חומר רקע
הצעת תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש"ע – 2009
דברי הסבר
רקע כללי
רשות התעופה האזרחית (להלן: "רת"א") הינה רשות פנים ממשלתית במשרד התחבורה, שהוקמה במאי 2006, בהתאם לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה- 2005 (להלן: "חוק רת"א"), והמשמשת כרגולאטור המקצועי במשרד התחבורה בתחום התעופה האזרחית. תפקידיה, המנויים בסעיף 4 לחוק רת"א, הנם בעיקרם –
• לקבוע ולהבטיח קיומם של סדרי תעופה פנים ארציים ובין-לאומיים על פי דיני הטיס;
• להעניק רישיונות, היתרים ואישורים בתחום התעופה האזרחית, לפי דיני הטיס - לכלי טיס וציוד תעופתי, לעובדי טיס, למפעילי כלי טיס, לשדות תעופה, מנחתים, מיתקני בקרה ועזרי ניווט, ליצרני כלי טיס וחלקיהם, לבתי ספר להוראת טיס, למכוני הסמכה ומכוני בדק;
• לפקח על תחום התעופה האזרחית, ובכלל זה על שמירת רמה נאותה של בטיחות הטיסה בכלי טיס ישראלים ובכלי טיס המצויים במרחב האווירי של ישראל;
• לאסוף ולהפיץ מידע תעופתי בין-לאומי ופנים ארצי ;
• לפעול ליישומם של אמנות והסכמים בין-לאומיים בתחום התעופה האזרחית, שישראל צד להם, וכן ליזום ולקיים קשרים עם גורמים בין-לאומיים הפועלים בתחום האמור.
רת"א החליפה את מינהל התעופה האזרחית, שפעל כאגף במשרד התחבורה. שינוי מעמדו של מינהל התעופה האזרחית לרשות נועד, בין השאר, להגביר את עצמאותה המקצועית והניהולית לצורך מילוי תפקידיה של רת"א –חקיקה, רישוי, פיקוח ואכיפה אפקטיביים על בטיחות התעופה בישראל – על פי סטנדרטים בין לאומיים מקובלים.
שינוי מעמדה של רת"א, אשר כלל גם סדרת שינויים מבניים משמעותיים בהיקף כוח האדם והמשאבים התקציביים העומדים לרשותה (למעשה - הכפלתם), נדרש לנוכח סדרת ביקורות בין-לאומיות (שערכו ארגון התעופה האזרחית בין-לאומי ICAO, ומינהל התעופה הפדראלי האמריקני – FAA) אשר מצאו שמצב החקיקה , התקינה, כוח האדם והמשאבים העומדים לרשות רת"א, הרישוי , הפיקוח והאכיפה בישראל בתחום התעופה האזרחית אינם עומדים בסטנדרטים בין לאומיים מקובלים, ואף הובילו את ה- FAA להוריד את דירוג התעופה של ישראל לקטגוריה 2.
לאחרונה קיבלה עצמאות רת"א משנה תוקף בדו"ח ועדה בין משרדית בעקבותיו העניק נציב שירות המדינה לרת"א מעמד של יחידת סמך, על כל המשתמע מכך. כמו כן הוגדלו העצמאות והגמישות של רת"א בבניית תקציבה ובניהולו, בתחום הייעוץ המשפטי ובסמכותה לקיים ועדות מכרזים, נסיעות והדרכה.
תקציב רת"א ואגרות רת"א
לפי סעיף 12 לחוק רת"א נקבע כי הכנסות רת"א מאגרות הינן הכנסות מיועדות, והן טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כלהלן:
"(א) אגרות המוטלות לפי חוק הטיס, 1927, וחוק רישוי שירותי תעופה, התשכ"ג – 1963, יהיו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 9, כספי האגרות שנגבו לפי דיני הטיס יעמדו לרשות הרשות [רת"א] לצורך מילוי כלל תפקידיה לפי הוראות חוק זה."
בשנת 2008 , תקציבה של רת"א עמד על כ- 51 מליון ₪, מזה כ- 24.5 מיליון ₪ תקציב מדינה וכ- 26.5 מיליון ₪ הוצאה המותנית בהכנסות מאגרות. תקציבה של רת"א לשנת 2009 היה דומה לזה של 2008 כאשר במהלך שנת 2010 צפוי המשך בגידול פעילות הפיקוח של רת"א הן בתחומי הבטיחות והן בתחום ייצור כלי טיס, וההנחה היא כי היקף ההכנסות הכולל מהאגרות המוצעות יסתכם בכ- 33 מלש"ח.
הוראת השעה
בסוף שנת 2006 הותקנו תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד) (הוראת שעה) , התשס"ז – 2006 (להלן – הוראת השעה), המרכזות את מלוא האגרות המוטלות על הציבור לצורך קבלת שירותים מרת"א לפי דיני הטיס, אשר מבוססות על ההנחות כלהלן –
• החל משנת 2007 תקציבה השנתי של רת"א הועלה ל- 50 מלש"ח (לעומת 21 מלש"ח בשנת 2006) – במטרה לאפשר לרת"א לממש את אחריותה לפיקוח על התעופה האזרחית בסטנדרטים הבין לאומיים המקובלים (דבר שחייב, בין השאר, הגדלה משמעותית של תקני כוח האדם המקצועי ברת"א);
• העלאת תקציב רת"א התבססה על -
◦ העלאת תקציב המדינה לרת"א לכ- 25 מלש"ח (לעומת כ- 11 מלש"ח בשנת 2006);
◦ העלאת האגרות שתגבה רת"א לכ- 25 מלש"ח (לעומת כ- 10 מלש"ח בשנת 2006) כלהלן –
▪ הוטלו אגרות חדשות על רשות שדות התעופה בהיקף שנתי של כ- 5 מלש"ח;
▪ האגרות ליצרנים הועלו לכ- 6 מלש"ח (לעומת כ- 3 מלש"ח בשנת 2006);
▪ האגרות לחברות התעופה הועלו לכ- 9.5 מלש"ח (לעומת כ- 4 מלש"ח בשנת 2006);
▪ האגרות לגורמי תעופה אחרים (עובדי טיס, מפעילי מנחתים/מכוני בדק וכיו"ב) הועלו לכ- 3.4 מלש"ח (לעומת כ- 3 מלש"ח בשנת 2006);
▪ הכנסות רת"א מפרויקטים ותקורות הועלו לכ- 1.2 מלש"ח (לעומת כ- 0.4 מלש"ח בשנת 2006).
יצוין כי הצעת התקנות (שנקבעה בסופו של דבר כהוראת השעה), נערכה לאחר השוואה של אגרות התעופה שנגבות באירלנד ובדנמרק, מדינות בהן היקפי פעילות התעופה דומים להיקף הפעילות בישראל.
תוקפה של הוראת השעה נקבע עד ליום ה- 31.12.08, שכן ועדת הכלכלה בדיוניה בהצעת התקנות ראתה לנכון לאזן בין הצורך הדחוף בהעלאת מקורות ההכנסה של רת"א באופן שיאפשר לה לממש את אחריותה וסמכויותיה בהתאם לסטנדרטים בין-לאומיים מקובלים מצד אחד, לבין חששות שהעלו נציגי הציבור בדיונים בוועדה מפני השלכות אפשריות של העלאה מאסיבית של אגרות רת"א, מצד שני.
האיזון הושג באמצעות קביעת הוראת שעה לשנתיים בלבד, אשר במהלכן תבחן רת"א את השפעתה על המשתמשים, ואת הצורך בעדכונה או שינויה.
הכנת הצעת תקנות "קבע" בשנת 2008 והארכת תוקף הוראת השעה
בשנת 2008 הוכנה ע"י רת"א ואגף תכנון כלכלי במשרד התחבורה הצעה לתקנות "קבע", אשר אמורות היו להחליף את הוראת השעה ולהיכנס לתוקף ביום 01.01.09. ההצעה הוכנה בהתבסס על בחינת השפעת העלאת האגרות בהוראת השעה על המשתמשים, ועל העקרונות שיפורטו למטה מכאן.
בין לבין, עקב פיזור הכנסת ה- 17, לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת תוקפה של הוראת השעה הוארך אוטומאטית עד ליום 23.5.09, והצעת התקנות האמורה לא הוגשה לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת (שהתפזרה כאמור לעיל).
בנסיבות שנוצרו הצעת משרד התחבורה ורת"א הייתה להאריך את תוקפה של הוראת השעה עד ליום 31.12.09. זאת שכן, בחודשים שחלפו מאז תחילת שנת 2009, אגרות שנתיות רבות שולמו כבר לפי הוראת השעה שעדיין בתוקף.
ועדת הכלכלה של הכנסת קיבלה את ההצעה ואישרה את הארכת תוקפה של הוראה השעה עד ליום 31.12.09.
עקרונות הצעת התקנות
מאז הארכת תוקפה של הוראת השעה נערכה עבודת עידכון להצעת תקנות הקבע משנת 2008. ההצעה הנוכחית, המוגשת לאישור הגורמים המוסמכים, מתבססת על העקרונות הבאים:
• הפחתת האגרות לתעופה הספורטיבית והכללית (אף למטה מרמתן בתחילת שנת 2007) וזאת במטרה להגביר את הבטיחות בפעילויות אלה, באמצעות הסרת חסמים לפעילות (הוזלת עלות שעת טיסה). נושא זה בא לידי ביטוי, בין השאר, בתקנות המוצעות כלהלן:
◦ תקנה 3(1) (אגרה בעד תעודת רישום לסחרן) : הוספה קטגוריה של סחרן של כלי טיס עד 700 ק"ג, אשר האגרה עבורו הועמדה על כ- 8% מהאגרה עבור סחרן של כלי טיס גדולים;
◦ תקנות 7(א) ו- 8(א) (אגרת בעד תעודת כושר טיסה ותעודת כושר טיסה מיוחדת) – הוספו 2 קבוצות המתייחסות לכלי טיס במשקלים נמוכים (מתחת ל- 1,500 ק"ג – קבוצת המשקל המזערית הקיימת היום) לצורך הפחתת האגרה עבורם;
◦ תקנה 8(ג) (אגרה בעד תעודת כושר טיסה לכלי טיס בנוי ע"י חובב) – לגבי כלי טיס עד 700 ק"ג הוגבל רכיב האגרה המשולם לפי שעות עבודה שהושקעו בשירות מעבר לשעתיים הראשונות לעד 10 שעות עבודה ;
◦ תקנה 9 (אגרה בעד תעודת סוג) –בתקנת משנה (ב) הוספה גם תעודת סוג לדאון, באופן המפחית האגרה עבור מתן תעודות סוג לדאונים ב- 50% (כמו לאוירונים זעירים);
◦ תקנות 14 ו- 16 (אגרות בעד רישוי מכוני בדק) – הוספו שתי קבוצות המתייחסות לכלי טיס במשקלים הנמוכים (מתחת ל- 2,730 ק"ג - הקבוצה המזערית הקיימת היום ) באופן שהופחתה האגרה עבור רישוי מכוני בדק לכלי טיס אלה ;
◦ תקנה 35(ב) (אגרה בעד רישיון מנחת לשימוש חד פעמי) – מוצעת אגרה חדשה לרישוי מנחת לשימוש חד פעמי אשר הועמדה על כ- 15% מהאגרה עבור רישיון מנחת רגיל, לצורך הפחתת העלויות לתעופה הכללית הנובעות משימוש במנחתים מרוחקים שאינם מופעלים באופן קבוע;
• הפחתת האגרות לחברות התעופה, מפעילי מנחתים, לעובדי טיס ומתלמדים בשיעור כולל של כ- 11% והחזרתן לרמתן בתחילת שנת 2007 , גם זאת במטרה להוזיל את עלות שעת הטיסה, אך בצורה מופחתת (לעומת התעופה הספורטיבית);
• האגרות לחברות התעופה המסחריות (סדירות ושכר) יישארו ברמתן הנוכחית. זאת על אף שמבחינת עלויות קבועות על רת"א, אחת המשמעויות המרכזיות של החזרת דירוג התעופה של ישראל לקטגוריה 1 הינה הצורך בהגברה משמעותית של הפיקוח הרציף והמתמשך על חברות התעופה – ובפרט הגדלת כמות המפקחים, השקעות רוטיניות בשמירת כשירותם, ויצירת מסד נתונים לרבות ממוחשב שיאפשר פיקוח מתמשך ואפקטיבי;
• האגרות ליצרנים יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד;
• האגרות בגין שעת עבודה הכרוכה במתן שירות עובד רת"א או מי שהוסמך מטעמה יועלו בשיעור של למעלה מ- 20% מעבר לשיעור עליית המדד. זאת שכן, עלות שעת העבודה תומחרה עד כה בחסר ולא כיסתה את הוצאות רת"א ותקורותיה בהעסקת יועצים החיצוניים על ידה. סכום האגרה המוצעת מבוסס על תעריף חשכ"ל המקסימאלי להעסקת יועצים בתוספת מע"מ ותקורה של 4.4%.
• האגרות המשולמות ע"י רשות שדות התעופה יועלו ויסתכמו ב- 8.3 מיליון ₪ בהשוואה ל- 5 מיליוני ₪ בתחילת שנת 2007 , וזאת לנוכח הצורך לרכז מאמצים רבים בפעילות רת"א בזיקה לפעילות של רשות שדות התעופה, לרבות הקמה, תקנון ואיוש של אגף תשתיות תעופה ברת"א שעוסק באופן אינטנסיבי ברגולציית הפעילות של רשות שדות התעופה , ובין השאר עוסק בנושאים הבאים:
◦ רישוי שדות תעופה ויצירת מפרטי הפעלה;
◦ רישוי שירותי התעבורה האווירית, ומפקחי התעבורה האווירית, ויצירת מפרטי הפעלה ;
◦ רישוי מערכות טכניות לתעבורה אווירית במתקני רש"ת ובמתקני חה"א המשמשים את רש"ת;
◦ קידום תוכנית אב לשדות תעופה;
◦ קידום תוכניות אב לאמצעי ניווט מתקדמים ע"פ הנחיות ICAO;
◦ פיקוח על פרויקט שינוי המסלולים בנתב"ג;
◦ אישור נתיבי טיסה ותהליך הצטרפות נחיתה עזיבה;
◦ טיפול בסוגיית המרחב האווירי מול חה"א ומדינות שכנות;
◦ ייצוג ישראל בסוגיות בינלאומיות כדוגמת בקרות אוויריות;
◦ אישור תוכניות הדרכה והכשרה של עובדי טיס;
◦ פרסומי מידע תעופתי;
שינויים נוספים עיקריים בין הצעת התקנות לתקנות האגרות הקיימות
הצעת התקנות כוללת אגרות חדשות, אשר אינן קבועות בתקנות הקיימות, חלקן מאחר שמדובר בשירותים חדשים שמספקת רת"א וחלקן מאחר שמדובר בשירותים שסופקו בעבר אך לא תומחרו עד כה, כמפורט להלן:
• תקנה 11 (מתן הרשאה מיוחדת לטיסה או לסדרת טיסות לכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים)) – תעשיית הכטב"מים בישראל מתפתחת, כאשר רישוי הכטב"מים ומטיסיהם והסדרת הפעלתם היו באחריות מערכת הביטחון והועברו לאחריות רת"א במהלך שנת 2007. רת"א מעסיקה וועדת יועצים מומחים בתחום, לגיבוש תקני הרישוי של הכטב"מים ואישורי טיסות, ולאחרונה אושרו לה תקנים להעסקת מפקחים לנושא זה. בשלב זה הטסת הכטב"מים מתבצעת במעטפת ניסיונית, ולכן מתבצעת בכפוף להרשאה מיוחדת לטיסה ולסדרת טיסות לפי תקנה 87 לתקנות התיעוד;
• הוספו אגרות עבור מבחנים, הגדרים ואישורים לעובדי טיס כמפורט להלן. מדובר בבחינות לטייסים מסחריים שלא תומחרו ולא נגבתה עבורם אגרה עד כה –
◦ תקנה 20(א)(13) ו- 20(ג) - בחינה לחידוש רישיון מדריך טיס;
◦ תקנה 21(א)(7) – בחינה מעשית להגדר טייס ניסוי;
◦ תקנה 21 – בחינה ל- CAT II CAT III ;
• תקנה 22 (אגרה עבור מבחן מיומנות בשפה האנגלית) – מדובר בבחינה חדשה המתחייבת בשל סטנדרט הקבוע בנספח 1 לאמנת שיקגו בנושא זה, שיש ליישמו לא יאוחר ממרס 2011 ;
• תקנה 25 – תוקן הנוסח כך שיובהר כי האגרה היא גם עבור תעודת איש צוות (כמשמעה בתקנה 321 לתקנות הרישיונות);
• תקנה 26 (פטור לעובד רת"א, בוחן שמונה לפי תקנה 71 לתקנות הרישיונות והחוקר הראשי) - מאחר שמדובר בתשלום אגרה על ידי עובד רת"א, או בוחן מטעמה, לצורך ביצוע תפקידי רת"א, אשר אמורה להיות ממומנת מתקציב רת"א, מוצע לחסוך את "הסיבוב " המיותר של הכסף ע"י הוראת פטור. לגבי החוקר הראשי – הטעם דומה, ואולם ההוצאה התקציבית היא של משרד התחבורה.
• תקנות 28 (אגרה בעד שירותי הרשות בגין אישור להובלה אווירית של חומ"ס) ו- 29 (אגרה בעד טיפול בהסכמי חכירה) – מדובר בשירותים שלא תומחרו בעבר, הניתנים לחברות התעופה המסחריות, אשר מושקעות בהם שעות עבודה רבות;
• תקנה 33 (אגרה לאישור טיסות שכר) – מוצעת אבחנה בין רמות שירות שונות המתבטאות בזמני תגובה נדרשים מרת"א, כאשר ניתנה הנחה להגשת בקשה במועד (לפי תקנות טיסות שכר), ומוצעת אגרה גבוהה יותר לבקשה המוגשת לטיפול דחוף (פחות מ- 3 ימים לפני מועד הטיסה).
• תקנה 35 – הוספה אגרה למנחת כטב"מ עד 500 ק"ג, באופן המפחית האגרה עבור רישיון למנחת ייעודי זה (מהווה כ- 30% מהאגרה עבור רישיון "מנחת רגיל") ;
• תקנה 39 (תשלום הוצאות הכשרת מפקחים לטיפוס כלי טיס חדש) – במטרה שמגבלות תקציביות לא ימנעו הכנסת טיפוסי כלי טיס חדשים לישראל (שכן אם אין לרת"א יכולת מקצועית לפקח על כלי טיס, לא ניתן, מבחינה בטיחותית, להתיר הכנסתו למרשם הישראלי לכלי טיס), מוצע להטיל חובה חקוקה על המבקש את שירותי הרשות לגבי טיפוס כלי טיס חדש לשאת בהכשרת 3 מפקחים – שני מפקחי כושר אווירי (האחד מתמחה במערכות האוויוניקה והשני בשאר המערכות) ומפקח מבצעים אחד. יצוין כי הסדר זה התקיים בפועל מזה שנים רבות ומוצע לעגנו במפורש בחקיקה, ולא בדרך הסכמית כפי שהיה נהוג עד כה;
• תקנה 5(2) ו- (3) (אגרה בעד שמירת סימני רישום מיוחדים ושינוי סימני רישום) – תמחור השירות הוא לפי האגרה המשתלמת בעד הקצאת סימני הרישום המיוחדים.
תיקוני עריכה ותיקוני נוסח לעומת התקנות הקיימות
הצעת התקנות כוללת תיקוני עריכה ונוסח לעומת התקנות הקיימות כלהלן:
• הוספו הוראות המבהירות את אופן ההתחשבנות לגבי תשלום אגרות במקרה של מתן תעודות או רישיונות לתקופה של פחות משנה או יותר משנה (תקנות 7(ב) ו-(ג); 8(ד) ו- (ה); 15(ב); 34);
• תקנה 23 (עיון חוזר בתוצאות בחינה עיונית ) – הובהר כי השירות אינו ערר אלא עיון חוזר. כמו כן הותאם הדין למציאות – העיון החוזר הוא לגבי כלל הבחינות העיוניות ולא לגבי בחינה לצורך קבלת רישיון לראשונה בלבד;
• בוטלה החובה לשלם אגרה בחידוש רישיון טיס, קצין מבצעי אוויר או תדריכן מודיעין טיס – שכן מדובר ברישיונות שניתנים ללא הגבלת תקופת תוקפם ואין חובת חידוש לגבי רישיונות אלה
• בתקנות 20 ו- 21 – קטגוריות הרישיונות וההגדרים הותאמו למונחים שבתקנות הטיס (רישיונות עובדי טיס), התשמ"א – 1981;
• בתקנה 27 – קטגוריות הרישיונות המסחריים ורישיונות ההפעלה הותאמו למונחים שבתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"א – 1981 ותקנות רישוי שירותי תעופה (בתי ספר להוראת טיס) ;
• תקנה 38 – מוצע לרכז בהוראה אחת, ובכך ליצור אחידות, לגבי תשלום הוצאות רת"א עבור מתן שירותים מחוץ לארץ (הוראות אלה פזורות כיום בתקנות הקיימות) ;
• תקנה 40 (תשלום אגרה כתנאי למתן תעודה) – מוצע לעגן באופן מפורש את הכלל לפיו תשלום אגרה הינו תנאי מקדמי למתן השירות.
פירוט השירותים עבורם משתלמות האגרות
לפי סעיף 30(1)(ג) לחוק הטיס , 1927, שר התחבורה והבטיחות בדרכים רשאי להתקין תקנות לביצוע מטרותיו של חוק הטיס, בין השאר, ביחס ל"אגרות שיש לשלמן בעד מתן כל תעודה או רשיון או כל דבר אחר".
לפי סעיף 4 לחוק רישוי שירותי תעופה, התשכ"ג – 1963 " שר התחבורה רשאי, בתקנות, לקבוע הוראות המסדירות דרכי מתן רשיון, חידושו, תקופת תקפו, תנאיו, צורתו, כללי החזקתו וכן את האגרות שישולמו בעד מתן הרשיון או חידושו."
לפי סעיף 23(א) לחוק רישוי שירותי תעופה האמור "שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו."
לפי סעיף 12 לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה – 2005:
"(א) אגרות המוטלות לפי חוק הטיס, 1927, וחוק רישוי שירותי תעופה, התשכ"ג-1963, יהיו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 9, כספי האגרות שנגבו לפי דיני הטיס יעמדו לרשות הרשות לצורך מילוי כלל תפקידיה לפי הוראות חוק זה."
כלל האגרות המשולמות לרת"א בעבור השירותים שהיא מספקת מרוכזות במסגרת מערכת תקנות שהוקדשה לנושא זה, ומוצע להמשיך במתכונת זאת.
להלן טבלה המפרטת לגבי כל אגרה מוצעת, את התקנות המסדירות את מתן השירות שעבורו נגבית האגרה.
מס' התקנה
השירות עבורו משתלמת האגרה
האגרות המסדירות את מתן השירותא
אגרות לפי תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל"ד – 1973
(תקנות הרשום)
2
טיפול בבקשה לרישום כלי טיס ותעודת רישום
תקנות 10(א) ו- 15 לתקנות הרישום
3
טיפול בבקשה לקבלת תעודת רישום לסחרן
תקנות 26, 27 ו- 30 לתקנות הרישום
4
טיפול בבקשה לרישום שיעבוד או עיקול או ביטולם
תקנה 37(א) לתקנות הרישום
5
הקצאת סימני רישום מיוחדים, הארכת תקופת הקצאה ושינוי סימני רישום
תקנות 42, 43(ב) ו- 44 לתקנות הרישום
6
מתן עיון בפנקס הרישום או העתק ממנו
תקנה 4(ב) לתקנות הרישום
אגרות לפי תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז – 1977
(תקנות התיעוד)
7
טיפול בבקשה לתעודת כושר טיסה סטנדרטית
פרק תשיעי לתקנות התיעוד , ובפרט תקנה 67, 68(1), וסימן ב' (תקנות 74 עד 78).
7(ג) ו- 8(ה)
אגרה שנתית אם תוקף התעודה מעל שנה
תקנה 71(א)(1) לתקנות התיעוד בדבר הסמכות לקבוע תוקף תעודה העולה על שנה
7(ד) ו- 8(ו)
טיפול בבקשה לתיקון תעודת כושר טיסה
תקנה 69 לתקנות התיעוד
8(א)
טיפול בבקשה לתעודת כושר טיסה מיוחדת
פרק תשיעי לתקנות התיעוד ובפרט תקנה 67, תקנה 68(2), וסימנים ג' ו-ד' (תקנות 79 עד 86)
8(ב)
טיפול בבקשה לתעודת כושר טיסה לכלי טיס המוגדר לניסוי בלבד
תקנות 84 (1) ו- (2) ו- 85 לתקנות התיעוד; יצוין כי לא כל כלי הטיס בעלי תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני מוגדרים "לניסוי בלבד" (למשל הפעלת כלי טיס לצורך השתתפות במרוצי אוויר, או הבנוי על ידי חובב הן הפעלות שלא למטרות ניסוי בלבד, אך תחת המסגרת של "תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני")
8(ג)
טיפול בבקשה לתעודת כושר טיסה מיוחדת לכלי טיס שנבנה על ידי חובב
תקנה 84(7) לתקנות התיעוד
9
טיפול בבקשה לתעודת סוג, תעודת סוג זמנית, שינוי בתעודת סוג , תעודת סוג תוספת או אישור פריט אווירונאוטי
תעודת סוג – פרק שני לתקנות התיעוד (תקנות 2 עד 26); תעודת סוג זמנית – פרק שלישי לתקנות התיעוד (תקנות 27 עד 33); שינוי בתעודת סוג - פרק רביעי לתקנות התיעוד (תקנות 34 עד 38); תעודת סוג תוספת - פרק חמישי לתקנות התיעוד (תקנות 39 – 42)
10
טיפול בבקשה לתעודת ייצור, לתעודת יצרן חלקים או אישור פריט אווירונאוטי, שינויים או תיקונם
תעודת ייצור או שינויה - פרק שביעי לתקנות התיעוד (תקנות 49 עד 63) ותקנה 57 לענין תיקון התעודה; תעודת יצרן חלקים – פרק עשירי לתקנות התיעוד (תקנות 95 עד 105); אישור פריט אווירונאוטי – פרק ארבעה עשר לתקנות התיעוד (תקנות 122 – 135)
11
הרשאה מיוחדת לטיסה לכלי טיס בלתי מאויש
תקנה 87 לתקנות התיעוד; תעשיית כלי הטיס הבלתי מאוישים (כטב"מים) בישראל מתפתחת, כאשר טרם נקבעו סטנדרטים בין-לאומיים לרישוי הטכני של כטב"מים; הנושא היה באחריות מערכת הבטחון והועבר לאחריות רת"א לפני שנים אחדות.
רת"א מעסיקה וועדת יועצים מומחים בתחום, לגיבוש תקני הרישוי של הכטב"מים ואישורי טיסות, ולאחרונה אושרו לה תקנים להעסקת מפקחים לנושא זה.
בשלב זה הטסת הכטב"מים היא במעטפת ניסיונית, ולכן מתבצעת בכפוף להרשאה מיוחדת לטיסה ולסדרת טיסות
12
טיפול בבקשה לאישור כושר אווירי לייצוא כלי טיס, פרופלר או מנוע
פרק אחד עשר לתקנות התיעוד (ובפרט תקנות 106, 107 , 108 ו- 109)
13
טיפול בבקשה לאישור כושר אווירי לייצוא מוצר מקבוצה ב' או ג
פרק אחד עשר לתקנות התיעוד, ובפרט תקנות 106, 107, 110, 111
אגרות לפי תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל"ט – 1979
(תקנות המכונים)
14
בקשה לרישיון מכון בדק או רישיון אחזקה עצמית
תקנות 2, 9, 12, 13, 14 33, ו- 34 לתקנות המכונים
15
בקשה לרישיון מכון הסמכה
תקנות 2, 9, 30 ו- 31 לתקנות המכונים
16
אגרה שנתית למכון בדק ורישיון אחזקה עצמית
תקנה 5 לתקנות המכונים (תוקף הרישיון מעבר לשנה)
17
אגרת אישור חותם מסומך
תקנה 19 לתקנות המכונים
אגרות לפי תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס ), התשמ"א – 1981
(תקנות הרישיונות)
18(א)
בקשה לרישיון עובד טיס ובו סוג הגדר אחד או אישורו , למעט רישיון טיס מתלמד, רישיון מקפל מצנחים או טכנאי בדק לכלי טיס
תקנות 2(א)(1) ו- 2(א)(2), 3 ו- 10 לתקנות הרישיונות
18(ב)
מבקש תעודה רפואית שאינו עובד טיס (=מבקש רישיון לראשונה)
פרק שמיני לתקנות הרישיונות
18(ג)
מחזיק ברישיון עובד טיס (למעט רישיון מדריך טיס ולמעט טייס פרטי) החייב בבדיקה תקופתית , המבקש תעודה רפואית
פרק שמיני לתקנות הרישיונות
18(ד)
מחזיק ברישיון טייס פרטי המבקש תעודה רפואית לאחר בדיקה תקופתית
פרק שמיני לתקנות הרישיונות
18(ה)(1)
מבקש רישיון טייס מתלמד, חידושו או אישורו
למתן הרישיון - תקנה 72 לתקנות הרשיונות; לחידוש הרישיון– תקנות 85 ו- 86 לתקנות הרישיונות; לאישור הרישיון – תקנה 10 לתקנות הרישיונות
18(ה)(2)
מבקש רשיון טכנאי בדק , חידושו או אישורו
למתן הרישיון – תקנה 222 לתקנות הרישיונות; לחידוש הרישיון – תקנות 230 ו- 231 לתקנות הרישיונות; לאישו רהרישיון – תקנה 10 לתקנות הרישיונות
18(ה)(3)
מבקש רישיון מקפל מצנחים או אישורו
למתן הרישיון – תקנה 298 לתקנות הרישיונות; לאישור הרישיון – תקנה 10 לתקנות הרישיונות
18(ו)
מבקש חידוש רישיון מדריך טיס
תקנה 138 ו- 142 לתקנות הרישיונות
18(ז)
הנחה של 25% למבקש רישיון עובד טיס , חידושו או אישורו
ס' 1.א.1.א. להחלטת ממשלה מס' 2896 בדבר הטבות לחיילי מילואים מיום 06.01.08
19
בקשה לסוג הגדר או אישור נוסף ברשיון
תקנות הרישיונות
20 (א) (ב)
אגרת בחינות למתן רישיון
מבחן עיוני – תקנות 28 עד 33 לתקנות הרישיונות; מבחן מעשי – תקנות 34- 36 לתקנות הרישיונות
20(ג)
אגרת בחינה חלקית לחידוש רישיון מדריך טיס
תקנה 142 לתקנות הרישיונות
21(א)
בקשה להבחן לתוספת הגדר או חידוש זכויות על פיהם
מבחן עיוני – תקנות 28 עד 33 לתקנות הרישיונות; מבחן מעשי – תקנות 34- 36 לתקנות הרישיונות. חידוש זכויות – תקנות 37, 38, 105(3), 125(3), 133(3) , 185יא, 218ח(3), 191(א)(3) ו-(ב), 262, 288, 315, 320 לתקנות הרישיונות; חידוש הגדרים – תקנות 207, 211, 218, 231 לתקנות הרישיונות
21(ב)
בקשה להבחן בקשר לאישור קטגוריה II, III
תקנה 194 לתקנות הרישיונות
21(ג)
חובה לשאת בהוצאות הפעלת כלי הטיס לצורך הבחינה
תקנה 36(ב) לתקנות הרישיונות
22
בחינה להוכחת מיומנות בשפה האנגלית
תקנה שנמצאת בהליכי גיבוש, שאמורה להיכנס לתוקף בקרוב.
23
עיון חוזר בתוצאות מבחן עיוני
סעיף 15 לחוק הפרשנות , וכן השירות ניתן כעניין של מינהל תקין
24
הוצאות בחינה בחוץ לארץ
בפועל מתקיימות בחינות בסימולאטורים בחוץ לארץ
25
תעודת צוות אוויר ותעודת איש צוות
תקנות 5 ו- 321 לתקנות הרישיונות
26
פטור לעובד הרשות ובוחן לפי תקנה 71 ולחוקר הראשי
מאחר שמדובר בתשלום אגרה על ידי עובד רת"א, לצורך ביצוע תפקידי רת"א, אשר אמורה להיות ממומנת מתקציב רת"א, מוצע לחסוך את "הסיבוב " המיותר של הכסף ע"י הוראת פטור
אגרות לפי חוק רישוי שירותי תעופה, התשכ"ג – 1963
ותקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב – 1981
(חוק הרישוי ותקנות ההפעלה)
27
רישיון הפעלה מסחרי ורישיון הפעלה מבצעי
סעיף 2 לחוק הרישוי; תקנה 2 לתקנות רישוי שירותי תעופה (רישיונות להפעלת כלי טיס והשכרתם) , התשכ"ד – 1963; תקנות 180ב- 180ה, 202-203, 232-236 365-368 לתקנות ההפעלה
28
אגרת רישיון הפעלה להובלת חומרים מסוכנים
היתר מיוחד במפרטי ההפעלה, לבעלי רישיונות להפעלה מבצעית כאמור בתקנה 27
29(א) ו-(ב)
טיפול בהיתר להפעלת כלי טיס חכורים ללא צוות
תקנות 180ה(5), 208(ב)(5) , 242 ו- 361 לתקנות ההפעלה . יצוין כי האגרות לפי תקנה 29 משתלמות בנוסף לאגרות אחרות המשתלמות לפי תקנות אלה ולא במקומן
29(ג),(ד) ו- (ה)
טיפול בבקשה להפעלת כלי טיס חכורים עם צוות
תקנה 361 לתקנות ההפעלה.
30
אישור טייס בוחן
תקנה 323 לתקנות ההפעלה
31
אגרת אישור מתקן עזר לטיסה
תקנה 66(ג) לתקנות ההפעלה
32
אגרת פיקוח על שירותי תעבורה אווירית
תקנה 66(א) לתקנות ההפעלה
אגרות לפי תקנות רישוי שירותי תעופה (טיסות שכר), התשמ"ב – 1982
(תקנות טיסות שכר)
33
אישור טיסות שכר
תקנות 2, 5 ו-6 לתקנות טיסות שכר
34
רישיון מארגן
תקנה 2(א)(1) לתקנות טיסות שכר וסעיף 2(א) לחוק הרישוי
אגרות שונות
35(א)
אישור או חידוש אישור ספר עזר מבצעי לשדה תעופה
רשיון מנחת
תקנה 7 לתקנות הטיס (בטיחות בשדות התעופה של רשות שדות התעופה) , התשנ"ב – 1992;
תקנה 2 ו- 2א לתקנות הטיס (מנחתים), התשל"ה – 1975
35(ב)
הפחתת אגרה לרשיון למנחת חד פעמי
תקנה 2 ו- 2א לתקנות המנחתים. מטרת ההפחתה היא להקל על שימוש חד פעמי במנחתים (בעיקר מרוחקים) שאין בהם מפעיל קבוע
36
תעודת רעש לכלי טיס
תקנה 4 לתקנות הטיס (רעש כלי טיס), התשל"ז – 1977
37
כפל תעודה או רישיון או אישור מסמכים לחוץ לארץ
תקנה 27 לתקנות הרישיונות ותקנה 25 לתקנות הרישום מאפשרות הוצאת כפל רישיונות ותעודות לפי תקנות אלה.
לגבי שאר התקנות (תקנות התיעוד, תקנות המכונים, תקנות ההפעלה, תקנות רישוי שירותי תעופה, תקנות טיסות שכר, תקנות המנחתים) - אין תקנה ספציפית המאפשרת מתן כפל תעודה או אישור מסמך לחוץ לארץ אך שירותים אלה ניתנים על ידי רת"א כענין של מינהל תקין, כאשר השר מוסמך לקבוע את האגרה בגינם לפי סעיף 30(1)(ג) לחוק הטיס, 1927
38
תשלום עבור שירתי הרשות מחוץ לארץ
כנובע מאופיו הבין לאומי של ענף התעופה, שירותים רבים ניתנים על ידי רת"א מחוץ לארץ, וכרוכים בהטסת מפקחים לחו"ל; עד כה חובת תשלום ההוצאות כאמור הוחלה בתקנות 7, 8(א)(2), 9(2) ו- 21 לתקנות האגרות הקיימות.
מוצע לייחד הוראה כללית להסדר זה, שתמוקם בחלק הכללי של התקנות (להבדיל מתקנה 7 הקיימת, שנוסחה הוא אומנם כללי אך מיקומה בפרק של אגרות לפי תקנות התיעוד), ולהפנות אליה במקומות הרלבנטיים (תקנות 9(א)(2), 10(2), 24, 29(א) ו- 30(א) המוצעות)
39
תשלום עבור הכשרת מפקחים
ייחודו של כל טיפוס של כלי טיס מבחינת מגבלות ההפעלה ודרכי הטיפול בו, כמו גם הצורך בפיקוח בטיחותי אפקטיבי על ענף התעופה האזרחית, מחייבים הכשרה ספציפית של מפקחי רת"א לגבי כל טיפוס חדש של כלי טיס הנרשם בפנקס הרישום.
מאחר שענף התעופה אמור לשאת בעלויות הכרוכות בפיקוח עליו, ובמטרה שמגבלות תקציביות לא ימנעו הכנסת טיפוסי כלי טיס חדשים לישראל (שכן אם אין לרת"א יכולת מקצועית לפקח על כלי טיס, לא ניתן, מבחינה בטיחותית, להתיר הכנסתו למרשם הישראלי לכלי טיס), מוצע להטיל חובה חקוקה על המבקש את שירותי הרשות לגבי טיפוס כלי טיס חדש לשאת בהכשרת 3 מפקחים – שני מפקחי כושר אווירי (האחד מתמחה במערכות האוויוניקה והשני בשאר המערכות) ומפקח מבצעים אחד. הכשרות מעין אלה ניתנות בד"כ על ידי היצרנים ועל חשבונם , כחלק משיווק כלי הטיס החדשים שהם מייצרים. יצוין כי הסדר זה התקיים בפועל מזה שנים רבות ומוצע לעגנו במפורש בחקיקה, ולא בדרך הסכמית כפי שהיה נהוג עד כה.
הגדרת "טיפוס" מבוססת על הגדרת מונח זה בתקנות הרישיונות (ללא הדוגמה שבסוף ההגדרה כאמור שאינה רלבנטית עוד)
40
תשלום אגרה כתנאי למתן התעודה, הרישיון או השירות המבוקש
מוצע לעגן באופן מפורש את הכלל לפיו תשלום אגרה הינו תנאי מקדמי למתן השירות