חומר רקע

משרד המשפטים הסניגוריה הציבורית הארצית 25 בינואר 2010 י' בשבט, תש"ע לכבוד ח"כ דוד רותם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט שלום רב, הנדון: הערות הסניגוריה הציבורית באשר להצעת חוק העונשין (תיקון – התחייבות להימנע מעבירה), התש"ע-2009 הסניגוריה הציבורית תומכת בהצעת החוק שבנדון ומבקשת להוסיף את הערותיה, כדלקמן: 1. הסניגוריה הציבורית תומכת בעיגון האפשרות להטיל התחייבות להימנע מעבירה גם במקרים החריגים של "אי-הרשעה", כאשר בית המשפט קבע כי הנאשם ביצע את העבירה אך מחליט להימנע מהרשעה בהתאם לכללים המנחים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון (ר' רע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337). 2. לעניין זה יוער, כי יש מקום לשקול לשנות את נוסחו של סעיף 72 המוצע, כך שבמסגרת סעיף זה תוענק הסמכות לבית המשפט להימנע מהרשעה. כפי שציין כב' השופט לנדמן מבית משפט השלום בת"א בת"פ 3492/05 מדינת ישראל נ' שלום לוי (פורסם בנבו, החלטה מיום 20.9.07): "סמכות בית המשפט להימנע מהרשעה, כפי שהובהר בעניין מיסיליו, חייבת להתבסס על מקור חוקי מפורש. הוראת חוק המתייחסת לתוצאת אי הרשעה, אינה מקנה סמכות שלא להרשיע, סמכות שצריכה עיגון חוקי מפורש. לאחרונה נקוטה על ידי התביעה דרך, המעוגנת בהנחיות, על פיה במקרים חריגים ומתאימים, היא מסכימה לאי הרשעה והתחייבות להימנע מעבירה, מכח סעיף 73 לחוק העונשין ... כפי שהבהרתי בעניין מיסיליו, גם אם דרך זו ראויה מבחינת תוצאתה, אין היא עומדת במבחן משפטי, שכן סעיף 73 לחוק העונשין דן בתוצאת אי הרשעה ולא בסמכות שלא להרשיע ... גם הנוסח המוצע בסעיף 72 על פי התזכיר, אינו מקנה סמכות לבית המשפט שלא להרשיע, אלא דן בתוצאה אפשרית, של סיום ההליך בהתחייבות להימנע מעבירה, לאחר שהנאשם לא הורשע (מכח סמכות שאמורה להישאב ממקור עצמאי). יתכן שיש מקום להעניק סמכות לבית המשפט שלא להרשיע, מכח סעיף 72 עצמו ונראה כי גם רשויות התביעה סבורות שיש להקנות סמכות זו, ללא צורך בהסתייעות בסעיף 1 לפקודת המבחן, היינו ללא קבלת תסקיר שירות מבחן (מה עוד שהסתייעות בפקודת המבחן אינה מאפשרת סיום הליך באי הרשעה כאשר תלוי ועומד נגד הנאשם מאסר מותנה). לפיכך, מן הראוי כי עורכי תזכיר החוק יבחנו האפשרות לשינוי נוסחו של סעיף 72 המוצע, כך שיקנה סמכות לבית המשפט שלא להרשיע נאשם, מכוחו של סעיף 72 עצמו". 3. באשר לביטול האפשרות להטיל התחייבות על נאשם שזוכה או לא הורשע, אנו מקבלים את הגישה העקרונית לפיה לא ראוי להטיל התחייבות על מי שזוכה על ידי בית המשפט, וזאת מכיוון שהתחייבות להימנע מעבירה מהווה עונש לכל דבר ועניין. 4. עם זאת, לצד ההצעה לבטל את סעיף 73 לחוק המאפשר הטלת התחייבות על נאשם שזוכה או שלא הורשע, יש מקום לשקול לדעתנו להותיר, לכל הפחות, את האפשרות להטיל התחייבות על הנאשם במקרים בהם התביעה מחליטה לחזור בה מכתב האישום מכח הסכמת הצדדים (ר' סעיף 94(ב) לחסד"פ), והחזרה הביאה לביטולו של כתב האישום (להבדיל מזיכויו של הנאשם). 5. מניסיוננו המצטבר, ישנם מקרים בהם הצדדים מגיעים להסכמה על סגירת התיק, במסגרתה גם מוטלת על הנאשם התחייבות להימנע מעבירה, וזאת בעיקר כשמדובר בנאשמים קטינים וכשהתיקים אינם בעלי עניין לציבור. הגם שלא מדובר במקרים רבים, לדעתנו חשוב לשמר אפשרות זו בחוק. בכבוד רב, ישי שרון, עו"ד הסניגוריה הציבורית הארצית