חומר רקע
20 דצמבר, 2009
הנדון: עמדת ארגון משפחות נרצחים ונרצחות בנוגע הצעת חוק העונשין (תיקון מס'' 92)(הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו-2006
אנו מתכבדים להגיש את עמדתנו בנוגע הצעת חוק העונשין (תיקון מס'' 92)(הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו-2006.
ברוב המקרים של עבירות המתה הנאשמים מורשעים בהריגה ולא ברצח. כתוצאה מזה הם נידונים לתקופות מאסר פחותות ממאסר עולם.
למרות שתקופת מאסר מרבית בעבירת הריגה היא 20 שנה, קיים פער עצום בגזרי דין. ישנם מקרים רבים בהם על המורשעים בהריגה הושט עונש של 6, 7 שנים ורק לעתים רחוקות העונש הגיע ל-20 שנה.
לדעתנו העונש של מספר שנים מועטות אינו הולם את חומרת העבירה ואינו מבטא גמול על לקיחת חיי אדם.
אנחנו מביעים תמיכה ברוב הסעיפים בהצעת החוק הנ"ל ומקווים שהיא תביא לענישה הולמת ותתרום להורדת מפלס עבירות המתה במדינת ישראל.
מעשי הריגה גורמים בהחלט לפגיעה בערכי החברה ובחברה עצמה שהופכת לחברה מפוחדת ומפוררת. עונש של שש שנים על הריגת אדם באופן אכזרי, משדר לחברה מסר של זילות חיי אדם, של חוסר דאגה של המערכת המשפטית לבטחון אזרחי המדינה.
לא פעם עבירות הריגה בוצעו על ידי נאשמים שבצעו עבירות קודמות, אך זה אינו מתבטא בעונשם ובעיקר העונש אינו מבטיח הגנה על שלום הציבור מפני לאחר ריצוי תקופת עונש קצרה הם עלולים לבצע עבירות נוספות ולסכן את שלום הציבור.
שכיחות מעשי עבירות המתה אכזריים מחייבת הרתעת רוצחים פוטנציאליים. לעתים מושמעת טענה שמעשי הריגה הם ספונטניים ובלתי נמנעים, ששום עונשים לא ירתיעו, אך הדברים מורכבים הרבה יותר ולא נחקרו לעומק. במקרים רבים גם מעשי הריגה היו כפסע מרצח כפי שנכתב בפסקי דין רבים. התכנון התגבש תוך פרק זמן קצר ויתכן והידיעה על העונש הכבד הצפוי היתה מרתיעה מבצוע הריגה.
להלן הערות לחלק מהסעיפים בהצעת החוק:
הערה לסעיף 40ו (ב) (3)
נאשמים רבים בהריגה טוענים להתגרות מצד קורבנותיהם כדי להשיג הקלה בעונש. שום התגרות מילולית או פיזית אינה יכולה להצדיק שימוש בנשק קר או חם או באלימות חמורה שהביאה להמתת אדם.
אותה הערה לגבי סעיף 40ו (ב) (4)
הערה לסעיף 40ו (ג) (6)
לעתים עבירת הריגה מתבצעת בדקירת סכין אחת, אך זה אינו יכול לשנות את התוצאה הנוראה – לקיחת חיי אדם, אפילו אם היא לא לוותה בהתעללות ואכזריות טרם ההמתה עצמה.
הערה לסעיף 40ו (ד) (1)
מעשי רצח רבים בוצעו בשנים האחרונות על ידי מה שמכונה "קטינים". במקרים אלה רוצחים שפלים זכו ליתרונות רבים לעומת רוצחים בגירים. שמם לא מתפרסם, משפטם מתנהל בדלתיים סגורות. למעשה רבים מהקטינים האלה קרובים מאד לגיל 18 שמוגדר בחוק, אך זוכים להקלה משמעותית בעונשם. יש צורך לשקף שינוי חברתי ולהוריד את גיל הקטינות.
הערה לסעיף 40ו (ד) (4)
מסוכנות הנאשם לציבור אינה דווקא תלויה בהעדר עבר פלילי לפני ביצוע עבירת המתה. אדם נורמטיווי שהמית את קורבנו התגלה כבלתי צפוי, לקורבנותיו לא היתה אפשרות להזהר ולהתגונן בפניו. לכן לדעתנו עצם היותו של הנאשם אדם נורמטיווי אינו יכול לשמש כנסיבה מקילה.
בכבוד רב,
לרה צינמן
יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות
04-8226140, 050-6562452 , זאב וילנאי 14/5 חיפה
[email protected]