חומר רקע
סימוכין: 01486110
נוסח לדיון בועדת העבודה הרווחה והבריאות ביום 27 באפריל 2010:
מקרא: תוספות: קו תחתון מחיקות – קו אמצעי
רקע כהה – נושאים שנותרו במחלוקת
בסוגריים מרובעים – הערות לדיון
** - שינויים שהוחלט על ביצועם בדיון מיום 24.3.2010
הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התש"ע–2010
פרק א': פרשנות
מטרה
אושר 10/11/09
1.
מטרתו של חוק זה להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה.
[לדיון: כיצד תשפיע הגברת האכיפה לפי הצעת החוק על זכויות עובדים של קבלני שירותים המועסקים במתן שירות לגורמים ממשלתיים? האם יופעלו עיצומים כספיים כנגד המדינה? מה תהיה המשמעות של חיוב כספי שכזה? האם יופנה לקרן נפרדת? האם יוגשו כתבי אישום כנגד המדינה כמזמין? האם יש סיכוי לחיוב המדינה כמזמין, באחריות אזרחית, למרות ההגנות הרחבות?]
הגדרות
אושר 10.11.09
2.
בחוק זה –
"הארגונים" – ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר;
"בודק שכר מוסמך" – מי שקיבל תעודת הסמכה הכרה לפי הוראות פרק ה';
"בית הדין הארצי" ו"בית הדין האזורי" – כמשמעותם בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–19691;
"הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–19612;
"חוק בית הדין לעבודה" – חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 3;
"חוק בתי דין מינהליים" – חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–19924;
"חוק הגנת השכר" – חוק הגנת השכר, התשי"ח–19585;
"חוק חופשה שנתית" – חוק חופשה שנתית, התשי"א–19516;
"חוק עבודת הנוער" – חוק עבודת הנוער, התשי"ג–19537;
"חוק עבודת נשים" – חוק עבודת נשים, התשי"ד–19548 ;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–19779;
"חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז–198710;
"חוק שעות עבודה ומנוחה" – חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–195111;
"מזמין שירות" – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית;
"הממונה" – מפקח עבודה בכיר שמינה השר לעניין פרק ב';
"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–199612;
"מעשה" – לרבות מחדל;
"מפקח עבודה" – כמשמעותו בסעיף 21;
"צו הרחבה" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–195713;
"קבלן" – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו;
אושר 24.3.2010
"שירות" – שירות באחד הענפים התחומים המפורטים בתוספת הראשונה, לרבות שירות של מתן כוח אדם באותם תחומים;
"השר" – שר התעשייה המסחר והתעסוקה.
פרק ב': עיצום כספי
סימן א' : הטלת עיצום כספי על מעביד
עיצום כספי
(סעיף קודם – ס' 6 שאושר ביום 10.11.09)
2א.
עשה מעביד או אדם אחר שחלה עליו חובה או איסור לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השניה (בפרק זה – מעביד), מעשה המהווה הפרה של הוראה כאמור כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי המפורט להלן:
(1) בשל הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת השניה – 5,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית – 2,500 שקלים חדשים;
(2) בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השניה – 20,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית – 10,000 שקלים חדשים;
(3) בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת השניה – 35,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית – 17,500 שקלים חדשים.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת (סעיף קודם: ס' 8 שאושר 10.11.09)
2ב.
(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה המנויה בתוספת השניה, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
הודעה על כוונת חיוב
אושר 24.3.2010
3.
(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי מעביד או אדם אחר שחלה עליו חובה או איסור לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השניה (בפרק זה – מעביד), הפר הוראה כאמור, ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי, ימסור למעביד רשאי הוא למסור לו הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).; בהודעה כאמור יציין הממונה בין השאר את אלה:
(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה:
(1) המעשה המהווה את ההפרה ומועדו;
(2) שיעור העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3) זכותו של המעביד לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 4;
הצעה לתיקון:
(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות סעיף 82ב, והתראה כי אם ההפרה לא תתוקן עד למועד שיצוין בה תחול הפרה נמשכת.
אחריות מנהל כללי ושותף שאינו שותף מוגבל
אושר 24.3.2010
3א
(א) המנהל הכללי של תאגיד ושותף, למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה על ידי התאגיד או השותפות, לפי העניין.
(ב) הופרה הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה על ידי תאגיד או שותפות, רשאי הממונה לשלוח התראה למנהל הכללי או לשותף שאינו מוגבל כאמור, לפיה עליו לפקח על ביצוע האמור להלן, במסגרת פרק הזמן הקצוב בהתראה, לפי העניין -
(1) נקיטת אמצעים על ידי התאגיד או השותפות להפסקת ההפרה המפורטת בהתראה;
(2) נקיטת אמצעים על ידי התאגיד או השותפות למניעת הישנות ההפרה;
(ג) לא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה, חזקה היא שהמנהל הכללי בתאגיד או השותף שאינו מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), וניתן להטיל עליו עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על 50% מסכום העיצום הכספי שניתן היה להטיל על יחיד בשל אותה הפרה, אלא אם כן הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו.
אחריות עובד אחראי ברשות ציבורית
אושר 24.3.2010
3ב
(א) הופרה הוראת חיקוק המנויה בתוספת השניה על ידי רשות ציבורית שאינה תאגיד רשאי הממונה לשלוח התראה לעובד אחראי מנהל הברשות הציבורית, לפיה עליו לפקח על ביצוע האמור להלן, במסגרת פרק הזמן הקצוב בהתראה, לפי העניין -
(1) נקיטת אמצעים על ידי הרשות הציבורית להפסקת ההפרה המפורטת בהתראה;
(2) נקיטת אמצעים על ידי הרשות הציבורית למניעת הישנות ההפרה;
(ב) לא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה, חזקה היא שעובד אחראימנהל הברשות הציבורית הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), וניתן להטיל עליו עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על 50% מסכום העיצום הכספי שניתן היה להטיל על יחיד בשל אותה הפרה, אלא אם כן הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למלא את חובתו;
מחיקת ס"ק (ג) אושרה ביום 26.4.2010
(ג) על אף האמור בסעיף זה, לא תימסר התראה למנהל עובד אחראי ברשות ציבורית שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לצד שלישי.
(ד) בסעיף זה –
"עובד אחראי ברשות ציבורית" – מנהל הרשות הציבורית או החשב בה;
"רשות ציבורית" – כהגדרתה בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998;
השמעת טענות
לפני הממונה
אושר 10.11.09
4.
מעביד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 3 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורוסכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
הודעת חיובהחלטת הממונה ודרישת תשלום
אושר 10.11.09
5.
(א) טען מעביד את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 4, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, האם להטיל על המעביד עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 9.; החלטה שלא להטיל עיצום כספי תהיה בשל אחד מאלה:
(1) המעביד לא ביצע את ההפרה;
(2) המעשה שביצע המעביד, המפורט בהודעה על כוונת חיוב, אינו מהווה הפרה.
הצעה לתיקון:
(ב)
(1) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המעביד עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (להלן – הודעת חיובדרישת תשלום); בהודעת החיובדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את נימוקי החלטתו, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו.
(2) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המעביד עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך. למעביד.
(ג) לא ביקש המעביד לטעון את טענותיו הגיש המעביד את טענותיו לפי הוראות סעיף 4, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כהודעת חיובכדרישת תשלום שנמסרה למעביד במועד האמור.
סכום מעודכן של העיצום הכספי
אושר 10.11.09
7.
(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת הודעת החיובדרישת התשלום, ולגבי מעביד שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 5(ג) – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי סעיף 16 או ערעור לפי סעיף 19, וועדת הערר בית הדין האזורי או בית הדין הארצי, לפי העניין, הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור.
(ב) סכומים העיצום הכספי יעודכןנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג) השר יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב)., תפורסם ברשומות.
סכומים מופחתים
אושר 10.11.09
9.
(א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם הארגונים, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בפרק זה, בשיעורים שיקבע.
המועד לתשלום העיצום הכספי
אושר 10.11.09
10.
העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת הודעת החיובדרישת התשלום כאמור בסעיף 5.
הפרשי הצמדה וריבית
אושר 10.11.09
11.
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו.
גביה
12.
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה)14.
שמירת אחריות פלילית
אושר 10.11.09
13.
(א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות פרק זה לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם מעביד בשל הפרת הוראה המנויה בתוספת השניה.
(ב) הוגש נגד מעביד כתב אישום בשל הפרת הוראה המנויה בתוספת השניה, לא ינקוט הממונה בהליכים לפי פרק זה בשל המעשה המהווה הפרה כאמור, יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם המעביד עיצום כספי - – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
סימן ב': התראה מינהלית למעביד
התראה מינהלית
אושר 10.11.09
[האם יש מקום לפיקוח של הועדה על הנהלים?]
14.
(א) על אף הוראות סעיף 3, היה לממונה יסוד סביר להניח כי מעביד הפר הוראה המנויה בתוספת השניה, רשאי הוא להמציא למעביד, במקום הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 3, התראה מינהלית, על פי נהלים שיקבעעליהם יורה השר בהתייעצות עם הארגונים ובאישור היועץ המשפטי לממשלה, ואשר יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, ולפיה על המעביד להפסיק את ההפרה; בהתראה מינהלית יפרט הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למעביד כי עליו להימנע מהמשך ביצועו המעשה, ויידע אותו על זכותו לבקש את ביטול ההתראה כמפורט בסעיף קטן (ב) ועל משמעות המשך ההפרה כמפורט בסעיף קטן (ד).
(ב) נמסרה למעביד התראה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
(1) המעביד לא ביצע את ההפרה;
(2) המעשה שביצע המעביד, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
(ג) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הוא לבטל את ההתראה מהטעמים האמורים בסעיף קטן (ב) או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למעביד, בצירוף נימוקים.
(ד)
(1) נמסרה למעביד התראה לפי הוראות סעיף זה והמעביד המשיך להפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ימסור לו הממונה הודעת חיובדרישת תשלום לפי סעיף 5(ב)(1) בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 82ב;
(2) נמסרה למעביד התראה לפי הוראות סעיף זה והמעביד חזר והפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת, כאמור בסעיף 82ב.
סימן ג': הטלת עיצום כספי על מזמין שירות
הטלת עיצום כספי על מזמין שירות
אושר 10.11.09
[
15.
(א) נמסרה למעביד שהוא קבלן הודעת חיובדרישת תשלום כאמור בסעיף 5, בשל הפרת חובה לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השלישית, כלפי עובדו, וחובה כאמור חלה לפי הוראות פרק ג', למעט הוראת סעיף 24 בו, גם על מזמין שירות (בסימן זה – מזמין שירות אחראי), יודיע על כך הממונה למזמין השירות בצירוף העתק מדרישת התשלום שנשלחה לקבלן, ויתרה בומזמין השירות בכתב כי אם לא תתוקן ההפרה או יבוטל החוזה כאמור בסעיף 24(1) ו-(2), בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לפי סעיף קטן זה, תימסר לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב) לא תוקנה ההפרה או לא בוטל החוזה, לפי הוראות סעיף קטן (א), בתוך התקופה האמורה באותו סעיף קטן, ימסור הממונה למזמין השירות הודעה על כוונת חיוב, ויחולו ההוראות לפי סימן א', בשינויים המחויבים.
(ג) נשלחה לקבלן הממונה ימסור למזמין שירות אחראי העתק מהתראה מינהלית, מהודעה על כוונת חיוב, מהודעת חיוב או מהחלטה אחרת של הממונה כאמור בסעיף 5(ב)(2), שנשלחה לקבלן בעניין הפרת הוראה המנויה בתוספת השלישית, ישלח הממונה העתק ממנה למזמין השירות, ואולם אין באי משלוח הודעה כאמור, כדי לגרוע מהוראות סעיף זה.
סימן ד': ערר וערעור
ערר
אושר 10.11.09
16.
מעביד או מזמין שירות רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה שניתנה בעניינו לפי סעיף 5 או לפי סעיף 14(ג), לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 17, בתוך 14 ימים מיום שנמסרה לו; ועדת הערר רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים.
הקמת ועדת ערר
אושר 24.3.2010
17.
(א) השר יקים ועדת ערר, אחת או יותר, שתדון בעררים לפי סעיף 16, וימנה את שחבריה שהם:
(1) עורך דין בעל ותק של חמש שנים לפחות, שהוא עובד המדינה ובעל ידע בתחום דיני העבודה, שימונה השר, בהסכמת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
(2) עורך דין שהוא נציג ארגון מעבידים שלדעת השר הוא יציג ונוגע בדבר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים;
(3) עורך דין שהוא נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה.
(ב) ועדת ערר יכול שתהיה אזורית או ארצית; הודעה על הקמת הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות.
(ג) ועדת הערר רשאית לדון בהרכב חסר, ובלבד שכל חבריה זומנו כדין לדיון, ושבדיון נכח היושב ראש לפחות.
(ד) ועדת הערר רשאית לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו לה בכתב בלבד, ואולם רשאית היא לתת לעורר הזדמנות לטעון את טענותיו בעל פה ולהציג לפניה ראיות, בדרך שתורה, מנימוקים שיירשמו.
(ה) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים והארגונים רשאי לקבוע את סדרי הדין של ועדת הערר; לא נקבעו תקנות כאמור, רשאית ועדת הערר לקבוע להתקין תקנות הקובעות את סדרי הדין של ועדת הערר; לא נקבעו תקנות כאמור רשאית ועדת הערר לקבוע לעצמה את סדרי הדין.
הצעת תיקון של משרד המשפטים
(ו) בכפוף להוראות סימן זה, יחולו על ועדת ערר ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, למעט הוראות סעיפים 5, 7, 16(א), 17, 22, 26 , 33, 36, 37, 45 ו-46 לחוק האמור, יחולו על ערר ועל ועדת ערר בשינויים המחוייבים ובשינוי זה: בסעיפים 5, 11 ו-12 לחוק בתי דין מינהליים, במקום "שר המשפטים" יבוא "השר התעשיה המסחר והתעסוקה".
החלטת ועדת ערר
אושר 10.11.09
18.
ועדת הערר רשאית לבטל את הודעת החיובדרישת תשלום, להפחית את שיעור העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 9, לשנות את הודעה החיוב – ובלבד שניתנה למעביד או למזמין השירות זכות להשמיע טענות לגבי השינוי, או לדחות את טענות המעביד או מזמין השירות ולהשאיר את הודעת החיוב על כנה.
ערעור
אושר 24.3.2010
הצעה לתיקון ניסוח:
19.
(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר, רשאי לערער לבית הדין האזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מהיום שנמסרה לו ההחלטה; בית הדין האזורי ידון בערעור בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים המחוייבים. בדונו בערעור, יקיים בית הדין האזורי ביקורת שיפוטית על החלטה ועדת הערר.
(ב) על אף האמור בסעיף 18(א) לחוק בית הדין לעבודה, השופט ערעור על החלטת הממונה ידון בערעור לפי סעיף קטן (א) בבית הדין האזורי במותב של שופט יהיה דן יחיד.
הצעה לתיקון ניסוח:
(ג) על אף האמור בסעיף 26 לחוק בית הדין לעבודה, פסק דין של בית דין אזורי בערעור לפי סעיף קטן (א) אינו יהיה נתון לערעור, אלא אם כן ניתנה רשות לכך ערעור על ידי נשיא בית הדין הארצי, או סגנו, או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא.
(ד) על אף האמור בסעיף 20(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, ניתנה רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (ג), ידון בית הדין הארצי בערעור בשלושה שופטים בלבד.
עיכוב תשלום עיצום כספי או החזרו, בשל ערר או ערעור
אושר 10.11.09
20.
(א) אין בהגשת ערר או ערעור לפי סימן זה כדי לעכב תשלום של העיצום הכספי, אלא אם כן ועדת הערר, בית הדין האזורי או בית הדין הארצי, לפי העניין, הורו אחרת.
(ב) התקבלו ערר או ערעור לפי סימן זה באופן שהעיצום הכספי בוטל או הופחת, לאחר ששולם, העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת כאמור, על ידי ועדת הערר או בית הדין הארצי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
סימן ה': סמכויות פיקוח
סמכויות פיקוח
אושר 10.11.09
הצעה לתיקון ניסוח:
21.
מפקח עבודה שהוסמך או שמונה לפקח על הוראות חיקוק המנויות בתוספת השניה, יהיה מוסמך לפקח על ההוראות האמורות לעניין הוראות פרק זה, ולשם כך יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין לצורך פיקוח על הוראות החיקוק האמורות.
הפרעה למפקח עבודה
אושר 24.3.2010
22.
(א) המפריע למפקח עבודה במילוי תפקידו לפי פרק זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
(ב) מי שאינו ממלא אחר דרישת מפקח עבודה שניתנה מכוח סמכותו לפי סעיף 21, דינו – מאסר שישה חודשים, וכן קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי היום שקבע המפקח למילוי הדרישה.
פרק ג': אחריות אזרחית של מזמין שירות
אחריות אזרחית של מזמין שירות
אושר 26.4.2010
23.
(א) חובת מעביד שהוא קבלן, כלפי עובדו, לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השלישית, לפי הוראות צווי הרחבה בעניין תשלום דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, פנסיה, דמי חגים, חופשת אבל ותוספת יוקר ולפי הוראות צווי הרחבה בכל עניין אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים, תחול גם על מזמין השירות בעד פרק הזמן שהעובד נתן שירות אצלו, בהתקיים כל אלה:
אושר ביום 27.1.2010
(1) השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות ארבעה עובדים לפחות; לעניין זה אחת היא אם השירות ניתן בידי עובדים המועסקים בידי אותו קבלן או קבלנים שונים;
אושר ביום 27.1.2010
(2) השירות ניתן במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף במרבית הימים שבשבוע עבודה הנהוג אצל מזמין השירותוסדיר;
(3) נמסרה הודעה למזמין השירות כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן, והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור –
(א) העובד דרש מהקבלן, בכתב, למלא את החובה, ומסר למזמין השירות הודעה בכתב ולפיה מסר לקבלן את הדרישה האמורה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה או ארגון העובדים שהעובד חבר בו, ובאין ארגון כאמור – על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים, ובלבד שהעובד הסכים לכך; תובענה שהוגשה בידי העובד נגד הקבלן או ומזמין השירות או נגד מזמין השירות, בשל הפרת החובה, לא יראו אותה כדרישה או כהודעה לפי פסקה זו;
(ב) מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה בכתב, לרבות הודעה לפי סעיף 15(ג), כי יש לו מידע ולפיו הקבלן לא מילא את החובה כלפי עובדו.
סעיף קטן (ב) אושר בדיון מיום 15.2.10
(ב) על אף האמור בהגדרה "היום הקובע" שבחוק הגנת השכר, יהיה "היום הקובע", לעניין תשלום שכר לפי סעיף זה בידי מזמין השירות – היום התשיעי שלאחר תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3).
הגנות
24.
בתובענה אזרחית בשל הפרת חובה החלה על מזמין שירות לפי הוראות סעיף 23, תהא זו הגנה טובה למזמין השירות אם הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
פסקה (1) אושרה בדיון מיום 15.2.10
(1) הפרת החובה תוקנה במלואה מיום היווצרות עילת התובענה;
פסקה (2) אושרה ביום 24.3.2010
(2) מזמין השירות ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב; לעניין זה, יראו, בין השאר, במזמין שירות ששב והתקשר עם הקבלן בטרם חלפו 36 חודשים ממועד ההפרה כמי שהתנהגותו בביטול החוזה היתה שלא בתום לב, אלא אם כן הוכיח אחרת.
פסקה (3) נמחקה – בדיון מיום 24.3.2010
(3) הפרת החובה אינה שכיחה בקרב עובדי קבלן המועסקים אצל מזמין השירות;
פסקה (4) אושרה ביום 24.3.2010
(4) מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד הפרת החובה, לפי הוראות פרק ה', שלפיהן קוימה החובה בידי הקבלן.
תנאים בחוזה בין קבלן לבין מזמין שירות
נדון ביום 8.12.09
אושר ביום 24.3.2010
25.
(א) כרת מזמין שירות חוזה עם קבלן, שלא מתקיימים בו התנאים המפורטים להלן, תחול על מזמין השירות אחריות אזרחית כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו, לפי הוראות סעיף 23, אף אם לא מתקיימים לגבי השירות התנאים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2) של הסעיף האמור, וכן לא יחולו לגביו ההגנות לפי סעיף 24:
(1) בחוזה או בהצעתו של הקבלן פורטו בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית;
(2) עלות השכר המינימלית כאמור בפסקה (1) אינה פחותה מערך שעת עבודה שנקבע לפי סעיף קטן (ב); ;
(3) על פי החוזה מזמין השירות ימשלם בפועל לקבלן בעבור רכיב שעת עבודה של עובד הקבלן סכום שאינו נמוך מערך שעת עבודה שנקבע לפי סעיף קטן (ב), ובהתאם לחוזה.
אושר 24.3.2010
(ב)
(1) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות, יקבע בתקנות את ערך שעת העבודה של עובד קבלן לפי סוגי שירות שונים; ערך שעת עבודה כאמור ישקף את עלות שכר העבודה ותנאי העבודה המגיעים לעובד קבלן מכוח חוק וצו הרחבה ובמקרה של עדכון מרכיב ממרכיביו בהתאם להוראת חוק או צו הרחבה יעודכן ערך שעת העבודה בהתאם, והשר יפרסם בתוך 30 ימים מהמועד שבו חל עדכון המרכיבים את ערך שעת העבודה המעודכן..
(2) תקנות לפי פסקה (1) ייקבעו לפי המלצת הארגונים, ככל שניתנה בהסכמה ביניהם, ואם ישנו ארגון עובדים יציג אחר בענף הנוגע בדבר – המלצת הארגונים תינתן גם בהתייעצות עם ארגון זה; באין הסכמה בין הארגונים ייקבעו התקנות האמורות בלא המלצתם.
סמכות שיפוט
אושר 24.3.2010
26.
לבית הדין האזורי סמכות ייחודית לדון בתובענה של עובד לפי פרק זה.
התיישנות
אושר 24.3.2010
26א.
לענין חוק ההתיישנות, התשי"ח–1958, יראו את היום שבו קבלן הפר את חובתו, כיום שבו נולדה עילת התובענה נגד המזמין בשל הפרת אותה חובה לפי סעיף 23.
פרק ד': אחריות פלילית של מזמין שירות
תיקון חוק הגנת השכר
אושר 24.3.2010
27.
בחוק הגנת השכר – , אחרי סעיף 26 יבוא:
[הבחירה בין עבירה לפי סעיף 26(א) לעבירה לפי סעיף 25ב תלויה בשאלת התחילה של חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט-2009, וכך גם לעניין מיקום הסעיף.]
הצעה לתיקון – במקום הוראות חוק הגנת השכר (עיצום כספי)
(1) בסעיף 25ב, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1)
(1) מעביד שלא שילם לעובדו שכר וחלף היום הקובע שלאחריו הפך אותו שכר לשכר מולן, והמעביד לא הוכיח שאי תשלום השכר נבע מנסיבה שאינה בשליטתו, דינו – מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(2) לא יועמד מעביד לדין בשל עבירה לפי פסקה (1), אלא אם כן חלפו 90 ימים מהיום הקובע והשכר לא שולם עד אותו מועד, ובהתאם לנוהל שיאשר היועץ המשפטי לממשלה.";
(2) בסעיף 26א(ב), בפסקה (3), בסופה יבוא "הסכום הנקוב בפסקה זו יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש יולי 2009.";
(3) אחרי סעיף 26ב יבוא:
"פיצוי הלנת שכר והליך פלילי
26ג.
(א) בבואו לפסוק פיצוי הלנת שכר למעביד כאמור בסעיף 17, רשאי בית דין לעבודה להתחשב בכך שהמעביד הורשע בשל אותו מעשה, או שהוטל עליו עיצום כספי בשלו לפי חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה15.
(ב) בבואו להטיל קנס על מעביד שהורשע בעבירה לפי סעיף 25ב(ב1), רשאי בית דין לעבודה או בית משפט להתחשב בכך שנפסק נגד המעביד פיצוי הלנת שכר לפי סעיף 17 בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור.
(ג) בבואו לגזור את דינו של מעביד שהורשע בעבירה לפי סעיף 25ב(ב1), רשאי בית דין לעבודה או בית משפט להתחשב בכך ששכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או ששכר העבודה לא שולם במועדו עקב חילוקי דעות שיש בהם ממש בדבר עצם החוב ובלבד שהחלק שאינו שנוי במחלוקת שולם."
"אחריות פלילית
של מזמין שירות
26א26ד..
(א) בסעיף זה –
"בודק שכר מוסמך", "מזמין שירות", "מפקח עבודה" ו"קבלן" – כהגדרתם בחוק להגברת האכיפה;
"חוק להגברת האכיפה" – חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התש"ע–2010.
(ב) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 26(א)25ב בידי קבלן, כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו; המפר הוראה זו, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 25ב26(א) בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, בקשר עם העסקתו כאמור, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה, ובלבד שלעניין התנאים שפסקאות (1) עד (3), הוכיח כי בחוזה שכרת מזמין השירות עם הקבלן מתקיימים גם התנאים שבפסקאות (1) עד (3) בסעיף 25(א) לחוק להגברת האכיפה:
(1) הוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה;
(2) הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, סמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות פרק ה' לחוק להגברת האכיפה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו לפי סעיף 26(א)25ב;
(3) מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה;
(4) הוא ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן, בשל העבירה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 23(א)(3)(ב) לחוק להגברת האכיפה, ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו לפי סעיף 26(א)25ב."
תיקון חוק עבודת הנוער
אושר 24.3.2010
28.
בחוק עבודת הנוער, אחרי סעיף 33א יבוא:
"אחריות פלילית
של מזמין שירות
33א1.
(א) בסעיף זה –
"בודק שכר מוסמך", "מזמין שירות", "מפקח עבודה" ו"קבלן" – כהגדרתם בחוק להגברת האכיפה;
"חוק להגברת האכיפה" – חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התש"ע–2010..
(ב) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 33א(2) בידי קבלן כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו; המפר הוראה זו, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 33א(2) בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, בקשר עם העסקתו כאמור, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה ובלבד שלעניין התנאים שפסקאות (1) עד (3), הוכיח כי בחוזה שכרת מזמין השירות עם הקבלן מתקיימים גם התנאים שבפסקאות (1) עד (3) בסעיף 25(א) לחוק להגברת האכיפה::
(1) הוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה;
(2) הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, סמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות פרק ה' לחוק להגברת האכיפה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו אשר בשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור ברישה;
(3) מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה;
(4) הוא ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן, בשל העבירה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 23(א)(3)(ב) לחוק להגברת האכיפה, ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו אשר בשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור בסעיף קטן (ג)."
(ה) הוראות סעיף זה מוסיפות על אחריות רשות ציבורית וראש רשות ציבורית לפי סעיף 38א ואינן גורעות מהן.".
תיקון חוק חופשה שנתית
אושר 24.3.2010
29.
בחוק חופשה שנתית, אחרי סעיף 28 יבוא:
"אחריות פלילית
של מזמין שירות
28א.
(א) בסעיף זה –
"בודק שכר מוסמך", "מזמין שירות", "מפקח עבודה" ו"קבלן" – כהגדרתם בחוק להגברת האכיפה;
"חוק להגברת האכיפה" – חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התש"ע–2010.
(ב) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 28(א) בידי קבלן כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו; המפר הוראה זו, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 28(א) בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, בקשר עם העסקתו כאמור, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה ובלבד שלעניין התנאים שפסקאות (1) עד (3), הוכיח כי בחוזה שכרת מזמין השירות עם הקבלן מתקיימים גם התנאים שבפסקאות (1) עד (3) בסעיף 25(א) לחוק להגברת האכיפה::
(1) הוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה;
(2) הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, סמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות פרק ה' לחוק להגברת האכיפה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו לעניין מתן חופשה לפי חוק זה;
(3) מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה;
(4) הוא ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן, בשל העבירה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 23(א)(3)(ב) לחוק להגברת האכיפה, ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו לעניין מתן חופשה לפי חוק זה."
תיקון חוק שכר מינימום
אושר 24.3.2010
30.
בחוק שכר מינימום –
(1) בסעיף 6א(א) –
(א) בפסקה (1), בסופה יבוא "תובענה שהוגשה בידי העובד נגד קבלן כוח האדם או המעסיק בפועל, בשל אי תשלום שכר מינימום, לא יראו אותה כדרישה או כהודעה לפי פסקה זו";
(ב) פסקה (3) – תימחק;
תיקון בהמשך לדיון מיום 26.4.2010
(2) בסעיף 14א(א), במקום "(1), (2) או (3)" יבוא "(1) או (2)";
תיקון בהמשך לדיון מיום 26.4.2010
(3) אחרי סעיף 14א יבוא:
"אחריות פלילית
של מזמין שירות
14ב.
(א) בסעיף זה –
"בודק שכר מוסמך", "מזמין שירות", "מפקח עבודה" ו"קבלן" – כהגדרתם בחוק להגברת האכיפה;
"חוק להגברת האכיפה" – חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התש"ע–2010.;
"מזמין שירות" – כהגדרתו בחוק להגברת האכיפה, למעט מעסיק בפועל.
(ב) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 14 בידי קבלן כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו; המפר הוראה זו, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) – קנס כאמור בסעיף 14.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 14 בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, בקשר עם העסקתו כאמור, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה ובלבד שלעניין התנאים שפסקאות (1) עד (3), הוכיח כי בחוזה שכרת מזמין השירות עם הקבלן מתקיימים גם התנאים שבפסקאות (1) עד (3) בסעיף 25(א) לחוק להגברת האכיפה:
(1) הוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה;
(2) הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, סמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות פרק ה' לחוק להגברת האכיפה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו לשלם שכר מינימום לפי סעיף 2;
(3) מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה;
(4) הוא ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן, בשל העבירה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 23(א)(3)(ב) לחוק להגברת האכיפה, ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו לשלם שכר מינימום לפי סעיף 2."
(2) בסעיף 15א –
(א) סעיף קטן (א) – יימחק;
(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "קבלן כוח אדם" יבוא "מעביד" ובמקום "המעסיק בפועל" יבוא "מזמין השירות".
תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה
אושר 26.4.2010
31.
בחוק שעות עבודה ומנוחה, אחרי סעיף 26 יבוא:
"אחריות פלילית
של מזמין שירות
26א.
(א) בסעיף זה –
"בודק שכר מוסמך", "מזמין שירות", "מפקח עבודה" ו-"קבלן" – כהגדרתם בחוק להגברת האכיפה;
"חוק להגברת האכיפה" – חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התש"ע–2010.
(ב) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 26(א) בידי קבלן כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו; המפר הוראה זו, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 26(א) בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, בקשר עם העסקתו כאמור, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה ובלבד שלעניין התנאים שפסקאות (1) עד (3), הוכיח כי בחוזה שכרת מזמין השירות עם הקבלן מתקיימים גם התנאים שבפסקאות (1) עד (3) בסעיף 25(א) לחוק להגברת האכיפה::
(1) הוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה;
(2) הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, סמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות פרק ה' לחוק להגברת האכיפה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו אשר בשלה הואשם בעבירה כאמור ברישה;
(3) מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה;
(4) הוא ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן, בשל העבירה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה שלח למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 23(א)(3)(ב) לחוק להגברת האכיפה, ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו אשר בשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור בסעיף קטן (ג)."
**תיקון חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות ובמינהל התקין)
31א
בחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות ובמינהל התקין), התשנ"ז–199716 , בסעיף 5א(ב), אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) בעיצום כספי שהוטל על הנאשם לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התש"ע–2010, בשל המעשה שבשלו יש לגזור את דינו".
**תיקון חוק הסכמים קיבוצים
31ב
בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–195717, בסעיף 33יא(ב) –
(1) בפסקה (3), בסופה יבוא "וכן בעיצום כספי שהוטל עליו לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התש"ע–2010, בשל אותו מעשה";
(2) בפסקה (4), בסופה יבוא "וכן בעיצום כספי שהוטל עליו לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התש"ע–2010, בשל אותו מעשה";
פרק ה': בודק שכר עבודה מוסמך
תעודת הכרה
32.
השר רשאי לתת לאדם תעודת הכרה כבודק שכר עבודה מוסמך, לצורך עריכת בדיקות תקופתיות כאמור בחוק זה לעניין התאמת תנאי העבודה של עובדים למשפט העבודה, אם התקיימו לגביו כל אלה:
(1) הוא אחד מאלה:
(א) רואה חשבון;
(ב) עורך דין;
(ג) כלכלן;
(ד) מנהל חשבונות או חשב שכר, בעל תעודת מקצוע מוכרת על ידי השר;
(ה) יועץ מס מיצג כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה–200518;
(ו) בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בניהול מערכת שכר עבודה בגוף המעסיק 50 עובדים בחודש, לפחות, בממוצע, או בעל ניסיון אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
הצעת לשכת רואי החשבון ולשכת עורכי הדין, במקום פסקאות (ג) עד (ו) לעיל
"(ג) הוא בעל מקצוע או בעל תואר אקדמי אשר שר התעשיה המסחר והתעסוקה הכיר בוקבע בתקנות באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כמקצוע או כתואר כמבטיח הכשרה וידע מספקים לתפקיד מתאים לצורך הכרה בו כבודק שכר מוסמך בהתחשב, בין השאר, בתחומי ההכשרה המפורטים בפסקה (4)"
הצעת משרד התמ"ת במקום פסקה (1) על כל פסקאות המשנה שלה:
"(1) הוא בעל מקצוע או בעל תואר אקדמי אשר שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, קבע כי הוא כמקצוע או תואר מתאים לצורך הכרה בו כבודק שכר מוסמך לאור תחומי ההכשרה המפורטים בפסקה (4)"
(2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה, ולא נקבעו לגביו, בפסק דין חלוט, עובדות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה; לעניין זה "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט או בית הדין האזורי קבע כי ביצע את העבירה;
[לדיון: מהי עבירת משמעת לענין זה? בהתאם לחוק שמכוחו הוא בעל מקצוע? בשירות המדינה? על פי כל הסכם קיבוצי, או עבירה על כללים בכל מקום עבודה שהוא? מה המעמד של קביעה של בית משפט לגבי מערכת עובדתית, שגם מהווה עבירת משמעת? מדוע רק בית הדין האזורי קובע קביעות עניין זה? מה עם קביעות בפסק דין חלוט שאינן ישירות, דהיינו כשבודק השכר לא היה צד להליך אך חוות דעתו או התנהלותו זכתה לביקורת?]
(3) הוא מקיים דרישותעמד בדרישות ההכשרה, לרבות הכשרה מעשית והשתלמויות, וכן עמד בבחינות, כפי שקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לעניין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמויות ובחינות הסמכה בכל הקשור לעריכת בדיקות תקופתיות כאמור בפרקים ג' וד'; דרישות ובחינות כאמור יכול שיהיו כלליות ויכול שייקבעו לסוגים שונים של בעלי מקצוע או ניסיון כאמור בפסקה (1); בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע את ההיקף הנדרש של שעות ההכשרה וההשתלמויות ואת תוכניהן, ורשאי הוא לקבוע אגרות בעד בקשה לקבלת תעודת הכרה, בעד ההכשרה ובעד הבחינות ההסמכה.
[לדיון: האם תחומים אלה נדרשים כהכשרה לכל בעלי המקצוע? יש להבחין בין 4 נושאים שנזכרים בסעיף זה: הכשרה, נסיון, השכלה, ורשיון או הכרה כבעל מקצוע.]
הצעת לשכת רו"ח ולשכת עוה"ד: לאפשר לקבוע בתקנות פטור מדרישות מסוימות בהתחשב בנסיון המעשי או בידיעות מקצועיות.
הצעת לשכת רואי החשבון ולשכת עורכי הדין-
מקובלת על משרד התמ"ת
"(4) תחומי ההכשרה לפי פסקה (3) יכללו חלקים מן התחומים הבאים אשר נוגעים לניהול שכר לעובדים והבטחת קיום הוראות חוקי העבודה ובכלל זה: משפט העבודה; מיסוי עבודה; ניהול חשבונות, הבטחת איכות, ביקורת, בקרה ופיקוח".
[לדיון: האם תחומי הכשרה אלה מבטיחים ידע גם לעניין תנאי עבודה שאינם נוגעים לשכר?}
[האם ייתכן מצב של ניגוד עניינים טבוע שמראש איננו מאפשר מתן הכרה?]
בקשה לתעודת הכרה
33.
(א) אדם המבקש לקבל תעודת הכרה כבודק שכר עבודה מוסמך יגיש בקשה לשר או למי שהוא הסמיך לעניין זה (בסעיף זה – בקשה להכרה); המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן תעודת הכרה לפי סעיף 32.
(ב) השר רשאי לדרוש ממגיש בקשה להכרה כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה.
פרסום רשימת בודקי השכר המוסמכים
34.
השר יפרסם את רשימת בודקי השכר המוסמכים באתר האינטרנט של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה.
ביטול או התליה של תעודת הכרה
35.
השר או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להורות על ביטולה של תעודת הכרה או על התלייתה לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לבודק השכר המוסמך הזדמנות להשמיע את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
(1) התעודה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב;
(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן תעודה לפי סעיף 32;
התוספת לפי הצעת לשכת רו"ח ולשכת עוה"ד
(3) בודק השכר המוסמך גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו, או פעל בניגוד עניינים.
[לדיון: איך ייקבע חוסר האחריות או הרשלנות? האם רק על סמך תלונה? האם תידרש קביעה של ערכאה שיפוטית בנושא זה? למה הכוונה ב"חוסר אחריות"? האם צריך לקבוע כי הבודק "כשל" במילוי תפקידו? האם הרשלנות המדוברת היא במובנה בפקודת הנזיקין או התרשלות בשל אי עמידה בסטנדרט כלשהו?]
ניגוד עניינים
35א
בודק שכר לא יפעל בניגוד ענינים, ובכלל זה לא יהיה עובד של הקבלן או של המזמין או של בעל זיקה אליהם, ולא יהיה נושא משרה בהם.
[לדיון: מי מזמין את הבדיקות – המזמין או הקבלן? האם המזמין רשאי להסתמך על בדיקות שערך הקבלן ע"י בודק שכר שלו? האם במקרה ששכרו של בודק השכר משולם בידי הקבלן לא עלולים להיווצר הטיה או ניגוד עניינים?]
תקנות לעניין בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך
הצעת ח"כ שלי יחימוביץ – לחייב קביעת הוראות אלה בתקנות
36.
(א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין עריכת בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך כאמור בפרקים ג' וד', והוא יקבע כאמור ובין השאר הוראות בעניינים אלה:
(1) נושאי תוכן הבדיקות, ובכלל זה התאמת תנאי העבודה הניתנים לעובד לדרישות משפט העבודה, ואימות מידע אודות ביצוע תשלומים בפועל;
[לדיון: מה צפויות התקנות לכלול?]
(2) אופן עריכת הבדיקות, המידע והמסמכים הנבדקים, תדירות הבדיקות והיקפן והמועדים שבהם ייערכו;
(3) האישור שיינתן לאחר עריכת בדיקה תקופתית.
פרק ה1: התקשרויות גופים ציבוריים
תיקון חוק עסקאות גופים ציבוריים
אושר 24.3.2010
36א.
בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976 -
(1) בסעיף 2ב -
(א) בכותרת השוליים, במקום "תשלום שכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין" יבוא "קיום דיני העבודה – תנאי לעסקה עם גוף ציבורי";
(ב) בסעיף קטן (א) –
(א) בהגדרה "עבירה", בסופה יבוא "ולעניין עסקאות בענפים המנויים בתוספת הראשונה לחוק הגברת האכיפה בדיני עבודה, התש"ע–2010 (להלן –ענפי שירותים עתירי עבודה), גם עבירה על ההוראות המנויות בתוספת השלישית לאותו חוק";
[לדיון: הרחבת ההגדרה "עבירה" לכל עבירה בתוספת השנייה לחוק בית הדין לעבודה – כפי שנעשה בתקנות חובת המכרזים].
(ב) בהגדרה ""הורשע" בעבירה", בסופה יבוא "ולרבות מי שהוטל עליו קנס מינהלי או עיצום כספי, בשל עבירה שנעברה לאחר יום ............"
(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "שנה אחת" יבוא "שלוש שנים".
(ד) בסעיף קטן (ב1)(2)(א), אחרי "שכר מינימום" יבוא "או בכל הקשור לשמירת זכויות עובדים בענפי שירותים עתירי עבודה".
[לדיון: הוראות בעניין חובת נטילת ערובה וחילוטה; התנייה דומה לגבי תמיכה או מענק עידוד השקעות הון]
פרק ו': כללי
יחסי עובד ומעביד בין עובד קבלן
לבין מזמין שירות
37.
(א) אין בהוראות חוק זה כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין מזמין שירות לבין עובד קבלן המועסק אצלו.
אושר ביום 27.1.2010
(ב) אין בהוראות חוק זה כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעביד בין מזמין שירות לבין מי שמבצע את השירות אצלו.
איסור התניה
38.
זכותו של עובד קבלן כלפי מזמין שירות לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לוויתור. הוראה בחוזה שלפיה עובד של קבלן שירותים מוותר מראש על זכותו כלפי מזמין לפי חוק זה, או תניה בחוזה המתנה על זכותו של עובד כאמור כלפי מזמין לפי חוק זה, אין לה תוקף, בין אם צד לחוזה הוא המזמין, קבלן השירותים, מזמין משנה או קבלן משנה או גורם אחר, ואם הויתור או ההתניה הם כלפי מזמין מסוים או בלתי מסוים, ובמפורש או מכללא.
דין המדינה כמעביד כמזמינת וכמזמין שירות
39.
דין המדינה כמעביד או כמזמין שירות לעניין חוק זה כדין כל מעביד אחר או מזמין שירות אחר, לפי העניין.
שינוי התוספות
40.
(א) השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם הארגונים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה, ובלבד שלא יוסיף לתוספת ענף תחום שהשכר הממוצע המשולם בו לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה על השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–199519.
(ב) השר רשאי, בצו, בהתייעצות עם שר האוצר, עם שר המשפטים ועם הארגונים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התוספות השניה והשלישית.
ביצוע ותקנות
41.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תחילה
42.
(א) תחילתו של פרק ב', שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
הצעת ח"כ שלי יחימוביץ: לחייב קביעת תקנות ראשונות לפי סעיף 36 בתוך 60 ימים ממועד התחילה או להתנות את התחילה של הסעיפים הנוגעים בדבר בתחילת התקנות
(ב) תחילתן של ההוראות שלהלן במועד תחילתן של תקנות לפי פסקאות (1) עד (3) לסעיף 36 לחוק זה:
(1) הוראות סעיף 24(4) לחוק זה;
(2) הוראות פרק ה' לחוק זה;
(3) סעיף 26ג(ג)(2) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 כנוסחו בסעיף 27 לחוק זה;
(4) סעיף 33א1(ג)(2) לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, כנוסחו בסעיף 28 לחוק זה;
(5) סעיף 28א(ג)(2) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, כנוסחו בסעיף 29 לחוק זה;
(6) סעיף 14ב(ג)(2) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 כנוסחו בסעיף 30 לחוק זה;
(7) סעיף 26א(ג)(2) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, כנוסחו בסעיף 31 לחוק זה.
תקנות ראשונות
42א.
תקנות ראשונות לפי סעיף 36 יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
תיקון חוק בית הדין לעבודה
43.
בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–196920, בתוספת השניה, בסופה יבוא:
"סעיף 22 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"חע–20082010."
ביטול חוק הגנת השכר (עיצום כספי)
דיון מיום 10.11.2009
ומיום 24.3.2010
43א.
חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט-200921 – בטל.
תוספת ראשונה
(ההגדרה "שירות" שבסעיף 2 וסעיף 40(א))
(1) שמירה ואבטחה;
(2) ניקיון;
(3) הסעדה, אם השירות ניתן לעובדי המזמין.
[לדיון: הכללת ענפים נוספים כגון סיעוד, טלמרקטינג, קלדנות, קופאיות וכו']
תוספת שניה
(סעיפים 3, 6, 8, 13, 14, 21 ו-40(ב))
חלק א'
[לדיון: הטלת עיצומים כספיים על הפרות לפי חוק עובדים זרים;
הפרות של הוראות החלות מכוח צווי הרחבה כגון הפרשה לפנסיה, דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, דמי חגים;
הפרת חובה לפי חוק הזכות לעבודה בישיבה, חוק דמי מחלה והחוקים הקשורים בו, או חוק פיצויי פיטורים.
בטיחות בעבודה]
(1) ניהול פנקס חופשה לפי סעיף 26 לחוק חופשה שנתית;
(2) ניהול פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(2א) ניהול פנקס שכר לפי סעיף 24 לחוק הגנת השכר;
(3) איסור העבדת נער בלא בדיקה רפואית או אישור רפואי, לפי סעיפים 11, 11א ו-12 לחוק עבודת הנוער;
(4) איסור קבלת נער לעבודה בלא הדרכה בבחירת מקצוע, לפי סעיף 18 לחוק עבודת הנוער;
(5) איסור העבדת נער בלא פנקס עבודה, לפי סעיף 28 לחוק עבודת הנוער;
(6) ניהול פנקס לפי סעיף 31 לחוק עבודת הנוער;
(7) התניית הזמנת הופעה או פרסומת שבה אמור לעבוד ילד, בקבלת היתר להעבדה, לפי סעיף 33ד(ב) לחוק עבודת הנוער;
(8) קביעת תקנון לפי סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–199822;
(9) הצגת מודעה לפי סעיף 6ב לחוק שכר מינימום;
(10) איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות סעיף 8 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–198823.;
(11) איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות סעיף 11 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-199824.
חלק ב'
(1) מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק חופשה שנתית;
(2) תשלום דמי חופשה לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק חופשה שנתית;
[לדיון: מה עם תשלום דמי מחלה?]
(3) תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית;
[הערה – תשלום זה מגיע עם תום יחסי עובד ומעביד. אם כוללים אותו, מדוע אין כוללים את החובה לשלם פיצויי פיטורים – באותם מקרים שאין ספק בזכאות?
ומדוע לא כוללים את החובה לשלם פיצוי כשלא ניתנת הודעה מוקדמת לפיטורים?, ומה עם החובה לתת אישור על סיום יחסי עובד ומעביד לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות?]
(4) איסור העבדה בשעות נוספות או בשעות המנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות ההיתר, לפי פרק רביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(5) תשלום גמול שעות נוספות לפי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(6) תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(7) איסור העבדת ילד בהופעה או בצילומים, שלא בהתאם להוראות ההיתר לפי סעיף 4 לחוק עבודת הנוער;
(8) איסור העבדת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 25 לחוק עבודת הנוער;
[מה עם הפסקות בעבודה לנער?]
(9) מתן אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד ומעביד, לפי סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א–200125;
(10) מסירת הודעה על תנאי עבודה או על שינוי בתנאי עבודה לפי סעיפים 1 עד 3 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב–200226;
[לדיון: מדוע חובה זו בחלק ב' ולא בחלק א'?]
(11) מסירת פירוט שכר העבודה והסכומים שנוכותלוש שכר , לפי סעיף 24 לחוק הגנת השכר;
(12) איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד בניגוד להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר;איסור לנכות משכר העבודה ניכויים שאינם לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר;
(13) איסור העבדת עובדת או עובד בחופשת לידה, לפי סעיף 8 לחוק עבודת נשים.
[לדיון: מדוע איסורים 12 ו- 13 בחלק ב' ולא בחלק ג'?]
חלק ג'
(1) איסור העבדה בשעות נוספות בלא היתר, לפי סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(2) איסור העבדה במנוחה השבועית בלא היתר, לפי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(3) איסור העבדת נער מתחת לגיל המותר, לפי סעיפים 2, 2א ו-7 לחוק עבודת הנוער;
(4) איסור העבדת ילד בהופעה או בצילומים, בלא היתר לפי סעיף 4 לחוק עבודת הנוער;
(5) איסור העבדת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער;
(6) איסור העבדת נער במנוחה השבועית, לפי סעיף 21 לחוק עבודת הנוער;
(7) איסור העבדת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי סעיף 24 לחוק עבודת הנוער;
(7א) איסור העבדת נער בעבודות אסורות בניגוד להוראות לפי סעיף 6 לחוק עבודת הנוער;
(7ב) איסור העבדת אישה מהחודש החמישי להריונה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ללא אישור רפואי והסכמתה בניגוד לס' 10(ב) לחוק עבודת נשים ואיסור העבדת עובדת שילדה במשך 4 חודשים שלאחר חופשת הלידה בעבודת לילה או במנוחה השבועית ללא הסכמתה – בניגוד לסעיף 10(ג) לחוק האמור;
(8) מעשה או מחדל המהווה עבירה לפי סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר; תשלום שכר עבודה במועד לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק הגנת השכר ולא יאוחר מהיום הקובע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור;
(9) העברת סכומים שנוכו, לפי סעיף 26 25א לחוק הגנת השכר;
(10) תשלום שכר מינימום לפי סעיף 2 לחוק שכר מינימום;
(11) תשלום שכר מינימום על ידי מעסיק בפועל לפי סעיף 6א לחוק שכר מינימום;
(12) איסור פיטורי עובדת או עובד בלא היתר לפי סעיף 9 לחוק עבודת נשים;
(13) איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד, בלא היתר לפי סעיף 9א לחוק עבודת נשים.
[לדיון: מה עם איסור פיטורי חייל מילואים לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) ללא היתר?]
התוספת השלישית אושרה ביום 26.4.2010
תוספת שלישית
(סעיפים 15, 23 ו-40(ב))
(1) מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק חופשה שנתית;
(2) תשלום דמי חופשה לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק חופשה שנתית;
(3) תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית;
[(3א) מתן ימי מחלה ותשלום דמי מחלה;
(3ב) תשלום פיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963 – כשהמזמין גרם לפיטורים;
(3ג) תשלום בשל אי מתן הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א–2001 – כשהמזמין גרם לפיטורים ללא הודעה מוקדמת;
(4) איסור העבדה בשעות נוספות לפי סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה, או העבדה בשעות נוספות בניגוד להוראות ההיתר שניתן לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק האמור;
(5) איסור העבדה במנוחה שבועית בלא היתר, לפי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה, או העבדה במנוחה שבועית בניגוד להוראות ההיתר שניתן לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק האמור;
(6) תשלום גמול שעות נוספות לפי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(7) תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(8) איסור העבדת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער;
(9) איסור העבדת נער במנוחה השבועית לפי סעיף 21 לחוק עבודת הנוער;
(10) איסור העבדת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי סעיף 24 לחוק עבודת הנוער, או העבדתו בניגוד להוראות היתר שניתן לפי סעיף 25 לחוק האמור;
(10א) איסור העבדת נער בעבודות אסורות בניגוד להוראות לפי סעיף 6 לחוק עבודת הנוער;
(11) מעשה או מחדל המהווה עבירה לפי סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר;תשלום שכר עבודה במועד לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק הגנת השכר ולא יאוחר מהיום הקובע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור;
(12) העברת סכומים שנוכו ליעדם, לפי סעיף 26 25א לחוק הגנת השכר;
(13) תשלום שכר מינימום לפי סעיף 2 לחוק שכר מינימום.;
(14) איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד בניגוד להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר – כשניכוי הסכומים היה ביוזמת המזמין או לפי הוראותיו.
הוראות נוספות - לתוספות: חוק פיצויי פיטורים – אי תשלום פיצויי פיטורים לפי החוק; עבירות שכרוכות באחריות של נושא משרה; פקודת הבטיחות בעבודה, חוק ארגון הפיקוח על העבודה, וכן הפרות אלה:
חוק הגנת השכר התשי"ח-1958
הגבלת השימוש בשכר עבודה
סעיף 4.
הלנת קצבה; הלנת פיצויי פיטורים.
חוק שעות עבודה ומנוחה
סירוב לקבלת אדם לעבודה
9א
מניעת הפסקת, שלא לפי היתר
20
עבודת לילה רצופה
22
חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976
אי תשלום דמי מחלה שהעובד זכאי להם מכוח החוק או חוקי הלווין
2
חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951
אי תשלום תמורת חופשה לקרן חופשה
15
חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953
העבדת נער בעבודות אסורות או העבדתו במקומות מסויימים בניגוד לאיסור שקבע השר
ס' 5 ו-5
העבדת נער ללא הפסקות
22
העברת נער הלומד לימודי ערב מחוץ למסגרת השעות
23(א)
ניכוי שעות העדרות ללימודי ערב משכרו של הנער
23(ב)
יידוע הוראות החוק
32
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות
מסירת הודעה מוקדמת על פיטורים או תשלום הפיצוי המגיע בגין אי מסירת ההודעה
2 + 7
חוק החניכות, התשי"ג-1953
העסקת חניך בניגוד לאיסור
7
דרישת תשלום בקשר עם עבודת חניך
8
הפרת חובות מעביד לעניין חניך
14
תשלום שכר הנמוך משכר המינימום שקבעה ועדת שכר
15
חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954
העבדת עובדת בעבודות שנאסרו
1
העבדת אישה מהחודש החמישי להריונה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ללא אישור רפואי והסכמתה ואיסור העבדת עובדת שילדה במשך 4 חודשים שלאחר חופשת הלידה בעבודת לילה או במנוחה השבועית ללא הסכמתה –
10
העבדת עובדת בעבודת לילה שלא מתקיימים בה התנאים שבתקנות
2
סירוב לקבל אישה לעבודה בשל סירוב לעבוד בעבודת לילה
2
אי תשלום הפרשות לקופת גמל בעת חופשת לידה ושמירת הריון
7א
ניהול פנקס העובדות
11
איסור פיטורים – מעסיק בפועל
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד
אי מסירת מידע
7
חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987
פגיעה בעובד בשל הגשת תלונה
7א
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)
פיטורי חייל בשירות חלקי, בשירות מילואים וגרימת פיטורים ע"י מעסיק בפועל
ס' 41; ס' 41א, ס' 41ב
חוק שירות עבודה בשעת חירום
תשלום שכר מגוייס
ס' 23(ב)
המשך ביצוע תשלומים לקופות גמל עבור מגויס חוץ
ס' 25(ב)
חוק הסכמים קיבוציים
מניעת כניסה של נציג ארגון עובדים
ס' 33ט
פגיעה בעובד בקשר להתארגנות עובדים
ס' 33י
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה
איסור הפליה
2
איסור דרישת פרופיל צבאי
2א
פגיעה בעובד בשל תלונה
6
פגיעה בעובד בשל הטרדה מינית / תלונה על הטרדה מינית.
7
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
איסור הפליה
8
פגיעה בעובד בשל תלונה
10
חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם
חובת עריכת הסכם בכתב עם עובד של קבלן כוח אדם ומסירת עותק לעובד
11
איסור חיוב עובד של קבלן כוח אדם בתשלום
12
חובת החלת תנאי עבודה – השוואת תנאים
13
העסקת עובדי קבלן כ"א במקום עובדים בשביתה
16
חוק מידע גנטי
איסור על דרישת מידע גנטי מעובד או עשיית שימוש במידע כאמור.
29
חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין)
איסור פגיעה בעובד של תלונה
2
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום
איסור פיטורים בשל היעדרות מוצדקת בשעת חירום
2
חוק הזכות לעבודה בישיבה
עבודה בישיבה, והבטחת מקום ישיבה בהפסקה
ס' 2-3
חוק למניעת הטרדה מינית
חובת מעביד לנקוט אמצעים למניעת הטרדה מינית
7(א)