חומר רקע

DOC 3,349 תווים המסמך המקורי ↗
ועדת מעמד האישה יו"ר הועדה: פרופ' פרנסס רדאי מ"מ: עו"ד אלונה שהרבאני בומגרטן סגן: עו"ד אורה גנות עו"ד נירה סטופאי שוורץ עו"ד נאוה פרס עו"ד שרית שרף ת"א, 29 מאי 2026 29 מאי 2026 00289010 לכבוד חברי ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת נייר עמדה- הצעה לתיקון סעיף 345 לחוק העונשין התשל"ז-1977 חברי וועדה יקרים, עומדת לפניכם הצעה לתקן את חוק העונשין התשל"ז-1977 על מנת להפוך את עבירת האונס המצויה בסעיף 345 לחוק לעבירה אשר יכולה להתבצע על ידי אישה. על רקע דברים אלה ברצוני להתנגד לתיקון המוצע בשל מספר סיבות אותן אמנה להלן: 1. ההגדרה של בעילה בחוק העונשין מוגבלת לחדירה לגופה של אישה ללא הסכמתה. אקט החדירה פירושו החדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה וזהו המאפיין העיקרי של עבירת אונס המבדיל בין עבירה זו לבין עבירה אחרת שעיקרה מעשים מגונים. נראה כי יש סיבות טובות להבחנה זו בשל ההשלכות הגופניות, הביולוגיות, והדתיות-תרבותיות של אקט החדירה. 2. ההשלכות הגופניות של חדירה לגופה של אשה ולאיבר המין שלה ללא הסכמתה הן חמורות וקשות ועשויות לגרום במקרים רבים לנזק גופני, הדורש טיפול רפואי וניתוחי שיקום. החדירה יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך לאשה ובנסיבות מחמירות אף להביא למוות האשה. לא נתקלתי באף מקרה בו דווח על גבר ש"נאנס", קרי, קיים יחסי מין עם אישה ללא הסכמתו, ונגרם לו כתוצאה מכך נזק גופני. זאת לאור העובדה שמגע זה אינו כרוך בחדירה על ידי האשה מלבד במקרים יוצאי הדופן של החדרת חפץ. 3. אחת ההשלכות החמורותשל אונס המבדילה בין אונס של אישה לאונס של גבר מתבטאת בנזק הביולוגי הנובע מאונס אישה והוא הסיכון של כניסתה להיריון. נזק זה מהווה פגיעה קשה ביותר במהלך חייה של האישה. חלק מהנשים קורבנות לאונס מנועות על פי דתן מביצוע הפלה. אם האישה איננה מבצעת הפלה, היא אף נאלצת להוליד ולגדל ילד/ה פרי האונס. אין השלכות דומות לאלה בקיום יחסי מין על ידי אשה עם גבר ללא הסכמתו. 4. בדתות ותרבויות מסורתיות-שמרניות (traditionalist) מסויימות, נחשב אונס של אישה לדבר הפוגע בכבוד האישה ובכבוד משפחתה. לכן, בחברות מסורתיות כאלה, האישה קורבן לאונס יכולה למצוא את עצמה מגורשת מהקהילה, מהמשפחה ו/או מחיי הנישואין שלה. עצם העובדה שכך מתייחסות התרבויות המסורתיות לאונס של אשה מבטא את עומק הפגיעה הייחודית בעבירה זו כשהיא מבוצעת על ידי גבר באשה. 5. הספרות הסוציולוגית והפסיכולוגית מראה שאונס מהווה אלימות מינית נגד נשים - ולאו דווקא מעשה מיני במהותו - המשמש כלי שליטה של גברים בחברות פטריארכאליות, כך מעשה אונס המוני על יד חיילים כובשים במלחמות. גם במסגרת המשפחה הפטריארכלית בחברות מסורתיות-שמרניות (traditionalist), משמש האונס כלי שליטה על נשים ודרך לדיכוין. לדידי, לא קיימת תמונת ראי לגבי הפעלת כוח נשי. אנו לא חיים בחברה מטריאכלית, בה יש שלטון נשי בחברה או במשפחה ואיננו נמצאים בחברה שבה קיים דיכוי של גברים על-ידי נשים. במדינת ישראל קיים משטר משפטי פטריארכלי של יחסים בין גברים לנשים, ולראייה דיני המשפחה הנהוגים בבתי הדין הדתיים, היהודים, המוסלמים והנוצריים. אם כן, השימוש באלימות מינית מהווה חלק מפטריאכליות ביחסים בין גברים לנשים ואין סימטריה עם מקרים של אלימות מינית על ידי נשים. הניסיון להשוות בין תקיפה מינית ע"י גבר לבין תקיפה מינית ע"י אישה באותה מסגרת נורמטיבית של אונס, מפחיתה את החומרה הייחודית של אונס אישה ע"י גבר. אין שום תועלת להרחבה המוצעת של עבירת האונס היות ויש פתרונות אפשריים לענישת ניצול מיני של יחסי מרות, קיום יחסי מין עם קטין או החדרת חפץ לגופו של גבר על ידי אשה – פתרונות שאינם מעוותים את ההגדרה המשפטית והחברתית של אונס. ב ב ר כ ה פרופ' פרנסס רדאי, עו"ד יו"ר ועדת מעמד האישה