חומר רקע
חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000
פרק א': פרשנות
1. בחוק זה -
...
"יהלום" – גביש שקוף, צבעוני או אטום של פחמן במבנה מונוקריסטליני או פוליקריסטליני, שהוא בעל קשיות העולה על קשיות כל פחמן אחר, לרבות גביש שנעשה בידי אדם;
"עסקה באבנים יקרות" – הקניה או קבלה של בעלות באבן יקרה, אחת או יותר, ובלבד שמסירת האבן היקרה או מסירת התמורה היו בישראל, לרבות הקניה של בעלות כאמור עקב מימוש שעבוד של אבן יקרה שנעשה בידי מי שאינו תאגיד בנקאי;
סימן ב': חובות המוטלות על סוחרים באבנים יקרות
8א. (א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר התעשיה המסחר והתעסוקה (בסימן זה – השר) בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוגים של עסקאות באבנים יקרות שיפורטו בצו אשר נעשו בתמורה לכספים בסכום העולה על הסכום שייקבע בצו, כי סוחר באבנים יקרות –
(1) לא יעשה עסקה כאמור, אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח וכן של מי שביצע את התשלום עבור העסקה, גם אם אינו הלקוח; השר יקבע בצו מיהו לקוח לענין זה; קביעה כאמור יכול שתכלול את מי שעימו עומד הסוחר להתקשר בעסקה באבנים יקרות או מי שבעבורו או לטובתו נעשית העסקה כאמור, במישרין או בעקיפין; היה הלקוח תאגיד או שהכסקה באבנים יקרות נעשתה לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לענין זה, "שליטה" – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב);
(2) ידווח, באופן שייקבע בצו, על ביצוע העסקה;
(3) ינהל רישומים וישמור עליהם, באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בענינים אלה:
(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);
(ב) פרטי הדיווח כאמור בפסקה (2);
(ג) כל ענין אחר שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.
(ב) על אף ההוראות לפי סעיף קטן (א)(1), רשאי סוחר באבנים יקרות החבר בגוף המנוי בתוספת שלישית א' להתקשר בעסקה באבנים יקרות אף אם לא זיהה את האדם שעמו הוא עומד להתקשר בעסק באבנים יקרות באמצעות אמצעי זיהוי שנקבע בצו לפי אותו סעיף קטן, ובלבד שזיהה אותו באמצעות מסמך או תג מזהה שהנפיק הגוף המנוי בתוספת שלישית א' שהסוחר חבר בו, או גוף אחר מטעמו ובשליטתו, לצורך כניסה למקום שבו מנהל הגוף כאמור את פעילותו, ושהתקיימו לגבי הגוף כאמור תנאים אלה:
(1) הכניסה למקום שבו הוא מנהל את פעילותו מותנית בזיהויו של הנכנס בידי אותו גוף או בידי גוף אחר מטעמו ובשליטתו;
(2) הוא שומר את נתוני הזיהוי של הנכנסים למקום כאמור בפסקה (1) לתקופה של חמש שנים לפחות ומתחייב להעביר לרשות המוסמכת, על פי דרישתה, את נתוני הזיהוי שנשמרו כאמור הנוגעים לדיווח שהועבר לרשות המוסמכת.
(ג) על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו לפי סעיף קטן (א) סוגי דיווח שגילוי של כל דבר הנוגע אליהם וכן מתן זכות עיון במסמכים המעידים עליהם, אסור או מוגבל; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד להוראות כאמור, דינו – מאסר שנה; לענין זה, "דבר הנוגע לדיווח" – לרבות בירור פנימי לקראת גיבוש דיווח, תוכן הדיווח או דבר קבלתה של בקשה הנוגעת לדיווח.
(ד) דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28, בדרך ובמועד שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר לביטחון פנים ועם השר, ורשאי השר לקבוע כי דיווח כאמור יועבר למאגר המידע, בדרך ובמועד שנקבעו, באמצעות הממונה כמשמעותו בסעיף 11יג(א)(8), באופן שיקבע.
(ה) הוראות סעיפים 7א ו-8 יחולו, בשינויים המחויבים, לענין סוחר באבנים יקרות; ואולם הסמכות לקבוע תנאי כשירות למינויו של אחראי על מילוי חובות כאמור בסעיף 8 תהיה נתונה, לענין תאגיד שהוא סוחר באבנים יקרות – לשר.
....
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 391 (ה"ח 3084)
הוספת סעיף 11יב
פרק ד'2: מפקחים וסמכויותיהם
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 391 (ה"ח 3084)
הוספת פרק ד'2
11יג. (א) בפרק זה, "הממונה" - כל אחד מאלה:
(1) לענין תאגיד בנקאי - המפקח על הבנקים;
(2) לענין חבר בורסה ומנהל תיקים - יושב ראש רשות ניירות ערך;
(3) לענין מבטח וסוכן ביטוח - המפקח על הביטוח;
(4) לענין קופת גמל וחברה המנהלת קופה כאמור - הממונה על שוק ההון;
(5) לענין בנק הדואר - שר התקשורת או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך;
(6) לענין נותן שירותי מטבע - הרשם של נותני שירותי מטבע כמשמעותו בסעיף
11ב;
(7) לענין גוף שהוסף לתוספת השלישית לפי סעיף 33(ב) - השר שבאחריותו נמצא אותו גוף או עובד ציבור שהוא יסמיך לכך.
(8) לענין סוחר באבנים יקרות – המפקח על היהלומים שמינה השר כמשמעותו בסעיף 8א(א);
(ב) הודעה על הסמכת ממונה לפי פסקאות (5) ו- (7) לסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות על ידי השר שבאחריותו נמצא הגוף המדווח לפי פרק ג' (להלן - הגוף שבפיקוח).
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 391 (ה"ח 3084)
הוספת סעיף 11יג
11יד. (א) (1) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה ימנה הממונה מפקחים אשר יפעילו את סמכויותיהם לגבי הגוף שבפיקוח לפי חוק זה;
(2) מי שאינו עובד ציבור לא יתמנה למפקח אלא אם כן משטרת ישראל לא התנגדה למינוי מטעמים של שלום הציבור;
(3) לא יתמנה מפקח אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שיקבע הממונה.
(ב) לצורך מילוי תפקידיו רשאי מפקח -
(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה; בסעיף זה, "מסמכים" - לרבות חומר מחשב ופלט;
(2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו יש לו יסוד להניח פועל הגוף שבפיקוח, לדרוש שיוצגו לפניו כל המסמכים הקשורים לפעילותו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה, ולערוך בדיקה במקום; ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
(3) לתפוס מסמך, אם יש לו יסוד להניח כי הדבר דרוש כדי למנוע הפרת הוראות כי הופרה הוראה מהוראות פרקים ג' ו- ד'1; ואולם אין לתפוס מסמך אם ניתן להסתפק בהעתק מאושר ממנו.
(ב1) חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (ב)(2) לא תחול אם מילויה עלול לסכל את ביצוע הסמכות או לגרום לפגיעה בביטחונו של המפקח או של אדם אחר; ואולם אם חלפו הנסיבות שמנעו מילוי חובת ההזדהות כאמור, ימלא המפקח חובה זו מוקדם ככל האפשר.
(ג) לענין סעיף זה, "חומר מחשב" ו"פלט" - כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.
(ד) היו לממונה או למפקח סמכויות פיקוח על הגוף שבפיקוח מכוח דין אחר, רשאי הוא להפעילן גם לענין פיקוח לפי חוק זה.
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 391 (ה"ח 3084)
הוספת סעיף 11יד
פרק ו': הוראות חילוט
21. (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא -
(1) רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;
(2) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.
(ב) לענין סעיף זה, "רכושו של הנידון" - כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו.
(ג) לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט.
(ד) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
(ה) טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ד), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כאמור, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף קטן (ג).
(ו) בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין.
22. (א) בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, רשאי לצוות על חילוטו של רכוש בהליך אזרחי (להלן - חילוט אזרחי) אם נוכח שנתמלאו שני אלה:
(1) הרכוש הושג, במישרין או בעקיפין, בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 או כשכר לאותה עבירה, או שנעברה בו עבירה לפי אותם סעיפים;
(2) האדם החשוד בביצוע עבירה כאמור אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום נגדו, או שהרכוש כאמור בפסקה (1) התגלה לאחר ההרשעה.
(ב) המשיב בבקשה יהיה מי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע; קבע בית המשפט כאמור בסעיף 21(ה), יהיה גם הנידון משיב בבקשה לפי סעיף זה.
(ג) על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי.
(ד) אין לחלט רכוש לפי סעיף זה, שאינו רכושו של החשוד אלא אם הוכח כי -
(1) בעל הזכות ברכוש ידע שהרכוש שימש בעבירה או הסכים לכך; או,
(2) בעל הזכות ברכוש לא רכש את זכותו בתמורה ובתום לב.
23. על חילוט רכוש ועל רכוש שחולט לפי חוק זה, וכן על קנסות שהוטלו על פיו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 36ג עד 36י לפקודת הסמים המסוכנים, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 36ו(ב) לפקודה האמורה, במקום הסיפה המתחילה במילים "תקפו של צו זמני" סופו יבוא "צו זמני יפקע אם לא הוגש כתב אישום תוך שישה חודשים מיום שניתן הצו; בית המשפט ואולם רשאי בית המשפט להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים בכל פעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על 18 חודשים מיום מתן הצושתקופת תוקפו של הצו הזמני לא תעלה על שנה מיום שניתן; על אף האמור בסעיף קטן זה, שופט של בית המשפט העליון רשאי לצוות על הארכת תקופת תוקפו של צו זמני לפי סעיף קטן זה, מעת לעת, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים בכל פעם"; לענין סעיף זה, "קנסות" - לרבות עיצום כספי שהוטל לפי חוק זה.