חומר רקע

מסמך זה הוכן לבקשת ועדת המשנה לשרותי בנקאות למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים בוועדת הכלכלה, בראשות חה"כ דני דנון, לקראת דיון ביום 12 בינואר 2010 בנושא מסגרות האשראי למשקי הבית והעמדת "אוברדרפט" ללא מסגרת. 1. נתונים על מסגרות אשראי בחודש פברואר 2005 פרסם המפקח על הבנקים הוראה חדשה בנושא ניהול מסגרות האשראי בחשבונות עובר ושב (הוראה 325). המטרה העיקרית של ההוראה הינה צמצום התופעה של ניהול חשבונות עו"ש תוך חריגה ממסגרת אשראי מאושרת. בהוראה נקבע כי על הבנקים להחתים כל לקוח על מסגרת אשראי בחשבון העו"ש, שממנה לא יוכל לחרוג. לאחר החתמת הלקוח על מסגרת האשראי לא יאפשר הבנק חריגה ממסגרת זו למעט מקרים יוצא דופן, כמפורט להלן. תהליך ההיערכות ליישום ההוראה נמשך זמן רב. המועד המקורי לכניסת ההוראה לתוקף היה חודש דצמבר 2005. בפועל, יישום ההוראה נדחה כמה פעמים והיא נכנסה לתוקף ב-1 ביולי 2007. במסגרת היערכות, הגדילו הבנקים את מסגרות האשראי והתאימו אותן לצרכי הלקוחות וליכולות ההחזר שלהם. בהוראה 325 על הסדרת מסגרות האשראי ישנם שני יוצאים מהכלל: אשראי נוסף בהסכמה: הלקוח מבקש לכבד הוצאה מחשבון העו"ש המהווה חריגה ממסגרת האשראי, והבנק נענה לבקשתו (סעיף 4א). כמו כן, הבנק רשאי להעמיד מסגרת אשראי נוספת באופן חד-צדדי ללקוח בעל הסכם מסגרת אשראי, ובלבד שיידע את הלקוח (סעיף 4ב). מסגרת חד צדדית כזו לא תחויב בעמלה, ושיעורי הריבית עליה לא יעלו על אלה שנקבעו עבור מסגרת האשראי הקבועה של הלקוח. יש לציין כי האשראי הנוסף בהסכמה נכלל במסגרת האשראי כפי שמפורטת בלוח 1 להלן. אשראי נוסף לא בהסכמה: בחשבונות בהם יש חריגה ממסגרת האשראי בגין חוסר יכולת של הבנק למנוע את החריגה (כגון חיוב כרטיסי אשראי), יוכל הבנק לגבות ריבית חריגה ועמלות טיפול מיוחדות רק בחשבונות שיסווגו על-ידי הבנק כחוב בעייתי בפיגור (סעיף 4ג). כמו כן, על הבנק להודיע ללקוח שעליו לפעול באופן מיידי לביטול החריגה במסגרת האשראי (סעיף (4ד). בלוח 1 להלן מוצגים נתונים על מסגרות האשראי בחשבונות עו"ש וניצולן, ויתרת האשראי לציבור בשבעת הבנקים הגדולים. לוח 1 - נתוני אשראי בשבעת הבנקים הגדולים (ממוצע חודשי, במיליארדי ש"ח)1 חודש האשראי בחשבונות עו"ש אשראי לזמן קצוב סך האשראי לציבור סך המסגרת המאושרת האשראי שנוצל במסגרת סך האשראי בחריגה שיעור חריגה מסך המסגרת דצמבר 2005 38.6 150.3 188.9 55.1 27.1 12.1 21.9% יוני 2006 37.6 161.3 198.9 65.6 29.5 8.7 13.3% דצמבר 2008 39.7 259.4 299.1 82.8 34.6 4.6 5.5% נובמבר 2009 34.2 275.6 309.9 72.9 35.6 4.1 5.6% שינוי -4.4 125.3 121.0 17.8 8.5 -8.0 -16.3% שינוי ב-% -11.2% 83.4% 64.1% 32.3% 31.6% -65.8% מהנתונים לעיל עולה כי סך האשראי החריג ירד מרמה של כ-12 מיליארד ש"ח בדצמבר 2005, לרמה של כ-4 מיליארד ש"ח בסוף חודש נובמבר 2009 – ירידה חדה בשיעור של כ-66%. שיעור החריגה עמד בדצמבר 2005 על כ-22% מסך המסגרת המאושרת, לעומת 5.6% בחודש נובמבר 2009 – ירידה של 16.3% נקודות אחוז. כמו כן, בחודש דצמבר 2005 לפני כניסת ההוראה לתוקף, החריגות מהמסגרת היוו כ-45% מניצול האשראי בפועל בחשבונות עו"ש, לעומת כ-12% בחודש נובמבר 2009. בעקבות ההוראה חלה קפיצת מדרגה בסך מסגרות האשראי שהעמידו הבנקים ללקוחותיהם (יש לציין כי רק חלק ממסגרות אלו אכן מנוצל): בשנים 2005 ו-2006 חל גידול של 11% ו-32% בהתאמה בסך מסגרות האשראי, לעומת גידול ממוצע בשיעור של כ-5% בשנים 2000 עד 2004.2 סך מסגרות האשראי הגיע לשיא של כ-86 מיליארד ש"ח בחודש יולי 2008, ולאחר מכן חלה ירידה הדרגתית עד לכ-72.9 מיליארד ש"ח בחודש נובמבר 2009 - ירידה בשיעור של כ-18% אותה ניתן לייחס בעיקר למיתון הכלכלי. בדיקת הנתונים החודשיים של האשראי החריג מעלה כי החל מחודש פברואר 2007 ועד כה נשמרת רמה של כ-4 מיליארד ש"ח. נתון זה עשוי ללמד כי רמה זו הינה רמה של שיווי משקל, כלומר יתרת האשראי החריג ברמה של כ-4 מיליארד ש"ח מבטאת רמה ממוצעת של חריגות בהסכמה עם הבנק וחריגות שלא בהסכמה, עליהם מוטלת ריבית חריגה ועמלות טיפול כמפורט לעיל.3 2. חלופות אשראי ניתוח השינויים באשראי מלמד כי נמצאו חלופות לירידה החדה בהיקף האשראי החריג בשנים האחרונות בסכום של כ-8 מיליארד ש"ח. החלופות העיקריות הן: גידול באשראי לזמן קצוב: הנתונים בלוח 1 מלמדים כי בתקופה שבין דצמבר 2005 עד נובמבר 2009 חל גידול ניכר, בהיקף של כ-125 מיליארד ש"ח, באשראי לזמן קצוב. רוב הגידול באשראי לזמן קצוב נובע כמובן מהרחבה מוניטארית של בנק ישראל בתקופה זו ומהפעילות הכלכלית במשק, אולם ניתן לייחס חלק מהגידול להמרה של אשראי חריג להלוואות בנקאיות. ניתן להניח כי הלקוחות (משקי בית ועסקים) המירו את האשראי החריג, הנושא ריבית גבוהה, בהלוואות בנקאיות לטווחי זמן שונים, הנושאות ריבית נמוכה יותר. ניתן לומר כי המרת אשראי חריג בהלוואה בנקאית היא למעשה תוצאה מוצלחת של הוראה 325, שכן כך משקי בית ועסקים משלמים פחות עבור האשראי. גידול באשראי הניתן על-ידי חברות כרטיסי אשראי: בארבע השנים האחרונות חל גידול חד בהיקפי האשראי אשר שלושת חברות כרטיסי האשראי, המצויות בבעלות הבנקים, מספקות באופן עצמאי (אשראי שלא באחריות או ערבות של הבנקים). לפי ניתוח של יחידת המחקר של המפקח על הבנקים, לקוחות אשר הבנקים הקטינו להם את האשראי בחשבונות העו"ש בעקבות הוראה 325, מצאו באשראי של חברות כרטיסי האשראי מוצר תחליפי ל"אוברדרפט".4 לוח 2 להלן מפרט את הגידול באשראי העצמאי של חברות כרטיסי האשראי בשנים האחרונות. לוח 2 – אשראי של חברות כרטיסי האשראי (במיליארדי ש"ח, מחירים שוטפים)5 חודש / יעד אשראי משקי בית מגזר עסקי סך-הכול דצמבר 2005 2.5 0.3 2.8 יוני 2006 2.8 0.3 3.1 דצמבר 2008 5.5 0.9 6.4 אוקטובר 2009 6.7 1.1 7.8 שינוי במיליארדי ש"ח 4.2 0.8 5.0 שינוי מצטבר ב-% 162.9% 268.4% 174.1% מהנתונים בלוח עולה כי היקף האשראי של חברות כרטיסי האשראי עלה מכ-2.8 מיליארד ש"ח בחודש דצמבר 2005 לכ-7.8 מיליארד ש"ח בחודש אוקטובר 2009 – גידול חד בהיקף של כ-5 מיליארד ש"ח או בשיעור מצטבר של כ-174%. רוב האשראי של חברות כרטיסי האשראי ניתן למשקי בית. כמו כן, יש להניח כי חלק מהלקוחות (משקי בית ועסקים) אשר האשראי החריג שלהם הוקטן, פנו לקבלת אשראי גם לשוק האפור בריבית גבוהה באופן משמעותי מהריבית באשראי הבנקאי המוסדר. ישנו קושי לאמוד את היקפו של האשראי בשוק האפור.6 3. ניתוח השינוי בדיקת מחירי האשראי המוסדר ביחס למחירי שתי החלופות מעלה כי הלקוחות שילמו מחיר נמוך יותר במעבר להלוואות בנקאיות, ומחיר גבוה יותר במעבר לאשראי של חברות כרטיסי האשראי. בלוח 3 להלן מובאים שיעורי ריבית ממוצעים במשק בסוגי האשראי השונים. לוח 3 – שעורי ריבית ממוצעים במשק (באחוזים, סוף תקופה)7 סוג אשראי דצמבר 2008 ספטמבר 2009 הפרש אשראי זמן קצוב 5.26% 3.72% 1.54%- אשראי מוסדר בחשבון העו"ש 8.88% 7.92% 0.96%- כרטיסי אשראי8 11.55% 10.80% 0.75%- הלוואות שוק אפור9 12.92% 9.43% 3.49%- ריבית בנק ישראל 2.50% 0.75% 1.75%- מהנתונים בלוח עולה כי מעבר מאשראי בחשבון העו"ש לאשראי בזמן קצוב (הלוואות בנקאיות) הביא להפחתה של 3.6% עד 4.2% בשיעור הריבית. לעומת זאת, מעבר מאשראי במסגרת חשבון העו"ש לאשראי של חברות כרטיסי האשראי הביא לעלייה בשיעור של כ-2.7% עד 2.9% בשיעור הריבית. הריבית של האשראי החריג שלא בהסכמה (ראו לעיל סעיף 1) גבוהה משמעותית מהריבית על האשראי המוסדר. לפי נתונים שנמסרו על-ידי בנק ישראל, הריבית על האשראי החריג מגיעה לכ-17%. לדברי איגוד הבנקים, במקרים של חריגה ללא הסכם מדובר למעשה בהליכים של הוצאה לפועל, ועל-כן הריבית גבוהה יחסית ומביאה לידי ביטוי את סיכון האשראי וההוצאות הנגרמות לבנק.10 כמו כן, מהנתונים עולה כי בעוד שבתקופה דצמבר 2008 ועד ספטמבר 2009 הריבית של בנק ישראל ירדה בשיעור של 1.75%, הרי הריבית על האשראי של חברות כרטיסי האשראי ירדה רק ב-0.75%, והריבית של האשראי המוסדר בחשבונות העו"ד ירדה רק בשיעור של 0.96%. לעיתים הלקוחות אינם מודעים לאופי ולמחיר האשראי ה"מתגלגל" הניתן על-ידי חברות כרטיסי האשראי.11 ב-22 בדצמבר 2009 פרסם המפקח על הבנקים הודעה בדבר טיפולו בתלונות של לקוחות כרטיסי אשראי מתגלגל. בעיקר, בנוגע למודעות של הלקוחות לאופי הכרטיס (המאפשר מתן מסגרת אשראי חדשה, ולא כרטיס חיוב רגיל) ולגובה הריבית. המפקח הורה לחברת ויזה כ.א.ל. להחזיר ללקוחותיה חלק מתשלומי הריבית שנגבו.12 לסיכום, הוראה 325 שנועדה להסדיר את השימוש הנרחב באשראי בחשבונות העו"ש, לעיתים בריבית גבוהה, אכן הביאה לירידה חדה בהיקפי האשראי החריג. כיום ללקוח יש מסגרת ברורה בחשבונו, הוא מחויב לנהל את החלטותיו בצורה יותר מושכלת ועל פי כושר ההחזר שלו. יחד עם זאת, ניתן לשאול באם כתוצאה מיישום הוראה 325 והפקת לקחים יש צורך ב: • פיקוח על שיעור הריבית על אשראי חריג לא מוסכם הנגבה על-ידי הבנקים; • החמרת הפיקוח על השימוש באשראי "מתגלגל" הניתן על-ידי חברות כרטיסי אשראי, לרבות אופי האשראי וגובה הריבית.