חומר רקע

מבוא מסמך זה נכתב לבקשת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לקראת ישיבה ב- 12 בינואר 2010 בנושא: "מדיניות החרמת נשקים ואיסופם על-ידי המשטרה שפוגעת באוכלוסיה המורשית להחזיקם". הישיבה מתקיימת עקב בקשה לדיון מהיר של חבר הכנסת מגלי והבה. על-פי הבקשה, אנשי ביטחון לשעבר המחזיקים בנשק עומדים בפני מדיניות נוקשה של האגף לרישוי כלי יריה במשרד הפנים. על-פי מדיניות האגף מוצבות כיום דרישות נוקשות ליישום עבור מחזיקי הנשק. אחד המקרים הוא של ציידים. על-מנת להחזיק בנשק למטרות ציד יש צורך ברישיון ציד מטעם רשות הטבע והגנים. הרשות נוקטת במדיניות מגבילה לחלוקת רישיונות ציד, ולכן אנשים המחזיקים בידם רובי-ציד מתקשים לחדש את רישיון הנשק משום שהם מתקשים לחדש את רישיון-הציד.1 במסמך יוצגו הנושאים הבאים: • מדיניות מתן וחידוש רישיון נשק; • מדיניות מתן וחידוש רישיון ציד; • פעולות אכיפה כלפי אזרחים שתוקף רישיון הנשק שלהם פג; • פעולות לגיבוש מדיניות חדשה בנושא הציד. מדיניות מתן וחידוש רישיון נשק הגוף הממונה על מתן וחידוש רישיונות נשק לאזרחים הוא האגף לרישוי כלי יריה במשרד הפנים. מדיניות מתן וחידוש רישיון כלי ירייה נקבעה בראשית שנות ה- 90 בעקבות פעולתה של "הוועדה הבין-משרדית לבירור מדיניות רישוי כלי ירייה" (להלן: ועדת כהן), שמונתה כדי לבחון את מדיניות רישוי כלי הירי. המלצתה העיקרית של הוועדה היתה, כי רישיון לכלי ירייה יינתן לפי עילה מוגדרת להחזקת הנשק, וכי הרישיון יחודש כל עוד העילה בתוקפה. כדי לבחון את העילות המליצה הוועדה כי משרד הפנים יכין רשימה ברורה ופומבית של תבחינים, שמי שעומד באחד מהם יוכל להחזיק ברישיון לנשק.2 בהתאם למדיניות שעוצבה בראשית שנות ה- 90, קבלת רישיון לכלי יריה מותנית בעמידה בדרישות סף ובתבחינים שנקבעו על-ידי משרד הפנים בתיאום עם גורמי הביטחון. אזרח שעומד בתבחינים ורוצה ברישיון לנשק צריך למלא טופס בקשה ולהעבירו לבדיקת פקיד הרישוי באזור מגוריו. אם הוא נענה בחיוב, הוא יכול לרכוש נשק ממוכר מורשה, או מאזרח אחר שמחזיק אף הוא נשק ברישיון. קבלת רישיון נשק מותנית גם בהכשרה ייעודית לנשיאת נשק. ההכשרה ניתנת במטווח מורשה.3 רישיון הנשק כרוך בתשלום אגרה של 55 ש"ח לשנה בעת הוצאת הרישיון, ו- 50 ש"ח לשנה בעת חידוש הרישיון.4 יצוין, כי יש רישיון להחזקת נשק, ורישיון לנשיאת נשק. מי שברשותו רישיון להחזקת נשק מורשה להחזיק את הנשק בביתו, ואינו רשאי להוציאו. רק מי שברשותו רישיון לנשיאת נשק יכול להוציא את הנשק מהבית למטרות שונות, בהתאם לעילת הנשיאה.5 דרישות הסף לקבלת רישיון נשק6 • תושב קבע השוהה בישראל לפחות 3 שנים ברציפות ובעל שליטה בסיסית בשפה העברית (קרוא וכתוב); • בגיל 27 ומעלה; או בגיל 21 ומעלה בוגר שירות צבאי או שירות לאומי/אזרחי; • כשיר לשאת כלי יריה מבחינת משטרת ישראל, ומי שעמד בבדיקות בריאותיות שהגדיר משרד הבריאות; עילה להחזקת נשק7 יש מספר עילות שיכולות לזכות ברישיון לנשק, למשל: • תושב ישוב שנקבעה לגביו זכאות לנשיאת נשק על-ידי גורמי הביטחון; • מוביל חומרי נפץ; • בעל עסק לזהב ויהלומים; • אדם שעובד בשירות כוחות הביטחון; • מזכרת/ירושה; • כבאי או עובד מד"א; • ספורטאי יורה פעיל; • צייד. רישיון לכלי ירייה יהיה תקף כל עוד העילה בגינה ניתן הרישיון תקפה. רישיון נשק עבור צייד מותנה בהצגת רישיון צייד מאת רשות הטבע והגנים הלאומיים. רישיון נשק ניתן לתקופה של 3 שנים. מחזיקי רישיונות הנשק מחולקים לקבוצות לפי מספרי תעודת זהות, ולכל קבוצה יש מועד בשנה שאז מחודש רישיון הנשק של השייכים לקבוצה. חידוש רישיון נשק ההליך לחידוש רישיון נשק מתחיל 3 חודשים לפני מועד תום הרישיון. האגף לרישוי כלי ירייה במשרד הפנים שולח לבעל רישיון הנשק מכתב ובו הודעה על הצורך לחדש את רישיון הנשק. כדי לחדש את רישיון הנשק על בעל הרישיון להוכיח שהעילה בגינה הוא קיבל את הרישיון עדיין מתקיימת, וכן לעמוד בבדיקות הכשירות (בדיקה רפואית ומטווח). אזרח שתוקף רישיון הנשק שלו פג ואין באפשרותו או ברצונו לחדשו, צריך להפקיד את נשקו בתחנת המשטרה; אצל סוחר נשק מורשה; או אצל אדם אחר שהוא בעל רישיון נשק תקף. האגף לרישוי כלי ירייה מקבל דיווח על הפקדת הנשק. במקרה שאדם לא החזיר את הנשק וממשיך להחזיקו ללא רישיון, האגף לרישוי כלי ירייה מודיע למשטרה על-כך לאחר כ-6 חודשים. במקביל נשלח לאדם מכתב המודיע לו כי עליו להפקיד את נשקו.8 בתוך התקופה בת 6 חודשים יכול בעל הנשק לחדש את רישיונו בתוספת תשלום של אגרת רישוי לשנה אחת.9 לדברי מר יעקב עמית, מנהל אגף לפיקוח ורישוי כלי יריה במשרד הפנים, כיום מתמקדת האכיפה במספר קבוצות שכלי הירי שבידן יכולים להוות בעיה או סכנה מיוחדת. הקבוצות הן: מי שמחזיקים רובה צבאי; רובה המשמש לציד; ורובה זעיר (קוטר 5.56 מ"מ). בעבר ניתנו רישיונות לרובים צבאיים לאנשי צבא שפרשו, או לבני משפחות שכולות שקיבלו את הרובה של יקירן כמזכרת. כיום המדיניות היא שלא לתת רישיונות לנשיאת רובה צבאי, אלא להחזקתו בבית בלבד, רצוי מעוקר או מושבת. רובה זעיר מהווה בעיה מיוחדת, משום שקטרו הוא כקוטר של רובה צבאי. לכן ניתן דגש מיוחד על רובים מסוג זה. רובה המשמש לציד הוא מוקד לאכיפה בשל המדיניות המצמצמת למתן רישיונות לציד הנהוגה מאז שנת 2000, כפי שיתואר להלן. נתונים10 סטטוס סוג כלי הירייה בתוקף לא בתוקף סה"כ נשק אצל לא יהודים בתוקף לא בתוקף/ מבוטל אקדחים 155,084 6,276 161,360 10,763 10,037 726 תת מקלע 20 20 0 רובה צבאי 318 19 337 110 39 71 אקדח/רובה אויר 5,374 936 6,310 2,299 2,029 270 רובה צייד 8,192 301 8,493 6,680 6,115 565 רובה זעיר 4,181 292 4,473 1,273 1,182 91 אקדח איתות 2 2 0 אקדח בהמות 11 11 0 רובה בהמות 14 14 5 5 0 סך הכול 173,196 7,824 181,020 21,130 19,407 1,723 רשומים כספורטאים – 1,290. רשומים כציידים - 2,332. אכיפה כלפי אנשים שרישיון הנשק שלהם פג בסוף שנת 2006 ובתחילת 2007 ביצעה משטרת ישראל מבצע לאיסוף כלי נשק שרישיונם פג. במהלך המבצע (שנקרא "הצתה מאוחרת") נאספו, נתפסו, הופקדו או הוסדר רישיונם של 14,847 כלי נשק. לאחרונה החלה היערכות בחטיבת האבטחה של המשטרה לקראת מבצע נוסף לאיסוף כלי נשק. ההיערכות כוללת איסוף נתונים עם יחידות המחשב של משטרת ישראל ושל האגף לרישוי כלי ירייה במשרד הפנים. במסגרת זו נאספים נתונים על כתובות מחזיקי הנשק, סוג נשק, בעלי רישיונות שנפטרו, וכו'.11 מדיניות מתן וחידוש רישיון ציד הגוף הממונה על מתן רישיון לעיסוק בציד הוא רשות הטבע והגנים הלאומיים. האפשרות לעסוק בציד מוגדרת בחוק להגנת חיית הבר, ובתקנות שתוקנו מתוקפו.12 בתקנות הוגדרו חיות המותרות בציד, עונת הציד והתנאים לקבל רישיון ציד. חיות המותרות בציד כיום הן: אגמיות; ברווזי בר מסוג: ברכיה, שרשיר, קרקיר, רחב מקור (מרית), צולל חומרי, צולל מצויץ; זרזירים; יוני בר; שליווים; תורים.13 בעבר היה מותר לצוד גם חוגלות וארנבות, שהיו חיות ציד מבוקשות, אולם בשל הידלדלות אוכלוסייתן בטבע נאסר הציד שלהן. הציד מותר במשך 5 חודשים בשנה, בין 1 בספטמבר ל- 31 בינואר. חמישה חדשים אלה נחשבים לעונת הציד. כמו-כן חל איסור לצוד בשעות החשכה, אלא בתנאים מסוימים ובהיתר פקחי רשות הטבע; וכן יש הגבלה על סוג הרובה איתו מותר לצוד.14 התנאים לקבלת רישיון ציד הם:15 • גיל 18 ומעלה; • תעודת ביטוח נגד פגיעות גופניות בצד שלישי כתוצאה מציד; • מעבר מבחן בכתב לקבלת רישיון ציד. אדם שעמד בכל התבחינים שלעיל מקבל אישור לרישיון ציד, ועמו הוא יכול להוציא רישיון לכלי יריה. עם קבלת הרישיון הוא יכול לשלם אגרה ולקבל את רישיון הציד. האגרה נקבעת על-ידי ועדת הכספים של הכנסת בהמלצת רשות הטבע והגנים, וגובהה עומד כיום על 1,214 ש"ח.16 נתונים על מספר הציידים17 בהתאם למדיניות רשות הטבע והגנים, קטן מספר הציידים המורשים החל מראשית שנות ה- 90 ועד היום ב- 42% לערך. זאת, בעת שאוכלוסיית המדינה גדלה פי 1.55 באותן שנים18. כפי שאפשר לראות מהטבלה להלן, מספר הציידים עלה בהדרגה לאורך שנות ה- 90 עד לשיא בעונת 1996/97. בשנת 2000 החלה המדיניות המצמצמת ברישיונות ציד, ומאז חלה ירידה קבועה במספר הציידים מדי שנה. לאורך שנות ה- 90 נשללו רישיונות ציד מאנשים שונים בשל הפרת כללי הציד. מספר הציידים לאורך השנים שנה (מ- 1.9 עד 31.8 ) מספר הציידים 1990/1991 4,042 1991/1992 4,223 1992/1993 4,530 1993/1994 5,063 1994/1995 5,050 1995/1996 5,961 1996/1997 6,358 1997/1998 5,121 1998/1999 4,521 1999/2000 4,513 2000/2001 3,671 2001/2002 3,000 2002/2003 2,781 2003/2004 2,947 2004/2005 2,881 2005/2006 2,690 2007/2008 2,416 2008/2009 2,285 2009/2010 2,345 שינויים במדיניות מתן רישיונות ציד מאז שנת 1997 הפסיקה רשות שמורות הטבע לחלק רישיונות ציד חדשים. הסיבה לשינוי המדיניות היתה התמעטות חדה באוכלוסיית חיות הבר בישראל, עד כדי כך שחלק מן המינים ניצבו בפני סכנת הכחדה. שינוי המדיניות התבטא גם בחקיקה של הוראת שעה לתקנות להגנת חיית הבר. תוקפה של הוראת השעה הוארך מספר פעמים. ההארכה האחרונה נעשתה עד ליום 31 באוגוסט 2006, אולם המדיניות של רשות הטבע והגנים שלא לחלק רישיונות לציידים חדשים עומדת בעינה. בשנת 2000 חלה החמרה נוספת במדיניות להגבלת הציד, כאשר נאסר על ציד חוגלות וארנבות, שהיו חיות ציד פופולריות למדי. עם זאת, הותר לצוד אותן לפי היתר מיוחד, ובאופן מוגבל. לאחרונה תוקנו התקנות והחוגלות והארנבות הפכו להיות חיות בר מוגנות.19 לדברי עו"ד שרה שלום, יועצת משפטית ברשות שמורות הטבע והגנים, הידלדלות אוכלוסיית החוגלות והארנבות היתה הסיבה העיקרית הראשונה לתיקון הוראות השעה. הידלדלות זו נמשכה שנים רבות, והתקנות בדבר איסור הציד של שתי החיות היו למעשה הצעד האחרון כדי למנוע את הכחדתן.20 בצד התמעטות חיות הבר יש תופעה מקבילה של התרבות "מינים מתפרצים". זהו כינוי לחיות בר שלמדו לחיות לצד האדם כשהן ניזונות מפסולת המזון הנשארת בעקבות הפעילות האנושית. פסולת זו מרוכזת באתרי סילוק אשפה לא-חוקיים, באתרי סילוק אשפה חוקיים, אך שאינם מגודרים דיים, תוצרת חקלאית זמינה, שאריות אשפה של מטיילים ואימוני צבא ועוד. חיות הבר שהסתגלו להיזון ממקורות אלו מתרבות באופן לא מבוקר עד כדי שהסביבה הטבעית לא יכולה לשאת אותן. חיות שיכולות להפוך ל"מינים מתפרצים" הן בעיקר תנים, שועלים, עורבים וכן חזירי בר. אפשר לדלל חיות אלה באמצעות ציד, אולם לבד מחזירי הבר, החיות האחרות אינן מתאימות למאכל אדם, ולכן לא מבוקשות על-ידי ציידים.21 להתמעטות חיות הבר בישראל מספר גורמים: צייד לא חוקי על-ידי אנשים שאין בידיהם רישיונות; צייד על-ידי עובדים זרים, בעיקר תאילנדים המיומנים בתפישת חיות גם ללא נשק חם; וציד חוגלות וארנבות על-ידי ציידים בעלי רישיון – למרות האיסור. בנוסף יש הרעלות של חיות בר שפוגעות ביבולים חקלאיים. ההרעלות גוררות גם תמותה של עופות דורסים, שאוכלים את הפגרים המורעלים. כל אלה נוספים על התמעטות השטחים הפתוחים המשמשים כבתי גידול לחיות הבר עקב הבנייה והפיתוח המואצים של ישובים קיימים וישובים חדשים.22 דוגמה להתמעטות השטחים הפתוחים היא התמעטות שטחי היערות. שטחי יערות מוגדרים מאז 1995 בתכנית מתאר ארצית מספר 22 (תמ"א 22). התכנית כוללת 1,604,000 דונמים של יערות ומאז אישורה ועד שנת 2008 נגרעו ממנה 18,601 דונם, שהם 1.16% מכלל השטח. גריעת שטחי היערות נעשתה לשם מטרות שונות, כגון: בניית תשתיות, בנייה כפרית ובנייה עירונית. הסיבה העיקרית לגריעת קרקעות מתוך שטחי היערות היא בינוי כפרי. בסך הכול נגרעו 7,849 דונם למטרה זו מאז שנת 1995. כלומר, כ- 42% מהשטחים שנגרעו.23 תיקון חקיקה כדי להתמודד עם השינויים שחלו בשנים האחרונות יזמה רשות הטבע והגנים תיקון לחוק להגנת חיית הבר. מטרת החוק היא לאפשר אכיפה טובה יותר, ולהסדיר את נושא הצייד בהתאם למצב השטחים הפתוחים ולמצב חיות הבר. לפי ההצעה המתגבשת, תבוטל עונת הציד וכל חיות הבר ייחשבו למוגנות, למעט מקרים שבהם תתיר רשות הטבע והגנים לצוד חיה כלשהי. היתרים לצוד יינתנו במקרה שחיה מסוימת גורמת נזקים קשים לחקלאות; במקרה של התרבות לא מבוקרת של חיית בר; או במקרה של התפרצות מחלות בקרב חיות בר. ההיתרים יינתנו לפי המקום והזמן שבו תקרה אחת מתופעות אלה, והציד ייעשה בניהול פקחי הרשות.24 מקורות חקיקה • תקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976. מסמכי הכנסת • חבר הכנסת מגלי והבה, מכתב ליו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, 27 בדצמבר 2009. • הכנסת השש-עשרה, מושב שלישי, פרוטוקול מס' 497 מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה: אישור תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה)(תיקון), התשס"ה-2005, 3 באוגוסט 2005. מסמכים ממשלתיים • משרד הפנים, הוועדה הבין-משרדית לבירור מדיניות רישוי מדיניות רישוי כלי ירייה: דין וחשבון, ירושלים, אלול תשנ"ג; • רשות הטבע והגנים, חטיבת מדע, ד"ר יהושע שקדי, מדען ראשי, חוות דעת של מומחה, 11 ביוני 2008; • משרד הפנים, רשות האוכלוסין, האגף לרישוי כלי ירייה, תבחינים (קריטריונים) למתן רישיון לכלי ירייה, 19 במאי 2009; • רשימת שירותים בנושא כלי יריה, בתוך אתר משרד הפנים: http://www.moin.gov.il/Apps/PubWebSite/services.nsf/WebSearchAgent?openAgent&lang=heb&newsearch=0&subject=_1499_1500_1497_32_1497_1512_1497_1492, תאריך כניסה: 10 בינואר 2010. • מר יעקב עמית, מנהל אגף לפיקוח ורישוי כלי יריה במשרד הפנים, ‫לקראת דיון בועדת‬ ‫הפנים והגנת הסביבה‬ ‫ינואר 2010:‬ מצגת, התקבל בדוא"ל, 10 בינואר 2010. מכתבים ושיחות טלפון • אריאלי גל, מנהל אגף חקירות ומודיעין בחטיבת אכיפה של רשות הטבע והגנים הלאומיים, שיחת טלפון, 3 בינואר 2010; • בן-ממן אברהם, לשעבר יו"ר פדרציית הציידים, שיחת טלפון, 6 בינואר 2010. • כהן אבירם, רפ"ק, קצין רישוי נשק ארצי במדור רישוי של מחלקת האבטחה במשטרת ישראל, מכתב, 11 בינואר 2010. • עמית יעקב, מנהל אגף רישוי כלי ירייה במשרד הפנים, שיחת טלפון, 30 בדצמבר 2009; • רשות הטבע והגנים, חטיבת פיקוח ואכיפה, אגף חקירות ומודיעין, מכתב, התקבל בדוא"ל, 11 בינואר 2010. אתרי אינטרנט • אתר משרד הפנים: http://www.moin.gov.il, תאריך כניסה: 4 בינואר 2010; • מר יעקב עמית, מנהל אגף לפיקוח ורישוי כלי יריה במשרד הפנים, ‫לקראת דיון בועדת‬ ‫הפנים והגנת הסביבה‬ ‫ינואר 2010:‬ מצגת, התקבל בדוא"ל, 10 בינואר 2010. • אתר המשרד להגנת הסביבה: http://www.sviva.gov.il, תאריך כניסה: 4 בינואר 2010; • אתר מכון דש"א, http://www.deshe.org.il/?CategoryID=225&ArticleID=285, תאריך כניסה: 10 בינואר 2010. מסמכים שונים • מכון דש"א, השמירה על השטחים הפתוחים ניתוח החלטות רשויות המדינה, דו"ח מס' 4, דו"ח שנתי לשנת 2008, כתיבה: איריס האן ויואב שגיא, דצמבר 2009; • בית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בג"צ 3731/08 ובג"צ 4316/08, תגובה מטעם המשיבים 2 ו- 3 לעתירות למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים.