חומר רקע
משרד המשפטים
הסניגוריה הציבורית הארצית
8 בפברואר 2010
כ"ד בשבט תש"ע
לכבוד
ח"כ דוד רותם
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
שלום רב,
הנדון: עמדה מעודכנת מטעם הסניגוריה הציבורית באשר להצעת חוק העונשין (תיקון – אינוס על ידי אישה), התשס"ט-2009
לקראת המשך הדיון בהצעת החוק שבנדון, מבקשת הסניגוריה הציבורית להביע את עמדתה המעודכנת, כדלקמן:
1. כפי שצוין בנייר העמדה הקודם שהגישה הסניגוריה הציבורית לוועדה, הסניגוריה אינה מתנגדת לתפיסה העומדת בבסיס ההצעה, לפיה יש מקום לשקול לבצע אי אילו התאמות בחוק העונשין בכל הנוגע לעבירות מין המבוצעות על ידי נשים. עם זאת, הסניגוריה סבורה כי יש לבחון האם ישנה הצדקה לגישה הגורפת שבאה לידי ביטוי בהצעת החוק.
2. לקראת המשך הדיון בהצעת החוק, סבורה הסניגוריה הציבורית כי מן הראוי להתמקד במסגרת התיקון בעבירות האינוס המבוצעות על ידי נשים בקטינים, ובהן: אינוס קטין שטרם מלאו לו 14 שנים, אף בהסכמתו (סעיף 345(א)(3) לחוק), אינוס קטין שטרם מלאו לו 16 שנים שלא בהסכמתו החופשית ובנסיבות מחמירות אחרות (סעיף 345(ב)(1) לחוק), יחסי מין אסורים עם קטין שמלאו לו 14 שנים וטרם מלאו לו 16 שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה (סעיף 346(א) לחוק) ועבירות מין במשפחה (סעיף 351 לחוק).
3. גישה זו נתמכת בשיקולים הנוגעים לשכיחות המקרים עימם מבקשת הצעת החוק להתמודד. בספרות המקצועית מקרי אינוס על ידי אישה בגברים בגירים נחשבים מקרים נדירים. בישראל, למיטב הבנתנו, לא היו מקרים בישראל בהם הפרקליטות ביקשה להעמיד לדין אישה בעבירת אינוס שבוצעה בגבר בגיר ולא יכלה לעשות כן בשל נוסחו הנוכחי של הסעיף. ויוזכר: גם במצב המשפטי הקיים, ניתן להעמיד אישה הגורמת לגבר בגיר להחדיר איבר או חפץ לגופה בעבירה של מעשה מגונה שבצידה קיים עונש מאסר חמור.
4. מנגד, נדמה כי לאחרונה רבו הדיווחים על מקרים של עבירות אינוס המבוצעות על ידי נשים בקטינים, בתוך המשפחה ומחוצה לה (כך למשל, קיום יחסי מין בין מורה לתלמיד או אינוס קטין על ידי אימו). הגם שגם מקרים אלה היו ספוראדיים, הסניגוריה הציבורית אינה מתנגדת להצעה להחיל עליהם דין שווה בחוק העונשין. כפי שעולה מדברי ההסבר להצעה ומדברים שנשמעו בדיון הקודם מפי יוזמיה, זאת גם היתה מטרתה הראשונית של ההצעה וה"תופעה" האמיתית עימה היא ביקשה להתמודד.
5. הגישה המוצעת על ידינו נתמכת גם לאחר בחינת ההצדקות העיוניות הקיימות להשוואת ההסדרים בין נשים לגברים, ובהתחשב בהבדלים הקיימים ביניהם. כך למשל, באשר לפוטנציאל הנזק הגופני והנפשי העלול להיגרם לגבר שגרמו לו לחדור בהשוואה לאישה (או לגבר) הנפגעים כתוצאה מחדירה לגופם. לעניין זה, בקרב המומחים הנוגעים לדבר לא קיימת תמימות דעים בשאלה האם הנזק שנגרם לגבר שגרמו לו לחדור אכן דומה לזה שנגרם לאישה שנפגעה כתוצאה מחדירה לגופה בכל הסיטואציות האפשריות, וסוגיה זו עדיין נחשבת לשנויה במחלוקת. עם זאת, ייתכן שאותה מחלוקת מתעמעמת בנסיבות בהן העבירה בוצעה בקטין, שכן במקרים ממין אלה אכן מתעורר החשש כי הנזק שנגרם לו עלול להיות משמעותי וארוך-טווח.
6. לגופו של עניין, הסניגוריה הציבורית סבורה כי הנוסחים המוצעים של "העושה מעשה הגורם לאדם להחדיר", ועל אחת כמה וכמה גם הנוסח החלופי של "אישה המאפשרת לאדם להחדיר", מעוררים קשיים פרשניים של ממש, בהיותם עמומים ונתונים לפרשנויות שונות ומשונות, באופן המעורר חשש כי האיסורים הפליליים שקיימים לגבי נשים יפורשו בצורה מרחיבה מידי, גם בהשוואה לאיסורים הקיימים כיום ביחס לגברים.
7. אם תתקבל הצעת הסניגוריה הציבורית להתמקד בעבירות אינוס שבוצעו בקטינים, הרי שניתן יהיה לנקוט במונח פשוט וברור יותר המתמקד באיסור על ביצוע האקט עצמו, למשל "אישה המקיימת יחסי מין עם קטין" (תוך הגדרת המונח "יחסי מין", ככל שמדובר בסעיפים אלו, כיחסים שהיו כרוכים בהחדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר מינה של האישה).
ישי שרון, עו"ד הסניגוריה הציבורית הארצית