חומר רקע
מ ד י נ ת י ש ר א ל, משרד המשפטים
دولة إسرائيل, وزارة العدل
STATE OF ISRAEL, Ministry of Justice
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
مندوبية مساواة حقوق للإنسان المعاق
Commission for Equal Rights of Persons with Disabilities
15/02/2010
הנגשת מידע לאנשים עם מוגבלות
עו"ד צביה אדמון
ראשי הפרקים
החובה להנגיש מידע .......................................................... 1
מי חייב בהנגשת מידע?.................................................. 1
מי הוא אדם עם מוגבלות?............................................... 1
מהו המידע שיש להנגישו לפי תקנה 31?........................... 2
האם יש מידע שאין חובה להנגישו?.................................. 3
כיצד יונגש המידע?........................................................... 4
מהם אמצעי עזר ושירותי עזר?....................................... 5
אמצעי עזר ושירותי עזר להנגשת מידע............................. 5
התאמות בתחום הראיה והקוגניציה................................. 5
דפוס נגיש............................................................... 5
מידע מוקלט............................................................. 7
קובץ דיגיטלי הניתן להקראה או להמרה לברייל............. 8
הקראה.................................................................. 10
כתב ברייל............................................................. 10
התאמות בתחום השמיעה............................................... 11
מתן מידע בדפוס או בכתב יד...................................... 11
מתן מידע בסיוע מערכות עזר לשמיעה או מגבר אישי....... 12
תרגום לשפת סימנים.................................................. 13
התאמות המשלבות הנגשה בתחום הראיה והשמיעה............ 15
מתן מידע באמצעות התאמות בהם נעזר האדם דרך קבע.... 15
דפוס נגיש................................................................... 16
כתב ברייל................................................................... 16
קובץ דיגיטלי הניתן להקראה או להמרה לברייל................. 16
התאמות בתחום הקוגניציה או בתחום הנפש....................... 16
בעל פה או בכתב יד, בלשון ובאופן המותאמים למוגבלות...... 16
דפוס נגיש עם פישוט לשוני.............................................. 17
מידע מוקלט עם פישוט לשוני........................................... 18
הקראה........................................................................ 19
קובץ דיגיטלי הניתן להקראה באמצעות תוכנת הקראה......... 19
התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות בתקשורת..................... 19
התאמות נגישות סבירות אחרות............................................ 20
כיצד יבחר נותן השירות את התאמת הנגישות?....................... 20
היוועצות עם האדם עם המוגבלות...................................... 21
בחירת חלופה על ידי נותן השירות...................................... 21
בחירת חלופה סבירה...................................................... 22
מבחן הנטל הכבד מדי.................................................. 22
מבחן השינוי היסודי במהותו של השירות.......................... 23
מבחן השכל הישר............................................................ 24
כיצד ניתן לצמצם את הסיכוי לתביעות כנגד נותני שירות?............ 25
1. החובה להנגיש מידע
מידע הניתן כחלק מהשירות ואודותיו, הינו אחד מהנושאים המחייבים נגישות לאנשים עם מוגבלות, לפי פרק הנגישות בחוק השוויון.
הגדרת "נגישות" בחוק כוללת, בין היתר גם "קבלת מידע הניתן או מופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם" והחוק מסמיך בסעיף 19יב את שר המשפטים להתקין תקנות לשם הנגשת המידע.
1.א מי חייב בהנגשת מידע?
כל שירות ציבורי, כהגדרתו בחוק, חייב במתן נגישות למידע הניתן כחלק מהשירות ואודותיו, לבקשת אדם עם מוגבלות, בהתאם להוראות תקנה 31 ובכפוף לפטורים מטעמי נטל כבד מדי ושינוי מהותי באופי השירות. בסימנים אחרים בתקנות, קיימת התייחסות להתאמות נגישות במידע הניתן בשירותים ספציפיים, כגון מערכת המשפט או אירועים לציבור.
1.ב. מי הוא אדם עם מוגבלות?
סעיף 5 לחוק השוויון מגדיר אדם עם מוגבלות כ:"אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי חייו העיקריים".
על מנת שאדם ייחשב לאדם עם מוגבלות, הוא צריך להיות בעל לקות המשפיעה באופן מהותי על תחום אחד או יותר מחייו. דוגמאות:
1. שמיעה היא תחום חיים עיקרי. אדם שיש לו לקות שמיעה ואינו שומע, או ששמיעתו נפגעה בצורה משמעותית, הוא לכן אדם עם מוגבלות.
2. אדם שידו משותקת, ועקב השיתוק נפגעת יכולתו להפעיל את ידיו ולבצע פעולות המבוצעות בדרך כלל על ידי אנשים באמצעות ידיהם, הנו אדם עם מוגבלות.
3. אדם ששבר את רגלו, והיא כוסתה בגבס עד שתחלים. במהלך תקופת ההחלמה, יכולתו להשתמש ברגליו מצומצמת, ולכן הנו אדם עם מוגבלות.
4. תקשורת מילולית היא תחום חיים עיקרי. אדם שעקב ארוע מוחי ומתקשה בדיבור, הנו לכן אדם עם מוגבלות, וזאת אף אם המוגבלות היא זמנית והוא יוכל, לאחר טיפולים, לחזור לתקשורת מלאה.
5. אדם שלו ליקוי בספקטרום האוטיסטי יכול שיתקשה בתחומי חיים מרכזיים, לרבות תקשורת וביצוע פעולות יומיומיות באופן עצמאי.
6. אדם עם מוגבלות נפשית מסוג אגורפוביה, המתקשה לתפקד במקומות פתוחים, הינו אדם עם מוגבלות, שכן שהיה במקומות פתוחים היא תחום חיים מרכזי.
7. אשה בהריון אינה אדם עם מוגבלות, שכן הריון אינו ליקוי.
1.ג. מהו המידע שיש להנגישו לפי תקנה 31?
חובת מתן נגישות חלה על כל מידע הנמסר לכלל הציבור, ומידע הנמסר באופן פרטני לאדם עם מוגבלות, אודות השירות וכחלק ממנו. מידע הוא למעשה התקשורת בין נותן השירות למקבל השירות.
דוגמאות:
1. בחנות כלבו קיימים נהלים בכתב המסדירים את מתן השירות בחנות. כל העובדים חייבים להכיר נהלים אלו. מידע זה אינו מידע הנמסר לכלל הציבור או לאדם עם מוגבלות אודות השירות וכחלק ממנו, ולכן אין חובה להנגישו (אין גם כלל חובה למוסרו ללקוח).
2. אדם עם מוגבלות שמיעה מבקש לברר בחנות ספרים האם יש בחנות עותק של ספר מסויים. המידע שניתן על ידי העובדים בחנות הינו מידע הניתן לאדם עם מוגבלות כחלק מהשירות, והוא חייב בהנגשה.
תקשורת בין נותן שירות למקבל שירות יכולה להעשות בעל פה, או בכתב. דוגמאות:
3. מוכרת בחנות בגדים שואלת לקוחה באיזה בגד היא מעוניינת ואומרת לה מהו מחיר הבגד. זהו מידע הניתן בעל פה, כחלק בלתי נפרד מהשירות.
4. חברת סלולר שולחת מכתבים ללקוחותיה עם הודעות על חשבונותיהם ומבצעים המוצעים לכלל הלקוחות. זהו מידע הניתן בכתב, כחלק מהשירות.
5. לשם קבלת דרכון, נדרשים אזרחים למלא טפסים עם פרטיהם האישיים. הטפסים הנם מידע בכתב, הניתן כחלק מהשירות.
6. לשם רכישת מנוי במכון כושר, על אדם לחתום על חוזה עם המכון. החוזה הנו מידע בכתב, הניתן כחלק מהשירות. במכון ניתנת הדרכה למנויים על ידי מדריכי כושר. הדרכה זו היא מידע בעל פה, הניתן כחלק מהשירות.
7. רשות מקומית שולחת לתושבים דף מידע על חסכון במים. דף המידע הוא מידע הניתן כחלק מהשירות שמספקת הרשות לתושבים.
תקנות הנגישות לשירות מפרטות את התאמות הנגישות באמצעותן יונגש המידע: אמצעי העזר ושירותי העזר הסבירים אותם יש לספק לאנשים עם מוגבלות, על מנת שיוכלו לקבל את אותו המידע הניתן לכלל הציבור. אי מתן המידע מונגש במלואו, מהווה פגיעה בזכותם של אנשים עם מוגבלות לשירות שוויוני.
1.ד. האם יש מידע שאין חובה להנגישו?
מידע אשר נמסר, בעל פה או בכתב, למקבל השירות לפני יום כניסת התקנות לתוקף, אינו מחוייב בהנגשה, מלבד מידע בכתב אשר נמסר למקבל השירות לפני יום כניסת התקנות לתוקף, ושהוא תקף גם לאחר כניסת התקנות לתוקף.
דוגמאות:
1. אדם עם מוגבלות ראיה משקיע באמצעות חברת השקעות. הוא מבקש לקבל את הדו"חות התקופתיים שהונפקו לו לפני כניסת התקנות לתוקף, בדפוס נגיש. על החברה אין חובה לספק את דו"חות העבר באופן נגיש.
2. חברה מפיקה קטלוג של מוצריה, לפני כניסת התקנות לתוקף. המוצרים עדיין נמכרים בעת כניסת התקנות לתוקף, והחברה ממשיכה להפיץ את הקטלוג. אדם עם מוגבלות ראיה מבקש לקבל מידע המצוי בקטלוג, לגבי אחד המוצרים, באמצעות הקראה. מידע זה מחוייב בהנגשה.
3. אדם עם ליקוי למידה חתם על חוזה למנוי למכון כושר, לפני כניסת התקנות לתוקף. במועד שלאחר כניסת התקנות לתוקף הוא מבקש לקבל הקלטה של סעיפי החוזה, הנמצא עדיין בתוקף. החוזה הנו מסמך המחוייב בהנגשה, והמידע ימסר לו באופן נגיש תוך זמן סביר מיום הגשת הבקשה.
נותני שירות אינם מחוייבים בהנגשת פרסומות, אולם מידע אודות מבצעים המוצעים לקהל הרחב, יימסר באמצעים נגישים לאנשים עם מוגבלות, לבקשתם.
דוגמאות:
1. חברה המשווקת בגדים מפרסמת את בגדיה על גבי שלטי חוצות: בתחנות אוטובוס ובצדי הדרכים מחוץ לעיר. החברה אינה מחוייבת להנגיש את הפרסומות.
2. חברה המשווקת מוצרי חשמל מפרסמת את מוצריה באמצעות פרסומות ברדיו ובאינטרנט. החברה אינה מחוייבת להנגיש את הפרסומות.
3. חנות רהיטים גדולה מפרסמת את עצמה באמצעות מודעות במוספי סוף השבוע בעיתונות המודפסת. החנות אינה חייבת להנגיש את הפרסומות.
4. רשת לשיווק ספרים יוצאת במבצע: במהלך החגים, יימכרו כל הספרים שבסניפי הרשת במחיר 2.5 ₪ לקילו. הרשת מפרסמת את המבצע באמצעות פרסומות בעיתונות וברדיו האזורי. אדם עם מוגבלות שכלית שומע על כך שהרשת יוצאת במבצע. הוא מגיע לאחת מחנויות הרשת, ומבקש מהמוכרים פרטים על המבצע. על המוכרים לתת לאדם את המידע, תוך פישוט לשוני המתאים למוגבלותו.
לעיתים נכלל במידע כתוב החייב בהתאמה גם מידע גרפי, בנוסף על טקסט. מידע גרפי עשוי לכלול תמונות, איורים, כתב יד ועוד. נותן השירות יבחר בהתאמת הנגישות המתאימה לטקסט, ובמידה ולא ניתן להנגיש את המידע הגרפי, יהיה נותן השירות פטור מכך. לדוגמא: לא ניתן לייצג תמונות באמצעות כתב ברייל, או בהקלטה קולית.
2. כיצד יונגש המידע?
המידע החייב בהנגשה יונגש באמצעות התאמות נגישות – אמצעי עזר ושירותי עזר – המתאימות למוגבלותו של האדם המבקש אותן.
2.א. מהם אמצעי עזר ושירותי עזר?
אמצעי עזר ושירותי עזר הנם מתקנים ושירותים אשר אינם מסופקים לציבור במהלך הרגיל של השירות, ושנועדו להבטיח, לקדם או לשפר את הנגישות לשירות.
דוגמאות:
1. מערכת עזר לשמיעה עם לולאת השראה המותקנת בעמדת שירות היא אמצעי עזר. המערכת מאפשרת לאנשים עם מוגבלות שמיעה, הנעזרים במכשיר שמיעה, לשמוע את הנאמר על ידי נותן השירות.
2. הקראת מידע כתוב היא שירות עזר. ההקראה מנגישה את המידע הכתוב לאנשים עם מוגבלות אשר אינם יכולים לקרוא את הכתוב, או המתקשים בקריאתו בשל מוגבלותם.
2.ב. מהם אמצעי העזר ושירותי העזר הרלבנטיים להנגשת מידע?
פרק הנגישות בחוק השוויון מונה מספר דוגמאות לאמצעי עזר ושירותי עזר: תרגום לשפת סימנים, תמלול,כיתוב, שילוט, אמצעי הגברה, טקסטים מוקלטים, כיתוב בברייל, בתבליט או בהגדלה, לוחות תקשורת או אמצעי תקשורת חלופיים אחרים – וכן התאמת נהלים, מתן הדרכה, הכוונה ומידע בשפה המובנת לאדם עם מוגבלות שכלית או נפשית או לאדם עם מוגבלות בספקטרום האוטיסטי.
תקנה 31 מונה את התאמות הנגישות – אמצעי העזר ושירותי העזר – המינימליים הרלבנטיים להנגשת מידע הניתן בעל פה ובכתב, עבור אנשים עם מוגבלויות שונות: ראיה, שמיעה, קוגניציה, והתחום הנפשי. התאמות נגישות אלו הן חלופות, כאשר נותן השירות רשאי לבחור בהתאמה כל עוד היא הרלבנטית לסוג המידע ולאדם המבקש אותה. התאמת הנגישות הנבחרת חייבת להתאים למוגבלותו של המבקש, אחרת המידע לא יהיה נגיש עבורו, והוא לא יוכל לקבל שירות כשאר הציבור.
להלן נתייחס להתאמות נגישות אלו, עבור מי הן מיועדות, וכיצד יש לספקן.
2.ב.1. התאמות נגישות בתחום הראיה והקוגניציה:
2.ב.1.א. דפוס נגיש
למי נועדה התאמת נגישות זו?
דפוס נגיש הוא אמצעי עזר שנועד להנגיש מידע מודפס עבור אנשים עם מוגבלות ראיה שיש להם שרידי ראיה. אנשים אלו יתקשו לקרוא דפוס רגיל, אך יהיו מסוגלים לקרוא דפוס באותיות מוגדלות ומודגשות. דפוס נגיש נועד גם לאנשים חרשים-עיוורים, להם גם כן מוגבלות ראיה, לאנשים עם ליקוי למידה, המתקשים בקריאה של דפוס רגיל, ולאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית או נפשית המתקשים להתמודד עם דפוס רגיל.
מה נכלל בהתאמת נגישות זו?
לדפוס נגיש מספר מאפיינים:
1) האותיות הן אותיות דפוס. הן אינן אותיות בכתב יד.
2) הגופן הוא מסוג פשוט, לא מסוגנן, כגון "אריאל" – הגופן בו נעשה שימוש במסמך זה.
3) הגופן הוא מעובה, וגודלו בין 16 נקודות לבין 22 נקודות.
4) המידע מודפס על נייר שאינו מבריק, ואין בו קישוטי רקע. נייר מבריק וקישוטי רקע מקשים על קריאת הכתוב.
דוגמא לקישוטי רקע, המקשים על הקריאה:
תמונות, איורים, סמלים או לוגו של מותג או חברה, אינם מהווים קישוט רקע, אלא במידה והם מוצבים ברקע הכתוב, ומקשים על קריאתו, כבאיור המצורף למעלה.
5) ככל האפשר, שיעור הניגודיות בין האותיות לבין הרקע יותאם לבקשתו של האדם עם המוגבלות. אנשים עם מוגבלות ראיה זקוקים לעיתים קרובות לניגודיות גבוהה בין האותיות לבין הרקע, בעוד אנשים עם מוגבלות בספקטרום האוטיסטי זקוקים לניגודיות נמוכה. רק במידה ונותן השירות יכול להתאים מראש את מידת הניגודיות של הכתוב, יספק זאת לבקשת האדם עם המוגבלות.
כיצד מסופקת התאמת נגישות זו?
ניתן לספק דפוס נגיש במגוון דרכים - בהתאם לאופי השירות הספציפי, האמצעים שבידי נותן השירות, ונסיבות המקרה. להלן מספר דוגמאות:
1. אדם עם מוגבלות ראיה פונה לחברת הסלולר בה הוא לקוח, ומבקש כי חשבונותיו יישלחו בדפוס נגיש. החברה מכינה מראש, במחשביה, תבנית של חשבונות בדפוס נגיש, ועם קבלת הבקשה, ניתנת הוראה למחשב לשלוח ללקוח את החשבון בדואר, בפורמט הנגיש.
2. חברת סלולר אחרת, מאפשרת קבלת החשבון בדפוס נגיש באמצעות אתר האינטרנט שלה. החברה מאפשרת ללקוחותיה לקבל את חשבונותיהם דרך אתר האינטרנט או באמצעות המייל, כאשר אחת האופציות היא לקבל את החשבון בדפוס נגיש. במקרה זה, אין חשיבות לדרישה לנייר שאינו מבריק, שכן החשבון מודפס על ידי האדם עם המוגבלות במדפסתו הביתית.
3. משרד ממשלתי מנפיק אישורים לציבור המגיע אישית למשרדיו. האישורים מודפסים באמצעות מחשב המצוי במשרד. אדם עם מוגבלות ראיה מבקש לקבל את האישור בדפוס נגיש. הפקיד נותן הוראה למחשב להדפיס את האישור בדפוס נגיש, לאחר שהתבנית מצויה כבר במחשבי המשרד.
4. אדם עם ליקוי למידה הוא לקוח של עורך דין. הוא מבקש מעורך הדין להכין עבורו חוזה בדפוס נגיש. עורך הדין מכין את החוזה במעבד התמלילים שבמחשבו, בהתאם למאפיינים של דפוס נגיש, ומגישו ללקוח, עם סיום הכנתו.
5. משרד ממשלתי מספק עלונים עם מידע לציבור בנושאים בהם עוסק המשרד. המשרד מכין מראש עותקים של העלונים בדפוס נגיש. אדם עם מוגבלות מבקש לקבל עותק בדפוס נגיש. המשרד מספק לו את העלון בדפוס נגיש – במקום בו ניתן השירות, או על ידי משלוח בדואר, או בדרך אחרת המוסכמת על הצדדים.
6. חנות לצרכי משרד מדפיסה חשבוניות מס ללקוחותיה, על רכישות שערכו בחנות, וזאת לפי בקשתם. אדם עם מוגבלות מבקש לקבל את חשבונית המס בדפוס נגיש. החנות מצלמת את החשבונית שהודפסה בהגדלה, על נייר לא-מבריק.
7. אדם עם מוגבלות מקבל אישור בכתב ממשרד ממשלתי. הוא מבקש לקבלו גם בדפוס נגיש. מכיוון שהמשרד לא הכין מראש עותקים של האישורים בדפוס נגיש או בקובץ דיגיטלי, נדרש זמן על מנת להדפיס את האישור בדפוס נגיש. עובד המשרד מדפיס את האישור בדפוס נגיש, ושולח את האישור לאדם בדואר – או מוסרו לאדם ביד – לאחר גמר ההדפסה. ביצוע ההתאמה ייעשה במקרה זה תוך זמן סביר, בהתאם לנסיבות המקרה.
2.ב.1.ב. מידע מוקלט
למי נועדה התאמת נגישות זו?
אמצעי עזר זה מיועד להנגשת מידע בכתב עבור אנשים עם מוגבלות ראיה, לרבות עיוורים, אנשים עם ליקוי למידה ובמקרים מסויימים אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית או בספקטרום האוטיסטי, אשר אינם יכולים לקרוא מידע כתוב או מתקשים בכך. (ור' ס' ____ להלן)
מהו אמצעי עזר זה?
ההקלטה ממירה את המידע הכתוב, במידע שמיעתי. הקלטה יכולה להעשות על גבי מגוון מדיות ופורמטים דיגיטליים, כגון mp3, והכל לפי המדיות הנפוצות הזמינות לנותן השירות. מקבל השירות משמיע את ההקלטה באמצעות תוכנות קול או עזרים אחרים, המצויים כבר בידו.
כיצד מסופקת התאמת נגישות זו?
כאמור, ניתן לספק הקלטה במגוון מדיות ודרכים. להלן מספר דוגמאות:
1. רשות מקומית מספקת לתושבים אחת לשנה מידע כתוב על פעולותיה במהלך השנה החולפת, ותוכניותיה לשנה הבאה. במקביל להפקת המידע הכתוב, מכינה הרשות הקלטה של המידע. לבקשת תושב עם מוגבלות, מספקת הרשות את ההקלטה לאדם בדרך על פי בחירתה: כקובץ דיגיטלי הנשלח למחשבו באמצעות המייל, או כקובץ הניתן להורדה מאתר האינטרנט של הרשות, או על גבי דיסק המחולק לציבור במשרדי הרשות, או בדרך אחרת.
על פי התקנה, לנותן השירות עד שבועיים לספק את ההקלטה. כמובן, שבחלק מהמקרים ניתן יהיה לספק את ההקלטה למבקש באופן מיידי, כגון כאשר הקובץ נשלח למייל של המבקש, או שהקובץ מורד מאתר האינטרנט של הרשות.
גם במקרה בו לעובד לו מוגשת הבקשה אין נגישות ישירה למידע המוקלט, העובד ימסור את הבקשה לגורם לו יש נגישות, וגורם זה יעביר את ההקלטה לידי האדם עם המוגבלות.
2. חנות בה נמכרים חפצי אמנות מפיקה קטלוג כתוב של מוצריה. לבקשת אדם עם מוגבלות מקליטה בעלת החנות את הטקטס הכתוב בקטלוג על גבי המחשב הנישא שלה, באמצעות המיקרופון המותקן בו. את קובץ ההקלטה היא מוסרת ללקוח, בדרך לפי בחירתה, לדוגמא: ע"י שליחת הקובץ במייל למחשבו, או העברת הקובץ לזכרון הנייד של הלקוח, או על ידי צריבתו על גבי דיסק, וכד'. על פי התקנה, המועד הספקת ההקלטה הנו שבועיים מיום הגשת הבקשה.
3. אדם עיוור חותם על חוזה לרכישת דירה. הוא מבקש כי נוסח החוזה יימסר לו גם בהקלטה, בנוסף על הכתב. עורך הדין העורך את החוזה מקליט את החוזה באמצעים המצויים בידיו, ומוסר את ההקלטה לרוכש בדרך על פי בחירתו, כגון הדרכים שנמנו לעיל בדוגמא מס' 2 לעיל. כאמור, נותן השירות יכול לספק את ההקלטה עד שבועיים מיום הגשת הבקשה.
2.ב.1.ג. קובץ דיגיטלי הניתן להקראה או להמרה לברייל
למי נועדה התאמת נגישות זו?
אמצעי עזר זה נועד לאנשים עם מוגבלות ראיה שברשותם מחשבים בהם מותקנת תוכנת הקראה, או שמצוי בהם צג ברייל. האמצעי מנגיש מידע כתוב, המצוי בידי נותן השירות כקבצי מחשב, לקבצים בפורמטים הניתנים להקראה באמצעות תוכנת ההקראה או צג הברייל.
מהו אמצעי עזר זה?
קבצים דיגיטליים מסוג Plain Text או PDF הנם קבצים הניתנים להקראה באמצעות תוכנות הקראה, או ניתנים לקריאה באמצעות צגי ברייל, המצויים ברשות נותן השירות.
כיצד מסופק אמצעי עזר זה?
נותן השירות, המספק מידע כתוב לכלל הציבור, או שנועד למקבל שירות ספציפי, ימסור את המידע לאדם עם מוגבלות ראיה, לבקשתו, באחד הקבצים מהסוגים האמורים, או בקובץ בפורמט אחר הניתן להקראה או לקריאה באמצעות צג ברייל, והכל בהתאם לאופי המידע, והאמצעים המצויים בידי נותן השירות.
דוגמאות:
1. משרד ממשלתי מנפיק חוברת מידע לציבור אודות השירותים שהוא מספק לו. במקביל להפקת החוברת, מכין המשרד את החוברת גם כקובץ PDF. במקביל לחלוקת החוברת לציבור, מאפשר המשרד לאנשים עם מוגבלות לקבל את החוברת כקובץ PDF, בדרכים לפי בחירתו של המשרד: בהורדה של הקובץ מאתר האינטרנט של המשרד, או צריבת המידע על גבי DVD וחלוקתו לציבור בסניפי המשרד, או בדרך אחרת, ובלבד שהמידע המונגש יסופק תוך זמן סביר ממועד הגשת בקשה על ידי אדם עם מוגבלות, ולא יאוחר משבועיים ממועד הגשת הבקשה.
2. בנק מכין מאגר של הטפסים בהם הוא עושה שימוש בעת מתן שירות לציבור, בפורמטים דיגיטליים נגישים. לקוח של הבנק שהוא אדם עיוור מבקש לקבל את אחד הטפסים בפורמט נגיש, על מנת שיוכל לשמוע אותו באמצעות תוכנת ההקראה המצויה במחשבו הביתי. הבנק מספק לו את הטופס בדרך לפי בחירתו של הבנק: ע"י משלוח במייל למחשבו, על גבי זכרון נייד או בכל דרך אחרת, ובלבד שהטופס יסופק תוך זמן סביר, ולא יאוחר משבועיים מיום הגשת הבקשה.
3. אדם עיוור חותם על חוזה לרכישת דירה. הוא מבקש מעורך הדין שערך את החוזה, לקבל את החוזה כקובץ נגיש, אותו יוכל לקרוא באמצעות צג הברייל שברשותו של האדם העיוור. עורך הדין ממיר את הקובץ המצוי במחשבו, לפורמט נגיש, ומספק את הקובץ למבקש, בדרך לפי בחירתו של נותן השירות, בדומה לדרכים המנויות בסעיפים הקודמים, ולא יאוחר משבועיים מיום הגשת הבקשה.
2.ב.1.ד. הקראה
למי נועדה התאמת נגישות זו?
הקראה היא שירות עזר, המנגיש מידע כתוב. שירות עזר זה מיועד לאנשים עם מוגבלות ראיה, לרבות עיוורים, ולאנשים עם ליקויי למידה, שאינם יכולים לקרוא מידע כתוב, או שמתקשים בכך. לעיתים יכולים גם אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית או מהספקטרום האוטיסטי להסתייע בהקראה.
מהי הקראה?
נותן השירות מקריא בקול מידע כתוב, לאדם עם מוגבלות הנמצא בנוכחותו (או בעבר השני של טלפון).
כיצד ניתן שירות עזר זה?
דוגמאות:
1. במסעדה, אדם עם מוגבלות מבקש כי המלצרית תקריא בפניו את התפריט המודפס.
2. על מנת לקבל שירות במשרד ממשלתי, נדרשים האזרחים לחתום על טופס, שאינו מצוי במקום בפורמט נגיש. לבקשת אדם עם מוגבלות, עובד המשרד מקריא את תוכן הטופס בפני האדם.
3. אדם עיוור רוכש מנוי לשירותי חברת כבלים לביתו. הוא מבקש כי החוזה להספקת השירות יוקרא בפניו. במידה והחוזה אינו מצוי בפורמט נגיש אחר, הניתן לקריאה על ידי האדם – כגון קובץ קולי או קובץ דיגיטלי הניתן להקראה באמצעות תוכנת קריאה - יקריא נותן השירות את החוזה בפניו (ר' גם להלן בסעיף _____).
2.ב.1.ה. כתב ברייל
למי נועדה התאמת נגישות זו?
כתב ברייל הוא אמצעי עזר המיועד להנגיש מידע כתוב לעיוורים הקוראים כתב ברייל.
כתב ברייל הוא התאמת נגישות קלאסית, המצויה בכל חוקי ותקנות הנגישות בעולם. השימוש בכתב ברייל אינו נפוץ כיום כפי שהיה בעבר, ואנשים עיוורים הקוראים ברייל נעזרים במתקנים – כגון צג ברייל – המנגישים מידע המקודד דיגיטלית עבורם. אך עדיין יתכנו מקרים בהם אדם עיוור יזדקק למידע בדפוס ברייל, למשל כאשר אין בידיו צג ברייל או תוכנת הקראה.
מהו כתב ברייל?
כתב ברייל הנו כתב בו אותיות וספרות מיוצגות על ידי סימנים הבולטים מהדף, וכך מאפשרים קריאה באמצעות חוש המישוש. בכתב ברייל ניתן לייצג טקסט, אך לא תמונות או איורים.
כיצד מסופק כתב ברייל?
כתב ברייל מודפס באמצעות מדפסת ברייל מיוחדת. ניתן לשלוח טקסט המצוי במחשב בקובץ דיגיטלי ישירות להדפסה במדפסת ברייל, המוציאה את המסמך בכתב ברייל, בדומה להדפסת מסמך רגיל במדפסת רגילה.
נותני שירות אינם מחוייבים בהחזקת מדפסת ברייל בעצמם. כאשר אדם עיוור מבקש לקבל מסמך בברייל, במידה ואין באפשרותו לקבל את המידע כקובץ אודיו (ס' ____) או כקובץ דיגיטלי להקראה באמצעות תוכנת הקראה או צג ברייל (ס' ____), ישלח נותן השירות את המסמך, כקובץ דיגיטלי, למי שבידו מדפסת ברייל. המסמך המודפס יימסר על ידי נותן השירות לאדם עם המוגבלות, עד זמן שבועיים מיום הגשת הבקשה.
מידע אודות גורמים המספקים שירותי הדפסה בברייל יפורסם, ויהיה בידי נותני השירות.
2.ב.2 התאמות נגישות בתחום השמיעה
2.ב.2.א מתן מידע בדפוס או בכתב יד
למי נועדה התאמת נגישות זו?
התאמות אלו נועדו לאנשים עם מוגבלות שמיעה, ובאים להנגיש מידע הנמסר בעל פה, במהלך מתן שירות.
כיצד ינתנו אמצעי עזר אלו?
מידע יינתן לבקשת אדם עם מוגבלות שמיעה בכתב יד או בדפוס, לפי נהעניין, כאשר האדם אינו יכול לשמוע את דבריו של נותן השירות, המכוונים אליו.
דוגמאות:
1. אשה עם מוגבלות שמיעה מבקשת לרכוש שמלה בחנות בגדים. היא מעוניינת לדעת מה מחיר השמלה, והאם יש הוראות כביסה מיוחדות לבגד. המוכרת רושמת בכתב ידה את המידע על גבי נייר, והאשה קוראת את המידע.
2. אשה עם חרשות מעוניינת לקנות ספר בחנות ספרים השייכת לרשת, אך בחנות לא נמצא עותק של הספר. היא מבקשת לדעת היכן נמצאים סניפים אחרים של אותה רשת, והמוכרת מוסרת לה רשימה מודפסת של סניפי הרשת וכתובותיהם.
2.ב.2.ב. בסיוע מערכות עזר לשמיעה המצויות במקום או מגבר אישי
למי נועדו התאמות אלו?
מערכות עזר לשמיעה, מסוגים שונים, נועדו לאנשים עם מוגבלות שמיעה שלהם שרידי שמיעה.
אנשים עם מוגבלות שמיעה שלהם שרידי שמיעה, נעזרים במגוון מתקנים ומכשירים לשם שיפור השמיעה. כך לדוגמא, חלקם נעזרים במכשיר שמיעה, המותאם להם אישית.
מערכות עזר לשמיעה הנם אמצעי עזר, המותקנים על פי הוראות תקנות הנגישות לשירות במקומות ציבוריים בהם ניתן שירות ציבורי. מערכות עזר אלו מותאמות למכשירי השמיעה, ומעבירות קולות וצלילים ישירות אל מכשיר השמיעה, תוך שימוש במגוון טכנולוגיות.
במקום בו מותקנת מערכת עזר לשמיעה בהתאם לתקנות, יש לאפשר לאדם עם מוגבלות שמיעה להעזר במערכת זו, על מנת לשמוע את הדברים הנאמרים, במקום זה – והכל לפי האמור בתקנות.
דוגמא: אשה עם מוגבלות שמיעה הנעזרת במכשיר שמיעה, מעוניינת לשלם עבור מוצר, בעמדת שירות נגישה בה מותקנת לולאת השראה. עם הגיעה לקופה, מתברר כי המערכת אינה מופעלת, והקונה אינה יכולה לכן לשמוע את דברי העובדת, הנמצאת בצד השני של העמדה. חובת נותן השירות במקרה זה היא להפעיל את המערכת, על מנת שהלקוחה תוכל לשמוע את הנאמר.
חלק מהאנשים עם מוגבלות שמיעה אינם נעזרים במכשיר שמיעה. במקום זאת, בעת שיחה עם אדם אחר, הם נעזרים במגבר אישי, שהוא מתקן הכולל מיקרופון ואוזניה. הדובר מדבר אל המיקרופון, המעביר את הצליל אל האוזנייה שבאוזנו של השומע. התקנות מחייבות את נותני השירות לשוחח עם אדם המסתייע במתקן זה, באמצעות המתקן.
דוגמא: אדם עם מוגבלות שמיעה מגיע למשרדי מס הכנסה על מנת להסדיר את עניינייו. ברשותו מגבר אישי, בו הוא נעזר. הוא מבקש לקיים את השיחה עם פקיד המס, תוך הסתייעות במגבר האישי. הפקיד אינו יכול לסרב לשוחח עם האדם תוך הסתייעות במגבר האישי, שכן אחרת האדם לא יוכל לשמוע אותו, ולא יקבל את השירות.
2.ב.2.ג תרגום לשפת סימנים
למי נועדה התאמת נגישות זו?
תרגום לשפת סימנים הנו שירות עזר המנגיש מידע הניתן בעל פה, עבור אנשים עם חירשים, הדוברים שפת סימנים בעברית או בערבית.
מהי שפת סימנים?
שפת סימנים היא שפה בה נעזרים אנשים עם חירשות. מילים וביטויים מבוטאים בה באמצעות תנועות ידיים, מחוות פנים ותנועות גוף.
מתי וכיצד תינתן התאמה זו?
תקנות הנגישות לשירות אינן מחייבות נותני שירות לספק תרגום לשפת סימנים בכל מקרה.
התקנות מגבילות את החובה למקרים בהם מסופק מידע בעל פה שהוא מורכב באופיו, דורש התדיינות ממושכת, והוא בעל חשיבות גבוהה לענייניו של האדם. כן נדרש כי הבקשה לקבלת התרגום תוגש זמן סביר לפני מועד מתן המידע. תנאים אלו הם תנאים מצטברים.
מהו מידע המורכב באופיו?
מידע בעל אופי מורכב הוא, לדוגמא, מידע הדורש התמצאות מקצועית מיוחדת, או מידע המצריך התרכזות והבנה שמעבר לשיחת חולין יומיומית. לדוגמא: מידע אודות אופציות השקעה הניתן ללקוח על ידי יועץ השקעות, או חוות דעת משפטית של עורך דין, על מצבו המשפטי של לקוחו.
מהי התדיינות ממושכת?
בשל טיבו, מידע מורכב מחייב, ברוב המקרים, הסברים ממושכים והתדיינות ארוכה. התקנות אינן מחייבות הספקת תרגום לשפת סימנים כאשר נותן השירות מעריך שמדובר בשיחה קצרה, האורכת מספר דקות. במקרים אלו, יש להשתמש באמצעי עזר או שירותי עזר אחרים לשם הנגשת המידע – כגון כתב יד. אולם בשיחה המוערכת על ידי נותן השירות כארוכה, על סמך נסיונו של נותן השירות, ובהתחשב במוגבלותו של מקבל השירות, יש לספק שירות עזר זה.
מהו נושא בעל חשיבות גבוהה לענייניו של האדם?
מאחר וכל אדם שונה ממשנהו, לא ניתן לדעת מראש איזה נושא יהיה בעל חשיבות גבוהה לאדם. אולם יש להניח שדיני ממונות או דיני נפשות מורכבים, הנם בעלי חשיבות גבוהה לאדם.
מספר דוגמאות:
1. אדם עם חרשות מבקש לתבוע את שכנו על נזק שנגרם לדירתו. הוא קובע פגישה עם עורך דין לשם התייעצות בעניין, ומודיע מראש שהוא יזדקק למתורגמן לשפת סימנים. עורך הדין פונה למתורגמן, על פי מקורות שיתפרסמו, ומתאם פגישה משותפת של השלושה, במועד הנוח להם.
2. אדם עם חרשות מאושפז בחדר המיון בבית חולים, לאחר שנפגע בתאונה. הדרך היחידה לשוחח עמו ולקבל ממנו מידע חיוני, היא באמצעות שפת הסימנים. (תקנות הנגישות לשירות אינן חלות על שירותי בריאות, אך תחום הבריאות הוא מעצם טבעו נושא בעל חשיבות גבוהה ומהותית לאדם).
3. אדם עם חרשות מבקש לרכוש מקרר בחנות למוצרי חשמל. הוא מבקש לדעת פרטים טכניים על המוצר, תיפעולו, רמת האנרגיה שלו וכד' מהמוכר הנמצא במקום, המסייע לקונים בבחירת המוצרים. לשם הנגשת המידע, הוא מבקש שהחנות תספק לו מתורגמן לשפת סימנים. נותן השירות במקרה זה אינו מחוייב לספק מתורגמן, שכן את המידע ניתן לתת בדרכים נגישות אחרות – כגון בדפוס, על ידי מתן עותק של מפרט המקרר – תוך זמן קצר יחסית.
4. הורים עם חרשות נפגשים עם מורתה של בתם, לשיחה על לימודיה של הבת. עם הגיעם לבית הספר, הם מבקשים מהמורה שהשיחה ביניהם תתורגם לשפת הסימנים. אך הבקשה לא הוגשה זמן סביר מראש, ובית הספר לא יכול להערך מיידית להספקת שירות העזר. לכן על בית הספר במקרה זה לא תהיה חובה לספק את שירות העזר. (תקנות הנגישות לשירות אינן חלות על שירותי חינוך, אך נושא זה הוא בעל חשיבות גבוהה להורים עם מוגבלות שמיעה).
על מי חלה האחריות לספק שירותי תרגום לשפת סימנים?
על פי חוק השוויון ותקנות הנגישות לשירות, החובה לבצע התאמות נגישות בשירות חלה על בעלי השירות, ואם השירות ניתן שלא על ידי הבעלים, יבוצעו ההתאמות על ידי המפעיל או המחזיק. זהו עקרון יסוד בחקיקת נגישות ככלל, לפיה חובתם של נותני שירות לספק את התאמות הנגישות לשירות אותם הם מספקים. נותן השירות אינו יכול לכן להעביר את האחריות להספקת התאמות נגישות למקבלי השירות, לרבות שירות תרגום לשפת סימנים.
ישנם מדינות בהן קיימים הסדרים של תמיכה ממשלתית בביצוע התאמות נגישות מסויימות, במיוחד בתחום התעסוקה. כך גם בהנגשת תחום התעסוקה בישראל. אך גם שם, האחריות על הספקת אמצעי העזר ושירותי העזר, לעולם אינה חלה על האדם עם המוגבלות.
באילו שפות סימנים יסופק התרגום?
שפות סימנים שונות התפתחו בחברות שונות ברחבי העולם. שפות אלו אינן זהות אחת לשניה. תקנות הנגישות לשירות מחייבות הספקת תרגום רק לשפות הסימנים בעברית ובערבית – השפות הרשמיות בישראל.
2.ב.3 התאמות נגישות המשלבות הנגשה בתחום הראיה והשמיעה
לחלקם של האנשים עם המוגבלות ישנה יותר ממגבלה אחת. כך, לדוגמא, ישנם אנשים שלהם גם מוגבלות בתחום השמיעה וגם בתחום הראיה. אנשים אלו, הנקראים לעיתים חרשים-עיוורים, יכולים להיות עיוורים לחלוטין וחרשים לחלוטין, או שהם בעלי שרידי ראיה, או שרידי שמיעה, או שניהם.
אנשים עם מוגבלות כפולה כזו נעזרים שילוב של אמצעי עזר ושירותי עזר המיועדים לאנשים עם מוגבלות ראיה ולאנשים עם מוגבלות שמיעה.
2.ב.3.א. מתן מידע באמצעות אמצעי העזר ושירותי העזר בהם נעזר האדם כדרך קבע
אנשים חרשים-עיוורים נעזרים במגוון רחב של מתקנים לשם הנגשת התקשורת עמם. בין אמצעים אלו: תרגום לשפת הסימנים במגע ושימוש בכפפה אינסטרומנטלית המותאמת לאדם אישית. במרבית המקרים, נעזרים אנשים חרשים-עיוורים במלווה המסייע להם בתקשורת.
התקנות אינן מחייבות את נותני השירות לספק אמצעים אלו, שכן הם בדרך כלל מותאמים אישית לאדם, כפי שמכשיר שמיעה מותאם ספציפית לאדם עם מוגבלות שמיעה, או כסא גלגלים מותאים לצרכיו של אדם עם מוגבלות בניידות.
התקנות מחייבות את נותן השירות לתקשר עם מקבל השירות שהוא אדם עם מוגבלות ראיה ושמיעה, דרך האמצעים בהם הוא מסתייע, לרבות המלווה. נותן שירות אינו יכול להתעלם מלקוח חרש-עיוור, או לסרב לשוחח עמו בשל מוגבלותו ובשל הסתייעותו באמצעי עזר ושירותי עזר אלו.
2.ב.3.ב דפוס נגיש
אנשים חרשים-עיוורים שלהם שרידי ראיה עשויים להעזר בדפוס נגיש, בדומה לאנשים להם מוגבלות ראיה בלבד.
2.ב.3.ג. כתב ברייל
אנשים חרשים-עיוורים שהם עיוורים לחלוטין עשויים להעזר במידע הניתן להם בכתב ברייל. מידע בברייל ינתן במידה ואין לאדם עם המוגבלות מחשב עם תוכנת הקראה או צג ברייל, כאמור בסעיף ____.
2.ב.3.ד בקובץ דיגיטלי הניתן להקראה באמצעות תוכנת הקראה או צג ברייל
אנשים חרשים-עיוורים שלהם מחשבים בהם מותקנת תוכנת הקראה, או מותקן צג ברייל, יכולים להעזר בקבצים דיגיטליים, כגון PDF או plain text, לשם הנגשת מידע כתוב המצוי בקבצי מחשב. (ר' ס' ______).
2.ב.4. התאמות נגישות בתחום הקוגניציה או בתחום הנפש
מוגבלויות שכליות, נפשיות ומוגבלויות בספקטרום האוטיסטי אינן זהות. הן באות לידי ביטוי בדרכים שונות בתפקודם של האנשים להם מוגבלויות אלו. אנשים עם מוגבלות שכלית יכול שיתקשו בהבנת מידע מורכב. אנשים עם מוגבלות נפשית יכול שיתקשו להתמודד נפשית עם מידע מורכב הנמסר להם, וכך גם חלקם של האנשים עם מוגבלות בספקטרום האוטיסטי.
לא כל האנשים להם מוגבלויות אלו זקוקים להתאמות נגישות למידע, אולם חלקם יכול להעזר בהן. התאמות הנגישות המיועדות להנגשת מידע עבור אנשים עם מוגבלות נפשית, שכלית, או מוגבלות בספקטרום האוטיסטי מתמקדות בפישוט לשוני של המידע ובמתן מידע בקצב איטי.
2.ב.4.א. בעל פה או בכתב יד, בלשון ובאופן המותאמים למוגבלות
למי נועדה התאמה זו?
התאמות אלו נועדו להנגיש מידע הניתן בעל פה, עבור אנשים עם מוגבלות שכלית, נפשית או מהספקטרום האוטיסטי. ההתאמה מתמקדת בפישוט הלשוני של המידע, ומסירתו לאדם עם המוגבלות בניסוח ובטון אשר יובן על ידו.
מהו פישוט לשוני של מידע בעל פה?
פישוט לשוני כולל כמה כללי דיבור: קצב דיבור איטי מהרגיל, שימוש במילים פשוטות – לא "מקצועיות" או "גבוהות" – משפטים קצרים עם רעיון אחד למשפט, שימוש בדוגמאות מרובות, וחזרות על הדברים הנאמרים, יותר מפעם אחת.
כיצד יבוצע פישוט לשוני?
במסגרת ההכשרה של עובדי נותן השירות, יקבלו העובדים מידע אודות המוגבלויות השונות וכיצד הן באות לידי ביטוי בהתנהגות מקבלי השירות בעת מתן השירות. העובדים יקבלו גם הכשרה בכללי הפישוט הלשוני, וכיצד להסתייע בהם.
בעת שיחה עם אדם עם מוגבלות שכלית, נפשית או מהספקטרום האוטיסטי, במהלך מתן השירות, יתאים נותן השירות את אופן דיבורו למוגבלותו של האדם על ידי שימוש בכללי פישוט לשוני אלו, והכל לפי אופי המידע והשירות. במידת הצורך, ולפי העניין, יירשום העובד למקבל השירות את המידע בשפה פשוטה, בכתב ידו.
דוגמאות:
1. אדם עם מוגבלות שכלית מבקש לשלוח מכתב בדואר רשום. הוא שואל את הפקיד בסניף הדואר לדעת מה עליו לעשות על מנת לשלוח את המכתב. הפקיד מסביר לו, בשפה פשוטה ובדיבור איטי, מה עליו לעשות על מנת לשלוח את המכתב.
2. אדם עם מוגבלות נפשית מעוניין להגיע למשרד הנמצא בקומפלקס משרדים הכולל כמה מבנים בעלי קומות רבות. בעמדת המודיעין הנגישה מספקים לאנשים עם מוגבלות הכוונה בהתמצאות במקום באמצעות התאמות הנגישות הרלבנטיות, בהתאם לתקנות הנגישות לשירות. לבקשתו של האדם, רושמים עבורו בכתב יד ובשפה פשוטה כיצד להגיע למשרד אותו הוא מחפש.
3. אדם עם מוגבלות מהספקטרום האוטיסטי מעוניין לפתוח חשבון בבנק. הוא מבקש כי יסבירו לו מהם תנאי החזקת חשבון עו"ש. עובד הבנק מסביר לו בשפה פשוטה את המידע העיקרי הרלבנטי. אין חובה על העובד להסביר לאדם עם המוגבלות את כל פרטי האשראי הניתן לו, ריבית פריים או סוגי העמלות השונים – אלא אם האדם מבקש לדעת מידע ספציפי (לדוגמא: מה בדיוק הריבית על פיקדון "פרימון" ל-180 ימים, בסכום 9,999 ₪).
2.ב.4.ב בדפוס נגיש ותוך פישוט לשוני, עיצוב ברור וסימלול
למי נועדה התאמה זו?
התאמה זו מיועדת להנגיש מידע הניתן בדפוס, עבור אנשים עם מוגבלות שכלית, נפשית או מוגבלות מהספקטרום האוטיסטי.
מהו פישוט לשוני של מידע כתוב?
בנוסף על כללי הפישוט הלשוני בהם נעשה שימוש בעת מתן מידע בעל פה (ס' 2.ב.4.א), בעת מתן מידע מודפס יש להקפיד גם על דפוס נגיש (ר' סעיף ____), ועל שימוש בעיצוב ברור. במקרים בהם אופי המידע מצריך זאת, יש להשתמש בסמלים, תמונות או איורים על מנת לייצג מילים ורעיונות, עבור מי שאינם יודעים לקרוא.
האם יש לספק פישוט לשוני לכל מידע כתוב?
לא כל מידע כתוב חייב להיות מותאם לשונית. החובה לספק מידע בכתב עם פישוט לשוני תחול רק על גופים המספקים שירותים לאנשים עם מוגבלות, בין אם הם גופים ציבוריים או פרטיים. מידע המסופק על ידי גופים אלו לכלל הציבור - כגון עלוני מידע, הודעות וכדומה – יופק גם בגרסה עם פישוט לשוני, שתסופק לאדם עם מוגבלות לבקשתו, ולפי העניין אף מיוזמת נותן השירות.
בהפקת התאמות נגישות אלו, ייעזרו הגופים בסטנדרטים אשר יפותחו על ידי משרד העבודה והרווחה, לפישוט לשוני של מסמכים בכתב.
דוגמאות:
1. נציבות השוויון מפיקה חוברת מידע על נגישות השירות. חוברת זו צריכה להיות מופקת גם בגרסה המותאמת לשונית.
2. הביטוח הלאומי מספק לציבור עלוני מידע על זכויותיו בביטוח הלאומי. עלונים אלו יסופקו גם בגרסה עם פישוט לשוני.
2.ב.4.ג. מידע מוקלט תוך פישוט לשוני
אנשים עם מוגבלות שכלית, נפשית או מהספקטרום האוטיסטי עשויים להעזר במידע אודיטורי, כתחליף למידע בכתב, בשל קושי קוגניטיבי או נפשי להתמודד עם מידע כתוב. ההקלטה ממירה את המידע הכתוב במידע שמיעתי, תוך שימוש בכללי הפישוט הלשוני והקראה בקצב איטי. ההקלטה יכולה להעשות על גבי מגוון מדיות ופורמטים דיגיטליים, כגון mp3, והכל לפי המדיות הנפוצות הזמינות. מקבל השירות משמיע את ההקלטה באמצעות תוכנות קול, או עזרים אחרים, המצויים כבר בידו.
האם יש לספק התאמה זו לכל מידע כתוב?
לא כל מידע כתוב יחוייב בהנגשה כאמור, אלא רק מידע המסופק לציבור או לאדם עם מוגבלות על ידי גוף המספק שירותים לאנשים עם מוגבלות, בדומה לאמור בסעיף 2.ב.4.ב.
2.ב.4.ד. הקראה
כאמור, אנשים עם מוגבלות שכלית, נפשית או מהספקטרום האוטיסטי עשויים להעזר בערוץ השמיעתי, כתחליף לקריאה, כאשר זו אינה אפשרית עבורם.
לבקשת אדם עם מוגבלות, יקריא נותן השירות טקסט של מסמך, אשר אינו מצוי בפורמט נגיש אחר הרלבנטי לאדם עם המוגבלות.
דוגמאות:
1. כחלק מהשירות המסופק על ידי הביטוח הלאומי, נמסר לאדם עם מוגבלות שכלית מסמך. האדם, שאינו יכול לקרוא, מבקש כי יוקרא המסמך בפניו. העובד יקריא את המסמך, וככל האפשר תוך פישוט לשוני.
2. כחלק מהשירות במשרד הרווחה, נמסר לאדם עם מוגבלות שכלית מסמך, הוא אינו יכול לקרוא, ולכן מבקש כי המסמך יוקרא בפניו. המסמך קיים בגרסה הכוללת פישוט לשוני המותאם לאנשים המתקשים בקריאה. העובד לא יהיה חייב בהקראת המסמך, אם נמסר לאדם המסמך בגרסת הפישוט הלשוני.
2.ב.4.ה. בקובץ דיגיטלי הניתן להקראה באמצעות תוכנת הקראה
אנשים עם מוגבלות בספקטרום האוטיסטי עשויים להעזר במידע המקודד בקבצים דיגיטליים, כגון קבצים מסוג plain text או pdf, הניתנים להקראה באמצעות תוכנת הקראה המצויה במחשבם. (ר' גם ס' ______).
2.ב.5 תקשורת תומכת וחליפית
ישנם אנשים שלהם מוגבלות בתקשורת מילולית. הרקע למוגבלות זו יכול להיות מגוון: מוגבלות פיסית (אילמות) המונעת מהם לדבר, מחלות הפוגעות בכושר הדיבור, או מוגבלות קוגניטיבית, הפוגעת בהתפתחות השפה.
אנשים רבים עם מוגבלות זו עושים שימוש באמצעי תקשורת תומכת וחליפית, המותאמים להם אישית. אמצעים אלו הם מגוונים, והם כוללים לדוגמא "לוחות תקשורת" המורכבים ממילים או אותיות, או תמונות וסמלים המייצגים מילים או רעיונות. לוחות תקשורת יכולים להיות גם מתקנים בעלי פלט קולי, כאשר לחיצה על מתג מפעילה את המתקן ומשמיעה מילה או ביטוי.
אמצעי התקשורת התומכת והחליפית הם רבים, והתפתחויות טכנולוגיות נמשכות מאפשרות שכלולם ופיתוחם.
אנשים עם מוגבלות בתקשורת נעזרים גם לעיתים קרובות במלווה המסייע להם בתקשורת.
תקנות הנגישות לשירות אינן מחייבות את נותן השירות בהספקת אמצעים אלו, שכן הם מותאמים אישית לאדם על ידי אנשי מקצוע. התקנות מחייבות את נותן השירות לתקשר בעל פה עם האדם עם המוגבלות בעזרת אמצעים אלו, לרבות המלווה המסייע לו, כאשר האדם מקבל שירות, או מידע אודות השירות. נותן השירות אינו יכול להתעלם מהאדם או לסרב לתת לו את המידע אותו הוא מבקש, באמצעים אלו.
2.ב.6. התאמת נגישות סבירה אחרת
התאמות הנגישות המפורטות בתקנה 31 אינם רשימה סגורה. אלו הן התאמות מינימום, המתייחסות לתחומי מוגבלות ספציפיים.
מטבע הדברים, עם ההתפתחויות הטכנולוגיות יפותחו אמצעי עזר ושירותי עזר מתקדמים יותר מהאמצעים המנויים בתקנות.
במידה ואמצעים אלו מקיימים שלושה תנאים מצטברים, חובה על נותן השירות לספקם. שלושת התנאים הם:
א. ההתאמות רלבנטיות לאדם הספציפי המבקש את המידע;
ב. אדם עם מוגבלות מבקש לעשות שימוש בהתאמות אלו;
ג. ההתאמות עומדות במבחן הסבירות (ר' ____ להלן).
דוגמאות:
1. בחוק השוויון האמריקאי משנת 1990, חויבו נותני שירות לאפשר מתן מידע באמצעות מערכת טלפוניה מותאמת לאנשים עם מוגבלות שמיעה. מערכת זו היתה בשעתה הטכנולוגיה המתקדמת בתחום הנגישות בתקשורת הטלפונית, עבור אנשים עם מוגבלות שמיעה. כיום, מרבית האנשים עם מוגבלות השמיעה נעזרים במייל, במסרונים או בפקס.
2. כאשר החל תהליך ניסוח תקנות הנגישות לשירות, השימוש בזכרון נייד לא היה נפוץ. כיום אמצעי זה הוא נפוץ, ויכול לשמש כאמצעי עזר להעברת קבצי מידע, כאשר הוא זול וזמין יותר מאמצעים אחרים שבידי נותן השירות.
כיצד יבחר נותן השירות את התאמת הנגישות?
נותן השירות הוא זה שמחליט על אמצעי העזר או שירות העזר באמצעותו יונגש מידע, בכל מקרה נתון. בחירה זו אינה שרירותית, אלא נעשית על פי מספר קריטריונים, שיפורטו להלן:
1. על נותן השירות להתחשב בבקשתו של האדם עם המוגבלות
הנחת היסוד של חוק השוויון ושל תקנות הנגישות לשירות היא שאנשים עם מוגבלות הם בעלי הידע לגבי מוגבלותם ולגבי התאמת הנגישות המתאימה להם. הם יודעים באיזה תחום הם צריכים התאמת נגישות – שמיעה, ראיה, קוגניציה – והם היודעים איזה אמצעי עזר או שירות עזר יסייע להם בצורה מיטבית.
לכן על נותן השירות לשמוע תחילה את בקשתו של של האדם עם המוגבלות לגבי אמצעי העזר או שירות העזר בו הוא מעוניין, ולתת לה עדיפות.
יודגש שעל פי תקנות הנגישות לשירות נותן השירות אינו יכול להכריח אדם עם מוגבלות להשתמש באמצעי עזר או שירות עזר, ככלל. דהיינו, אדם עם מוגבלות המבקש לקבל את השירות או מידע אודותיו ללא הסתייעות באמצעי עזר או שירות עזר, יש לכבד את רצונו.
2. נותן השירות רשאי לבחור חלופה אחרת מבין החלופות שבתחום הנגישות המבוקש
נותן השירות רשאי לספק לאדם עם המוגבלות את ההתאמה שהוא ביקש, או לבחור אמצעי עזר או שירות עזר אחר מזה שמבקש האדם עם המוגבלות, מבין החלופות המנויות בתחום הנגישות המבוקש, וכל זאת בתנאים מסויימים:
א. התאמת הנגישות מתאימה למוגבלותו של האדם
על נותן השירות לבחור בהתאמה העונה על מוגבלותו של האדם. דוגמאות:
1. אדם עם מוגבלות מבקש התאמת נגישות מתחום הראיה. נותן השירות מציע לו התאמת נגישות מתחום השמיעה. התאמה זו אינה רלבנטית למבקש, כיוון שמוגבלותו היא בתחום הראיה, לא בתחום השמיעה.
2. אדם עיוור מבקש לקבל מידע בהקלטה. נותן השירות מציע לו לקבל את המידע בדפוס נגיש. אולם אדם עיוור אינו יכול לקרוא דפוס נגיש, ולכן אמצעי עזר זה – דפוס נגיש – אינו מתאים עבורו.
3. נותן שירות מציע לאדם חרש תרגום לשפת הסימנים, אולם האדם אינו דובר את שפת הסימנים.
ב. אמצעי העזר או שירות העזר מתאימים לאביזרים שבידי האדם עם המוגבלות. דוגמאות:
1. אדם מבקש לקבל מידע בדפוס נגיש. נותן השירות מציע לו לקבל את המידע כקובץ PDF, הניתן להקראה באמצעות תוכנת הקראה. אולם, ברשות האדם אין תוכנת הקראה.
2. אדם מבקש לקבל מידע בדפוס נגיש. נותן השירות מציע לו לקבל את המידע כקובץ קול, בפורמט mp3, הניתן להשמעה בנגן קבצים רגיל. בידי האדם נגן מתאים, והוא מסכים לקבלת אמצעי עזר זה.
ג. אמצעי העזר או שירות העזר מנגיש את המידע במלואו. דוגמאות:
1. נותן שירות מפיק מסמך עם מידע לציבור. הוא מספק חלק מהמסמך בדפוס נגיש לאנשים המבקשים זאת. התאמה זו אינה סבירה, שכן ללא המידע במלואו, לא ניתן שירות שוויוני לאדם עם המוגבלות.
2. משרד ממשלתי מספק שירות חדש לציבור באחד הישובים. המשרד מספק מידע בעל פה לציבור אודות השירות החדש. אדם עם מוגבלות מהספקטרום האוטיסטי מבקש לקבל מידע אודות השירות החדש בעל פה, תוך פישוט לשוני. העובד מספק למבקש מידע רק על חלק מהשירות שניתן. גם כאן, מניעת מידע מלא אינה עונה על הדרישה לשירות שוויוני.
ד. אמצעי העזר או שירות העזר הנבחר מתאים לסוג המידע לגביו מתבקשת התאמה. דוגמאות:
1. אדם עם ליקוי למידה מבקש לקבל מידע בדפוס נגיש. נותן השירות מציע לו לקבל את המידע באמצעות הקראה. זוהי חלופה רלבנטית, שכן בשני המקרים מדובר בהתאמות למידע כתוב.
2. אדם עם מוגבלות שמיעה מבקש לקבל שירות תרגום לשפת סימנים, בפגישה שתתקיים בינו לבין יועץ ההשקעות שלו, בעניין בחירת אפיק השקעות. יועץ ההשקעות מציע לכתוב לו מכתב מודפס עם המידע אותו הוא מבקש לתת, במקום תרגום לשפת הסימנים. אולם אמצעי עזר זה אינו מהווה חלופה לתרגום שיחה, בה גם האדם עם המוגבלות משמיע את דעותיו והעדפותיו. לכן, אמצעי עזר זה אינו חלופה מתאימה.
3. נותן שירות רשאי לסרב לבקשה להתאמת נגישות מסויימת, אם היא אינה סבירה.
בנוסף על התנאים אשר נסקרו לעיל, סבירותה של התאמת הנגישות תבחן לאור 3 מבחנים מצטברים:
1. ההתאמה אינה מהווה נטל כבד מדי על נותן השירות.
2. ההתאמה אינה מהווה שינוי מהותי באופיו של השירות.
3. מבחן השכל הישר.
נסקור להלן כל אחד ממבחנים אלו:
3.א. מבחן הנטל הכבד מדי
פטור מביצוע התאמות נגישות מטעמי "נטל כבד מדי" מופיע בכל חוקי הנגישות במדינות המפותחות, החל מתחילת שנות התשעים. נוסחו כמעט זהה, בכל דברי החקיקה, כולל בחוק השוויון הישראלי:
על פי סעיף 19יג(א) לחוק, פטור יינתן מביצוע התאמת נגישות מסויימת אם יתקיים אחד מאלה...
(2) התאמת הנגישות מטילה נטל כבד מדי בהתחשב בין השאר בכל אחד מאלה, לפי העניין –
(א) סוג השירות או המקום;
(ב) היקף הפעילות לרבות היקף האוכלוסיה הנדרשת לשירות או למקום;
(ג) טיב התאמת הנגישות ועלות התאמת הנגישות;
(ד) קיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות;
(ה) קיומן של חלופות לאותו שירות או מקום, הניתנות בידי אותו גורם, בקרבת מקום ושהן נגישות על פי פרק זה;
(ו) היקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שאחראי לביצוע התאמות הנגישות על פי פרק זה;
פטור מטעמי "נטל כבד מדי" ניתן, בחוק השוויון, רק למי שאינו רשות ציבורית. רשויות ציבוריות אינן פטורות מביצוע התאמות נגישות לפי התקנות, מטעם זה.
קביעת קיומו של "נטל כבד מדי" היא אינדיבידואלית לכל נותן שירות, וכפי שניתן לראות, היא תלויה בגורמים רבים. במהותה, הקביעה היא נוסחה מתמטית, אשר לוקחת בחשבון את שיעור המימון שבידי נותן השירות – בהתאם למחזור העסקים שלו, המיסוי המוטל עליו, מימון חיצוני וכד' – מול כלל עלות התאמות הנגישות למקום ולשירות אשר עליו לבצע.
מכיוון שמבחן זה חל הן על התאמות נגישות למקום והן על התאמות נגישות לשירות, הוא אינו נכלל בתקנות הנגישות לשירות, אלא יפותח בנפרד, כך שיהיה ברור על אלו גורמים הוא חל, ועל אלו התאמות.
3.ב מבחן השינוי היסודי במהותו של שירות ציבורי (ומקום ציבורי)
אף מבחן זה הוא אחד מכללי היסוד בחקיקת הנגישות. נותן שירות אינו חייב בביצוע התאמת נגישות ספציפית במידה ולשם ביצועה, יידרש נותן השירות לבצע שינוי מהותי באופיו של השירות.
דוגמא:
1. בחנות ספרים נמכרים ספרים בדפוס רגיל. אדם עם מוגבלות מבקש כי החנות תחזיק במלאי גם ספרים בדפוס נגיש ובדפוס ברייל. נותן השירות אינו מחוייב להענות לבקשה, שכן מילויה של הבקשה יהווה שינוי מהותי באופיו של השירות.
2. בספריה העירונית אולם מרכזי בו יכול הציבור לשבת ולקרוא. על פי נהלי הספריה, יש לשמור על השקט באולם הקריאה. אדם עם מוגבלות נעזר במלווה (מטעמו) לשם הקראת ספרים. הוא מבקש שהספריה תתאים את נהליה, כך שיוכל לשבת עם המלווה באולם המרכזי, בעת שהמלווה מקריא לו את הספרים. הספריה במקרה זה אינה מחוייבת בביצוע התאמה זו, שכן מילוייה יהווה שינוי מהותי באופי השירות הניתן על ידה.
3.ג מבחן השכל הישר
נותן שירות יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות המבוקשת על ידי אדם עם מוגבלות במידה והענות לה סותרת את השכל הישר, בהתאם לנסיבות המקרה. לדוגמא: כאשר ההתאמה הנדרשת פוגעת בפרטיותו של אדם, או כאשר היא מהווה עבירה על החוק.
כיצד ניתן לצמצם למינימום את הסיכוי לתביעות כנגד נותני השירות?
מספר אמצעים קיימים לשם הקטנת הסיכוי לתביעות כנגד נותני שירות.
א. הפירוט הקיים בתקנות הנגישות לשירות באשר להתאמות הנגישות הנדרשות, בא להקטין את אי הוודאות, ולהבהיר לנותני השירות במה בדיוק הם חייבים.
ב. במקביל לתקנות, חוברות הסבר – כגון זו – יסייעו לנותני השירות ביישום התקנות. במקביל, יסייעו ההסברים למקבלי השירות, לדעת מהן זכויותיהן.
ג. החוק מחייב נותני שירות המעסיקים מעל 25 עובדים, למנות מביניהם רכז נגישות. בין חובותיו של רכז הנגישות גם יידוע נותן השירות בדבר חובותיו לפי החוק והתקנות. דהיינו, רכז הנגישות הוא המרכז את תחום הנגישות – למקום ולשירות – אצל נותני שירות אלו. רכז הנגישות מסייע לנותן השירות ביישום חובותיו לפי התקנות.
ד. תפקידם של מורשי הנגישות לשירות הנו גם לייעץ לנותני שירות בדבר התאמות הנגישות שעליהם לבצע, לרבות התאמות חלופיות במידה ונותני השירות פטורים מביצוע התאמות לפי התקנות. היוועצות במורשה נגישות השירות תקטין את החשש לאי עמידה בדרישות התקנות.
ה. בנוסף על פרסום הנחיות וחוברות הסבר, על פי חוק השוויון לנציבות השוויון מספר סמכויות בתחום הנגישות. בין היתר, הנציבות עונה לשאילתות המוגשות אליה, באשר להיות שירות מסויים חייב בביצוע התאמות, או פטור מביצוע התאמות. שימוש מושכל בכלי זה יכול לסייע במניעת תביעות.
הנציבות משמשת גם כתובת לתלונות בדבר העדר נגישות, והיא יכולה לשמש גורם מתווך בין נותן השירות למקבל השירות, על מנת להבהיר מחלוקות ביניהם.
ו. חוק השוויון האנגלי כולל מספר פרוצדורות לבירור תלונות ופישור בין צדדים, לפני הגעה לדיון משפטי. פיתוח פרוצדורות דומות עשוי לסייע אף הוא בהקטנת הנטל שעל בתי המשפט.
אף לאחר יישום אמצעים אלו, לא ניתן למנוע לחלוטין הגשת תביעות כנגד נותני שירות. חוקים מעצם טבעם נועדו לאכיפה, והגשת תביעות כנגד מפירי הוראות החוק, היא אחת הדרכים לאכיפתו. למערכת המשפט יש גם תפקיד פרשני, בהבהרת דרישות החוק, במערכת המשפט בישראל. יחד עם זאת, אימוץ הליכי פישור ובירור תלונות בדרכי שלום, לפני פניה לערכאות, היא כמובן עדיפה.