חומר רקע
סימוכין: 00193610 אא
קביעת נוסח חדש לתקנון הכנסת
נוסח לדיון בוועדת הכנסת - 19.1.10, כולל הערות מהישיבה ביום 12.1.10
מבוסס על הצעת ועדת המשנה של ועדת הכנסת בכנסת ה-16 בראשות ח"כ רשף חן והצעות יו"ר הוועדה בכנסת ה-18
סעיפים אלה מחליפים את סעיפים 24, 25, 26, 27, 31, 31א, 32, 33, 33א, 34, 34א, 35, 36, 36א, 37, 51, 58א:
מוצע לתקן את הסעיף החדש בעניין תפקידי יושב ראש הכנסת (סעיף 6 החדש):
6.
(1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
[25]
"(א1)
יושב ראש הכנסת אחראי על הכנתו וביצועו של תקציב הכנסת; אושרה הצעת התקציב השנתי של הכנסת בקריאה הראשונה במסגרת הצעת חוק התקציב השנתי, תועבר לדיון בוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים האמורה בסעיף 11(ב) לחוק יסודות התקציב; ההצעה תובא לקריאה השנייה ולקריאה השלישית במסגרת הצעת חוק התקציב השנתי."
(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
[24 + 26]
"(ג1)
יושב ראש הכנסת אחראי על מינהל הכנסת ועל מזכירות הכנסת ויפעילם באמצעות מנכ"ל הכנסת ומזכיר הכנסת בהתאמה."
(3) בסעיף קטן (ד), אחרי "שנקבעו בתקנון זה" יבוא "למעט לפי סעיפים קטנים (א1) ו-(ג1)".
חלק ג': עבודת הכנסת
פרק א': ישיבות
[27(ב) סיפא]
מועד כנסי הכנסת
1.
יושב ראש הכנסת, לאחר שהתייעץ עם סגניו ובאישור ועדת הכנסת, יקבע את המועדים שבהם ייפתחו ויסתיימו כנסי הכנסת, בכפוף לאמור בסעיף 9 לחוק הכנסת.
[27(א)]
ישיבות הכנסת
2.
(א)
הכנסת תקיים ישיבות בימים ב' ו-ג' החל בשעה 16:00, וביום ד' החל בשעה 11:00.
[27(ב) רישא, 27(ג)]
(ב)
(1) יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, רשאי לשנות את זמניה של ישיבה מסוימת, לבטל ישיבה ולקבוע ישיבה נוספת ואת זמניה - אם באחד הימים האמורים בסעיף קטן (א) ואם ביום אחר שאינו יום שישי, יום שבת או מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-19481.
[חדש]
(2) יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע הפסקה במהלכה של ישיבת הכנסת.
[31א]
(ג)
יושב ראש הכנסת, בהתייעצות עם יושב ראש ועדת הכנסת, רשאי, בראותו כי התרחש אירוע בעל חשיבות יוצאת דופן, לכנס את הכנסת לישיבה דחופה, החורגת מסדר היום השבועי, לשם דיון באירוע האמור, והוא יקבע את מסגרת הדיון בישיבה זו.
[58 בשינוי]
(ד)
יושב ראש הכנסת רשאי לקבוע ישיבה לציון מאורע, והוא יקבע את זהות הדוברים בה ואת סדרי הדיון.
[חדש]
(ה)
בכל מהלך ישיבה של הכנסת יהיה נוכח לפחות אחד משרי הממשלה.
[34א(ב)]
פתיחת מושב הכנסת
3.
(א)
נשיא המדינה רשאי לפתוח את ישיבת הכנסת הראשונה בכל מושב של הכנסת, וישא דברים מיד לאחר דברי יושב ראש הכנסת.
[34א(ג)]
(ב)
פתח נשיא המדינה את ישיבת הכנסת כאמור בסעיף קטן (א), ימסור ראש הממשלה, מיד אחריו, הודעה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב; לא פתח נשיא המדינה את ישיבת הכנסת כאמור בסעיף קטן (א), יפתח ראש הממשלה את הישיבה בהודעה כאמור; על ההודעה יתקיים דיון סיעתי.
[34א(ד)]
(ג)
דנה הכנסת בהצעה להביע אי אמון בממשלה ביום פתיחת מושב הכנסת, תנומק ההצעה אחרי הודעת ראש הממשלה ויתקיים דיון סיעתי משולב בשני הנושאים.
[37(א)+(ב)]
כינוס הכנסת בתקופת הפגרה
4.
(א)
עשרים וחמישה חברי הכנסת הדורשים לכנס את הכנסת בתקופת פגרת הכנסת, בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק הכנסת, רשאים לפרט בדרישתם נושא אחד או שני נושאים לסדר היום; יושב ראש הכנסת יעמיד את הנושאים על סדר היום, כהצעות לסדר היום.
[*]
(ב)
משדרשו 25 חברי הכנסת לכנס את הכנסת כאמור בסעיף קטן (א), אין הם יכולים לבקש להוסיף נושאים לאותה ישיבה של הכנסת, ואולם רשאי יושב ראש הכנסת, לפי בקשתם, לשנות את הנושא שפירטו בדרישתם ובלבד שביקשו זאת לפחות 36 שעות לפני פתיחת הישיבה; אין באמור כדי למנוע מיושב ראש הכנסת להעמיד על סדר יומה של אותה ישיבה נושא אחד או שני נושאים לפי דרישתם של 25 חברי כנסת אחרים, ובלבד שהכנסת לא תדון בנושא שלא פורט בדרישתם של עשרים וחמישה חברי הכנסת.
[*]
(ג)
בישיבה של הכנסת לפי סעיף זה, רשאים לנמק שני חברי כנסת בלבד כל הצעה לסדר היום, במסגרת זמן שלא תעלה על 10 דקות לכל אחד מהם.
[חדש]
(ד)
דרשו 61 חברי הכנסת לכנס את הכנסת בתקופת הפגרה לדיון בהצעה להביע אי אמון בממשלה, יקבע יושב ראש הכנסת את הישיבה במועד שלא יקדם משבעה ימים ולא יאוחר מעשרים ואחד ימים לאחר יום הדרישה.
[* ]
נאומים במליאה
5.
אלה רשאים לשאת דברים במליאת הכנסת: חברי הכנסת, שרים שאינם חברי הכנסת וכן נשיא המדינה בהתאם להוראות החוק ותקנון זה; יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, רשאי להזמין לנאום גם ראש מדינה זרה, ראש ממשלה או ראש פרלמנט, וכן ראש ארגון בינלאומי שישראל חברה בו, והם יהיו רשאים לנאום בשפתם.
[חדש]
נאום בכורה ונאום פרידה
6.
(א)
חבר הכנסת שהחל לכהן בכנסת ולא כיהן קודם לכן כחבר הכנסת או כשר, רשאי לשאת נאום בכורה באחת הישיבות לאחר שהצהיר אמונים.
(ב)
יושב ראש הכנסת רשאי לאפשר לחבר הכנסת שהתפטר מכהונתו רשאי לשאת נאום פרידה, לאחר שהגיש את כתב ההתפטרות ולפני שהתפטרותו נכנסה לתוקף, ובלבד שבתקופה זו התקיימה ישיבה של הכנסת.
[51]
(ג)
שר או סגן שר שנמסרה לכנסת הודעה על הפסקת כהונתו, כאמור בסעיף 9(א)(6) או (8) לחוק הממשלה, רשאי לשאת נאום לעניין הפסקת כהונתו בישיבה שבה נמסרה ההודעה ובלבד שהוא מכהן בה כחבר הכנסת.
(ד)
נאומים לפי סעיף זה יהיו במועד ובמסגרת זמן שיקבע יושב ראש הכנסת.
[58א]
ציון זכרם של נפטרים
7.
(א)
נפטר חבר הכנסת לשעבר תכבד הכנסת את זכרו בקימה באחת הישיבות הסמוכות לפטירתו; יושב ראש הכנסת ישא דברים לזכרו של הנפטר והוא רשאי לאפשר לחברי כנסת נוספים, במספר ובמסגרת זמן שיקבע, לשאת דברים.
(ב)
נפטר נשיא המדינה, חבר הכנסת, ראש הממשלה או שר, בעת כהונתו, או נפטר נשיא המדינה לשעבר, יושב ראש הכנסת לשעבר או ראש הממשלה לשעבר, תקיים הכנסת ישיבה לזכרו ותכבד את זכרו בקימה; יושב ראש הכנסת יפתח בדברים לזכרו של הנפטר ויאפשר לחברי כנסת נוספים לשאת דברים, במספר ובמסגרת זמן שיקבע.
פרק ב': סדר היום
[31]
סדר
היום השבועי
8.
(א)
מזכיר הכנסת יפרסם, לא יאוחר מיום הישיבה האחרון בכל שבוע, את רשימת הנושאים שעל סדר יומה של הכנסת.
(ב)
יושב ראש הכנסת יקבע את סדר היום השבועי המפורט של הכנסת, ויציגו בישיבת נשיאות הכנסת עד יום הישיבה הראשון בשבוע; סדר היום יפורסם לאחר ישיבת הנשיאות, ואולם יושב ראש הכנסת רשאי להכניס בו שינויים במהלך השבוע.
[32(א)]
סדרי קביעת
סדר היום
9.
(א)
בקביעת סדר היום לישיבות הכנסת בימים ב' ו-ג', תינתן עדיפות להצעות הממשלה.
[32(ב)+(ג)]
(ב)
סדר היום של יום ד' יוקדש לדיון בהצעות חוק של חברי הכנסת המובאות לדיון מוקדם ובהצעות לסדר היום וכן לתשובות לשאילתות דחופות, ואולם רשאי יושב ראש הכנסת לקבוע לדיון כאמור מועד אחר באותו שבוע, והודעה על כך תימסר לחברי הכנסת.
[34(א)+(ב)+*]
(ג)
מוצה סדר היום שנקבע לישיבת הכנסת ביום ד', רשאי יושב ראש הכנסת להוסיף לסדר היום של אותה ישיבה נושאים לפי הצעת הממשלה, ובלבד שתימסר על כך הודעה לחברי הכנסת ושנושאים אלה ידונו לאחר הנושאים שנקבעו לדיון לפי סעיף קטן (ב).
[32(ד) + נוהג ]
(ד)
בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), תשובות לשאילתות יכול שיינתנו בכל אחת מהישיבות; הודעה על מועד מתן תשובות לשאילתות תימסר לחברי הכנסת שהגישו את השאילתות.
לדיון: האם לקבוע עד מתי יש להודיע לח"כים על מועד המענה לשאילתות, ולאפשר להם לבקש לדחות את מועד התשובה? (אולי זה צריך להיקבע בפרק השאילתות)
(ה)
יושב ראש הכנסת לקבוע סדר יום החורג מהוראות סעיף זה בשבוע שבו לא מתקיימות שלוש ישיבות רגילות של הכנסת, בשבוע שבו דנה הכנסת בהצעת חוק התקציב השנתי או בהצעות החוק הנלוות לה, ובשבוע האחרון של כנסי הכנסת.
[33א (א)]
נאומים בני דקה
10.
(א)
שלושים הדקות הראשונות של ישיבת הכנסת ביום ג', בשבוע שבו מתקיימות שלוש ישיבות רגילות של הכנסת, יוקדשו לנאומים מהמקום של חברי הכנסת; משכו של כל נאום לא יעלה על דקה אחת.
[33א(ב)-נמחק- נכון לגבי כלל הנאומים]
[33א(ג)]
(ב)
יושב ראש הישיבה יקבע את סדר הנואמים; חבר הכנסת המבקש לנאום, יצביע ממקומו באולם מליאת הכנסת, ויוכל לנאום פעם אחת בלבד.
[33א(ד)]
(ג)
עם סיום הנאומים, רשאית הממשלה להשיב, באמצעות אחד או שניים מנציגיה, במשך חמש דקות לכל אחד מהם.
[35]
הודעות הממשלה
11.
(א)
הממשלה רשאית בכל עת למסור בכנסת הודעה, מבלי שתיכלל מראש בסדר היום, ולפי דרישתם של 25 חברי הכנסת, שהוגשה ליושב ראש הכנסת בכתב בתוך שבוע ממועד מסירת ההודעה, יתקיים עליה דיון בישיבת הכנסת הרגילה הראשונה שאחרי הגשת הדרישה, ואולם לפי בקשת הממשלה, יידחה הדיון לישיבה הרגילה שאחריה.
לדיון: לקבוע כי הודעת הממשלה לא תימסר באמצע דיון שכבר החל
[33(ב)]
מוצע למחוק
(ב)
הוגשה הצעת להביע אי אמון בממשלה, וביקשה הממשלה למסור, במועד שנועד לדיון בהצעה, הודעה דחופה בעלת חשיבות מיוחדת, תימסר ההודעה, באישור יושב ראש הכנסת, לפני הדיון בהצעה, ובלבד שלא יתקיים דיון על ההודעה מיד לאחר מסירתה.
[36(ב)סיפה]
הבעת אי אמון בממשלה
12.
(א)
בסעיף זה -
"סיום הדיון" - אחרי שהסתיימה התשובה ולפני ההצבעה, ואם הדיון הוא בהצעת חוק בקריאה השניה ובקריאה השלישית - בתום הקריאה השניה ולפני הקריאה השלישית;
"סעיף העומד על סדר היום" - סעיף שמתקיימת לגביו הצבעה ושהממשלה הביעה עמדה לגביו, ולמעט הצעת חוק בדיון מוקדם והצעה לסדר היום.
[36(א)]
(ב)
סיעה או סיעות שמספר חבריהן עשרה או יותר, רשאיות להציע הבעת אי אמון בממשלה; סיעה המונה פחות מעשרה חברים רשאית להגיש לא יותר משלוש הצעות להבעת אי אמון בממשלה בכל מושב של הכנסת באופן האמור בסעיף קטן (ג).
[36(ב)רישה+(ד)]
(ג)
הצעה להביע אי אמון בממשלה, יכול שתהיה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום או כהצעה בסיום הדיון בכל סעיף העומד על סדר היום; להצעה תצורף הסכמה בכתב של חבר הכנסת, כאמור בסעיף 28 לחוק-יסוד: הממשלה.
[36(ג)]
(ד)
בהצעה להביע אי אמון בממשלה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום, יש לציין את עילת ההצעה.
הערה לדיון: האם ניתן לשנות את נושא האי אמון לאחר שהוגש?
[36(ה)
(ה)
(1) הצעה להביע אי אמון שהוגשה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום, עד לנעילת הישיבה ביום האחרון בשבוע של ישיבות הכנסת, תידון בישיבת הכנסת הרגילה הראשונה בשבוע שלאחר השבוע שבו הוגשה ההצעה, ותדחה, בכפוף לאמור בסעיף 34א(ג), דיון בכל סעיף אחר; הצעה שהוגשה לאחר המועד האמור, יראו אותה כאילו הוגשה בשבוע שלאחר מכן.
(2)
הצעה להביע אי אמון שהוגשה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום, תובא להצבעה בישיבת הכנסת כאמור בפסקה (1), ואולם אם ביקשה זאת הממשלה מיד - תתקיים ההצבעה בו ביום, בסיום הדיון באותו סעיף.
[36(ו)]
(ו)
דחיית הצבעה בשל הצעה להביע אי אמון בממשלה בסעיף העומד על סדר היום, תיעשה פעם אחת בלבד לעניין אותו סעיף.
[36(ז)]
(ז)
בהצעה להביע אי אמון בממשלה בסיום דיון בסעיף העומד על סדר היום, תתקיים הצבעה אחת בלבד, והיא תהיה הן על הסעיף העומד על סדר היום והן לעניין הבעת האי אמון; ואולם, הוצעו מספר הצעות להביע אי אמון בממשלה כאמור, והוצע בהן כי הרכבת הממשלה תוטל על חברי כנסת שונים, תתקיים ההצבעה רק על הצעתה של הסיעה הגדולה יותר.
[36(ח)]
(ח)
(1)
היתה ההצעה להביע אי אמון בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום, שהממשלה הודיעה כי היא מתנגדת לו, בעניין שבו לא נדרש רוב של חברי הכנסת, וזכתה ההצעה לרוב של המשתתפים בהצבעה, אך לא לרוב של חברי הכנסת, תתקבל ההצעה לעניין אותו סעיף ותידחה הצעת האי אמון.
(2)
היתה ההצעה להביע אי אמון בסיום הדיון כאמור בפסקה (1), וזכתה לרוב של חברי הכנסת, יתקבלו הן ההצעה שעמדה לדיון והן הצעת האי אמון.
(3)
היתה ההצעה להביע אי אמון בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום בנושא שהביאה הממשלה או בעניין אחר שהממשלה הודיעה כי היא תומכת בו, יחולו הוראות פסקאות (1) ו-(2), בשינויים המחויבים.
[36(ט)]
(ט)
הגישו מספר סיעות הצעה להביע אי אמון בממשלה, תהיה הנמקת הצעותיהן לפי סדר גודלן ולא לפי סדר הגשת ההצעות, ואם הגישו מספר סיעות הצעה אחת, יראו אותן כסיעה אחת לעניין זה.
[36(י)]
(י)
מכסת הזמן להנמקת הצעה להביע אי אמון בממשלה היא עשר דקות; סיעה שחבר מטעמה נימק את ההצעה לא תשתתף בדיון הסיעתי, אלא אם כן הדיון הסיעתי משולב עם הצעה נוספת להבעת אי אמון בממשלה או עם נושא אחר.
[36א]
הבעת אמון בממשלה
13.
ראש הממשלה רשאי להודיע ליושב ראש הישיבה שהוא יראה בהצבעת הכנסת בסעיף העומד על סדר היום עניין של הבעת אמון בו; לעניין זה, "סעיף העומד על סדר היום" - כהגדרתו בסעיף 36(א); הודיע ראש הממשלה כאמור, יחולו הוראות סעיף 36(ז) ו-(ח) בשינויים המחויבים.
לקיים דיון מהותי בשאלת ביטול סעיף זה - הצבעת האמון - לאור חוק יסוד: הממשלה החדש
עם ביטול ס' 33 יש להעביר את ס"ק (ד) שבו. ניתן לקבוע אותו יחד עם ס' 94(א) ו-96(ד) בפרק העוסק בהצעות לסדר יום:
[94(א)+96(ד)+33(ד)]
הדיון בנושא שהכנסת החליטה לדון בו
94.
(א)
החליטה הכנסת לכלול בסדר יומה הצעה לסדר היום, יקבע יושב ראש הכנסת את מועד הדיון בתוך ארבעה חודשים מיום קבלת ההחלטה, ואם היתה ההצעה לסדר היום דחופה - בתוך חודשיים; חלפה התקופה האמורה ולא קבע יושב ראש הכנסת את מועד הדיון, יוסר הנושא מסדר היום, אלא אם כן ביקש חבר הכנסת המציע מיושב ראש הכנסת, בתוך שבועיים מתום התקופה כאמור, כי יקבע את מועד הדיון; ביקש חבר הכנסת כאמור, יקבע היושב ראש את המועד בתוך שבועיים מיום הבקשה; ימי הפגרה לא יבואו בחשבון לעניין התקופות הנזכרות בסעיף זה.
* הערה: הפניות לסעיפים שבוטלו נמצאות בסעיפים 94(א) ו-49א(א1), ויש להתאימם.