חומר רקע
סימוכין: 00002810
נוסח לדיון בועדת העבודה הרווחה והבריאות ביום 15 בפברואר 2010:
מקרא: תוספות: קו תחתון מחיקות – קו אמצעי
רקע כהה – נושאים שנותרו במחלוקת
בסוגריים מרובעים – הערות לדיון
הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התש"ע–2010
פרק א': פרשנות
מטרה
אושר 10/11/09
1.
מטרתו של חוק זה להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה.
[לדיון: כיצד תשפיע הגברת האכיפה לפי הצעת החוק על זכויות עובדים של קבלני שירותים המועסקים במתן שירות לגורמים ממשלתיים? האם יופעלו עיצומים כספיים כנגד המדינה? מה תהיה המשמעות של חיוב כספי שכזה? האם יופנה לקרן נפרדת? האם יוגשו כתבי אישום כנגד המדינה כמזמין? האם יש סיכוי לחיוב המדינה כמזמין, באחריות אזרחית, למרות ההגנות הרחבות?]
הגדרות
אושר 10.11.09 למעט ההגדרה "שירות")
2.
בחוק זה –
"הארגונים" – ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר;
[האם ההגדרה תאפשר קביעת ארגוני המעבידים הנוגעים בדבר לכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבותיו?]
"בודק שכר מוסמך" – מי שקיבל תעודת הסמכה הכרה לפי הוראות פרק ה';
"בית הדין הארצי" ו"בית הדין האזורי" – כמשמעותם בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–19691;
"הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–19612;
"חוק בית הדין לעבודה" – חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 3;
"חוק בתי דין מינהליים" – חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–19924;
"חוק הגנת השכר" – חוק הגנת השכר, התשי"ח–19585;
"חוק חופשה שנתית" – חוק חופשה שנתית, התשי"א–19516;
"חוק עבודת הנוער" – חוק עבודת הנוער, התשי"ג–19537;
"חוק עבודת נשים" – חוק עבודת נשים, התשי"ד–19548 ;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–19779;
"חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז–198710;
"חוק שעות עבודה ומנוחה" – חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–195111;
"מזמין שירות" – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית;
"הממונה" – מפקח עבודה בכיר שמינה השר לעניין פרק ב';
"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–199612;
"מעשה" – לרבות מחדל;
"מפקח עבודה" – כמשמעותו בסעיף 21;
"צו הרחבה" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–195713;
"קבלן" – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו;
"שירות" – שירות באחד הענפים התחומים המפורטים בתוספת הראשונה, לרבות שירות של מתן כוח אדם באותם תחומים;
"השר" – שר התעשייה המסחר והתעסוקה.
פרק ב': עיצום כספי
סימן א' : הטלת עיצום כספי על מעביד
[לדיון: היחס בין הוראות פרק זה להוראות חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט-2009]
עיצום כספי
תיקון נוסח (סעיף קודם – ס' 6 שאושר ביום 10.11.09)
2א.
עשה מעביד או אדם אחר שחלה עליו חובה או איסור לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השניה (בפרק זה – מעביד), מעשה המהווה הפרה של הוראה כאמור כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי המפורט להלן:
(1) בשל הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת השניה – 5,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית – 2,500 שקלים חדשים;
(2) בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השניה – 20,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית – 10,000 שקלים חדשים;
(3) בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת השניה – 35,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית – 17,500 שקלים חדשים.
הפרה נמשכת והפרה חוזרתתיקון נוסח (סעיף קודם: ס' 8 שאושר 10.11.09)
2ב.
(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה המנויה בתוספת השניה, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
הודעה על כוונת חיוב
3.
(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי מעביד או אדם אחר שחלה עליו חובה או איסור לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השניה (בפרק זה – מעביד), הפר הוראה כאמור, ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי, ימסור למעביד רשאי הוא למסור לו הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).; בהודעה כאמור יציין הממונה בין השאר את אלה:
(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה:
(1) המעשה המהווה את ההפרה ומועדו;
(2) שיעור העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3) זכותו של המעביד לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 4;
(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות סעיף 82ב, והתראה כי אם ההפרה לא תתוקן עד למועד שיצוין בה תחול הפרה נמשכת.
[לדיון: האם אין צורך בהגדרת עבירה נמשכת כדי שלא להשאיר את שיקול הדעת לגבי מועד תיקון ההפרה למפקח שמוציא את ההתראה?]
אחריות מנהל כללי ושותף שאינו שותף מוגבל
3א
(א) המנהל הכללי של תאגיד ושותף, למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה על ידי התאגיד או השותפות, לפי העניין. , או על ידי עובד מעובדיהם.
(ב) הופרה הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה על ידי תאגיד או שותפות, חזקה היא שהמנהל הכללי בתאגיד או שותף שאינו מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), וניתן להטיל עליו עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על 50% מסכום העיצום הכספי שניתן היה להטיל על יחיד בשל אותה הפרה, אלא אם כן הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו.
אחריות עובד אחראי ברשות ציבורית
3ב
(א) הופרה הוראת חיקוק המנויה בתוספת השניה על ידי רשות ציבורית שאינה תאגידאו עובד מעובדיה רשאי הממונה לשלוח התראה לעובד אחראי ברשות הציבורית, לפיה עליו לפקח על ביצוע האמור להלן, במסגרת פרק הזמן הקצוב בהתראה, לפי העניין -
(1) נקיטת אמצעים על ידי הרשות הציבורית להפסקת ההפרה המפורטת בהתראה;
(2) נקיטת אמצעים על ידי הרשות הציבורית למניעת הישנות ההפרה;
[לדיון: האם תמיד מדובר על עובד של הרשות הציבורית? האם לא ייתכן שהמדובר בנושא משרה באותה רשות?]
(ב) לא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה – חזקה היא שהעובד האחראי ברשות הציבורית הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), וניתן להטיל עליו עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על 50% מסכום העיצום הכספי שניתן היה להטיל על יחיד בשל אותה הפרה, אלא אם כן הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו.ודינו – קנס לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אלא אם הוכיח כי עשה כל שניתן לקיום האמור בהתראה.
(ג) כתב אישום לפי סעיף זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
בסעיף זה –
"עובד אחראי ברשות ציבורית" – מנהל הרשות הציבורית או אדם האחראי מטעם הרשות הציבורית על התחום שבו בוצעו המעשה או המחדל נושא ההתראה;
"רשות ציבורית" – כהגדרתה בסעיף 19א לחוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998.
(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא תימסר התראה לעובד אחראי ברשות ציבורית שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לצד שלישי.
[לדיון: להרחיב התוספת השניה גם לחובות הפיקוח של נושאי משרה בתאגיד למניעת ההפרות שבתוספת, כדי לאפשר אכיפה יעילה בתאגידים.
כמו כן, לשקול חיוב ראש רשות ציבורית כשמדובר במדינה כמזמין – בדומה להוראות בסעיף 38א לחוק עבודת הנוער.
לחלופין: הטלת החיוב בעיצום כספי על נושא משרה בתאגיד (כפי שקיים, למשל בסעיף 354(ב1)(5) לחוק החברות) באופן שבימ"ש רשאי לחייב את נושא המשרה, שידע על ההפרה, בהשבת העיצום הכספי שהוטל על התאגיד, אלא אם כן יוכיח שלא יכול היה למונעה או שהוטעה ביחס אליה.]
השמעת טענות
לפני הממונה
אושר 10.11.09
[תיקון נוסח]
4.
מעביד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 3 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורוסכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
הודעת חיובהחלטת הממונה ודרישת תשלום
אושר 10.11.09
[תיקון נוסח]
5.
(א) טען מעביד את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 4, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, האם להטיל על המעביד עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 9.; החלטה שלא להטיל עיצום כספי תהיה בשל אחד מאלה:
(1) המעביד לא ביצע את ההפרה;
(2) המעשה שביצע המעביד, המפורט בהודעה על כוונת חיוב, אינו מהווה הפרה.
(ב)
(1) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המעביד עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (להלן – הודעת חיובדרישת תשלום); בהודעת החיובדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את נימוקי החלטתו, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו.
(2) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המעביד עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך. למעביד.
(ג) לא ביקש המעביד לטעון את טענותיו הגיש המעביד את טענותיו לפי הוראות סעיף 4, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כהודעת חיובכדרישת תשלום שנמסרה למעביד במועד האמור.
סכום העיצום הכספידיון מיום 22.7.08
אושר 10.11.09
6.
סכום העיצום הכספי יהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) בשל הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת השניה – 5,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק או משלח יד – 2,500 שקלים חדשים;
(2) בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השניה – 20,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק או משלח יד – 10,000 שקלים חדשים;
(3) בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת השניה – 35,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק או משלח יד – 17,500 שקלים חדשים.
סכום מעודכן של העיצום הכספי
אושר 10.11.09
[תיקון נוסח]
7.
(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת הודעת החיובדרישת התשלום, ולגבי מעביד שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 5(ג) – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי סעיף 16 או ערעור לפי סעיף 19, וועדת הערר בית הדין האזורי או בית הדין הארצי, לפי העניין, הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור.
(ב) סכומים העיצום הכספי יעודכןנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג) השר יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב)., תפורסם ברשומות.
הפרה נמשכת והפרה חוזרתדיון מיום 22.7.08
אושר 10.11.09
8.
(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה המנויה בתוספת השניה, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
סכומים מופחתים
אושר 10.11.09
9.
(א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם הארגונים, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בפרק זה, בשיעורים שיקבע.
המועד לתשלום העיצום הכספי
אושר 10.11.09
10.
העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת הודעת החיובדרישת התשלום כאמור בסעיף 5.
הפרשי הצמדה וריבית
אושר 10.11.09
11.
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו.
גביה
12.
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה)14.
[לדיון: קביעת ייעוד מיוחד לכספי עיצום כספי, ובפרט עיצום כספי שהוטל על המדינה, למשל – לקרן שתוקם להגברת אכיפת דיני עבודה, או להבטחת זכויות עובדים במקרים מיוחדים שבהם גם הקבלן וגם המזמין חדלי פרעון או שלא ננקטו הליכי פשיטת רגל או פירוק כנגד המעביד אך לא ניתן לגבות ממנו את החוב].
שמירת אחריות פלילית
אושר 10.11.09
[תיקון נוסח]
13.
(א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות פרק זה לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם מעביד בשל הפרת הוראה המנויה בתוספת השניה.
(ב) הוגש נגד מעביד כתב אישום בשל הפרת הוראה המנויה בתוספת השניה, לא ינקוט הממונה בהליכים לפי פרק זה בשל המעשה המהווה הפרה כאמור, יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם המעביד עיצום כספי - – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
סימן ב': התראה מינהלית למעביד
התראה מינהלית
אושר 10.11.09
[תיקון נוסח]
14.
(א) על אף הוראות סעיף 3, היה לממונה יסוד סביר להניח כי מעביד הפר הוראה המנויה בתוספת השניה, רשאי הוא להמציא למעביד, במקום הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 3, התראה מינהלית, על פי נהלים שיקבעעליהם יורה השר בהתייעצות עם הארגונים ובאישור היועץ המשפטי לממשלה, ואשר יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, ולפיה על המעביד להפסיק את ההפרה; בהתראה מינהלית יפרט הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למעביד כי עליו להימנע מהמשך ביצועו המעשה, ויידע אותו על זכותו לבקש את ביטול ההתראה כמפורט בסעיף קטן (ב) ועל משמעות המשך ההפרה כמפורט בסעיף קטן (ד).
[לדיון: האם ראוי להשאיר להנחיות את כל שיקול הדעת לקביעה מתי יוחלט על התראה מינהלית ומתי על הודעה על כוונת חיוב?
האם אין בשיקול הדעת הנרחב משום פתח לריקון מתוכן של ההוראות הפליליות הקיימות ושל העיצומים הכספיים המוצעים?
(ב) נמסרה למעביד התראה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
(1) המעביד לא ביצע את ההפרה;
(2) המעשה שביצע המעביד, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
(ג) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הוא לבטל את ההתראה מהטעמים האמורים בסעיף קטן (ב) או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למעביד, בצירוף נימוקים.
(ד)
(1) נמסרה למעביד התראה לפי הוראות סעיף זה והמעביד המשיך להפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ימסור לו הממונה הודעת חיובדרישת תשלום לפי סעיף 5(ב)(1) בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 82ב;
(2) נמסרה למעביד התראה לפי הוראות סעיף זה והמעביד חזר והפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת, כאמור בסעיף 82ב.
סימן ג': הטלת עיצום כספי על מזמין שירות
הטלת עיצום כספי על מזמין שירות
אושר 10.11.09
[תיקון נוסח]
15.
(א) נמסרה למעביד שהוא קבלן הודעת חיובדרישת תשלום כאמור בסעיף 5, בשל הפרת חובה לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השלישית, כלפי עובדו, וחובה כאמור חלה לפי הוראות פרק ג', למעט הוראת סעיף 24 בו, גם על מזמין שירות (בסימן זה – מזמין שירות אחראי), יודיע על כך הממונה למזמין השירות בצירוף העתק מדרישת התשלום שנשלחה לקבלן, ויתרה בומזמין השירות בכתב כי אם לא תתוקן ההפרה או יבוטל החוזה כאמור בסעיף 24(1) ו-(2), בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לפי סעיף קטן זה, תימסר לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב) לא תוקנה ההפרה או לא בוטל החוזה, לפי הוראות סעיף קטן (א), בתוך התקופה האמורה באותו סעיף קטן, ימסור הממונה למזמין השירות הודעה על כוונת חיוב, ויחולו ההוראות לפי סימן א', בשינויים המחויבים.
(ג) נשלחה לקבלן הממונה ימסור למזמין שירות אחראי העתק מהתראה מינהלית, מהודעה על כוונת חיוב, מהודעת חיוב או מהחלטה אחרת של הממונה כאמור בסעיף 5(ב)(2), שנשלחה לקבלן בעניין הפרת הוראה המנויה בתוספת השלישית, ישלח הממונה העתק ממנה למזמין השירות, ואולם אין באי משלוח הודעה כאמור, כדי לגרוע מהוראות סעיף זה.
סימן ד': ערר וערעור
ערר
אושר 10.11.09
16.
מעביד או מזמין שירות רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה שניתנה בעניינו לפי סעיף 5 או לפי סעיף 14(ג), לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 17, בתוך 14 ימים מיום שנמסרה לו; ועדת הערר רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים.
הקמת ועדת ערר
17.
(א) השר יקים ועדת ערר, אחת או יותר, שתדון בעררים לפי סעיף 16, וימנה את שחבריה שהם:
[מדוע נדרש ומדוע ראוי שכל החברים יהיו עורכי דין?]
(1) עורך דין בעל ותק של חמש שנים לפחות, שהוא עובד המדינה ובעל ידע בתחום דיני העבודה, שימונה השר, בהסכמת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
(2) עורך דין שהוא נציג ארגון מעבידים שלדעת השר הוא יציג ונוגע בדבר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים;
(3) עורך דין שהוא נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה.
(ב) ועדת ערר יכול שתהיה אזורית או ארצית; הודעה על הקמת הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות.
(ג) ועדת הערר רשאית לדון בהרכב חסר, ובלבד שכל חבריה זומנו כדין לדיון, ושבדיון נכח היושב ראש לפחות.
(ד) ועדת הערר רשאית לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו לה בכתב בלבד, ואולם רשאית היא לתת לעורר הזדמנות לטעון את טענותיו בעל פה ולהציג לפניה ראיות, בדרך שתורה, מנימוקים שיירשמו.
[לדיון: האם הועדה מוגבלת בשיקוליה? האם היא מוגבלת לטענות שנטענו במסגרת זכות הטיעון או לשאלות מינהליות לענין ההליך? ]
(ה) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים והארגונים רשאי לקבוע את סדרי הדין של ועדת הערר; לא נקבעו תקנות כאמור, רשאית ועדת הערר לקבוע להתקין תקנות הקובעות את סדרי הדין של ועדת הערר; לא נקבעו תקנות כאמור רשאית ועדת הערר לקבוע לעצמה את סדרי הדין.
(ו) בכפוף להוראות סימן זה, יחולו על ועדת ערר הוראות חוק בתי דין מינהליים, למעט הוראות סעיפים 5, 7, 16, 17, 22, 26 , 33, 36, 37, 45 ו-46 לחוק האמור, בשינוי זה: בסעיפים 5, 11 ו-12 לחוק בתי דין מינהליים, במקום "שר המשפטים" יבוא "השר התעשיה המסחר והתעסוקה".
החלטת ועדת ערר
אושר 10.11.09
18.
ועדת הערר רשאית לבטל את הודעת החיובדרישת תשלום, להפחית את שיעור העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 9, לשנות את הודעה החיוב – ובלבד שניתנה למעביד או למזמין השירות זכות להשמיע טענות לגבי השינוי, או לדחות את טענות המעביד או מזמין השירות ולהשאיר את הודעת החיוב על כנה.
ערעור
19.
(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת ערר רשאי לערער לבית הדין הארצי, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר, הממונה בבקשה לביטול התראה מינהלית לפי סעיף 3(ד), או בהחלטת הממונה בעיון החוזר לפי סעיף 15, רשאי לערער לבית הדין האזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מהיום שנמסרה לו ההחלטה; בית הדין האזורי ידון בערעור בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית משפט לעניינים מינהליים בערעור מינהלי לפי סעיף 8 לחוק בית משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בשינויים המחוייבים. שבו ניתנה ההחלטה, אם ניתנה בפניו, או בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצאה לו ההחלטה, אם ניתנה שלא בפניו.
(ב) על אף האמור בסעיף 18(א) לחוק בית הדין לעבודה, השופט ערעור על החלטת הממונה ידון בערעור לפי סעיף קטן (א) בבית הדין האזורי במותב של שופט יהיה דן יחיד.
(ג) על אף האמור בסעיף 26 לחוק בית הדין לעבודה, פסק דין של בית דין אזורי בערעור לפי סעיף קטן (א) אינו נתון לערעור, אלא אם כן ניתנה רשות לכך ערעור על ידי נשיא בית הדין הארצי, או סגנו, או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא.
(ד) על אף האמור בסעיף 20(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, ניתנה רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (ג), יידון הערעור בבית הדין הארצי בערעור בשלושה שופטים בלבד. על אף האמור בסעיף 20(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה., ערעור על פסק דין של בית דין אזורי, יידון בבית הדין הארצי לעבודה במותב של שלושה שופטים בלבד.
[לדיון:
האם להגביל את אופן הביקורת של בית הדין לעילות מינהליות או להשאיר ללא הגבלה באופן שבית הדין שוקל מחדש במקום ועדת הערר? האם מגבילים את נושאי הערר, סדרי הדין בו או החומרים המובאים בו?]
עיכוב תשלום עיצום כספי או החזרו, בשל ערר או ערעור
אושר 10.11.09
[תיקון נוסח]
20.
(א) אין בהגשת ערר או ערעור לפי סימן זה כדי לעכב תשלום של העיצום הכספי, אלא אם כן ועדת הערר, בית הדין האזורי או בית הדין הארצי, לפי העניין, הורו אחרת.
(ב) התקבלו ערר או ערעור לפי סימן זה באופן שהעיצום הכספי בוטל או הופחת, לאחר ששולם, העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת כאמור, על ידי ועדת הערר או בית הדין הארצי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
סימן ה': סמכויות פיקוח
סמכויות פיקוח
אושר 10.11.09
21.
מפקח עבודה שהוסמך או שמונה לפקח על הוראות חיקוק המנויות בתוספת השניה, יהיה מוסמך לפקח על ההוראות האמורות לעניין הטלת עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, ולשם כך יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין לצורך פיקוח על הוראות החיקוק האמורות.
הפרעה למפקח עבודה
22.
(א) המפריע למפקח עבודה במילוי תפקידו לפי פרק זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
(ב) מי שאינו ממלא אחר דרישת מפקח עבודה שניתנה מכוח סמכותו לפי סעיף 21, דינו – מאסר שישה חודשים, וכן קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי היום שקבע המפקח למילוי הדרישה.
[לדיון: האם לחייב, בחוקים שבהם יש סמכות לפסוק פיצוי לדוגמה, להתחשב בעיצום הכספי שנפסק?]
פרק ג': אחריות אזרחית של מזמין שירות
אחריות אזרחית של מזמין שירות
23.
(א) חובת מעביד שהוא קבלן, כלפי עובדו, לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השלישית, לפי הוראות צווי הרחבה בעניין תשלום דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, פנסיה ותוספת יוקר ולפי הוראות צווי הרחבה בכל עניין אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים, תחול גם על מזמין השירות בעד פרק הזמן שהעובד נתן שירות אצלו, בהתקיים כל אלה:
[סיכום המחלוקות מדיון ביום 23.11.09 לגבי תחולת האחריות להוראות אלה על המזמין:
תשלום דמי מחלה, לפי חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976;
איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד בניגוד להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, כשניכוי הסכומים היה ביוזמת המזמין או לפי הוראותיו.
צווי הרחבה בעניין תשלום דמי חגים;
צווי הרחבה בעניין תשלום חופשת אבל;
תשלום פיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963– כשהמזמין גרם לפיטורים;
תשלום פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 – כשהמזמין גרם לפיטורים.
[לדיון: מה המשמעות של החלת איסורים מכוח התוספת השלישית על המזמין, שאינו המעביד? איזה השלכות לטובת העובד יהיו להטלת אחריות על המזמין, בחיקוקים שלגביהם שאין סמכות מפורשת לפסיקת פיצויים מעבר לסמכות הכללית שבסעיף 29 לחוק בית הדין לעבודה?
מדוע אחריות אזרחית בגין חובות כלפי העובד מכוח הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה תלויה בקביעתן בתקנות?
מה עם צווי הרחבה לעניין דמי חגים או חופשת אבל?
האם פרט (11) בתוספת השלישית מבקש להחיל חובה לתשלום שכר, בשונה ממועד התשלום? ואם כן, אחריות המזמין חלה גם על חיוב לפי הסכם אישי, שהמזמין אינו מודע לו. לכאורה המזמין עשוי להיות אחראי לתשלום שכר במועד (פסקה (11) בתוספת השלישית). מה משמעותה של חובה זו? האם הוא יחוייב בפיצויי ההלנה למרות שיש הוראה אחרת לענין הלנת שכר לגביו?
אושר ביום 27.1.2010
(1) השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות ארבעה עובדים לפחות; לעניין זה אחת היא אם השירות ניתן בידי עובדים המועסקים בידי אותו קבלן או קבלנים שונים;
[לדיון:
מה ההצדקה לתנאי המספרי? מה הוא מבטא? האם יש בידי העובד כלים להוכיחו?
האם התנאי מתייחס גם לעובדי המזמין שעיסוקם בשירות?
מה ההצדקה להעמיד כל סוג של שירות (שמירה, נקיון והסעדה) בפני עצמו?
אושר ביום 27.1.2010
ה
(2) השירות ניתן במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף במרבית הימים שבשבוע עבודה הנהוג אצל מזמין השירותוסדיר;
לדיון: מוצע להמיר התנאי ב- "מתמשך" או "שאינו חד פעמי".
מוצע לקבוע כי גם תקופה מצטברת לא רצופה של 6 חודשים במהלך 18 חודשים תיחשב לעניין זה.
מהו שירות קבוע ורציף? האם הכוונה לשירות יומיומי? מה אינו מפסיק את הרציפות? מנוחה שבועית? חגים? ימי שבתון? ימים שבהם עסקו של מזמין השירות אינו פועל? שעת חירום שבגללה לא סופק השירות? מה עם שירות נקיון הניתן פעמיים בשבוע במהלך שבוע עבודה של 6 ימים?
איך מתמודדים עם קיצור מלאכותי של תקופות ההתקשרות? יש להתיחס לצירוף של מספר התקשרויות קצרות טווח.
מדוע להקפיא תלונות עד שיחלפו 6 חודשים מתחילת מתן השירות?
האם המידע על משך השירות מצוי תמיד בידי העובד (שיתכן שבעצמו נתן את השירות רק בחלק מהזמן)? האם יש לחייב את הקבלן להודיע לעובד על התקשרות שבמסגרתה יועסק אצל מזמין? מדוע להגביל את זכויות העובד בשל משך ההתקשרות של הקבלן עם המזמין?
(3) נמסרה הודעה למזמין השירות כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן, והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור –
(א) העובד דרש מהקבלן, בכתב, למלא את החובה, ומסר למזמין השירות הודעה בכתב ולפיה מסר לקבלן את הדרישה האמורה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה או ארגון העובדים שהעובד חבר בו; תובענה שהוגשה בידי העובד נגד הקבלן או ומזמין השירות או נגד מזמין השירות, בשל הפרת החובה, לא יראו אותה כדרישה או כהודעה לפי פסקה זו;
[מדוע אין מעמד לארגונים לקידום זכויות עובדים, במקרה שאין ארגון עובדים במקום העבודה ואין ארגון שהעובד חבר בו?]
(ב) מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה בכתב, לרבות הודעה לפי סעיף 15(ג), כי יש לו מידע ולפיו הקבלן לא מילא את החובה כלפי עובדו.
(ב) על אף האמור בהגדרה "היום הקובע" שבחוק הגנת השכר, יהיה "היום הקובע", לעניין תשלום שכר לפי סעיף זה בידי מזמין השירות – היום התשיעי שלאחר תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3).
[הערה: הוראה מקבילה ולא זהה לסעיף 6א לחוק שכר מינימום כששם מדובר על רכיב שכר המינימום ועל מעסיק בפועל, בלבד.]
הגנות
24.
בתובענה אזרחית בשל הפרת חובה החלה על מזמין שירות לפי הוראות סעיף 23, תהא זו הגנה טובה למזמין השירות אם הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
(1) הפרת החובה תוקנה במלואה מיום היווצרות עילת התובענה;
[לדיון:
1. מדוע לא קובעים מראש שחיוב המזמין פוקע בכל מקרה שההפרה תוקנה?
2. התוספת השלישית כוללת גם הפרות שלא ניתן ל"תקן".
3. איך מוודאים שהתיקון אינו למראית עין בלבד?]
(2) מזמין השירות ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב;
הצעת הפורום לאכיפת זכויות עובדים: לחייב אחרי 6 חודשים גם לחלט ערובה, ולא לאפשר תחולה של הגנה זו אחרי שחלפו 12 חודשים מתחילת ההתקשרות.
[לדיון:
איך מונעים נקיטת הביטול כצעד פורמאלי ובירוקראטי בלבד, ובצידו התקשרות מחודשת? תום הלב צריך להתיחס לא רק לביטול, אלא גם להתקשרויות בעקבותיו.
האם רלבנטי יום תחילת ההתקשרות, או שהמועד הקובע צריך להיות יום סיומה?
מדוע אין מתיחסים למועד שלאחריו ההתקשרות כבר מיצתה את עיקרה?
מדוע די בביטול, כשאין חובה לתיקון ההפרה? יש לקבוע את החובה לדאוג לתיקון ההפרה.
כיצד מופעלות היום הוראות סעיף 15ד לחוק שכר המינימום וסעיף 38א לחוק עבודת הנוער המחייבות לקבוע בהסכם כי הפרת זכויות העובדים מהוות הפרת החוזה?]
(3) הפרת החובה אינה שכיחה בקרב עובדי קבלן המועסקים אצל מזמין השירות;
[לדיון:
מדוע להתנות עמידת היחיד על זכותו בפגיעה בעובדים נוספים? מדוע זו הגנה ראויה ובמה היא רלוונטית לזכויות העובדים?
האם חקיקה מדרך זו אינה מהווה נסיגה מהפסיקה הקיימת של בתי הדין לעבודה?
איך ידע העובד מהי שכיחות ההפרות?
איזה ראיות יהיה על העובד להביא לשכיחות ההפרות?
מה ההיקף המזערי של אסמכתאות שיהיה על המזמין להראות?
מה מחייב את ההנחה שהמזמין הוא גורם עיקרי לפגיעה בזכויות העובדים? הדבר פועל כנגד האינטרס של מניעת התקשרויות עם הקבלן שמפר את זכויות עובדיו.
מתאים, אם בכלל, להישקל במסגרת החלטה אם להטיל עיצום כספי על המזמין או לשלוח התראה מינהלית, אך אינו יכול להוות הגנה בפני אחריות לשמירת זכויות העובד].
(4) מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד הפרת החובה, לפי הוראות פרק ה', שלפיהן קוימה החובה בידי הקבלן.
[לדיון:
האם בדיקת בודק שכר מוסמך מתאימה לעניין כל סוגי ההפרות שבתוספת? האם תמיד ההסתמכות תהיה סבירה, גם אם היא בתום לב?
האם ההסתמכות על בדיקת בודק השכר לא מצדיקה לקיים מנגנון פנימי של תקיפת בדיקות של בודק שכר או ערעור על קביעותיו בידי העובד או ארגון עובדים?
כיצד מופעלת כיום חובת רשות ציבורית לפי סעיף 38א האמור לחוק עבודת הנוער, למנות אחראי על פעולתו של קבלן השירותים למניעת עבירות על אותו חוק?
תנאים בחוזה בין קבלן לבין מזמין שירות
נדון ביום 8.12.09
טרם אושר
25.
(א) כרת מזמין שירות חוזה עם קבלן, שלא מתקיימים בו התנאים המפורטים להלן, תחול על מזמין השירות אחריות אזרחית כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו, לפי הוראות סעיף 23, אף אם לא מתקיימים לגבי השירות התנאים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2) של הסעיף האמור, וכן לא יחולו לגביו ההגנות לפי סעיף 24:
[לדיון:
איך יוכל העובד ליהנות מההקלה בתנאים לפי סעיף 23, בשעה שהוראות ההסכם שבין המזמין לקבלן אינן בהכרח נגישות לו?]
(1) בחוזה או בהצעתו של הקבלן פורטו בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית;
(2) עלות השכר המינימלית כאמור בפסקה (1) אינה פחותה מערך שעת עבודה שנקבע לפי סעיף קטן (ב); נקבעה התמורה בחוזה או בהצעתו של הקבלן שלא על בסיס עלות שעת עבודה, יצויין בחוזה או בהצעה,לפי העניין, אופן ההמרה לחישוב עלות השכר המינימלית לפי שעת עבודה באופן המקיים דרישות פסקה זו;
(3) על פי החוזה מזמין השירות ימשלם בפועל לקבלן בעבור רכיב שעת עבודה של עובד הקבלן סכום שאינו נמוך מערך שעת עבודה שנקבע לפי סעיף קטן (ב), ובהתאם לחוזה.
[בדיון מיום 8.12.2009 סוכם:
(1) תיבדק האפשרות לקביעת מנגנון להמרת חישוב התמורה שבהסכמים לערך שעת עבודה (נוסח מוצע לעיל – אך מדובר במנגנון שייקבע בחוזה, כשלמעשה נחוצה קביעת בהוראה חיצונית כגון בתקנות);
(2) תישקל הוספת התיחסות למרכיב הרווח – כתנאי לכך שלא ייחשב כחוזה הפסד].
(3) [לדיון:
איך מתמודדים עם העובדה שבהתחשב בהוצאות ה"תקורה", המגבלה בפסקה זו אינה שוללת חוזה הפסד?
מדוע אין התיחסות ישירה לחוזה הפסד, שבהתחשב בעלויותיו אינו צפוי להפיק רווח?
מה קורה עם מכרזים שאינם מבוססים על שעת עבודה ?]
(ב)
(1) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות, יקבע בתקנות את ערך שעת העבודה של עובד קבלן לפי סוגי שירות שונים; ערך שעת עבודה כאמור ישקף את עלות שכר העבודה ותנאי העבודה המגיעים לעובד קבלן מכוח חוק וצו הרחבה ובמקרה של עדכון מרכיב ממרכיביו בהתאם להוראת חוק או צו הרחבה יעודכן ערך שעת העבודה בהתאם/בתקנות כאמור ייקבע אופן עדכון ערך שעת העבודה מי עם עדכון רכיב מרכיבי ערך שעות עבודה.
בדיון מיום 8.12.2009 סוכם כי יוצע מנגנון לגבי עדכון אוטומטי של ערך שעת עבודה במקרה של עדכון המרכיבים שעליהם מתבסס חישוב זה (נוסחים מוצעים לעיל - חלופיים)]
[לדיון: האם מקביעה זו לא משתמעת נורמה חדשה לתשלום בענפים שבמסגרת "שירות"? מה יהיה תוקף הוראות סעיף זה עד להתקנת תקנות או עד לעדכון התקנות? מה יקרה במצב של שינוי הנורמה? אולי יש לציין את מרכיבי ערך השעה ואת אופן העדכון של כל אחד מהם]
(2) תקנות לפי פסקה (1) ייקבעו לפי המלצת הארגונים, ככל שניתנה בהסכמה ביניהם, ואם ישנו ארגון עובדים יציג אחר בענף הנוגע בדבר – המלצת הארגונים תינתן בהתיעצות עם ארגון זה; באין הסכמה בין הארגונים ייקבעו התקנות האמורות בלא המלצתם.
[לדיון:
דרישה לקיום "המלצה" של הארגונים, משתמעת כהכרה בהסכמות שיכולות להיחשב כהסדר קיבוצי. אם אין כוונה להתבסס על הסכם קיבוצי שאליו יגיעו הצדדים, אזי אין מדובר ביצירת נורמה חדשה אלא בשיקוף של הנורמות הקיימות, ואם כך, מוצע להמיר זאת בחובת התייעצות.]
סמכות שיפוט
26.
לבית הדין האזורי סמכות ייחודית לדון בתובענה של עובד לפי פרק זה.
התיישנות
26א.
(א) לענין חוק ההתיישנות, יראו את היום שבו קבלן הפר את חובתו, כיום שבו נולדה עילת התובענה נגד המזמין בשל הפרת אותה חובה לפי סעיף 23.
פרק ד': אחריות פלילית של מזמין שירות
[לדיון:
מה ההסבר לכך שמנגנון חובת הפיקוח המוצע בפרק זה מתקרב למנגנון של אחריות קפידה?
האם אין חובת פיקוח גם על נושאי משרה אצל קבלן שהוא מעביד? ואם תחול חובת פיקוח על נושאי משרה אצל המזמין?
לפי המוצע, די בהודעת מפקח כדי להטיל את האחריות הפלילית ואין צורך בפניה גם אל הקבלן – כלומר, מבחינת הדרישות העובדתיות יותר קל להקים אחריות פלילית מלהטיל עיצום כספי.
חומרת הענישה משתנה מחוק לחוק, אך אין יחס קבוע בין הקנס על ההפרה בידי הקבלן לבין הקנס המוצע על מפר חובת הפיקוח. מדוע שלא ייקבע יחס קבוע ביניהם?
לעניין ההגנות – ר' הערות לסעיף 24(1), (2) ו- (4) – בהתאמה להליך הפלילי.]
תיקון חוק הגנת השכר
27.
בחוק הגנת השכר, אחרי סעיף 26ב יבוא:
"אחריות פלילית
של מזמין שירות
26א26ג.
(א) בסעיף זה –
"בודק שכר מוסמך", "מזמין שירות", "מפקח עבודה" ו"קבלן" – כהגדרתם בחוק להגברת האכיפה;
"חוק להגברת האכיפה" – חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח–2008.
(ב) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 26(א)25ב בידי קבלן, כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו; המפר הוראה זו, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 25ב26(א) בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
(1) הוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה;
(2) הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, סמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות פרק ה' לחוק להגברת האכיפה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו לפי סעיף 26(א)25ב;
(3) מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה;
[לדיון: כיצד ניתן לתקן את מעשה העבירה? האם אפשרי תיקון רטרואקטיבי?]
(4) הוא ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן, בשל העבירה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
[לדיון: איך מונעים ביטול למראית עין בלבד, או ביטול לאחר שהחוזה מוצה? מממה המשמעות של הביטול כשאין הבטחה של מניעת התקשרות מחודשת? מדוע הביטול רלוונטי לעבירה שנעברה?]
(ד) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 23(א)(3)(ב) לחוק להגברת האכיפה, ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו לפי סעיף 26(א)25ב."
תיקון חוק עבודת הנוער
28.
בחוק עבודת הנוער, אחרי סעיף 33א יבוא:
"אחריות פלילית
של מזמין שירות
33א1.
(א) בסעיף זה –
"בודק שכר מוסמך", "מזמין שירות", "מפקח עבודה" ו"קבלן" – כהגדרתם בחוק להגברת האכיפה;
"חוק להגברת האכיפה" – חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח–2008.
(ב) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 33א(2) בידי קבלן כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו; המפר הוראה זו, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 33א(2) בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
(1) הוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה;
(2) הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, סמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות פרק ה' לחוק להגברת האכיפה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו אשר בשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור ברישה;
(3) מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה;
[לדיון: כיצד ניתן לתקן את מעשה העבירה? האם אפשרי תיקון רטרואקטיבי?]
(4) הוא ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן, בשל העבירה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
[לדיון: איך מונעים ביטול למראית עין בלבד, או ביטול לאחר שהחוזה מוצה? מממה המשמעות של הביטול כשאין הבטחה של מניעת התקשרות מחודשת? מדוע הביטול רלוונטי לעבירה שנעברה?]
(ד) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 23(א)(3)(ב) לחוק להגברת האכיפה, ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו אשר בשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור בסעיף קטן (ג)."
(ה) הוראות סעיף זה מוסיפות על אחריות רשות ציבורית וראש רשות ציבורית לפי סעיף 38א ואינן גורעות מהן.".
תיקון חוק חופשה שנתית
29.
בחוק חופשה שנתית, אחרי סעיף 28 יבוא:
"אחריות פלילית
של מזמין שירות
28א.
(א) בסעיף זה –
"בודק שכר מוסמך", "מזמין שירות", "מפקח עבודה" ו"קבלן" – כהגדרתם בחוק להגברת האכיפה;
"חוק להגברת האכיפה" – חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח–2008.
(ב) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 28(א) בידי קבלן כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו; המפר הוראה זו, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 28(א) בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
(1) הוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה;
(2) הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, סמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות פרק ה' לחוק להגברת האכיפה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו לעניין מתן חופשה לפי חוק זה;
(3) מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה;
[לדיון: כיצד ניתן לתקן את מעשה העבירה? האם אפשרי תיקון רטרואקטיבי?]
(4) הוא ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן, בשל העבירה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
[לדיון: איך מונעים ביטול למראית עין בלבד, או ביטול לאחר שהחוזה מוצה? מממה המשמעות של הביטול כשאין הבטחה של מניעת התקשרות מחודשת? מדוע הביטול רלוונטי לעבירה שנעברה?]
(ד) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 23(א)(3)(ב) לחוק להגברת האכיפה, ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו לעניין מתן חופשה לפי חוק זה."
תיקון חוק שכר מינימום
30.
בחוק שכר מינימום –
(1) בסעיף 6א(א) –
(א) בפסקה (1), בסופה יבוא "תובענה שהוגשה בידי העובד נגד קבלן כוח האדם או המעסיק בפועל, בשל אי תשלום שכר מינימום, לא יראו אותה כדרישה או כהודעה לפי פסקה זו";
(ב) פסקה (3) – תימחק;
(21) בסעיף 14א(א), במקום "(1), (2) או (3)" יבוא "(1) או (2)";
(32) אחרי סעיף 14א יבוא:
"אחריות פלילית
של מזמין שירות
14ב.
(א) בסעיף זה –
"בודק שכר מוסמך", "מזמין שירות", "מפקח עבודה" ו"קבלן" – כהגדרתם בחוק להגברת האכיפה;
"חוק להגברת האכיפה" – חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח–2008.
(ב) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 14 בידי קבלן כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו; המפר הוראה זו, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) – קנס כאמור בסעיף 14.
[לדיון: האם סעיף זה העוסק בחובת זהירות, יחליף לעניין מעסיק בפועל את סעיף 14א הקובע אחריות לעצם העבירה, או שייקבע כעבירה נוספת?]
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 14 בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
(1) הוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה;
(2) הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, סמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות פרק ה' לחוק להגברת האכיפה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו לשלם שכר מינימום לפי סעיף 2;
(3) מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה;
[לדיון: כיצד ניתן לתקן את מעשה העבירה? האם אפשרי תיקון רטרואקטיבי]
(4) הוא ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן, בשל העבירה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
[לדיון: איך מונעים ביטול למראית עין בלבד, או ביטול לאחר שהחוזה מוצה? מממה המשמעות של הביטול כשאין הבטחה של מניעת התקשרות מחודשת? מדוע הביטול רלוונטי לעבירה שנעברה?]
(ד) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 23(א)(3)(ב) לחוק להגברת האכיפה, ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו לשלם שכר מינימום לפי סעיף 2."
[לדיון – ההשלכות על סעיף 15א לחוק שכר מינימום]
תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה
31.
בחוק שעות עבודה ומנוחה, אחרי סעיף 26 יבוא:
"אחריות פלילית
של מזמין שירות
26א.
(א) בסעיף זה –
"בודק שכר מוסמך", "מזמין שירות", "מפקח עבודה" ו-"קבלן" – כהגדרתם בחוק להגברת האכיפה;
"חוק להגברת האכיפה" – חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח–2008.
(ב) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 26(א) בידי קבלן כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו; המפר הוראה זו, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 26(א) בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
(1) הוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה;
(2) הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, סמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות פרק ה' לחוק להגברת האכיפה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו אשר בשלה הואשם בעבירה כאמור ברישה;
(3) מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה;
[לדיון: כיצד ניתן לתקן את מעשה העבירה? האם אפשרי תיקון רטרואקטיבי?]
(4) הוא ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן, בשל העבירה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
[לדיון: איך מונעים ביטול למראית עין בלבד, או ביטול לאחר שהחוזה מוצה? מממה המשמעות של הביטול כשאין הבטחה של מניעת התקשרות מחודשת? מדוע הביטול רלוונטי לעבירה שנעברה?]
(ד) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה שלח למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 23(א)(3)(ב) לחוק להגברת האכיפה, ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו אשר בשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור בסעיף קטן (ג)."
פרק ה': בודק שכר עבודה מוסמך
תעודת הכרה
32.
השר רשאי לתת לאדם תעודת הכרה כבודק שכר עבודה מוסמך, לצורך עריכת בדיקות תקופתיות כאמור בחוק זה לעניין התאמת תנאי העבודה של עובדים למשפט העבודה, אם התקיימו לגביו כל אלה:
(1) הוא אחד מאלה:
הדרישות נעות מדרישה מחמירה לתעודה מוכרת, לדרישה ל"כלכלן" או לנסיון מעשי;
(א) רואה חשבון;
(ב) עורך דין;
(ג) כלכלן;
[מהם התנאים הנדרשים להכיר באדם כ"כלכלן"?]
(ד) מנהל חשבונות או חשב שכר, בעל תעודת מקצוע מוכרת על ידי השר;
[האם ההכרה מתיחסת לתעודת המקצוע לפי חוק שירות התעסוקה, או להכרה בסוג תעודה רלוונטי לעניין זה?]
(ה) יועץ מס מייצג כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה–200515;
(ו) בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בניהול מערכת שכר עבודה בגוף המעסיק 50 עובדים בחודש, לפחות, בממוצע, או בעל ניסיון אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
[לדיון: מה דרישות המינימום לעניין "ניהול מערכת שכר עבודה"?]
הצעת לשכת רואי החשבון ולשכת עורכי הדין, במקום פסקאות (ג) עד (ו) לעיל
"(ג) הוא בעל מקצוע או בעל תואר אקדמי אשר שר התעשיה המסחר והתעסוקה הכיר בוקבע בתקנות באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כמקצוע או כתואר כמבטיח הכשרה וידע מספקים לתפקיד מתאים לצורך הכרה בו כבודק שכר מוסמך בהתחשב, בין השאר, בתחומי ההכשרה המפורטים בפסקה (4)"
הצעת משרד התמ"ת במקום פסקה (1) על כל פסקאות המשנה שלה:
"(1) הוא בעל מקצוע או בעל תואר אקדמי אשר שר התעשיה המסחר והתעסוקה הכיר בו כמקצוע או כתואר מתאים לצורך הכרה בו כבודק שכר מוסמך לאור תחומי ההכשרה המפורטים בפסקה (4)"
(2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה, ולא נקבעו לגביו, בפסק דין חלוט, עובדות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה; לעניין זה "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט או בית הדין האזורי קבע כי ביצע את העבירה;
[לדיון: מהי עבירת משמעת לענין זה? בהתאם לחוק שמכוחו הוא בעל מקצוע? בשירות המדינה? על פי כל הסכם קיבוצי, או עבירה על כללים בכל מקום עבודה שהוא? מה המעמד של קביעה של בית משפט לגבי מערכת עובדתית, שגם מהווה עבירת משמעת? מדוע רק בית הדין האזורי קובע קביעות עניין זה? מה עם קביעות שאינן ישירות, דהיינו כשבודק השכר לא היה צד להליך אך חוות דעתו או התנהלותו זכתה לביקורת?]
(3) הוא מקיים דרישותעמד בדרישות ההכשרה, לרבות הכשרה מעשית והשתלמויות, וכן עמד בבחינות, כפי שקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לעניין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמויות ובחינות הסמכה בכל הקשור לעריכת בדיקות תקופתיות כאמור בפרקים ג' וד'; דרישות ובחינות כאמור יכול שיהיו כלליות ויכול שייקבעו לסוגים שונים של בעלי מקצוע או ניסיון כאמור בפסקה (1); בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע את ההיקף הנדרש של שעות ההכשרה וההשתלמויות ואת תוכניהן, ורשאי הוא לקבוע אגרות בעד בקשה לקבלת תעודת הכרה, בעד ההכשרה ובעד הבחינות ההסמכה.
[לדיון: האם תחומים אלה נדרשים כהכשרה לכל בעלי המקצוע? יש להבחין בין 4 נושאים שנזכרים בסעיף זה: הכשרה, נסיון, השכלה, ורשיון או הכרה כבעל מקצוע.]
הצעת לשכת רו"ח ולשכת עוה"ד: לאפשר לקבוע בתקנות פטור מדרישות מסוימות בהתחשב בנסיון המעשי או בידיעות מקצועיות.
הצעת לשכת רואי החשבון ולשכת עורכי הדין-
מקובלת על משרד התמ"ת
"(4) תחומי ההכשרה לפי פסקה (3) יכללו חלקים מן התחומים הבאים אשר נוגעים לניהול שכר לעובדים והבטחת קיום הוראות חוקי העבודה ובכלל זה: משפט העבודה; מיסוי עבודה; ניהול חשבונות, הבטחת איכות, ביקורת, בקרה ופיקוח".
בקשה לתעודת הכרה
33.
(א) אדם המבקש לקבל תעודת הכרה כבודק שכר עבודה מוסמך יגיש בקשה לשר או למי שהוא הסמיך לעניין זה (בסעיף זה – בקשה להכרה); המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן תעודת הכרה לפי סעיף 32.
(ב) השר רשאי לדרוש ממגיש בקשה להכרה כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה.
פרסום רשימת בודקי השכר המוסמכים
34.
השר יפרסם את רשימת בודקי השכר המוסמכים באתר האינטרנט של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה.
ביטול או התליה של תעודת הכרה
35.
השר או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להורות על ביטולה של תעודת הכרה או על התלייתה לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לבודק השכר המוסמך הזדמנות להשמיע את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
(1) התעודה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב;
(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן תעודה לפי סעיף 32;
(3) בודק השכר המוסמך גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו.
מקובלת על משרד התמ"ת
הצעת לשכת רו"ח ולשכת עוה"ד: להוסיף "או פעל בניגוד ענינים".
[לדיון: איך ייקבע חוסר האחריות או הרשלנות? האם רק על סמך תלונה? האם תידרש קביעה של ערכאה שיפוטית בנושא זה? למה הכוונה ב"חוסר אחריות"? האם צריך לקבוע כי הבודק "כשל" במילוי תפקידו? האם הרשלנות המדוברת היא במובנה בפקודת הנזיקין או התרשלות בשל אי עמידה בסטנדרט כלשהו?]
ניגוד עניינים
35א
בודק שכר לא יפעל בניגוד ענינים, ובכלל זה לא יהיה עובד של הקבלן או של המזמין או של בעל זיקה אליהם.
[לדיון: מי מזמין את הבדיקות – המזמין או הקבלן? האם המזמין רשאי להסתמך על בדיקות שערך הקבלן ע"י בודק שכר שלו? האם במקרה ששכרו של בודק השכר משולם בידי הקבלן לא עלולים להיווצר הטיה או ניגוד עניינים?]
תקנות לעניין בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך
36.
השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין עריכת בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך כאמור בפרקים ג' וד', ובין השאר בעניינים אלה:
(1) נושאי תוכן הבדיקות, ובכלל זה התאמת תנאי העבודה הניתנים לעובד לדרישות משפט העבודה, ואימות מידע אודות ביצוע תשלומים בפועל;
לדיון: מה צפויות התקנות לכלול?]
(2) אופן עריכת הבדיקות והמועדים שבהם ייערכו;
(3) האישור שיינתן לאחר עריכת בדיקה תקופתית.
פרק ה1: התקשרויות גופים ציבוריים
תיקון חוק עסקאות גופים ציבוריים
36א.
בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976 -
(א) בסעיף 2ב -
(1) בכותרת השוליים, במקום "תשלום שכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין" יבוא "קיום דיני העבודה – תנאי לעסקה עם גוף ציבורי";
(2) בסעיף קטן (א), ההגדרות "חוק שכר מינימום" וחוק העסקת עובדים זרים" – יימחקו, ובמקום ההגדרה "עבירה" יבוא:
"עבירה" – עבירה על ההוראות המפורטות בתוספת השניה לחוק הגברת האכיפה של דיני עבודה, התש"ע-2009";
(3) בסעיף קטן (ב1)(2)(א), במקום "בכל הקשור להעסקת עובדים זרים או לתשלום שכר מינימום, לפי הענין" יבוא "בכל הקשור לשמירת זכויות עובדים לפי ההוראות המפורטות בתוספת השניה לחוק הגברת האכיפה של דיני עבודה, התש"ע-2009".
[לדיון: האם אין להגביל התקשרויות גם במקרה של הפרת הוראות שבתוספת השניה שאינה עבירה, לפחות במקרה שמדובר על הפרה חוזרת והוטלו עיצומים כספיים?
האם אין להגביל ההתקשרויות גם במקרה של הטלת קנסות מינהליים, וכן להאריך את בתקופה שבה מובאות ההרשעות בחשבון, בהתאם לתיקונים בתקנות חובת המכרזים?]
(ב) אחרי סעיף 2ב יבוא:
"ערובה להבטחת זכויות של עובדי ספק
2ג.
(א) לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למתן שירות לגוף הציבורי או למי מטעמו, אלא אם כן המציא הספק ערובה מתאימה להבטחת מילוי חובותיו כלפי עובדיו המועסקים במתן השירות;
(ב) הערובה תהיה מסוג של ערבות בנקאית בסכום שלא יפחת מההוצאות החודשיות הממוצעות בשל שכר עבודה, לרבות תשלומי חובה למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי, לעובדים שיועסקו במתן השירות;
(ג) השר רשאי לקבוע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ערובה מתאימה אחרת, או בסכום אחר שיקבע בהתחשב בהיקף העסקה, במספר העובדים המועסקים במתן השירות במסגרתה ובשכרם, ואם קבע כאמור, יחולו הוראות אלה;
(ד) הערובה תחולט אם ימצא נציג הגוף הציבורי כי הספק לא מילא את חובותיו כלפי עובדיו המועסקים במתן השירות, כולם או מקצתם ויכולה לשמש למילוי החובות, מבלי לגרוע מכל חבות של הספק בקשר לאי מילוי חובותיו; השר רשאי לקבוע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, הוראות לענין דרך חילוט הערובה ותנאים לחילוטה.
תיקון חוק לעידוד השקעות הון
36ב.
בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, אחרי סעיף 73 יבוא:
תנאי נוסף לתחולת ההטבות
73א.
שום הטבה לא תינתן לפי חוק זה, אלא אם כן נוכחה המינהלה, על פי תצהיר בכתב ממבקש ההטבה כי ב- 24 החודשים שעד למועד מתן ההטבה לא הפרו האדם, החברה או המפעל, לפי העניין, הוראה מהוראות חוקי העבודה שבתוספת השניה לחוק הגברת האכיפה של דיני עבודה, התשס"ט-2009."
תיקון חוק יסודות התקציב
36ג.
בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, בסעיף 3א, אחרי סעיף קטן (ח1) יבוא:
"(ח2) לא יוצא סכום שנקבע בחוק תקציב שנתי לצורך תמיכה במוסד ציבור אלא אם כן נוכח נציג המשרד הממשלתי שמעניק את התמיכה, על פי תצהיר בכתב ממבקש התמיכה כי ב- 24 החודשים שעד למועד מתן התמיכה לא הפר מבקש התמיכה הוראה מהוראות חוקי העבודה שבתוספת השניה לחוק הגברת האכיפה של דיני עבודה, התשס"ט-2009".
פרק ו': כללי
יחסי עובד ומעביד בין עובד קבלן
לבין מזמין שירות
37.
(א) אין בהוראות חוק זה כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין מזמין שירות לבין עובד קבלן המועסק אצלו.
אושר ביום 27.1.2010
(ב) אין בהוראות חוק זה כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעביד בין מזמין שירות לבין מי שמבצע את השירות אצלו.
איסור התניה
38.
זכותו של עובד קבלן כלפי מזמין שירות לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לוויתור. הוראה בחוזה שלפיה עובד של קבלן שירותים מוותר מראש על זכותו כלפי מזמין לפי חוק זה, או תניה בחוזה המתנה על זכותו של עובד כאמור כלפי מזמין לפי חוק זה, אין לה תוקף, בין אם צד לחוזה הוא המזמין, קבלן השירותים, מזמין משנה או קבלן משנה או גורם אחר, ואם הויתור או ההתניה הם כלפי מזמין מסוים או בלתי מסוים, ובמפורש או מכללא.
דין המדינה כמעביד כמזמינת וכמזמין שירות
39.
דין המדינה כמעביד או כמזמין שירות לעניין חוק זה כדין כל מעביד אחר או מזמין שירות אחר, לפי העניין.
שינוי התוספות
40.
(א) השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם הארגונים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה, ובלבד שלא יוסיף לתוספת ענף תחום שהשכר הממוצע המשולם בו לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה על השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–199516.
(ב) השר רשאי, בצו, בהתייעצות עם שר האוצר, עם שר המשפטים ועם הארגונים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התוספות השניה והשלישית.
ביצוע ותקנות
41.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תחילה
42.
תחילתו של פרק ב', שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
תיקון חוק בית הדין לעבודה
43.
בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–196917, בתוספת השניה, בסופה יבוא:
"סעיף 22 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"חע–20082010."
ביטול חוק הגנת השכר (עיצום כספי)
דיון מיום 10.11.2009
43א.
חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט-200918 – בטל.
תוספת ראשונה
(ההגדרה "שירות" שבסעיף 2 וסעיף 40(א))
(1) שמירה ואבטחה;
(2) ניקיון;
(3) הסעדה, אם השירות ניתן לעובדי המזמין.
[לדיון: הכללת ענפים נוספים כגון סיעוד, טלמרקטינג, קלדנות, קופאיות וכו']
תוספת שניה
(סעיפים 3, 6, 8, 13, 14, 21 ו-40(ב))
חלק א'
[לדיון: הטלת עיצומים כספיים על הפרות לפי חוק עובדים זרים;
הפרות של הוראות החלות מכוח צווי הרחבה כגון הפרשה לפנסיה, דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, דמי חגים;
הפרת חובה לפי חוק הזכות לעבודה בישיבה, חוק דמי מחלה והחוקים הקשורים בו, או חוק פיצויי פיטורים.
בטיחות בעבודה]
(1) ניהול פנקס חופשה לפי סעיף 26 לחוק חופשה שנתית;
(2) ניהול פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(2א) ניהול פנקס שכר לפי סעיף 24 לחוק הגנת השכר;
(3) איסור העבדת נער בלא בדיקה רפואית או אישור רפואי, לפי סעיפים 11, 11א ו-12 לחוק עבודת הנוער;
(4) איסור קבלת נער לעבודה בלא הדרכה בבחירת מקצוע, לפי סעיף 18 לחוק עבודת הנוער;
(5) איסור העבדת נער בלא פנקס עבודה, לפי סעיף 28 לחוק עבודת הנוער;
(6) ניהול פנקס לפי סעיף 31 לחוק עבודת הנוער;
(7) התניית הזמנת הופעה או פרסומת שבה אמור לעבוד ילד, בקבלת היתר להעבדה, לפי סעיף 33ד(ב) לחוק עבודת הנוער;
(8) קביעת תקנון לפי סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–199819;
(9) הצגת מודעה לפי סעיף 6ב לחוק שכר מינימום;
(10) איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות סעיף 8 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–198820.;
(11) איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות סעיף 11 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-199821.
חלק ב'
(1) מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק חופשה שנתית;
(2) תשלום דמי חופשה לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק חופשה שנתית;
[לדיון: מה עם תשלום דמי מחלה?]
(3) תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית;
[הערה – תשלום זה מגיע עם תום יחסי עובד ומעביד. אם כוללים אותו, מדוע אין כוללים את החובה לשלם פיצויי פיטורים – באותם מקרים שאין ספק בזכאות?
ומדוע לא כוללים את החובה לשלם פיצוי כשלא ניתנת הודעה מוקדמת לפיטורים?, ומה עם החובה לתת אישור על סיום יחסי עובד ומעביד לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות?]
(4) איסור העבדה בשעות נוספות או בשעות המנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות ההיתר, לפי פרק רביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(5) תשלום גמול שעות נוספות לפי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(6) תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(7) איסור העבדת ילד בהופעה או בצילומים, שלא בהתאם להוראות ההיתר לפי סעיף 4 לחוק עבודת הנוער;
(8) איסור העבדת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 25 לחוק עבודת הנוער;
[מה עם הפסקות בעבודה לנער?]
(9) מתן אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד ומעביד, לפי סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א–200122;
(10) מסירת הודעה על תנאי עבודה או על שינוי בתנאי עבודה לפי סעיפים 1 עד 3 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב–200223;
[לדיון: מדוע חובה זו בחלק ב' ולא בחלק א'?]
(11) מסירת פירוט שכר העבודה והסכומים שנוכותלוש שכר , לפי סעיף 24 לחוק הגנת השכר;
(12) איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד בניגוד להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר;איסור לנכות משכר העבודה ניכויים שאינם לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר;
(13) איסור העבדת עובדת או עובד בחופשת לידה, לפי סעיף 8 לחוק עבודת נשים.
[לדיון: מדוע איסורים 12 ו- 13 בחלק ב' ולא בחלק ג'?]
חלק ג'
(1) איסור העבדה בשעות נוספות בלא היתר, לפי סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(2) איסור העבדה במנוחה השבועית בלא היתר, לפי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(3) איסור העבדת נער מתחת לגיל המותר, לפי סעיפים 2, 2א ו-7 לחוק עבודת הנוער;
(4) איסור העבדת ילד בהופעה או בצילומים, בלא היתר לפי סעיף 4 לחוק עבודת הנוער;
(5) איסור העבדת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער;
(6) איסור העבדת נער במנוחה השבועית, לפי סעיף 21 לחוק עבודת הנוער;
(7) איסור העבדת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי סעיף 24 לחוק עבודת הנוער;
(7א) איסור העבדת נער בעבודות אסורות בניגוד להוראות לפי סעיף 6 לחוק עבודת הנוער;
(7ב) איסור העבדת אישה מהחודש החמישי להריונה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ללא אישור רפואי והסכמתה בניגוד לס' 10(ב) לחוק עבודת נשים ואיסור העבדת עובדת שילדה במשך 4 חודשים שלאחר חופשת הלידה בעבודת לילה או במנוחה השבועית ללא הסכמתה – בניגוד לסעיף 10(ג) לחוק האמור;
(8) מעשה או מחדל המהווה עבירה לפי סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר; תשלום שכר עבודה במועד לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק הגנת השכר ולא יאוחר מהיום הקובע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור;
(9) העברת סכומים שנוכו, לפי סעיף 26 25א לחוק הגנת השכר;
(10) תשלום שכר מינימום לפי סעיף 2 לחוק שכר מינימום;
(11) תשלום שכר מינימום על ידי מעסיק בפועל לפי סעיף 6א לחוק שכר מינימום;
(12) איסור פיטורי עובדת או עובד בלא היתר לפי סעיף 9 לחוק עבודת נשים;
(13) איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד, בלא היתר לפי סעיף 9א לחוק עבודת נשים.
[לדיון: מה עם איסור פיטורי חייל מילואים לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) ללא היתר?]
תוספת שלישית
(סעיפים 15, 23 ו-40(ב))
(1) מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק חופשה שנתית;
(2) תשלום דמי חופשה לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק חופשה שנתית;
(3) תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית;
[הערה – תשלום זה מגיע עם תום יחסי עובד ומעביד. אם כוללים אותו, מדוע אין כוללים את החובה לשלם פיצויי פיטורים? ומדוע לא כוללים את החובה לשלם פיצוי כשלא ניתנת הודעה מוקדמת לפיטורים?]
(4) איסור העבדה בשעות נוספות לפי סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה, או העבדה בשעות נוספות בניגוד להוראות ההיתר שניתן לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק האמור;
(5) איסור העבדה במנוחה שבועית בלא היתר, לפי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה, או העבדה במנוחה שבועית בניגוד להוראות ההיתר שניתן לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק האמור;
(6) תשלום גמול שעות נוספות לפי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(7) תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(8) איסור העבדת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער;
(9) איסור העבדת נער במנוחה השבועית לפי סעיף 21 לחוק עבודת הנוער;
(10) איסור העבדת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי סעיף 24 לחוק עבודת הנוער, או העבדתו בניגוד להוראות היתר שניתן לפי סעיף 25 לחוק האמור;
(10א) איסור העבדת נער בעבודות אסורות בניגוד להוראות לפי סעיף 6 לחוק עבודת הנוער;
(11) מעשה או מחדל המהווה עבירה לפי סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר;תשלום שכר עבודה במועד לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק הגנת השכר ולא יאוחר מהיום הקובע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור;
(12) העברת סכומים שנוכו ליעדם, לפי סעיף 26 25א לחוק הגנת השכר;
(13) תשלום שכר מינימום לפי סעיף 2 לחוק שכר מינימום.;
(14) איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד בניגוד להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר.