חומר רקע
5 בינואר 2010
אל: ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
פרופ' לסלי סבה, המכון לקרימינולוגיה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
רקע לדיון בנושא הבניית הענישה
I תולדות הענישה
(א) המשפט העתיק:
1. קשר בין אפיוני החברה ומערכת הענישה
2. משמעות מושג ה"טליו" (מידה כנגד מידה)
3. מעצר - לא מאסר
(ב) אירופה בימי הביניים: דגש על עונש גופני
(ג) מאות ה-16 וה-17:
1.עונשים "כלכליים"
2. ניסוי ראשוני להקים מוסדות מתקנים
(ד) המאה ה-18:
1. ג'ון הווארד על מתקני המעצר
2. עידן הרציונאליות: הפרדת הרשויות, אמונה בהרתעה ובפרופורציונאליות בענישה (האסכולה הקלאסית – בקריה ובנת'הם)
(ה) מחצית הראשונה של המאה ה-19: הקמת בתי הסוהר המודרניים בהשראת ארה"ב
(ו) 1970-1870:
1. התפתחות מדעי החברה והמקצועות המטפלים
2. חקר גורמי הפשיעה ושיטות הענישה והטיפול
3. אינדיבידואליזציה של העונש – שיקום ומסוכנות
(ז) שנות ה-70 של המאה ה-20 – מהפך:
1. ביקורת על פערים בענישה ועיוותים הנגרמים ע"י האינדיבידואליזציה
2. ממצאי מחקר שליליים לגבי התועלת (טיפולית-שיקומית, הרתעתית ומניעתית) של העונש
3. אימוץ מודל גמולי ("just deserts")הבנוי על פרופורציונאליות1
4. ועידות לענישה (sentencing commissions)
והנחיות (sentencing guidelines)
II מגמות מאז שנות ה-70
(א) קביעת עקרונות ענישה בחקיקה ו/או סולמות ענישה ע"י ועידות
(ב) הענקת מעמד לנפגעי עבירה
(ג) "חוק וסדר" – מגמת החמרה, דגש על הרתעה והרחקה, כגון חוקי "3 מכות", החורגים מן המודל הגמולי
ומנגד:
)ד) "צדק מאחה" (restorative justice)
(ה) חיזוק זכויות האדם בענישה (במישור הארצי והבינלאומי)
(ו) "מדיניות נתמכת ראיות" (evidence based policy) - הסתמכות על מחקרים
III זרמים באקדמיה
(א) גישה פילוסופית – דיאונטולוגית
1. תיאוריות של גמול ומידת ההחמרה המתבקשת
2. האם חומרת העבירה ניתנת למדידה על פי סולם של חומרה כמותי?
3. הלימה והצדק – פורמאלי או מהותי?
(ב) גישה מחקרית – בנושאי אכיפה, שיקום ותכליות אחרות, וכן בנושא עמדות הציבור וערכיו.
(ג) גישה ביקורתית- מערכת הענישה ככלי לפיקוח ודיכוי - ולקידום תקשורתי ופוליטי.
(ד) גישה תרבותית – מערכת הענישה כמשקפת משטר סוציו- פוליטי וערכי.
IV סיכום - השלכות עבור הצעת החוק, בעיקר בנושא ההלימה ועונשי מוצא.