חומר רקע
פורום פלילי
יו"ר הפורום:
מ"מ:
סגן:
רכזים:
עו"ד רחל תורן
עו"ד נבות תל-צור
עו"ד אבי אודיז
עו"ד רחל שיבר
עו"ד דר' חגית לרנאו
עו"ד נתי שמחוני
כנסת:
עו"ד יאיר גולן
השתלמויות:
עו"ד נמרוד ליפסקר
עו"ד יורם סגי-זקס
בתי משפט:
עו"ד אביגדור פלדמן
ועדות משנה:
חקיקה
עו"ד אילן סופר
פרקליטות
עו"ד רות דוד
שוק ההון
עו"ד יעל גרוסמן
משטרה
עו"ד יוסי סדבון
תעבורה
עו"ד שי גלעד
סדרי דין וראיות
פרופ' קנת מן, עו"ד
צבא וביטחון שוק ההון
סנגוריה
ד"ר יואב ספיר, עו"ד
עבירות בטחוניות
עו"ד אמנון זכרוני
צבא וביטחון
עו"ד אילן כץ
שב"ס
עו"ד מיכאל עטיה
ת"א, 29 מאי 2026
29 מאי 2026
לכבוד
חה"כ עו"ד דוד רותם
יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט
א.נ.,
הנדון: עמדת לשכת עורכי הדין להצעת חוק איסור הלבנת הון (תקון מס' 7) התשס"ז – 2007
להלן מפורטת עמדת לשכת עורכי הדין ביחס להצעת החוק הנ"ל:
הערות כלליות: הצעת החוק מנוסחת בלשון מסובכת, המקשה מאוד על הבנת האמור בה. אם הצעת החוק תאושר כלשונה, תהיה התוצאה בלתי מובנת לאדם מן הישוב. הניסוח המסורבל יקשה גם על בעלי המקצוע, ואף על בתי המשפט. יש לפשט את לשון הצעת החוק, ולעשותה מובנת לכל נפש.
1. בהצעת החוק מוצע להשאיר בתוקף את הסעיף המטיל עונש של 10 שנות מאסר על מי שמסכל העברת דיווח לרשות, המתייחס לרכוש שמקורו בעבירה ("רכוש אסור"). בהצעת החוק מוצע להקל בעונש המוטל על מי שמסכל העברת דיווח המתייחס לרכוש חוקי, אשר מקורו אינו בעבירה ("רכוש כשר") ולהעמידו על 5-7 שנות מאסר.
הלשכה סבורה כי ההקלה המוצעת בעונשו של מי שמסכל דיווח הנוגע לרכוש כשר אינה מספיקה. עבירה של סיכול דיווח היא עבירה טכנית במהותה, כל עוד אין מטרתה להסתיר רכוש שמקורו בעבירה. למי שמסכל דיווח הנוגע לרכוש כשר אין כל קשר להלבנת הון. על פי החוק מוטל עונש של 6 חודשי מאסר בלבד על העבירה המקבילה, שהיא סיכול דיווח לעובד מכס. על כן סבורה הלשכה כי עונש של 6 חודשי מאסר הוא העונש המקסימאלי הראוי לעבירה של סיכול דיווח הנוגע לרכוש כשר.
2. כיום, רשאית הרשות לאיסור הלבנת הון להעביר מידע ממאגר המידע שבניהולה למשטרה ולשב"כ בלבד. בהצעת החוק מוצע כי הרשות תוכל להעביר מידע, בנוסף למשטרה ולשב"כ, גם לרשויות החוקרות האחרות, המוסמכות או אשר יוסמכו לחקור עבירות הלבנת הון, ובכלל זה המחלקה לחקירת שוטרים, מצ"ח, היחידה לחקירת שוטרים צבאיים, חוקרי רשות ני"ע, חוקרי מס הכנסה, וחוקרי מע"מ.
הלשכה מתנגדת לתקון המוצע, שכן החוק העניק לרשות לאיסור הלבנת הון סמכויות מרחיקות לכת בכל הנוגע לריכוז ואיסוף מידע, ובאמצעותו מרכזת הרשות מידע פיננסי רגיש הנוגע לכלל הציבור אשר נאסף מן הגופים הפיננסיים. מידע זה נוגע ברובו לפעולות פיננסיות כשרות של הציבור הרחב. התוצאה הינה פגיעה קשה בפרטיות. העברת המידע שנאגר ברשות לאיסור הלבנת הון, כמוצע, תגרום לזליגת מידע פיננסי רגיש ביותר לאותן רשויות. המידע שיועבר לרשויות החוקרות יישמר במחשביהן, ויוכל לשמש אותן גם לחקירות אחרות. יש להשאיר על כנו את המצב הקיים, לפיו רק המשטרה והשב"כ רשאים לקבל מידע מן הרשות.
3. הצעת החוק ממשיכה וקובעת, כי הרשויות החוקרות השונות, אשר אליהן יועבר מידע מן הרשות לאיסור הלבנת הון לצורך חקירת עבירות הלבנת הון, יוכלו לעשות במידע שהועבר שימוש לא רק לצורך חקירת עבירות הלבנת הון, אלא אף לשם חקירת עבירות נוספות, כפי שיוגדרו בכללים.
הלשכה מתנגדת בתוקף לכך שהרשויות החוקרות יוכלו להשתמש במידע הרגיש הנאסף ברשות, אשר חלקו מתייחס לפעילות פיננסית לגיטימית של הציבור הרחב, לצורך חקירת עבירות אחרות שאין להן קשר להלבנת הון. ההצדקה היחידה לריכוז מידע רב במאגר המידע של הרשות, הינה המטרה של חשיפת עבירות הלבנת הון. אין שום הצדקה לשימוש במידע זה לחקירת עבירות אחרות.
4. על פי המוצע בהצעת החוק יורחבו סמכויות הרשות לאיסור הלבנת הון, והיא תוכל לדרוש מן הגופים הפיננסיים מידע נוסף בנוגע לכל אדם שביחס אליו העבירו אותם גופים דיווחים לרשות, ואף לפנות לביהמ"ש ולבקש צו המחייב אותם גופים למסור לרשות מידע נוסף על כל אדם, גם אם אותם גופים לא העבירו לרשות כל דיווח בנוגע אליו.
הלשכה מתנגדת לכך שינתנו לרשות סמכויות כאלה, שהן סמכויות חקירה. אם מתגבש ברשות חשד לביצוע עבירת הלבנת הון, על הרשות להעביר את המידע למשטרה, והיא זו שתבצע חקירה פלילית, כמקובל ביחס לכל עבירה פלילית אחרת.
5. על פי המצב החוקי הקיים, מועברים לרשות לאיסור הלבנת הון דיווחים משני מקורות: מעובדי הגופים הפיננסיים, אשר החוק מחייב אותם להעביר לרשות דיווחים שונים בנוגע ללקוחותיהם, ומאנשים פרטיים החוששים כי ביצעו עבירה על פי החוק, ומעבירים לרשות דיווח כדי לקבל פטור מאחריות פלילית. כיום, זהותם של כל מוסרי הדיווחים לרשות - חסויה.
בהצעת החוק מוצע כי במידה ומוגש בעקבות העברת הדיווחים לרשות כתב אישום, תיחשף זהותם של מעבירי הדיווחים כדלקמן: כשמדובר באנשים פרטיים שהעבירו מידע לרשות, תיחשף זהותם בפני הנאשם, בכפוף ליכולתה של התביעה להוציא תעודת חיסיון. כשמדובר בדיווחים המועברים ע"י עובד בגופים הפיננסיים, תיחשף זהותם בפני הנאשם, בכפוף ליכולתה של התביעה להוציא תעודת חיסיון, באותם מקרים שבהם חשיפת הזהות הכרחית מבחינת דיני הראיות, ובתנאי שתחול חזקה שתקל על קבלת תעודת חיסיון.
הלשכה מסכימה לתקון, בתנאי שיחולו על האנשים הפרטיים אותם כללים אשר יחולו על עובדי הגופים הפיננסיים, וביחס לשני הסוגים יקבע כי תיחשף זהותם רק כאשר הדבר הכרחי מבחינת דיני הראיות, וכן תבוטל החזקה המקלה על קבלת תעודת חיסיון.
6. בהצעת החוק מוצע להרחיב את עבירות המקור שבתוספת לחוק, ולהוסיף עליהן עבירות מע"מ נוספות מעבר לאלה המפורטות בחוק הקיים, וכן את העבירה של גניבת בקר ומקנה.
הלשכה מתנגדת להרחבת רשימת עבירות המקור, ולהוספת עבירות שאין כל קשר בינן לבין מטרותיו המקוריות של החוק, שהינו להלחם בפשיעה חמורה. לעבירות שאותן מוצע בהצעת החוק להוסיף לרשימת עבירות המקור אין שום קשר למטרות החוק.
7. הלשכה מתנגדת להטלת חובות דיווח בצורה גורפת על מגזר היהלומנים והסוחרים באבנים יקרות. בהצעת החוק מוצע להחיל את חובות הדיווח על כל "סוחר באבנים יקרות", ובגדרה של הגדרה זו נופל כל אדם העוסק במכירה או קניה של אבנים יקרות, כולל חנויות תכשיטים. הטלת משטר הדיווחים על הסוחרים באבנים יקרות בנוסח המוצע, תפגע פגיעה נוספת בזכות לפרטיות של כלל הציבור, וכן בחיי המסחר. אין מקום להכפפת מגזרים נוספים לחובות הדיווח, בטרם הוכח באופן חד משמעי כי שיטת הדיווחים מסייעת באופן ממשי לחשיפת עבירות חמורות.
8. עפ"י המצב לפני התיקון פוקע צו חילוט זמני שהוטל על נכסי אדם החשוד בביצוע עבירה בתוך תשעים יום מיום הטלתו, אם לא הוגש כתב אישום עד מועד זה. בהצעת התיקון מוצע להאריך תקופה זו, ובהסכמת בית המשפט העליון, לאפשר הארכת החילוט הזמני ללא הגבלת זמן.
הלשכה אינה מתנגדת להארכת תקופת החילוט הזמני, בתנאי שהתקופה הכוללת המקסימאלית שבה יהיה הצו בתוקף תוגבל לכל היותר לשנה.
בברכה,
עו"ד יעל גרוסמן
יו"ר ועדת שוק ההון
ואיסור הלבנת הון