חומר רקע
אל: ועדת החוקה חוק ומשפט 15 מרץ 2010
מאת: הייעוץ המשפטי כ"ט אדר תש"ע
נוסח מוצע והערות
לדיון הקבוע ליום 16.3.10 - הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92)
(הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו-2006
סעיף מטרה:
מטרתו של פרק זה לקבוע את מטרות הענישה, לקבוע את היחס בין מטרות הענישה והאיזון ביניהן, להבנות את הליך גזירת הדין, ולהביא לענישה שוויונית [גרסה ב': להביא לכך שלא יהיו פערי ענישה מקום שאינם מוצדקים].
נוכח וויכוחים שהתקיימו בוועדה, וגם על מנת להדגיש כי מטרת התיקון אינה להחמיר גרידא – מוצע להוסיף סעיף מטרה לחלק החדש של החוק.
40ב. העיקרון המנחה בענישה
העיקרון המנחה בענישה על ידי בית המשפט הוא קיומו של יחס הולם בין העונש המוטל על נאשם לבין חומרת מעשה העבירה שביצע הנאשם [בנסיבותיו] ומידת אשמו של הנאשם.
40ג. קביעת מתחם העונש ההולם בידי בית המשפט
(א) בית המשפט יקבע את מתחם עונש המאסר בפועל [גרסה ב': עונש המאסר] או הקנס, או שניהם כאחד, ההולם לעבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה [או: מבין העונשים של מאסר בפועל [של מאסר] או קנס או שניהם כאחד]; לשם כך, יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, ובמדיניות הענישה הנהוגה, וכן בנסיבות המקילות והמחמירות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיפים 40ו(ב) ו-(ג) ו-40ז.
לדיון: האם אמצעי ענישה אחרים/חילופיים – כגון מאסר על תנאי, עבודות שירות, צו מבחן (שיש בכולם גם פן עונשי וגם פן שיקומי) – צריכים להיות חלק מהעונש הגמולי שיקבע בית המשפט לעבירה, או אמצעים אלו יהיו "מחוץ" לעונש ההולם. אם נקבע כי הם נמצאים "מחוץ" לעונש ההולם, אזי יהיה צורך להגדיר מתי אפשר להמיר את העונש ההולם באמצעים השונים. (ראו לעניין זה את הטבלה הבאה.) למרות שהעונשים של מאסר על תנאי ועבודות שירות, לדוגמא, נחשבים רק כ"צורה" של העונש, ולא כעונש חילופי, נדמה כי מבחינת עיקרון הגמול, אין להשוות בין מאסר בפועל לבין מאסר על תנאי. לכן מוצע לקבוע כי מתחם העונש ההולם מתייחס אך ורק למאסר בפועל וקנס, כאשר הטלת העונשים האחרים תסודר בסעיפים המתאימים.
(א2) בית המשפט יקבע את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש האמור, בכפוף להוראות פרק זה.
הערה: ייתכן שמקום סעיף זה בסוף הפרק. (ראה סעיף 40ז).
(א3) בנוסף לעונש המוטל על הנאשם על פי מתחם העונש כאמור, רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם אחד או יותר מהעונשים המפורטים בסעיפים 51א עד 86 לחוק, הוראות פרק זה והסעיפים האמורים.
מוצע להוסיף סעיף שיבהיר כי על אף שהמתחם מתייחס למאסר וקנס, רשאי בית המשפט להטיל עונשים אחרים, כאשר מתאים.
הערה: ועדת גולדברג הציעה סעיף נוסף, סעיף 8(ב):
"לא יגזור בית המשפט מאסר בפועל, אלא אם חומרת המעשה ואשמו של הנאשם אינם מתיישבים עם הטלת עונש מסוג קל יותר."
כדי לדון בסעיף זה, יש צורך בחידוד היחס בין העונשים האחרים בחוק העונשין לבין עקרונות הגמול, השיקום, וההרתעה: ראו בטבלה הבאה.
(ב) נקבע לעבירה עונש מוצא...
חוק העונשין קובע מגוון של עונשים שבית המשפט רשאי להטיל על נאשם לאחר הרשעתו (ולפעמים אף ללא הרשעתו):
סעיפים 41 – 48 : מאסר
סעיפים 51א – 51יב: עבודות שירות
סעיפים 52 – 60: מאסר על תנאי
סעיפים 61 – 71: קנס
סעיפים 71א – 71ו: שירות לתועלת הציבור
סעיפים 72 – 76: התחייבות להימנע מעבירה (קנס על תנאי)
סעיפים 77 – 81: פיצויים
סעיפים 81 – 86: טיפול בקהילה
ובנוסף, נקבע בפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט–1969 מנגנון של צו מבחן, אשר גם הוא עונש שיקומי/טיפולי.
אם תעבור ההצעה, ועיקרון הגמול יוכתר כעיקרון העל של הענישה, יהיה צורך בשינויים, או הבהרות, בהנחיות לבית המשפט לגבי שימוש באמצעי ענישה אלו. במיוחד יהיה צורך בשינויים בסעיפים אשר מסמיכים את השופט להטיל עונש כזה או אחר במקום עונש מאסר בפועל, קרי בעבודות שירות ובמאסר על תנאי:
נשיאת מאסר בעבודות שירות: סעיף 51ב:
(א) בית משפט שגזר על אדם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים, רשאי להחליט שהנידון ישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות; קבע בית המשפט כי חלק מעונש המאסר יהיה בעבודת שירות, יקבע את סדר נשיאת העונש.
(ב) בית המשפט לא יחליט כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהנידון הביע הסכמתו לשאת את עונש המאסר בעבודת שירות ולאחר שהממונה הודיע לבית המשפט מהי עבודת השירות שהנידון יכול לעבוד בה; בית המשפט רשאי לבקש מהממונה חוות דעת כאמור לפני שגזר את דינו של הנאשם למאסר או לאחר מכן.
לדיון: יש לדון במאסר בעבודות שירות כעונש גמולי/שיקומי, והיחס בין עבודות שירות לעונש של מאסר בכלא.
נוסח מוצע:
(א) בית משפט שגזר על אדם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים, ומצא כי הנאשם בעל פוטנציאל שיקומי, רשאי להחליט שהנידון ישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות; קבע בית המשפט כי חלק מעונש המאסר יהיה בעבודת שירות, יקבע את סדר נשיאת העונש.
מאסר על תנאי: סעיף 52:
(א) הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי.
לדיון: כעיקרון, מאסר על תנאי הינו המרה של עונש מאסר בפועל. אולם, על פני הדברים, עונש של מאסר על תנאי הוא יותר הרתעתי/שיקומי (ר' דעה שונה בוועדת גולדברג) – ומטיל הגבלות על הנאשם כדי להרתיע אותו מלבצע עבירות, וכדי לעזור לו להשתקם, בכך שיהיה מודע להשלכות השליליות הצפויות לו בשל ביצוע עבירה נוספת. לכן, הצענו להוציא את המאסר על תנאי מתוך העונש ההולם לעבירה. ייתכן שיש מקום לקבוע שמדובר בעונש נוסף (כמו התחייבות להימנע מעבירה), אשר יש להטילו כאשר זה מתאים, ולא כהמרה של עונש המאסר.
נוסח מוצע:
(א) הרשיע בית משפט את הנאשם, ומצא כי הנאשם בעל פוטנציאל שיקומי או כי הדבר דרוש לצורך הרתעתו של הנאשם, רשאי בית משפט להטיל על הנאשם מאסר על תנאי בנוסף על כל עונש אחר .
לדיון: יש לשקול את עמדת המיעוט בוועדת גולדברג לפיה תקופת המאסר על תנאי לא תעלה על שנתיים (סעיף 38 להצעת המיעוט) .
שירות לתועלת הציבור: סעיף 71א
(א) בית משפט שהרשיע אדם ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לחייבו בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת (להלן, בסימן זה - שירות לציבור), למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתכנית, הכל כפי שיקבע בית המשפט בצו; לצו כאמור ייקרא להלן "צו שירות".
(ב) מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לענין סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט–1969, כדין צו מבחן.
(ג) בית המשפט לא יתן צו שירות אלא לאחר ששוכנע על פי תסקיר של קצין מבחן שנעשו סידורים על פי תכנית מפורטת שיאפשרו לנידון לעשות את השירות.
(ד) בית המשפט רשאי לקבוע בצו שירות הוראות ותנאים שיראה אותם נחוצים כדי להבטיח את ביצוע השירות ואת הפיקוח על ביצוע השירות בידי הנידון.
(ה) בית המשפט יסביר לנידון בלשון פשוטה את משמעות הצו, את מטרת השירות ואת פרטיו, ויזהירו שאם לא ימלא אחר הצו יהיה צפוי לתוצאות האמורות בסעיף 71ד; בית המשפט לא יתן צו שירות אלא אם הביע הנידון את נכונותו למלא אחר הוראות הצו.
(ו) שירות לציבור יהיה בפיקוחו של קצין מבחן, והוא רשאי להיעזר באחרים לצורך זה.
לדיון: האם יש להוסיף הבהרה כי בית המשפט יטיל של"צ רק כאשר הנאשם בעל פוטנציאל שיקומי?
נוסח מוצע:
(א) בית משפט שהרשיע אדם ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, ומצא כי הנאשם בעל פוטנציאל שיקומי, רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לחייבו בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת (להלן, בסימן זה - שירות לציבור), למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתכנית, הכל כפי שיקבע בית המשפט בצו; לצו כאמור ייקרא להלן "צו שירות"...
התחייבות להימנע מעבירה (קנס על תנאי): סעיף 72
בית המשפט שהרשיע אדם רשאי, נוסף על העונש שהטיל, לצוות שהנידון יתן התחייבות להימנע מעבירה תוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלוש שנים; ההתחייבות תהיה בסכום שלא יעלה על סכום הקנס שמותר להטיל בשל העבירה שבה הורשע הנידון, ותהיה בערבים או בלי ערבים, הכל לפי שיצווה בית המשפט.
לדיון: האם יש להוסיף הבהרה כי בית המשפט יטיל התחייבות להימנע מעבירה רק כאשר יש צורך בהרתעה/שיקום?
נוסח מוצע:
בית המשפט שהרשיע אדם , ומצא כי הנאשם בעל פוטנציאל שיקומי או כי הדבר דרוש לצורך הרתעתו של הנאשם, רשאי, נוסף על העונש שהטיל, לצוות שהנידון יתן התחייבות להימנע מעבירה תוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלוש שנים; ההתחייבות תהיה בסכום שלא יעלה על סכום הקנס שמותר להטיל בשל העבירה שבה הורשע הנידון, ותהיה בערבים או בלי ערבים, הכל לפי שיצווה בית המשפט.
טיפול במשתמשים בסמים: סעיף 82:
הורשע אדם ונוכח בית המשפט כי הוא משתמש בסמים מסוכנים, כמשמעותם בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, רשאי בית המשפט להטיל עליו בצו - מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה, בתקופה ובהתאם לתכנית שיורה בית המשפט; ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור בלא להרשיע את הנאשם, אף אם תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי שניתן לצוות על הפעלתו.
לדיון: מתי יהיה בית המשפט רשאי לתת צו מבחן למשתמש בסמים?
הערה: היום, צו מבחן בא במקום או בנוסף עונש אחר. לכן אפשר לקבוע כי אם בית המשפט רואה לנכון להטיל צו מבחן בנוסף לעונש ההולם, אין מניעה שיעשה כך, בכך מקרה ולכל נאשם.
נוסח מוצע:
הורשע אדם ונוכח בית המשפט כי הוא משתמש בסמים מסוכנים, כמשמעותם בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, וכי הנאשם בעל פוטנציאל שיקומי גבוה רשאי בית המשפט להטיל עליו בצו - מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה, בתקופה ובהתאם לתכנית שיורה בית המשפט; ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור בלא להרשיע את הנאשם, אף אם תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי שניתן לצוות על הפעלתו.
ראה בית המשפט כי הנאשם בעל פוטנציאל שיקומי שאינו גבוה, רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם צו מבחן כאמור בנוסף על העונש שהטיל.
טיפול באלימות במשפחה: סעיף 86:
(א) הורשע נאשם ונוכח בית המשפט כי הוא נוהג באלימות כלפי בן משפחתו, רשאי בית המשפט להטיל עליו בצו, מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה, על פי תכנית שיורה בית המשפט, ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור, אם קבע שהנאשם עבר את העבירה אך לא הרשיעו.
לדיון: מתי יהיה בית המשפט רשאי לתת צו מבחן לנאשם שנוהג באלימות?
נוסח מוצע:
(א) הורשע נאשם ונוכח בית המשפט כי הוא נוהג באלימות כלפי בן משפחתו, וכי הנאשם בעל פוטנציאל שיקומי גבוה רשאי בית המשפט להטיל עליו בצו, מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה, על פי תכנית שיורה בית המשפט, ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור, אם קבע שהנאשם עבר את העבירה אך לא הרשיעו.
ראה בית המשפט כי הנאשם בעל פוטנציאל שיקומי שאינו גבוה, רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם צו מבחן כאמור בנוסף על העונש שהטיל.
צו מבחן: פקודת המבחן, סעיף 1:
הואשם אדם בעבירה וראה בית המשפט שהאישום הוכח, אלא שבהתחשב בנסיבות הענין, ובכללן אפיו של האדם, עברו, גילו, תנאי ביתו, בריאותו הגופנית ומצבו השכלי, טיב העבירה שעבר וכל נסיבה מקילה שבה נעברה העבירה, ראוי, לפי דעתו, להעמיד את העבריין במבחן, רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה:
(1) להרשיעו ולהורות כל אחד מאלה:
(א) להעמידו במבחן;
(ב) להעמידו במבחן, ולהטיל עליו אחד או יותר מהמפורטים בפסקאות (1) עד (5), בהתאם להוראות פרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), לפי הענין:
(1) מאסר בפועל שהנידון ישא בעבודות שירות;
(2) מאסר על תנאי;
(3) קנס;
(4) שירות לתועלת הציבור;
(5) התחייבות להימנע מעבירה;
צו המבחן נחשב לעונש ה"טיפולי-שיקומי" המרבי – עד כדי כך שעד לפני כמה שנים, התפישה הרווחת הייתה כי צו מבחן בכלל לא נחשב כעונש. (ראו הוויכוח שהתקייים בכנסת בעת תיקון מס' 4 לפקודת המבחן בעניין מבחן בצירוף לעונש נוסף.) היום, לרוב מסכימים כי גם צו המבחן הוא סד עונשי, אך ברור כי מדובר בעונש שמכוון לטפל בנאשם ולשקמו. לכן, חשוב להסדיר את השימוש באמצעי זה לאור הצעת החוק שקובעת אמות מידה ברורות לשיקול השיקומי.
סעיפי השיקום וההרתעה, והיחס בין שיקולי שיקום/הרתעה לבין שיקול הגמול וההלימה:
40ד. שיקום
(א) מצא בית המשפט כי התקיימו שני אלה:
(1) הנאשם הוא בעל פוטנציאל שיקומי גבוה, [נוכח, בין השאר, הנסיבות המקילות שאינן קשורות בביצוע העבירה];
(2) מעשה העבירה ואשמו של הנאשם אינם בעלי חומרה יתרה
יהיה רשאי לחרוג ממתחם העונש שנקבע על פי עיקרון המנחה כאמור בסעיף 40ג ויקבע את עונשו של הנאשם בהתאם לצרכי השיקום [גרסה ב': ויהיה רשאי להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם];
(ב) מצא בית המשפט כי הנאשם בעל פוטנציאל שיקומי, [נוכח, בין השאר, הנסיבות המקילות שאינן קשורות בביצוע העבירה] אך לא מתקיים האמור בסעיף קטן (א), יהיה רשאי להתחשב בכך בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש שנקבע על פי עיקרון המנחה; ויהיה רשאי להורות, בנוסף, על נקיטת אמצעי שיקומי.
על פי הנוסח המוצע, כשקיים סיכוי גבוה לשיקום הנאשם, עיקרון השיקום מחליף את עיקרון הגמול – קרי, בית המשפט מתעלם לחלוטים מהמתחם ההולם ויכול ליטול על הנאשם כל עונש שירצה – אך לא כשמדובר בעבירה חמורה למדי.
כשקיים סיכוי בינוני לשיקום הנאשם, השופט יהיה רשאי להתחשב בסיכוי כשקובע את העונש, כל עוד מדובר בעונש הנמצא בתוך המתחם ההולם.
[יש לציין כי יהיה צורך בסעיף אשר יגדיר את סדרי הדין ודיני הראיות לעניין "בעל פוטנציאל שיקומי גבוה", וכמו כן, סעיף המסדיר סדרי דין וראיות לטענות של הרתעה. ]
לדיון:
האם לקבוע מבחנים לחומרה של עבירה ואשם לצורך סעיף קטן (א) (החלפת עיקרון הגמול)?
40ה. הגנה על שלום הציבור הרתעה
מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעה של הנאשם או של עבריינים פוטנציאליים, [ומצא כי החמרת העונש תביא לכך] רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את העונש לאותה עבירה, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש [גרסה ב': ובלבד שלא יהיה בעונש שנקבע משום החמרה ניכרת מעבר למתחם העונש] שנקבע על פי העיקרון המנחה; ויהיה רשאי להורות, בנוסף, על נקיטת אמצעי הרתעתי.
לדיון: האם הרתעה מצדיקה ענישה מחוץ למתחם ההולם, או לא?
אופציה שנייה: להפריד בין הרתעה אישית (מסוכנות הנאשם), לבין הרתעת עבריינים פוטנציאליים, ולקבוע כי לצורך הרתעה אישית אפשר להטיל עונש מחוץ למתחם, אך לא לצורך הרתעת עבריינים פוטנציאליים.
[הערה: מאסר על תנאי וקנס על תנאי = אמצעי ענישה מרתיעים. אפשר גם להפנות בסעיפים על דרכי ענישה לסעיף של השיקול הרלוונטי.]
40ו. מסוכנות
מצא בית המשפט כי הנאשם מסוכן לציבור רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את העונש לאותה עבירה, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש [גרסה ב': ובלבד שלא יהיה בעונש שנקבע משום החמרה ניכרת מעבר למתחם העונש] שנקבע על פי העיקרון המנחה.
לדיון: כמו בשיקולי הרתעה: האם מסוכנותו של הנאשם מצדיק ענישה מחוץ למתחם ההולם, או לא?
40ז. קביעת העונש
[אם הוחלט שסעיף זה לא ייכנס בסעיף 40ג:] בית המשפט יקבע את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש האמור, בכפוף להוראות פרק זה.
מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף *** שאינם קשורים בביצוע העבירה [גרסה ב': כי מתקיימות הנסיבות המקילות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיפים 40ו(ד) ו-(ה)], יתחשב בכך בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש הנקבע על פי עיקרון המנחה.
סעיף זה מקורו בסעיף 40ג(ג) בהצעה הממשלתית. מוצע להעביר את הסעיף לאחר הסעיפים של שיקום והרתעה, כך שהשופט יחליט ראשית אם יש הצדקה לחריגה מהמתחם, ורק אם לא, יקבע את העונש לנאשם בתוך המתחם.