חומר רקע

תמצית מסמך זה נכתב לוועדת הפנים והגנת הסביבה ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לקראת דיון משותף בהצעת חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה), התש"ע-2009 (להלן במסמך זה: "הצעת החוק" או "הצעת החוק בישראל").1 מטרת הצעת החוק להתמודד עם ההשלכות וההיבטים השליליים של תופעת השכרות באמצעות הטלת הגבלות על מכירה וצריכה של משקאות משכרים במצבים מסוימים. מוצע להחיל את הצעת החוק כהוראת שעה לשלוש שנים במטרה לבחון את האפקטיביות של ההסדרים החדשים המוצעים בה.2 בחודש ינואר 2010, הוכן במרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך בנושא הגבלות על מכירה ועל צריכה של משקאות אלכוהוליים בעולם.3 לקראת הדיון בהצעת החוק, התבקשנו להרחיב את המבט המשווה תוך התייחסות להוראות ספציפיות הקבועות בהצעת החוק ובחינה האם קיימות הוראות מקבילות בחקיקה במדינות אחרות. להלן הסוגיות שייסקרו במסמך זה ועיקרי הממצאים העולים בכל אחת מהן: 1. הגבלות על שעות המכירה של אלכוהול: • האם יש חקיקה המגבילה שעות מכירה של אלכוהול? • האם הגבלת השעות משתנה בהתאם למקום צריכת האלכוהול (במקום בו הוא נקנה או מחוץ למקום) או לסוג המשקה האלכוהולי? מהסקירה עולה כי במדינות רבות יש הגבלות על שעות המכירה של משקאות אלכוהוליים; לרוב החוק קובע שעות מכירה מצומצמות יותר במקומות המוכרים אלכוהול לצריכה מחוץ למקום. 2. הגבלות הנוגעות לקטינים: • מהו גיל המינימום לרכישת/מכירת אלכוהול? • מהן ההגבלות הקשורות למכירת אלכוהול לקטינים? • האם קבועה במדינות השונות חזקת מודעות לגבי מכירת אלכוהול לקטין? דהיינו, האם מוטלת אחריות על המוכר, אלא אם הוכיח שהוצגה לו תעודה מזהה המעידה על כך שהרוכש אינו קטין? במרבית המדינות בעולם קבוע גיל מינימום למכירת אלכוהול לקטינים, כאשר גיל זה נע בין 16 ל-21 ולרוב עומד על 18. ההגבלות הנוגעות לקטינים מתייחסות לרוב למכירה לקטין, לרכישה על-ידו או עבורו וכן לשהות של קטינים במקומות לממכר אלכוהול. באשר לחזקת המודעות, באף אחת מהמדינות שנסקרו לא נמצאה הוראה מקבילה להוראה המוצעת בהצעת החוק בישראל. עם זאת, בכל אחת ממדינות אלה נקבעה בחוק הגנה לנאשם אם הוכיח שהקטין הרוכש הציג למוכר תעודה מזהה, הסדר המביא למעשה לתוצאה דומה. 3. הגבלות על צריכת אלכוהול במקומות ציבוריים: • האם קיימות בעולם הגבלות על צריכת אלכוהול במקומות ציבוריים? • האם יש למשטרה סמכות לתפוס או להשמיד אלכוהול ובאילו מצבים? • בהקשר זה, האם, בדומה לקבוע בהצעת החוק, החזקת אלכוהול במקום ציבורי בשעות הלילה מקימה חזקה כי בכוונת המחזיק לשתות את האלכוהול וכי השתייה עלולה להביא להפרת הסדר הציבורי או שלום הציבור? הגבלות על צריכת אלכוהול במקומות ציבוריים מוסדרות לרוב ברמה המקומית ולא המדינתית – כך בחלק ממדינות אירופה וארה"ב. מעבר לכך, לעיתים החוק מסמיך את הרשויות המקומיות או את המשטרה לקבוע תנאים מחמירים יותר למכירת אלכוהול ולצריכתו באזורים מסוימים. הגבלות על החזקת משקאות אלכוהוליים בכלי רכב נמצאו בארה"ב ובקנדה. באשר לסמכות לתפיסת אלכוהול והשמדתו, במדינות השונות שנסקרו קיימות הוראות דומות לזו המוצעת בישראל, המקנות לשוטר סמכויות אלה. באף אחת מהמדינות הנסקרות לא מצאנו חזקה הדומה לזו המוצעת בישראל. למעט באירלנד, בכל המדינות האלה, הסמכות לתפוס אלכוהול אינה מותנית כלל בקיומו של יסוד של הפרעה לסדר הציבורי, דבר המייתר קביעתה של חזקה כאמור. 4. הוראות בדבר חובת סימון אזהרה בריאותית על מיכלי משקה: • האם קיימות הוראות כאלה? • האם ההוראות כלליות או שהן מתייחסות לקבוצות אוכלוסייה מוגדרות, כגון נשים הרות? עיקר החקיקה המסדירה חובת סימון אזהרות בריאותיות על-גבי משקאות אלכוהוליים נוגעת לקבוצות אוכלוסייה מוגדרות, ובפרט לנשים הרות ולקטינים. רק בארה"ב נמצאה חובה פדראלית המחייבת סימון אזהרה בריאותית כללית. 1. הגבלות על שעות מכירת משקאות אלכוהוליים הגבלות על שעות המכירה של משקאות אלכוהוליים קיימות במדינות רבות; בחלקן הן מעוגנות בחקיקה מדינתית, ובאחרות הן מוסדרות בחקיקה מקומית או במסגרת רשיון העסק. בחלק מהמדינות יש הבחנה בין שעות המכירה (או ההגשה) של אלכוהול לצורך צריכה במקום (on premise) במקומות כמו בארים, מסעדות ובתי-קפה, ובין מכירת אלכוהול לצורך צריכה מחוץ למקום (off premise), למשל בחנויות מכולת ובסופרמרקטים. ככלל, ההגבלות במקומות מן הסוג השני רחבות יותר. הבחנה כזאת עשויה לנבוע מכך שבמקומות שבהם נמכר אלכוהול לצריכה במקום יש למוכר האלכוהול מידה מסוימת של בקרה על כמות האלכוהול שלקוח שותה בזמן נתון, והוא יכול (ולעתים אף חייב על-פי חוק או תנאי הרישיון) שלא למכור ללקוח שיכור משקאות אלכוהוליים נוספים. לעומת זאת, לעסקים המוכרים אלכוהול לצריכה מחוץ למקום אין שליטה על אופן הצריכה של המשקאות. ככלל, הגבלות על שעות המכירה של אלכוהול קובעות טווח שעות מסוים שבו אין למכור משקאות אלכוהוליים, בדרך כלל בין שעה מאוחרת יחסית בלילה (או לפנות בוקר) ועד לשעות הבוקר. בחלק מהמדינות יש הגבלות על ימי המכירה של משקאות אלכוהוליים. ההגבלות הנפוצות יותר הן על מכירת אלכוהול במועדים מיוחדים, כמו חגים או ימים שבהם מתקיימים אירועי ספורט חשובים (שבהם יש נטייה לשתות כמויות גדולות יותר של אלכוהול). מחקרים מראים כי הגבלת שעות המכירה של משקאות אלכוהוליים מסייעת בהפחתת האלימות הקשורה לאלכוהול, ואילו הרחבת שעות הפעילות (או הסרת הגבלות קיימות) עלולה להביא לתוצאות הפוכות. בבריטניה, לדוגמה, בוטלה בשנת 2005 החקיקה שהגבילה את שעות המכירה של משקאות אלכוהוליים, ומכירת אלכוהול מותרת מאז בכל שעות היממה (אלא אם כן יש הגבלות אחרות המעוגנות בחקיקה מקומית). לאחר הביטול לא חל שינוי של ממש בפשיעה הקשורה באלכוהול עד לשעה 03:00 לפנות בוקר, אולם שיעור הפשיעה הקשורה באלכוהול בין 03:00 ל-06:00 בבוקר עלה בכ-22%. בעיר דיאדמה שבברזיל, שבה שיעור מעשי הרצח הוא מהגבוהים במדינה, נאסרה בשנת 2002 בחוק מכירת אלכוהול לצריכה במקום לאחר השעה 23:00. במחקרים שנבדקה בהם השפעת האיסור נמצא כי הוא הביא לירידה ניכרת של 44% בשיעור מקרי הרצח (לאחר נטרול ההשפעה של משתנים אחרים, כמו אכיפה מוגברת).4 למרות שתי הדוגמאות שהוצגו לעיל, המחקר בדבר ההשפעה של שעות מכירת אלכוהול על אלימות אינו חד-משמעי, ומחקרים שונים מציגים תוצאות סותרות בנוגע להשפעה של שינוי שעות המכירה של משקאות אלכוהוליים על שכיחות מקרי אלימות.5 בטבלה שלהלן מוצגות מדינות בהן החקיקה מגבילה את השעות בהן מותרת מכירת משקאות אלכוהוליים. יודגש, כי עסקים הפועלים במדינות שנכללו בטבלה יכולים להיות נתונים להגבלות קשיחות יותר על שעות מכירת אלכוהול מכוח חקיקה מקומית או מתוקף תנאים שנקבעו ברישיון למכירת אלכוהול. הגבלות בחקיקה על שעות המכירה של משקאות אלכוהוליים במדינות נבחרות מדינה שעות בהן מותרת מכירת אלכוהול לצריכה במקום שעות בהן מותרת מכירת אלכוהול לצריכה מחוץ למקום הערות בריטניה6 אין הגבלה אין הגבלה החקיקה המדינתית שהגבילה את שעות המכירה של משקאות אלכוהוליים בוטלה בשנת 2005. הנושא מוסדר ברמת הרשויות המקומיות. סקוטלנד7 אין הגבלה 10:00 בבוקר עד 22:00 בלילה כעיקרון, שעות מכירת האלכוהול נקבעות ברמת רישיון העסק, אך לא ניתן לקבל רישיון למכירת אלכוהול לצריכה מחוץ למקום בין השעות 22:00 ל-10:00 למחרת. אירלנד8 ימי שני-חמישי- 10:30 בבוקר עד 23:30 בלילה. ימי שישי ושבת – 10:30 בבוקר עד 24:30 בלילה. ימי ראשון-12:00 בצהריים עד 23:00 בלילה. ימי ראשון- 12:30 בצהריים עד 22:00 בלילה. ימים שני-שבת – 10:30 בבוקר עד 22:00 בלילה. מחצית השעה לאחר סיום שעות המכירה החוקיות של משקאות אלכוהוליים נחשבת כ-drink up time, בה ניתן לסיים לשתות משקאות אלכוהוליים שנמכרו עד לשעה זו. עסקים המוכרים אלכוהול לצריכה במקום יכולים לקבל מבית-המשפט המחוזי (שהוא גוף הרישוי) היתר המרחיב את שעות הפעילות שלהם במקרה של אירועים מיוחדים המתקיימים בהם ותחת תנאים מסוימים. במקרה כזה מותרת מכירה של משקאות אלכוהוליים גם מעבר לשעות שצוינו לעיל, למשתתפים באותו אירוע. שעות המכירה של אלכוהול לצריכה מחוץ למקום צומצמו בשנת 2008, כאשר השעות המצוינות הן השעות לאחר התיקון בחוק. שינוי זה הוכנס לאור העלייה בשיעור האלכוהול הנקנה לצריכה מחוץ למקום. פינלנד9 מכירת אלכוהול מותרת בין 5:00 לפנות בוקר ל- 1:30 לפנות בוקר ביום שאחרי (כלומר, אסור למכור אלכוהול בין 1:30 לפנות בוקר ל-5:00 לפנות בוקר, שלוש שעות וחצי). 9:00 בבוקר עד 20:00 בערב אוסטרליה ACT10 8:00 בבוקר עד 4:00 או 5:00 לפנות בוקר ביום אחרי. 7:00 בבוקר עד 23:00 בלילה. אוסטרליה11 (ויקטוריה) שני-שבת: 7:00 בבוקר עד 23:00 בלילה. ראשון: 10:00 בבוקר עד 23:00 בלילה. ימים שני-שבת: 9:00 בבוקר עד 23:00 בלילה. ימי ראשון: 10:00 בבוקר עד 23:00 בלילה. מתייחס רק לעסקים המוכרים בעיקר אלכוהול לצריכה מחוץ למקום, ולא למכירת אלכוהול כאמור במקומות המוכרים גם לצריכה במקום. במועדים מסוימים חלות שעות מסחר מצומצמות יותר, ואף איסור מוחלט על מכירת אלכוהול. עסקים, הן אלו המוכרים אלכוהול לצריכה במקום והן אלו המוכרים לצריכה מחוץ למקום, יכולים לבקש היתר למכירת אלכוהול בשעות מאוחרות יותר. מסחר לאחר השעה 1 לפנות בוקר מצריך רישיון מיוחד (רישיון לילה), כאשר בחלק מהאזורים במדינה יש כיום הקפאה של מתן רישיונות כאלו. גרמניה (מדינתי) באדן וויטמברג12 לא נמצא מידע 5:00 בבוקר עד 23:00 בלילה. חקיקה שנכנסה לתוקף בנובמבר 2009 אוסרת מכירת אלכוהול בשעות הלילה בתחנות דלק, קיוסקים וסופרמרקטים הפועלים בהיתר מיוחד בשעות מאוחרות. הגבלה זו לא קיימת במדינות אחרות בגרמניה. ארה"ב קליפורניה13 6:00 בבוקר עד 2:00 לפנות בוקר ביום אחרי ארה"ב ניו-יורק14 ימי ראשון: 12:00 בצהריים עד 4:00 לפנות בוקר ביום אחרי. ימי שני-שבת: 8:00 בבוקר עד 4:00 לפנות בוקר ביום אחרי. יין ומשקאות חריפים – ימי ראשון-12:00 בצהריים עד 21:00 בערב שאר הימים: 8:00 בבוקר עד 24:00. בירה-8:00 בבוקר עד 3:00 לפנות בוקר ביום אחרי לאחר שעות המכירה במקומות המוכרים לצריכה במקום מותרת חצי שעה נוספת של סיום המשקאות האלכוהוליים. ההגבלות נקבעות ברמת המחוזות, אולם שעות המכירה המרביות נקבעות על-ידי המדינה. קנדה British Columbia15 מסעדות: 9:00 בבוקר עד 24:00 בארים: 9:00 בבוקר עד 2:00 לפנות בוקר ביום אחרי 9:00 בבוקר עד 23:00 בלילה. לקוחות צריכים לסיים את שתיית המשקאות האלכוהוליים שלהם תוך חצי שעה משעת סיום מכירת אלכוהול. 2. הגבלות הנוגעות לקטינים בישראל, סעיף 193א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 אוסר מכירה של משקאות משכרים לקטין (מי שגילו פחות מ-18), עידוד או שידול קטינים לשתות משקאות משכרים והגשת משקאות משכרים לקטינים על-ידי בתי-עסק המוכרים משקאות משכרים לצורך צריכה במקום. מנגד, אין כיום איסור חוקי על צריכת אלכוהול על-ידי קטינים או החזקתו על-ידם ולא על רכישת משקאות אלכוהוליים על-ידי בגיר עבור קטין. בעולם, מרבית ההגבלות הנוגעות לקטינים מתייחסות לרכישת אלכוהול בידי קטינים או עבורם ולמכירתו להם, ומיעוטן נוגעות להחזקה שלו או לצריכתו, בעיקר במקומות מסוימים. 2.1. גיל המינימום במרבית המדינות בעולם קיימות הגבלות על מכירת אלכוהול לצעירים; לרוב גיל המינימום שנקבע לצורך מכירת אלכוהול נע בין 16 ל-21, והגיל הרווח ביותר הוא 18. בחלק מהמדינות נקבע גיל מינימום שונה לגבי משקאות אלכוהוליים בעלי ריכוז אלכוהול נמוך יחסית (כגון בירה) ולגבי משקאות בעלי ריכוז אלכוהול גבוה (כגון וודקה). לעתים יש הבדל בגיל המינימום הנדרש במקומות המוכרים אלכוהול לצורך שתייה במקום ובין הגיל הנדרש במקומות בהם נמכר אלכוהול לצריכה מחוץ למקום. הגבלות על מכירת אלכוהול לקטינים16 מדינה מכירת אלכוהול לשתייה במקום מכירת אלכוהול לשתייה מחוץ למקום אוסטרליה 18 18 איטליה 16 אין הגבלה אירלנד 18 18 ארצות- הברית 21 21 בלגיה בירה ויין: 16; משקאות חריפים: 18 בירה ויין: אין הגבלה; משקאות חריפים: 18 בריטניה בירה ויין: 16; משקאות חריפים: 18 18 גרמניה בירה ויין: 16; משקאות חריפים: 18 בירה ויין: 16; משקאות חריפים: 18 דנמרק 18 16 הולנד בירה ויין: 16; משקאות חריפים: 18 בירה ויין: 16; משקאות חריפים: 18 טורקיה 18 18 יוון 16 אין הגבלה ישראל 18 18 מצרים בירה ויין: 18; משקאות חריפים: 21 בירה ויין: 18; משקאות חריפים: 21 נורבגיה בירה ויין: 18; משקאות חריפים: 20 בירה ויין: 18; משקאות חריפים: 20 ניו-זילנד 18 18 ספרד 18 18 פורטוגל 16 16 פינלנד 18 בירה ויין: 18; משקאות חריפים: 20 צרפת 18 18 קנדה17 במרבית המחוזות והטריטוריות: 19 באלברטה, מניטובה וקוויבק: 18 במרבית המחוזות והטריטוריות: 19 באלברטה, מניטובה וקוויבק: 18 קפריסין 18 18 רוסיה 18 18 שבדיה 18 20 שווייץ בירה ויין: 16; משקאות חריפים: 20 בירה ויין: 16; משקאות חריפים: 20 2.2. הגבלות הקשורות לקטינים וחזקת מודעות לשם הרחבת האיסור על מכירת משקאות משכרים לקטינים (שגילם פחות מ-18) מוצע בהצעת החוק הממשלתית בישראל:18 • לקבוע איסור רכישה של משקה משכר עבור קטין ואיסור לספק משקה משכר עבור קטין במקום ציבורי אלא בנוכחות האחראי על הקטין ובהסכמתו, זאת במטרה למנוע מבגירים לרכוש משקאות אלכוהוליים בעבור קטינים; • לקבוע חזקה לפיה מי שמכר או סיפק משקה משכר לקטין היה מודע לכך שמדובר בקטין, אלא אם הוכיח שהוצגה לו תעודה מזהה (מזויפת) על-ידי הקטין ממנה עולה שהוא בגיר; מטרת קביעת החזקה היא לתמרץ את המוכרים לדרוש תעודה מזהה ממי שיש ספק לגבי גילו. בפרק זה יוצגו ההגבלות הקשורות לקטינים הקבועות בחקיקה בניו-זילנד, בבריטניה, באירלנד ובמחוז בריטיש קולומביה שבקנדה. בין ההגבלות המקובלות: איסור רכישת אלכוהול על-ידי קטינים; איסור צריכת אלכוהול על-ידי קטינים; איסור מכירת אלכוהול לקטינים; איסור רכישת אלכוהול על-ידי צד שלישי עבור קטינים; הגבלות על כניסתם של קטינים לבתי-עסק למכירת אלכוהול. באשר לאיסור מכירת אלכוהול לקטין, לא מצאנו באף אחת מהמדינות שנסקרו חקיקה שקובעת חזקת מודעות בדומה לזו המוצעת בהצעת החוק בישראל. עם זאת, בכל המדינות נקבעה בחוק הגנה לנאשם בתנאים מסוימים, ובהם, אם הוא הוכיח שהקטין הרוכש הציג למוכר תעודה מזהה. הגנה כזו מביאה לתוצאה דומה מאד למוצע בהצעת החוק הישראלית שכן למעשה, בשני המקרים ההגנה לנאשם תקום רק אם הוכיח שהרוכש הציג למוכר תעודה מזהה. יצוין כי גם במדינות אירופה, אשר לא נסקרו בפרק זה, מצאנו בחקיקה הוראות האוסרות מכירת אלכוהול לקטינים ורכישתו עבורם, אך לא מצאנו שם הוראות בדבר חזקת מודעות או ההגנה המוקנית לנאשם במכירה לקטין. 2.2.1. ניו-זילנד הגבלות על מכירת אלכוהול לקטינים מתחת לגיל 18 מוסדרות במספר חוקים, העיקרי שבהם הוא חוק מכירת האלכוהול משנת 1989 (להלן: החוק).19 החוק מסווג את העסקים המוכרים אלכוהול לכמה סוגים, כאשר סוג העסק מכתיב את ההגבלות על כניסת קטינים אליו: בחלק מהעסקים מותרת כניסה חופשית של קטינים, באחרים מותרת כניסה בליווי הורה ובחלקם כניסתם של קטינים אסורה ומהווה עבירה.20 בכל הנוגע למכירה או הספקה (supply) של אלכוהול לקטינים, נקבעו בחוק האיסורים האלה: • איסור רכישת אלכוהול על-ידי קטין – החוק מטיל על הקטין עצמו איסור לרכוש אלכוהול.21 • איסור קנייה על-ידי צד שלישי – החוק אוסר רכישת משקה אלכוהולי מתוך כוונה לספק אותו או חלק ממנו לקטין. עם זאת, האיסור אינו חל כאשר מדובר בהורה הרוכש את האלכוהול במטרה לספקו לילדיו או ברכישה עבור קטין המשתתף באירוע פרטי.22 • איסור מכירה והספקה של אלכוהול לקטינים – החוק אוסר למכור, לספק או לאפשר מכירה או הספקה של אלכוהול לקטין. עם זאת, החוק מתיר הגשת אלכוהול לקטין אם הוא מלווה בהוריו (או באפוטרופוס) ואם ההורה הוא זה שמגיש לקטין את המשקה.23 בחוק נקבעה הגנה אם הנאשם יוכיח שמוכר האלכוהול חשב שגילו של הרוכש מעל 18 ושהיה לו יסוד סביר לחשוב כך. יסוד סביר כאמור מתקיים אם הנאשם יוכיח שרוכש האלכוהול הציג בפני המוכר תעודה מזהה (evidence of age document) ממנה עולה כי גילו מעל 18, אולם אין מניעה שהנאשם יוכיח בכל דרך אחרת את קיומו של היסוד הסביר לכך שחשב שהקטין מעל גיל 18. במהלך 2008, בעקבות בחינת סוגיות הקשורות לאכיפת חוקי מכירת האלכוהול בכלל ולקטינים בפרט, הוגשה בניו-זילנד הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק מכירת האלכוהול וחוקים נוספים.24 הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה במרס 2009 והמשך הדיון בה מתוכנן ליוני 2010.25 התיקונים הרלוונטיים המוצעים בהצעת החוק כוללים: • צמצום ההגנה בעבירה על איסור מכירה והספקה של אלכוהול לקטינים – לפי ההצעה, הדרך היחידה להוכיח שהיה למוכר יסוד סביר להניח שגילו של הרוכש מעל 18 היא אם יוכיח שהוצגה לו תעודה מזהה, שבהסתמך עליה היה לו יסוד סביר להאמין שגילו של הרוכש אכן מעל 18.26 כפי שצוין לעיל, למרות שאין מדובר בחזקת מודעות, במקרה שתתקבל הצעת החוק בניו-זילנד, התוצאה תהיה דומה מאד למוצע בהצעת החוק הממשלתית בישראל, שכן בפועל, בשני המקרים, ההגנה לנאשם תקום רק אם הוכיח שהרוכש הציג למוכר תעודה מזהה. • צמצום ההיתר לרכוש אלכוהול עבור קטין – כאמור, כיום, לפי סעיף 160 לחוק, הרכישה מותרת אם מדובר בהורים הרוכשים אלכוהול עבור ילדם או ברכישה עבור קטין המשתתף באירוע פרטי. לפי הצעת החוק, במקרה של אירוע פרטי – ההיתר יחול רק אם יש הסכמה (מפורשת או משתמעת) של הורי הקטין.27 • הוספת עבירה חדשה של הצגת תעודה מזהה מזויפת (false) בפני מוכר אלכוהול וכן מכירה, קניה או העברה של תעודה מזהה מזויפת.28 2.2.2. בריטניה29 רישוי ומכירת אלכוהול בבריטניה מוסדרים בדברי חקיקה רבים,30 שהעיקריים שבהם, בייחוד בכל הנוגע להגבלות על מכירת אלכוהול לקטינים מתחת לגיל 18, הם חוק הרישוי (Licensing Act 2003)31 והחוק להפחתת העבריינות החמורה (Violent Crime Reduction Act 2006).32 החקיקה אינה אוסרת באופן גורף שתיית אלכוהול על-ידי קטינים, אך היא מגבילה מכירה וצריכה שלו במצבים מסוימים. האיסורים הנוגעים למכירת אלכוהול לקטינים או רכישתו על-ידם או עבורם כוללים: • איסור רכישת אלכוהול או ניסיון לרכישתו על-ידי קטין.33 • איסור רכישת אלכוהול או ניסיון לרכישתו עבור קטין. רכישה של בירה, יין או סיידר לקטינים בני 16 ומעלה מותרת אך ורק לשם צריכה לצד ארוחה בליווי מבוגר.34 • איסור מכירת אלכוהול לקטין.35 הסעיף אינו קובע חזקת מודעות של מכירה לקטין, אלא מקנה הגנה לנאשם (המוכר או מי שאּפשר את המכירה) אם יוכיח שהתקיימו התנאים האלה: (1) המוכר האמין שגילו של הקונה מעל 18; (2) התקיים אחד מתוך שני התנאים האלה: (i) המוכר נקט בכל האמצעים הסבירים כדי לוודא את גילו של הקונה. החוק קובע שאמצעים סבירים כאמור מתקיימים אם המוכר ביקש מהקונה להציג תעודה מזהה והתעודה שהוצגה היתה משכנעת אדם סביר; (ii) בשל מראהו של הקונה – שום אדם לא היה חושד שמדובר בקטין. יצוין כי הגנה זו רחבה יותר מההגנה המוקנית בניו-זילנד ומההוראה בדבר חזקת המודעות המוצעת בהצעת החוק בישראל, שכן לא נדרש להוכיח בהכרח שלמוכר הוצגה תעודה מזהה. • איסור על צריכת אלכוהול על-ידי קטין במקומות המורשים למכור משקאות אלכוהוליים, התרת צריכה של קטין כאמור או העברת אלכוהול לקטין על-ידי עובד במקום המוכר אלכוהול.36 • איסור על שליחת קטין לרכוש אלכוהול (אלא אם נעשתה במסגרת עבודתו).37 • איסור מכירה של אלכוהול על-ידי קטין ללא פיקוח של בגיר, למעט במקרה שהאלכוהול נמכר לצריכה לצד ארוחה באזור של העסק המיועד לארוחות.38 • איסור על שהיית קטינים מתחת לגיל 16 ללא ליווי מבוגר במקומות אשר עיקר פעילותם מכירת אלכוהול לצריכה במקום, ובין השעות חצות ל-5 לפנות בוקר בכל המקומות המוכרים אלכוהול לצריכה במקום.39 מלבד איסורים אלה, בית-המשפט רשאי להוציא צו איסור שתייה (drinking banning order) נגד אדם שגילו 16 או יותר. הצו יכלול איסורים הנחוצים כדי להגן על אחרים מפני התנהגות עבריינית או הפרעה לסדר הציבורי כאשר האדם נשוא הצו נמצא תחת השפעת אלכוהול, לרבות איסור על כניסה למקומות בהם נמכר אלכוהול.40 נוסף על כך, מפקח מוסמך להוציא צו סגירה לעסק אם יש הוכחה לכך שהוא הגיש או מכר אלכוהול לקטין שלוש פעמים בתוך שלושה חודשים. משמעותו של צו הסגירה הוא איסור מכירת אלכוהול לפרק זמן של עד 48 שעות. הסכמה להוראת הסגירה הקבועה בצו פוטרת את המוכר מאחריות פלילית בגין המכירה החוזרת.41 2.2.3. אירלנד42 ההגבלות הנוגעות למכירת משקאות אלכוהוליים ולצריכתם מוסדרות באירלנד בדברי חקיקה רבים.43 בחקיקה אין איסור גורף על שתיית אלכוהול על-ידי קטינים (מתחת לגיל 18). בכל הנוגע לקטינים, האיסורים העיקריים הנוגעים למכירה, לרכישה ולצריכה של משקאות אלכוהוליים הם: • איסור מכירה או הספקה של משקה אלכוהולי לקטין (למעט לשם צריכה בבית פרטי ובהסכמת הוריו). החוק מעניק הגנה רק אם הנאשם יוכיח שהקטין הציג בפני המוכר תעודה מזהה (age card);44 • איסור על רכישת משקאות אלכוהוליים עבור קטין (למעט לשם צריכה בבית פרטי ובהסכמת הוריו);45 • איסור על קניית משקאות אלכוהוליים או שתייתם על-ידי קטין, למעט בבית פרטי ובהסכמת הוריו;46 • הגבלה על שהותו של קטין בעסקים המוכרים משקאות אלכוהוליים ללא ליווי של הורה או אפוטרופוס, והגבלת השעות בהם מורשים הקטינים לשהות במקומות אלו, גם בליווי מבוגר.47 2.2.4. קנדה – מחוז British Columbia48 הסדרת ההגבלות על מכירת אלכוהול נעשית בקנדה ברמת המחוזות והטריטוריות,49 וגיל השתייה החוקי נקבע אף הוא ברמה זו.50 בפרק זה בחרנו לסקור את ההוראות הקבועות בחוק בדבר הסדרה ורישוי של אלכוהול51 במחוז בריטיש קולומביה (British Columbia) בכל הנוגע לקטינים. יצוין כי גיל הבגרות במחוז זה הוא 19 וזהו גם גיל השתייה החוקי במחוז.52 האיסורים (החלים כאמור לגבי מי שגילו נמוך מ-19) נחלקים לכמה סוגים: 1. איסורים הנוגעים למכירה והספקה של אלכוהול לקטינים:53 • איסור למכור, לתת או לספק בדרך אחרת אלכוהול לקטין; • איסור להחזיק אלכוהול במטרה למכור, לתת או לספק אותו לקטין; • איסור לאפשר לקטין לצרוך אלכוהול במקום המצוי בשליטתו (place under his control); האיסורים אינם חלים במקרים אלה: • האלכוהול ניתן לקטין בבית פרטי, על ידי הורהו, בן/בת-זוגו או האפוטרופוס שלו לשם צריכה באותו מקום; • האלכוהול ניתן לקטין בסמכותו של רופא למטרות רפואיות; החוק קובע הגנה אם הנאשם יוכיח שהאמין שהקטין אינו קטין והתבסס לשם כך על תעודה מזהה שהאמין באמיתותה. יצוין כי לפי התקנות, לשם עמידה בתנאי ההגנה יש לראות לפחות שתי תעודות, שלפחות אחת מהן הונפקה על-ידי גוף ממשלתי וכוללת תמונה ותאריך לידה של בעל התעודה.54 2. איסורים החלים על הקטינים עצמם:55 • איסור רכישת אלכוהול או צריכתו על-ידי קטין בתוך עסק עם רישיון למכירת משקאות אלכוהוליים; • איסור כניסה או שהות של קטין בעסק המוכר אלכוהול ושאסור לו להימצא בו; • איסור על קטין להחזיק אלכוהול; • איסור על קטין להציג תעודה מזהה מזויפת, או כזו שאינה שייכת לו, במטרה לרכוש או להשיג אלכוהול או במטרה להיכנס לעסק המוכר אלכוהול. 3. איסור על בעל עסק למכירת אלכוהול להתיר כניסה של קטינים לעסק.56 איסור זה אינו חל במקרים האלה: • הקטין מלווה בהורה או אפוטרופוס ובעסק נמכר אלכוהול אך ורק לצריכה מחוץ למקום; • הקטין הוא מלצר בעסק שבו הרישיון העיקרי הוא למכירת אוכל (food primary license) והאלכוהול מוגש בו לצד האוכל.57 3. שתייה במקומות ציבוריים והחזקת אלכוהול בכלי רכב כיום לא קיים בישראל איסור על שתיית משקאות אלכוהוליים במקומות ציבוריים; הצעת החוק בישראל באה להגביל שתייה כאמור במצבים מסוימים וכן החזקת אלכוהול בכלי רכב, בין השאר באמצעות מתן סמכות לשוטר לתפוס משקאות אלכוהוליים במקומות ציבוריים.58 להלן ייסקרו הגבלות מקבילות בעולם. 3.1. הגבלות על שתייה במקומות ציבוריים שתיית משקאות אלכוהוליים במקומות ציבוריים עלולה לגרום למגוון בעיות: התנהגות אנטי-חברתית, תוקפנית ואלימה, הגוררת פשיעה ברחובות; יצירת תחושה של חוסר ביטחון ברחובות שבהם רווחת שתייה, הן בקרב עוברים ושבים והן בקרב המתגוררים בהם; פציעות הנגרמות מזכוכית מבקבוקי אלכוהול הפזורים באזורים אלו; לכלוך ואשפה הנזרקים ברחובות; רעש. הנטייה לשתות במקומות פתוחים עשויה להיות רווחת יותר במקומות שבהם חל איסור לעשן במקומות סגורים, המביא מבלים לצאת החוצה כדי לעשן.59 הגבלות על שתייה במקומות ציבוריים נפוצות יותר במדינות אמריקה, שם בקרוב למחצית המדינות יש איסור מוחלט על שתיית משקאות אלכוהוליים בפארקים וברחובות. באירופה הגבלות ברמה המדינתית אינן נפוצות, ורק כ-10% מהמדינות אוסרות באופן מוחלט שתייה במקומות אלו וכ-20% נוספות מגבילות את השתייה בהם.60 מרבית ההגבלות באירופה מוסדרות ברמה המקומית, וכך גם בארה"ב. נוסף על הגבלות כלליות על שתיית משקאות אלכוהוליים במקומות פתוחים, חלק מהמדינות מאפשרות לרשויות המקומיות או למשטרה לקבוע תנאים מחמירים יותר למכירת אלכוהול ולצריכתו באזורים מסוימים שבהם האלימות והבעיות האחרות הקשורות בצריכת אלכוהול חמורות. הסדרים כאלה קיימים למשל בבריטניה ובמדינת וושינגטון שבארה"ב. 3.1.1. קנדה – מחוז British Columbia במחוז British Columbia שבקנדה יש חקיקה האוסרת שתיית משקאות אלכוהוליים במקומות ציבוריים, למעט במקומות שקיבלו היתר מיוחד לרגל אירוע מסוים המתקיים בהם (פסטיבל, למשל). עם זאת, חופי ים ציבוריים, פארקים ציבוריים או אתרי מחנאות יכולים להיות מוכרזים באמצעות צו ממשלתי או חוקי עזר מקומיים כמקומות בהן מותרת שתיית אלכוהול.61 3.1.2. אוסטרליה – Northern Territory בטריטוריה של צפון אוסטרליה (אחת המדינות של המדינה הפדראלית), לפי חוק האלכוהול שנכנס לתוקף בספטמבר 2009, נציבות הרישוי רשאית להגדיר אזורים מסוימים כ"אזורים מוגבלים", בהם חל איסור על הכנסה, החזקה או מכירה של משקאות אלכוהוליים (למעט לצורך פולחן דתי). תושבים המתגוררים באזורים המוגבלים יכולים לקבל היתר הפוטר אותם מהאיסורים שצוינו לעיל.62 3.1.3. בריטניה בבריטניה אין איסור מדינתי על שתיית אלכוהול במקומות ציבוריים, אולם קיימת אפשרות להחיל הגבלות על שתייה כאמור במסגרת חקיקה מקומית. בשנת 2001 התקבל בבריטניה חוק המשפט הפלילי והמשטרה (Criminal Justice and Police Act);63 בין היתר, חוק זה הקנה לרשויות מקומיות את הסמכות להוציא צווים המכריזים על אזורים ציבוריים מסוימים בהם קיימים מטרדים לציבור או הפרות סדר כעל "מקומות ציבוריים ייעודיים" (designated public places), בהם ניתן להגביל צריכה של אלכוהול. באותם אזורים ייעודיים יש לשוטר את הסמכות לדרוש מאדם השותה אלכוהול או מתכוון לשתות אלכוהול לא לעשות זאת, והשוטר גם רשאי להחרים אלכוהול שברשות האדם (להרחבה ראו להלן). יודגש, כי המשמעות של קביעת מקום ציבורי ייעודי אינה איסור מוחלט של שתיית אלכוהול באותו אזור, אלא לשוטר ניתן שיקול הדעת להחליט מתי שתייה בציבור תהיה בעייתית. למעשה מדובר על כלי המאפשר שליטה נקודתית על שתיית אלכוהול של אנשים מסוימים במקומות ציבוריים מסוימים. ניסוח זה של החוק אינו מקרי והמחוקק נמנע בכוונה מלהטיל איסור גורף על שתיית משקאות אלכוהוליים בציבור, כדי לא לפגוע בקבוצות ששתייה שלהן בחוץ אינה מזיקה (לדוגמה, משפחה עורכת פיקניק בפארק או במקום ציבורי אחר, וצורכת גם משקה אלכוהולי).64 נוסף לקביעת מקומות ציבוריים ייעודיים, הרשויות המקומיות בבריטניה רשאיות לאסור לחלוטין על שתיית אלכוהול במקומות ציבוריים, באמצעות חוקי עזר. 3.1.4. פינלנד65 החוק הפיני אוסר צריכת משקאות אלכוהוליים בעסקים שאין להם רשיון למכירת אלכוהול, בין היתר מסעדות ובתי ממכר אחרים למזון. כמו כן אסור לשתות משקאות אלכוהוליים באירועים פרטיים המתקיימים בשטח ציבורי, אלא אם כן מארגני האירוע יידעו את המשטרה על כך. נוסף על כך, החוק מתיר למשטרה לאסור שתיית אלכוהול במקומות ציבוריים מסוימים אם היא סבורה כי הדבר נחוץ לצורך שמירה על הסדר הציבורי. 3.1.5. ניו-זילנד החקיקה בניו-זילנד מגבילה שתיית אלכוהול בקרב קטינים במקומות ציבוריים. לפי ה-Summary Offences Act משנת 1981,66 קטין הנמצא במקום ציבורי, ללא ליווי מבוגר, כשהוא שותה משקה אלכוהולי או מחזיק אחד כזה ברשותו לצריכה במקום עובר על החוק ואפשר להטיל עליו קנס. אשר לבגירים, החקיקה אוסרת לשתות, להגיש או להגיש משקאות אלכוהוליים בתחבורה הציבורית בלבד (לרבות רכבות, אוניות ומעברות). שתיית אלכוהול במקומות ציבוריים נזכרת גם בחוק הממשל המקומי (Local Government Act) משנת 2002.67 חוק זה מאפשר לרשויות המקומיות להסדיר את הנושא בחוקי עזר מקומיים. לפי החוק, רשות מקומית רשאית לחוקק חוקי עזר שיאסרו או יגבילו שתייה, החזקה או הבאה של משקאות אלכוהוליים למקומות ציבוריים. הגבלת השתייה במקומות ציבוריים עשויה לחול על שטחים מצומצמים או נרחבים, בשעות או בימים מסוימים (כמו ימי חג) או דרך קבע. יצוין כי יש פעילויות שחוקי העזר אינם יכולים להגביל, ובהן נשיאת מכלים סגורים של משקאות אלכוהוליים או לקיחת משקה כדי לבקר מישהו המתגורר באזור שבו אסורה שתיית אלכוהול במקומות ציבוריים. בשנים האחרונות גדל מספר הרשויות בניו-זילנד שחוקקו חוקי עזר שהגבילו שתייה בציבור. בשנת 2009 ב-93% מהרשויות המקומיות יש הגבלה אחת כזאת לפחות. בד בבד, ניכרת מגמה של הרחבת ההגבלות הקיימות, הן בנוגע לשטח שעליו הן חלות והן בנוגע למשכן. בנייר שפרסמה הנציבות המשפטית של ניו-זילנד (New Zealand Law Commission) נטען כי הסדרת הנושא בחוקי עזר עירוניים היא בעלת תוקף חלש יותר מהסדרתו בחקיקה מדינתית. נוסף על כך, ההבדלים בין החקיקה המקומית באזורים שונים במדינה מקשים על תושב או תייר הנע מאזור לאזור לדעת מה הכללים החלים עליו.68 לאחרונה כאמור, נבחנת בניו-זילנד רפורמה בחוקי האלכוהול במדינה, בה מוצע בין היתר לבחון אפשרות לעגן במסגרת חקיקה מדינתית הגבלות על שתיית אלכוהול במקומות ציבוריים (שכיום חלות רק על קטינים ומתוקף חקיקה מקומית) וכן להוציא מחוץ לחוק השתכרות בציבור.69 3.1.6. ארצות הברית - העיר ניו-יורק כאמור, הגבלות על שתיית אלכוהול במקומות ציבוריים בארה"ב מוסדרות על-פי רוב ברמת השלטון המקומי. הגבלות כאלה קיימות בעיר ניו-יורק: סעיף 10-125 לקוד המינהלי של העיר, שהוא חלק מהפרק העוסק בביטחון הציבור, אוסר צריכת אלכוהול או החזקת מכלים פתוחים של משקאות אלכוהוליים במקומות ציבוריים.70 מקום ציבורי מוגדר בסעיף כמקום שלציבור או לקבוצה ניכרת ממנו יש גישה אליו, ובכלל זה כביש מהיר, רחוב, דרך, מדרכה, מגרש חנייה, איזור קניות, אזור בידור, גן-משחקים, פארק וחוף ים הכלול בשטחה של העיר. האיסור אינו חל על מקומות שיש להם רשיון למכירת משקאות אלכוהוליים בתוך שטחם, וגם לא על אירועים כמו מסיבות רחוב וירידים שקיבלו אישור למכירת אלכוהול. בהגדרה של שטח ציבורי כלול גם השטח הפנימי של רכב חונה. העונש בגין עבירה על איסור זה הוא קנס של 25 דולר ו/או מאסר של חמישה ימים לכל היותר. 3.2. החזקת משקאות אלכוהוליים בכלי רכב שתיית אלכוהול בכלי רכב נתפסת כבעייתית במיוחד, בעיקר בשל הקשר בין נהיגה תחת השפעת אלכוהול ותאונות דרכים. בפרק זה יוצגו הגבלות על החזקת משקאות אלכוהוליים בכלי רכב בארצות-הברית ובקנדה. 3.2.1. ארצות הברית71 בארצות הברית קיימת מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הנחיה פדראלית הנוגעת לאיסור החזקת מכלים פתוחים של משקאות אלכוהוליים וצריכתם של משקאות כאמור באזור הנוסעים בכלי רכב (הן באזור הנהג והן באזור של נוסעים אחרים). איסור זה, המכונה Open Container Law, אינו חל על כלי רכב המסיעים נוסעים תמורת תשלום (אוטובוסים, מוניות ולימוזינות). מדינות שאינן עומדות בהנחיה הפדרלית – הממשל הפדרלי עשוי לקצץ בתקציבים הפדרליים המיועדים לסלילת כבישים מהירים בהן (הכסף שהיה מיועד לסלילת הכבישים מועבר לטובת תקציבי בטיחות, ובפרט – לטיפול בבעיות הקשורות באלכוהול ונהיגה). בפברואר 2007, ב-43 מדינות בארה"ב היתה חקיקה כאמור (39 מדינות התאימו לדרישה הפדרלית במלואה); בשש מדינות לא היה חוק כזה, אולם היה איסור בחקיקה לצרוך אלכוהול בנסיבות מסוימות; במדינה אחת לא היה איסור להחזיק או לצרוך אלכוהול בכלי רכב. העונש על הפרת האיסור נקבע גם הוא בחקיקה המדינתית. 3.2.2. קנדה – מחוז British Columbia ב-British Columbia החוק אוסר לנהוג או לשלוט בהפעלה של כלי רכב, בין אם הרכב נמצא בתנועה ובין אם לא, אם יש משקה אלכוהולי ברשותו של הנהג או בכלי הרכב. האיסור אינו חל אם המשקה האלכוהולי נמצא במיכל סגור או בכלי רכב מסוימים – אם הוא נמצא באזורים בהם אינו זמין לנהג או לנוסעים (למשל, בחלק האחורי של טנדר).72 3.3. תפיסת אלכוהול והשמדתו בהצעת החוק הממשלתית בישראל מוצע להעניק לשוטר סמכות לתפוס או להשמיד משקה משכר או את הכלי לאחסונו, כאשר אדם שותה או מתכוון לשתות את המשקה במקום ציבורי או ברכב הנמצא במקום ציבורי, וזאת אם יש חשש להפרת הסדר הציבורי או שלום הציבור. בהקשר זה אף מוצע לקבוע חזקה הניתנת לסתירה ולפיה שתיית אלכוהול או החזקתו במקום ציבורי או ברכב הנמצא במקום ציבורי בשעות הלילה (בין 23:00 בלילה ל-7:00 בבוקר למחרת) עלולה להביא להפרת הסדר הציבורי, אלא אם הוכח אחרת להנחת דעתו של השוטר.73 בפרק זה יוצגו פרטי ההסדרים בדבר הסמכות לתפיסה, חילוט והשמדה של אלכוהול הקבועים בחקיקה בניו-זילנד, בבריטניה, באירלנד ובמחוז בריטיש קולומביה שבקנדה. יצוין כי באף אחת מהמדינות הנסקרות לא מצאנו חזקה הדומה לזו המוצעת בהצעת החוק הישראלית. בהקשר זה יש לציין, כי בניגוד למוצע בהצעת החוק הישראלית, בשלוש מהמדינות הנסקרות (ניו-זילנד, בריטניה ומחוז בריטיש קולומביה) הסמכות לתפוס אלכוהול אינה מותנית כלל בקיומו של יסוד של הפרעה לסדר הציבורי, ולכן גם לא מתבקש שתעוגן חזקה כאמור. גם באירלנד, למרות שאחד המצבים המקימים סמכות לתפיסת אלכוהול היא קיומה של סכנה להפרת הסדר הציבורי, לא נקבעה חזקה כאמור והמשטרה תידרש להוכיח כי התקיים חשש סביר לפגיעה בסדר הציבורי. 3.3.1. ניו-זילנד הוראות בדבר החרמה של אלכוהול נקבעו בניו-זילנד ב-Summary Offences Act משנת 1981.74 חוק זה מסמיך שוטר לתפוס (seize and remove) אלכוהול (וכן את כלי הקיבול שבו הוא מוחזק) אשר יש יסוד סביר להניח שהוא עשוי לשמש לעבירה על האיסור על שתייה במקום ציבורי.75 כאמור, לפי סעיף 38 לחוק, האיסור על שתיית אלכוהול במקום ציבורי (שאינו עסק בעל רישיון למכירת אלכוהול) חל במצבים אלה: • באשר לבגירים – חל איסור על שתיית אלכוהול בכלי רכב המסיעים נוסעים בתמורה (לרבות רכבות, אוניות, מעבורות) וכן על הספקת אלכוהול ברכב כזה או החזקה בו למטרת שתייה. • באשר לקטינים – חל איסור על שתיית אלכוהול בכל מקום ציבורי, אם הקטין אינו מלווה בהורה וכן על החזקת אלכוהול למטרת שתייה. עוד קובע החוק כי אם אדם מורשע באחת העבירות של שתייה במקום ציבורי לפי החוק76 – האלכוהול וכלי הקיבול שנתפסו יחולטו (forfeit). כפי שצוין לעיל, במהלך 2008 הוגשה בניו-זילנד הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק מכירת האלכוהול וחוקים נוספים.77 בכל הנוגע לנושא החרמת אלכוהול, בהצעת החוק קבועות ההוראות האלה:78 • שוטר יוסמך לתפוס אלכוהול ואת כלי הקיבול בו הוא מוחזק, אם יש לו יסוד סביר להניח שהאלכוהול מיועד לצריכה תוך הפרת אחד האיסורים האלה: ◦ הספקת אלכוהול לקטין – בגיר שסיפק אלכוהול לקטין ללא הסכמה (מפרושת או משתמעת) של הורהו של הקטין;79 ◦ שתיית אלכוהול במקום ציבורי – לפי סעיף 38 לחוק, כמפורט לעיל; • אם אדם מורשע באחת העבירות האמורות לעיל, האלכוהול וכלי הקיבול שנתפסו כאמור לעיל יחולטו. אם האדם מזוכה, הוא רשאי לקבל חזרה את האלכוהול תוך 28 יום מהזיכוי, ואם לא דרש אותו תוך המועד הזה – המשטרה תיפטר מהאלכוהול (may be disposed of). • אם שוטר תפס אלכוהול וכלי קיבול בידי קטין אשר עבר על האיסור לשתות אלכוהול או להחזיק בו במקום ציבורי, והקטין קיבל בשל כך הודעה על תשלום קנס (עם ברירת משפט) ושילם את הקנס – האלכוהול וכלי הקיבול יחולטו. לאור האמור לעיל, ובשל העובדה שהסמכות לתפוס אלכוהול בניו-זילנד אינה מותנית בהוכחת יסוד של הפרעה לסדר הציבורי – אין בחוק או בהצעת החוק בניו-זילנד חזקה הדומה לחזקה שבהצעת החוק בישראל, לפיה החזקת אלכוהול במקום ציבורי בשעות הלילה עלולה להביא להפרת הסדר הציבורי. 3.3.2. בריטניה כאמור, אין בבריטניה איסור גורף על שתיית אלכוהול על-ידי קטינים או על שתיית אלכוהול במקומות ציבוריים. עם זאת, במצבים מסוימים מוקנית למשטרה סמכות לתפוס ולהשמיד אלכוהול: • מעורבות של קטינים בהחזקת אלכוהול במקום ציבורי – לפי החוק להחרמת אלכוהול (צעירים) משנת 1997,80 אם למשטרה יש יסוד סביר לחשוד שאדם מחזיק באלכוהול במקום ציבורי (למעט עסק בעל רישיון למכירת אלכוהול) או במקום אחר שאליו נכנס שלא כדין, היא מוסמכת לתפוס את האלכוהול (וכן את כלי הקיבול בו נמצא האלכוהול)81 אם המחזיק באלכוהול: (1) הוא קטין; (2) מתכוון שקטין יצרוך את האלכוהול או חלק ממנו; (3) נמצא בחברתו של קטין שצורך או צרך לאחרונה אלכוהול. • אלכוהול ב"מקומות ציבוריים ייעודיים" (designated public places) – כאמור, לפי חוק המשפט הפלילי והמשטרה,82 מוקנית לרשויות מקומיות הסמכות להכריז על אזורים ציבוריים מסוימים בהם התקיימו מטרדים לציבור או הפרות סדר בקשר לצריכת אלכוהול כעל "מקומות ציבוריים ייעודיים". כפי שצוין, באותם מקומות לשוטר יש סמכות לדרוש מאדם להימנע משתיית אלכוהול83 וכן לתפוס אלכוהול שברשות אותו אדם ולהשמידו (וכן את כלי הקיבול בו נמצא האלכוהול). כאמור, גם בבריטניה, בניגוד למוצע בהצעת החוק בישראל, במסגרת הסמכות לתפוס ולהשמיד אלכוהול לא מעוגנת חזקה לפיה החזקת אלכוהול במקום ציבורי בשעות הלילה עלולה להביא להפרת הסדר הציבורי וזאת, קרוב לוודאי, לאור העובדה שסמכות התפיסה אינה מותנית כלל בהוכחת יסוד של הפרעה לסדר הציבורי בעת התפיסה. 3.3.3. אירלנד הסמכות לתפיסת אלכוהול על-ידי המשטרה באירלנד קיימת בכמה מצבים. • אלכוהול אשר שימש בעבירה הקשורה לקטין84 – אם לשוטר יש יסוד סביר לחשוד שכלי קיבול מסוים מכיל אלכוהול ומצוי בידי אדם שנראה כקטין במקום שאינו בית פרטי, השוטר מוסמך לתפוס את כלי הקיבול, אם יש לו יסוד סביר לחשוד שבוצעה לגבי אותו קטין אחת מהעבירות האלה: (1) מכירת אלכוהול לקטין; (2) רכישת אלכוהול עבור קטין; (3) רכישה או צריכה של אלכוהול על-ידי קטין. • אלכוהול המצוי ברשות קטין במקום ציבורי85 – למרות שאין באירלנד איסור גורף על שתיית אלכוהול על-ידי קטינים, סמכות תפיסת אלכוהול קמה אם לשוטר יש יסוד סביר לחשוד שקטין, או אדם אחר הנמצא בחברתו של קטין, מחזיק בכלי קיבול המכיל אלכוהול במקום שאינו בית פרטי, ושהקטין צרך או מתכוון לצרוך את האלכוהול באותו מקום. במקרה כזה השוטר מוסמך, בין השאר, לבקש מהקטין או מהאדם האחר למסור לו את כלי הקיבול ובמקרה שיסרבו – הוא מוסמך לתפוס את כלי הקיבול (תוך הפעלת כח סביר כשהדבר נדרש בנסיבות העניין) ולהשמידו באופן שבו הוא רואה לנכון. • אלכוהול העלול לגרום להפרת הסדר הציבורי86 – למרות שבאירלנד אין איסור גורף על שתיית משקאות אלכוהוליים במקומות ציבוריים,87 לשוטר תהיה במצבים מסוימים סמכות לתפוס אלכוהול המצוי בידי אדם (אפילו בגיר) במקום ציבורי. הסמכות תקום אם יש לשוטר יסוד סביר להאמין שאדם אשר מחזיק בכלי קיבול המכיל אלכוהול במקום שאינו בית פרטי, מתנהג בצורה שמעלה חשש סביר לביטחונם של בני-אדם או רכוש, לשמירה על שלום הציבור, לגרימת מטרד או לפגיעה ביכולתו של אדם אחר ליהנות בשלווה מרכושו. במקרה כזה השוטר מוסמך, בין השאר, לבקש מהאדם למסור לו את כלי הקיבול ובמקרה שיסרב – לתפוס את כלי הקיבול (תוך הפעלת כח סביר כשהדבר נדרש בנסיבות העניין) ולהשמידו באופן שבו הוא רואה לנכון. יודגש כי למרות שעקרונית, סמכות התפיסה במקרה הזה דומה לזו המוצעת בהצעת החוק בישראל, לא נקבעה חזקה בדבר החזקת אלכוהול במקום ציבורי בשעות הלילה. כדי להקים את סמכות תפיסת האלכוהול בכל שעה שהיא המשטרה תידרש להוכיח כי יש חשש סביר לפגיעה בסדר הציבורי (כפי שפורט לעיל). 3.3.4. קנדה – מחוז בריטיש קולומביה88 כפי שצוין, ההגבלות על מכירת אלכוהול והסמכויות הנובעות מהפרת הגבלות אלה מוסדרות בקנדה ברמת המחוזות והטריטוריות. בפרק זה ייסקרו ההוראות הרלוונטיות לתפיסת אלכוהול והשמדתו במחוז בריטיש קולומביה (British Columbia) אשר קבועות בחוק בדבר הסדרה ורישוי של אלכוהול.89 הסמכות לתפיסת אלכוהול בבריטיש קולומביה קיימת בכמה מצבים: • אלכוהול המוחזק למטרות לא חוקיות – שוטר העורך חיפוש כדין, אשר מוצא אלכוהול שלדעתו מוחזק שלא כדין או מוחזק למטרות בלתי חוקיות, רשאי לתפוס את האלכוהול ואת כלי הקיבול בו הוא מוחזק וכל מסמך שעשוי להוות ראיה לעבירה;90 • אלכוהול ששימש לביצוע עבירה – אם אדם הורשע בעבירה על החוק, האלכוהול וכלי הקיבול שבו הוחזק יחולטו.91 • אלכוהול המוחזק שלא כדין – שוטר שמצא אלכוהול שלדעתו מוחזק בניגוד לחוק או לתקנות (למשל במקרים של שתייה במקום ציבורי או החזקת בקבוק פתוח ברכב) רשאי לתפוס את האלכוהול ואת כלי הקיבול בו הוא מוחזק, להחזיק בהם או להשמידם.92 יצוין כי גם בבריטיש קולומביה, בניגוד למוצע בהצעת החוק בישראל, הסמכות לתפוס אלכוהול אינה מותנית כלל בהוכחת יסוד של הפרעה לסדר הציבורי בעת התפיסה ועולה מכך שגם לא מעוגנת החזקה המוצעת בישראל.93 4. אזהרות בריאותיות על-גבי כלים המכילים משקאות אלכוהוליים פרק ג' בהצעת החוק הממשלתית קובע חובת סימון אזהרה על גבי כלי לאחסון משקה משכר. לפי השינוי המוצע, לא יותר שיווק של משקה משכר בכלי אחסון, אלא אם מודפסת או מודבקת עליו אזהרה באותיות דפוס בדבר הנזקים האפשריים של צריכת משקאות משכרים, בנוסח שיקבע שר הבריאות בהתייעצות עם השר לביטחון פנים. ככלל, סימון מזהיר על-גבי משקאות אלכוהוליים יכול להתייחס לשלושה היבטים: • אזהרה כללית בדבר הסיכונים הרפואיים הכרוכים בשתיית משקאות אלכוהוליים. • סיכונים רפואיים לעובר הנובעים משתיית אלכוהול בזמן היריון. • סכנות הקשורות בשתייה בזמן נהיגה או בזמן הפעלת מכשירים שונים. חלק מהאזהרות על-גבי משקאות אלכוהוליים הקיימים בעולם מתייחסים לשתיית אלכוהול באופן כללי ואחרות מתייחסות לצריכה מופרזת של אלכוהול או לסיכונים מסוימים; חלק מהאזהרות מתייחסות לאיסור למכור אלכוהול לקטינים. כמו כן, בחלק מהמדינות, החקיקה קובעת כללים לגודל ולמיקום של האזהרות.94 במרבית המדינות בהן קיימת חובה חוקית לצרף למשקאות אלכוהוליים אזהרות בריאותיות, אזהרות אלו מתייחסות לרוב לקבוצות ספציפיות של צרכנים, ובפרט לנשים הרות ולקטינים. לפי המחקר הקיים, היעילות של אזהרות בריאותיות על גבי משקאות אלכוהוליים נתונה בספק. ממחקר צרפתי שבדק את השפעותיה של החובה החוקית שנקבעה בצרפת לצרף למשקאות אלכוהוליים אזהרה בריאותית על שתייה בזמן היריון (וראו בהמשך) עלה, כי המודעות לסכנות שבשתייה כזו עלתה, וכך גם המודעות לכך שהנזק לעובר יכול להיגרם גם משתיית כמות מועטה של אלכוהול. מבדיקה שנעשתה על השפעת החוק האמריקאי לסימון מזהיר (שהוא כללי יותר, וראו בהמשך), עלה כי החוק הגדיל את החשיפה של הציבור אל הסימון המזהיר ואל המסרים הכלולים בו, אולם לא נמצאה השפעה ישירה על צריכת משקאות אלכוהוליים.95 מחקרים רבים בדקו את מידת ההשפעה של אזהרות בריאותיות המופיעות על-גבי חפיסות סיגריות (שכן אלו קיימות במדינות רבות יותר). המחקר הקיים מצביע על דרכים שונות להגברת היעילות של אזהרות אלו: מסרים קצרים ובהירים אפקטיביים יותר ממסרים ארוכים הכוללים הסברים טכניים; מסרים קבועים אפקטיביים פחות ממסרים מתחלפים (כלומר, יש יתרון לשינוי נוסח האזהרה מדי פעם); מסרים חזקים מעוררים תגובה חזקה יותר אצל הצרכנים; מסרים גרפיים משפיעים יותר ממסרים מילוליים.96 בפרק זה ייסקר המצב החוקי במדינות שונות בכל הנוגע לאזהרות בריאותיות על-גבי משקאות אלכוהוליים. 4.1. ארצות-הברית בארצות הברית קיימת משנת 1988 חקיקה פדראלית המחייבת סימון אזהרה בריאותית על גבי משקאות אלכוהוליים. לפי חוק סימון המשקאות האלכוהוליים97, אין לייצר, לייבא או לארוז לצורך מכירה בארצות הברית משקאות אלכוהוליים,98 אם המיכל בו הם נתונים אינו כולל את ההצהרה הבאה: "אזהרה ממשלתית: (1) לפי הרופא הראשי (surgeon general), נשים הרות אינן אמורות לשתות משקאות אלכוהוליים בשל הסיכון למומים בעובר. (2) צריכת משקאות אלכוהוליים פוגעת ביכולת לנהוג במכונית או להפעיל מכונות ועלולה לגרום בעיות רפואיות." לפי חוק סימון המשקאות האלכוהוליים, ההצהרה צריכה להופיע במקום בולט לעין על-גבי המיכל ועל רקע הצבוע בצבע מנוגד (מה שגורם לה להיראות באופן ברור יותר). החוק מסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות את מיקום ההצהרה ואת גודל האותיות המופיעות בכיתוב שבה. העונש בגין עבירה על חובת הסימון הוא קנס מנהלי של עד 10,000 דולר. 4.2. דרום אפריקה בדרום אפריקה מוסדר סימון אזהרות בריאותיות על גבי משקאות אלכוהוליים בתקנות של שר הבריאות משנת 2007,99 שנכנסו לתוקף בפברואר 2009.100 לפי התקנות, תוויות על-גבי מיכלים של משקאות אלכוהוליים צריכות לכלול אחת או יותר מההצהרות האלה: • "אלכוהול פוגם ביכולת הנהיגה, אין לשתות ולנהוג"; • "אין לשתות אלכוהול ולהלך על הכביש - אתם עלולים להיהרג"; • "אלכוהול מעלה את הסיכון לפגיעות אישיות"; • "אלכוהול הוא גורם מרכזי לאלימות ולפשיעה"; • "צריכת אלכוהול מסוכנת לבריאותך"; • "אלכוהול ממכר"; • "שתיית אלכוהול בזמן ההיריון עלולה לפגוע בעובר"; עוד נקבע בתקנות, כי המסר הבריאותי צריך להיות ממוקם באזור ייעודי על-גבי התווית שגודלו לפחות שמינית מגודלה ולהיכתב בצבע שחור על גבי רקע לבן. המסר צריך להיות נראה לעין, קריא ובלתי ניתן למחיקה. אי ציות להוראת החוק הינה עבירה פלילית שהעונש בגינה הוא קנס או מאסר לתקופה של עד חמש שנים. 4.3. צרפת בצרפת, חוק מספר 2005-157 בעניין זכויות אזרחים בעלי מוגבלויות101 קובע, כי כל אריזה של משקה אלכוהולי חייבת לכלול הצהרה בריאותית המציעה לנשים הרות להימנע מצריכת אלכוהול.102 לפי צו של שר הבריאות מאוקטובר 2006, ההצהרה הבריאותית יכולה להיות מוצגת בכתב או באמצעות תמונה.103 הצהרה כתובה צריכה להיות בנוסח הבא: "צריכת משקאות אלכוהוליים במשך תקופת ההיריון, אפילו בכמות מעטה, עלולה לגרום להשלכות חמורות על בריאות העובר". לחלופין, ניתן לצרף לתווית המוצר את התמונה הבאה: 4.4. גרמניה בגרמניה קיימת משנת 2004 חובת סימון מזהיר על גבי alcopops, שהם משקאות אלכוהוליים המורכבים מאלכוהול בריכוז נמוך בתוספת מיצי פירות בטעמים שונים. משקאות אלו הם מתוקים, טעם האלכוהול בהם אינו חזק, והם מיועדים בעיקר לבני נוער. לפי החוק להגנה על צעירים, משקאות השייכים לקטגוריה זו (המוגדרים בחוק כמשקאות מתוקים המכילים אלכוהול) צריכים לשאת תווית האומרת: "לא לשיווק לאנשים מתחת לגיל 18, בהתאם לסעיף 9 לחוק להגנה על צעירים". האזהרה צריכה להופיע על-גבי אריזת המשקה האלכוהול באותיות הזהות לשם המוצר בצורה, בגודל ובצבע. כאשר מדובר במשקה הארוז בבקבוק, האריזה צריכה להופיע על חזית הבקבוק. אי מילוי הוראה זו נחשב עבירה מנהלית, שהעונש בגינה הוא קנס של עד 50,000 אירו.104 4.5. סלובניה בסלובניה קיימת חקיקה המחייבת לסמן על אריזות מוצרי מזון המכילים אלכוהול את האזהרה הבאה: "אינו מתאים לילדים".105 4.6. אירלנד באירלנד אין כיום חקיקה המחייבת סימון אזהרה בריאותית על גבי משקאות אלכוהוליים. עם זאת, באוגוסט 2009 פרסם משרד הבריאות האירי דוח שאחת מהמלצותיו היא דרישה לצרף אזהרה כזו על גבי כל המוצרים המכילים אלכוהול הנמכרים במדינה. לפי מחברי הדוח, האזהרה הבריאותית צריכה לספק מידע על הסיכונים הכרוכים בצריכת המוצר, ובפרט הסיכונים להם חשופות נשים הרות או נשים המתכננות להיכנס להיריון, אנשים הנוטלים תרופות או מי שנוהגים או מפעילים ציוד מכני.106 בעקבות הדוח, פרסם בספטמבר 2009 משרד הבריאות והילדים באירלנד התייעצות ציבורית, כחלק מתהליך הכנה להגשת הצעת חוק בעניין אזהרות בריאותיות על משקאות אלכוהוליים ובחומרים פרסומיים. הצעת החוק אמורה להתייחס לאזהרות בריאותיות הנוגעות לשתיית אלכוהול במהלך ההיריון וכן לאפשרות לכלול מסרים בריאותיים אחרים על-גבי תוויות של משקאות אלכוהוליים ובחומרים פרסומיים, בהתאם להחלטת שר הבריאות.107 עד למועד זה טרם פורסמו תוצאות ההתייעצות או הצעת חוק בנושא. 4.7. פינלנד בפינלנד התקבל בשנת 2007 תיקון לחוק האלכוהול, לפיו למשקאות אלכוהוליים תצורף אזהרה בריאותית בשפה הפינית או השבדית ובפורמט הבא: "אזהרה: אלכוהול מסוכן להתפתחות העובר ולבריאותך". חובה זו אמורה היתה להיות מיושמת משנת 2009, אולם בתחילת שנת 2008 ממשלת פינלנד החליטה לבטלה, בעקבות התנגדות של נציבות האיחוד האירופי לאזהרות בריאותיות כלליות. לטענת האיחוד, אזהרות בריאותיות הנקבעות באופן חד-צדדי על-ידי מדינה באיחוד, מפרות דירקטיבות של האיחוד בכך שהן פוגעות בפעולת השוק הפנימי של האיחוד ובמעבר חופשי של סחורות בין מדינות האיחוד.108 4.8. מדינות אחרות בפולין אין חובה לסמן אזהרה בריאותית על מיכלים של משקאות אלכוהוליים, אולם קיימת חובה לתלות אזהרה כזו במקומות המוכרים אלכוהול לצריכה במקום ולצריכה מחוץ למקום. בבריטניה נשקלת כיום חובה דומה. בקנדה הוגשה בשנת 2006 הצעת חוק פדראלית בעניין אזהרות בריאות על-גבי משקאות אלכוהוליים, אולם היא לא התקבלה.109 באוסטרליה ובניו-זילנד אין כיום דרישה חוקית לצרף אזהרה בריאותית למשקאות אלכוהוליים. בימים אלו בוחנת הרשות האחראית על סימון מזון בשתי המדינות, ה- Food Standards Australia New Zealand, הוספת אזהרה בריאותית למשקאות אלכוהוליים לגבי צריכת אלכוהול על-ידי נשים הרות. בחינה זו החלה בעקבות פניות של שתי המדינות בבקשה לבדוק אפשרות לקבוע חובת סימון כזה.110