חומר רקע

נוסח לדיון בועדת העבודה הרווחה והבריאות ביום 18 בינואר 2010 סימוכין: 00176710 מקרא:הוספות מסומנות בקו תחתון; מחיקות מסומנות בקו אמצעי; הוספות מוסכמות ע"י הממשלה מסומנות גם בהבלטה הצעת חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (ערר, ערעור ועתירה על החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע–2009 הכנה לקריאה שניה ולקריאה שלישית מטרה אושר 21.12.09 1. חוק זה מטרתו להסמיך את ועדת הערר שתוקם לפי חוק זה ואת בית משפט לעניינים מינהליים לדון בעררים, בערעורים או בעתירות, לפי העניין, על החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע כמפורט בחוק זה, וזאת לאור המאפיינים הייחודיים של שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל ותוך איזון בין השמירה על זכויותיהם של חיילים בשירות קבע לבין צורכי הצבא. הגדרות אושר 21.12.09 2. בחוק זה – "בית משפט לעניינים מינהליים" – כהגדרתו בסעיף 3(א) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים; "גורם מוסמך"– (1) לעניין סעיף 4(א) – מי שהוסמך לפי פקודות הצבא להחליט בעניין שכר, זכויות נלוות לשכר או סיום שירות, של חיילים בשירות קבע; (2) לעניין סעיף 4(ב) – מי שהוסמך לפי פקודות הצבא להחליט בעניין קבלה של חיילים לשירות קבע; "חוק בתי דין מינהליים" – חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992‏1; "חוק בתי משפט לעניינים מינהליים" – חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏2; "חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955‏3; "חייל בשירות קבע" – חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, המשרת שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, לרבות מי שהיה חייל כאמור ושירותו הסתיים; הצעה לתיקון "נציב קבילות חיילים" – מי שמונה לפי סעיף 543(א) לחוק השיפוט הצבאי; "פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי; "השר" - שר הביטחון. הקמת ועדת ערר והרכבה אושר 11.1.2010 3. (א) השר יקים ועדת ערר בת שלושה חברים שימונו בידי שר המשפטים, שתפקידה לדון בעררים על החלטות של גורם מוסמך כאמור בסעיף 4 (בחוק זה – ועדת הערר), ואלה חבריה: (1) שופט בדימוס או מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש; (2) נציג ציבור שאינו עובד המדינה, שהוא בעל ידע ומומחיות בתחום יחסי עבודה בתחומי עיסוקה של הוועדה; [לדיון: האם נציג הציבור יהיה קבוע, או שיתחלף לפי הנושא שבו עוסקים?] (3) נציג ציבור אחר, שימונה לפי הצעת השר ובהמלצת ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל. (ב) (1) לא ימונה חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי לחבר ועדת הערר; (2) לעניין סעיף זה לא יראו בשירות מילואים לפי חוק שירות מילואים, התשס"ח-2008, קשר מקצועי באופן תדיר לעניין הסייג הקבוע בסעיף 9(ב) לחוק בתי דין מינהליים, כשחבר הועדה אינו בשירות מילואים, ובלבד שעברו שנתיים לפחות מיום ששוחרר משירות בכוחות הסדירים. [לדיון: האם די בתקופת צינון בת שנה, הקיימת ככלל לגבי חברי בית דין מינהלי ביחס לרשות המנהלית?] ערר 4. (א) חייל בשירות קבע הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של גורם מוסמך בעניינים כמפורט להלן, למעט בעניין שניתן להגיש לגביו עתירה לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים או שניתן לערער עליו לפי חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985‏4, רשאי לערור על ההחלטה לפני ועדת הערר: 1) ענייני שכר וזכויות נלוות לשכר; הצעת הממשלה לעניין הזכויות: 1) ענייני שכר וזכויות נלוות לשכר, לרבות זכאות לרכיבי שכר, ימי חופשה, פדיון ימי מחלה, מענק שחרורין, וניכויים מהשכר; [לדיון: מה כוללות הזכויות הנלוות לשכר, ואיזו ערכאה תדון בזכויות הנלוות לשירות שאינן נלוות לשכר? הערה: בדיון מיום 11.1.2010 נקבע כי יפורטו נושאים שבסמכות הועדה.] 2) סיום שירות הקבע בעילה מהעילות הקבועות בפקודות הצבא. (ב) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של גורם מוסמך בעניין קבלתו לשירות קבע, רשאי לערור על ההחלטה לפני ועדת הערר. שינויים בתחולת הוראות חוק בתי דין מינהליים אושר 21.12.09 הצעה לתיקון – אושרה 11.1.10 5. על ערר ועל ועדת הערר יחולו ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, למעט סעיפים 5, 7, 20, 22 ו-45, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בחוק זה. קביעת אזור שיפוט ומקום מושב של ועדת הערר אושר 21.12.09 6. (א) על אף הוראות סעיפים 11(א) ו-12(א) לחוק בתי דין מינהליים, בקביעת אזור השיפוט ומקום המושב של ועדת הערר יתייעץ שר המשפטים עם השר. (ב) מקום מושב ועדת הערר לא ייקבע במתקן צבאי; לעניין זה, "מתקן צבאי" –מקום הנמצא בהחזקת צבא הגנה לישראל. המועד להגשת ערר אושר 21.12.09 7. (א) ערר לפי סעיף 4 יוגש לוועדת הערר, בתוך 60 ימים מהמועד שבו הומצאה לעורר ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו; ועדת הערר או יושב ראש הוועדה רשאים להאריך, מנימוקים שיירשמו, את התקופה להגשת ערר בתקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים, לאחר שניתנה לגורם המוסמך הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה. (ב) הוגש ערר במועד בהתאם להוראת סעיף קטן (א), והחליטה ועדת הערר למחוק אותו על הסף, כולו או מקצתו, בהתאם להוראת סעיף 9, יהא הרואה את עצמו נפגע מהחלטה שהתקבלה על ידי הגורם שאליו הועבר העניין לבירור, רשאי להגיש את הערר בתוך 60 ימים מיום שהתקבלה החלטתו. סדרי דין אושר 21.12.09 8. בכל עניין של סדרי דין שאין לגביו הוראות לפי חוק זה, תנהג ועדת הערר בדרך הנראית לה טובה ביותר לעשיית צדק בעניינו של העורר שלפניה, תוך מתן אפשרות לקיום בירור עובדתי ככל שהדבר דרוש, ובשים לב למניעת פגיעה הכל בלי לפגוע בפעילותו התקינה של הצבא. מחיקה על הסף אושרה 11.1.2010 9. בלי לגרוע מהוראות סעיף 24 לחוק בתי דין מינהליים, ועדת הערר רשאית למחוק על הסף ערר, כולו או מקצתו, אם שוכנעהמצאה, על פי כתב הערר או לאחר קבלת תשובת הגורם המוסמך, כי אין לוועדה סמכות לדון בעניין, או שהערר אינו מגלה עילה או שהוא טורדני או קנטרני, או אם מצאה כי ניתן לברר את העניין שלגביו הוגש הערר באופן מהיר ויעיל בפני אחד מאלה:גורם פיקודי, מקצועי או גורם מוסמך אחר; הוראת סעיף 549(1) לחוק השיפוט הצבאי לא תחול על עניין שהועבר כאמור בסעיף זה. (1) נציב קבילות חיילים; (2) גורם אחר בצבא. [לדיון: (1) האם יש הצדקה לדרוש מהחייל "למצות זכויות" לפני ההגעה לוועדה? (2) האם העובדה שאין פרקי זמן להחלטת גורמים אלה אינה עלולה לפגוע בחייל (למשל, במקרה שהוא מבקש סעד של הימנעות מסיום השירות, ועד להחלטת גורמים אלה יעבור פרק זמן שיהפוך סעד זה לבלתי רלוונטי)? (3) האם ההפניה לנציב קבילות חיילים עולה בקנה אחד עם ההוראות בחוק השיפוט הצבאי שלא רק שמצמצמות את ההזדקקות לקבילות שנתונות לסמכות ערכאות אחרות, אלא אף פוטרות מחובת הנמקה לגבי החלטות הנוגעות לפיטורים? (4) האם לא נכון לערוך הבחנה לגבי הענינים שבהם מפנים לגורמים אלה, בין הנושאים הנוגעים לשכר ולזכויות, לבין ההחלטות בעניין סיום שירות? הערה: הפניה לגורמים הנ"ל נועדה למטרות יעילות ואינה גורעת מזכויות החייל, וכי לפי סעיף 7(ב) זכותו לשוב ולפנות בערר על החלטת הגורם שאליו הופנה, וכן כי הגורם האחר בצבא הוא גורם מוסמך או גורם אחר שיוכל לתת מענה צודק – בנוסף להיותו מהיר ויעיל - לנושא].]. הצגת ראיות לפני ועדת הערר אושר 11.1.2010 10. (א) על אף הוראות סעיףפים 26 ו-28(א)(1) לחוק בתי דין מינהליים, ועדת הערר רשאית לתדון בערר על פי ראיות שהובאו בתצהירים ועל פי ראיות שבכתב אחרות שצורפו לכתבי הטענות, ואולם רשאית ועדת הערר והיא רשאית, מיוזמתה או לבקשת בעל דין, להתיאפשר חקירת מצהיר של בעל הדין שכנגד או עד שאינו מצהיר., אם סברה כי חקירתו תקדם את בירור הטענות העובדתיות המועלות בערר.ראתה כי הדבר דרוש לשם הכרעה בערר. הצעת תיקון של הממשלה: (א) על אף הוראת סעיף 26 לחוק בתי דין מינהליים – (1) ועדת הערר רשאית לדון בערר על פי ראיות שהובאו בתצהירים ועל פי ראיות שבכתב אחרות שצורפו לכתבי הטענות; (2) ועדת הערר רשאית, מיוזמתה או לבקשת בעל דין, לאפשר חקירת מצהיר, או עד שאינו מצהיר, ככל שהדבר נדרש. (ב) לא התייצב מצהיר לחקירה, בהתאם להחלטת ועדת הערר לפי סעיף קטן (א), לא ישמש תצהירו כראיה אלא ברשות ועדת הערר ומטעמים מיוחדים שיירשמו. כפיית התייצבות של עדים אושר 21.12.09 11. הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי לפי סעיף 28(ד) ו-(ה)(1) לחוק בתי דין מינהליים, יהיו נתונות לבית משפט לעניינים מינהליים. סייג לעניין החלטה על עיכוב ביצוע והחלטת ביניים אושר 11.1.2010 12. לא תקבל ועדת הערר החלטה לפי סעיפים 33 או 34 לחוק בתי דין מינהליים, אם מצאה כי יש בהחלטה כדי לפגוע פגיעה ממשית בפעילותו התקינה של הצבא. הצעת תיקון הצעת הממשלה: סעיף 12 המוצע יימחק. [לדיון: האם הצעת התיקון שבסעיף מאזנת כראוי בין הבטחת פעילותו התקינה של הצבא לבין סמכות ועדת הערר להחליט החלטות הנדרשות לטובת ההליך ושמירת זכויות החייל?] סמכות ועדת הערר אושר 21.12.09 12א. ועדת הערר מוסמכת לאשר את ההחלטה שעליה עוררים, לשנותה, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראות לגורם המוסמך והכול בגדרי סמכותו של הגורם המוסמך. ערעור ורשות ערעור אושר 21.12.09 13. (א) החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים. (ב) החלטה אחרת של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מינהליים; לעניין זה, "החלטה אחרת" – החלטה לפי סעיף 33 לחוק בתי דין מינהליים וכן החלטה בעניין חיסיון או בעניין סמכות עניינית. ייחוד הסמכות אושר 21.12.09 14. (א) בית המשפט המוסמך לדון בעתירות בעניין חיילים בשירות קבע לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בערעורים על החלטות ועדת הערר לפי סעיף 13, ולפי סעיף 28(ד) לחוק בתי דין מינהליים כפי שהוא מוחל בסעיף 11, ובמתן אישורים להחלטות ועדת הערר לפי סעיף 28(ה) לחוק בתי דין מינהליים כפי שהוא מוחל כאמור, הוא בית המשפט לעניינים מינהליים בתל–אביב. (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בעניינים כאמור בסעיף קטן (א). ביצוע ותקנות אושר 21.12.09 15. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. (ב) תקנות שיתקין שר המשפטים כאמור בסעיף 54(ב)(7) ו-(9) לחוק בתי דין מינהליים לעניין הליכים לפי חוק זה, יהיו טעונות, נוסף על אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, התייעצות עם השר. תיקון חוק בתי דין מינהליים אושר 21.12.09 16. בחוק בתי דין מינהליים, בתוספת, אחרי פרט 18 יבוא: "19. ועדת ערר לפי סעיף 3 לחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (ערר, ערעור ועתירה על החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע–2009." תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים 17. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים – (1) בתוספת הראשונה, אחרי פרט 34 יבוא: "35. חיילים בשירות קבע בצבא-הגנה לישראל – החלטה של רשות, בהתאם לפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955 (בפרט זה – חוק השיפוט הצבאי), בעניין מהעניינים המפורטים להלן, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר; לעניין זה, "חייל בשירות קבע" – חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, המשרת שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, לרבות מי שהיה חייל כאמור ושירותו הסתיים: (1) סיום שירות הקבע בשל כל אחד מאלה: (א) התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע בדרגתו או במעמדו; (ב) הרשעה בבית דין צבאי או בבית משפט בביצוע עבירה פלילית; (2) הדחה או השעיה של חייל בשירות קבע; (3) אי-קידומו בדרגה של חייל בשירות קבע; (4) אי-מינויו של חייל בשירות קבע לתפקיד או הפסקת מינויו כאמור."; [לדיון: האם בית המשפט לעניינים מנהליים הוא ערכאה מתאימה לדיון בנושאים אלה, והאם מתאימה להעמיד תחת שבט ביקורתה החלטות פיקודיות, כגון החלטה של הרמטכ"ל לסיום השירות בשל "גירוש" מהצבא, או החלטות פיקודיות דומות?] (2) בתוספת השניה, אחרי פרט 15 יבוא: " 16. ערעור לפי סעיף 28(ד) לחוק בתי דין מינהליים כפי שהוא מוחל בסעיף 11 לחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (ערר, ערעור ועתירה על החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע–2009 (בפרט זה – חוק שירות הקבע), וכן ערעור לפי סעיף 13 לחוק שירות הקבע. 17. ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה לפי סעיף 5ב(א) לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986‏5." תיקון חוק שירות ביטחון אושר 11.1.2010 18. בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, אחרי סעיף 5 יבוא: "ערר 5א. נבדק יוצא צבא או מועמד לשירות ביטחון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדה רפואית, וכן פוקד, רשאים להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית לפני ועדה רפואית עליונה, בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות). ערעור 5ב. (א) נבדק יוצא צבא, מועמד לשירות ביטחון או פוקד רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, בשאלה משפטית בלבד. (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, בתי משפט לעניינים מינהליים נוספים אשר יהיו מוסמכים לדון בערעורים כאמור בסעיף זה. (ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, בתקנות, סדרי דין, מועדים ודרך להגשת ערעור כאמור בסעיף זה." תיקון חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) אושר 21.12.09; הצעה לתיקון אושרה 11.1.2010 19. בחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985‏6 –, בסעיף 11, במקום "4(ב)" יבוא "5(ב)" ובמקום "וסעיף 6 לחוק שירות בטחון יחול" יבוא "וסעיפים 5א, 5ב ו-7 לחוק שירות ביטחון יחולו". (1) בסעיף 1, בהגדרה "חוק שירות בטחון", במקום "חוק שירות בטחון, התשי"ט-1959 [נוסח משולב]" יבוא "חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986"; (2) בסעיף 10(א)(3), במקום "40" יבוא "51"; (3) בסעיף 11, במקום "4(ב)" יבוא "5(ב)" ובמקום "וסעיף 6 לחוק שירות בטחון יחול" יבוא "וסעיפים 5א, 5ב ו-7 לחוק האמור יחולו". שמירת דינים אושר 11.1.2010 20. הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן. תחילה ותחולה 21. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (בסעיף זה - יום התחילה), והוא לא יחול על הליכים שהיו תלויים ועומדים על עניין שהדיון בו החל לפני יום התחילה.