חומר רקע

משרד המשפטים הסניגוריה הציבורית הארצית ‏י"ט טבת תש"ע ‏05 ינואר 2010 לכבוד ח"כ דוד רותם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט הנדון: הערות משלימות מטעם הסניגוריה הציבורית באשר להצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)(תיקון מס' 14), התשס"ח-2008 בעקבות הדיונים שהתקיימו עד עתה בנושא שבנדון, מבקשת הסנגוריה הציבורית להשלים את התייחסותה באשר להצעה להעביר את הסמכות לחקירת קטינים חשודים בגילאי 12-14 לחוקרי משטרה. 1. כפי שצוין בדיון, הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש חשיבות רבה לחקירת קטינים אלו ע"י אנשי טיפול שהוכשרו לביצוע חקירות. 2. בחינת מחקרים רבים שנעשו בארץ ובעולם בעשרים השנים האחרונות מצביעה בבירור כי שיעור גבוה מבני הנוער אשר פגעו מינית באחרים, היו חשופים במהלך ילדותם להתעללות בכלל ולהתעללות מינית בפרט, בעיקר בתוך המשפחה אך גם מחוץ לה. למסמך זה מצורף נספח ובו סקירת ספרות המתייחסת לשיעורי הקורבנות בקרב ילדים ונערים פוגעים מינית. 3. עובדה זו, מדגישה את הצורך כי חקירתם של הקטינים תעשה ע"י איש מקצוע אשר מוכשר ומיומן לזיהוי קורבנות. חקירתם של הקטינים ע"י חוקרי ילדים, מאפשרת לעובד הסוציאלי אשר חוקר את הקטין בצורה סמכותית, להעניק לו, במידת הצורך, סביבה טיפולית תומכת ומכילה אשר תאפשר לקטין לשתף את החוקר בחווית ההתעללות אשר הוא עצמו חווה בילדותו. 4. יצוין בהקשר זה כי לא אחת נתקלה הסניגוריה הציבורית במקרים בהם חקירתו של קטין, חשפה מצבי סיכון חמורים בהם נמצאים ילדים רבים במשפחתו של הקטין הנחקר, אשר ממשיכים להיות נתונים להתעללות וכי גם שלומם וטובתם מחייבת לספק את כל האמצעים לגילוי ההתעללות. 5. אנו מבקשים להסב את תשומת הלב למחקר שבחן את הטיפול הקבוצתי שניתן לנערים פוגעים מינית בשירות המבחן לנוער. על פי המחקר, 34% מקציני המבחן לא ידעו אם הנער היה חשוף לאלימות כלשהי במשפחה. עורך המחקר סבור כי קיימת סתירה והיעדר דיווח של הנערים לקציני המבחן על היותם קורבנות לאלימות מינית או פיסית, בעיקר בתוך המשפחה. לדעת עורך המחקר, ניתן לשער כי שיעור קורבנות האלימות בקרב הנערים אשר נבחנו הינו גבוה מזה המדווח. נתונים אלו מצביעים על כך, כי הנתונים האמיתיים לגבי שיעור הקורבנות בקרב נערים פוגעים מינית גבוהים אף יותר מאלו המדווחים בספרות, וכי טובת הילד מחייבת את חקירתו על ידי עובד טיפול שמוכשר לעבודה עם קטינים שנפגעו מינית ומיומן לזהות מצבי סיכון. 6. בסקירת הספרות המצורפת למסמך זה, התייחסנו גם ליעילות הטיפול בקטינים פוגעים מינית. המחקרים מצביעים על כך כי שיעורי הרצידיביזם בקרב קטינים פוגעים מינית, נמוכים בצורה משמעותית ביחס לקטינים שביצעו עבירות אחרות, וכי שיעורי הרצידיביזם קטנים באופן משמעותי בעקבות טיפול. 7. בשולי הדברים נבקש להבהיר כי ההצעה שהועלתה, לפיה יועברו החקירות לחוקרי הנוער במשטרת ישראל, אינה תואמת את מסקנות דוח ועדת רוט-לוי, עליהן מבקשים המציעים להיסמך. הועדה המליצה למעשה על יצירת מודל חדש של חוקר המשלב תכונות והכשרה של חוקר נוער ושל חוקר ילדים גם יחד: "ועדת המשנה ממליצה כי הכישורים וההכשרה הראויים לשם מינוי כחוקר מיוחד לעניין חוק חקירת ילדים יהיו מספר שנים כחוקר נוער במשטרה, השתתפות בקורס אקדמי הנלמד על ידי חוקרי הילדים מטעם שירות המבחן וכן השתלמויות והכשרה שוטפת בדומה לחוקרי הילדים". 8. ברור כי חוקרי הנוער של משטרת ישראל, נעדרים את היכולות ואת המיומנויות שרכשו חוקרי הילדים במהלך שנות הלימודים, וכי הכשרה של מספר שבועות אינה מספקת כדי להעניק לחוקר משטרתי את הידע הטיפולי הנדרש לעבודה בתחום רגיש זה ועם קטינים בגילאים כה צעירים. בברכה, ד"ר אביטל מולד, עו"ד ועו"ס ממונה ארצית על ייצוג הנוער הסניגוריה הציבורית הארצית