חומר רקע
כ"ו שבט תש"ע
10 פברואר 2010
לכבוד: חברי וועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי
צו ההוצאה לפועל (סגירת לשכות), התש"ע-2009 - מסמך הכנה לדיון
תיקון 29 – הרפורמה בחוק ההוצאה לפועל
בתאריך 16/11/2008 פורסם התיקון ה-29 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן – "החוק"). מטרת הרפורמה הייתה לייעל את הליכי ההוצאה לפועל ולשפר את שיעור הגבייה בתיקי ההוצאה לפועל מחד, ומאידך לתת הגנות נוספות לחייבים, מפני הליכי הוצאה לפועל דרקוניים כגון פינוי מבית המגורים, הליכי מאסר והוצאת מיטלטלין שעוקלו מבית המגורים.
כפי שנאמר בדברי ההסבר להצעת החוק דאז, מטרת הרפורמה הייתה "להגביר את יעילות התפקוד של מערכת ההוצאה לפועל ולהעלות את אחוזי הגביה של החובות שנגבים באמצעותה, וזאת תוך איזון בין זכויות הזוכים לזכויות החייבים".
במסגרת התיקון, החל מ-01/01/2009, הופרדה מערכת ההוצאה לפועל מהרשות השופטת ובוטלה סמכותם של שופטי בית משפט השלום ורשמי בתי המשפט לדון בענייני הוצאה לפועל. כמו כן, שונה תוארו של ראש ההוצאה לפועל, ל"רשם ההוצאה לפועל", כשתוארו של המוציא לפועל הפך "מנהל לשכת ההוצאה לפועל".
ניתוק הזיקה בין לשכות ההוצאה לפועל לבין מערכת בתי המשפט
בהתאם לחוק כפי שהיה קיים טרם התיקון, יש להקים לשכת הוצאה לפועל ליד כל בית משפט שלום. לפיכך, נמצאות לשכות ההוצאה לפועל בתוך בתי משפט השלום השונים או בסמוך להם וכן הייתה קיימת זיקה בין לשכות ההוצאה לפועל לבין בית משפט השלום בו או לידו הן פועלות (רשם ההוצאה לפועל היה כפוף לנשיא בית משפט השלום הרלוונטי ולכל שופט או רשם של בית משפט שלום היו סמכויות של רשם ההוצאה לפועל). תיקון 29 ביקש כאמור בין היתר להפריד מבחינה ארגונית את לשכות ההוצאה לפועל מבתי משפט השלום, תוך ביטול הכפיפות האמורה.
סעיף 2 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 (להלן- החוק), בנוסחו לאחר תיקון 291, קובע:
"2. (א) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.
(ב) בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.
(ג) בסעיף זה, "מחוז" – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984."
צו ההוצאה לפועל (סגירת לשכות)
צו ההוצאה לפועל (סגירת לשכות), התש"ע-2009 (להלן – "הצו"), המונח על שולחן הוועדה, מבקש לעשות שימוש בסמכות השר לפי סעיף 2(א) לחוק (המסמיך אותו להקים לשכות הוצאה לפועל), על מנת לסגור את לשכת ההוצאה לפועל בערים הבאות: קצרין, קרית שמונה, קריון (קרית ביאליק), בית שאן, עפולה, הרצליה, רחובות וקריית גת.
בדברי ההסבר לצו נכתב כי "הדרך הנכונה להפרדתן של הלשכות מבתי המשפט הינה הן על ידי ניתוק הלשכות מבתי המשפט והן על ידי צמצום מספרן באופן שלשכות קטנות יאוחדו עם לשכות גדולות. צמצום הלשכות יתרום להתייעלות מערכת ההוצאה לפועל וכן להתמקצעות ולהתרחבות הלשכות הקיימות. "
על פי ההצעה, משתבוצע באופן סופי ההפרדה בין לשכות ההוצאה לפועל לבין בתי המשפט, יהיה צורך באחזקת מבנה נפרד, כוח אדם נפרד וכן כל השירותים הנלווים. משכך, ולאור העובדה כי מדובר בהשקעה בהיקף ניכר, עומדת ההנחה בבסיס הצו כי נכון להשקיע את המשאבים באיחוד לשכות קטנות המצויות בקרבה גיאוגרפית ככל שהדבר יביא לשיפור השירות לציבור.
יוער כי מדברי מר דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה2 עולה כי מאחר ומדובר בלשכות קטנות שאינן משופעות בדיונים, ממילא אין זמינות יומיומית של ימי דיון של רשמים, ואלו פועלים בתפקיד זה באופן חלקי. מדבריו עולה כי איחוד לשכות קטנות המצויות באותו אזור תביא לזמינות גדולה יותר של רשמים מכל אותן לשכות ותביא לשיפור וליעילות בטיפול בהליכים ובבקשות.
עוד יודגש, כי על פי האמור בדברי ההסבר, ובהתאם לסעיף 2(ב) לחוק, בכל בית משפט שלום שאין לידו לשכת הוצאה לפועל, תוקם "לשכת הגשה" בה ניתן יהיה לקבל מידע ולהגיש בקשות בנוגע לתיקים שהתנהלו בלשכה שנסגרה והועברו ללשכה המאוחדת, וכן לקבל מידע או להגיש בקשות גם בתיקים של הלשכה המאוחדת. מבירור שערכנו מול רשות האכיפה והגבייה הובהר כי במידה שלא יהיה עומס בלשכות ההגשה הרי שניתן יהיה לקבל מידע או בקשות גם בתיקים הנמצאים בלשכות אחרות, בדומה למצב כיום (גם כיום ישנן לשכות המקבלות בקשות לגבי תיקים שמתנהלים בלשכות אחרות ויש לשכות שלא (לדוג' ת"א), לפי מידת העומס בלשכה והאפשרות לתת מענה כזה).
בהקשר זה יצוין כי כבר היום קיים מוקד מידע ארצי למערכת ההוצאה לפועל, בו ניתן לברר מידע לגבי תיקים בכל הארץ. בנוסף, בשנת 2011 צפויה השלמת מערכת מחשוב חדשה אשר תאפשר הגשת תיקים ובירור מצב מרחוק.
הצו אינו קובע תאריך תחולה אחיד, כי אם קובע שמועד סגירתה של כל לשכה יהיה בתום 30 ימים מן היום שבו יפרסם מנהל מערכת ההוצאה לפועל ברשומות הודעה על סגירתה. מבירור שערכנו מול רשות האכיפה והגבייה עולה כי פרט ללשכת קצרין3, כל יתר הלשכות המיועדות לסגירה, יסגרו רק לאחר שייבנו הלשכות החדשות ותתאפשר קליטת התיקים. האישור לצו מתבקש כבר היום על מנת להתחיל בבניית הלשכות החדשות, שכן מדובר בפרויקט בעלות גבוהה ניכרת וככל שלא תאושרנה התקנות תרד ההשקעה לטמיון.
מהנתונים שהועברו מרשות האכיפה והגבייה עולה כי החיסכון הצפוי מאיחוד הלשכות הינו 9,112,117 ₪ (מצורף כנספח הפירוט המלא).
אפיון לשכות ההוצאה לפועל המיועדות לסגירה
כאמור, מדובר בשלב זה בשמונה לשכות הוצאה לפועל, מתוכן ממוקמות חמש באזור הצפון.
על פי הנתונים שהוגשו לוועדה, שלוש מתוך אותן ערים (בית שאן, קרית שמונה וקריית גת) מוגדרות כלשכות קטנות מאד- היינו, אחוז התיקים הפתוחים בהן מהווה פחות מ-1% מכלל התיקים הפתוחים במערכת ההוצאה לפועל. לשכות ההוצאה לפועל בעפולה, קריית ביאליק, הרצליה ורחובות מוגדרות כקטנות, שכן אחוז התיקים הפתוחים בהן הינו פחות מ-3%. לעומתן, לשכת ההוצאה לפועל ברחובות מוגדרת כלשכה בינונית, בה נמצאים 3.3% מאחוז התיקים הפתוחים.
כמות התיקים שנפתחו בלשכות המיועדות לסגירה על פי הצו
*(מתוך נתוני רשות האכיפה והגבייה)4
עיר
2006
2007
2008
קצרין + קרית שמונה
2,033
1,558
1,675
קריון (קרית ביאליק)
10,042
10,290
11,498
בית שאן
1,652
1,100
1,317
עפולה
6,093
5,375
8,740
הרצליה
9,668
9,698
11,111
רחובות
8,944
9,024
8,904
קריית גת
1,299
1,033
1,170
מהנתונים לעיל עולה כי בחלק מהלשכות קיימת עלייה בכמות התיקים הנפתחת מדי שנה. בעפולה, לדוגמא, קיימת עלייה בפתיחת תיקים חדשים בין 2007 ל- 2008 של 3365 תיקים בשנה (עלייה של למעלה מ- 50%).
בהתייחס למרחק הגיאוגרפי הקיים בין הלשכות המיועדות לסגירה לבין הלשכות ה"קולטות", יצוין כי לגבי חלקן מדובר במרחק לא מבוטל. המרחק בין קריית שמונה לצפת, כמו גם המרחק בין בית שאן לנצרת, הינו 39 ק"מ. המרחק בין קצרין לצפת הינו 26 ק"מ – מרחק שיאלץ את הפונים מאותם אזורים להרחיק, בתחבורה ציבורית או ברכב פרטי, מרחק רב ממקום מגוריהם, וייתכן שתקשה על חסרי אמצעים הנדרשים להגיע לחקירות יכולת. עם זאת יש לציין כי הלשכות שנבחרו לקלוט את הלשכות המיועדות לסגירה נבחרו בין היתר בשל קרבתן היחסית ללשכה המיועדת לסגירה והן הלשכות הקרובות ביותר מבחינה גיאוגרפית.
תיקון תקנות ההוצאה לפועל
סעיף 15 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן – "התקנות") קובע כי כל בקשה ללשכת ההוצאה לפועל תוגש ללשכה בה מתנהל התיק5. לאור האמור לעיל, יש לבחון האם אין בכך כדי לעמוד בסתירה להוראות החוק, המאפשר כאמור הגשת מסמכים בנקודות שאינן הלשכה בה מתנהל התיק. משכך, מוצע לוועדה לשקול אם לדרוש את תיקון התקנות טרם סגירת הלשכות על מנת למנוע חוסר בהירות בנושא.
הסדר עם העובדים
מבירור שערכנו מול רשות האכיפה והגבייה עולה כי בימים אלה מתנהל מו"מ עם העובדים בלשכות המיועדות לסגירה על מנת למצוא להם פתרון סביר לאור סגירת מקום הלשכה בה הם עובדים, אם על ידי העסקתם בלשכה הקולטת ואם על ידי הסדר פיצויים. מוצע לוועדה לבקש דיווח בעת הדיון באשר להתקדמות המו"מ.