חומר רקע
הפקולטה למשפטי
הפקולטה למשפטי
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת בר
איל
ד"
ר אור גזל
אייל
פרופ
'
רות קנאי
1
י"
ב שבט
,
ע" תש
27
ינואר
, 2010
לכבוד
ח"
כ דוד רות
ר" יו ,
ועדת החוקה
,
חוק ומשפט של הכנסת
שלו רב
,
הנדו
:
הצעת חוק העונשי
)
תיקו מס
' 92
) (הב
ניית שיק
ול הדעת השיפוטי בענישה
(
בהמש לדיוני האחרוני בהצעה שבנדו נודה ל א תעביר לשיקול הוועדה את התיקוני המוצעי להל
בהצעת החוק
.
למע הסר ספק
,
על א!
שביצע
נו
עבור משרד המשפטי את המחקר בנושא עונשי המוצא
,
ההצעות
במסמ זה משקפות את
עמדת
נו
כחוקר
י
בתחו
,
וה א
ינ קשורות למחקר ואינ משקפות את עמדת משרד
המשפטי
.
השינויי המוצעי ה
:
1.
!החזרת סעי8)( ב
בהצעת ועדת גולדברג
2
2.
התחשבות בתקני הכליאה
3
3.
ראיות לעונש
9
4.
הוספת הגיל הצעיר של הנאש לרשימת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה
.
10
להל פירוט ההצעות ודברי הסבר
.
הפקולטה למשפטי
הפקולטה למשפטי
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת בר
איל
ד"
ר אור גזל
אייל
פרופ
'
רות קנאי
2
1.
החזרת סעיף8
)( ב
בהצעת ועדת גולדברג
ההצעה
:
!לאחר סעי40ז יבוא
:
40ז1
:לא יגזור בית המשפט מאסר בפועל
,
אלא א חומרת המעשה ואשמו של הנאש אינ
מתיישבי ע הטלת עונש מסוג קל יותר
.
הסבר
:
כיוו שמשרד המשפטי
כבר הביע הסכמתו להכללת סעי! זה
,
נקצר בהסברינו כא
.
סעי! זה מחזק ומדגיש את
היישו של עקרו ההלימה
.
ועדת גולדברג
,
שעל בסיס עבודתה נוסחה הצעת חוק זו
,
הציעה לכלול בהצעת החוק
הוראה בנוסח המוצע לעיל
.
הוראה זו חיונית מכיוו שהניסיו בעול מלמד שהבנייה מספרית ש
ל שיקול הדעת
בענישה מובילה
,
פעמי רבות
,
לגידול משמעותי בשימוש במאסרי
.
בסעי! הבא יפורטו הנזקי המשמעותיי של
הגידול באוכלוסיית האסירי
,
א נית לציי בקיצור כא כי שימוש במאסר בוודאי שאינו מקטי את שיעור
הרצידיביז
,
אלא
,
ככל הנראה
,
הוא מגדיל את הסיכוי שהני
דו יחזור לפעילות עבריינית בשל
,
בי היתר
,
אימו*
דפוסי התנהגות עבריינית במהל תקופת הכליאה
.1 עונש המאסר ג יקר מאוד לחברה כולה
,
כמו ג לעבריי
.
לפיכ
,
בהתא להצעת וועדת גולדברג
,
ראוי כי כאשר נית
,
על פי עקרונות החוק
,
לבחור בי עונש מאסר לעונש
אחר
,
יעדי! בית
המשפט להימנע מהטלת מאסר
.
יצוי כי הוראה דומה לזו שהוצעה על ידי ועדת גולדברג מצויה
במדינות אחרות שאימצו הנחיות לענישה
.2
1 ראו שלמה ג
.
שוה
,
גבריאל שביט
,
גבריאל קאבאליו ותומר עינת
,
עבירות ועונשי
:
מבוא לפנולוגיה
–
על תורת הענישה והשיקו
,
מניעת פשע ואכיפת ח
וק
)
מהדורה שלישית
,
מורחבת ומעודכנת
, 2009
(
117
2
, כ
למשל
,
באנגליה קובע סעי! 152
ל-
Criminal Justice Act 2003
שבית המשפט לא יטיל מאסר אלא א העבירה היא כה חמורה
עד כי לא נית להצדיק עונש קל יותר
:
"The court must not pass a custodial sentence unless it is of the opinion that the
offence, or the combination of the offence and one or more offences associated with it, was so serious that neither a fine
alone nor a community sentence can be justified for the offence.
."
הוראה דומה מצויה באנגליה ג לגבי עונש שלcommunity
service
.
!ראו סעי148
לאותו חוק
.
החוק באנגליה מוסי! וקובע ג כי עונש מאסר צרי להיות לתקופה המינימאלית העומדת בהלימה
ע חומרת העבירה
.
סעי! 153
לחוק מ
-2003
.בדומה
,
נציבות גזירת הדי
דלאוור
מציינת בעמוד הבית שלה כי The overall sentencing
philosophy of the General Assembly and SENTAC is that offenders should be sentenced to the least restrictive and most
cost-effective sanction possible given the severity of the offense, the criminal history of the offender and the focus,
which is, above all, to protect the public’s safety
.
!הוראה דומה מצויה ג בסעי5
B
של ההמלצות של מועצת אירופה
הפקולטה למשפטי
הפקולטה למשפטי
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת בר
איל
ד"
ר אור גזל
אייל
פרופ
'
רות קנאי
3
הטענה העיקרית שהועלתה כנגד הכנסת הסעי! היא כי סעי! זה אינו דרוש שכ הצעת החוק כולה מיועדת
להבטיח כי מאסר יוטל רק כאשר הוא העונש ההול
.
לדעתנו
המסקנה שאי צור בסעי! הנדו אינה נכונה
,
שכ
החוק אינו שולל אפשרות שבמקרי רבי עונשי מסוגי שוני יעמדו במבחני הקבועי בו
,
ולכ בלי הוראה זו
יתכ בהחלט שיוטל עונש מאסר ג כאשר הוא אינו
הכרחי
לפי מבח ההלימה או בהתחשב בכלל נסיבות המקרה
.
2. התחשבות ב
תקני הכליאה
ההצעה
:
!בסעי40, (ב)ט
אחרי
"
הראויה
"
יבוא
:
"
ובתק הכליאה שנקבע לפי סעי! לפקודת בתי הסוהר
]
נוסח חדש
, [
תשל
"ב 1971
"
הסבר
:
אחת הדילמות המרכזיות בחקיקה הקובעת הנחיות לענישה הינה מי יהיו הגורמי הקובעי את ההנחיות
,
ובמיוחד
,
מה תהיה המעורבות של נציגי צי
בור נבחרי
)
המכוני לעיתי
"
גורמי פוליטיי
( "
בקביעת ההנחיות
.
מחד
,
מדיניות ענישה
,
ככל מדיניות ציבורית אחרת
,
ראוי שתיקבע תחת פיקוח של הנבחרי במדינה דמוקרטית
.
מאיד
,
יש
חשש
שמעורבות פוליטית במדיניות ענישה
תקבע על רקע הבולטות התקשורתית של הפשיעה
,
הרגשות
שמת
עורר הסיקור התקשורתי
,
ובתו סערות של
"
בהלה מוסרית
"
(Moral Panic)
.
3
חששות אלו נובעי ג נוכח
ההתמקדות
התקשורתית
בתיקי חמורי שאינ מאפייני את הפשיעה הנוהגת וההתעלמות של הסיקור
מהמורכבות של מעשה העבריינות ותופעת העבריינות בכללותה
.
בישראל כמו במרבית מדינות
המערב הסיקור
התקשורתי של הפשיעה הול ומתרחב
, כ .
מחקר אחד הראה כי מספר הידיעות התקשורתיות העוסקות בפשיעה
עלה בי שנת 1990
לשנת2000
ב-133%
בעיתו האר* וב
-51%
בעיתו ידיעות אחרונות
.4 זאת
,
על א! שהפשיעה
בתקופה הנדונה לא גברה
,
כפי שעולה מדוחות המשטרה וממחקרי
שבוצעו בהזמנת המדינה
.5
ואכ
,
בסקר
נפגעי
Consistency in Sentencing: Recommendation to Member States and Explanatory Memorandum, Rec. No. (92) 17 .
נית
לקרוא את הדברי ב 4 Criminal Law Forum (1993) 355
.
3
בהלה מוסרית
היא תופעה של התעוררות רגשות עזי בקרב אוכלוסיה על נושא שנחזה כמאיי על הסדר החברתי
.
4 ראו למשל רב
-
פקד רו שיובי*
" ,
המעצמה השביעית
"
מראות המשטרה
177
,)
2000
(בעמ
' 3
.
5
ראו אריה רטנר וגדעו פישמ
,
ניתוח מיקרו ומאקרו של
אלימות בישראל
19802007
,
)הוכ עבור מ
שרד המדע
,
מארס 2009
(
הפקולטה למשפטי
הפקולטה למשפטי
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת בר
איל
ד"
ר אור גזל
אייל
פרופ
'
רות קנאי
4
עבירות
שביצעו פרופ
'
רטנר ופרופ
'
פישמ בהזמנת משרד המדע עלה כי
הפחד מאלימות
ג
דול יותר אצל אנשי
הצורכי חדשות בתדירות גבוהה יותר
.6
!בנוס
,
כמעט בכל מקו בעול בו הדבר נבדק בסקרי
,
עלה
כי
רוב הציבור
סבור
שמוסדות המדינה צריכי
לפעול להחמרת הענישה
.
תוצאות אלו נותרו בלא שינוי במחקרי שוני שבוצעו בתקופות שונות ובשיטות משפט
שונות
,
ובכלל זה באנגליה
,
קנדה
,
ארצות הברית
,
גרמניה
,
דרו אפריקה ועוד
.7
תפיסה ציבורית זו אינה מבוססת
על עמדת עומק של הציבור המיודע
,
שכ כאשר במקו השאלה הכללית על רמת הענישה
,
נשאלי הנבדקי על
העונש המתאי במקרי ספציפיי המובאי בפניה
,
ה נוטי להעדי! עונשי הדומי לאלו שמטילי בתי
המשפט באיזור הש
יפוט שלה
,
ולעיתי א! עונשי קלי יותר
.8
למעשה התפיסה מבוססת ג על הערכה
מוטעית של הפרקטיקות השיפוטיות
.
הציבור מערי את שיעור האסירי באוכלוסיה ואת רמת העונשי כנמוכה
מזו האמיתית
.9 לא נראה ג כי החמרת הענישה מספקת את הציבור
.
העמדה כי בתי המשפט מקילי מדי
נותרה
בלא שינוי ניכר לאור העשורי האחרוני בארצות הברית
,
בזמ שרמת הענישה הוחמרה משמעותית ומספר
הכלואי גדל פי חמישה בשני העשורי האחרוני
,
עד כי כיו אחד מכל מאה אמריקאי מצוי מאחורי סורג
ובריח
.10
משמעות הנתוני הללו היא כי בכל רגע נתו מוטל לח* ציבורי על
נבחרי ציבור להוביל להחמרה בענישה
,
לח* אשר אי לצפות כי יפחת כאשר המטרה מושגת והענישה נהיית חמורה יותר
.
מטע זה
בי היתר
הוחלט
במרבית השיטות בה נקבעו הנחיות לענישה
להטיל
את התפקיד על גופי עצמאיי
או גופי שבה יש ייצוג משמעותי לרשות השופטת
,
ולא לרשות המ
בצעת או המחוקקת
.
כ בארצות הברית
הנציבות לגזירת הדי הינה נציבות עצמאית המהווה חלק מהרשות השופטת
,
כששלושה מתו שבעת חבריה
נציגיה ה שופטי פדראליי
.
מינוי חברי הנציבות נעשה על ידי הנשיא באישור הסנט
,
כמו מינוי שופט
,
אול
6
ש , ב
סעי! 3.4
.
7 רק בסינגפור נמצא מחקר המראה שהציבור שבע רצו מרמת הענישה של בתי המשפט
.
8
לסקירת המחקרי בנושא ראוJulian V. Roberts and Michael J. Hough, Understanding public attitudes to criminal justice
(2005) Chapter 4
.
ראו בעיקר עמודי78
)הסיב
ות להערכה הזו
-ו ( 79-80
)
העובדה שהפערי בי בתי המשפט לציבור נעלמי כאשר
אנשי מתבקשי להטיל עונשי על בסיס מידע מלא יותר על התיקי
(.
9
ש
,
בעמ
' 74
.
10
ראוOne in 100: Behind Bars in America 2008, (The Pew Charitable Trusts Report) available at
http://www.pewcenteronthestates.org/uploadedFiles/One%20in%20100.pdf
הפקולטה למשפטי
הפקולטה למשפטי
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת בר
איל
ד"
ר אור גזל
אייל
פרופ
'
רות קנאי
5
הנציבי משמשי בתפקיד קדנציה של שש
שני
.
ההנחיות אינ כפופות לאישור הקונגרס
,
אול ה נכנסות
לתוק! חצי שנה לאחר שהנציבות מכריזה עליה
,
כ שהקונגרס יכול לבטל בתקופה זו באמצעות חקיקה
.
ג מועצת ההנחיות לענישה באנגליה
,
הינה גו! שיפוטי
,
שמונה מתו חבריה
)ה-judicial members
(
ממוני על
ידי ה
-Lord Chief Justice
)נושא תפקיד המקביל ל
נשיא בית המשפט העליו אצלינו
(
באישור ה
-Lord
Chancellor
)
המקביל של שר המשפטי
ו , (
ששת
החברי שאינ שופטי
,
על ידי ה
-
Lord Chancellor
בהסכמת ה
-Lord Chief Justice
.המועצה חייב
ת
להיווע* ב
-
Lord Chancellor
והיא ג נעזרת במשר
ד
המשפטי בדיוניה
,
אול ההנחיות שלה אינ כפופות לאישור של הרשות המחוקקת או המבצעת
.
הצעת החוק הנוכחית קובעת כי תקו ועדה עצמאית
,
אשר בנוסח ההצעה הממשלתית תמונה על ידי שר
המשפטי
,
ואול החלטותיה יהיו כפופות לאישור ועדת החוקה
,
חוק ומשפט של הכנסת
.
ביחס למודלי
המקובלי בעול
,
מעורבות הגורמי הפוליטיי במודל זה גבוהה
,
והוא משק! העדפה של שיקולי היצוגיות על
פני הצור למת השפעות של
"
בהלה מוסרית
"11
ולצמצ חששות להרחבת יתר של השימוש במאסרי ממושכי
.
נראה כי נית להשיג את שתי המטרות
–
ה הרצו לשמור על קבלת החלטות י
יצוגית וה הצור להבטיח כי
ההלי הפוליטי לא יוביל לשימוש יתר במאסרי
–
באמצעות
הבניית הלי קבלת ההחלטות
.
בשלב הראשו
,
תקבע הכנסת את ס המשאבי
)
הישירי
(
אות היא מעוניינת להקדיש לכליאה
)
באמצעות קביעת תק
הכליאה
(, ו
אילו בשלב השני
,
תו התחשבות במגבלת המשאבי
,
תקבע הוועדה לעונשי מוצא
,
באישור ועדת
החוקה
,
חוק ומשפט
,
את רמות עונשי המוצא
.
בדר זו
,
ההחלטה על מדרג העונשי
,
והבחירה בי החמרה בעבירה
זו או אחרת
,
תישאר בהתא לקבוע בהצעה
,
החלטה המתקבלת ע מעורבות פוליטית משמעותית
.
אול
במקביל
,
ההחלטה הנפרדת שתקבל הוועדה
המתאימה של הכנסת
)
כיו ועדת הפני
(
תבטיח כי לפחות העלויות
הישירות של המאסרי
)
ג א לא העקיפות
(
ישקלו בקביעת רמת הענישה הכוללת של מערכת המשפט
.
הצעה זו
אינה מצמצמת את המעורבות הפוליטית בקבלת ההחלטות על הענישה
,
אלא רק קובעת פרוצדורה המסייעת
להבטיח כי העלויות
הישירות של הכליאה לא יוזנחו בעת קבלת ההחלטות
.
11
להשפעות של התפיסות הקשוחות כלפי העבריינות והבהלה המוסרית על שיעורי הכליאה
,
ולדרכי להתמודדות ע השפעות אלו ראו
שוה ואח
',
לעיל הערה 1
,בעמ
' 236-237
.
הפקולטה למשפטי
הפקולטה למשפטי
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת בר
איל
ד"
ר אור גזל
אייל
פרופ
'
רות קנאי
6
יצויי כי הרעיו האמור אינו מקורי כלל
.
למעשה
,
הניסיו מלמד שג שיטות שבה החלטות הנציבות לקביעת
ההנחיות לגזירת די אינ כפופות לאישור של המחוקק
,
נדרשו במוקד או במאוחר להוסי! הוראות המחייבות
את הנציבויות לשקול
,
בדר זו או אחרת
,
את רמת המשאבי המוקדשי לענישה
,
נוכח הגידול העצו במספר
האסירי אית מתמודדות שיטות משפט רבות שאימצו הנחיות לענישה
.
ברוב המקרי ההוראות המחייבות
התחשבות במשאבי הכליאה נקבעו באמצעות תיקו לחקיקה לאחר תחילת פעולת ההנחיות
.
כיו מנגנוני פיקו
ח
כאלו קיימי כמעט בכל המדינות בארצות הברית בה נוהגות הנחיות לענישה
.12
למעשה כל שיטה אמריקאית
שאימצה הנחיות לענישה מאז 1983
אימצה מנגנו כלשהו להערכה או ריסו של השפעת ההנחיות על גודל
אוכלוסיית האסירי
.13
, כ
החוק במינסוטה קובע כי הנציבות תשקול ג את מדיני
ות הענישה והשחרור הנוהגת
,
משאבי מער הענישה
,
ובכלל זה
)
א לא רק
(
את הקיבולת של בתי הסוהר
.14
נוסח זה הועתק
,
כמעט מילה במילה
,
למדינות אחרות
,
ביניה קנזס
,15
ודרו קרולינה
,16
כשמדינות אחרות מאמצות הוראות אחרות שמטרת לפקח על גודל אוכלוסיית
האסירי
.17
במישיג
,
לדו
גמא
,
קיימת ועדה המפקחת על תפוסה בבתי הסוהר
,
והמחויבת לדווח למושל על חריגה
ממכסת הקליטה של בתי הסוהר
.
כשמידע כזה מתקבל
,
על המושל להורות לוועדת השחרורי להקדי שחרור
של אסירי
.18
מנגנוני אלו מרסני במידה רבה את הלח* הפוליטי להחמרה מתמדת בענישה
,
לח* הנובע במ
ידה
רבה מדר קבלת ההחלטות
.
א בתחו החינו והבריאות כל החלטה על הרחבת השירותי מתחשבת
בעלויותיה
,
דר קבלת ההחלטות הפוליטיות והמשפטיות בתחו הענישה
,
מובילה להתעלמות כמעט מוחלטת
12
בעוד שמינסוטה
,
שהיתה חלוצה בתחו ההנחיות
,
קבעה כבר בחקיקה המקורית הוראה המחייבת את הנציבות לגזירת הדי להתחשב
בעלויות הענישה וקיבולת מתקני הכליאה בהחלטותיה
,
מדינות רבות אחרות
)
ביניה יוט
, ה
מרילנד
,
פלורידה מישיג ווירג
'
יניה
(
אימצו
מנגנוני דומי רק בשלב מאוחר יותר
,
כשגודל הבעיה התברר
.
13
ראו
,Richard S Frase, State Sentencing Guidelines: Diversity, Consensus, and Unresolved Policy Issues, 105 Colum.
L. Rev. 1190 (2005), 1205
.
14
הנוסח המלא
של הפסקה האמורה בסעי! 244.09
לחוק במינסוטה קובע כ
: In establishing and modifying the Sentencing
Guidelines, the primary consideration of the commission shall be public safety. The commission shall also
consider current sentencing and release practices; correctional resources, including but not limited to the
capacities of local and state correctional facilities; and the long-term negative impact of the crime on the
community
.
15
!ראו סעי9101
-
74
לחוק של קנזס
, http://kansasstatutes.lesterama.org/Chapter_74/Article_91
/
16
!סעי10
-
26
-
24
לחוק של דרו קרולינהhttp://www.scstatehouse.gov/code/t24c026.htm
17
למשל בדלאוור קובע החוק כיThe Commission shall develop sentencing guidelines consistent with the overall goals of
ensuring certainty and consistency of punishment commensurate with the seriousness of the offense and
with
due
regard
for
resource
availability
and
cost
.
ראו
§6580
לח
בדלאוור
וק
http://cjc.delaware.gov/PDF/SENTAC%20(Title%2011S.6580).pdf
הפקולטה למשפטי
הפקולטה למשפטי
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת בר
איל
ד"
ר אור גזל
אייל
פרופ
'
רות קנאי
7
מעלויות המאסר
.
מטע זה
,
שיקולי תקציב אינ מובילי לריסו ההחלטות על הרחבת השימוש
במאסרי
,
ובדר זו משאבי הולכי וגדלי מועברי ממערכות חברתיות אחרות לטובת מערכות הכליאה
.
יצוי כי החזקת
אסיר בישראל עולה כמאה אל!
,
בשנה
.19
כמו בחלק גדול ממדינות ארצות הברית
,
ג באנגליה
,
הרצו לפקח על הגידול באוכלוסיית האסירי לא הנחה את
המחוקק בהחלטתו ה
מקורית להקי מועצה לגזירת די
.
אול הגידול המהיר באוכלוסיית האסירי הוביל את
שר המשפטי
)ה-Lord Chancellor
(
להקי קבוצת עבודה שתבח כיצד להתאי את הביקוש
וההיצ
ע
של
מקומות הכליאה
.20
מסקנותיה הוגשו ב
-2008
,ועל בסיס נחקקו לפני מספר חודשי הוראות חדשות רבות ל
עניי
גזירת הדי
.
בחוק החדש
,
מחויבת המועצה לגזירת הדי
)
גו! המקביל בתפקידו לוועדה לקביעת עונשי מוצא בחוק
המוצע אצלינו
(
לפרס יחד ע כל טיוטה של הנחיות המוגשת להערות
,
כמו ג ע הנחיות שמפורסמות בגירסת
הסופית
,
מסמ הערכת עלויות הכולל הערכה של השלכת ההנחיות
על משאבי הכליאה
,
שירות המבח ומערכות
הטיפול והענישה לנוער
.
המועצה נדרשת ג לעדכ את ההערכה א בחלו! הזמ היא מתבררת כמוטעית
.
בנוס!
,
נדרשת המועצה לפרס דוח שנתי ובו הערכת ההשפעה של שינויי במדיניות הענישה כמו ג שינויי אחרי
,
על
משאבי הכליאה והמבח
.21
החוק
החדש מנחה את המועצה ג להכי הערכת עלויות של הצעות חוק ממשלתיות
או תקנות הצפויות להשפיע על היק! השימוש במשאבי הכליאה
.22
בדר זו יכול המחוקק לדעת מה עלויות
מדיניות הענישה המוצעת
,
ולהחליט א להקצות את התקציבי הדרושי או לשנות את מדיניות הענישה כדי
להתאי את
הביקוש וההיצע של מקומות הכליאה
.
ג בישראל בעיית הצפיפות בבתי הסוהר היא משמעותית
.
כ
,
לכל אסיר בישראל שטח מחיה ממוצע של 3.4
מטרי רבועי
,23
לעומת כ
-8
מטרי רביעי שה המינימו ההכרחי לפי קביעת האו
".24
בשבע השני
האחרונות מספר האסירי בישראל יותר מאשר הכפיל
עצמו
)
עלה מ
-10,922
ל-22,725
.(כאמור לעיל
,
לכ השלכה
18
שוה ואח
',
לעיל הערה 1
,בעמ
' 237
.
19
באתר שירות בתי הסוהר מצוי כי בשנת2002
על
ות החזקת אסיר היתה 92,250
2
.
20
entencing Commission Working Group Consultation: A structured sentencing framework and Sentencing Commission
פורס באתרhttp://www.judiciary.gov.uk/publications_media/general/sentencing_consultation310308.htm
21
ראו סעיפי127
,
130
ו-130
ל-ners and Justice Act
Coro
,
/ukpga_20090025_en_10
http://www.opsi.gov.uk/acts/acts2009
.
22
!סעי132
לחוק
.
23
מתו תגובת המדינה בבג
* "2605/05
חטיבת זכויות האד
,
המכללה האקדמית למשפטי נ
'
שר האוצר
.
24
שוה ואח
',
לעיל הערה 1
,בעמ
' 244
.
הפקולטה למשפטי
הפקולטה למשפטי
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת בר
איל
ד"
ר אור גזל
אייל
פרופ
'
רות קנאי
8
תקציבית משמעותית
,
שכ
כפי שכבר נאמר
,
עלות החזקתו של אסיר עומדת על כמאה אל!
2
בשנה
.25
נראה כי ג
בטר נקבעו הנחיות לענישה
,
אוירה תקשורתית המשפיעה על החקיקה והפסיקה
,
מובילה לשינוי היחס למאסר
ושימוש נרחב יותר
בכלי זה
.
לאחר שהצעת החוק תעבור
,
יש חשש משמעותי מהחרפת התופעה
.
ההצעה מבקשת
להתמודד באמצעות שינוי קל ומתו יחסית
,
שינוי פרוצדוראלי בעיקרו
,
ע חששות אלו
,
וליצור מנגנו התחשבות
בעלויות הכליאה בדומה למרבית השיטות הפועלות ע הנחיות לענישה
.
ההצעה לעיל נוקטת בגי
שה מתונה
,
שמטרתה אינה להגביל את גידול מספר האסירי
,
אלא לאפשר לכנסת לקבוע
את המגבלות התקציביות שיש להטיל על מספר האסירי
,
בהתחשב ביתר צרכי המשק
,
ובדר זו להנחות את
הוועדה לאמ* מדיניות ענישה שתבטיח התאמה של הביקוש וההיצע למקומות כליאה
.
ההצעה לעיל מתונה ג
מ
כיוו שהדרישה אינה להתחשב במספר מקומות הכליאה בפועל
)
דהיינו במספר מקומות הכליאה הקיי
והמבטיח עדיי תנאי הולמי לכל אסיר
(
אלא מעמידה את ההחלטה על מספר מקומות הכליאה בידי ועדה של
הכנסת
)
כיו ועדת הפני ואיכות הסביבה
, (
וזו מחליטה למעשה איזו רמת צפיפות מוצד
קת בהתחשב בביקוש
למקומות כליאה
.
בדר זו שיקול הדעת של הכנסת
)
בשיתו! ע הועדה
(
לא נפגע כלל
)
שכ הכנסת יכולה לקבוע כל
תק כליאה לפי הבנתה
,
ובדר זו לאפשר כל מדיניות ענישה
(
אול מבנה קבלת ההחלטות מבטיח התחשבות
טובה יותר בשיקולי תקציביי
,
ובעלויות
הישירות
של
הגידול במספר הכלואי
.
25
כשהגידול משמעותי במיוחד בעבירות שבה נוצר בעשור וחצי האח
רוני לח* ציבורי ופוליטי מיוחד שהוביל להחמרה בחקיקה
ובפסיקה
,
בעיקר בסוגי מסויימי של עבירות כגו עבירות מי ועבירות אלימות במשפחה
.
כ בעבירות מי עלה מספר האסירי במש
עשר שני החל מ
-1996
פי ארבעה
)מ-287
בשנת1996
ל-1167
בשנת2007
(
,ובעבירות אלימות במשפחה
פי 5.3
)מ-400
ל-2120
(
וגידול
בשיעור דומה קיי ג בעבירות ביטחו
. )
מנגד
,
בעבירות רצח
,
שוד
,
סמי ורכוש מספר האסירי אמנ תנודתי לעיתי א מגמת
העליה מתונה בהרבה
.
הנתוני מאתר שירות בתי הסוהר
.
הפקולטה למשפטי
הפקולטה למשפטי
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת בר
איל
ד"
ר אור גזל
אייל
פרופ
'
רות קנאי
9
3. ראיות לעונש
ההצעה
:
!לאחר סעי40יב יבוא
40יג ראיות
)1
(
על התביעה
הנטל
להוכיח מעבר לכל ספק סביר קיומ של הנסיבות המחמירות הקשורות בביצוע
העבירה
.
)2
(
התעורר ספק
סביר
בקיומ של נסיבות מחמירות הקשורות בביצוע העבירה או בהיעדר של נסיבות
מקילות הקש
ורות בביצוע העבירה
על התביעה
הנטל
להסיר את הספק
.
)3
(
בית המשפט רשאי להסתמ- על נסיבות שהנאש הודה בקיומ
ש או
הוכחו בשלב בירור האשמה
.
הסבר
:
כללי הראיות ונטלי ההוכחה בשלב קביעת האשמה מוסדרי בפירוט בחוק
.
א הכללי לגבי שלב קביעת העונש
מועטי ביותר
.
פעמי רבות ההל
י אינו פורמלי והצדדי טועני את טע
נותיה
ואינ מוכיחי את העובדות
עליה ה מסתמכי
.
בעוד שהלי קביעת האשמה אינו מתקיי פעמי רבות משו שהנאש מודה באשמה
)
ע
או בלי הסדר טיעו
, (
ההלי של גזירת הדי מתקיי
.
לקביעות העובדתיות הנדרשות לגזירת הדי חשיבות גדול
, ה
והשפעת על תוצאת המשפט רבה
.
משו כ רבי סוברי שיש לקבוע הוראות ברורות לגבי הסדרי הראיות בשלב
גזירת הדי
.26
הצור בהוראות כאלה מקבל משנה חשיבות כאשר יש הבנייה של שיקול הדעת השיפוטי בגזירת
הדי
.
א תתקבל הצעת החוק יהיה לנסיבות משקל רב בקביעת גזר הדי
.
קי
ומ
של נסיבות מחמירות ומקלות
הקשורות לביצוע העבירה הוא שייקבע את העונש ההול
.
לכ מוצע שעל התביעה יוטל להוכיח מעבר לכל ספק
סביר את קיומ של הנסיבות המחמירות
.
יצויי כי הנסיבות המחמירות הקשורות בביצוע העבירה אינ שונות
באופ מהותי מנסיבות מחמירות המצויות לעתי
רבות בהגדרת העבירה
,
ושהנטל להוכיח מוטל על התביעה
.
כ
למשל
:
לש הרשעה בעבירת השוד בנסיבות חמורות על התביעה להוכיח מעבר לכל ספק סביר שהנאש נשא נשק
הפקולטה למשפטי
הפקולטה למשפטי
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת בר
איל
ד"
ר אור גזל
אייל
פרופ
'
רות קנאי
10
בעת ביצוע השוד
.
בדומה לכ ראוי לחייב את התביעה להוכיח נשיאת נשק המהווה נסיבה מחמירה לפי סעי!
40() ג)ו14
(להצע
ת החוק
.
פעמי רבות נית לנסח אותה נסיבה כמחמירה או
כ
מקלה
.
כ למשל כאשר יש מספר מבצעי וחלקו של הנאש
בביצוע העבירה הוא קט מחלק של האחרי זו נסיבה מקילה
)
סעי! 40( ) ב)ו6
((
,
ואילו כאשר חלקו של הנאש
בביצוע העבירה גדול מחלק של האחרי זו נסיבה מחמירה
)
סעי!
40() ג)ו3
((
.
משו כ מוצע שכאשר הנאש
מעורר ספק סביר באשר לקיומה של נסיבה מקילה הקשורה בביצוע העבירה
,
יוטל על התביעה להסיר את הספק
.
הוראות בדומה להוראות המוצעות כא מצויות בחוק של ניו ז
ילנד27
.
באנגליה קבעה הפסיקה
הלי מיוחד הקרוי
Newton hearing
לפיו כ
אשר א
י הסכמה על העובדות הנטענות לש קביעת העונש יש לקיי שימוע ולהוכיח את
העובדות לפי הכללי הנהוגי להוכחת האשמה28
.הסדרי דומי קיימי ג במדינות אחרות
.29
4.
הוספת הגיל הצעיר של הנאשם לרשימת הנסיבות הקשורות בביצוע
העבירה
.
ההצעה
:
!לסעי40
( ב) ו
לאחר ס
) ק "2
(יתווס! ס
"
ק שז
ו לשונו
:
"
גילו הצעיר של הנאש
".
הסבר
:
!בהצעת החוק בסעי40
( ד) ו
מפורטת רשימת הנסיבות שאינ קשורות לביצוע העבירה
.
הנסיבה הראשונה
המנוייה ש היא גילו הצעיר של הנאש
.
אנו סבורי כי גילו הצעיר של הנאש צרי להיות חלק מהנסיבות
הקשורות בביצוע העבירה
.
ההבחנה
בי
הנסיבות
הקשורות בביצוע העבירה לנסיבות שאינ קשורות בביצוע
26
ראו למשל
,
ענת הורווי*
" ,
הלי גזירת הדי
:
היבטי דיוניי ורא
ייתי
" )2003
(' ע343
.
27
!סעי24
של הSentencing Act, 2002
.
28
ההלי נקרא על ש המשפט שבו נקבע הדבר בשנת1982
. הלי זה מתקיי פעמי רבות
,
והתפתחה פסיקה ענפה בנדו
.
ראו A.
Ashworth, Sentencing and Criminal Justice, (4th ed., 2005) 345.
הפקולטה למשפטי
הפקולטה למשפטי
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת בר
איל
ד"
ר אור גזל
אייל
פרופ
'
רות קנאי
11
העבירה מקורה בכ שהראשונות משליכות על חומרת מעשה העבירה ועל מידת האשמה
,
ולכ ה קובעות את
חומרת העבירה במקרה הנדו בבית המשפט
.
הנסיבות שאינ קשורות בביצוע העבירה ה נסיבות שאינ
משליכות על חומרת
העבירה
,
א ראוי להתחשב בה במקרי מתאימי לש קביעת מידת העונש
.
גילו הצעיר של הנאש משלי על מידת האשמה
.
התפיסה המקובלת היא שאד צעיר
,
א! א יש לו אחריות
פלילית
)
הוא מעל גיל 12
(
,
אינו שוקל ומערי נכונה את מעשיו וחומרת ולכ מידת אשמתו עשויה להיות
נמוכה
יו
תר
.
תפיסה זו של מידת האשמה של אד בגיל צעיר מקובלת ג במשפט הישראלי ומוצאת את
ביטוייה בסוגיות שונות
.
כ למשל
פ " בדנ1042/04
ביטו נ
י"מ . ,
בדיו בהתחשבות בנסיבות מיוחדות במסגרת
המבח האובייקטיבי של הקינטור בעבירת הרצח אומר הנשיא ברק שיש להתחשב בגילו הצעיר של
הנאש
.
זו הפסיקה ג במדינות אחרות
,
למשל באנגליה
.
ההנחה היא שאד צעיר מתקשה יותר להתגבר על מעשי
מקנטרי
.
בתחו הענישה נמצא פסקי די שבה בתי המשפט הקלו בעונש משו שסברו שהגיל הצעיר של
הנאש הפחית את מידת אשמתו
.30
ג בתחומי משפט אחרי יש ביטוי לכ שאד צעי
ר מתקשה לשקול
ולהערי נכונה את מעשיו
)
למשל הוראות הנוגעות
לעסקאות
של
קטיני
בחוק הכשרות המשפטית
(.
יצוי
כי בהצעת הרוב בוועדת גולדברג גילו הצעיר של הנאש מנוי ברשימת נסיבות החובה המשליכות על
חומרת העבירה
)
סעי! 6 )( ) ג5
(להצעה
, (
ולא ברשימת נסיבות הרשות שאי
נ משליכות על חומרת העבירה
.
ג
בהנחיות של וועדת ההנחיות האנגלית גילו של הנאש הוא נסיבה המשליכה על האשמה
.
במסמ המרכזי של
ה-Sentencing Guidelines Council
הד בעקרונות של הערכת חומרת העבירה
,
עקרונות שיש להתחשב
בה כשמעריכי את החומרה בעבירות השונות
מנויו
ת נסיבות אשר
בה
"an offender's culpability is
unusually low"
.
נסיבות אלה ה31
"1.25 Factors indicating significantly lower culpability:
29
לדיו מורחב ראו ר
'
קנאי
"
ראיות בשלב גזירת הדי
:
בעקבות הצעת החוק להבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה
, "
הפרקליט ספר
דיוויד וינר
)2009
(
265
.
30
אפשר להבחי בי הוראות הנוגעות לגיל צעיר על רקע התחשבות במידת האשמה להוראות המתחשבות בגיל הצעיר בשל הרצו
לאפשר לאד צעיר שנכשל להשתק
מתו מחשבה שנית לשק צעירי
.
לעתי שני השיקולי משמשי בערבוביה ולא תמיד נית
להבחי בניה
.
מכל מקו במשפט יש החשבות רבה בגיל הצעיר של העבריי
.
כ למשל תקופות ההתיישנות והמחיקה של המרש
הפלילי קצרות יותר
.
31
guidelines.gov.uk/docs/Seriousness_guideline.pdf
-
http://www.sentencing
Overarching Principles: Seriousness
((2004)
הפקולטה למשפטי
הפקולטה למשפטי
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת בר
איל
ד"
ר אור גזל
אייל
פרופ
'
רות קנאי
12
o A greater degree of provocation than normally expected
o Mental illness or disability
o Youth or age, where it affects the responsibility of the individual defendant
o The fact that the offender played only a minor role in the offence"
מיד לאחר מכ מדובר בנסיבות אישיות שנית להתחשב בה לש הקלה לאחר שמעריכי את חומרת העבירה
,
אול הגיל הוא נסיבה המפחיתה את חומרת העבירה
.
מטעמי
אלו
אנו מציעי
לקבוע כ ג בחוק שלנו ולהוסי! את הגיל הצעיר לנסיבות הקשורות לעבירה
.
בכבוד רב
,
אור גזל
-
אייל
רות קנאי