חומר רקע
בס"ד ירושלים, א אדר, התש"ע
15.2.2010
לכבוד:
ועדת חוקה חוק ומשפט
כנסת ישראל
שלום רב,
הנדון: הצעת חוק העונשין (תיקון – אינוס על ידי אישה), התשס"ט–2009
של חה"כ זבולון אורלב, מס' פ/540/18
בתוקף סמכותה וחובתה של הרשות לקידום מעמד האישה על-פי חוק השלכות מיגדריות בחקיקה (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2007, מוגשת חוות-דעת מגדרית זו.
הצעת התיקון לחוק מרחיבה את רשימת המקרים שייחשבו לאינוס, ומאפשרת להעמיד לדין אישה באשמת אינוס.
ההצעה האמורה מנסה ליצור סימטריה בין אישה ה"אונסת" גבר לבין גבר האונס אישה. ואולם המציאות החברתית היא שבהקשר מסוים זה של תקיפה מינית חמורה אין סימטריה בין גברים ונשים, וסימטריה משפטית מלאכותית עלולה להוביל להפליה ולפגיעה בנשים;
1. גברים רבים הנאשמים בתקיפה מינית לסוגיה טוענים להגנתם כי האישה הקורבן "גרמה" להם להתנהג כפי שהתנהגו, מכיוון שהיא "פיתתה" או "גירתה" אותם "בהתנהגות מינית פרובוקטיבית", או "בלבוש חושפני", במילים, ברמזים או פשוט בנוכחותה. יש שטיעונים כאלה גורמים לרשויות התביעה שלא להגיש תביעות ולא לפתוח בהליכים פליליים נגד חשודים מתוך הנחה שקשה יהיה להרשיע באינוס. יש שטיעונים אלה מביאים לזיכויים של נאשמים. בכל מקרה, הם גורמים לקורבנות תקיפה מינית לחוש מותקפות ומואשמות. הצעת החוק עלולה להגביר מגמה זו, ואף לאפשר לנאשמים בתקיפה מינית להגיש למשטרה תלונה ולדרוש פתיחת תיקים כנגד קורבנותיהם בטענה שהן אלה שאנסו אותם. עורכי דינם של נאשמים ינצלו את האפשרות החדשה שתועמד לרשותם כדי להטיל מורא על מתלוננות ולאיים עליהן לחזור בהן מתלונותיהן.
2. תלונות במשטרה נגד מתלוננות על תקיפה מינית עלולות לאפשר את פרסום שמותיהן באמצעי התקשורת, איום שהוא קשה מנשוא עבור קורבנות אונס. גם אם תלונות אלה לא יניבו הרשעות בבתי המשפט, הן עלולות להרתיע קורבנות תקיפה מינית מהגשת תלונות. החשש שמא הן תואשמנה בעצמן באינוס עלולה לגרום לחלקן להימנע מפניה למשטרה. גם כיום רק מעטות מאוד מקרב קורבנות תקיפות מיניות מעיזות להתלונן ולסמוך על רשויות החוק. התיקון בחוק יקטין את מספרן עוד יותר, בניגוד גמור לאינטרס הציבורי ולמגמה הרצויה.
3. ישנן נשים שכתוצאה מפגיעות מיניות – בעיקר בילדות – נוהגות באופנים מיניים קיצוניים הגורמים להן נזק. זכור מקרה הנערה בבסיס חיל האוויר אשר שיקרה לגבי גילה והתנהגה באופן שהביא גברים רבים לקיים איתה מגעים מיניים ביחד ולחוד. אם יתקבל התיקון המוצע, נערה כזו, שהתנהגותה ההרסנית מבטאת מצוקה עמוקה, תהיה חשופה לתביעה פלילית בגין אונס של הגברים שקיימו עמה מגעים מיניים. הם יוכלו לטעון כי היא גרמה להם לחדור אל גופה בלא הסכמתם החופשית. התוצאה תהיה שהנערה המוחלשת, הסובלת ממצוקה נפשית, תהפוך מקורבן לעבריינית. במקום לקבל סיוע ותמיכה – היא עלולה לעמוד לדין פלילי בגין עבירה חמורה ביותר. זוהי תוצאה בלתי סבירה בעליל.
4. הצעת תיקון זו הוגשה עוד בכנסת ה-15 (בסביבות 2001) במטרה להגן על קטינים מפני פגיעות מיניות מידי בעלות מרות: אימהות, מורות, אפוטרופוסיות וכד'. כעת מוגשת ההצעה בהרחבה גורפת, הכוללת לא רק קטינים, ומבלי שנעשו הבירורים הדרושים והמתחייבים משינוי כה דרסטי:
5. נדרשת בדיקה יסודית כדי לדעת האם נחקק חוק דומה באיזו ממדינות העולם ואם כן, מה ניתן ללמוד מהניסיון שהצטבר; נדרש איסוף נתונים לגבי המקרים בישראל של "אינוס בידי אישה", כדי לבחון את כמותם למול כמות המקרים של פגיעה בנשים קורבנות תקיפה מינית; נחוץ לקבל את עמדותיהם של מומחים במיגדר, בעבודה סוציאלית, בקרימינולוגיה ובדין הפלילי, כדי להקיף את מירב נקודות המבט.
6. למיטב ידיעתנו אין שיטת משפט המאפשרת הפללת אישה באונס גבר אם היא "גרמה" לו לחדור לגופה בנסיבות כלשהן. זהו צעד מוזר, חריג, יוצא דופן ובלתי מקובל, שאין לו אח ורע. אם תתקבל הצעה זו ותהפוך לחוק, תחול מהפכה יסודית במציאות המשפטית והחברתית של אינוס בישראל. השלכותיה מרחיקות לכת, כפי שתואר לעיל, והיא צופנת בחובה סכנה לפגיעה בנשים בכלל ובנפגעות תקיפה מינית בפרט .
7. פער הכוחות הפיזי המובנה, ומידת האגרסיה וההשפלה שמפעילים גברים כה רבים כלפי נשים, הם גורמים שאין להתעלם מהם. מתמונת המציאות החברתית המוכרת, אנו סבורות שהמאזן נוטה בבירור ליותר נזק מאשר תועלת בחקיקה זו.
לפיכך, הרשות לקידום מעמד האישה מתנגדת בתוקף לתיקון המוצע בחוק העונשין.
זוהי העמדה המקצועית של הרשות לקידום מעמד האישה, ואין בה בהכרח כדי לייצג את עמדתו של משרד ראש הממשלה.
ב ב ר כ ה,
ורד סויד
מנהלת הרשות