חומר רקע

29 מאי 2026 29 מאי 2026 אל: ועדת החוקה חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי נקודות לדיון הקבוע ליום 23.2.10 - הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 106) (אינוס על ידי אישה), התש"ע–2009 המצב הקיים: נוסח החוק סעיפים 345-346: הבועל אישה ["בועל" - המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה] ללא הסכמתה החופשית או באחת הנסיבות האחרות המנויות בסעיף 345 – "הרי הוא אונס ודינו - מאסר שש עשרה שנים...." העושה מעשה סדום ["מעשה סדום" - החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם] באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345, בשינויים המחוייבים, דינו כדין אונס. סעיף 350. גרם מעשה לענין עבירה לפי סימן זה, אחת היא אם העושה עשה את המעשה או גרם שהמעשה ייעשה בו או באדם אחר. המצב הקיים: פרשנות ותוצאות • אישה הגורמת לגבר או לאישה לחדור לפי הטבעת או לפה שלה: אונס • גבר הגורם לגבר או לאישה לחדור לפי הטבעת או לפה שלו: אונס • אישה הגורמת לגבר או לאישה לחדור לאיבר המין שלה: מעשה מגונה ההבחנה בין גרימת חדירה לפי הטבעת ולפה לבין גרימת חדירה לאיבר המין של האישה נוצרה מפרשנות של סעיף 350 לפי פרקליטות המדינה: הגדרת "בעילה" מחייבת אקט אקטיבי על ידי הגבר, ולכן מפרשות רשויות התביעה את סעיף 350 כך שהוא לא חל על אישה הגורמת לגבר לחדור לתוך איבר המין שלה. ההצעה אשר עברה בקריאה ראשונה ביקשה ליצור סימטריה בין גברים ונשים בעבירות האינוס ומעשה סדום, כך שאישה הגורמת לגבר לחדור לאיבר מינה, דינה כדין האונס, והוסיפה כי אישה המאפשרת לקטין לחדור לאיבר מינה, דינה כדין האונס. בדיון בוועדת החוקה אחרי קריאה ראשונה, ולקראת אותו דיון, הוצע נוסח שיאחד את סעיפים 345-346 (בעילה ומעשה סדום), לסעיף אחד, א-מיני, שיקבע כי כל חדירה בנסיבות המנויות בחוק היא עבירה של אינוס (ראה נוסח מצ"ב) – וישמיט את ההפרדה הנוסחית האנכרוניסטית בין בעילת אישה לבין מעשה סדום. כאשר העבירה מנוסחת כך שאין עבירה מיוחדת של "בעילת אישה", נוצר סימטריה גם לגבי העבירה של "גרימת חדירה", וכל גרימת חדירה, בין של בגיר ובין של קטין, בין בתנוחה כזאת ובין בתנוחה אחרת, תיחשב לאינוס. לפני שתחליט הוועדה על נוסח, עליה להחליט אם הקונצפציה המוצעת בהצעת החוק מקובלת עליה. להלן שלושת הקונצפיות האפשריות בעניין: שלושת הקונצפציות האפשריות לקראת הדיון מחר: גרימת חדירה כאינוס: הצעת הייעוץ המשפטי לפי ההצעה של היוזמים, שעברה קריאה ראשונה : ההצעה המקורית של חברי הכנסת, וכן ההצעה שעברה בקריאה ראשונה, יוצרת סימטריה בין גבר ואישה, ומציעה כי כל גרימת חדירה – ללא הבדל בין התנוחה של המעשה המיני וללא הבדל בין בגיר לקטין – תיחשב לעבירה של אינוס. הצעת הייעוץ המשפטי, אשר מאחדת את סעיפי הבעילה ומעשה סדום, אף היא מביאה לתוצאה זו. תיקון הסעיף הקיים רק לגבי קטינים: אפשרות אחרת היא לתקן את הסעיף רק לגבי קטינים: לא לאחד את סעיפי הבעילה ומעשה סדום, להשאיר את סעיף 350 כפי שהוא היום, עם ההבחנה בין גרימת חדירה לפי הטבעת/פה ולבין חדירה לאיבר המין, כאשר הראשון היא אינוס והשני הוא מעשה מגונה, ולהוסיף סעיף קטן לסעיף 350 אשר קובע כי אישה הגורמת לקטין (או לחסר ישע) לחדור לאיבר המין שלה, דינה כדין האונס. [אפשר גם לאחד את הסעיפים של בעילה ומעשה סדום, ולקבוע את ההסדרים לגבי גרימת חדירה במפורש בסעיף] שינוי ההסדר של "גרימת חדירה" אפשרות שלישית היא לשנות את המצב הקיים לגבי גרימת חדירה לבגירים, כך שכל "גרימת חדירה" של בגיר תיחשב למעשה מגונה, במקום לעבירת האינוס כפי שזה היום, ולהוסיף סעיף שיקבע כי גרימת חדירה של קטין תיחשב לאינוס. התוצאה הפרקטית: • אישה הגורמת לגבר או לאישה לחדור לפי הטבעת או לפה שלה: אונס • גבר הגורם לגבר או לאישה לחדור לפי הטבעת או לפה שלו: אונס • אישה הגורמת לגבר או לאישה לחדור לאיבר המין שלה: אונס התוצאה הפרקטית: • אישה הגורמת לגבר או לאישה לחדור לפי הטבעת או לפה שלה: אונס • גבר הגורם לגבר או לאישה לחדור לפי הטבעת או לפה שלו: אונס • אישה הגורמת לגבר או לאישה לחדור לאיבר המין שלה: מעשה מגונה • אישה (או גבר) הגורמת לקטין לחדור לתוכה (בכל מצב): אונס התוצאה הפרקטית: • אישה או גבר הגורמ/ת לבגיר לחדור לתוכה (בכל מצב): מעשה מגונה • אישה או גבר הגורמ/ת לקטין לחדור לתוכה (בכל מצב): אונס מוצע לשנות את סעיפי העבירות כך שהמונחים יהיו מותאמים לגבר ולאישה גם יחד, ולכן העבירות יחולו על כולם באותה מידה. ההצעה גם תחליף את המונחים הארכאיים הנמצאים בחוק העונשין כיום שמחייבים סעיפים נפרדים לגבר ולאישה. ההצעה לא תשנה את יסודות עבירות המין, אלא תיצור התאמה בין המונחים שמשתמשים בהם בחיי היום יום לעבירות המין, כגון אינוס, ובין המונחים לחוק. לאחר התיקון כאמור, אפשר להשאיר את סעיף 350 כמו שהוא – "הגורם" שהמעשה יעשה בו – אשר יחול על סעיף 345 המתוקן. אין הבדל בתוצאות לגבי גרימת חדירה של בגיר בין ההצעה שעברה בקריאה ראשונה לבין ההצעה המוצעת על ידי הייעוץ המשפטי. [אולם מוצע להוציא מהגדרת האינוס אחד הגורם לאחר להחדיר חפץ לגופו, כאשר גרימה שכזו פחות פוגענית לקורבן.] חשוב לזכור כי סעיף 350 אוסר על "גרימת חדירה" בנסיבות של אונס, דהיינו ללא הסכמתו החופשית של הקרבן, או באחת הנסיבות של אינוס סטטוטורי המנויות בסעיף 345, כגון כאשר הקרבן הוא קטין. אך, מוצע להוסיף את המילים "באחת הנסיבות המנויות בסעיפים 345 עד 351" כך שהסעיף ידגיש (אף שכך יש לפרש את הסעיף בכל מקרה) כי מדובר בגרימת חדירה בנסיבות של אינוס. יש שתי בעיות עיקריות במצב הזה: א. לגבי בגירים: אין סיבה להבחנה השרירותית בין גרימת חדירה לפי הטבעת ולפה לבין גרימת חדירה לאיבר המין, הבחנה אשר נבעה מפרשנות של סעיף 350. על פי ההיגיון, או שכולם יהיו אונס, או שכולם יהיו מעשים מגונים. ב. לגבי החידוש בסעיף: אם הוועדה תסכים כי יש צורך בהגנה על קטינים, יש לתת את הדעת על קורבנות אחרים של תקיפה מינית. לדוגמא, אישה הגורמת לגבר לחדור לתוכה בנסיבות האחרות המנויות בסעיף 345, הלא הם גם ראויים להגנה? נסיבות האחרות המנויות בסעיף: • גרימת חדירה, תחת איומים או הפעלת כוח כנגד החודר/הקרבן • גרימת חדירה תוך הסכמה של הקרבן שהושגה במרמה • גרימת חדירה תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו נמצא הקורבן • גרימת חדירה של חולה נפש או לקוי בשכלו • גרימת חדירה תוך גרימת חבלה • גרימת חדירה תוך התעללות מדובר בשינוי לחוק הקיים, אשר מצריך דיון רציני ומעמיק בשאלה: האם ראוי כי גרימת חדירה תיחשב לאינוס או למעשה מגונה? ושוב, אם הוועדה תסכים כי יש צורך בהגנה על קטינים, על הוועדה לשקול למי עוד ראוי לתת הגנה יתרה. (ראו מקרים בטור הקודם).