חומר רקע
נייר עבודה
צדק היסטורי
:
הפליטים
היהודים ממדינות ערב
רקע והיבטים אופרטיביים
רחל מכטיגר
- טיוטה להערות
-
המרכז הבינתחומי הרצליה
בית ספ
ר לאודר לממשל
,
דיפלומטיה ואסטרטגיה
המכון למדיניות ואסטרטגיה
המסמך משקף את דעתם של הכותבים בלבד
1
צדק היסטורי
:
הפליטים היהודים ממדינות ערב
הקדמה
בחודש אפריל 2008
,קיבל הקונגרס האמריקאי
,
פה אחד
,
את החלטה 185
– החלטה היסטורית
,
המכירה
בזכויותיהם של הפליטים היהודים יוצאי מדינות ערב
,
והמתנה כל סיוע או פיצוי לפליטים הפלסטינים בהגשת סיוע או
פיצוי דומ
ה ליהודים יוצאי מדינות ערב
,
כתנאי להסכם שלום כולל וצודק במזרח התיכון
.
ההחלטה מדגישה
,
את
עניינה ודאגתה של ארה
"
ב מהפרת זכויות האדם
,
הגירוש בכוח
,
ונישול הרכוש של היהודים שנעקרו ממדינות ערב
;
וקובעת כי כל הסכם שלום כולל במזרח התיכון חייב ליישב את הבעיות הנוגעות
לזכויות הלגיטימיות של היהודים
העקורים ממדינות ערב
;
כי כל החלטה הנוגעת לסוגיית הפליטים במזרח התיכון
,
תכלול התייחסות דומה ומפורשת
לפליטים היהודים יוצאי מדינות ערב
,
וכי בכל הסכם כולל ערבי- ישראלי
,
ההתייחסות לסוגיית הפליטים מהמזרח
התיכון
,
צפון אפריקה והמפרץ ה
פרסי
,
צריכה לכלול הכרה בזכויות הלגיטימיות ובאבדות שנגרמו לפליטים העקורים
ממדינות ערב
.1
החלטה185 של הקונגרס קובעת שאכן במזרח התיכון קיימת בעיה של פליטים
:
בעיה כפולה של פליטים פלסטינים
ופליטים יהודים שנעקרו מדינות ערב
.
אך בעוד שבעיית הפליטים הפלסטינים ידו
עה ומוכרת לכל
,
והיא זו שתמיד
מוזכרת בהקשר של המזרח התיכון
,
מעטים מודעים לקיומה של בעיית הפליטים היהודים
,
שנאלצו לעזוב את ארצות
הולדתם
.
גם מדינת ישראל
,
עד לחודשים האחרונים
,
לא עשתה דיו ברמה הממלכתית כדי לקדם את ההכרה
בזכותם של פליטים אלה
,
ולפעול לפיצויים
י .
הודים אלה הינם צאצאיהם של קהילות יהודיות עתיקות שחלקן חיו
במזה
"
ת במשך יותר מ
-
2,500 שנים
,
יותר מאלף שנה לפני יסוד האסלאם
.
בחודשים האחרונים חל שינוי בהתייחסות לנושא
,
ברמה הממלכתית
,
ויש התעניינות בנושא גם ברמה הציבורית
.
הביטוי הבולט הוא מהלכים אותם מובילים
השר לענייני גמלאים מר רפי איתן
,
המופקד מתוקף החלטת ממשלה
1263
,על נושא השבת הרכוש והפיצוי לפליטים היהודים יוצאי מדינות ערב
,
וכן מנכ
"
ל המשרד מר אבי ביצור
.
בכנס
שקיים משרד הגמלאים ב
-
20 בינואר בנושא השבת הרכוש היהודי
,
הכריז השר על כוונתו לקדם קבלת
"
הצעת
מחליט
ים
"
בממשלה
,
שתתווה את המדיניות אותה צריכה ממשלת ישראל לבצע בנושא
.
במוקדה של
"
הצעת
המחליטים
" - הכרה בזכותם של הפליטים היהודים להכרה ולפיצוי
;
גזירה שווה עקרונית ומעשית בטיפול בפליטים
היהודים והפליטים הפלסטינים
,
בכל מסגרת של משא ומתן
;
והתניית הסכם שלום כולל ב
פתרון בעיית הפליטים
היהודים
.
השר איתן דיבר גם על הצורך לקבל החלטה דומה בכנסת
.
עקירתם של הפליטים היהודים ממדינות ערב הינה המשך ישיר לשורה של אירועים שקרו מאז ראשית המאה ה
-
20
,
ואשר ביטאו התנגדות
,
לא אחת אלימה
,
מצד ערביי ארץ ישראל המנדטורית לרעיון ההתיישבות
היהודית בארץ
ישראל
.
ביטוייהם הבולטים של אירועים אלה היו מאורעות 1936
;החבירה בין המופתי של ירושלים חאג
'
אמין אל-
חוסייני
,
ראש הוועד הערבי העליון
,
לבין היטלר עם כל המשתמע מכך
)
ראה בהמשך
; (
הפלישה של צבאות של שבע
1 House Resolution no. 185 - http://www.justiceforjews.com/res-april-08.pdf;
http://www.govtrack.us/congress/billtext.xpd?bill=hr110-185;
http://frwebgate.access.gpo.gov/cgi-bin/getdoc.cgi?dbname=110_cong_bills&docid=f:hr185eh.txt.pdf;
2
מדינות ערב למדינה החדשה שהוקמה
,
מייד לאחר הכרזת
העצמאות
.
כתוצאה מהעימות הצבאי הפכו 726,000
2
ערבים מתחומי ארץ ישראל המנדטורית לפליטים
,
והם מוכרים ומוגדרים מאז כפליטים הפלסטינים
.
מדינות ערב
אליהן ברחו
,
שיכנו אותם במחנות פליטים והם קיבלו מעמד של פליטים
.
אלה שלא ברחו
,
נשארו במדינת ישראל
והפכו אזרחיה
. )
מלחמ
ת ששת הימים גרמה לתוספת של עוד 150,000 פלסטינים שהפכו לפליטים
(.3
בעיית הפליטים השנייה
–
בעיית הפליטים היהודים יוצאי מדינות ערב
,
נוצרה באותה תקופה
,
עת החלה עזיבה
המונית של הקהילות היהודיות מארצות מוצאם במזרח התיכון
.
עזיבה זו הייתה תולדה של הרעה משמעותית
במעמדם בארצות מוצאם בעקבות תכנית החלוקה של האו
, ם"
ובעיקר במהלך
,
ובעקבות המלחמה שבה פתחו
מדינות ערב מייד לאחריה
.
חלקם הגדול של יהודים אלה הגיע לישראל וחלקם עבר למדינות אירופה ויבשת
אמריקה
.
מדינת ישראל
,
בסיוע יהדות העולם
,
פתחה בתהליכי קליטה ושילוב של יהוד
ים אלה
,
והם הפכו לאזרחים
מייד עם הגעתם לישראל
.
על מימדי העזיבה ההמונית תעיד העובדה שבשנת 1948 חיו בארצות המזרח התיכון כ-
860,000 יהודים
.4 כיום חיים בכל מדינות ערב כ-
7,000 יהודים
,
רובם במרוקו
.5
חשוב לציין כי היחס של מנהיגים ערביים ואוכלוסיות ערביות ל
יהודים היה שונה ממדינה אחת לשנייה
.
במדינות
אחדות
)
כמו סוריה
, (
היהודים לא הורשו לעזוב והוחזקו כבני ערובה
,
באחרות
,
יהודים רבים גורשו
)
כמו במצרים
(
או
עזבו בלית ברירה בהמוניהם
)
כמו בעיראק
(
ובחלק מהמדינות
,
כמו מרוקו ותוניסיה
,
הקהילות היהודיות חיו ב
"
שלום
יחסי
ת "
חת הגנת השליטים
.
לאורך השנים התקיים בארץ ויכוח על מאפייניה של העלייה היהודית ממדינות ערב
.
חלק מיוצאי ערב טענו שהייתה זו בחירתם לבוא לחיות בישראל משיקולים ציונים
,
וכי עלייתם לארץ הייתה הגשמת
חלומות
,
תקוות ושאיפות של אלפיים שנות גלות
,
ולכן אינם רוצים להיות מ
וגדרים כפליטים
.
אחרים
,
לעומתם
,
טענו
כי הגיעו לישראל כפליטים מארצות הולדתם
.
אולם בחינת רצף האירועים במדינות ערב השונות מלמדת כי המדיניות
של ממשלות ערב
,
במיוחד מאז תכנית החלוקה והמלחמה שפרצה בעקבותיה
,
לא הותירה לרוב הגדול של יהודי
ערב כול ברירה אלא לחפש מקל
ט מהרדיפות
,
במדינות אחרות
.6 חלק קטן יותר בחר להגר לאירופה ואמריקה
,
והרוב בחרו בישראל כביתם החדש
.
רובם של היהודים שעזבו את ארצות הולדתם ומגוריהם בשנים שלאחר שנת
1947 עונים על הגדרת הפליט כפי שהיא מנוסחת באמנת האו
) מ "1951
.(
7
2 Jewish Refugees from Arab Countries: The Case for Rights and Redress - http://www.justiceforjews.com/jjac.pdf
3 http://www.palestine-pmc.com/details.asp?cat=3&id=466
4 Maurice M. Roumani, The Silent Refugees: Jews from Arab Countries, Mediterranean Quarterly – Volume 14, November 3, Summer 2003 pp.
41-77.
5 World Jewish Population, 2007, The American Jewish Year Book, 2007, pp.551-600 -
pdf
.
2007
_
World
_
AJY
/
AJYB
/
org
.
jewishdatabank
.
www
://
http
http://www.justiceforjews.com/jjac.pdf
6 Maurice M. Roumani, The Silent Refugees: Jews from Arab Countries, Mediterranean Quarterly – Volume 14, November 3, Summer 2003 pp.
41-77.
7 http://www.unhchr.ch/html/menu3/b/o_c_ref.htm
3
היחס ליהודים על פי המקורות באסל
אם ובשלטון הערבי והמוסלמי
8
אפיון מצבם של היהודים במזרח התיכון תחת השלטון הערבי מחייב הכרה של היחס ליהודים במקורות של
האסלאם ושל יחס השלטון המוסלמי במרחב הערבי
,
במאות הראשונות שלאחר היווסדות האסלאם
.
מאז היווסדה
,
נקטה דת האסלאם עמדה אמביוולנטית
,
הנטועה ג
ם בחינוך האסלאמי
,
כלפי המיעוטים בני הדתות המונותאיסטיות
)
אהל אל-
כתאב
= "
אנשי הספר
"(
,
דהיינו
- יהודים ונוצרים
.
בקוראן ובחדית
) '
מסורות שבעל פה
(
יש מצד אחד
מסרים החוסכים מהיהודים והנוצרים השפלה
,
רדיפות ומוות
.
מצד שני
,
יש בחלק מהספרות המוסלמית הדתית
והחילונית
,
גישה מפלה ליהודים
,
לנוצרים וליהדות ולנצרות
.
על פי הקוראן
,
היהודים והנוצרים יכולים לחיות תחת שלטון במעמד של ד
'
ימים
)
בני חסות
(.
במעמד זה הם מוגנים
מפני מוות או אילוץ להמיר את דתם
,
כל עוד הם כפופים לחוקי האסלאם
.
הגנה זו חייבה את הד
'
ימים לשלם מס
גולגולת הידו
זיה ' גי " ע כ
".
החל מהמאה ה-8 חלה החמרה במעמדם הנחות של היהודים בעקבות חוקים ותקנות
,
שבמאה ה
-
11 נערכו כ
"
אמנת עומר
".
האמנה כוללת שורה של תקנות שמטרתן להפריד בין מוסלמים ללא מוסלמים
ולשמר את העליונות של המוסלמים על ידי השפלה ודיכוי של הלא מוסלמים
.
השמירה על תקנ
ות אלה הייתה תנאי
אותו היו הלא
-מוסלמים
" ,
אנשי הספר
, "
חייבים למלא
,
על מנת לחיות תחת השלטון המוסלמי
.
תחת איום של מוות
,
נאסר על היהודים לבקר את הקוראן
,
האסלאם או את מחמד
,
לשאת אישה מוסלמית
,
לבצע פעילות מיסיונרית
בקרב מוסלמים
,
לפגוע בחיי מוסלמים או ברכושם
.
בנו
, סף
נאסר עליהם לבנות בתים גבוהים מאלו של המוסלמים
,
לרכב על סוסים
)
ומאוחר יותר גם פרדות
, (
לשתות יין בפרהסיה
,
להתפלל
,
לקונן
,
או לקבור מתים תוך השמעת
קולות רמים או בדרך שתפגע במוסלמים
.
נאסר עליהם לשאת נשק
,
ועדותם נפסלה ולא הייתה קבילה בבתי דין
מוסלמים
.
במסגר
ת התקנות שהוטלו על היהודים הם צוו
)
כמו למשל על ידי הח
'
ליף בשושלת בית עבאס
- אל
-
מתווכל847-
861
(לייחד את בגדיהם העליונים על ידי סממנים מבדילים כמו ענידת טלאי צהוב
,
חבל במקום חגורה
,
כפתורים
צבעוניים על הטורבאן
,
וטלאים על החזה והגב
.
וזאת שנים לפני שמנהג זה ק
נה אחיזה באירופה
.
השליטים
הממלוכים ציוו בשנת 1301 על היהודים לחבוש טורבאן צהוב בלבד
,
ובשנת 1363
הוטל עליהם לנעול נעליים
בצבעים נבדלים
.
היו גם תקיפות פיזיות על היהודים
,
שגרמו למותם של יהודים רבים בצפון אפריקה
.
לאורך השנים
,
נפוצו תופעות של תפיסה והרס של רכו
ש יהודי
)
בתים
,
חנויות
,
בתי כנסת
,
וקברים
(
על ידי מוסלמים
.
במדינות כמו
מצרים
,
סוריה
,
עיראק ותימן
,
ניתנו לעיתים קרובות צווים להריסת בתי כנסת
.
הערבים הפכו פחות ופחות סובלניים
.
ברוב המקרים חכמי הדת המוסלמים
,
אפילו יותר מהשליטים
,
היו בעד כפיית
"
אמנת עומר
".
השפעת
ם הייתה רבה
משום שהייתה להם גישה ישירה לקהילת המאמינים
,
בתפילות יום השישי
,
בהם הלעיטו את המתפללים במסרים
פוליטיים ודתיים
.
8
פרק זה מתבסס על
:
Maurice M. Roumani, The Silent Refugees: Jews from Arab Countries, Mediterranean Quarterly – Volume 14, November 3, Summer 2003 pp. 41-
77;
Carol Basri, The Jewish Refugees from Arab Countries: An Examination of Legal Rights – A Case Study of the Human Rights of Iraqi Jews -
http://www.justiceforjews.com/basripaper.pdf
4
הרדיפות נגד היהודים
–
חלק מהמאבק נגד ההתיישבות היהודית בארץ ישראל
ההתיישבות היהודית בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים עוררה
התנגדות אלימה מצד התנועה
הערבית הלאומית שאחד מביטוייה הבולטים היו מאורעות 1936
.
אחד ממנהיגיה של התנגדות זו היה המופתי של
ירושלים חאג
'
אמין אל
-חוסייני
,
ראש הוועד הערבי העליון
.
שהוביל קו תקיף ביותר כנגד היישוב היהודי
,
ועודד
שימוש ב
טרור
ו
רצח
כנגד חפים מפשע
.
בשנת 1941
הוא הגיע לגרמניה שהייתה נתונה בעיצומה של
מלחמת
העולם השנייה
,
ונפגש עם היטלר
,
ממנו קיבל הבטחה כי עם כיבוש המזרח התיכון
"
מטרתה היחידה של גרמניה
תהיה אז להשמיד את היסוד היהודי המתגורר
במרחב הערבי בחסות הבריטים
"
למזלו הטוב של הישוב היהודי ושל
יהודי מדינות ערב
,
מזימותיהם של המופתי והיטלר נכשלו עם פלישת בנות הברית פלשו תחילה בשנת 1943
לצפון
אפריקה תוך הבסת הכוחות הגרמניים בפיקודו של רומל
.
עם תום מלחמת העולם השנייה וערב תוכנית החלוקה וקרי
סת הסדר האימפריאלי הישן
,
גאתה הלאומיות הערבית
,
ונציגי מדינות ערב איימו שקבלת תכנית החלוקה תביא לסופה של יהדות ערב
.
היהודים במדינות ערב החלו לסבול
מרדיפות שיטתיות מצד המשטרים הערביים
.
משטרים אלה יזמו צווים רשמיים וחקיקות ששללו מהיהודים זכויות
אזרח
.
הם החרימ
ו את רכושם
;
נישלו אותם מאזרחותם ומאמצעי מחיה
.
לעיתים קרובות יהודים הפכו קורבנות של
רצח
,
מעצרים ומאסרים שרירותיים
,
עינויים וגירוש
.
עם ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראל
,
הסטאטוס של היהודים במדינות ערב הורע בצורה דרמטית כשמדינות
ערביות רבות הכריזו מלחמה על ישר
אל שזה עתה נולדה
,
וחלקן השתתפו בפועל במלחמה באמצעות שיגור כוחות
מצבאותיהן
.
התנגדות זו בעולם הערבי להקמת מדינת ישראל היוותה זרז להופעה של מסורת רבת שנים של
התעללות ואפליה
,
שניזומה על ידי המשטרים הערביים
,
הממסד הדתי והאוכלוסיה
.
כתוצאה מכך
,
מאז 1948
,כ-
860,000 יהודים נעקרו מכעשר מדינות ערביות
,
שהיו ארצות מולדתם במשך שנות דור רבות
.
אחרים שנשארו
במדינות אלה הפכו בני ערובה של הסכסוך הערבי ישראלי
.
למעשה במרבית המקרים
,
כשהיהודים עזבו את
המדינה
,
רכוש קהילתי ופרטי הופקע ללא פיצוי
.
כיום נותרו במדינות ערב כולן כ
-
7,000 יהודים
.
מקוצר היריעה
,
חיבור זה לא יסקור בהרחבה
את כל ההיסטוריה של הרדיפות וההתנכלויות ליהודים במדינות ערב
השונות
,
החל מהמחצית הראשונה של המאה ה
-
20
.להלן מספר דוגמאות
:
במצרים אירעו כבר בשנת1945
פרעות נגד יהודים שכללו הרג של עשרות
,
פציעת מאות ושריפת
בתי כנסת ומוסדות יהודיים
.
בעקבות חוקים
שנחקקו במצרים בשנת 1947 ולאחר מכן
,
בעקבות ההכרזה על הקמת המדינה התגברו הרדיפות האלימות נגד
היהודים
,
ובוצעו מעצרים המוניים
.
משנת 1956 ואילך נחקקו עוד חוקים הקובעים עונשים שונים ל
"
ציונים
"
במצרים
,
בהם שלילת אזרחות והפק
עות רכוש
.
בשנה זו
עברו כ
-
25,000
יהודים גירוש המוני מהמדינה
ורכושם הוחרם
,
ויותר
מ -
1,000 אחרים נשלחו למאסר ומעצר
.
בשנת 1967
,אחרי מלחמת ששת הימים
,
פרץ גל נוסף של רדיפות נגד
היהודים שנותרו במדינה
,
שגרם לעזיבת אלפים נוספים
.
מתוך 75,000 יהודים שהיו במצרים בשיא
פריחתה של
הקהילה
,
נותרו בה כיום עשרות בודדות של יהודים
.
דוגמא נוספת לרדיפות קשות נגד יהודים היא
עיראק .
בעקבות קבלת עצמאותה בשנת1932
,
התרחשה בעיראק
סדרת פוגרומים כנגד הקהילה היהודית
,
שהבולט בהם היה הפוגרום של שנת 1941
-" ה
פרהוד
, "
במהלכו נרצחו
180
,נפצעו מ
אות
,
ונהרס רכוש רב
.
החל משנת 1948
," כש
ציונות
"
הוגדרה רשמית כפשע חמור
,
נתקבלו חוקים
שונים שפגעו קשות בזכויות האדם של היהודים ובעקבות זאת נאלצו רוב היהודים לעזוב את עיראק
.
מקהילה
שבשנת 1947
נמנו עליה150,000 יהודים
,
נותרו אחרי שנת 1951
רק6,000 נפש
.
הקהילה ה
קטנה שנותרה
המשיכה לסבול מרדיפות
)
מעצרים
,
פיטורים ממקומות עבודה
,
הפקעת רכוש
, (
ששיאן בשנת 1968
,
עת ניתלו11
5
יהודים בבגדאד באשמת ריגול
.
כתוצאה מלחץ בינלאומי ממשלת בגדאד אפשרה בחשאי לרוב היהודים לצאת
מהמדינה
.
כיום חיים בעיראק יהודים ספורים
.
גם יהודי
לוב
סבל
ו מרדיפות ופרעות עוד בתקופת השלטון הבריטי
.
פוגרום התחולל בנובמבר 1945
,
במהלכו נרצחו
למעלה מ-
140 יהודים בטריפולי ונהרסו בתי כנסת
.
ההתנכלויות האלימות והרדיפות בין השנים 1948
–
1951
הביאו לעזיבתם של רוב היהודים
)כ -
30,000
(בשנים אלה
.
שורה של חוקים שחוקקו מאז
והיוו פגיעה בזכויות
האדם של היהודים
,
וכן המשך התנכלויות למעט היהודים שנותרו בלוב
,
הביאו ליציאתם של הנותרים לאחר מלחמת
ששת הימים
.
כיום אין עוד יהודים בלוב
.
תימן ועדן :
בעקבות קבלת החלטת החלוקה בשנת1947
,
סבלו יהודי תימן ועדן מהתנכלויות קשות שאילצו את
כמעט א
ת כל הקהילה היהודית לצאת משם
.
התוצאה הייתה שכמעט 50,000
איש עלו בין יוני1949
לספטמבר
1950
לארץ במבצע
"
מרבד הקסמים
".
חוקים ותקנות שפגעו בזכויות האדם של היהודים אפיינו גם מדינות ערביות נוספות
,
כמו
סוריה ומדינות צפון
אפריקה
. כתוצאה מכך עזבו בני קהילות אלה
במהלך השנים את ארצות מוצאם
,
רובם הגיע לישראל וחלקם למדינות
אחרות
.
כיום
,
נותרו רק כ-
7,000 יהודים במדינות ערב
,
רובם במרוקו
.
תפקיד הליגה הערבית
: בסוף שנת2007 נחשפה9
" טיוטת חוק
"
של הועדה הפוליטית של הליגה הערבית
,
שעמדה
על הפרק מייד לאחר קבלת תכנית החלוקה בא
, ם"ו
והמצביעה על תכנית שמטרתה לרדוף את היהודים במדינות
ערב ולהפכם לבני ערובה
.
ההצעה חוברה על ידי מצרים
,
ירדן
,
עיראק
,
לבנון
,
ערב הסעודית
,
סוריה ותימן
.
סעיפי
ההצעה תואמים באופן ברור לצעדים שמדינות ערב נקטו בפועל נגד היהודים במדינות ערב
.
התכנית כוללת שבעה
מרכ
יבים
,
בהם
:
•
כל היהודים במדינות ערב יוגדרו כ
"
חברי מדינת המיעוט היהודי בפלסטין
, "
דהיינו שלילת אזרחותם
ואפיונם כאזרחים של האויב
–
של ישראל
.
מייד לאחר מכן נפתח תהליך של שלילת אזרחות מיהודים
רבים בכל אחת ממדינות הליגה
;
•
הקפאת חשבונות הבנק של יהודים ושימוש בכספי
הם למימון המלחמה נגד ישראל
.
בעקבות זאת מדינות
ערב חוקקו חוקים שהקפיאו חשבונות בנק של יהודים רבים
;
•
הפקעת רכוש של
"
ציונים אקטיביסטים
".
בפועל המושג
"
ציונות
"
הפך ברחבי האזור ל
"
פשע
, "
ובמקרים
מסוימים אף בר עונש מוות
,
ורכוש יהודי החל להיות מופקע במדינות ערב השונ
. ות
•
רק יהודים שהם נתיני מדינות זרות ייחשבו כניטראליים
,
כלומר אחרים
–
ייחשבו כאויבים
;
•
מעצר של ציונים אקטיביסטים
;
•
מתן זכות
"
לפעול כרצונם
"
ליהודים המוכיחים פעילותם האנטי ציונית או נכונים להצטרף לצבאות ערב
הלוחמים בישראל
.
9 מעריב
, 21 נובמבר
, 2007
-
37966
=
a
&
he
=l?/
com
.
israblof
.
www
://
http
6
מעבר לכך במישור המדיני
,
היו הצהרות
של נציגי מדינות ערב באו
"
ם בדיונים על תכנית החלוקה
,
שכללו איומים נגד
היהודים בארצותיהם
;
חקיקה זהה באופן בולט וצווים מפלים שנקטו מדינות ערביות רבות
,
תוך הפרה של זכויות
אדם וחירויות בסיסיות של היהודים במדינות ערב
;
ועדויות והערכות לגבי הסכנה בה נתונים יהודי ע
רב הופיעו
בדיווחי עיתונות מאותה תקופה
.
חוסר סימטריה בגישה הבינלאומית לשתי אוכלוסיות הפליטים במזרח התיכון10
למרות שהעקירה המסיבית של יהודים ממדינות ערב הינה תוצאה של הפרה בוטה של החוק הבינלאומי על ידי
מדינות ערב
,
ולמרות שבפועל מספר הפליטים היהודים
)כ-
860,000
(
והפליטים הפלסטינים
)726,000
פליטי
1948 ו-
150,000
פליטי1967
(שהפכו לפליטים כתוצאה ממלחמות בין מדינות ערב וישראל
,
סוגיית הזכויות של
הפליטים היהודים יוצאי מדינות ערב מעולם לא טופלה באופן הולם
.
הנרטיב של פליטים אלה אינו מוכר דיו היות והם לא נשארו פליטי
ם זמן רב ולא רצו להחשיב עצמם כפליטים מתוך
מאות אלפי היהודים שברחו ממדינות ערב בין השנים 1948-1972
,כשני שליש התמקמו בישראל
,
והשאר
במקומות אחרים
,
בלא פיצוי על רכושם הפרטי והקהילתי שהוחרם על ידי מדינות ערב
.
לעומת זאת
,
נראה כי מדינות
ערב והפלסטינים בחרו להנצ
יח את מעמדם של הפלסטינים כפליטים במדינות ערב ובמחנות הפליטים בגדה
המערבית וברצועת עזה
.
יהודים עקורים אלה הם פליטים לכל דבר
,
גם על פי הגדרות האו
"
ם לפליט
, כך .
אזכור נושא הפליטים בכל ההסכמים
הדו-צדדיים והרב
-צדדים ובכל מסגרות המשא ומתן הוא גנרי
,
ומאפשר הכרה
והכללה של כל פליטי המזרח התיכון
–
יהודים נוצרים ומיעוטים אחרים
)
ראה פירוט בהמשך
(.
בעוד שההיחלצות לסייע לפליטים הפלסטינים הייתה מיידית ונחרצת
,
הרי שהיחס לפליטים היהודים לא גילתה
הקהילה הבינלאומית עניין דומה
.
במשך התקופה שחלפה מאז שנת 1948
,לא הייתה תגובה ב
ינלאומית מקבילה או
שוות ערך
,
במטרה להקל על הסבל של הפליטים היהודים יוצאי ערב
.
בנוסף לכך
,
מאז 1948
,
הושקעו מיליארדי
דולרים מצד הקהילה הבינלאומית
–
על ידי האו
, ם"
הגופים המסונפים לו והמדינות החברות בו
–
כדי להעניק סעד
וסיוע לפליטים הפלסטינים .סוכנויות וארגוני
" או
ם רבים
,
וכן ארגונים חדשים היו מעורבים במגוון של מאמצים
,
על
מנת להעניק הגנה
,
סעד וסיוע לפליטים הפלסטינים
.
אולם תשומת לב כזו וסיוע כזה על ידי סוכנויות האו
"
ם לפליטים
היהודים ממדינות ערב
,
לא ניתן לפליטים היהודים
.
10
פרק זה מבוסס על
-
The Case for Rights and Redress
:
ugees from Arab Countries
Jewish Ref
pdf
.
jjac
/
com
.
justiceforjews
.
www
://
http
7
סוכנויות וארגוני או
"
ם רבים מטפלים מאז שנ
ת 1948
בצרכים השונים של הפליטים הפלסטינים ומעניקים להם סיוע
בתחומים שונים
.
ביניהם יוזכרו
:
United Nations Conciliation Commission for Palestine (UNCCP)
,שהוקמה בסוף
1948
במגמה לסייע
לממשלות והשלטונות הדואגים להשיג פתרון סופי לבעיה הפלסטינית
,
ולהעניק הגנה
ולקדם פתרון קבע לפליטים
הפלסטינים
ו ; -
United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees (UNRWA)
,
שהוקמה
ייעודית בדצמבר 1949 על מנת לסייע לפליטים הפלסטינים
.
היום UNRWA מעניקה סעד בסיסי
,
ושירותי בריאות
,
חינוך וחברה לכ
-
3.8
מליון פליטים וצאצאיהם
)ל
פי הערות או
"
ם מספרם המקורי היה 725,000
.(
לצד אלה פועלים
עוד כמה גופים של האו
"
ם שקיבלו מנדט לטפל בפליטים הפלסטינים
,
ובכלל זה בעיית הפליטים הפלסטינים
.11
ההשוואה היחידה שניתן לעשות בין הפליטים הפלסטינים והיהודים מבחינת הטיפול והיחס של האו
"
ם הינה
ששניהם הוגדר
ו כפליטים תחת החוק הבינלאומי
,
כשכל אוכלוסיית פליטים בהתאם להגדרות מוסכמות של גופים
בינלאומיים שונים
–
הפלסטינים
י "ע–UNRWA והיהודים ע
י "UNHCR
.בכך מסתיים השוויון ביחס של האו
ם "
לשתי הקטגוריות של פליטים
.
מאז 1948
,רק גוף אחד של האו
"
ם הנציב העליון של האו
ם "
לפליטים
)
(UNHCR
התייחס לצרכים של הפליטים היהודים ממדינות ערב
.
החל משנת 1957 ועד שנות השבעים המוקדמות
,
גוף זה נקט
יוזמות מסוימות
,
תוך ניסיון לקדם את העברת הנכסים בעקבות התיישבותם של היהודים בארצות מגורים חדשות
.
אבל למרות כוונותיו הטובות
,
פעולות ההגנה והשיקו
ם שניתנו לפליטים היהודים על ידי הנציב לא ייצגו אפילו חלק
קטן מהסיוע המסיבי שניתן לפליטים הפלסטינים על ידי הקהילה הבינלאומית
.
הניגודים בין הטיפול של האו
"
ם בפליטים הפלסטינים לבין התייחסותו לפליטים היהודים בולט
:
•
מאז 47
,היו כ
-
850 החלטות של מועצת הביטחון של
האו
"
ם העוסקות למעשה בכל אספקט של הסכסוך
הערבי
–
ישראלי במזרח התיכון
.
•
כ-
130 מתוך החלטות אלה עוסק ישירות וייעודית ב
"
סבל
"
של הפליטים הפלסטינים
.
•
באף אחת
מתוך מאות ההחלטות העוסקות במזה
, ת"
אין התייחסות ספציפית
,
או איזשהו ביטוי של דאגה לכ-
860,000 יהודים שחיו
,
או נעקרו ממדינות ערב במהלך המאה העשרים
.
•
סוכנויות וארגוני או
"
ם רבים היו מעורבים במגוון של מאמצים
,
ואחרים נוסדו במיוחד לשם כך
,
וכל זאת
,
כדי
לספק סעד וסיוע לפליטים הפלסטינים
.
לא ניתנה תשומת לב וסיוע דומים מצד סוכנויות האו
"
ם לפליטים
היהודים יוצאי מדינות ערב
.
•
מאז שנת 1948
,
מיליארדי דולרים הושקעו מצד הקהילה הבינלאומית
–
על ידי האו
, ם"
הגופים המסונפים לו
והמדינות החברות בו
–
כדי להעניק סעד וסיוע לפליטים הפלסטינים
.
במשך תקופה זו
,
מעולם לא ניתן סיוע
כספי בינ
"
ל כזה כדי להקל על סבלם של הפליטים היהודים
.
11
בין הגופים הללו יוזכרו
: Committee on the Exercise of the Inalienable Rights of the Palestinian People
;
The Division for Palestine Rights;
Office of the United Nations Special Coordinator for the Occupied Territories (UNSCO)
8
מאז הקמת המדי
נה היו לא מעט מקרים בהם ממשלת ישראל וגופים יהודיים ואחרים העלו בפני האו
, ם"
הנהגת
" האו
ם והמוסדות המסונפים לו אודות הבעיה של הפליטים היהודים וביקשו את התערבותם על מנת להקל על הסבל
של היהודים שברחו ממדינות ערב
.
לדוגמא
:
•
בנובמבר 1956
,שרת החוץ דאז של ישראל גולד
ה מאיר כתבה שני מכתבים למזכ
"
ל האו
"
ם אודות
"
הפעולה
שממשלת מצרים נקטה נד הקהילה היהודית במצרים
."
•
בדצמבר 1956
,הנרי קאבוט לודג
',
נציג ארה
"
ב לאו
"
ם הצהיר כי הוא שותף
"
לדאגה מדיווחים על הסבל של
יהודי מצרים
."
•
בינואר 1957
,פיליפ קלוצניק
,
כתב בשם ה
"
בורד
, "
של הארגו
נים היהודיים למזכ
"
ל האו
"
ם דאז דאג האמרשלד
,
וביקש ממנו לנצל את שרותיו הטובים די להניא את ממשלת מצרים לחדול מהרדיפות נגד היהודים
"
שעלולות
להביא לחיסול הקהילה היהודית העתיקה של מצרים
."
•
בדצמבר 1968
,כתב ארגון זכויות אדם לא יהודי למזכ
"
ל האו
"
ם בו הסב את תשומת ה
לב ל
"
מצב במצרים
,
סוריה ועיראק
,
המייצגות הפרות מתמשכות וחמורות של זכויות אדם
."
•
באוקטובר 1977
,במהלך נאום במושב העצרת הכללית של האו
, ם"
דיבר שר החוץ דאז משה דיין נגד היחס
המפלה נגד יהודים במדינות ערב
.
•
בדצמבר 1979
,עמד שגריר ישראל באו
"
ם יהודה בלום על הרעת היחס
מצד לטונות סוריה ליהודי סוריה
.
•
בנובמבר 1987
,התייחס שגריר ישראל באו
"
ם יוחנן ביין
,
במהלך נאום בעצרת הכללית של האו
"
" ם ל
מלחמה
האלימה שניזומה על ידי הערבים נגד ישראל בשנת 1948
,
"שהביאה לאקסודוס של יהודים מארצות ערב
."
אולם למרות התרעות אלה בפני האו
"
ם וצעדים
אחרים
,
" האו
ם לא קיבל אפילו החלטה אחת המביעה דאגה מהסבל
והגורל של קרוב למיליון יהודי עקורים ממדינות ערב
,
והקהילה הבנילאומית לא נקטה שום פעולה שנועדה לשפר את
מצבם
.
הצידוק החוקי לזכותם של הפליטים היהודים לשעבר יוצאי מדינות ערב
- לפיצוי12
על פי אמות מידה בינלא
ומית
,
הזכות הבסיסית של קורבן- פליט היא זכות התיעוד
,
הזיכרון
,
הרדיפה אחר אמת
,
הזכות לצדק ופיצוי
,
הזכות למתן דין וחשבון
,
והחובה של אחריות המדינה
.
כל אלה הם תנאים מוקדמים לפיוס בין
עמים ומדינות
.
לפיכך
,
ליהודים יוצאי ערב יש את הזכות לדרוש פיצוי על העוול שהפך א
ותם לפליטים
.
בהקשר של
המזרח התיכון
,
ההתעלמות מהזכויות של היהודים יוצאי מדינות ערב
,
אינה צודקת
.
על פי אמות מידה של חוק וצדק
,
יהיה זה בלתי הולם להכיר בטענה של הפליטים הפלסטינים לפיצוי
,
מבלי להכיר בזכות לפיצוי לפליטים היהודים
לשעבר יוצאי מדינות ערב
.
12
פרק זה מבוסס על- -
The Case for Rights and Redress
:
Jewish Refugees from Arab Countries
pdf
.
jjac
/
com
.
justiceforjews
.
www
://
http
9
הכרה
בזכויות היהודים שנעקרו ממדינות ערב נועדה לתקן עוול היסטורי שנגרם ליהודים אלה
,
שהיה מנת חלקם
,
כתוצאה מהסכסוך הישראלי
–
ערבי
.
יש להדגיש כי הקריאה הלגיטימית להכיר בזכויותיהם ובפיצוי להם אינה מסע
נגד הפליטים הפלסטינים ואסור שתתפרש כמהלך אנטי ערבי
.
לזכויותיה
ם של יהודים אלה זו יש ביסוס בחוק
הבינלאומי והיא מעוגנת בשורה של התבטאויות וכן בניסוחים של הסכמי שלום אזוריים
:
ההגדרה הבינלאומית של המונח
"
פליט
"
ההגדרה הבינלאומית של המונח
"
פליט
" - תופשת בצורה ברורה לגבי היהודים העקורים יוצאי מדינות ערב
:
לפי
הגדרה זו
,
פליט
הוא אדם אשר בשל היותו
"
נתון לחשש מבוסס להיות נרדף בשל סיבות של גזע
דת ,
,
לאום
,
חברות
בקבוצה חברתית מסוימת
,
או דעה פוליטית
,
הוא נמצא מחוץ לארץ הלאום שלו
,
והוא אינו יכול
,
או בשל החשש בו
הוא נתון
–
אינו רוצה להיות תחת ההגנה של ארץ זו
"...
(
אמנת 1951 העוסקת בס
טטוס של פליט
(.13
הנציב העליון של האו
"
ם לפליטים
)UNHCR
(
הנציב העליון של האו
"
ם לפליטים פסק בשתי הזדמנויות
,
משנת 1957 ושוב
,
בשנת 1967
,
כי יהודים שברחו
ממדינות ערב הינם פליטים הנופלים במנדט של הנציב
:
•
"
עוד בעיה דחופה מתעוררת עתה
:
והיא של פליטי מצרים
.
אין לי ס
פק שפליטים אלה ממצרים
,
שאינם יכולים או
אינם רוצים להיות תחת ההגנה של ממשלת הלאום שלהם
–
נופלים במנדט של משרדי
." )
אוגוסט לינדט
,
הנציב העליון של האו
"
ם לפליטים
" דו ,
ח של הועד הפועל ה-
UNREF
,
מושב רביעי
' ג –
נבה 29
בינואר עד4
בפברואר1957
.
•
"אני מתייחס ל
דיון האחרון שקיימנו בנושא הפליטים במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה
,
כתוצאה מאירועים
אחרונים
.
אני יכול עתה לדווח לכם כי אנשים כאלה יכולים על פניו להיחשב
]
כנופלים
[
במנדט של משרדי
ר "ד . )
'ג . א
אהן
,
משרד הנציב העליון של האו
, ם"
הנציב העליון של האו
"
ם לענייני פלי
טים
,
מסמך מס
' 7/2/3
/לוב
, 6
ביולי
, 1967
.(
אזכור במסגרת החלטת מועצת הביטחון242
אחת מאבני היסוד שהתוותה את העקרונות להסדר שלום במזרח התיכון היא
החלטה 242
שהתקבלה פה אחד
במועצת הביטחון
ב , -
22 בנובמבר
, 1967
.ההחלטה
,
שעדיין נחשבת לכלי העיקרי ליישוב הסכסוך הערב
י - ישראלי
,
קובעת כי הסכם שלום כולל במזה
"
ת חייב לכלול
"
פתרון צודק לבעיית
ה
פליטים
".
לא נעשתה בהחלטה הבחנה בין
פליטים פלסטינים ויהודים
.
העובדה שלא הוזכרו בה ספציפית הפליטים הפלסטינים
,
אלא
"
הפליטים
" מעידה על
כוונת המחוקק לטפל
בכל
אוכלוסיות הפליטים שנוצרו בעקב
ות הסכסוך הערבי
–
ישראלי
.
כוונת הקהילה
הבינלאומית לכלול בהחלטה 242 את הפליטים היהודים
,
מוכחת על ידי העובדה שבמהלך הדיון באו
, ם"
משלחת
ברית המועצות לשעבר ניסתה להגביל את ה
"
פתרון צודק
"
שהוזכר בהחלטה 242 רק לפליטים הפלסטינים
.
)8236/S
,שנידונה במועצת הביטחון בי
שיבתה ה
-
1382 ב-
22 בנובמבר
, 1967
,
במיוחד בסעיף117
,
במילותיו של
שגריר בריה
"
מ קוזניצוב
(.
ניסיון זה נכשל
,
והוא מצביע באופן ברור על כוונת הקהילה הבינ
לא ל " להגביל את
"
פתרון
צודק לבעיית הפליטים
"
רק לפליטים הפלסטינים
.
13
htm
.
ref
_
c
_
o/b/3
menu
/
html
/
ch
.
unhchr
.
www
://
http
10
יתר על כן
,
השופט ארתור גולדברג
,
הנציג הבכי
ר של ארה
"
ב לאו
, ם"
שהיה מעורב בגיבוש החלטה 242
שהתקבל
פה אחד
,
ציין כי
: "
השמטה בולטת בהחלטה 242 היא לכל אזכור של פלסטינים
,
מדינה פלסטינית בגדה המערבית
,
או אש
. פ"
ההחלטה מתייחסת למטרה של
'
השגת פתרון צודק לבעיית הפליטים
' .
ניתן להניח כי ניסוח זה מתייחס
לפליטים
הערבים והיהודים כאחד
,
על שום מספר כמעט זהה של כאלה שאיבדו את בתיהם כתוצאה מכמה
מלחמות
..."
כל אלה מעידים כי הניסוח של החלטה 242 נועד לטפל בכל אוכלוסיות הפליטים
,
ובכלל זה הפליטים היהודים
.
יוזמות רב
-צדדיות ליישוב הסכסוך במזרח התיכון
כל יזמות השלום וההסכמים
שנחתמו בין ישראל ושכנותיה
,
לא התייחסו במפורש
רק
לפליטים הפלסטינים
,
אלא
דיברו על הפליטים בלשון שממנה משתמע שיש לטפל בכל אוכלוסיות הפליטים
,
כולל הפליטים היהודים
:
ועידת מדריד ,
שהתכנסה לראשונה באוקטובר1991
,פתחה מו
"
מ היסטורי ישיר בין ישראל ורבות משכנותיה
הערביות
.
בדברי הפתיחה בוועידה שהתכנסה לפתוח בתהליך הרב צדדי
)
ינואר 1992
(
,
מזכיר המדינה האמריקאי
דאז
'ג ,
יימס בייקר לא עשה כל הבחנה בין פליטים פלסטינים ויהודים
,
כשדיבר על המנדט של קבוצת העבודה לענייני
פליטים
: "
הקבוצה לענייני פליטים תבחן דרכים מעשיות לשפר את
גורלם של אנשים ברחבי האזור שנעקרו
מבתיהם
."
באופן דומה
,
מפת הדרכים לשלום במזרח התיכון
)
שפורסמה באפריל 2003
(
שהקוורטט
)
, ם" האו
ארה
, ב"
האיחוד
האירופי ורוסיה
(
מקדם אותה-
מתייחסת גם כן בשלבIII ל
"
פתרון מוסכם
,
צודק
,
הוגן וריאלי לבעיית הפליטים
, "
ניסוח שמתאים לפל
יטים פלסטינים ויהודים כאחד
.
ההסכמים הדו צדדיים בין ישראל לשכנותיה
כל ההסכמים
הדו-צדדיים
בין ישראל לערבים
מתייחסים לנושא הפליטים
,
ובמסגרתם
,
מצרים
,
ירדן והפלסטינים
אישרו שפתרון כולל לסכסוך הערבי
-
ישראלי מחייב
"
פתרון צודק
"ל "
בעיית הפליטים
"
שיכלול הכרה בזכו
יות
והטענות של כל פליטי המזרח התיכון
.
ההסכמים בין ישראל ומצרים
הסכם קמפ דיויד משנת1978
") הסכמי קמפ דיויד
"(
כוללים
,
בסעיף A(1)(f)
,
התחייבות של מצרים וישראל
"
לפעול
האחת עם השנייה ועם גורמים נוגעים אחרים לכונן נוהלים מוסכמים לפתרון מהיר
,
צודק וקבוע של בעי
ית הפליטים
."
חוזה השלום הישראלי מצרי משנת1979
)
סעיף8
(
קובע כי
"
הצדדים הסכימו לייסד ועדת תביעות לפתרון הדדי של
כל התביעות הכספיות
."
תביעות אלה כללו את התביעות של הפליטים היהודים לשעבר שנעקרו ממצרים
.
11
הסכם השלום בין ישראל לירדן משנת1994
סעיף8 בחוזה השלו
ם הישראלי
- ירדני
,
אודות
"
פליטים ועקורים
"
מכיר בפיסקה 1
,ב"
בעיות האנושיות המסיביות
שנוצרו בקרב שני הצדדים כתוצאה מהסכסוך הערבי - ישראלי במזה
." ת"
האזכור של
"
בעיות אנושיות מסיביות
"
גם
כאן
,
מכוון לכך שהסבל של כל הפליטים ב
"
סכסוך במזה
" ת"
כולל פליטים יהודים ממד
ינות ערב
.
ההסכמים הישראלים פלסטינים מאז 1993
כמעט כל התייחסות לבעיית הפליטים בהסכמים הישראלים
-פלסטינים
,
מאזכרת
"
פליטים
, "
מבלי לאפיין באיזו
קהילת פליטים מדובר
,
כולל
הצהרת העקרונות של ה
-
13
בספטמבר1993
]
סעיףV
)
3
[(
,
והסכם הביניים
מספטמבר1995
]
סעיףXXXI
)
5
.[(שני הסכמים אלה מתייחסים ל
"
פליטים
"
כנושא לדיון במו
"
מ על הסדר הקבע
,
בלי אפיון
.
הצהרות מנהיגים פוליטיים
ההכרה בצורך להתייחס גם לבעיית הפליטים היהודים יוצאי מדינות ערב
,
באה לביטוי בדבריהם של מנהיגים
פוליטיים
:
•
בעקבות הסכם
"
קמפ דיויד II
"
,נשיא ארה
"
ב דאז בי
ל קלינטון הכיר בזכות היהודים העקורים ממדינות ערב ב-
27
ביולי2000
,בראיון עם הטלוויזיה הישראלית
,
בציינו כי
: "
ישראל מלאה באנשים
,
אנשים יהודים
,
שגרו
תחת שלטונם של מדינות ערב
,
שבאו לישראל משום שהפכו לפליטים במדינותיהם
".
•
נשיא ארה
"
ב לשעבר ג
'
ימי קרטר
,
אחרי שהצל
יח להביא לחתימת הסכמי קמפ דיויד
)
בשנת 1978
(
ולחוזה
השלום הישראלי-
מצרי
)
בשנת 1979
(
,הצהיר במסיבת עיתונאים ב-
27
באוקטובר1978 כי
: "
לפלסטינים יש
זכויות
.....
ברור שיש פליטים יהודים
...
יש להם אותם זכויות כפי שיש לאחרים
."
•
ראש ממשלת קנדה פול מרטין העניק ב-3
ביוני2005
בראיון לרשת תקשורת יהודית הצהרה עליה חזר אחר
כך במכתב ב
-
14
ביולי2005 כי
:
פליט הוא פליט והמצב של הפליטים היהודים ממדינות ערב חייב לקבל הכרה
.
לכ הפליטים ראויים להתייחסות משום שהם איבדו גם רכוש פיזי וגם הקשר היסטורי
."
נורמות בינלאומיות חדשות בתחום זכויו
ת האדם
בזירה הבינלאומית
,
התפתחו בשני העשורים האחרונים נורמות חדשות בתחום חירויות הפרט וזכויות האדם
.
במסגרת זו
,
גברה פעילותם של ארגונים רבים העוסקים בזכויות אדם
,
ופעילות זו זוכה ליחס חיובי וללגיטימיות מצד
ממשלות וארגונים בינלאומיים
.
המקרה של הפליטים היהודים
הינו סוגייה לגיטימית נוספת שראויה להתייחסות
במסגרת נורמות אלה
.
12
הטיפול ברמה הלאומית בישראל
–
האם לקראת שינוי
?
ממשלות ישראל אמנם קיבלו במשך השנים
החלטות ממשלה
שונות בנושא היהודים יוצאי מדינות ערב
,
במסגרתן
הדגישו את מחויבותן לקדם את זכויות היהודים יוצאי מד
ינות ערב ולפצותם
)
החלטה 34
משנת1969
,
החלטה
1544
משנת2002
,
החלטה1250
משנת2003
,
החלטה4279
משנת2005
והחלטה1263
משנת2007
.(
בעקבות ההמלצות של החלטות אלה פועל במשרד המשפטים גוף העוסק באיסוף אינפורמציה
,
נתונים
,
טענות
ומסמכים אודות רכוש פרטי וציבורי
,
במטרה
שאלה ישמשו כביסוס לתביעות כלפי המדינות האמורות וגורמים
בינלאומיים
.
עד כה נרשמו במאגר זה רק כ-
15,000 משפחות
.
מספר קטן זה מעורר שאלות
,
ואולי מצריך בדיקה
של הסיבות לכך
.
מתוקף החלטות הממשלה גם הוקמו ועדות שרים ייעודיות לנושא
,
ונקבע כי מדינת ישראל תוביל ותרכ
ז את הטיפול
בנושא זכויות ורישום התביעות של היהודים שעזבו את ארצות ערב כפליטים
,
בארץ ומחוצה לה
,
מול גורמי
פנים וחוץ כולל ארגונים יהודים בחו
. ל"
ההחלטה האחרונה
,
החלטה 1263
משנת2007
,
קבעה כי השר לענייני
גמלאים רפי איתן יופקד על נושא ויעמוד בראש ועדת
שרים שתהיה אחראית
לפרסום קול קורא
,
כאמור בסעיף
ב)2
)(( ג
להחלטה מספר 1250
,
"אשר יקרא לכל המעוניין ולכל בעל מידע
,
לפנות לצורך רישום זכויות
,
על בסיס
המפורט בהחלטות הממשלה
".14
כל הסכמי השלום ,כמו גם הסכמים אחרים
,
שנחתמו עד היום בין ישראל למדינות ערב ולפלסטינים
כללו התייחסות
לכך שפתרון הסכסוך מחייב
"
פתרון צודק
"ל "
בעיית הפליטים
, "
שיכלול הכרה בזכויות והטענות של
כל פליטי המזרח
התיכון
;
אולם למרות כל אלה
,
ניתן לומר כי עד הקיץ האחרון
,
מדינת ישראל לא פעלה דיו ברמה הממלכתית על מנת לקדם
את ההכרה בפליטים היהודים לשעבר
,
יוצאי מדינות ערב
,
ולפעול להשבת זכויותיהם ולהכרה במורשתם
.
מסיבות
שאינן ברורות
,
הנושא לא זכה להתייחסות הולמת גם בכנסת
,
בתקשורת ואפילו באקדמיה
.
נראה כי התחושה
שממשלת ישראל לא עשתה דיו ברמה הממלכתית
,
היא שעומדת מאחורי יוזמות פרטיות של יוצאי עיראק מהעת
האחרונה
לתבוע פיצויים ממשלת עיראק
,
וכן עתירה העומדת מזה ארבע שנים בפתחו של בג
, ץ"
בו המדינה נדרשת
לפרט את פעילותה בנושא הפיצויים ליהודים יוצאי עיראק
.
בדיון האחרון בבג
"
ץ בנושא ב
- 6
באוקטובר2008
,
המדינה נדרשה להשיב תוך21 יום לבקשת העותרים
.
מאז הקיץ האחרון
,
חל שי
נוי בגישה של גורמים ממלכתיים בישראל בנושא
:
משרד הגמלאים בראשותו של השר רפי
איתן
,
המופקד מטעם ראש הממשלה על נושא השבת הזכויות והרכוש של היהודים שעזבו את מדינות ערב
כפליטים
,15 וכן מנכ
"
ל המשרד מא אבי ביצור מובילים עתה מהלך להעברת
"
הצעת מחליטים
"
בממשלה
,
הקוראת
לממשלת ישראל לפעול כך שבמסגרת מו
"
מ דו-צדדי או רב-צדדי עתידי על פתרון בעיית הפליטים הפלסטינים
,
בכל
אזכור של הכרה בפליטים
,
קביעת מנגנוני הפיצוי והשבת הפיצוי בפועל
–
תהיה גזירה שווה
,
עקרונית ומעשית
,
לפליטים היהודים והפליטים הפלסטינים
;
ושהסדר שלום כולל ובר קי
ימא במזרח התיכון
,
יותנה בפתרון בעיית
הפליטים היהודים
.
לצורך מימוש החלטת הממשלה 1263 האמורה
,
ושדרוג הטיפול בנושא הפליטים ברמה
הממלכתית
,
הוקם במשרד הגמלאים אגף ייעודי לנושא בראשותו של מר אהרון מור
.
14 http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Decisions/2007/02/des1263.htm
15
בתוקף החלטת ממשלה1263
מיום25
פברואר2007
-
htm
.
1263
des
/
/02
2007
/
Decisions
/
Archive
/
PMO
/il.
gov
.
pmo
.
www
://
http
13
נראה כי חל שינוי גם בעמדת משרד החוץ בנושא
,
דבר המוצא את ביט
ויו גם בשיחות המתקיימות עם הפלסטינים
. 16
התעוררות מסוימת ניכרת גם ברמה המפלגתית
:
שר הדתות יצחק כהן ציין
,
במסגרת כנס שהתקיים בנושא
באוניברסיטת בר-
אילן
)24
בנובמבר2008
(,
17 כי בכוונת מפלגתו ש
"
ס לקדם תכנית מדינית אותה היא מקווה
להוציא לפועל בממשלה הבאה
.
השר צי
ין כי החל במהלך שמטרתו להעלות את הסוגיה לסדר היום הציבורי בארץ
ובעולם
.
התכנית שהציג
,
מדברת גם היא על טיפול מקביל ושווה בפליטים היהודים והפלסטינים בכל הנוגע לסוגיית
הפיצוי
,
והתניית השגת הסכם שלום בר קיימא באזור
,
בפתרון בעיית הפליטים היהודים
.18 לפי דיווח עית
ונאי
מהמפרץ
,19" ש
ס אף הודיעה כי לא תתמוך באף ממשלה שתגיע להסדר עם הפלסטינים
,
אלא אם כן היא תכריח
קודם לכן את מדינות ערב לפצות את הפליטים היהודים
.
גם יושב ראש מפלגת הליכוד מר בנימין נתניהו20
מכיר בצורך שעיקרון ההגינות ייושם כאשר ידון נושא הפיצוי
לפליטים
על .
פי עמדה זו
,
כשם שהערבים הפלסטינים יוכלו לקבל פיצוי
,
כך צריך שגם הפליטים היהודים יוצאי ערב
,
המוגדרים כפליטים גם על ידי האו
, ם"
יקבלו פיצוי
.
גם במישור הציבורי
,
גוברת ההתעניינות בנושא
:
סרט שהופק בנושא הפליטים היהודים
,
הוקרן לאחרונה בסינמטקים
של ירושלים ובתל
אביב
,
וזכה להתעניינות רבה
.
בעקבות ההקרנות התקיים פאנל של שאלות ותשובות
;
ערוץ 1
בטלויזיה הישראלית עומד להקרין בקרוב את הסרט הנזכר
,
ונשקלת הפקה של סרט נוסף בנושא
.21
הישגים לשתדלנות של ארגונים יהודיים בנושא ההכרה והפיצוי ליהודים יוצאי מדינות ערב
בשנה האחרונה
,
בולטת שתדלנות של גופים וארגונים יהודיים ברחבי העולם ובעיקר בארה
"
ב ובאירופה
.
שתדלנות
זו הביאה
)
כנזכר לעיל
(
לקבלת ההחלטה ההיסטורית של הקונגרס האמריקאי
,
מאפריל השנה
,
המכירה בהפרת
זכויות האדם
,
הגירוש בכוח
,
ונישול הרכוש של היהודים שנעקרו ממדינות ערב
והמתנה כל
סיוע או פיצוי לפליטים
הפלסטינים בהגשת סיוע או פיצוי דומה ליהודים יוצאי מדינות ערב
,
כתנאי להסכם שלום כולל וצודק במזרח התיכון
.
שתדלנות בנושא מתבצעת על ידי ארגונים יהודיים גם מול הסנט האמריקאי
,
בכוונה לזכות בהחלטה דומה
.
בשנה
האחרונה היו לשתדלנות זו הישגים באי
רופה
,
בהובלת הארגון
"
צדק ליהודים יוצאי מדינות ערב
" )
(: JJAC
בחודש
מרס נמסרה עדות בנושא בפני המועצה לזכויות אדם של האו
"
ם בג
נבה '
;
עדות בנושא נמסרה בחודש יוני בפני בית
הלורדים הבריטי
;
וביולי 2008 היה שימוע בבריסל
,
בפני הפרלמנט האירופי
.22
16
ד
יווח מה-2 בספטמבר
, 2008
-
22604
=
NewsID
?
asp
.
details
_
news
_
print
/
news
/
org
.
themedialine
.
www
://
http
17
השר התייחס לנושא בכנס של
"
מרכז דהאן
"
באוניברסיטת בר-אילן
,
בנושא
" :
חיי היהודים בארצות ערב
:
פעילות ציונית בצל דיכוי ופרעות
".
18 הארץ
, 25 בנובמבר
, 2008
.
19
The National (UAE) –
/113
462189485
/
FOREIGN
/
20081201
/
article
/
ae
.
thenational
://
http
20
Uzi Arad, "Doing What is Doable" –
;
php
.2
isr
/
issue
/
org
.
bitterlemons
.
www
://
http
FShowFull
2
%
FJPArticle
2
%
JPost
=
pagename
&
1227702431592
=
cid
?
Satellite
/
servlet
/
com
.
jpost
.
w
ww
://
http
21 שם הסרט
,
הוא
"
הפליטים הנשכחים
, "
בבימויו של מיכאל גרינשפן
.
22
com
.
justiceforjews
.
www
://
http
/
14
מתבקשת פעולה לאומית-
ממלכתית למען השבת הזכויות של היהודים יוצאי ערב
הסכסוך הערבי
–
ישראלי ייצר שני סוגי פליטים
:
פלסטינים ומאות אלפי פליטים יהודים
,
שכתוצאה ממסע שיטתי
לביעור הנוכחות היהודית
,
נעקרו ממדינותיהם במזרח התיכון
,
בהם חיו במשך כ
-
2,500 שנים
,
ונושלו מרכושם
.
כיום
נותרו בכ
ל רחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה רק כ 7,000 יהודים
) ,
רובם במרוקו
; (
יהודים אלה הם פליטים גם על פי הגדרה הבינלאומית של המושג פליט
:
ההגדרה הבינלאומית של פליטות
,
תופשת
גם ליהודים יוצאי מדינות ערב
,
ונציבות האו
"
ם לפליטים קבעה בשתי הזדמנויות
)
בשנים 1957 ו-
1967
(
שיהודים
שברחו ממדינות ערב הינם פליטים שזכאים לכל הזכויות על פי החוק הבינלאומי
,
אולם ההכרה בעניינם וזכותם
לפיצוי הוכחשה ונשללה מהם במשך שנים רבות
.
עד כה הקהילה הבינלאומית הכירה רק בזכויות של הפליטים הפלסטינים ובפועל טיפלה רק בהם
,
מבלי שנקטה
גישה דומה כ
לפי הפליטים היהודים יוצאי מדינות ערב
.
לכך
–
ביטויים רבים
:
מאז 1947
העצרת הכללית של האומות
המאוחדות קיבלה כ-
850 החלטות הנוגעות לסכסוך במזרח התיכון וכ-
130
החלטות הנוגעות לפליטים הפלסטינים
אך אף החלטה לא התקבלה בנושא היהודים יוצאי מדינות ערב
,
למרות שמספר הפלי
טים הפלסטינים דומה למספר
היהודים שנאלצו לעזוב את מדינות ערב במהלך הסכסוך הערבי ישראלי
;
" האו
ם והקהילה הבינ
"
ל נחלצו לסייע
לפליטים הפלסטינים במיליארדים רבים של דולרים
,
בעוד היהודים יוצאי מדינות ערב לא זכו לכל סיוע או פיצוי
.
מדינת ישראל היא הריבון האחראי לה
בטחת זכויותיהם של אזרחיה
,
הכוללים רבים מיוצאי מדינות ערב ושאיריהם
,
והיא מהווה גם מרכז העם היהודי שבתפוצותיו מתגוררים חלק מיוצאי מדינות ערב ושאיריהם
,
ומשום כך חלה עליה
אחריות לקידום הטיפול בהשבת הזכויות של פליטים אלה
;
ממשלות ישראל הדגישו אמנם בהחלטות ממשלה
שונות
את מחויבותן לקדם את זכויות היהודים יוצאי מדינות ערב ולפצותם
,
וחלקן קרא לפעול למען איסוף אינפורמציה
,
נתונים
,
טענות ומסמכים אודות רכוש פרטי וציבורי
;
גם כל הסכמי השלום
,
כמו גם הסכמים אחרים
,
שנחתמו עד היום
בין ישראל למדינות ערב ולפלסטינים כללו התייחסות ל
כך שפתרון הסכסוך מחייב
"
פתרון צודק
"ל "
בעיית הפליטים
, "
שיכלול הכרה בזכויות והטענות של
כל
פליטי המזרח התיכון
;
מדינת ישראל חותרת להסכם שלום כולל שיכלול את פתרון כל הבעיות העומדות בין מדינת ישראל למדינות ערב
,
ובתוכם הבעיות הנוגעות לזכויות ההכרה ותיקון העוול ה
היסטורי שנגרם ליהודים יוצאי מדינות ערב
.
בעניין זה
עומדים לרשותה של ישראל החלטות והתפתחויות בינלאומיות שמהווים תקדים עליו היא יכולה לבסס את טיעוניה
.
ביניהם
:
החלטת מועצת הביטחון 242
משנת1967 הקוראת ל
"
פתרון צודק של בעיית
ה
פליטים
" )
מבלי שנעשתה
בהחלטה הבחנה בי
ן פליטים פלסטינים ויהודים
; (
החלטה 185
של הקונגרס מחודש אפריל2008
,
המדגישה את
עניינה ודאגתה מהפרת זכויות האדם
,
הגירוש בכוח
,
ונישול הרכוש של היהודים שנעקרו ממדינות ערב והמתנה כל
סיוע או פיצוי לפליטים הפלסטינים בהגשת סיוע או פיצוי דומה ליהודים יוצאי מדינות
ערב
,
כתנאי להסכם שלום כולל
וצודק במזרח התיכון
;
וכן התפתחויות שחלו בתחום זכויות האדם והחוק הבינ
, ל"
התומכות בזכות לפצות אוכלוסיות
כדוגמת הפליטים היהודים יוצאי ערב
,
שסבלו מהפרות של זכויות אדם בסיסיות
,
ואף כוללות
"
תרופות
"
למימוש
הזכות לפיצוי
;
15
בחודשים האחרונ
ים חל שינוי בגישה של גורמים ממלכתיים ואחרים לנושא וגוברת גם התעניינות הציבורית בו
.
המהלך האחרון הבולט בנושא זה
,
כאמור לעיל
,
הוא כוונת המשרד לענייני גמלאים להעביר בממשלה
"
הצעת
מחליטים
, "
המתווה את המדיניות אותה צריכה ממשלת ישראל לבצע בנושא הפליטים היהודים
,
ובמוקדה -
הכרה
בזכותם להכרה ולפיצוי
;
גזירה שווה עקרונית ומעשית בטיפול בהם ובפליטים הפלסטינים
,
בכל מסגרת של משא
ומתן
;
והתניית הסכם שלום כולל בפתרון בעייתם
.
ואכן ראוי שממשלת ישראל תעמוד על העקרונות הבאים
,
עליהם
מבוססת מדיניות מוצעת זו
:
•
הגדרת בעיית הפליטים כב
עיה רב
-לאומית
,
הכוללת את מאות אלפי הפליטים היהודים שנעקרו ממדינותיהם
במזרח התיכון
,
בצפון אפריקה ובמפרץ הפרסי
,
והכרה בזכויות ובמורשת של היהודים ממדינות ערב ובצורך
לתקן את העוול ההיסטורי שנגרם להם
.
המקרה של העקורים היהודים
–
הינו מקרה שווה ערך
,
אם לא יותר
, ה מז
למקרה הפליטים הפלסטינים
.
•
הבהרת עמדתה שהסכם שלום כולל ובר קיימא במזרח התיכון
,
לא יוכל להתממש ללא פתרון בעיית היהודים
יוצאי המזרח התיכון
,
צפון אפריקה והמפרץ הפרסי
,
וללא הכרה בזכותם להכרה ולפיצוי
.
ממשלת ישראל
צריכה להנחות את כל באי כוחה ונציגיה במדינות הש
ונות ובגופים בינלאומיים
,
לפעול לתמיכה ולמימוש עמדה
. זו
•
עמידה על כך שהסכם שלום כולל ובר קיימא באזור יושג ויתממש אך ורק אם יכלול פתרון צודק ליהודים יוצאי
מדינות ערב
.
ממשלת ישראל צריכה לפעול כך שבכל התדיינות ויישום של החלטת מועצת הביטחון 242
,
על
נגזרותיה
פ"ל ,
תרון צודק של בעיית הפליטים
– "
תהיה בהתייחסות להכרה בפליטים
,
קביעת מנגנוני הפיצוי
והשבת הפיצוי בפועל לפליטים - גזירה שווה עקרונית ומעשית לפליטים היהודים ולפליטים הפלסטינים
,
על פי
אותן אמות מידה של צדק
,
חוק ודין
.
•
שקידה על כך שבכל הסכם דו
-צדדי או רב-צדדי שי
ושג במסגרות מו
"
מ ותהליכי הסדרים ואשר תהיה בו
התייחסות למנגנוני סיוע או פיצוי לפליטות הערבית מארץ ישראל
,
תופיע התייחסות אופרטיבית שוות ערך
ומקבילה למנגנוני סיוע ופיצוי לפליטות היהודית מארצות ערב
.
•
הוראה לכל נציגיה במדינות השונות ובגופים בינלאומיים
,
להשתמש בא
מירה
,
בייזום הצעות החלטה
,
בהצבעה
,
בהסברה ובפעולה על מנת להבטיח שכל ההחלטות המוסכמות
–
לרבות על ידה
- הנוגעות לפליטים במזה
, ת"
והמתייחסות לפליטים פלסטינים
,
תכלולנה במקביל ובמפורש התייחסות שווה
,
על פי אותו עקרון
,
דין וחוק
,
לפתרון בעיית הפליטים היהודים יוצאי ע
. רב
זאת
,
בדומה להחלטה 185 של הקונגרס האמריקאי
.
מוצע שהמשרד לענייני גמלאים
,
האגף להשבת הרכוש היהודי הגזול בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית
,
יגבירו
וייעלו את המאמצים לאתר
,
לרשום ולמפות את הרכוש היהודי במדינות ערב השונות
,
בהתאם לארצות המוצא
השונות
,
כדי לעשות
שימוש במיפוי זה כבסיס לשיחות עתידיות או בהסכמים העתידיים
.
האגף להחזרת זכויות
ורכוש יהודי במשרד הגמלאים
,
חייב להתאים עצמו לצרכים שיעלו בעת התקדמות הפעולות להשבת זכויות ורכוש
יהודי ממדינות ערב
.
מן הראוי שמשרד החינוך יעסוק בהוראת קורות יהודי מדינות ערב בעת ה
חדשה על מנת שבוגרי מערכת החינוך
יבינו את מלוא היקף הטרגדיה שהתחוללה ברחבי העם היהודי במאה ה 20
.
מוצע לשקול הקמת מוזיאון להנצחת קורות יהודי מדינות ערב במאה ה
-
20
.
מוזיאון שכזה יכול לחזק את הצידוק
שיש למדינה יהודית
,
ציונית ודמוקרטית באזור שהינו ברובו מוסלמי
.
16
מקור
:
מרטין גילברט
,
אטלס הסכסוך הערבי
–
ישראלי
,
משרד הביטחון- ההוצאה לאור
,
ישראל
, 1994
,' עמ50