חומר רקע
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא "אילת כמרכז לאומי למדעי הים". הדיון נערך כחלק מ"יום העיר אילת" המצוין בכנסת ב- 2 במרץ 2010. המסמך סוקר את מוסדות המחקר המדעי והיישומי בעיר אילת, תחומי עיסוקם והצעות לקידומם. בנוסף מוצג תיאור עדכני על מצבו של המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י) ושל העיכוב המתמשך בשיוכו הארגוני למשרד החקלאות.
1. פעילות המחקר בתחומי מדעי הים בעיר אילת
למרות שטחה המצומצם של מדינת ישראל מרוכזים בה מספר מאגרי מים: ימת הכנרת – ימה של מים מתוקים; ים המלח – הייחודי הן במיקומו הגיאוגרפי והן בריכוזי המינרלים המצויים בו; הים התיכון שחופיו מצויים לאורכה של ישראל וים-סוף שייחודו במגוון החי התת-ימי שבו ובעומקו. בשל מאפייניו הייחודיים של ים סוף הוא מהווה מוקד משיכה לא רק לתיירות ולצלילה אלא אף למחקר אקדמי, בסיסי ויישומי שמטרתו לעמוד על טיבו וסגולותיו הייחודיות של הים ובעלי החיים בו. להלן יוצגו מוסדות המחקר הפעילים בעיר אילת.
1.1. המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים
בשנת 1968 הקימה האוניברסיטה העברית את "המעבדה ע"ש ה. שטייניץ" שפעלה בסמוך לעיר אילת לחופו של ים סוף. הפעילויות כללו מחקר והוראה בכל הרמות, ובוצעו, עוד טרם הפיכת המעבדה למכון בינאוניברסיטאי, תוך שיתוף פעולה עם חוקרים מממוסדות אחרים.
בשל מגוון תחומי הדעת הקשורים והפרישה של מדעי הים על פני מספר רב של מוסדות אקדמיים, החליטה בשנת 1985 המועצה להשכלה גבוהה להפוך את המעבדה ע"ש ה. שטייניץ למכון כלל - אוניברסיטאי. המכון הבינאוניברסיטאי הינו המוסד האקדמי היחיד בישראל, בו שותפות כל האוניברסיטאות, שתקציבו ומערך ניהולו נקבעים ישירות על ידי ות"ת. האוניברסיטה העברית ממשיכה לשאת בבעלות ובפיתוח הפיזי של נכסי המכון. 1
פעילויות המחקר וההוראה של המכון הבינאוניברסיטאי מתפרשות על פני כלל הספקטרום של מדעי הים וכוללות אקולוגיה, אוקיאנוגרפיה כימית, פיזיקאלית וביולוגית, איכטיולוגיה (חקר דגים), ביולוגיה של בעלי וחסרי חוליות, נוירוביולוגיה, ביולוגיה מולקולארית וטוקסיקולוגיה. לדברי המנהל המדעי של המכון, הפרופ' אהרון קפלן, לאור מגוון תחומי הדעת הנחקרים והזיקה ביניהם המחקר במכון נושא אופי אינטרדיסיפלינארי ייחודי ומהווה מוסד מחקר מתקדם.2
במכון הבינאוניברסיטאי 5 מדענים תושבים (Resident Scientists) ועוד כ-30 מדענים חוקרים ממרכז הארץ המבצעים מחקרים במכון. מדענים אלה מנחים 107 תלמידים לתואר שני ותואר דוקטור. מקרב 107 התלמידים לתארים מתקדמים, 39 חיים באילת ומבצעים בה את עבודתם האקדמית והשאר חיים ועובדים במרכז הארץ ובאים לאילת רק לצרכי מחקר. הצוות המנהלי של המכון מונה 23 אנשים.
במכון מתקיימים מידי שנה כ-20 קורסי הוראה ומחקר. הקורסים מועברים במרוכז ובשנה לומדים בהם כ- 350 תלמידים. פרופ' קפלן מציין כי הגורם העיקרי המגביל את מס' הסטודנטים הוא התפוסה של מעונות הסטודנטים. לדבריו, על כל מקום בקורס מתחרים בממוצע ארבעה סטודנטים. במכון מבוצעות 3200 צלילות מדעיות בשנה. לאחרונה אף הושקה ספינת המחקר של המכון בתקצוב משותף של האוניברסיטה העברית, מכון וייצמן, כספי תרומות, ות"ת ומשרד המדע.3
תקציב המכון מכספי ות"ת הוא כ-9 מיליוני שקלים בשנה. המכון מתוקצב ב- 1.1 מיליון שקלים נוספים על ידי המשרד להגנת הסביבה, מתוקף תפקידו כאחראי על "תכנית הניטור הלאומית של מפרץ אילת". נוסף על תקציבים אלה, המכון פועל להשגת תקציבי מחקר, כמו כל גוף מדעי בישראל, באמצעות תקציבי קרנות המחקר השונות. היקף התקצוב מקרנות תחרותיות הוא יותר מ- 2 מיליון שקלים בשנה; משרד המדע באמצעות מרכז ידע מתקצב את המכון בהיקף של כ- 350 אלף שקלים. גם תרומות, מהוות מקור הכנסה חשוב בהיקף של מיליוני שקלים שיועדו בעיקר לספינת המחקר של המכון.4
1.1.1. ועדה לבדיקת המכון הבינאוניברסיטאי באילת5
בשנת 2005 הקימה ות"ת ועדה לבדיקת המכון הבין-אוניברסיטאי באילת בין השאר, על רקע מצוקה תקציבית שנבעה מקיצוצי רוחב בתקציב ההשכלה הגבוהה. הוועדה בראשות פרופ' ציפורה שקד הגישה את מסקנותיה בינואר 2009 והן הובאו לדיון במליאת ות"ת ב-27 במאי 2009 ואושרו בה.6
על פי הסיכום והמסקנות של הדוח, מחד התרשמה הוועדה מהרמה האקדמית הגבוהה ומאידך, התרשמה כי היקף הפעילות של המכון מועט יחסית לפוטנציאל הקיים ובמתכונתו הנוכחית איננו מצדיק את קיומו של המכון כגוף בין אוניברסיטאי. העמדה הננקטת בדוח איננה שינוי מעמדו של המכון, אלא גידול וחיזוק שלו כך שיביא לידי ביטוי את מלוא הפוטנציאל שלו, בדגש על מצוינות במחקר והוראה. לשם מימוש יעדים אלה מופיעות בדוח שורה של המלצות שעיקריהן:
בהיבט המנהלי: מינוי ועד מנהל והגדרת האחריות והסמכויות שלו; הסדרת יחסי הגומלין בין האוניברסיטה העברית והמכון; הסדרת היחס למכון כאל מוסד עצמאי; הסדרת נושא הקצאת שטחי המחקר וההוראה במכון בין האוניברסיטאות השונות.
בהיבט התקציבי והאקדמי: הגדלת תקני המדענים התושבים עד ל -10 תקנים בסוף ההליך; הקמת בניין מעבדות חדש; שריון תקציב ייעודי לפעולות חד פעמיות; תקצוב המכון לא רק על בסיס תשומות אלא גם על בסיס תפוקות כדי לעודד פעילות שות"ת מעוניינת לפתח; קידום תכנית הוראה בין אוניברסיטאית בתחומי מדעי הים ברמת מוסמך ודוקטור.
1.2. אוניברסיטת בן גוריון באילת7
בין השנים 1975- 2002 פעלה באילת מכללת אילת ואולם בשל מספרם המצומצם של הלומדים בה, פנתה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לאוניברסיטת בן גוריון בבקשה להפוך את המכללה לשלוחה של אוניברסיטת בן גוריון. מאז שנת הלימודים תשס"ג (2002-2003) פועל באילת קמפוס של אוניברסיטת בן גוריון.
בקמפוס בן גוריון באילת 20 תוכניות לימודים אקדמיים לתואר ראשון ושני בהם לומדים כ- 800 סטודנטים שרובם (כ-75%) באים מרחבי הארץ והשאר (כ-25%) בני העיר אילת. בין השאר נלמדים בקמפוס מקצועות בתחומי מדעי החברה והרוח: פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה, ניהול, ניהול מלונאות, מזרח תיכון ועוד. לדברי הפרופ' שאול קרקובר, דיקן קמפוס אילת, גולת הכותרת של הלימודים בקמפוס הם לימודי ביולוגיה ימית וביוטכנולוגיה ימית אשר בהם פועלת האוניברסיטה כדי להכשיר את הלומדים החל מלימודי התואר הראשון וכלה בלימודי דוקטוראט, כחלק מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון. הלימודים מתבצעים בשיתוף ובסיוע המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים והמרכז לחקלאות ימית הן מבחינת סגל ההוראה והמחקר והן מבחינת שימוש במעבדות.
כיום תלמידי התואר הראשון בתחומי הביולוגיה והביוטכנולוגיה הימית לומדים בשנתיים הראשונות ללימודים בקמפוס באר שבע ורק בשנה ג' עוברים ללמוד בקמפוס אילת ואולם בעתיד התוכנית היא שכלל הלימודים ייעשו באילת. עם זאת, כבר כיום כל לימודי התואר השני והדוקטוראט (שהחלו רק בשנת תשס"ט) מתקיימים באילת. היקף הלומדים בתש"ע הוא: 20 תלמידי שנה ג' בתואר ראשון; 15 תלמידי תואר שני ו-3 דוקטוראנטים. בעתיד התוכנית היא להכשיר כ- 60- 90 תלמידי בוגר; כ- 30- 40 תלמידי מאסטר וכ- 10 דוקטורנטים. בנוסף, מתוכנן לקיים את לימודי התואר השני בביולוגיה בשפה האנגלית וכך למשוך גם תלמידים מרחבי העולם. כיום סגל ההוראה אינו חי באילת ומגיע ברובו ממרכז הארץ ולכך קיימות עלויות הסעות וטיסות בהיקף לא מבוטל. בנוסף, נמנע הערך המוסף בהפיכתם של אלה לחלק מהמרקם החברתי של העיר אילת.
תקציב קמפוס בן גוריון הוא כ- 28 מיליוני שקלים, 20 מיליון ללימודים אקדמיים ו -8 מיליון ללימודים חוץ אקדמיים: בגרות, פסיכומטרי, קורסים מקצועיים וכו'.
1.3. המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י)
המרכז הלאומי לחקלאות ימית (להלן מלח"י) הממוקם בחוף הצפוני של אילת, הוא מכון מחקר העוסק בפיתוח טכנולוגיות לגידול של דגי ים ויצורים ימיים אחרים שיש להם ערך כלכלי. מחקרי מלח"י יוצרים תשתית לפיתוחו של ענף חקלאי חדשני בחקלאות הימית בישראל, שמנוצלים בו מי ים ומים מליחים, להקמתן של תעשיות ביוטכנולוגיות נלוות. במלח"י תשע קבוצות מחקר, אשר עוסקות במשולב בתהליך המורכב של "ביות" יצורים ימיים לצורך גידולם כמוצרים חקלאיים. תחומי המחקר העיקריים הם בקרת הרבייה של דגים; גידול דגיגים; השבחה גנטית של דגים; פיתוח מזונות לדגים ולדגיגים; זיהוי, מניעה וריפוי של מחלות דגים; פיתוח מערכות לגידול אינטנסיבי של דגים; פיתוח מערכות לגידול משולב של דגים, רכיכות ואצות.8
בעוד קמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון מכשיר תלמידים בתחומי המדע הבסיסי בביולוגיה ימית החל בתואר הראשון, והמכון הבינאוניברסיטאי עוסק גם הוא במדע בסיסי במספר רב של תחומים של מדעי הים, הרי שמלח"י עוסקת במדע יישומי. כמובן, קיימת זיקה רבה, תיאורטית ומעשית, בין הדברים והיזון ביניהם. יצוין כי פעילותה של מלח"י נתונה לעיכוב ואי ודאות מתמשכים סוגיה זו עלתה בעבר מספר פעמים על סדר יומה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
מלח"י הוא חלק מהחברה הממשלתית "חקר ימים ואגמים לישראל" (חיא"ל), המצויה תחת אחריות משרד התשתיות הלאומיות.
הוועדה לבדיקה, מעקב וחיזוק של מכוני המחקר הממשלתיים בראשות הפרופ' מינה טייכר המליצה ביולי 2006 לאחד את מכוני המחקר שבאחריות משרד התשתיות הלאומיות לגוף חדש במתכונת של יחידת סמך ממשלתית, שתיקרא המינהל למדעי האדמה והים ותכלול בתוכה את פעילותה של חי"אל. עם זאת, ועדת הבדיקה המליצה כי עתידו של מלח"י, אשר עד כה השתייך לחיא"ל, ייבחן בנפרד על ידי ועדת משנה שתוקם לצורך העניין.
ועדת המשנה לבחינת שיוכו של מלח"י, בראשות פרופ' מינה טייכר, המליצה ביולי 2007 על שיוכו של מלח"י ליחידת הסמך של משרד החקלאות – מינהל המחקר החקלאי, תוך קליטתו כיחידה נפרדת במינהל והשארתו במיקומו הנוכחי באילת.9
לאחר דיונים ממושכים בין משרד התשתיות, משרד החקלאות ומשרד האוצר, ב- 5 לאוקטובר 2008 הושג הסכם בין סגן הממונה על התקציבים באוצר דאז, חיים פרננדס לבין מנכ"לית משרד החקלאות דאז, יעל שאלתיאלי שבמסגרתו אמורים עובדי החברה הממשלתית חיא"ל – להפוך לעובדי מדינה. בהסכם נקבע כי "משרד החקלאות יפעל לכך שבמהלך שנת 2009 יועבר מלח"י על עובדיו, נכסיו ומתקניו לרבות שטחו למינהל המחקר החקלאי שבמשרד החקלאות" וזאת בכפוף לתנאים מפורטים שעיקריהם: תיקנון כוח אדם עבור 41 משרות העסקה; תקצוב מלח"י ב- 9.3 מיליוני שקלים בבסיס התקציב; תשלום חובות עבר של מלח"י למשרד החקלאות בעלות של עד 2 מיליוני שקלים; השקעה משותפת בתשתיות ובהטמעת מלח"י בסך כולל של 5 מיליוני שקלים והתייחסות לסוגיית תנאי ההעסקה של עובדי מלח"י.10 יש לציין כי הסכם זה אף עוגן בהחלטת ממשלה מיום ה-19 בפברואר 2009, וכי בהחלטה מוצג גם המתווה של העברת שאר חיא"ל ליחידת הסמך החדשה של משרד התשתיות "המינהל למדעי האדמה והים".11
למרות כל האמור, עד לסוף פברואר 2010, טרם בוצע פירוקה של חיא"ל ליחידת הסמך "המינהל למדעי האדמה והים" וטרם הועבר מלח"י בפועל למשרד החקלאות. זאת, למרות שתקציב מלח"י מצוי זה מכבר באחריות משרד החקלאות ומכאן כי נדרשת היערכות להעברת התקציב למלח"י. סיטואציה זו יוצרת, ולא בפעם הראשונה אי ודאות סביב פעילות מלח"י. במאמר מוסגר יצוין, כי רק לאחרונה סיימה מלח"י את הקמתו המחודשת של חלק גדול מן המבנה המרכזי שלה שנשרף בנובמבר 2007.12
כפי שעולה משיחות עם גורמים שונים המצויים בנושא, הסיבה למורכבות הרבה של התהליך ולעיכוב בביצועו מצוי בקושי לפרק את חיא"ל עקב הגדרתה כ"חברה לתועלת הציבור". יצוין, כי חיא"ל לא הייתה מאז ומתמיד "חברה לתועלת הציבור" אלא הפכה כזו מתוקף תקנות החברות התשס"ח- 2008 שפורסמו במרץ 2008. פירוקה המתוכנן של חי"אל כבר נידון באותה עת והגדרתה כחברה לתועלת הציבור מקשה על הליך הפירוק.
לדברי עו"ד רחל שפיצר מרשות החברות הממשלתיות הגדרתה של חיא"ל כ"חברה לתועלת הציבור" הייתה בלתי נמנעת עקב התיקון לחוק החברות שהגדיר את הישות המשפטית של חברה לתועלת הציבור. לדבריה המאפיינים המוגדרים בחוק ביחס לחברה כזו תקפים ביחס לחיא"ל ולכן לא ניתן היה שלא להחיל עליה את החוק למרות שנעשה ניסיון לבחון כיצד שלא להחילו על חיא"ל.13
לדברי הד"ר יוסי ברטוב, לשעבר המדען הראשי של משרד התשתיות, הליכי התקינה של כוח האדם של חיא"ל הושלמו והמינהל למדעי האדמה והים הוקם באוקטובר 2009. בנוסף, כאמור הושגו הסכמות המעוגנות בהחלטת ממשלה ביחס לסוגיות השונות הכרוכות בפירוק חיא"ל בין אחריות משרד התשתיות ומשרד החקלאות באמצעות יחידות הסמך במשרדים. לדבריו העיכוב כרגע נובע מהבעיה המשפטית שנוצרה סביב פירוק חיא"ל.14
לדברי מר יוסי דישון, מנהל הכספים של חיא"ל, עקב העיכוב בפירוק חיא"ל התקצוב של חיא"ל בחצי השנה הקרובה יתבסס על הליך של קניית שירותים של המדינה מחיא"ל.15
2. תוכניות עתידיות לפיתוח וחיזוק המחקר בתחום מדעי הים
עיריית אילת בשיתוף ראשי גופי המחקר שהוצגו לעיל במסמך, פרופ' קפלן, פרופ' דיאמנט ופרופ' קרקובר, הגישה לועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת מסמך לקראת הדיון בוועדה. להלן יוצגו נקודות עיקריות:
• נשיא המדינה, מר שמעון פרס הכריז בעת ביקורו באילת בדצמבר 2009 כי "אילת צריכה ויכולה להיות המרכז של המחקר הימי הבינלאומי ויש לעשות כל מאמץ על מנת לסייע ולהוציא את החזון אל הפועל."
• החזון של מחברי המסמך הוא "הצבת אילת כמרכז לאומי ובינלאומי לחקר מדעי הים וביוטכנולוגיה ימית, תוך הגברת היכולות ושיתוף הפעולה בין המוסדות, כולל בתשתיות המחקריות והאנושיות לחיזוק העוצמה הכלכלית, האקדמית והחינוכית של הקהילה בעיר אילת ובדרום הערבה".
• לשם הגשמתו של החזון קובעים מנסחיו כי נדרשת הוספת תקנים ותקציבים לחוקרי המוסדות הרלבנטיים, לשם חיזוק המחקר, התשתיות הפיזיות – מעבדות וכו' והתשתית האנושית – צוותי מחקר וסטודנטים. בנוסף, הם גורסים כי נדרש חיזוק ההקשר היישומי של המחקר: באמצעות הקצאות קרקע והטבות מס לחברות הזנק התחום הביו-טק והביולוגיה הימית. בהקשר החינוכי, מוצע בדוח ליצור התמחות ומוקד ידע בקרב תושבי אילת שיבוא לידי ביטוי הן במוסדות החינוך באילת, הן באמצעות קורסים למבוגרים והן באמצעות הקמת מוזיאון ומרכז מבקרים בתחום מדעי הים.
בתגובה ליוזמה זו ובפרט בשל הדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה הפנתה נשיאת המרכז האקדמי רופין, הפרופ' שוש ארד, מכתב ליו"ר ות"ת, פרופ' טרכטנברג, במכתבה מציינת פרופ' ארד כי "הלימוד והמחקר של הים התיכון הוזנחו על ידי מדינת ישראל" וכי "בית הספר למדעי הים במכמורת של המרכז האקדמי רופין הוא היחידי בישראל המעניק תואר ראשון במדעי הים והסביבה הימית ובביוטכנולוגיה ימית." עוד מציינת ארד במכתבה כי "בקשת המרכז האקדמי רופין לתכנית לתואר שני נמצאת בבחינה מתקדמת של מל"ג וכי הות"ת מינתה ועדה לבחינת נושא הים- ימים בישראל, שהגישה המלצותיה לראש ות"ת". בנסיבות אלה גורסת פרופ' ארד כי "אין זה נכון בשלב זה להכריז על מרכז לאומי למדעי הים באילת בעוד הנושא נידון בות"ת".16
משיחה עם הד"ר ורדה בן-שאול מות"ת עולה כי הוועדה אליה מתייחסת פרופ' ארד במכתבה נקראה "הוועדה לבדיקת בקשת המרכז האקדמי רופין להקים מרכז בין אקדמי ללימודי הים התיכון" והיא פעלה בראשותו של הפרופ' משה מני ולאחרונה הגישה את המלצותיה הראשוניות, עליהם הוסכם בין חברי הוועדה, ליו"ר ות"ת. טרם התקיים דיון במליאת ות"ת בנושא. לדברי דובר ות"ת, יובל לידור, לדעת ות"ת הייתה חולשה בנושא המחקר בים התיכון בייחוד בתחומי הביולוגיה. עוד ציין כי התפתחות המחקר במדעי הים באילת נבחנת על ידי ות"ת כל העת.