חומר רקע

מבוא לקראת דיון בוועדה לזכויות הילד בנושא "ילדים לקויי ראייה – אבחון וטיפול" יידון במסמך שלהלן נושא הפרעות הראייה בקרב ילדים ובני נוער. במסמך יוצגו הפרעות הראייה הנפוצות בגיל הרך ובגיל הנעורים, יובאו נתונים על תפוצתן של הפרעות אלו, יתוארו בדיקות ראייה שגרתיות הנהוגות כיום בגיל הרך ובמערכת החינוך ויידונו זכויותיהם של ילדים בעלי הפרעות ראייה במערכת הבריאות ובמערכת הרווחה. המסמך לא יעסוק בילדים עיוורים או בילדים הסובלים מליקויי ראייה חמורים, ועניינם נדון במסמכים אחרים.1 עיקרי הדברים • כ-5% מן הילדים סובלים מהפרעות ראייה בגיל הרך, ובהן קטרקט, רוחק ראייה, קוצר ראייה, פזילה ואסטיגמטיזם (צילינדר). הפרעות אלו הן על-פי רוב מולדות, ובלי טיפול מתאים הן עלולות לגרום לראייה נזק בלתי הפיך. • בגיל בית-ספר מתחילות להופיע הפרעות ראייה אופייניות למבוגרים, והעיקרית בהן היא קוצר ראייה. שיעור הסובלים מהפרעות ראייה מגיע עד גיל 18 ליותר מ-20% מן האוכלוסייה. במחקר שנעשה בקרב מועמדים לשירות צבאי נמצא גידול בשיעור בני הנוער הלוקים בקוצר ראייה ונקבע כי השימוש במחשב בקרב בני נוער גורם לעלייה זו. • איגוד רופאי העיניים ממליץ לקיים בדיקות סקר לגילוי הפרעות ראייה עם הלידה, סביב גיל שלוש, סביב גיל שש ועד גיל 18. לפיכך, נהוגות בישראל בדיקות ראייה שגרתיות בכמה מועדים: ◦ בדיקת "החזר אדום" ליילודים נהוגה ברוב בתי-החולים, אך לא בכולם. משרד הבריאות טרם יישם המלצה של המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה לכלול את הבדיקה בבדיקות השגרה שעל כל יילוד לעבור. ◦ בטיפות החלב תינוקות אמורים לעבור בדיקת ראייה בשני מועדים. אין אחידות בבדיקות הראייה הנעשות במקומות שונים, הן באופן הבדיקה והן בגיל שבו היא נעשית. שיעור הכיסוי של בדיקות הראייה נמוך למדי – כ-50% מבני שכבת הגיל. ◦ במערכת החינוך נהוגה בדיקת ראייה בכיתה א' ובכיתה ח', והיא נעשית על-ידי שירותי הבריאות לתלמיד. בשנת הלימודים תשס"ט היה שיעור הכיסוי של בדיקה זו יותר מ-90%. עם זאת, עולה כי המעקב אחר תלמידים שהופנו לבדיקת רופא עיניים בעקבות בדיקות השגרה והקשר בין האחיות העושות את הבדיקה לצוות בית-הספר לוקים בחסר. במחקר שערך משרד הבריאות לפני כשמונה שנים נמצאו פגמים באמינות הבדיקה הנעשית בבתי-ספר; המשרד טרם גיבש את המלצותיו בעקבות המחקר. • ילד המאובחן כמי שסובל מהפרעות ראייה זקוק לטיפול מתאים, על-פי רוב באמצעות משקפיים, הן כדי למנוע נזק ארוך טווח לראייתו והן כדי לאפשר תפקוד יומיומי. סיוע ברכישת משקפיים איננו נכלל במסגרת סל הבריאות. כל קופות-החולים מציעות הנחות ברכישת משקפיים לבעלי ביטוח משלים. קופת-החולים "מכבי" היא היחידה שמציעה הנחות באבחנה לפי גיל. 1. רקע – הפרעות ראייה נפוצות בקרב ילדים ובני נוער יש להבחין בין הפרעות הראייה האופייניות לגיל הרך, הקשורות בהתפתחות מערכת הראייה, לבין הפרעות ראייה האופייניות לילדות המאוחרת ולבני נוער, הדומות להפרעות ראייה של מבוגרים. 1.1. הפרעות בהתפתחות הראייה2 כ-5% מן הילדים סובלים מהפרעות ראייה בגיל הרך. הפרעות הראייה בגיל זה הן הפרעות מולדות בעדשות העין (קטרקט מולד3), במבנה העין (רוחק ראייה, קוצר ראייה ואסטיגמציה/צילינדר4), או בתיאום בין שתי העיניים (פזילה5). ההפרעה יכולה להופיע בעין אחת בלבד או בשתי העיניים. לעתים קרובות הפרעות הראייה סמויות לחלוטין ואינן פוגעות בתפקודו של הילד, בעיקר אם הן בעין אחת בלבד. בלי אבחון וטיפול מתאים הפרעות הראייה עלולות לגרום לפגיעה חמורה בהתפתחות מערכת הראייה. מערכת הראייה היא מערכת המתפתחת בהדרגה בשנות החיים הראשונות של כל ילד עד להגעה לחדות ראייה מושלמת. התפתחות הראייה תלויה במידע החזותי המועבר מן העיניים אל מרכזי הראייה במוח שתפקידם לפענח את המידע שמתקבל. כאשר המידע החזותי המועבר מן העיניים איננו איכותי, ברור וחד בשל אחת ההפרעות המולדות שצוינו לעיל, עלולה להתרחש פגיעה בראייה באחת העיניים – "עין עצלה". כאשר נוצרת "עין עצלה", מטופלת בשלב הראשון הפרעת הראייה שגרמה לתופעה זו באמצעות משקפיים או ניתוח. לעתים, מכיוון שהמוח התרגל שלא להשתמש במידע החזותי שמקורו בעין זו, יש צורך בטיפול באמצעות כיסוי העין הטובה של הפעוט ברטייה לפרק זמן מסוים. ככל שהטיפול ב"עין עצלה" נעשה בשלב מוקדם יותר כך הוא קצר יותר וסיכויי ההצלחה שלו רבים. לאחר גיל שמונה-תשע אי-אפשר עוד לטפל ב"עין עצלה", והנזק שנגרם לראייה הוא בלתי הפיך. מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל קופות-החולים כדי לקבל נתונים על מספר המבוטחים הסובלים מהפרעות ראייה מסוג פזילה, עין עצלה, רוחק ראייה וקוצר ראייה בגיל הרך.6 לפני נתוני שירותי בריאות כללית, בשנת 2009 אובחנו 1.7% מן המטופלים עד גיל חמש כלוקים באחת מהפרעות האלה. שיעור הילדים בגיל הרך הלוקים בהפרעות ראייה עלה בכ-20% מאז שנת 2005.7 קופת-חולים מאוחדת מסרה נתונים על מספר הביקורים אצל רופאי עיניים המתמחים בילדים. לפי נתוני הקופה בשנת 2009 היו 658 ביקורים של ילדים עד גיל חמש (כולל) אצל רופאי עיניים המתמחים בילדים, לעומת 622 ביקורים כאלה בשנת 2005.8 אבחון הפרעת ראייה בגיל הרך ייעשה רק אצל רופא עיניים, רצוי מומחה לילדים, בבדיקה הכרוכה בשימוש בטיפות להרחבת אישונים. לפי חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991, אופטומטריסט איננו ראשי לטפל בילד אלא בפיקוח של רופא עיניים או לפי הפנייתו. החוק איננו מגדיר ילד לצורך זה. לפי סעיף 8(ב) בחוק על השר לקבוע בתקנות לחוק מיהו ילד. תקנות אלו עדיין לא פורסמו. לדברי מר שלום מרום, יושב-ראש מועצת האופטומטריסטים, המועצה מקדמת שינויי חקיקה שמטרתם, בין השאר, לאפשר לאופטומטריסט לאבחן הפרעות ראייה גם בילדים באמצעות שימוש בטיפות. לטענת מר מרום, צעד זה יאפשר לילדים לעבור בדיקות ראייה ללא צורך להגיע לשם כך לרופא עיניים מומחה לילדים, וכך ילדים רבים יותר ייבדקו בדיקות סינון.9 אין לנו נתונים על משך ההמתנה לרופא עיניים מומחה לילדים בקופות החולים, אולם בנובמבר 2009 פרסמה עמותת רופאים לזכויות אדם דוח בנושא זמני המתנה לתור לרופאים מומחים בקהילה, ולפי דוח זה, רפואת עיניים איננה מהמקצועות שבהן יש להמתין לתור לרופא פרק זמן חריג, ומשך ההמתנה הוא תשעה ימים בממוצע.10 1.2. הפרעות ראייה בגיל בית-הספר הפרעות ראייה בגיל בית-הספר דומות בדרך כלל להפרעות ראייה בבגרות, והן שלב ראשון בהתפתחותן. הפרעות הראייה הנפוצות בגיל זה הן קוצר ראייה וחולשת מיקוד. קוצר ראייה היא הפרעת ראייה נפוצה ביותר בעולם המערבי, ושכיחותה באוכלוסייה הבוגרת היא 30%-40%. הגורמים המדויקים להופעת קוצר ראייה אינם ברורים, והיא מיוחסת לשילוב של גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים (ובהם עבודה בטווח קרוב, דוגמת קריאה ועבודה מול מחשב, שהייה בתוך מבנה, לחץ נפשי ותזונה) בקרב ילדים מופיע קוצר ראייה מגיל שמונה ואילך; הוא מתפתח במהירות רבה בגיל העשרה המוקדם ונוטה להיעצר בסביבות גיל 16. קוצר ראייה מטופל באמצעות משקפיים במספר מתאים, מספר העולה בדרך כלל עם הזמן.11 בשנים האחרונות עולה שכיחות קוצר הראייה, בעיקר בגיל צעיר. במחקר שבו נבדק קוצר ראייה בקרב מתגייסים לצה"ל נמצא כי משנת 1990 עד שנת 2002 עלה שיעור המועמדים לגיוס הסובלים מקוצר ראייה בכ-40% (מ-20.3% ב-1990 ל-28.3% ב-2002). מחברי המחקר מייחסים את העלייה לגידול בשימוש במחשב בקרב ילדים ובני נוער בתקופה זו.12 חולשת מיקוד – בעת פעולות כגון קריאה ועבודה מול מחשב העין מבצעת מיקוד הדורש ממנה מאמץ. 12%-10% מילדי בית-הספר סובלים מחולשת מיקוד, המופיעה בדרך כלל בעת קריאה או עבודה ממושכת מקרוב (דוגמת עבודה מול מחשב). במצב זה יש קושי לשמור על העיניים במיקוד פנימה, ובעקבות זאת הילד מתקשה בקריאה ובכתיבה ועשוי להתלונן על כאבי ראש, כאבי עיניים ודמעות. הפרעת מיקוד שכיחה במיוחד בקרב ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. חולשת מיקוד מטופלת באמצעות משקפיים, תרגילים מיוחדים לאימון העיניים או ניתוח.13 משירותי בריאות כללית נמסר כי שיעור מבוטחי הקופה בגיל בית-הספר (6 עד 18) שאובחנו כסובלים מהפרעות ראייה מסוג רוחק ראייה, קוצר ראייה, פזילה ועין עצלה, עלה מ-3% בשנת 2005 ל-3.9% בשנת 2009.14 לפני נתוני קופת-חולים מאוחדת מספר הביקורים של ילדים בני 6 עד 15 אצל רופאי עיניים המתמחים בילדים עלה משנת 2005 עד שנת 2009 בכ-66%.15 מבדיקת נתונים של נהגים עד גיל 18 (כולל) החייבים להרכיב משקפיים או עדשות בעת הנהיגה, עולה כי בעשור האחרון לא היה שינוי של ממש בשיעור הנהגים הצעירים המרכיבים משקפיים: בשנת 1998 היה שיעורם 19.6%, ובשנת 2008 – 19.5%.16 מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל משרד הביטחון וביקש נתונים עדכניים על מתגייסים ומועמדים לגיוס הסובלים מהפרעות ראייה, אולם עד למועד הגשת המסמך לא התקבלו מן המשרד הנתונים המבוקשים. 2. רפואת ראייה מונעת בקרב ילדים ובני נוער – בדיקות ראייה שגרתיות בשל הקושי באבחון הפרעות ראייה והחשיבות באבחון מוקדם של בעיות כאלה, בעיקר בגיל צעיר, חיוני לבצע בדיקות ראייה לכל הילדים כבדיקות שגרה. איגוד רופאי העיניים בישראל ממליץ, לפי המלצות האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים, לבצע בדיקות ראייה בכמה מועדים בגיל ילדות ובגיל ההתבגרות:17 • סמוך ככל האפשר ללידה ועד גיל שישה חודשים – בדיקת "החזר אדום" לגילוי קטרקט מולד או גידול בתוך העין. • בגיל שלוש – בדיקת חדות ראייה, עין עצלה ופזילה. • בגיל שש – בדיקת חדות ראייה. • פעם נוספת לפני גיל 18 – בדיקת חדות ראייה. בישראל נהוג לקיים בדיקות ראייה שגרתיות לתינוקות, ילדים ובני נוער במחלקות היילודים בבתי-החולים, בטיפות החלב ובמערכת החינוך לפי הפירוט שלהלן. 2.1. לידה בדיקת "החזר אדום" היא בדיקה שמטרתה איתור קטרקט מולד וגידולים תוך-עיניים. זו בדיקה פשוטה שבמהלכה הבודק מכוון מקור אור לכל אישון ומתרשם מסדירות החזר האור המתקבל. נבדקת גם תקינות המבנה החיצוני של העיניים והעפעפיים. האיגוד הישראלי לנאונטולוגיה והאיגוד הישראלי לרפואת עיניים ממליצים לבצע את הבדיקה בימים הראשונים שלאחר הלידה, לפני השחרור מבית-החולים. אם היילוד משוחרר מבית-החולים לפני הבדיקה, יש להפנות אותו לבדיקה שתבוצע עד חודש מהלידה.18 בדיקת "החזר אדום" איננה מבדיקות החובה ליילודים לפי הוראות משרד הבריאות, וביצועה תלוי בבית-החולים. רוב בתי-החולים, אך לא כולם, נוהגים לבצע בדיקה זו. בנובמבר 2009 החליטה המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה לאמץ את המלצות האיגוד הישראלי לנאונטלוגיה ולפרסם אותן כהוראות רשמיות של משרד הבריאות.19 מנכ"ל המשרד טרם אימץ המלצה זו.20 2.2. טיפת חלב טיפולי הרפואה המונעת בתחנות לבריאות המשפחה (טיפת חלב) נעשים לפי נוהל של משרד הבריאות משנת 2004 – "נוהל לטיפול מונע בתינוק ובפעוט בתחנות טיפת-חלב (בתחנות לבריאות המשפחה)". לפי הנוהל, יש לבצע בדיקת סינון ראייה בשני מועדים לפחות בגיל הרך: בדיקת בשיטה של רטינוסקופיה מהירה21 בגיל 9 חודשים עד שנתיים וחצי או בדיקת חדות ראייה באמצעות לוח בסביבות גיל שלוש, ובדיקת ראייה נוספת באמצעות לוח בגיל חמש-שש. נוסף על כך נבדקת יכולתו של התינוק לעקוב אחר חפץ נע בבדיקת ההתפתחות בטיפת החלב בגיל שישה שבועות. 22 לדברי ד"ר יאיר מורד, ראש האיגוד לרפואת עיניים לילדים בישראל, בדיקת ראייה בשיטה של רטינוסקופיה מהירה ובדיקת ראייה באמצעות לוח אינן חלופיות אלא משלימות זו את זו, ומומלץ כי בדיקה אחת לא תבוא במקום האחרת.23 לפי נתוני משרד הבריאות, ברוב המחוזות בדיקת הראייה הראשונה נעשית בסביבות גיל שלוש באמצעות לוח. בירושלים וביישובים בנפת חיפה נעשית בדיקה באמצעות רטינוסקופ בטיפת חלב לתינוקות בגיל תשעה חודשים עד שנתיים. בירושלים מתבצעת בדיקה מסוג זה גם בגיל חמש בגן הילדים. נתוני משרד הבריאות בנוגע לשיעור הכיסוי של הבדיקה חלקיים ואינם מאפשרים השוואה רב-שנתית. אשר לבדיקת הראייה באמצעות לוח, למשרד הבריאות יש נתונים לשנת 2007 בלבד, ולפיהם שיעור הכיסוי של הבדיקה בגיל שלוש הוא 49%. 12.6% מהנבדקים לא עברו בהצלחה את הבדיקה והופנו לרופא עיניים, ואצל 5% מן הילדים שנבדקו אובחנה בסופו של דבר בעיית ראייה. בגיל חמש היה שיעור הכיסוי של הבדיקה 43.6% מקבוצת הגיל. 9% מן הנבדקים לא עברו בהצלחה את הבדיקה והופנו לרופא עיניים, ואצל 4.4% אובחנה בעיית ראייה. אשר לבדיקה באמצעות רטינוסקופ, המשרד מסר כי בירושלים נבדקו 54% מילדי 2006 בטיפת חלב ו-89% מן הילדים בגן חובה בשנת הלימודים תשס"ח. בעיר חיפה נבדקו 73% מילדי שנת 2004, 10.3% מן הנבדקים הופנו לבירור נוסף, ואצל 3.6% מן הנבדקים אובחנה הפרעת ראייה.24 2.3. מערכת החינוך בדיקות הראייה במערכת החינוך מבוצעות בכיתה א' ובכיתה ח' במסגרת שירותי הבריאות לתלמיד. בדיקות הראייה בבתי הספר מעלות כמה סוגיות ובהן אמינות הבדיקות, אופיין והמעקב אחרי תוצאותיהן ואיתור הסובלים מהפרעות ראייה שלא במסגרת בדיקת סקר. א. אמינות הבדיקות בשנת 2002 עשה משרד הבריאות מחקר הערכה לצורך בדיקת אמינותן של בדיקות הראייה לתלמידים. במחקר נבדקו כ-2,000 תלמידי כיתות א' וח' מ-70 בתי-ספר במחוז הצפון אצל אחות ורופא עיניים תוך שימוש בטיפות עיניים. במחקר נמצאו הפרעות ראייה אצל כ-23% מן התלמידים (17.6% מהתלמידים בכיתות א' ו-28.6% מהתלמידים בכיתות ח'). תוצאותיו מלמדות שאמינות מבדקי הראייה הנהוגים בבתי-הספר בינונית, בעיקר בקרב תלמידי כיתות א'.25 לדברי אחת ממחברות המחקר, הרופאה המחוזית של מחוז הצפון ד"ר מיכל כהן-דר, בחודשים הקרובים ייערך דיון בתוצאות המחקר, ובעקבותיו יגובשו מסקנות והמלצות ויוגשו לשירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות.26 באחרונה התכנסה ועדה משותפת שחברים בה נציגי משרד החינוך, משרד הבריאות ועמותת "לראות" לצורך קביעת סטנדרטים אחידים למבדקי הראייה בבתי-הספר. הוועדה אמורה להגיש את המלצותיה לקראת שנת הלימודים הבאה. לדברי הגב' ליבנה, הממונה על הבריאות במשרד החינוך, יש חשיבות רבה לשיתוף של מפעיל שירותי בריאות התלמיד בתהליך הזה.27 ב. אופן ביצוע הבדיקות ומעקב אחרי תוצאותיהן שירותי הבריאות לתלמיד ניתנים כיום באמצעות מפעיל פרטי בפיקוח משרד הבריאות.28 בנוהל משרד הבריאות למתן שירותי הבריאות לתלמיד נקבע כי בדיקות ראייה מבוצעות במסגרת פעילויות השגרה בקרב כלל תלמידי כיתה א' וכיתה ח' פרט לתלמידים המרכיבים משקפיים או משתמשים בעדשות מגע. בנוהל יש המלצה להפנות כל תלמיד שלא עמד בבדיקה לבדיקת רופא ולייעץ למורה להושיב את התלמיד במקום מתאים עד לקבלת תוצאות האבחון. ממצאי בדיקות הסינון נרשמים ברשומת בריאות אישית של כל תלמיד ומדווחים להורים. תלמיד שממצאי בדיקות הסינון שנערכו לו אינן תקינות מופנה אל הרופא המטפל. האחריות לפעול על-פי ההמלצה מוטלת על ההורים.29 בטבלה שלהלן מובאים נתוני בדיקות ראייה שנערכו לתלמידים 2009-2004. הטבלה מבוססת על נתוני משרד הבריאות, שהוא הגורם האחראי למתן השירות.30 מספר התלמידים בשנתון מספר הנבדקים שיעור הנבדקים בכלל התלמידים בשנתון מספר הנבדקים שהופנו לבדיקת רופא שיעורם בכלל הנבדקים מספר בנבדקים שאובחן אצלם ליקוי שיעורם בכלל הנבדקים תשס"ד כיתה א' 97,794 92,904 95.0% 10,219 11.0% 1,858 2.0% תשס"ד כיתה ח' 80,680 66,158 82.0% 9,262 14.0% 1,985 3.0% תשס"ה כיתה א' 102,866 89,493 87.0% -- -- 1,790 2.0% תשס"ה כיתה ח' 87,503 64,752 74.0% -- -- 1,943 3.0% תשס"ו כיתה א' 111,726 75,974 68.0% -- -- 1,519 2.0% תשס"ו כיתה ח' 94,999 53,199 56.0% -- -- 1,224 2.3% תשס"ח כיתה א' 136,199 104,873 77.0% 12,165 11.6% -- -- תשס"ח כיתה ח' 117,158 76,504 65.3% 8,568 11.2% -- -- תשס"ט כיתה א' 136,779 129,940 95.0% 13,384 10.3% -- -- תשס"ט כיתה ח' 118,423 107,410 90.7% 12,245 11.4% -- -- בשנת הלימודים תשס"ז עבר השירות לידי מפעיל פרטי, ולכן נתוני כיסוי בדיקות וחיסונים, ובהן בדיקות ראייה, לשנה זו חסרים. אשר לנתוני כיסוי בדיקות הראייה בשנים 2008 ו-2009, שבהן הופעל השירות על-ידי האגודה לבריאות הציבור, אין התאמה מלאה בין הנתונים שמסר משרד הבריאות (בטבלה לעיל) לנתונים שמסרה האגודה. לפי נתוני האגודה היה שיעור הכיסוי של בדיקות הראייה 78.2% בכיתה א' ו-66.2% בכיתה ח' בשנת תשס"ח, ו-96.4% בכיתה א' ו-94.2% בכיתה ח' בשנת תשס"ט.31 ייתכן כי הפער בין נתוני משרד הבריאות לבין נתוני האגודה לבריאות הציבור נובע בין השאר מכך שמשרד הבריאות מחשב את שיעור הנבדקים מתוך כלל התלמידים בשנתון,32 ואילו האגודה איננה כוללת בחישוביה תלמידים שאובחנה אצלם הפרעת ראייה בעבר ולכן אינם מועמדים לבדיקה. אולם גם אם יובא גורם זה בחשבון יישארו הבדלים בין הנתונים.33 הנתונים בטבלה לעיל מעידים כי בשנים שלפני הפרטת השירות ירד שיעור הכיסוי של בדיקות הראייה לרמה נמוכה ביותר, ואילו בשנים שבהן הפעילה את השירות האגודה לבריאות הציבור עלה שיעור הכיסוי במידה ניכרת, אף כי עדיין איננו מלא. עם זאת, העדר נתונים בדבר שיעור הנבדקים שאובחן אצלם ליקוי ראייה בעקבות הבדיקה בשנים תשס"ח ותשס"ט עשוי להצביע על מעקב לא מספק. הגב' עירית ליבנה, הממונה על הבריאות במשרד החינוך, ציינה כי השירות שניתן על-ידי שירותי הבריאות לתלמיד בתחום זה איננו נותן מענה הולם, בייחוד בכל הנוגע להמשך הטיפול והמעקב כאשר מתגלית בבדיקה הפרעת ראייה ויידוע בית-הספר בדבר הלקות כדי שיוכל להיערך.34 נציגת הסתדרות האחיות, הגב' מוריה אשכנזי, העידה כי ברבים מבתי-הספר אין חדר המיועד לביצוע הבדיקה והיא מתבצעת בתנאים מאולתרים ולא הולמים שלא לפי הנוהל. כמו כן היא ציינה כי שיטת העבודה של האגודה לבריאות הציבור, שבה אחות עוברת בין בתי-הספר לצורך ביצוע הבדיקה, איננה מאפשרת לאחיות לקיים מעקב ראוי אחרי התלמידים הנבדקים ולעמוד בקשר עם צוות בית-הספר בעניין זה.35 קודם לשנת הלימודים תשס"ז-תשס"ח היה נהוג שיתוף פעולה בעניין מבדקי הראייה בין משרד החינוך, קופות-החולים ומועצת האופטומטריסטים. תלמידי כיתה א' הופנו באמצעות מכתב מהנהלת בית-הספר להוריהם אל קופות-החולים לביצוע בדיקות ראייה לקראת כיתה א'. תוצאות הבדיקה צורפו להצהרת הבריאות של התלמיד.36 כאמור, כיום אין הנחיה של משרד החינוך להפנות את העולים לכיתה א' לבדיקות ראייה חיצוניות, והגורם היחיד המבצע את הבדיקה הוא שירותי הבריאות לתלמיד. הגב' מירה חונוביץ, מפקחת ראשית לבריאות הציבור במשרד הבריאות, ציינה כי כאשר הילדים מופנים לבדיקה חיצונית שיעור ההיענות הוא כ-50% ואף פחות ועל-כן מוטב שהבדיקה תיעשה במסגרת בית-הספר.37 ג. איתור הפרעות ראייה שלא במסגרת בדיקות השגרה בין שני המועדים שבהן מבוצעת הבדיקה יש פער של שמונה שנים שבמהלכן עשויות להתפתח הפרעות ראייה. על הפרעות אלה עשויים להצביע מגוון רחב של סימנים, ובהם עיניים אדומות או דומעות, עפעפיים נפוחים או אדומים, פזילה קבועה או זמנית, שפשוף העיניים, מצמוץ תכוף, עצימה או כיסוי של אחת העיניים, כיווץ העיניים, קירוב הראש לדף בעת כתיבה או ציור, ישיבה קרוב למקלט הטלוויזיה בעת צפייה, הירתעות מאור חזק, תלונות על ראייה כפולה ותלונות על כאבי ראש, סחרחורות או בחילה.38 הגב' עירית לבנה, הממונה על הבריאות במשרד החינוך, ציינה כי תחום הבריאות במשרד החינוך לא פרסם הנחיות למורים ולגננות בעניין זיהוי סימנים להפרעות ראייה. אם איש צוות בית-ספר חושד כי תלמיד סובל מהפרעת ראייה, עליו להביא את הדבר לידיעת ההורים.39 הפרעת ראייה שאיננה מאובחנת ומטופלת כראוי מפריעה לילד למלא את המטלות הנדרשות ממנו במסגרת בית-הספר, דוגמת קריאה, כתיבה והעתקה מן הלוח. ילדים שסובלים מהפרעות ראייה שאינן מאובחנות עשויים להיות מתויגים בטעות כסובלים מהפרעות למידה, מהפרעות קשב וריכוז או מבעיות התנהגות ולקבל טיפול לא מתאים.40 3. סיוע כספי לילדים עם הפרעות ראייה כאמור, חיוני לתת טיפול הולם לילדים ולבני נוער הסובלים מהפרעות ראייה. ללא טיפול בגיל הרך ייגרם לראייה נזק בלתי הפיך ותיתכן פגיעה בתפקוד של התלמיד בבית-הספר. הטיפול ברבות מהפרעות הראייה הוא באמצעות התאמת משקפיים. לפי בדיקה שערכנו, מחיר משקפיים לילד הוא בדרך כלל בין 300 ל-700 ש"ח. מחיר משקפיים לילדים הסובלים מבעיות מורכבות עשוי להגיע ל-1,300 ש"ח. תדירות החלפת משקפיים לילד היא בין שלושה חודשים לשנתיים.41 סיוע במימון אביזרי ראייה איננו נכלל בשירותים הניתנים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. חלק מקופות-החולים נותנות הטבות לילדים ובני נוער הנזקקים למשקפיים: שירותי בריאות כללית – מבוטחי כללית "מושלם" זכאים להנחה של 13% למסגרות משקפיים ושל 18% לעדשות באחת מרשתות האופטיקה. ילדים ובני נוער אינם זכאים להטבות מיוחדות.42 כמו כן ילדים העולים לכיתה א' זכאים לבדיקת סקירת ראייה ללא תשלום אצל אופטומטריסט.43 מכבי שירותי בריאות – בעלי ביטוח משלים זכאים אחת לשנה להנחות בחנויות אופטיקה שיש להן הסכם עם הקופה. ילדים ובני נוער מבוטחי "מגן כסף" זכאים להנחה של 33% (עד 203 ש"ח) ברכישת עדשות משקפיים במקרים של קוצר ראייה או רוחק ראייה חמור (מס' 5 ומעלה) או אסטיגמטיזם ממספר 2 ומעלה. ילדים עד גיל 10 הסובלים מרוחק ראייה חמור (מס' 5 ומעלה) זכאים להנחה של 33% ועד 794 ש"ח ברכישת עדשות משקפיים. ילדים ובני נוער מבוטחי "מגן זהב" זכאים להנחה של 400 ש"ח ברכישת משקפיים. ילדים עד גיל 10 הסובלים מרוחק ראייה חמור (מס' 5 ומעלה) זכאים להנחה של 83% (עד תקרה של 1,955 ש"ח) ברכישת עדשות משקפיים.44 קופת-חולים מאוחדת – בעלי ביטוח משלים הסובלים מאסטיגמטיזם חמור (בדרגה גבוהה מ-7) זכאים להנחה של 50% בקניית עדשות משקפיים בחנויות אופטיקה שיש להן הסכם עם הקופה. אין הטבות מיוחדות לילדים ולבני נוער.45 קופת-חולים לאומית – בעלי ביטוח משלים זכאים להטבות ברשת האופטיקה של הקופה, ובהן הנחה מרבית של 30% על עדשות משקפיים והנחה מרבית של 70% על מסגרות למשקפיים. אין זכויות מיוחדות לילדים ולבני נוער.46 משרד הרווחה נותן סיוע כספי למשפחות המוגדרות נזקקות לפי קריטריונים כלכליים לצרכים מסוימים, כגון השלמת ציוד ביתי בסיסי, רכישת ספרי קריאה וצעצועים ומימון תזונה מיוחדת לחולים הסובלים ממחלות מסוימות, לפי הוראה 3.16 לתקנון העבודה הסוציאלית. סיוע במימון משקפיים או עזרי ראייה אחרים איננו נכלל במוצרים שבעבורם ניתן סיוע מטעם משרד הרווחה.47