלומי הארנונה עלייה חדה, מעבר לעדכון שנקבע על-ידי משרד הפנים. כך לדוגמה החליטו הרשויות בגבעתיים, רמת-גן, חולון, רעננה, והיד עוד נטויה, להעלות באופן חריג את הארנונה ולהשית את נטל אובדן ההכנסות של העיריות על התושבים. למה, אדוני היושב-ראש? כי כנראה זאת האפשרות הקלה ביותר – ללכת לאזרח ולבקש ממנו לשלם. נכון שעקב הקיצוצים במענקי האיזון בתקציבי הרווחה, החינוך, הרשויות מתקשות לספק לתושבים רמת שירותים הולמת, אך יש לזכור כי מס הארנונה עשוי להכביד מאוד על התושבים, היות שמדובר במס שאינו משקף באופן הוגן את היכולת הכלכלית האמיתית של אותם בתי-אב, ומכניסה תחת קורת גג אחת משפחות אמידות ומשפחות נזקקות כאחת. אני מודע לכך – ומזדהה – שקיימות סיבות לגיטימיות להעלאה בארנונה, וחלקן נעוצות בעליות במדד, במע"מ ובאי-עדכון צו הארנונה בשנים האחרונות. גם הקמת תאגידי המים, אשר נועדו להגביל את הרשויות המקומיות מלעשות שימוש בכספים שמגיעים אליהן מתשלומי המים למטרות אחרות, תרמו להפסד הכנסות לקופות העיריות. עם זאת, במצב שבו אנו נמצאים היום, מחירי הדירות ודמי השכירות עולים, ומשפחות מרובות ילדים אינן מצליחות לכלכל את עצמן, לעתים גם כאשר למשפחה יש שני מפרנסים, וכולנו יודעים שלרוב המשפחות במגזר הלא-יהודי יש מפרנס אחד, וסטודנטים וזוגות צעירים כורעים תחת הנטל של המשכנתה או דמי השכירות הבלתי-הגיוניים, במיוחד במרכז הארץ, או לחלופין ממשיכים לחיות על כורחם אצל ההורים, כי אינם יכולים להרשות לעצמם לשכור דירה משלהם. מכל הסיבות האלה אני רוצה לקרוא למרכז השלטון המקומי, לראשי הרשויות וחברי המועצות ולשר הפנים, אשר חיים בתוך עמם ומודעים למשבר הכלכלי שפוקד אותנו ולאבטלה הגואה, לא לתת כעת את ידם למהלך שיהיה מכה קשה עבור האזרחים, אלא לנקוט הליכי התייעלות פנימיים בתוך המועצות ולחפש דרכים חלופיות להשלמת המחסור בתקציב, שלא יהיו על-חשבון התושבים הנזקקים. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת אחמד טיבי. ישיב על ההצעה שר הדתות, השר מרגי, במקום שר הפנים. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, מכובדי השרים, רבותי חברי הכנסת, ארנונה פירושה מתן שירותים. כאשר יש יישובים רבים שרמת השירותים בהם היא מתחת לרמה הבסיסית שנזקק לה כל אזרח, או כל יישוב, אין הצדקה לתשלומי ארנונה. אני אומר את זה כמי שיחד עם הנהגת הציבור הערבי דחף ויזם לפני כמה שנים הוצאת הודעה פומבית בשם ועדת המעקב וראשי הרשויות, הקוראת לאנשים לשלם את החובות שלהם לרשויות המקומיות, מים, ארנונה, וכדומה. אבל לאחרונה יש יותר ויותר הרגשה, אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, שהממשלה מפילה גזירות על האזרח הקטן. בהתחלה הפירות והירקות, אחר כך ממשיכים בהפסקות חשמל ומים, גם בחג בכפר-ראמה, למשל, עד שפנינו לחברת החשמל – לחברת המים בעיקר, "מקורות" – המסים האלה הפכו לאחרונה להיות כלים כדי לפתור פה מצוקת תקציב, השלמת תקציב כאן, והאזרח הפשוט כורע תחת הנטל. אין מקום להעלאות האלה, מה גם שהרשויות המקומיות, ראשי השלטון המקומי, ראשי השלטון, הפכו לאחרונה להיות פקידים של משרד הפנים, ומשרד הפנים הפך להיות ת"פ של משרד האוצר. חופש הפעולה של ראש עיר נבחר מזמן מזמן הצטמק והפך להיות מוגבל. וכמובן, אפילו לבנות בתוך תחומי תוכניות מתאר, אדוני היושב-ראש – יש כמה בתים מאוימים בהריסה בעירי, ביישובי, טייבה. יש בית שלידו עץ הזית רחוק חמישה מטרים בתוך המתאר. אגב, כולו בטייבה, אבל מותר לבנות שם, וחמישה מטרים משם אסור. אז אומרים למשפחה, שהיא ענייה, חסרת כול: תהרסו את הבית. וואלכ, תעשה תוכנית, תן לשלושה, ארבעה, חמישה, שישה הבתים האלה. זה לא בתוכנית המתאר של נתניה; זה לא שטייבה פלשה לנתניה. זה בתחומי המתאר, אדוני השר, של טייבה. למה להיכנס לתוך הנשמה של האנשים האלה, אנשים חסרי כול? במשפחת מסארווה, שאספו כל אגורה – אומר לי הבחור: מה אני אעשה אם יהרסו את הבית הזה? כל החיים שלי עבדתי כדי לבנות את השלד הזה. היום בבוקר הרסו שלושה מבנים בטייבה זועבייה – בטייבה אחרת. אין ביישובים מסוימים תוכניות מתאר, וכשבונים באזור היישוב, באים והורסים. בונים מבנים ציבוריים בהתנחלויות, ועוד 3,000 יחידות דיור, והורסים בירושלים המזרחית, מגרשים אנשים מבתיהם, והורסים בטייבה ובטייבה זועבייה. זה אי-צדק בהתגלמותו, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אני מזמין את השר מרגי, והוא יענה בשם שר הפנים. השר לשירותי דת יעקב מרגי: אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, זאת ההזדמנות באמת לאחל לשר הפנים, השר אליהו ישי, מזל טוב לנישואי בתו, זו הסיבה שהוא נעדר. אני מתכבד להשיב בשמו את תשובתו הרשמית של משרד הפנים, אבל אני לא אפטור את עצמי מלהגיד את דעתי האישית בנושא. דוד אזולאי (ש"ס): לא האמנתי שלא תוסיף משהו מעצמך. השר לשירותי דת יעקב מרגי: להלן תשובת משרד הפנים: רשויות מקומיות רשאיות להעלות את תרעיפי הארנונה רק לאחר אישורי שר הפנים ושר האוצר, כפי שהזכרת, חבר הכנסת חנא סוייד. עד כה הוגשו בקשות בודדות מרשויות מקומיות לשנת 2010, והן טרם נדונו. כמו כן, טרם נקבעה מדיניות השרים לשנת 2010, ושיעור ההעלאה המקסימלי שיאושר. ההחלטות בעניין זה ייעשו באופן אחראי, תוך בחינת מצבה הפיננסי של הרשות המקומית ובאיזון הראוי, כדי שלא להטיל עומס כספי נוסף על האזרחים. עד כאן תשובתו של משרד הפנים. ברשותכם, חברי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, עמדתי האישית לגבי העלאת סכומי הארנונה על-ידי הרשות המקומית היא שהיא גובלת בהפקרות, ויש להפסיק אותה. אני חושב שיש לקבוע מנגנון קשוח, אחיד ושקוף לרשויות המקומיות, כדי שתיפסק חגיגה זו. אומנם שמענו כאן מחברי הכנסת שתי גישות - - - דוד רותם (ישראל ביתנו): יש לך עמדה שונה מאשר לשר הפנים? השר לשירותי דת יעקב מרגי: לא, גם לשר הפנים יש עמדה שונה משל אנשי המקצוע במשרדו. זה קורה כמעט בכל משרד. גישת חבר הכנסת כרמל שאמה היא שרשויות חזקות, שנותנות שירותים טובים לאזרחים, ויש להן הכנסות מהיטלים, מארנונה, אין צורך שיעלו את הארנונה – וגם זה צודק. ויש גישה, כפי ששמענו מחברי הכנסת חנא סוייד ואחמד טיבי, שרשות חלשה, שלא מצליחה לספק שירותים, על מה היא גובה ארנונה? אין הצדקה שתגבה. ואני אומר שחילוקי הדעות האלה רק מראים שיש לקבוע מנגנון קשוח, שיקבע את שיעור העלאת הארנונה לפי פרמטרים שונים – פרמטרים של רמת השירות, יכולתה ומצבה הכספי של המועצה. אבל אי-אפשר להתעלם מהסמיכות – מצד אחד האוצר דוחף את ידו לכיסי הרשויות על-ידי קיצוץ במענק האיזון – קיצוץ אגרסיבי של 350 מיליון ש"ח במענקי האיזון. ראשי הרשויות נכנסים למצוקה, מחפשים דרכים קלות, וכפי שהזכרת, חבר הכנסת סוייד, הדרך הכי קלה היא לכנס את המועצה למשמעת קואליציונית ולקבוע שמעלים את סכומי הארנונה. אני תוהה, אני לא יודע – אם יש פה חבר כנסת שיודע, אדרבה, שיאמר לי – אם ארנונה נחשבת בחישוב הכללי של המדד. להערכתי לא. גם זאת הפקרות. דעו לכם, אם אני רוצה לתקן בתקנות שיעורי אגרות שגובים מהאזרחים, אני עובר שבעת מדורי גיהינום. המשרד לשירותי דת לא הצליח בעשר השנים האחרונות לעדכן את האגרות, בגלל כל מיני שיקולים של משרד התמ"ת, משרד האוצר, משרד המשפטים, חישובים כאלה ואחרים, השפעות על המדד – מוכרים לך כל מיני תירוצים וסיפורים. והנה, בהינף יד, במשיכת קולמוס, בהצבעה במועצה – עוד 6%, עוד 10% בארנונה. זה מס לכל דבר ועניין. זה מס, שלא ימכרו לנו. אדוני היושב-ראש, ידידי יושב-ראש ועדת הפנים, אני חושב שאתה צריך לקיים כאן דיון מעמיק, ולהזמין את כל הגורמים הרלוונטיים. אני חושב שאחת ולתמיד צריך לעשות סדר בכל הנושא של קביעת תעריפי הארנונה ברשויות המקומיות. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר מרגי. אדוני מציע שיהיה דיון בוועדת הפנים. אני אשאל את המתדיינים – חבר הכנסת שאמה, מסכים? חבר הכנסת טיבי? חבר הכנסת סוייד? וחבר הכנסת יושב-ראש הוועדה, ודאי וודאי. חנא סוייד (חד"ש): במיוחד על-פי הקווים שסרטט כאן השר מרגי, לאו דווקא אלה של השר ישי. היו"ר מגלי והבה: מאה אחוז. גם חבר הכנסת חמד עמאר. אנחנו עוברים להצבעה. מי שיצביע בעד – יתמוך בדיון בוועדת הפנים בהצעה לסדר-היום, ומי שנגד – יהיה בעד ההסרה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.