חומר רקע

אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 1 " דו ח ועד ת ארגו אמו הציבור לפיקוח על תחו המזו המלצות להקמת רשות מזו מרכזית בישראל יועצי לועדה : פרופ ' ארנו שמשוני , פרופ ' אלכסנדר אביר תחו המז ו ה ינו תחו רב חשיבות לחברה ולמשק , א הפיקוח על תחו זה בישראל מאופיי בכשלי מתמשכי אשר אינ מטופ לי כראוי לאור עשרות שני . מטרת הדו ח " לפרוס את הסוגיות המרכזיות המצריכות שינוי בפיקוח על המזו בישראל לאור מודלי קיימי בעול ולהמלי בפני ועדת הבריאות של הכנסת על מתווה לרפורמה בפיקוח על מזו המותאמת לישראל . הועדה ממליצה לקד בישראל הקמ ת רשות מרכזית על  יונה בעלת עצמאות מנהלית ומקצועית אשר תעסוק בחקיקה , בקביעת תקני , שיטות בקרה , בדיקות ומעקב , ובהסדרת האכיפה . בדומה לפעילות רשויות מזו מרכזיות בעול , עקרונות מרכזיי ב פעילות הרשות יהיו : התווית מדיניות רב שנתית , שקיפות בכל פעולותיה וממצאיה , פעילות בקרה הנשענת על מער ניהול סיכוני המאפשר ייעול פעולות הפיקוח , ריכוז סמכויות פיקוחיות . נסיונות רבי להסדרת התחו בעבר נתקלו ב התנגדות ניכרת מצד גורמי האכיפה הקיימי שנדרשו ו ל ותר על חלק מסמכויותיה . מחדלי רבי שנחשפו בתחו ובכלל זה מחדלי שהביאו לפגיעה בנפש , לא הביאו לנסיונות ממשיי לשינוי בתחו . ארגו אמו הציבור החליט לי זו את הדיו הציבורי בתחו ובכלל זה לגבש מיתווה לשינוי בסיוע ועדות הבריאות והכלכלה בכנסת . ההצעה תועבר ג למבקר המדינה שרבי מדוחותיו עסקו בחסרי בתחו . אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 2 רקע כללי על תחו המזו והפיקוח עליו תחו המז ו כולל את ענפי החקלאות , הייצור , העיבוד , היבוא והש י ווק של מזו , את ענפי האירוח וההסעדה , לרבות ההסעדה ה מוסד י ת ועוד . לתחו המזו חשיבות עצומה עבור הציבור והמשק בגלל השלכותיו הנרחבות על הבריאות והרווחה של הציבור וג עקב חלקו הגדול בסל ההוצאות של משקי הבית ובת וצר הלאומי . " בדו ח האחרו של הממ "מ1 בנושא דווח כי מנתוני איגוד תעשיות המזו בישראל עולה כי מכירות תעשיית המזו בישראל נאמדו בשנת 2008# ב56.1 מיליארד שקלי . הפיקוח על תחו המזו מבוצע בישראל על ידי מספר גורמי ובראש משרד י הבריאות ו החקלאות , הרשויות המקומיות , משרד התמ " ת ומשטרת ישראל כשג בתו גורמי אלו קיי פיצול תפקידי , סמכויות ומידע . במקביל , הפיקוח על תחו המזו בישראל ג מורכב בהיבט החקיקה ומפוצל בי יותר מ # 200  חוקי , תקנות וצווי , שהמרכזיי בה פקודת בריאות הציבור ) מזו , ( פקודת מחלות בעלי חיי , חוק ה תקני , חוק הפיקוח על מצרכי ושירותי , חוק רישוי עסקי , והחוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיי ושל תוצרת מ החי . ג סמכויות החקיקה והגיבוש של חקיקות משנה והוראות מנהליות מפוזרות בי משרדי ממשלה ורשויות שונות . הליקויי בפיקוח על תחו המזו הכשלי הרבי בפיקוח על המזו בישראל זכו וזוכי לביקורת מתמשכת רבת שני מצד כל הגורמי המקצועיי , לרבות מבקר המדינה . נית למנות מספר סוגי עיקריי של כשלי תפקודיי שנצפו : .א חוסר בניהול מרוכז של המידע מכלל גורמי הפיקוח , הגור לכפילויות בפיקוח , לנפילה של מפוקחי בי הכסאות , לחוסר ת כנו של הקצאת המשאבי ולפגיעה קשה ביכולת לזהות בעיות וכשלי , במצב בו כל גור אינו חשו) למידע הקיי אצל גורמי אחרי . כ למשל , אי תיעוד לבדיקות אצל היצרני ואי מתודולוגיה והכוונה לבדיקות , למשל תיעדו) בדיקות בהתא לרגישות מוצרי המזו ו / או רגישות תהליכי היי צור וכד . ' בעול מקובל לבצע בדיקות על פי תוכניות , שיטות בדיקה וסדרי עדיפויות מוגדרי . חוסר ניהול מרוכז מביא לבזבוז משאבי ולפגיעה ניכרת ביכולת לאתר בעיות במהירות ובהתא גור לחשיפה מוגברת של האוכלוסיה למפגעי . .ב חוסר תאו בי גורמי הפיקוח השוני ולעתי ג בי מחוזות שוני של אותו גור ) למשל מחוזות במשרד הבריאות ( המגיע ג לכדי חוסר אחידות בשיטות הבדיקה ובמדיניות האכיפה . חוסר האחידות פרושו בהכרח שחלק מפעולות הבדיקה והאכיפה מבוצעות באופ לא תקי ולא על פי אמות המידה שקבע הגור המקצועי המוסמ . כ למשל יכול לקרות ש מפעל יצור מזו מ החי לא יקבל אישור במחוז אחד בעוד שבמחוז אחר הוא היה עומד בדרישות כיוו שבמחוז זה לא מבוצעות חלק מהבדיקות הדרושות ) דוח מבקר המדינה 54 .(ב 1 מרכז המחקר והמידע של הכנסת " , מער הפיקוח על המזו במשרד הבריאות , "15 ביוני2009 אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 3 .ג חוסר שקיפות של מידע לציבור אודות מדיניות הפיקוח , פעולות פיקוח שבוצעו , ממצאי הפעולות וצעדי אכיפה שננקטו במקרי בה היה בכ צור . העדר השקיפות מונע מהציבור מידע חשוב לגבי גופי שנמצאו אצל כשלי משמעותיי , פוגע אנושות בכושר ההרתעה של מער הפיקוח ומונע ביקורת ציבורית על השיקולי שלפיה פעילות הפיקוח עצמה מבוצעת . .ד אי אכיפה של המדיניות הפיקוחית המוצהרת אפילו על ידי גורמי הפיקוח עצמ ולמשל : מחוזות במשרד הבריאות שאינ פועלי לפי הנחיות מקצועיות של שירות המזו במת רישיו למפעלי מזו מ החי , פקחי ברשויות מקומיות שנמנעי מבדיקות תברואה בדוכני אוכל בשוק " כי א) דוכ לא יעמוד בדרישות ונצטר לסגור את כול " ) תשובת עיריית רחובות למבקר המדינה , ( אי אכיפה של ההגבלות על הוספת מי בבשר . משמעות הנורמות האכיפתיות הירודות היא זילות החוק , חוסר שיויוניות וסיכו חמור לציבור . .ה בעיות של ניגודי ענייני בפעולת גורמי פיקוח וייצוג לקוי לאינטרס הציבורי בהחלטות שונות ) למשל , היתר משרד החקלאות להשתמש בזרז הגדילה " רוקסרוז " המכיל ארס בגידול עופות (. במצב זה מתקבלות החלטות שלוקות בחוסר סבירות ולא משקפות משקל ראוי לסיכו הציבור . .ו אי בהירות של הוראות הדי וחוסר חמור בהוראות בנושאי שוני ולמשל , לא נקבעו סטנדרטי לבדיקת המוצרי , ומיושמת שיטה מיושנת בי ותר שבמסגרתה נקבעו כללי " ל חישוב " הרכב המוצרי על פי טבלאות שהוכנו בשנות ה # 50 . החוסר בהוראות יוצר מצב בו היבטי שוני וחשובי של הפיקוח על המזו פשוט לא מבוצעי כי איש לא הסדיר את הנורמות שיש לציית לה . .ז חוסר באכיפה הכוללת ענישה מרתיעה והעדר נהלי ברורי ו מחייבי של RECALL . לאור החוסר בפיקוח נרחב שיטתי , יעיל , ושקו) ההשלמה של הליקויי בהעדר ענישה מרתיעה פרושו מסר לעסקי בתחו המזו שהוראות הדי בתחו המזו ה המלצה בלבד . .ח הסירבול הרב של הפיקוח והחוסר במידע מסודר לציבור פוגע ג בציבור העסקי אשר לא מפורס עבור ו בצורה מסודרת מידע והנחיות לגבי הסטנדרטי שהוא מחויב לפעול לפיה . חלק הארי של העסקי בענ) הנ עסקי קטני שצריכי הכוונה והסברה בנושאי אלה . התוצאה המצטברת של הכשלי האמורי היא מער פיקוח שתיפקודו לקוי ו , אשר הפער בינו לבי מערכי פיקוח מקבילי בעול רק ה ול ו גדל וכל זאת באחד התחומי הרגישי והחשובי ביתר לציבור בישראל . אחת הדוגמאות לכשלי אלו היא השיהוי הבלתי נתפס בחקיקת חוק המספוא , אליה התייחס מבקר המדינה " בדו ח האחרו : בכל העול המערבי הבינו לפני שני , שהמזו המשמש ל הזנת של בעלי החיי הוא מקור סיכו פוט נציאלי לה ובעיקר מקור לזיהומי ביולוגיי וכימיי במזו האד שמקורו בבעלי חיי אלה , וביצעו שינוי יסודי של כל מער הפיקוח על המזו לבעלי החיי . בישראל לא הצליחו עד היו ליצר הסדרה דומה למרות שהוחלט על כ כבר בשנת 2002 !המשמעות היא חוסר פיקוח על הסיכוני בתח ו זה שהציבור בישראל עדיי חשו) לתוצאותיו . בואקו הפיקוחי שנוצר , חלק מה שמירה על האינטרסי הציבוריי מתקיימת על ידי גורמי פרטיי וחיצוניי למער הפיקוח , פעילות חשובה א אי בה כדי לתת מענה ממשי לבעיות בתחו : אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 4 .א חשיפות של ליקויי חמורי בטיפול במזו המתבצעות ב עיקר בידי התקשורת או בפרסו היזו ומנוהל באופ בלעדי על ידי היצרני עצמ ) מזו ללא קירור באס , שיווק בשר מקולקל בטיב טע , חריגה של עשרות אחוזי בהוספת מי לבשר , שיווק בשר שהוקפא והופשר כ " טרי " " או מיוש " ועוד (. משרד הבריאות כמעט ולא מורגש כמפקח וג כשמגיעות טענות לבעיה הוא מטפל באיטיות , או לא מטפל כלל : כ למשל , כאשר התפרסמו טענות חמורות כנגד רשת מגה על שיווק בשר מקולקל , המשרד נמנע מלבדוק את הטענות ג לאור חודשי לאחר קביעה מפורשת של שופט בית משפט השלו ברמלה , זכריה ימיני , קבע כי " מתיק החקירה עולה שלכאורה רש ת רבוע כחול ביצעה עבירות שמשרד הבריאות צרי לחקור אות , " והורה להעביר את פרוטוקול הדיו ליוע המשפטי של המשרד . .ב נוצר פער גדול ברמת הבקרה בי ייצור המיועד רק לישראל שאי בו בקרה מספקת לעומת ייצור המיועד ג לחו " ל שבו יש פיקוח ציבורי על פי תק יצוא , או פיקוח עצמי של היצרני עצמ . כ למשל , בעקיבות למקור חומרי הגל לייצור קיי פער גדול בי יצרני המשווקי לחו " ל הפועלי מיוזמת באופ מסודר ומבוקר יותר לבי יצרני מקומיי הפועלי באופ הרבה פחות מבוקר ועקיב . .ג אמו הציבור במער הפיקוח ובתעשיית המזו נפגע אנושות כ .  למשל , סימו מוצרי מזו מטעה ולא מבוסס עובדתית יוצר חוסר אמו בציבור כלפי הסימו וההבטחות השווקיות . בנוס) , פניה בתלונה למשרד הבריאות נתפסת כפעולה חסרת תכלית וכבזבוז זמ . .ד עסקי בתעשיית המזו ובעיקר הגדולי והמרכזיי שבה , הפנימו שהחסרי בפיקוח על המזו פוג עי בה תדמיתית וכלכלית , א) שלכאורה ה פועלי במסגרת נטולת " איו " רגולטורי ממשי . ריבוי חשיפת מחדלי וליקויי בתחו על ידי גורמי תקשורת הביאו לירידה מתמשכת של רמת האמו שרוחש הציבור לכלל ה יצרני והמשווקי ו זאת בעיקר בשל העובדה שהציבור אינו סומ על גורמי הרג ולציה שאמוני על הסדרת התחו ואינו יכול להבחי בי עסק הפועל בהתא לחוק לאלו המפירי את החוק ומסכני את בריאותו . העסקי הגדולי מוצאי עצמ חשופי במיוחד לתביעות נזיקיות ולתביעות בגי הטעיות , לרבות תובענות ייצוגיות ואילו עסקי קטני נפגעי כאמור בעיקר מהחו סר בהכוונה ומידע על הסט נ דנטי אשר עליה לעמוד בה במסגרת הייצור , האחסו והשווק של המזו . אלה ג אלה נפגעי ג מחוסר האמו של הציבור אשר בהעדר פיקוח מתקשה להבדיל בי יצרני , משווקי או בתי אוכל הגוני ובטוחי ל בי האחרי . בנוס) , מער הפיקוח הקיי בהיות לא י עיל , עתיר בירוקרטיה , נעדר שיוויוניות ושקיפות – כל אלה גוררי בהכרח הכבדה בעלת משקל כלכלי רב ל חברות הפועלות כדי . הבעייתיות בפיזור של סמכויות הפיקוח על תחו המזו , לצד כשלי מערכתיי בתפקוד הגורמי המפקחי זכו לביקורת מקצועית רבה לאור עשרות שני , לצד המלצ ות חוזרות ונשנות להקי רשות מזו מרכזית שתאגד בתוכה את כל הסמכויות , הידע והתפקידי בתחו . המלצות כאלה אומצו על ידי הממשלה כבר בשנת 1966 א הפעולה של ועדות מקצועיות וציבוריות שטיפלו בנושא במסגרת משרד הבריאות וכוועדות בי משרדיות ע משרד החקלאות , איינו את הה חלטות ו לא הובילו לשו שינוי מהותי . כ למשל , משרד הבריאות התחייב במפורש , בעקבות דוח מבקר המדינה לשנת 2003 ל הק י מאגר נתוני ממוחשב כדי לנצל את המידע בבדיקות הבקרה השוטפות למילוי משימותיו א לא עשה זאת . בהיעדר מאגר אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 5 נתוני , נמנע המשרד ו רס י מפ  מידע לציבור על ממצאי בדיקות . המשרד לא רק נמנע מפרסו יזו אלא ג מסרב לחשו) את הממצאי לבקשה מפורשת ועתירה לפי חוק חופש המידע ) ולמשל עת מ "8235/08 ( של ארגו אמו הציבור והתנועה לחופש המידע , בו נימק המשרד את סירובו בטענה כי דרושות מאות שעות עבודה לאיתור המידע , להבחנה בעוצמ ת הליקויי ולבירור הסתייגויות של העסקי מפרסו הממצאי . ההכרה בעול ב חשיבות הפיקוח על ענ! המזו ב מדינות המתועשות ובחלק נכבד מהאחרות הוכרה זה מכבר החשיבות העצומה ש ה ל פיקוח על תעשיית המזו בכל הנוגע להגנה על בריאות הציבור , וזאת תו הפעלת הליכי פיקוח , בקרה ואכיפה לכל אור שרשרת המזו , מהמספוא וג הירק ועד המוצר הסופי במטבח הביתי או במתקני ההסעדה למיניה , החל ממניע ת שיווק מוצרי המהווי סיכו בריאותי ומניעת מפגעי תברואה בבתי אוכל , ועד קידו תזונה נכונה ו בריאה התורמת לצמצו תחלואה . כ למשל , " בדו ח הממ " מ צוטטה ה ערכה לפיה בארה , ב" בכל שנה 76 מיליו בני אד חולי , 325,000 איש נזקקי לאשפוז ו #5,000  איש מתי בשל מחלות הנגרמות מזיהומי מסוגי שוני שמקור במזו .2 חשוב לציי כי הרגישות להעדר פיקוח גדולה במיוחד בקרב אוכלוסיות דלות  אמצעי , אשר מטבע הדברי רגיש ות יותר למחי ר המוצרי ו נ חשפ "ל ת ו סל מזו , " זול אשר מחיר ו עלול לשק) פשרה בלתי סבירה באיכותו . יתרה מזאת , אוכלוסיות כאלה לעתי פחות נגישות לשירותי בריאות ובוודאי פחות נגישות לסיוע של גורמי מקצועיי בעמידה על זכויותיה ) למשל , שירותי עו (. ד" בהתא , אוכלוסיות מוחלשות תלויות במיוחד באיכות הפיקוח על ענ) המזו וה חשופות במיוחד לפגיעה כאשר הפיקוח חסר או לקוי . זאת ועוד , במהל העשורי האחרוני חלו שינויי מהותיי באופי הפיקוח על תחו המזו : במדינות רבות בוצעו שינויי מבניי מקיפי שעיקר ריכוז הסמכויות והמידע בידי גור אחד , יצירת אחידות בנהלי , בשיטות הבדיקה ובדרכי האכיפה ויצירת שקיפות מרבית של פעילות הפיקוח . השקיפות הוגדרה כיעד מרכזי של רבות מרשויות המזו שהוקמו וכללה פרסו של כל ממצאי הבדיקות ופעולות האכיפה א ג הקמת מער הסברה וטיפול בפניות הציבור , הדרכה והסברה לעסקי בתחו המז ו ושקיפות של מער קבלת ההחלטות ברשויות , ה המרכזיות וה המקומיות , במיוחד בסוגיות רגישות בה יש חשש שגורמי בעלי אינטרס כלכלי ונגישות לקובעי המדיניות יכתיבו מדיניות הפוגעת באינטרס הציבורי . מגמה נוספת המתפתחת בעול היא הפ עלת מער ביקורת עצמית ) אכיפה פנימית ( של היצרני כקו ראשו למניעת ליקויי במזו . מנגנוני הפיקוח העצמי הפכו מקובלי בכל העול ; באירופה א) החילו חובה על יצרני ליישמ . זאת , לא כחלופה לפיקוח הרגולטור אלא כהשלמה לפיקוח . תחו נוס) בו בולטת ההתפתחות הוא הסדרה דינמית ויעילה יותר של סימו מוצרי מזו , ה מההיבט הבריאותי וה מההיבט המסחרי # צרכני ל מניעת שימוש בטענות שיווקיות מטעות . יצוי כי בבקרה על תחו הסימו יש חשיבות רבה במיוחד לשיתו) הציבור והגברת מודעותו , כיוו שחלק לא מבוטל מהבעיות , למשל בנוגע לסימו אלרגני על גבי המוצרי , מגיע לידיעת הרשויות מה ציבור . כ למשל , בפרסו של רשות המזו של אוסטרליה וניו זילנד מצוי כי שיעור השבות המוצרי )Recalls ( עקב בעיות בסימו אלרגני גדל 2 CRS Report for Congress, Food Safety: Selected Issues and Bills in the 110th Congress, January 2, 2008. אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 6 בהתמדה ובשנת2004 הגיע # ל57% מגורמי ההשבות באותה שנה , וזאת כאשר למעלה # מ60% מההשבות בתחו זה נבעו מפניות הציבור . בשני האחרו נות יורד מספר ההשבות בעניי זה , כפי הנראה עקב הטמעה משמעותית יותר של חובות הסימו של אלרגני ויישומ על ידי היצרני . שיקולי ועקרונות מנחי בהפעלת פיקוח על מזו המורכבות הגבוהה של תחו המזו המתוארת לעיל , הופכת ג את משימות הפיקוח על התחו למורכבות ורצופ ות דילמות בעלות אופי ציבורי , כלכלי ומקצועי . להל יתוארו הקווי המנחי שעל בסיס מקובל בעול לגבש את מער הפיקוח על מזו . מרכז הכובד של פעילות האכיפה  ענישה מרתיעה או שקיפות הנחת עבודה מרכזית בפיקוח על תחו המזו , כמו בתחומי אחרי , היא שלא נית לפקח בכל רגע ובכל מקו על כל פעולה ומוצר . לפיכ נדרש מנגנו הפיקוח ל י יצר כלי אכיפ ה ה כוללי הגדרת אחריות ברורה של היצרני לעמידה בדרישות החוק ולפיקוח עצמי ומ איד גיסא אמצעי להבט חת עמיד ת של היצרני בדרישות , וזאת ג באמצעות בדיקות מדגמיות . מסקירת מודלי מקובלי בעול  נית לזהות שתי גישות מרכזיות לאכיפה אפקטיבית : .א מודל אכיפה באמצעות ענישה מרתיעה של מי שאותר בבדיקות יזומות או בעקבות תלונות הציבור כמפר חוק . גישה זו מקובלת בעיקר בארצות הברית . ההרתעה מתבססת על מהירות גבוהה של הגשת האישו ופסיקה של בית המשפט , על עונשי ח מורי במיוחד ועל פרסו יעיל ונרחב של הענישה . המודל מותא במיוחד לתרבות השלטונית האמריקנית ורווח ג בתחומי פיקוח אחרי בארה "ב, למשל ברשויות המס ובאכיפת החקיקה הצרכנית . הסיכו הגבוה של העברייני שמגלמות פעולות האכיפה , הופכות את הפיקוח ליעיל ג כאשר הוא מתקיי באמצעות בדיקה מדגמית יזומה ובדיקה של פניות הציבור . כ למשל #ל , FDA  יש מער " סוכני מיוחדי " אשר לה מוקנות " כל הסמכויות החוקיות והיכולות של רשות אכיפה פדרלית מצוידת היטב ; " הסוכני " מוסמכי להשיג צווי חיפוש וצווי מעצר , לבצע בעצמ ולשאת כלי נשק ..."3 . מער הסוכני מבצע כ # 1000 חקירות פליליות בשנה , עוצר מאות חשודי ובממוצע מוביל ל #כ200 הרשעות בשנה4 .כאמור ל , מהירות ההרשעה תפקיד מרכזי ביצירת ההרתעה : דוגמא נית למצוא במקרה בו סיטונאי של בעלי חיי מכר 1000 צבי אשר היה קיי חשש שיפיצו את חיידק הסלמונלה לחנו יו ת לבעלי חיי . המכירה בוצעה ב # 3  במר2008 # וב14 ביולי2008 ה עבריי הורשע בבית משפט ונגזר דינו . 3 “FDA Law Enforcers Protect Consumers' Health Inside the Office of Criminal Investigations”, foodconsumer.org 4 ש אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 7 .ב מודל אכיפה באמצעות שקיפות הפיקוח , כמקובל ה יו ב אירופה וכ מתחייב מתקנות האיחוד האירופי ) ראה פירוט בנספח (. מדינות רבות , לרבות כמעט כל מדינות אירופה , מפעילות כיו מע ר אכיפה שהדגש המרכזי בו הוא על הרתעה ואכיפה באמצעות שקיפות . במסגרת מ דיניות השקיפות , הרשויות מפרסמות לציבור את ממצאי כל הבדיקות , את כל פעולות ההשבה ו ת סר ה מוצרי מהמדפי , ובמקרי בה הדבר רלוונטי ג את תוצאות פעולות האכיפה . יתרה מזאת , רשויות רבות מאפשרות ל ציבור להזמי עדכוני אוטומטיי על התראות , ממצאי שלילי והסרות מוצרי # למשל באמצעות RSS . בי המדינות הפועלות בדר זו # אירלנד , אוסטרליה , ניו # זילנד , פינלנד ורבות אחרות . הרשות בדנמרק הלכה אפילו צעד קדימה וחייבה את המסעדות עצמ לדווח לציבור על ממצאי הבדיקות . מהל דומה א פחות קיצוני הונהג לאחרונה ג בבלגיה , בה נית תמרי למסעדות לעמידה בתנאי תברואה גבוהי באמצעות אפשרות לסמ מסעדה העומדת בדרישות בסימ מיוחד )" סמיילי "( ועידוד הציבור , בידי רשות המזו עצמה , להעדי) מסעדות אלה על מסעדות שאינ נושאות את הסימו . המ צב בו כל אחד יכול לדעת מה מצב התברואה בבית האוכל , או אילו ליקויי נמצאו אצל יצר מזו ואילו מוצרי הוסרו מהמד) ומאיזו סיבה , יוצר תמרי אכיפתי ראשו במעלה . ברור שבמצב זה לתעשיית המזו יש אינטרס מובהק שהמידע החשו) לציבור יעיד על מצב תברואה טוב והליכי יצור וש יווק תקיני . חשוב לציי , כי בכל המודלי שנסקרו קיימת ג פעילות בתחו השקיפות וג פעילות בתחו הענישה בהיקפי גדולי משמעותית מאשר בישראל . שני התחומי משלימי זה את זה וההבדל הוא בעיקר בדגשי של מערכות הפיקוח . כ למשל , ג בארה " ב נית למצוא שקיפות רבה של פע ולות הפיקוח וא) לקבל עידכוני אוטומטיי ומנגד , רשויות מזו באירופה מפרסמות מידע מפורט ורב אודות פעולות ה אכיפה כגו הוצאת צווי סגירה , צווי תיקו מפגעי וכתבי אישו ו במקביל כמות גדולה של פעולות השבה והסרה מהמדפי . מודל הענישה המרתיעה מתבסס על יעילות גבוהה מאוד של גורמי האכיפה הפלילית , לרבות מערכת המשפט , ועל ר) ענישה גבוה ומאיי ו ה . ועדה סבורה ש מודל זה אינו מתאי , כמודל אכיפה בלעדי ב ישראל , בי היתר , בשל הבעייתיות המאפיינת את תיפקודה של מערכת האכיפה הפלילית . הועדה סבורה שיש לצייד את רשות המזו שתוק בכלי אכיפ ה מנהליי מרתיעי לצד הכלי הפליליי . לעמדת הועדה , יש לייצר מודל מעורב הכולל פרמטרי של מער אכיפה מרתיע ובכלל זה ר! ענישה גבוה ו לצד ו לתת דגש על מדיניות שקיפות שהינ ה אמצעי אכיפה מהיר יחסית ליישו שי תרו להעמקת מודעות הציבור ובעלי העסקי . מודל משולב יצ זה ור מודעות גבוהה יותר לסטנדרטי הנדרשי בקרב ה ציבור ובקרב העסקי המפוקחי וי חזק ג את הרתעת האכיפה תו תרי יצ פיקוח יעיל יותר המבוסס על סדרי עדיפויות ברורי . כ למשל , הסרת מוצרי חשודי מהמד! חייבת להיות חלק אינטגראלי ממדיניות השקיפות . אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 8 שקיפות ב פיקוח על תחו המזו חש ובה במספר היבטי בנוס! ל אכיפה : 1. שקיפות ה של החלטות , תו התבססות על מדע ומחקר , מחזק ת את אי תלות ה של הרשות המפקחת ומפחיתה את חשיפתה להטיות מצד בעלי אינטרסי , כיוו שחשיפה לביקורת ציבורית מקשה על הפעלת שיקולי זרי . כ למשל , הרשות האירית FSAI מקיימת מ כח החוק המסדיר את מעמדה הסטטוטורי ועדה מייעצת למועצת הרשות הכוללת נציגי מכול קבוצות בעלי העניי , א בנוס) לכ מפרסמת לציבור את כל הפרוטוקולי של הדיוני , את סדר היו הצפוי לדיוני הבאי , הרכב המשתתפי ועוד . ג ישיבות הועדה המחקרית של הרשות מפורסמות באותו האופ . 2. פרסו של הסטנדרטי שבה עסקי בתחו המזו צריכי לעמוד והנחיות לעמיד ת בדרישות מגביר את מודעות העסקי לדרישות ואת עמידת בה . יוזכר כי חלק ניכר מהעסקי בתחו המזו הנ עסקי קטני שאי לה מחלקות משפטיות וצוותי של טכנולוגי בתחו המזו המ , עורי בהור אות . ג בעניי זה נית ללמוד מהדוגמא של הרשות האירית , אשר מקיימת קורסי לעסקי , מפתחת מדריכי עבור ולמעשה מפעילה מער הסברה דינמי המיוחד עבור המגזר העסקי . כ למשל , הרשות מצאה כי יש בעי ית היגיינה ספציפית למסעדות של אוכל סיני ו ה פיתחו הדרכות ספציפיות לצוותי מסעדות אלו , בשפה הסינית . 3. ל שקיפות של ממצאי ה בדיקות יש חשיבות מיוחדת , וזאת ה כדי ליצור מודעות ה ציבור לנושא בטיחות המזו וה כדי לאפשר לו לבחור באופ מושכל בעסקי בטוחי . כ למשל , כאשר במדינה בה רשות המזו מפרסמת לציבור ממצאי בדיקות תברואה של כל בתי האוכל , הציבור מודע יותר לחשיבות של בדיקות התברואה ויכול לבחור באופ מושכל לאיזו מסעדה ללכת . יצוי , כי ג בישראל הוכר הצור ביצירת שקיפות של ממצאי הביקורות בתחו המזו לציבור , ולמשל הועדה ה ממשלתית לבחינת רישוי עסקי בישראל בראשות קובי הבר המליצה בדצמבר 2006 , בי היתר , להציג באתרי אינטרנט ופרסומי אחרי את ממצאי הבדיקות התקופתיות המבוצעות בעסקי אלו , ובכלל זה בדיקות תברואה . עוד עמדה הועדה על הבעיות הניצבות בפני עסקי הזקוקי לרישוי ועל הצור להעמיד לרשות מידע מפורט אודות ה נדרש מה . ביזור מול ריכוז בפיקוח על מזו  באופ היסטורי , הפיקוח על תחו המזו היה מבוזר במרבית מדינות העול ה בהיבט הגיאוגרפי וה בהיבט המהותי : התקיי פיקוח נפרד ולעתי שונה באזורי שוני במדינה , למשל פיקוח נפרד בכל רשות מקומית . בנוס) , התקיימה לפחות הפרדה בי פיקוח על גורמי הייצור במגזר החקלאי לבי התעשייני ובתי האוכל . אחת המגמות הבולטות בעול בפיקוח על מזו היא הופעה ש ל יותר ויותר מודלי של פיקוח ריכוזי ה במוב של ריכוז סמכויות הפיקוח בידי גור מקצועי אחד וה במוב של ריכוז המידע הקשור בפיקוח בידי אותו גור ) מידע אודות דרכי הבקרה וממצאי הבק רה כאחד (. כיו , ברבות מדינות אירופה קיי מער פיקוח עליו ריכוזי ולמשל באירלנד , בלגיה , פינלנד , בריטניה , צרפת ועוד . אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 9 מודל הפיקוח המבוזר  ארה "ב המסורת השלטונית בארצות הברית מאופיינת במתח שבי חתירה ליעילות להתנגדות לריכוזיות השלטו . אי זה מקרה שמודל הפיק וח האמריקני על תחו המזו הוא המבוזר ביותר בעול המערבי . הוא כולל חלוקה תפקודית של הפיקוח בי לא פחות מארבע רשויות שונות )DHHS/FDA, DOC , EPA,USDA/FSIS, ( וכמוב ג חלוקה בי הפיקוח הפדרלי לפיקוח ברמה המדינתית והמוניציפלית . נית לומר , שלאור ההרתעה הגבוהה של הענישה בארה , ב" התלות בניהול מרוכז של מער הבדיקות פוחתת במעט כיוו שאפילו דגימה פחות יעילה עדיי יכולה להרתיע את הגורמי המבוקרי ולהמריצ לציית לדרישות הדי . יש לציי שתי הסתייגויות בעניי זה : .א קיימות לא מעט בעיות בתפקוד של מער הפיקוח המבוזר על המזו באר ב "ה העומדות בבסיס היוזמה החדשה של הממשל האמריקני לבצע רפורמה נרחבת בפיקוח על המזו . חלק מההסדרה נוגע להידוק הפיקוח על מגזרי יצור מזו שכיו אינ מפוקחי באופ מספק ) למשל מקטע הטלת הביצי (. חלק אחר עוסק ביצירת מערכת ניהול אחידה ומשותפת באירועי מזו לאור חול שת הרשויות כיו בזיהוי מהיר ויעיל של מקורות זיהו וטיפול בה . .ב מהלכי אלו מהווי המש למהלכי שכבר בוצעו בארה " ב לריכוז המידע מכל גורמי הפיקוח כאמצעי לשיפור וייעול הפעילות . כ למשל , ארה " ב מפעילה אתר המרכז את כל המידע על פעולות השבה המבוצעות ג בתחו המזו וג  בתחומי אחרי על ידי כל גורמי הפיקוח והאכיפה המדינה . בכל מקרה יודגש כי רשות זו חזקה ובעלת השפעה מהותית בארה " ב ומחוצה לה אול לא נית להקיש מהצלחתו היחסית של מודל זה בארה " ב לגבי ישראל בשל השוני התרבותי בי המדינות ובמיוחד העדרה של אכיפה מרתיעה בישראל . מו דל הפיקוח הריכוזי – מדינות אירופה ומדינות נוספות ברבות מהמדינות ובה במדינות האיחוד האירופי בוצע במהל שני העשורי האחרוני מעבר ל ריכוזיות ב פיקוח על רקע משבר מתמש באמו הציבור במערכת הפיקוח על מזו לאד ולבע ח " לאחר שורת פרשיות כגו " הפרה המשוגעת , " הסלמונל ה בביצי והדיאוקסי שהוביל למסקנה שנחו שיפור דרמטי במער הפיקוח . המודל הריכוזי נבחר ממספר סיבות ובי היתר : 1. יעילות ניהולית : לאור המורכבות הרבה של הפיקוח על מזו והעובדה שמדובר בבקרה מקצועית על מגוו עצו של פעילויות ייצור , אחסנה ושווק , יש חשיבות רבה במיוחד ליצירת אחידות ושיטתיות בפיקוח , לניתוב משאבי הפיקוח באופ מושכל לפי סדרי עדיפויות מוגדרי , ולקיו מוטת שליטה קצרה ככל האפשר . 2. הבטחת רמה מקצועית גבוהה :יש צור במקצועיות גבוהה ו ב ביסוס מדעי # מחקרי של כל פעילות הפיקוח , החל מקביעת מדיניות דר גיבוש שיטות בקרה ו בדיקה ועד ניתוח מקצועי של הממצאי . 3. שיפור היכולת לאתר בעיות :במקרי של הרעלת מזו המונית , זיהוי מקור התקלה במזו הוא הלי מקובל וידוע , א) שלעתי ג אלה כרוכי במאמ ובתחקירי מורכבי ; א כיוו שהמזו הוא רק אחד משורה של גורמי סביבתיי ואחרי המשפיעי על ב ריאותנו , יש לעתי קושי ב גילוי הקשר בי אירועי קליניי לבי מזו ) למשל , לקשור בי אשפוז ו של תינוק ל בי הזנתו ב תחלי) חלב לקוי , כבמקרה אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 10 רמדיה (. לפיכ יש חשיבות בריכוז מידע אפידמיולוגי ממקורות שוני , ובמיוחד זה הקשור בגורמי הפיקוח על המזו בשלוחותיו השונות , במ ערכת אחת שתוכל להצליב נתוני בי מקרי ותצפיות שונות ולאתר במהירות ויעילות אירועי או בעיות המצריכי פעולה . 4. פיקוח על כל שרשרת המזו :אחת המסקנות המרכזיות ממשברי המזו שצוינו לעיל , היתה החשיבות של פיקוח רצי) על כל תהלי הייצור של מזו " מהרפת ועד השולח " ביד י גור אחד , קרי מעקב אחר כל מוצר מזו משלב הגידול החקלאי ועד למוצרי המזו הסופיי הנצרכי בידי הציבור ויכולת לאיתור מקור בכל מקרה תקלה . הצור ברציפות זו הוביל לאימו מסגרת פיקוחית אחת כמבנה עדי) . 5. כתובת ברורה אחת : )לבסו , כיוו שהוכרה החשיבות הרבה של הקשר ב י מער הפיקוח לתעשייה מחד , ומאיד לציבור , הועדפה הקמת מערכת ריכוזית שמהווה כתובת אחת ברורה לפניה באופ המגביר את הנוחות לתעשייה ולציבור שמתבקש להתמודד מול גור אחד בלבד . יודגש , כי ג במערכת פיקוח ריכוזית אי מנוס מ ביזור חלק מפע ו לות הבקרה , לאור העובדה שהפע ילות בתחו המזו מתקיימת בפריסה ארצית וקיימי הבדלי מהותיי בי שלבי שוני בהליכי הייצור המחייבי פיקוח א באיחוד האירופי הגיעו למסקנה ש הכרחי ש כל מער הפיקוח יפעל על פי תוכנית פעולה רב שנתית אחת ומא ו חדת כשגור אחד מוסמ לוודא שכל חלקי התוכנית מיושמי תו תאימות ושיתו) פעולה של כל הגורמי הלוקחי חלק בפיקוח . המודל המקובל הוא של גו) אחד המרכז את הסמכויות , הידע והיכולות המקצועיות והמידע , תו האצל ת סמכויות לפי כללי מוגדרי לרשויות וגורמי בקרה נוספי . דוגמא למודל אפקטיבי בעניי זה יוש באירלנד . במסגרתו הוקמה רשות מזו מרכזית #ה , FSAI ) The Food Safety Authority Of Ireland (המרכזת את סמכויות הפיקוח , האכיפה וקביעת המדיניות . ביצוע פעולות הפיקוח מתחלק בי FSAI למספר רשויות נוספות ) רשויות מקומיות , מכו התקני , משרד הבריאות , הרשות לפיקוח על הדגה ועוד (. רשויות אלו פוע לות על פי חוזי פיקוח שה חותמות עליה מול FSAI . החוזי מגדירי את הסמכות הבלעדית של FSAI בקביעת המדיניות , יעדי הפיקוח וסדרי העדיפויות , ההספק הדרוש ועוד ומעגני את מעמד הרשות החותמת מול FSAI על ההסכ כפועלת מטעמה וסוכנת שלה . מודל אחר של ריכוז פעילות הפיקוח יוש בבלגיה בה ביצעו איחוד בפועל של שלושת גורמי הפיקוח המרכזיי , מער הפיקוח על מזו במשרד הבריאות , במשרד החקלאות והמכו לבקרה וטרינרית והקימו במקומ רשות אורגנית אחת הכפופה לשר הבריאות . בפינלנד בוצע מהל דומה כשהרשות פועלת כגו) עצמאי במסגרת המער האדמיניס טרטיבי של משרד החקלאות . בקנדה פועלת הסוכנות לפיקוח על המזו CFIA , המאחדת תחת כנפיה את כל הרשויות העוסקות בפיקוח על מזו טרי ומעובד מ החי ומ הצומח , לכל שלביו לרבות יבוא ו י צוא , באחריות שר החקלאות . לעמדת הועדה , המהווה המש ישיר לעמדת אי ספור ועדות וגורמי מקצועיי שדנו בנושא בארבעי השני האחרונות , המעבר לפיקוח ריכוזי על תחו המזו הוא כור ח המציאות ובלעדיו לא נית ליצור פיקוח יעיל באמת בישראל . המודל המומל# הקמת רשות שיוקנו לה בחוק כל הסמכויות , האמצעי , המידע והידע לגבי מכלול היבטי הפיקוח על מזו לאד אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 11 ובע "ח ותהיה לה אחריות כוללת לכל פעילות הפיקוח על מזו המיועד לתצרוכת בישראל . במקטעי מסוימי ה רשות תאציל סמכויות לביצוע פעולות פיקוח ובקרה ל גורמי פיקוח שוני תו שמירה על אחריות כוללת שלה ל התווית מדיניות , קביעת יעדי פעולה ווידוא כי גורמי הפיקוח עומדי ביעדי האיכותיי והכמותיי כאחד בדומה לנהוג באירלנד ובמדינות אירופאיות אחרות . פיקוח מבוסס ניהול סיכוני ניהול הסיכוני בתחו המזו הוא הזירה שבה מתמודד הגור המפקח ע מרבית הדילמות הקשות והר גישות תו שהוא צרי לשמור על איזו בי עלות ההחלטות לתועלת מה : יצירת סטנדרטי מחמירי מדי של פיקוח יכולי לגרור עלויות עצומות לתעשיית המזו ולייקר את המזו עצמו לציבור . מנגד , פיקוח רופ) או מתירני מדי , חופ בחובו סכנות ברורות . את ניהול הסיכוני יש לבצע במס פר רמות , החל מהרמה הבינלאומית דר הרמה הארצית ועד הרמה המקומית ורמת המפעל הבודד . לצד כל אלה , הוכר בכל העול ההכרח בבקרה פנימית של המפעלי עצמ שמקובל לבצעה באמצעות תוכנית ניהול סיכוני הקרוי HACCP (Hazard Analysis and Critical Control Points) עליו יורחב ב נפרד בהקשר של אחריות העסק . יצוי , שבמדינות שונות ולמשל באיחוד האירופי מוטלת חובה על התעשייה להפעיל תוכנית HACCP ומקובל לראות במער בקרה עצמית זו חלק בלתי נפרד ממער הפיקוח על המזו . האתגר הגדול  שמירה על חוסר תלות של מער הפיקוח לנוכח המורכבות המקצועית ה גדולה והאינטרסי הכלכליי והציבוריי הגלומי במדיניות הפיקוח על תחו המזו , קיימת רגישות גבוהה של פעילות הגורמי המפקחי להטיה על ידי אינטרסי של קבוצות שונות ) חקלאי , תעשיית המזו , משווקי וכד . (' הרגישות קיימת בפ המחקרי , למשל בחשש להטיה במסקנות המחקר אוד ות הסיכו שמשק) רכיב כלשהו שתעשיית המזו מעוניינת להמשי להשתמש בו . הרגישות קיימת ג בפ של קביעת מדיניות הפיקוח ואכיפתה . דוגמא אחת מרבות לכשלי בניהול הסיכוני בישראל , נית למצוא בהתנהלות משרד החקלאות בעניי השימוש בזרזי גדילה של עופות המכילי ארס . לעניי זה יפי דברי מבקר המדינה בדו ח "59 :ב " מסיכו הדברי שפורטו לעיל מסתמ שהנהלת משרד החקלאות והשירותי להגנת הצומח העדיפו את עמדת החקלאי , ששיקולי כלכליי היו לנגד עיניה . הדבר נעשה מתו התעלמות מהדי , מהעמדה המקצועית של המשרד להגנת הסביבה ומעמדת של השו "ט, ששללו את המש השימוש בתכשירי המכילי ארס ..." לאור ה חשיבות ה רבה לחוסר תלות של הגור המפקח בבעלי אינטרסי שוני , התפתחו בעול במהל השני מודלי שוני של פיקוח מזו שמיועדי ליצר עצמאות מקצועית ומחקרית מרבית . הדוגמא המובהקת ביותר למגמה זו היא הקמת EFSA ) The European Food Safety Authority ( : הרשות אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 12 האירופאית הוקמה במטרה מפורשת להוביל את פעילות ניהול הסיכוני בפיקוח המזו האירופאי באופ עצמאי ומקצועי . הרשות אינה כפופה לפרלמנט האירופאי והיא מתוקצבת באופ עצמאי וחיצוני לתקציבו . המבנה , הגדרת התפקידי , אופ מינוי בעלי התפקידי ברשות , כל אלה גובשו במטרה מוצהרת להבטיח עצמאות מחקרית ומקצועית מלאה , לצד קיו התדיינות ע כל בעלי העניי בתחו המזו , מצד התעשייה והציבור כאחד . ג רשויות המזו שהוקמו במדינות השונות פועלות במתכונת שנועדה להבטיח המנעות מניגודי ענייני . כ למש , ל אחת המטרות המוצהרות של השקיפות המלאה של החלטות המועצה המחקרית והועדה המיעצת לרשות המזו האירית היא להבטיח שהביקורת הציבורית על הליכי קבלת ההחלטות ימנעו נזקי הנובעי מניגודי ענייני , כיוו שכל המשתתפי בפעילות הועדות הללו יודעי שכל דבר שה עושי גלוי לצ יבור . בנוס) , ג ברשויות המזו המרכזיות של המדינות השונות נית משקל מרכזי להיגוי מחקרי לפעילות הרשות , במיוחד בכל הנוגע לניהול סיכוני ולייצוג כל בעלי העניי בתחו המזו באמצעות ועדות מיעצות הכוללות נציגי מכל מגזר , לרבות נציגי הציבור . רשויות מזו הפועלת על פי עקרונות אלה קיימות באירלנד , בלגיה , פינלנד , בריטניה , צרפת ועוד מדינות רבות . למעשה , תקנות האיחוד האירופי קובעות שניהול סיכוני הוא הציר המרכזי לפעילות הפיקוח ומפרטות חובות רבות של פרסו מידע לציבור ובקרה חיצונית ופנימית שמטרותיה להבטיח ניהול עצמאי ומקצו עי של הפיקוח המתבסס בראש ובראשונה על ניתוח הסיכוני . יודגש כי בניית מער ניהול סיכוני יעיל , יקרי בהכרח על יעילות הפיקוח ובכלל זה אופי הפיקוח על עסקי : ככל שמע ר ניהול הסיכוני מובנה יותר , כ נית להסתמ על מערכי פיקוח ואכיפה עצמאיי של בתי העסק באופ שיק טי בירוקרטיה ויקצר תהליכי אישור ובקרה . שינויי במבנה תקציב הפיקוח על מזו פ נוס) של הבטחת עצמאות הרשות שתוק הוא הפ התקציבי . אחת הפעולות החשובות המבוצעות כעת על ידי הועדה , בשילוב אג) התקציבי הוא ניתוח ס ההוצאה הממשלתית והמוניציפלית על כל פעילויות הפי קוח על מזו בישראל כש , הערכה ראשונית של הועדה היא שלצור הקמת רשות מזו במתכונת האמורה לא תידרש תוספת תקציבית משמעותית בהנחה ש תקבולי אגרות הפיקוח ותקבולי מקנסות שיוטלו במסגרת פעולות האכיפה ייועדו למימו פעולות הבקרה . הערכה זו מתבססת על היתרונות התפעוליי ה ניכרי של מערכת פיקוח מרכזית המבוססת על תעדו) הפיקוח על פי רמות סיכו ומונעת כפילויות בהוצאה למטרות פיקוח . לעמדת הועדה המהל של הקמת רשות מזו מרכזית חייב להתבצע באופ שיבטיח את עצמאותה וימנע את סב ניגודי הענייני המאפיי את מער הפיקוח על מזו הקיי כ יו בישראל . לצד זאת , יש לקבוע חובות דיווח מופרטות שיוטלו על הרשות וכ חובות התייעצות ע פורומי שהרכב ישק! ייצוג נאות לבעלי העניי השוני בתחו המזו : חקלאי , תעשיית המזו , יבואני , משווקי , וכמוב נציגי הציבור . אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 13 היבטי חשובי נוספי של הפיקוח על המזו .א עק יבות )traceability ( עקיבות היא היכולת לאתר את המקור של מוצר המשווק לציבור ולהתח ק ות אחר הגורמי שהפיצו וייצרו את המוצר ואת רכיביו . כ למשל , כאשר נמצא בבדיקה של מוצר מזו כי אחד מרכיביו פגו ומשק) סכנה לציבור , דרושה לעתי לרשות המפקחת היכולת לאתר את מקור הרכ יב ולאתר מוצרי נוספי שהוא הוכנס לה . בתחו המזו קיי צור בעקיבות לגבי תוצרת חקלאית , לגבי מוצרי מזו מיובאי , ולגבי רכיבי הכלולי במוצרי המזו . תפקיד העקיבות הוא בעיקר בקרת בטיחות המזו ויצירת וודאות רבה יותר לגבי השלכות של ממצאי בעיתיי : באמצעות העקי בות , כאשר מוחלק שיש להסיר מוצר מסויי מהמד) , נית לקבוע מהי תקופת הייצור שבה יוצר המוצר באופ פגו ) ולהמנע למשל מהסרת מוצרי שאינ פגומי ( בנוס) , נית לאתר מוצרי נוספי שיש להסיר וחשוב לא פחות – לאתר את מקור הבעיה ולטפל בה . בנוס) , העקיבות יכולה לשרת את ה ציבור בשיפור המידע לצרכ אודות מקור המזו , בעיקר לגבי תוצרת חקלאית כגו עופות או ירקות . כאשר נית להבחי במקור התוצרת , יש לחקלאי אינטרס להשקיע ביצירת מוניטי של תוצרת חקלאית איכותית ובטוחה לצריכה , בעוד שבמצב בו החקלאי יודע שבכל מקרה איש לא ידע איזה עו) הו א רוכש , אי לו תמרי כזה . לצד התועלת מניהול מער עקיבות , יש לשקול תמיד ג את העלויות : למער מעקב אחר מוצרי מזו , תוצרת חקלאית ורכיבי מוצרי יש עלויות לא מבוטלות הגדלות ככל שמחמירות הדרישות . נדרש איזו עלות – תועלת בנושא העקיבות כחלק מניהול הסיכוני הכולל בתחו . קיימי מודלי שוני בעול לניהול מער עקיבות . כ למשל , דרישות עקיבות באיחוד האירופי מחייבות כל עסק בתעשיית המזו לזהות את הספקי של כל מזו , כל חיה המספת מזו ) למשל פרה ( וכל רכיב המיועד או עשוי להכלל במזו . בנוס) , עליה לזהות כל עסק שה ס פקו ל ו מוצר מזו ולהעמיד את המידע האמור לרשות הרשיות לפי בקשה . יצוי , כי קיימות דוגמאות נוספות לדרישות עקיבות המיושמות ג בישראל ולמשל לגבי תרופות ומכוניות . בשני מקרה אלה המעקב מתבצע עד הצרכ ולא רק עד הקמעונאי כפי שמקובל בתחו המזו . .ב הסדרה פעילה ודינמית ש ל חובות הסימו של מזו תחת הכותרת הכללית מוצרי מזו נכנס טווח רחב מאוד של מוצרי בעלי מאפייני איכותיי שוני , הפוני לטווח רחב של צרכני בעלי צרכי שוני : מוצרי המתאימי לצרכ אחד לא בהכרח מתאימי לאחרי וא) עלולי להוות סיכו עבור , למשל כאשר המוצר מכיל רכיבי שחלק מהציבור אלרגי לה . בהתא , יש חשיבות רבה להסדרה פעילה של תחו הסימו של מוצרי ג לגבי אלרגני וג בהיבטי אחרי , כגו תכולת רכיבי שרבי בציבור רגישי לצריכת ) למשל נתר או קלסטרול ( או סימו של הוראות שימוש ואחסנה . בנוס) , העסקי בתעשיית המזו מקדישי מאמצי רבי לבידול מוצריה בתודעת הציבור , בי היתר , באמצעות הצגת טענות איכותיות שונות על גבי המוצרי או במצגי פרסומיי . דרוש פיקוח רגולטורית מקצועי על מהימנות טענות אלה ואיסור ייחוס תכונות שאינו מבוסס דיו . בעניי זה דרוש פיקוח דינמי ומתעדכ לאור השינויי המתמידי ג בסוגי הטענות הנכללות במאמצי השיווק של תעשיית המזו וג אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 14 בתכונות המוצרי עצמ . במסגרת הפיקוח על מסרי אלה , מקובל בעול וג בישראל לכלול ג קביעת תמריצי לעסקי לעשות שימוש במסרי חיוביי שנקבעו על ידי רשות המזו לגבי מוצרי שהרשות מבקשת לעודד את הצריכה שלה מטעמי של קידו תזונה ראויה ) למשל , מסרי אודות התרומה של אכילת ירקות טריי לבריאות (. .ג הסברה וטיפול בפניות הציבור חלק ניכר מהסיכוני בתחו המזו נוגע לאופ בו הצרכ הסופי משתמש בו : שימוש לא נכו במזו בבית יכול לסכ את הציבור ג כאשר ה מוצר נמכר במצב תקי . בנוס) , יש חשיבות לעידוד הרגלי תזונה בריאה . בהתא , בפיקוח על תחו המזו יש חשיבות רבה במיוחד לקשר פעיל ע הציבור , ה בדר של מסירת מידע בדרכי הסברה שונות וה בדר של קבלת מידע ובקשת מידע מהציבור . לקשר השוט) ע הציבור באמצעות טיפול בפניו ת יש חשיבות כאמצעי לאיתור מהיר של בעיות וג כדר ליצור דו שיח ע הציבור ולהכנס לתודעתו ככתובת למידע על תחו המזו . .ד אחריות העסק הפיקוח החיצוני של רשויות המזו אינו תחלי) לפיקוח שוט) וקפדני שמבצעי העסקי בתחו המזו עצמ לגבי פעילות . עסק בתחו המזו חייב ל עמוד בדרישות מחמירות בעניי כל תהליכי הייצור , האחסו , ההובלה והשווק של מוצרי המזו . בנוס) , התפתחה בעול מתכונת לפיקוח עצמי המבוססת על מערכת HACCP ) Hazard Analysis Critical Control Point ,או ניהול סיכוני בנקודות קריטיות , ( המונחית על ידי העקרונות הבאי : 1. ביצ וע סקר סיכוני מדעי ושיטתי – מיפוי תהליכי הייצור בה מתרחשי סיכוני ותיאור פעולות מניעה לסיכוני אלו . 2. איתור נקודות בקרה קריטיות ) #Critical Control Points (CPC . 3. הגדרה עבור כל נקודת בקרה גבול קריטי # טווח אשר בחריגה ממנו המוצר יחשב לא בטוח . 4. קביעת אמצעי ונהלי לניטור בנקודות הבקרה . 5. קביעת הפעילות המתקנת הדרושה כשנמצאת סטיה מהגבול הקריטי . 6. תיעוד כל הפעולות הננקטות בכל שלבי התהלי והבקרות . 7. קביעת נהלי לאימות שהמערכת ותהליכיה פועלי כנדרש . ה נהלי לביצוע פעולות מתקנות צריכי לכלול , בי היתר , את פעולות הדיו וח לרשות המזו והפרסו של מידע לציבור וכמוב ביצוע מהלכי של הסרת מוצרי מהמד) והשבת מוצרי כשיש בכ צור . כאמור , במסגרת פעולות רשויות מזו בעול ליצירת שקיפות בתחו , ה מרכזות בעצמ את כלל המידע א על זהרות והתראות מזו לציבור , לרבות אלו שהחלו מתהליכי הביק ורת העצמית של העסקי בתחו המזו . הרשויות ג קובעות את הכללי לגבי האופ בו יש לפרס מידע על כל ממצא , בהתא לניתוח הסיכוני שהוא משק) ומבצעות את הפרסו בעצמ במקרי אלה , לצד פרסומי יזומי של העסק . )recalls.gov בארה , ב" אתרי רשויות המזו במדינות אירופה , בני וזילנד ואוסטרליה ועוד .( אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 15 ניסיונות חקיקה קודמי בתחו הפיקוח על המזו לאור העניי הציבורי הרב בתחו המזו והכשל המתמש של הממשלה בקידו שינויי הכרחיי במער הפיקוח , בוצעו לאור השני בכנסת מספר ניסיונות לקד רפורמה בפיקוח באמצעות חקיקה . כ בשנת 1998 נידונ ה הצעת חוק רשות המזו של ח " כ ראוב רבלי . בשני 2002 , 2003 הונחו הצעות חוק רשות המזו נוספות את הראשונה הגישו חה " כ אברה יחזקאל ויהודית נאות ( ל"ז) ואת השניה הגישו חה " כ אית כבל , שלו שמחו , נסי דה , יאיר פר , ענבל גבריאלי ורש) ח . הצעות החוק כול מתבססות על העיקרו החשוב של ריכוז פעילות הפיקוח על מזו והקמת רשות מזו מרכזית . ההצעות ג כוללות מנגנוני שנועדו להגביר את ייצוג הציבור בפעילות הפיקוח ולמשל , באמצעות צירו) נציג ציבור ונציגי מהממסד האקדמי ובאמצעות הקמת ועדת ערר שחבריה מיצגי את התעשייה ואת ציבור ה צרכני . ע זאת , הצעות החוק הקיימות חסרות במספר היבטי מהותיי שיש לתק במהל החקיקה שמו צע לקד : .א הצעות החוק עוסקות במזו א ללא התייחסות מספקת לנושא הפיקוח על הגידול החקלאי . כ למשל , נושא כגו הפיקוח על זרזי גידול לעופות המכילי חומר מסרט עלולי לפול מחו לגדרה של פעילות רשות המזו א תוק במסגרת המצומצמת הקיימת בהצעות החוק . .ב בהצעות חסרה הגדר ת חובות שקיפות שיוטלו על הרשות : יש לקבוע במפורש בחקיקה חוב ת פרס  ו מידע לציבור אודות ממצאי בדיקות , פעולות אכיפה , יעדי הפיקוח שקבעה הרשות ומיד ת העמ ידה בה . .ג כדי להבטיח את עצמאות הרשות מחד גיסא ומאיד גיסא , לוודא שהיא תמלא את מכלול התפקידי הדרושי חשוב להגדיר בצורה ברורה את התפקידי בחוק עצמו ולהותיר לרשות לקבוע את יעדי הפעולה שלה במסגרת התוכנית שתגבש כדי למלא את התפקידי שנקבעו לה . במקביל יש ליצור התאמה מלאה של הסמכויות שי ואצלו לה לתפקידי . מרכיב מרכזי בהבטחת העצמאות והמקצועיות הוא פרסו תוכנית עבודה מפורטת ודיווח על מידת העמידה בה , כמקובל באירופה וארה . ב" .ד להרכב המועצה המנהלת את הרשות יש השפעה מכרעת על מידת העצמאות ושיקול הדעת המקצועי של הרשות . כ למשל , בהצעת החוק שנידונה ב שנת 1998  הוצע הרכב בעייתי של המועצה שכולו נציגי הממוני כנציגי הממשלה או התעשייה ) למעט נציג אחד של מוסדות ההשכלה הגבוהה ( וחלק מחברי המועצה ה מנהלי גורמי הפיקוח שהרשות אמורה לקבל אחריות על אכיפת החוק בידיה . בהצעת החוק משנת 2003 נכלל מודל שיש בו הגנה רבה יותר על עצמאות הרשות וכללה צירו) של חבר המועצה הממונה על ידי נציגי צרכני ומשקל רב יותר לנציגי מערכת ההשכלה הגבוהה . מסקירה של מודלי מהעול נית לראות שנושא זה מקבל חשיבות מרכזית , למשל בהקמת רשות לניהול סיכוני מזו באירופה )EFSA ( תו קביעת תנאי ס) של רקע מקצועי # אקדמי לבעלי התפקידי המרכזיי וחוסר כפיפות מקצועית ותקציבית של הרשות לפרלמנט האירופי . כמתואר לעיל , אי די בהחלטה על הקמת רשות מזו מרכזית באמצעות חקיקה ויש צור במספר החלטות עקרוניות וחשובות לגבי המתווה לחקיקה . ע סיו הדיוני בועדות העבודה , הרווח ה והבריאות וועדת הכלכלה של הכנסת וקבלת ההחלטות לגבי המתווה , ינסח ארגו אמו הציבור הצעת חוק ברוח החלטת הועדה והעקרונות המנחי שיאומצו לפעילות הרשות . אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 16 המלצות הועדה בדבר הסדרת הפיקוח על תחו המזו אי חולק על כ שמער הפיקוח על מזו בישראל לקוי ויש לבצע בו ש ינויי מערכתיי נרחבי . כמתואר לעיל , כל הועדות המקצועיות שעסקו בנושא במהל כמעט יותר מארבעה עשורי הגיעו למסקנה זו . לנוכח הפער הניכר בי ההסכמה על צור בשינוי לצעדי שנקטו בפועל המסתכמי בכמעט כלו , ממליצה הועדה שועדת הבריאות של הכנסת תקד חקיקת חוק רשות מ זו מרכזית ) להל : " חוק הרשות "( בהתא למתווה שיפורט להל . המלצה זו נובעת מהערכת הועדה , לאור נסיו העבר , כי הסיכוי שמשרדי הממשלה הרלוונטיי יקדמו רפורמה ראויה ורצינית , נמו מאוד . המתווה המומל# להפעלת הפיקוח 1. רשות המזו המרכזית שתוק תקבל את מלוא הסמכויות לקב יעת מדיניות בכל ההיבטי הבריאותיי והאיכותיי של תחו המזו , לרבות הפיקוח הכולל על המגזר החקלאי בתחו המזו לאד ולבע ח " ולאכיפת המדיניות . 2. הרשות תפרס תוכנית כוללת , מאוחדת ורב שנתית לפיקוח על כל תחו המזו , המבוססת על ניתוח סיכוני מפורט . הרשות תקבל את מלוא הסמכויות והאחריות לייש ו  התוכנית : a. כל גורמי הפיקוח והמעבדות , לרבות החיצוניי לרשות , יהיו כפופי ל ה בכל הנוגע לתוכנית הפיקוח על תחו המזו וי פעל ו על פי הנחיותי ה ובהתא לחוזי מפורטי שיכרתו עמה . b. )כל המידע הנאס) מכל גורמי הפיקוח ומהגורמי המפוקחי יאס , יבו קר וינוהל ברשות . c. תקבע חובת דיווח לרשות ג לגורמי רפואיי במקרי בה יש חשש לבעיות ע מזו . d. הרשות תדאג לתיאו ואחידות בפעילות גורמי הפיקוח , לרבות קביעת תוכניות עבודה רב שנתיות , פירוט מדוייק של המשימות שיבצע כל גור השות) לפעולות הפיקוח וסדרי עדיפוי ות במסגר ת החוזה שיכרת עמו . בכלל זה תבטיח הרשות כש ירו ת מקצועית והעדר ניגודי ענייני בפעיל ו ת כל ה גופי הכפופי לה והצוות הפועל מטעמ . e. הרשות תקבע כללי תיעוד ודיווח שיכולו על כל העוסקי בתחו המזו באופ שיבטיח פיקוח יעיל ומוטת שליטה מיטבית על סיכוני מזו . 3. בראש הרשות תעמוד מועצה של אנשי מקצועי ומחקר מובילי בהרכב שישק) את כלל התחומי המקצועיי הדרושי . חברי המועצה יתחיבו לפעול בהעדר ניגוד ענייני ולהשעות עצמ מדיו בכל מקרה שבו יש חשש לניגוד ענייני . 4. בחוק הרשות יעוג מעמדה כרשות עצמאית שאינה כפופה למשרד ממשלתי , בדומה ל רשות להגבלי עסקיי . 5. יקבע לרשות תקציב רב שנתי בחוק ותינת לה סמכות לגבות אגרות עבור פעולות פיקוח , כל זאת באופ שימנע איו על עצמאותה . 6. השיקולי שינחו את הרשות בפעילותה יעוגנו בחוק הרשות ויכללו , לכל הפחות : אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 17 a. מניעת סכנה לבריאות הציבור מייצור , יבוא , עיבוד , הכנה , שיווק , מכירה , החסנה , הפצה , הובלה ואריזה של מזו שנועד למכירה למאכל אד . ניהול הסיכוני יתחשב , בי היתר , בנסיו עבר לגבי מידת העמידה של כל גור מפוקח בדרישות ו אמינות מערכת הבקרה העצמית . שלו b. הגנה על האינטרסי של ציבור הצרכני לרבות בתחו סימו ה מזו . c. קידו מדיניות תזונה שיתווה משרד הבריאות d. מניעת סכנה לבריאות הציבור משימוש לקוי במזו בידי הציבור . e. יצירת שקיפות מירבית של פעילות הפיקוח בתחו המזו , של גיבוש מדיניות פיקוח , של סיכוני ומידע נוס) החיוני לציבור ו / או למגזר העסקי . 7. הרשות תוסמ לקבוע כללי והוראות פעול ה שיחולו על העסקי בתחו המזו , ובי היתר : a. חובות הדיווח לרשות ולציבור שיוטלו עליה . b. חובת פיקוח עצמי במתכונתHACCP שתחול על כלל תעשיית המזו או על חלקי ממנה לפי שיקול דעתה המקצועי . c. חובות תיעוד שיבטיחו יכולת בקרה נאותה של פעילות תעשיית המזו , לרבות עקיבות מלאה עד למשווק . d. חובות תשלו אגרות בגי בדיקות e. הרשות תוסמ להפעיל סנקציות מנהליות כנגד עסקי שיפרו את החובות 8. הרשות תפעיל מער לטיפול בפניות הציבור לרבות פניות מציבור העסקי 9. תפקידי הרשות המרכזית למזו יהיו : a. הערכת סיכוני ממזונות ומקורות מזו b. אחריות כוללת ל בריאות הציבור בתחו המזו לרבות אחריות הנוגעת למחלות משותפות לאד ח " בע ו המשמשי לייצור מזו c. בנצ ' מרקינג ) כיול ( לפעילות המעבדות בתחו המזו # קביעת תקני לייצור המזו ולבדיקתו ) בי היתר לקביעת הרכיבי המסומני עליו והער התזונתי , ( בדיקת יישו התקני בפועל במ עבדות d. ביצוע מחקרי , לרבות הזמנת מחקרי מהאקדמיה ולרבות יכולת להפריד בי שלב הדגימה לשלב הבדיקה באופ שימנע ניגודי ענייני ) המעבדה לא תדע מה היא בודקת ( e. ניטור ופיקוח על התנהלות תעשיית המזו ) יצרני , שרשרת הובלה ואחסו ומשווקי לרבות בתי אוכל (. הפיקוח יכול לה תבצע על ידי גורמי חיצוניי לרשות ) למשל פקחי ברשויות המקומיות ( א כאמור הרשות מפקחת על המפקחי f. הכשרה והסמכה של העוסקי בפיקוח על מזו ) פקחי , וטרינריי רשותיי וכד '( g. פיתוח תוכניות חרו רלוונטיות והערכות להפעלת אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 18 h. ייצוג במישור הבינ " ל בנושא בטיחות מזו וניהול מער שיתופי פעולה בינלאומי בנוגע לסיכוני מזו . i. אישור שיווק מזו לבע ח " ותרופות וטרינריות j. יצירת שקיפות של הפיקוח על מזו לציבור k. פיקוח על מסרי הנלווי לשיווק מזו ו / או מסומני על גבי אריזות מזו וזאת כדי למנוע הטעיות וכדי להבטיח אפשרות בחירה מושכלת של הציב ור במזו . בי היתר תוסמ הרשות לאשר לעסק שימוש במסר לאחר בחינה מקצועית של הביסוס המחקרי של המסר . 10 . בחוק הרשות תעוג ג זכות ערעור על החלטות הרשות לערכאה שתוק לצור זה . תפקידי הרשות בנוגע ליצירת שקיפות : .א פרסו תוכנית עבודה רב שנתית מפורטת לכל פעילות הפיקוח על תחו המזו לרבות :
סקירת כלל תחומי הפיקוח , הסיכוני והשיקולי הנוספי העומדי בבסיס היעדי האסטרטגיי שנקבעו לתוכנית
פירוט היעדי האסטרטגיי שנקבעו והמדדי לבחינת העמידה בה ופירוט תוכניות חירו שגובשו לרבות דרכי המימוש שנקבעו לה
תיאור מפורט של כל ה פעיל ויות ושיטות הפעולה הכלולות במער הפיקוח , לרבות הבהרה מי הגור המבצע בפועל כל משימה
פירוט הכשירות של כל חלקי מער הפיקוח לביצוע הפעילות מבחינת אמצעי ומבחינת הכשרה מקצועית .ב העמד ת מידע לרשות ציבור הצרכני אודות :
ממצאי ביקורות , לרבות התראות והחלטות על הסרת מו צרי מהמדפי והשבת מוצרי
היק) פעולות אכיפה שמבצעת הרשות
מדיניות אכיפה ודרכי הפעולה של הרשות ושל מחלקת פניות הציבור
הסברה אודות זכויות הציבור ואודות תזונה נכונה
החלטות המועצה של הרשות
מחקרי הרשות ומסקנותיה .ג העמד ת מידע לרשות ציבור העסקי אודות :
כל דרישות הדי והנהלי הרלוונטיי
מדריכי להתנהלות כדי בתחו המזו
הנושאי בה הרשות יכולה לסייע בהכשרה וייעו אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 19 .ד הגשת " דו ח שנתי לכנסת הכולל :
שיקו) עוצמת הבעיות הנצפות בשוק המזו על פי המידע הנאס) ברשות ובפילוח לפי סוגי בעיות וקבוצות נפגעות בציבור ,
פעולות אכיפה תו ו צאות הפעולות
מידת עמידה ביעדי השנה המדווחת ו יעדי השנה הבאה
המלצות חקיקה ו פעולות הסדרה
פעולות הסברה והדרכה אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 20 נספח  מודל הפיקוח על מזו לאד ובע ח " של האיחוד האירופי האיחוד האירופי קבע סטנדרטי מחייבי לפיקוח על מזו במדינות האיחוד וג סטנדרטי מחייבי ב" מדינות שלישיות " המעוניינות לייצא לאיחוד . הסטנדרטי נקבעו ב תקנות הקהיליה האירופית 882/2004 ופירוט נוס) של הנחיות יישו נקבע במסמכי נוספי לה . ל תיאור חלק קט מהוראות התקנות : .א התקנות קובעות את מרחב הפעולה של פיקוח על מזו לאד ולבע :ח" 1. מניעה והפחתה של סיכ וני לאנשי ובע " ח באופ ישיר , ובעקיפי דר הסביבה 2. הבטחת התנהלות הוגנת של המסחר במזו לאד ולבע ח " והגנת האינטרסי של הצרכני , לרבות בנושא סימו ובצורות אחרות של מידע לצרכ . .ב בתקנות מוגדרות פעולות הפיקוח על המזו הנדרשות מהמדינות החברות . אחד מהמרכיבי העיקריי  במער זה הוא ה " רשויות המוסמכות " בכל אחת מהחברות " ג . מדינות שלישיות " נדרשות לקיי " רשות מוסמכת " כנ " ל א ברצונ לייצא למדינות הקהיליה האירופית . .ג הרשות המוסמכת היא הגור המופקד על יישו פיקוח שיבטיח עמידה בדרישות החוק . הרשות המוסמכת חייבת לדאוג : 1. לאפקטיביות מרבית של פעילות הפיקוח ולהתאמה מרבית שלו לצורכי והערכות הסיכוני 2. להעדר כל ניגודי ענייני בפעולת הצוות המפקח 3. שיש למער הפיקוח גישה לתשתית נאותה של מעבדות , אמצעי בדיקה , מתקני , ציוד וסגל מספק בהיקפו והכשרתו כדי שמער הפיקוח יוכל לבצע בהצלחה את משימותיו 4. שיש למער הפיקוח את מל ו א הסמכויות הדרושות לביצוע הפיקוח 5. קיומ של תוכניות חרו רלוונטיות והערכות מתאימה להפעלת 6. שכל העוסקי בתחו המזו יהיו כפופי על פי חוק לחובות בקרה מצד גורמי הפיקוח ושיהיו מחוייבי לסייע בכל דר דרושה בביצוע פעולות הפיקוח ) למשל , באמצעות ני הול מער תיעוד מספק לפעילות ( .ד כברירת מחדל , רשות זו היא רשות המזו המרכזית א נית לקבוע לגבי מקטעי ספציפי של פעילות הפיקוח רשות אחרת שתשמש רשות מוסמכת . העברת סמכויות מרשות המזו המרכזית תבוצע בכפו) לכ שיקבעו הסדרי יעילי ואפקטיביי לתיאו בי רשות המזו המרכזית לרשות המוסמכת האחרת .ה בנוס) , כאשר יותר מאג) אחד ברשות מוסמכת מוסמ לבצע פעולות פיקוח חובה ליצר מער תיאו יעיל ואפקטיבי ג בי כל האגפי הרלוונטיי בתו הרשות . .ו מער הפיקוח חייב לפעול באופ עקבי ובתדירות סבירה על בסיס הערכת סיכוני ובמסגרת זו יש לקח ת בחשבו בעת בהפעלת תוכנית הפיקוח : אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 21 1. סיכוני שזוהו הקשורי למזו או רכיביו , לבע , ח" ליצר או משווק מזו , לתהליכי , חומרי או פעילויות שעלולות להיות להשפיע על בטיחות מזו , בטיחות בע " ח או רווחת בע .ח" 2. ניסיו עבר ע כל אחד מהעסקי בתחו המזו בכל הנוגע לעמידה בדר ישות הדי בתחו המזו 3. אמינות הבדיקות העצמיות של כל גור בענ) המזו 4. כל מידע נוס) שיכול להעיד על אי עמידה בדרישות הדי בתחו המזו .ז רשויות מוסמכות חייבות להפעיל מער בקרה עצמית לוודא עמידה בסטדנרטי המחייבי , או לאפשר בקרה חיצונית . ממצאי הבקרה יהיו שקופי ונת וני לביקורת קפדנית ודקדקנית של גורמי חיצוניי לרשות .ח פעילות הפיקוח צריכה להתקיי ללא התראה מוקדמת ככל שהדבר נית .ט רשות מוסמכת חייב להבטיח איכות , עיקביות והעדר הטיה בפעולה של כל אחד מהדרגי המבצעי מטעמה פעולות פיקוח בפועל , לרבות עמידה בכל הסטנדרטי שהרשות המסומכת עצמה מחוייבת בה כמפורט לעיל . .י רשות מוסמכות לא יכולה להאציל לגור אחר את הסמכות לטפל במקרי בה נמצא כי עסק בתחו המזו הפר את הוראות הדי . יא רשות המאצילה סמכות לביצוע בדיקות לגור בקרה כלשהו תעשה זאת בכפו) לתנאי הבאי : 1. יוכ תיאור מפורט ומדוייק של המש ימות שיוטל על גור הבקרה לבצע והתנאי שבה יש לבצע כל משימה 2. הרשות תקבל הוכחות לכ שלגור הבקרה : a . יש את המומחיות , הציוד וההערכות המבנית הדרושי למילוי המשימה b . יש סגל מספק בהיקפו והכשרתו c. אי ניגודי ענייני ביחס לביצוע המשימות 3. גור הבקרה חייב לעמוד בסטנדרטי הק בועי בתק הקהילה האירופית 45004 EN " קריטריוני לפעולת גורמי פיקוח /ו " או בסטנדרטי מקבילי ) מעבדות שמואצלות לה סמכויות בדיקה כפוופת לסטנדרטי אחרי ( 4. גור הבקרה מעביר לרשות המוסמכת את ממצאי הבדיקות באופ סדיר ועל פי בקשה . בכל מקרה בו נמצאו הפרות של הוראות הדי אצל הגור המבוקר או שיש חשש להפרת די יועברו הממצאי לרשות המוסמכת באופ מיידי 5. הרשות המוסמכת תבצע פעולת ביקורת על תפקוד גור הבקרה . א הוא לא יתק במהירות ויעילות ליקויי שנמצאו בפעולות הפיקוח עליה לבטל את הסמכתו ללא שיהוי 6. ימסר דיווח למנהלת הקהילה האי רופית על כל הסמכה של כל גור בקרה תו פירוט המשימות שאותו גור הוסמ לבצע אמון הציבור חברה לתועלת הציבור ) מלכ (ר" לבונטין 30א " ת65116 • : טל03-5606069 • פקס : 03-5601384 • www.emun.org • [email protected] 22 . יב הפיקוח על מזו יבוצע תו הקפדה על שקיפות מרבית . בי היתר הרשויות המוסמכות יעמידו לרשות הציבור במועד מוקד ככל האפשר : 1. מידע על פעולות הפיקוח של הרשויות המוסמכות והגורמי הפועלי מטעמ ואודות האפקטיביות של פעולות אלה 2. בכל מקרה בו קיי בסיס לחשד שמזו לאד או בע "ח עלול לגרו לסיכו בריאותי לאנשי או בע ח " יפורס מידע לציבור באופ שיקבע בהתא לחומרת הסיכו , תו מת מידע ספציפי ככל הנית על המזו או סוגי המזו הרלוונטיי , אופי הסיכו והצעדי הננקטי לטיפול בבעיה . . יג לצד אלה נקבעה חובת שיתו) הציבור בכל תהלי חקיקה בתחו המזו אלא א יש דחיפות המונעת אפשרות לבצע שימוע ציבורי טר ביצוע מהל החקיקה וההסדרה . . יד כל מדינה חייבת לגבש ולפרס תוכנית רב שנתית אחת ומאוחדת לכל מרכיבי הפיקוח על תחו המזו . . טו המדינ ה מחוייבת לפעול באופ מתמיד ליישו התוכנית ולעדכונה . התוכנית תכלול , בי היתר : 1. פירוט היעדי האסטרטגיי של התוכנית והבהרה כיצד סדרי העדיפויות שנקבעו לפעולות הפיקוח והקצאת המשאבי משרתי יעדי אלה . 2. סיווג הסיכוני של כל הפעילויות הרלוונטיות לפיקוח 3. פירוט הרשויו ת המוסמכות בכל תחו ברמה הארצית , אזורית ומקומית והמשאבי העומדי לרשות כל אחת מה 4. תיאור מער הארגו והניהול של כל גורמי הפיקוח ברמה הארצית , האזורית והמקומית , לרבות גורמי פיקוח הפועלי במוסדות מפוקחי ספציפיי 5. תיאור מערכות פיקוח המיושמות במגזרי פעילות שוני בתחו המזו ומער התיאו של הפעילות בי רשויות מוסמכות שונות בכל נקודות ההשקה של פעילות 6. פירוט המשימות שהרשויות הסמיכו גורמי בקרה לבצע מטעמ 7. פירוט השיטות בה מובטחת העמידה בדרישות האפקטיביות , האמינות וההתאמה של תוכניות הפיקוח להערכת הסיכוני 8. פירוט ההכשרה של הסגל המבצע את פעולות הפיקוח 9. פירוט הפעילויות בתחו המזו שקיימת חובת תיעוד לגביה , לרבות חובות הדיווח של כל רשות מוסמכת על פעולות הבקרה שלה וחובות הדיווח והתעוד של העוסקי בתחו המזו עצמ 10 . תיאור תוכניות חירו שגובשו למקרי חרו של הפצת מחלות בידי בע א , ח" ירועי זיהו וכד '. 11 . מער הפעולה של עזרה הדדית בי הרשויות המוסמכות וגורמי הפיקוח הכפופי לה . . טז נקבעה רשימה מפורטת של מאות פעולות פיקוח בתחו המזו ע שיעורי עמלה מינימליי שיש לגבות עבור כל פעולה . יז עלויות של טיפול בממצאי ליקויי יוטלו באופ מלא על העסק