חומר רקע
אל: ועדת החוקה חוק ומשפט 25 פברואר 2010
מאת: הייעוץ המשפטי י"א אדר תש"ע
לדיון הקבוע ליום 2.3.10 - הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92)
(הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו-2006
נוסח מוצע והערות מאת הייעוץ המשפטי
א. עיקרון הלימה כנקודה או כמתחם
הצעה לנוסח חילופי – הלימה כנקודה [נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה כמאפשרות סטייה שאינה ניכרת מהגמול]
הצעה לנוסח חילופי – הלימה כמתחם [נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה כשיקולים בתוך המתחם]
העיקרון המנחה
40ב. העיקרון המנחה בענישה
(א) העיקרון המנחה בענישה על ידי בית המשפט הוא קיומו של יחס הולם בין העונש המוטל על נאשם לבין חומרת מעשה העבירה שביצע הנאשם [בנסיבותיו] ומידת אשמו של הנאשם.
40ב. העיקרון המנחה בענישה
העיקרון המנחה בענישה על ידי בית המשפט הוא קיומו של יחס הולם בין העונש המוטל על נאשם לבין חומרת מעשה העבירה שביצע הנאשם [בנסיבותיו] ומידת אשמו של הנאשם.
קביעת העונש על פי עיקרון ההלימה / הגמול
[בית המשפט יקבע את עונשו של הנאשם לאותה עבירה שביצע בהתאם לעיקרון המנחה;]
(ב) לצורך הערכת חומרת מעשה העבירה שביצע הנאשם ומידת אשמו, יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, ו[במדיניות] הענישה הנהוגה, וכן בנסיבות המקילות והמחמירות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיפים 40ו(ב) ו-(ג) ו-40ז.
40ג. קביעת העונש ההולם בידי בית המשפט
(א) בית המשפט יקבע את מתחם העונש לעבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה; לשם כך, יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, ו[במדיניות] הענישה הנהוגה, וכן בנסיבות המקילות והמחמירות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיפים 40ו(ב) ו-(ג) ו-40ז.
עונש מוצא
(ב) נקבע לעבירה עונש מוצא...
(ב) נקבע לעבירה עונש מוצא...
(ג) מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף *** שאינם קשורים בביצוע העבירה [נוכח, בין השאר, הנסיבות המקילות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיפים 40ו(ד) ו-(ה)], יתחשב בהם בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם לאותה עבירה, ובלבד שלא יהיה בעונש שנקבע משום סטייה ניכרת [גרסה ב': החמרה או הקלה ניכרת] מהעונש שנקבע על פי עיקרון ההלימה הקבוע בסעיף 40ב.
[ומוצע להעביר את הסעיף , כך שיבוא אחרי סעיף 40ה בהצעה הממשלתית]
(ג) מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף *** שאינם קשורים בביצוע העבירה [גרסה ב': כי מתקיימות הנסיבות המקילות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיפים 40ו(ד) ו-(ה)], יתחשב בהם, ויקבע את עונשו של הנאשם בתוך המתחם.
ב. חריגה וסטייה
בהצעה הממשלתית, על פי ההסבר שניתן בעל פה בדיון בוועדה, קיימות שתי רמות של "סטייה וחריגה" מהעיקרון המנחה:
◦ החריגה: כשיש פוטנציאל לשיקום או סכנה לציבור, בית המשפט יכול לחרוג מהעיקרון המנחה– לא ברור למה הייתה הכוונה של המציעים, אך מקריאת הטקסט מבינים שהוא יכול להחליף את עיקרון ההלימה בעיקרון האחר.
◦ סטייה: אם בית המשפט סבור שיש להרתיע את הנאשם או עבריינים פוטנציאליים, או אם קיימות שורה של נסיבות שאינן קשורות לעבירה (כגון גילו הצעיר של הנאשם, נסיבות אישיות, וכו'), בית המשפט יכול לסטות במידה שאינה ניכרת מהעונש על פי העיקרון המנחה.
ההבדל הזה בין "חריגה" ל-"סטייה" (ובפרט המונח "חריגה") אינו ברור מקריאת הטקסט. לכן בטור א', בנוסח אשר מתאר את הגמול כנקודה, הצענו נוסח שמדבר רק על סטייה, גדולה או קטנה לפי הצורך, והשמטנו את המילה "חריגה".
בכל מקרה, יש לדון בקונצפציה: בין אם מדובר בעיקרון הגמול כ-"נקודה" ובין כ-"מתחם", יש לשאול מה הן ההשלכות של פוטנציאל של שיקום או של מסוכנות:
האם, כפי שהוצע על ידי הממשלה, ניתן לפעמים להחליף את העיקרון המנחה בעיקרון אחר? אם כן, הוועדה תצטרך להחליט באלה תנאים תאפשר זאת. נדמה כי אפשר להציב אמות מידה יותר ברורות לשופט אפילו כשמאפשרים לו להחליף את עיקרון המנחה (ראו הצעות להלן).
לחלופין, האם כל השיקולים האחרים צריכים תמיד להתייחס לגמול? ואז תתאפשרנה רק סטיות, קטנות או גדולות לפי הצורך, מהעונש המתאים על פי עיקרון הגמול, אך בכל מקרה יהיה צורך להתחשב ולהתייחס לעיקרון הגמול.
הלימה כנקודה
הלימה כמתחם
שיקום
40ד. שיקום
אופציה (1): כשקיים סיכוי גבוה לשיקום, עיקרון השיקום מחליף את עיקרון הגמול
מצא בית המשפט כי הנאשם בעל פוטנציאל שיקומי גבוה, [נוכח, בין השאר, הנסיבות המקילות שאינן קשורות בביצוע העבירה] יהיה רשאי לקבוע [גרסה ב': יקבע בית המשפט] כי עיקרון המנחה בקביעת העונש לאותה עבירה הוא עיקרון השיקום, במקום עיקרון ההלימה הקבוע בסעיף 40ב, ויהיה רשאי להורות [גרסה ב': יורה] על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם;
מצא בית המשפט כי הנאשם בעל פוטנציאל שיקומי נמוך או בינוני, [נוכח, בין השאר, הנסיבות המקילות שאינן קשורות בביצוע העבירה] יהיה רשאי להורות [גרסה ב': יורה] על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, ובלבד שלא יהיה בעונש שנקבע משום סטייה ניכרת [גרסה ב': החמרה או הקלה ניכרת] מהעונש הנקבע על פי עיקרון ההלימה הקבוע בסעיף 40ב.
אופציה (2): כשקיים סיכוי גבוה לשיקום, עיקרון השיקום מחליף את עיקרון הגמול – אך לא כשמדובר בעבירה חמורה מדי:
[הרישה יישאר כפי שכתוב לעיל]; אולם, כאשר מעשה העבירה או אשמו של הנאשם הינם בעלי חומרה יתרה, [או: מחייבים עונש על פי עיקרון ההלימה הקבוע בסעיף 40ב,] לא יהיה בעונש שנקבע משום סטייה ניכרת מהעונש הנקבע על פי עיקרון ההלימה הקבוע בסעיף 40ב, [אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.]
אופציה (3): עיקרון השיקום לעולם לא יחליף את עיקרון הגמול:
מצא בית המשפט כי הנאשם הוא בעל פוטנציאל שיקומי, יאזן בית המשפט בין הסיכוי לשקמו לבין העונש הנקבע על פי עיקרון ההלימה הקבוע בסעיף 40ב.
40ד. שיקום
אופציה (1): כשקיים סיכוי גבוה לשיקום, עיקרון השיקום מחליף את עיקרון הגמול
מצא בית המשפט כי הנאשם בעל פוטנציאל שיקומי גבוה, [נוכח, בין השאר, הנסיבות המקילות שאינן קשורות בביצוע העבירה יהיה רשאי לחרוג ממתחם העונש הנקבע על פי עיקרון המנחה, ויהיה רשאי להורות [גרסה ב': יורה] על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם;
מצא בית המשפט כי הנאשם בעל פוטנציאל שיקומי נמוך או בינוני, [נוכח, בין השאר, הנסיבות המקילות שאינן קשורות בביצוע העבירה] יהיה רשאי להורות [גרסה ב': יורה] על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, ובלבד שלא יחרוג העונש ממתחם העונש הנקבע על פי עיקרון המנחה. [גרסה ב': כל עוד שעונשו של הנאשם נקבע בתוך מתחם העונש כאמור בסעיף 40ג.]
[לדיון: האם יש צורך ברמה נפרדת של ענישה לבעל פוטנציאל שיקומי בינוני, אשר לגביו אולי נאפשר חריגה, אך חריגה מצומצמת, ממתחם העונש.]
אופציה (2): כשקיים סיכוי גבוה לשיקום, עיקרון השיקום מחליף את עיקרון הגמול – אך לא כשמדובר בעבירה חמורה למדי:
[הרישה יישאר כפי שכתוב לעיל]; אולם, כאשר מעשה העבירה או אשמו של הנאשם הינם בעלי חומרה יתרה, [או: מחייבים עונש על פי עיקרון ההלימה הקבוע בסעיף 40ב,] לא יחרוג העונש ממתחם העונש הנקבע על פי עיקרון המנחה, [אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.]
אופציה (3): עיקרון השיקום לעולם לא יחליף את עיקרון הגמול:
מצא בית המשפט כי הנאשם הוא בעל פוטנציאל שיקומי, רשאי בית המשפט להתחשב בכך בבואו לקבוע את העונש לאותה עבירה, ובלבד שלא יהיה בעונש שנקבע משום הקלה ניכרת ממתחם העונש הנקבע על פי עיקרון ההלימה .
הגנה על הציבור
40ה. הגנה על שלום הציבור [והרתעה אישית]
מצא בית המשפט כי הנאשם הוא מסוכן לציבור, נוכח, בין השאר, נסיבות העבירה או מועדותו של הנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב גם בצורך להגן על שלום הציבור בבואו לקבוע את העונש לאותה עבירה, ובלבד שלא יהיה בעונש שנקבע משום סטייה ניכרת [גרסה ב': החמרה ניכרת] מהעונש הנקבע על פי עיקרון ההלימה הקבוע בסעיף 40ב.
[יש לדון בהגדרה של מועדות, ומיקומה של ההגדרה בהצעה, כאשר תדון הוועדה במשקל שיש לתת לעבר הפלילי של הנאשם בענישה.]
40ה. הגנה על שלום הציבור [והרתעה אישית]
מצא בית המשפט כי הנאשם הוא מסוכן לציבור, נוכח, בין השאר, נסיבות העבירה או מועדותו של הנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב גם בצורך להגן על שלום הציבור בבואו לקבוע את העונש לאותה עבירה, ובלבד שלא יהיה בעונש שנקבע משום החמרה ניכרת ממתחם העונש הנקבע על פי עיקרון ההלימה .
הרתעה
40ו. הרתעה [כללית]
מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעה של עבריינים פוטנציאליים , רשאי הוא להתחשב גם בכך בבואו לקבוע את העונש לאותה עבירה, ובלבד שלא יהיה בעונש שנקבע משום סטייה ניכרת מהעונש הנקבע על פי עיקרון ההלימה הקבוע בסעיף 40ב.
.
40ו. הרתעה [כללית]
מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעה של עבריינים פוטנציאליים , רשאי הוא להתחשב גם בכך בבואו לקבוע את העונש לאותה עבירה, ובלבד שלא יהיה בעונש שנקבע משום החמרה ניכרת מעבר למתחם העונש הנקבע על פי עיקרון ההלימה / או: גרסה ב': ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש הנקבע על פי עיקרון המנחה. [אולם, אם ייקבע שאפשר להתחשב בהרתעה רק בתוך המתחם, אז נראה שיש להכניס את ההרתעה ל"תנאים" בסעיף 40ג(ג) בהם אפשר להתחשב בתוך המתחם, ולא לייחד סעיף להרתעה – קרי, לחזור למסגרת של ההצעה הממשלתית, ולהתייחס להרתעה כאחד מהעקרונות שאפשר לשקול בתוך 'מתחם'.]
Impact עוצמת המכה – הועלתה אפשרות בדיון הקודם להכניס את מידת ההשפעה של העונש על הנאשם לתוך ההגדרה של הגמול וההלימה. (ראו גם הצעתה של הסנגוריה הציבורית, במכתב מיום 28.1.10). הוועדה סברה כי אין להכניס את "עוצמת המכה" לתוך עיקרון הגמול, כיוון שזה יגרע משמעותית מהאפשרות לקבוע אמת מידה שוויונית שעניינה ביצוע העבירה. עם זאת, יש לציין כי נוכל לתת ביטוי לעוצמת המכה בעקרונות האחרים שעל בית המשפט לשקול (אשר כיום מנוסחים כנסיבות המקילות שאינן קשורות לביצוע העבירה).
נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה:
על פי ההצעה הממשלתית בסעיף 40ג(ג), בית המשפט רשאי להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הקבועות בסעיף 40ו(ד-ה), כל עוד אין סטייה ניכרת מהעונש שנקבע על פי עיקרון ההלימה.
הנסיבות המקילות שאינן קשורות בביצוע העבירה הן:
גילו הצעיר של הנאשם;
נסיבות אישיות ומשפחתיות של הנאשם;
מאמץ שעשה הנאשם כדי לתקן את תוצאות העבירה ולפצות על הנזק שנגרם;
היעדר עבר פלילי של הנאשם,
התנהגותו החיובית כלפי הזולת ותרומתו לחברה לפני ביצוע העבירה;
שיתוף פעולה של הנאשם עם רשויות החוק.
הנסיבות המחמירות שאינן קשורות בביצוע העבירה הן שתיים:
האחת, אם הנאשם הוא בעל עבר פלילי מסוג העבירה שביצע או בעל עבר פלילי בעבירה מסוג אחר, שיש בו כדי להצדיק את ההחמרה בעונשו;
השנייה, הצורך בהרתעת עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוע העבירה שביצע הנאשם, בשל מהות העבירה או שכיחותה.
לא ברור מהרשימה מה הוא הרציונל העומד מאחורי הקלה בעונש לפי נסיבות אלו, שכל אחת יכולה להיות מסווגת תחת עיקרון אחר. בלבד מהעקרונות הקלאסיים של גמול, שיקום, הגנה על הציבור והרתעה, יש בנסיבות אלו אלמנטים של עוד מספר עקרונות (ראה הרחבה בטבלה מהדיון מיום 1-2-10 לעניין הנסיבות):
א. ה-impact של העונש על הנאשם הספציפי.
ב. הצורך המופחת בגינוי העבירה, כיוון שהנאשם מבין ומדגים כי היה פסול במעשה שביצע.
ג. צדק מאחה
ד. שיקולי יעילות של מערכת השפיטה.
מוצע לדון במקום של שיקולים אלו בענישה, ולנסח אותם כעקרונות (או כעקרונות עם דוגמאות), ולא רק כנסיבות פרטניות ללא מסגרת מחשבתית. לאחר שהם מנוסחים כעקרונות, על הוועדה להחליט באיזו מידה אפשר להקל/להחמיר מהעונש על פי עיקרון הגמול – בין אם מדובר במתחם עונשי, או בנקודה עונשית, של הגמול.