חומר רקע
עונשין
חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, תשס"ו-2006
תוכן ענינים
3
Go
פרק א: כללי
3
Go
מטרת החוק
סעיף 1
3
Go
הגדרות
סעיף 2
5
Go
מסירת מידע
סעיף 3
8
Go
סודיות
סעיף 4
8
Go
פרק ב: הערכת מסוכנות
8
Go
מינוי מעריכי מסוכנות והכשרתם
סעיף 5
9
Go
הערכת מסוכנות
סעיף 6
10
Go
עדותו של מעריך מסוכנות
סעיף 7
10
Go
סודיות ידיעות
סעיף 8
11
Go
ניגוד ענינים
סעיף 9
11
Go
פרק ג: פיקוח ומעקב
11
Go
חובת פיקוח ומעקב
סעיף 10
11
Go
הקמת יחידות פיקוח
סעיף 11
11
Go
צו פיקוח
סעיף 12
12
Go
תנאי הפיקוח והמעקב
סעיף 13
13
Go
תקופת הפיקוח והמעקב
סעיף 14
14
Go
הפרת תנאי הפיקוח והמעקב
סעיף 15
14
Go
המידע שבפני בית המשפט
סעיף 16
14
Go
מינוי קציני פיקוח והכשרתם
סעיף 17
14
Go
סמכויות קציני פיקוח
סעיף 18
15
Go
מרשם
סעיף 19
17
Go
חובת מסירת פרטים
סעיף 20
38
Go
פרק ד: הוראות שונות
38
Go
הסמכות הענינית
סעיף 21
39
Go
עונשין
סעיף 22
40
Go
עיון חוזר וערר
סעיף 23
40
Go
מינוי סניגור
סעיף 24
40
Go
דיווח לכנסת הוראת שעה
סעיף 25
42
Go
ביצוע ותקנות
סעיף 26
43
Go
שמירת דינים
סעיף 27
43
Go
תיקון חוק השיפוט הצבאי מס 55
סעיף 28
44
Go
תיקון פקודת בתי הסוהר מס 33
סעיף 29
44
Go
תיקון חוק הסניגוריה הציבורית מס 11
סעיף 30
44
Go
תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה מס 3
סעיף 31
44
Go
תיקון חוק שחרור על תנאי ממאסר מס 6
סעיף 32
44
Go
תיקון חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים מס 4
סעיף 33
44
Go
תחילה, תחולה והחלה הדרגתית
סעיף 34
עונשין
חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין ביצוע עבירות מין, תשס"ו-2006*
פרק א': כללי
1. מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות על ידי עברייני מין, באמצעות הערכות מסוכנות בשלבים השונים של ההליך המשפטי ותכנית פיקוח ומעקב.
מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, בדרכים אלה:
1. ביצוע הערכות מסוכנות לגבי עברייני מין בשלבים השונים של ההליך המשפטי,וכן ביצוע פיקוח ומעקב ושיקום מונע לעבריינים כאמור, והכל לשם מניעת ביצוע עבירות מין חוזרות;
2. הסדרת התחום של טיפול ייעודי למניעת ביצוע עבירות מין במרכז לטיפול ייעודי.
2. בחוק זה –
"אשפוז" – אשפוז בבית חולים לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;
"בית משפט" – לרבות בית דין צבאי;
"בן משפחה", של אדם - בן זוגו, הורהו , בן זוג של הורהו, ילדו, אחיו או אחותו, לרבות ילד, אח או אחות חורגים, וכן בן משפחה אחר המתגורר עמו;
"גורם מקצועי מתאם"- אחד מאלה, לפי העניין:
(1) לגבי עבריין מין שלא נידון למאסר בפועל- קצין מבחן;
(2) לגבי עבריין מין שהשתחרר או שעומד להשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז - נציג הרשות לשיקום האסיר;
"גזר דין" – לרבות מתן צו מבחן בלא הרשעה, צו שירות לתועלת הציבור בלא הרשעה, או צו לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;
"הורשע" – לרבות נאשם שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה, או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;
"הליכים פליליים"- החל בחקירה על פי דין;
"הערכת מסוכנות" – הערכת הסיכון, לרבות רמת הסיכון, הנשקפים מאדם להישנות ביצוע עבירות מין על ידו, ולפי הענין, גם המלצות לענין פיקוח ומעקב ולעניין שיקום מונע;
"ועדה לעיון בעונש" – כמשמעותה בפרק השני בחלק ח' לחוק השיפוט הצבאי;
"ועדת שחרורים" – כהגדרתה בחוק שחרור על-תנאי ממאסר;
"חוק המרשם הפלילי" – חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;
"חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;
"חוק טיפול בחולי נפש" – חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991;
"חוק שחרור על-תנאי ממאסר" – חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001;
"טיפול ייעודי" - טיפול פרטני או קבוצתי, שמטרתו להביא למניעת ביצועם של מעשים בעלי אופי מיני המהווים עבירה לפי כל דין או להפסקתם, ושהוא מסוג הטיפולים המנויים בתוספת;
"יחידה לשיקום מונע" – גוף המבצע תוכניות לשיקום מונע בקהילה בהתאם להוראות סימן א' בפרק ג'2, או המבצע תוכניות לשיקום מונע בבית סוהר בהתאם להוראות סימן ג' בפרק ג'2, שהוא אחד מאלה:
(1) מרכז לטיפול ייעודי שניתן לגביו רישיון הפעלה לפי סימן ב' בפרק ג'1;
(2) שירות המבחן למבוגרים כמשמעותו לפי פקודת המבחן;
(3) הרשות לשיקום האסיר;
(4) יחידה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או במשרד הבריאות שהוכרה לפי הוראות סעיף 20לד;";
"יחידת פיקוח" – יחידת פיקוח ומעקב שהוקמה לפי חוק זה;
"מאסר בפועל" – לרבות מאסר על-תנאי שהופעל ולמעט מאסר בפועל אשר בית המשפט החליט שעבריין המין יישא את כולו בעבודת שירות;
"מטפל ייעודי מורשה"- מי שקיבל היתר למתן טיפול ייעודי במרכז לטיפול ייעודי לפי הוראות סימן ג' בפרק ג'1;
"מעריך מסוכנות" – מי שמונה והוכשר לערוך הערכות מסוכנות לפי חוק זה;
"מרכז לטיפול ייעודי" - מקום המשמש או שנועד לשמש למתן טיפול ייעודי, לשלושה מטופלים לפחות בו זמנית;
"מרשם" – כמשמעותו בסעיף 19;
"עבודת שירות" – עבודת שירות לפי סימן ב'1 בפרק ו' לחוק העונשין, או עבודה צבאית לפי סעיף 541(3) לחוק השיפוט הצבאי;
"עבריין מין" – מי שהורשע בביצוע עבירת מין, ושביום הגשת כתב האישום נגדו בשל אותה עבירה, מלאו לו שמונה עשרה שנים; מי שהורשע בעבירת מין ומתקיים בו אחד מאלה:
(1) ביום ביצוע העבירה הוא היה בגיר;
(2) ביום ביצוע העבירה הוא היה קטין וביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 19 שנים;";
"עבירת מין" –
(1) עבירה המנויה בסימן ה', בפרק י' לחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיף 352 לחוק האמור; עבירה לפי חוק העונשין, כמפורט להלן:
(א) עבירה לפי סעיף 214(ב), (ב1) או (ב3) לחוק האמור;
(ב) עבירה המנויה בסימן ה' בפרק י' לחוק האמור, למעט עבירה לפי סעיף 352 שבו;
(ג) עבירה של התעללות מינית בקטין או בחסר ישע לפי סעיף 368ג לחוק האמור;
(2) עבירה לפי סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי;
"פקודת המבחן" - פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-19691;";
"צו אשפוז" – כמשמעותו בסעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;
"קצין פיקוח" – מי שמונה והוכשר לבצע פיקוח ומעקב על עברייני מין לפי חוק זה;
"הרשות לשיקום האסיר" - כמשמעותה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-19832;
"שחרור" – לרבות שחרור על-תנאי.
"שיקום מונע"– טיפול ייעודי לעבריין מין, הניתן לבד או יחד עם טיפולים אחרים, שמטרתו להפחית את רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת.
3. (א) על אף האמור בכל דין, מוסמכים הגורמים המנויים בפסקאות שלהלן, לקבל את המידע האמור באותן פסקאות, ככל שהמידע הוא בקשר לעבריין מין ונדרש לצורך עבודתם עמו, ומי שברשותו מידע כאמור חייב למסרו על פי דרישתם:
(1) מעריך מסוכנות, וכן קצין מבחן במסגרת תפקידו לפי פקודת המבחן -
(א) מידע כאמור בסעיפים 2, 11 ו-11א לחוק המרשם הפלילי;
(ב) כתבי אישום, הכרעות דין, גזרי דין ופרוטוקולים מהליכים לגבי עבירות מין המיוחסות לעבריין המין, לרבות פרוטוקולים לפני ועדת שחרורים או ועדה לעיון בעונש, וכן בקשות, פרוטוקולים והחלטות לפי חוק זה;
(ג) הערכות מסוכנות;
(ד) מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות, יחידה לשיקום מונע או יחידת
הפיקוח;
(ה) תסקירים מקצין מבחן, למעט תסקירים לגבי מצבו של נפגע
העבירה כאמור בסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],
התשמ"ב- 1982 3;
(ו) דוחות סוציאליים שנערכו לפי כל דין, לרבות תסקירים מפקידי
סעד וכל מידע בעניינים סוציאליים אחרים;
(ז) מידע רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-19964
(להלן – מידע רפואי);
(2) גורם מקצועי מתאם שהוא קצין מבחן, במסגרת תפקידו לפי חוק זה, וכן מטפל יעודי מורשה המבצע תוכניות לשיקום מונע בבית סוהר בהתאם להוראות סימנים א' או ג' בפרק ג'2:
(א) מידע כמפורט בפסקה (1)(א) עד (ג) ו-(ה);
(ב)(1) מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות, יחידה לשיקום מונע, גורם מקצועי מתאם או יחידת הפיקוח, ואם הוא מסוג המידע האמור בפסקה (1)(ו) או (ז) - תמצית מן המידע בלבד;
(2) על אף האמור בפסקת משנה (1), מוסמכים גורם מקצועי מתאם ומטפל ייעודי מורשה כאמור בפסקה זו לקבל מידע רפואי פסיכיאטרי מלא, אם סברו לאחר שעיינו בתמצית מן המידע כאמור, כי המידע המלא דרוש להם לצורך ביצוע תפקידם לפי חוק זה;
(3) גורם מקצועי מתאם שהוא נציג הרשות לשיקום האסיר, במסגרת תפקידו לפי חוק זה -
(א) מידע כמפורט בפסקה (1)(א) עד (ג);
(ב)(1) מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות, יחידה לשיקום מונע, גורם מקצועי מתאם או יחידת הפיקוח, ואם הוא מסוג המידע האמור בפסקה (1)(ה) עד (ז) - תמצית מן המידע בלבד;
(2) על אף האמור בפסקת משנה (1), מוסמך גורם מקצועי מתאם כאמור בפסקה זו לקבל מידע רפואי פסיכיאטרי מלא, אם סבר לאחר שעיין בתמצית מן מידע כאמור, כי המידע המלא דרוש לו לצורך ביצוע תפקידו לפי חוק זה;
(4) קצין פיקוח ובעלי תפקידים נוספים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים, בצו -
(א) מידע כמפורט בפסקה (1)(א) עד (ג);
(ב) מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות, יחידה לשיקום מונע, גורם מקצועי מתאם או יחידת הפיקוח, ואם הוא מסוג המידע האמור בפסקה (1)(ה) עד (ז) - תמצית מן המידע בלבד;
(5) מטפל ייעודי מורשה, המבצע תוכנית לשיקום מונע בקהילה בהתאם להוראות סימן א' בפרק ג'2 –
(א) מידע כמפורט בפסקה (1)(ב) ו- (ג);
(ב) מידע כמפורט בפסקה (3)(ב).
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאית יחידת הפיקוח למסור לגורמים
המפורטים בפסקאות שלהלן, מידע כמפורט באותן פסקאות, מיוזמתה או לפי
דרישתם:
(1) למנהל הלשכה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או למנהל המוסד הטיפולי, שבהם מטופל עבריין המין, וכן לעובד הסוציאלי המטפל בו - מידע לגבי תנאי הפיקוח והמעקב ותכנית השיקום המונע שפורטו בצו פיקוח שהוטל על עבריין המין לפי פרק ג', וכן מידע בדבר חשש לעלייה ברמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת;
(2) לעובד הסוציאלי ולפקיד הסעד המטפלים בנפגע העבירה, ואם נפגע העבירה הוא קטין - גם לעובד הסוציאלי ולפקיד הסעד המטפלים בבני משפחתו - מידע לגבי תנאי הפיקוח והמעקב ותכנית השיקום המונע כאמור בפסקה (1), ככל שהם מגבילים את מקום הימצאו של עבריין המין או שמטרתם להגן על נפגע העבירה, וכן מידע בדבר חשש לעליה ברמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת כלפי נפגע העבירה."
(א) על אף האמור בכל דין, מוסמך מעריך מסוכנות לקבל את המידע האמור בפסקאות שלהלן, ככל שזה נדרש לצורך עבודתו עם עבריין מין ובקשר אליו:
(1) מידע כאמור בסעיפים 2, 11 ו-11א לחוק המרשם הפלילי;
(2) כתבי אישום, הכרעות דין, גזרי דין ופרוטוקולים מהליכים לגבי עבירות מין המיוחסות לעבריין המין; בפסקה זו, "פרוטוקולים" – לרבות פרוטוקולים מהליכים המתנהלים כאמור לפני ועדת שחרורים או ועדה לעיון בעונש;
(3) כל הערכות המסוכנות שנערכו לגבי עבריין המין;
(4) מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות או קצין פיקוח לענין עבריין המין;
(5) תסקירים בכתב מקצין מבחן לגבי עבריין המין;
(6) דוחות סוציאליים שנערכו לפי כל דין, לרבות תסקירים בכתב מפקידי סעד וכל מידע בענינים סוציאליים אחרים לגבי עבריין המין, המצוי בידי רשויות המדינה;
(7) מידע רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.
(ב) על אף האמור בכל דין, מוסמך קצין פיקוח לקבל את המידע כמפורט בסעיף קטן
(א)(1) עד (3) ומידע המצוי בידי מעריך מסוכנות לענין עבריין המין, ככל שזה נדרש לצורך עבודתו עם עבריין המין ובקשר אליו; ואולם לא יקבל קצין פיקוח מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות כמפורט בסעיף קטן (א)(4) עד (7).
4. מי שהגיע אליו מידע לפי חוק זה ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט."
(א) מי שקיבל מידע לפי חוק זה, ישמרו בסוד.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שקיבל מידע לפי חוק זה רשאי לגלותו אם קיימת חובה או רשות בחוק לגלות מידע כאמור.
פרק ב': הערכת מסוכנות
5. (א) שר הבריאות ושר הרווחה (בסעיף זה – השרים) ימנו מעריכי מסוכנות שתפקידם לערוך הערכות מסוכנות, ויפקחו עליהם הכל כפי שיקבעו השרים.
(ב) לא ימונה אדם כמעריך מסוכנות אלא לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, כפי שיקבעו השרים.
(ב1) לא ימונה אדם כמעריך מסוכנות אם התקיים לגביו אחד מאלה:
(1) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי
להיות מעריך מסוכנות או שתלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בשל חשד
לביצוע עבירה כאמור;
(2) קיימות נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות.
(ג) מעריך מסוכנות יהיה אחד מאלה:
(1) רופא מומחה בפסיכיאטריה רופא פסיכיאטר;
(2) פסיכולוג;
(3) עובד סוציאלי;
(4) בעל תואר מוסמך בקרימינולוגיה קלינית, מאת מוסד להשכלה גבוהה, או בעל תואר כאמור מאת מוסד מחוץ לישראל ובלבד שהמוסד והתואר הוכרו בידי שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לענין זה כשווי ערך למוסד להשכלה גבוהה ולתואר מוסמך מאת מוסד כאמור. קרימינולוג קליני.
6. (א) הגופים המנויים בסעיף קטן זה, לא יחליטו בנוגע לעברייני מין בענינים המפורטים להלן אלא לאחר קבלת הערכת מסוכנות עדכנית:
(1) בית משפט, לגבי מתן בעת מתן אחד מאלה:
(א) גזר דין;
(ב) צו פיקוח ומעקב לפי פרק ג';
(ג) צו מבחן לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;
(ד) צו לטיפול מרפאתי לפי סעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש צו אשפוז;
(ה) החלטה בערעור על החלטות לפי פסקאות משנה (ב) ו- (ד) (א) עד (ד);
(1א) בית דין צבאי, בנוסף לאמור בפסקה (1)- גם לגבי מתן גזר דין
(2) נשיא המדינה – לגבי מתן חנינה או הקלה בעונש כאמור בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה;
(3) ועדת שחרורים – לגבי שחרור על-תנאי; ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיפים 11 ו-12 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר;
(4) ועדה לעיון בעונש – לגבי המתקת עונש או החלפתו לפי סעיף 510 לחוק השיפוט הצבאי של מי שנידון למאסר בפועל בבית דין צבאי; ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות הפרק השני בחלק ח' לחוק השיפוט הצבאי;
(5) השר לביטחון הפנים או מי שהוא אצל לו את סמכותו – לגבי חופשה מיוחדת לפי סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971;
(6) מפקד בית סוהר צבאי – לגבי חופשה מיוחדת לפי תקנה 84 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז-1987;
(7) ועדה פסיכיאטרית שמונתה לפי חוק טיפול בחולי נפש – לגבי מתן חופשה או שחרור מאשפוז;
(8) ועדת מומחים שמונתה לפי סעיף 4 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001 – לגבי מתן פטור מאיסור עיסוק כאמור באותו חוק;
(9) יחידת פיקוח – בעת מתן המלצה על-תנאי הפיקוח והמעקב לפי סעיף 13.
(ב) בית משפט, המקבל החלטה בהתחשב בהערכת מסוכנות לפי סעיף קטן (א)(1) או (1א), ימסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין ויאפשר לו לטעון לגביה; בית המשפט רשאי לבקש השלמות והבהרות ממי שערך את הערכת המסוכנות.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות, או חלק ממנה, לעבריין המין, אם סבר שיש בכך כדי לגרום לפגיעה של ממש בשלומו של אדם או בביטחונו.
(ד) החליט בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין כאמור בסעיף קטן (ג), יעביר לו תמצית מן המידע העובדתי האמור בה, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בענין מהענינים המפורטים בסעיף קטן (ג), והוראות פסקאות משנה (1) ו-(2) יחולו:
(1) בית המשפט ימנה לעבריין מין שאינו מיוצג סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי סעיף קטן זה;
(2) בית המשפט ימסור העתק מהערכת המסוכנות לסניגורו של עבריין המין, ובלבד שזה לא יעבירנו לנאשם או לכל אדם אחר.
7. קיבל בית משפט הערכת מסוכנות כאמור בסעיף 6(א)(1) או (1א), יחולו הוראות סעיף 26(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
8. על אף האמור בסעיף 4(ב), ובכפוף להוראות סעיף 368ד לחוק העונשין, מידע על עבירה נוספת שביצע עבריין המין, העולה מתוך הערכת מסוכנות, לא יתקבל כראיה, לא ייעשה שימוש בתוכנו, ולא ייקרא מעריך מסוכנות להשלימו או להבהירו במסגרת כל הליך פלילי, לרבות במסגרת חקירה; אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 3.
9. (א) לא ייתן מעריך מסוכנות הערכת מסוכנות לגבי עבריין מין, בהתקיים אחד מאלה:
(1) חשש שמעריך המסוכנות לא יוכל למלא את חובתו כמעריך מסוכנות בשל ניגוד ענינים בין חובתו כאמור לבין עניין אישי שלו או עיסוקיו האחרים;
(2) קשר טיפולי בעבר או בהווה, בין מעריך המסוכנות לבין עבריין המין בעת ביצוע הערכת המסוכנות או במהלך שלוש השנים שקדמו לכך.
(ב) (1) לא ייתן מעריך מסוכנות, לעבריין מין שהוא העריך את מסוכנותו, טיפול ייעודי כמפורט להלן:
(א) טיפול ייעודי במסגרת פרטית, במשך תקופה של שנה לאחר מתן הערכת המסוכנות;
(ב) טיפול ייעודי ביחידה לשיקום מונע כאמור בפסקה (1) להגדרה "יחידה לשיקום מונע", במסגרת תוכנית לשיקום מונע שניתנה על סמך הערכת המסוכנות שהוא נתן;
(2) הוראות פסקה (1) יחולו גם לעניין מתן טיפול ייעודי בידי מי שאינו מעריך המסוכנות, אם מעריך המסוכנות או בן משפחתו הוא בעליה או מנהלה של המסגרת הפרטית או היחידה לשיקום מונע, לפי העניין.
(ג) שר הבריאות, בהסכמת שר הרווחה, רשאי לקבוע מגבלות נוספות שיחולו על מעריכי מסוכנות בשל חשש לניגוד עניינים."
פרק ג': פיקוח ומעקב
10. עבריין מין יהיה מצוי בפיקוח ובמעקב בהתאם להוראות פרק זה, במטרה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירת מין נוספת על ידי עבריין המין ובמידה הנדרשת כדי למלא אחר מטרה זו.
11. השר לביטחון הפנים יקים יחידת פיקוח, ואלה תפקידיה יחידות פיקוח, ואלה תפקידיהן:
(1) לבצע פיקוח ומעקב על עברייני מין, בהתאם להוראות פרק זה;
(2) להמליץ לפני בית המשפט, על פי הערכת מסוכנות, על-תנאי פיקוח ומעקב לעבריין מין;
(3) להתעדכן בדבר פרטיהם של עברייני מין שיש עליהם חובת התייצבות לפי חוק זה ולשמש מקום להתייצבותם;
(4) לקיים קשר שוטף ותדיר עם עברייני מין המצויים בפיקוח ובמעקב;
(5) לנהל מרשם.
12. (א) בית המשפט, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, רשאי להוציא לגבי עבריין מין צו פיקוח ומעקב לתקופה שיקבע, אם סבר, לאחר שקיים דיון בענין, שרמת הסיכון כי עבריין המין יבצע עבירת מין נוספת אינה נמוכה (בחוק זה – צו פיקוח).
(ב) בית המשפט יקיים דיון לפי סעיף זה בכל אחד מאלה:
(1) מיזמתו או לבקשת נציג היועץ המשפטי לממשלה או נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין;
(2) אם הורשע עבריין המין בעבירת מין שנפגע העבירה בה היה קטין.
(ג) נציג היועץ המשפטי לממשלה יוזמן לכל דיון לפי סעיף זה, ולגבי דיון המתקיים לפי סעיף זה בבית דין צבאי – יוזמן נציג הפרקליט הצבאי הראשי.
(ד) דיון לפי סעיף זה יתקיים סמוך לאחר מתן גזר הדין ואם עבריין המין נידון למאסר בפועל, או שבית משפט ציווה על אשפוזו – לפני שחרורו מן המאסר או מן האשפוז, או סמוך לאחר השחרור מן האשפוז, לפי הענין; ואולם רשאי בית המשפט לדון לפי סעיף זה גם לאחר המועדים האמורים, אם מצא שיש צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ה) הוציא בית המשפט צו פיקוח, יודיע לעבריין המין כי הוא מצוי בפיקוח ובמעקב, ויסביר לעבריין המין את משמעות הצו ואת תנאיו, לרבות את חובתו לשתף פעולה עם קצין פיקוח.
(ו) זיכה בית המשפט אדם מעבירת מין שבקשר אליה ניתן לגביו צו פיקוח כאמור, בטל הצו ובית המשפט יורה על ביטולו.
13. (א) החליט בית המשפט להוציא צו פיקוח לגבי עבריין מין, יקבע בצו את התנאים האלה:
(1) חובת התייצבות והודעה לפי סעיף 20(א) ו-(ב);
(2) חובת קיום מפגשים עם קצין פיקוח, במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת;
(3) חובת שיתוף פעולה עם קצין פיקוח ובכלל זה חובת התייצבות לביצוע הערכת מסוכנות על פי דרישתו;
(4) חובת קיום תנאים הקבועים בצו הפיקוח.
(ב) בית המשפט, לאחר שקיבל את המלצות יחידת הפיקוח בדבר תנאי הפיקוח והמעקב המומלצים בעבור עבריין המין, רשאי לכלול בצו הפיקוח את התנאים הבאים, אם סבר שקיים קשר בין המגבלה הקבועה בתנאים לבין הסיכון הנשקף מעבריין המין לבצע עבירת מין נוספת; בסעיף קטן זה, "מגבלה" – לרבות איסור:
(1) מגבלה על צריכת משקאות משכרים, או שימוש בסמים מסוכנים כהגדרתם בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (בחוק זה – סמים מסוכנים);
(2) מגבלה על החזקת חומר או כל דבר שנועד לעורר מינית;
(3) מגבלה על נהיגה בכלי רכב או על נהיגה בכלי רכב בלא נוכחות אחר;
(4) מגבלה על הימצאות מחוץ למקום המגורים בשעות מסוימות;
(5) מגבלה על הימצאות בסביבת מקומות מסוימים;
(6) מגבלה על קיום קשר עם עברייני מין;
(7) מגבלה על התחברות עם קטינים;
(8) מגבלה על רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים, בין במישרין ובין בעקיפין;
(9) מגבלה על פגישה עם נפגע העבירה או הימצאות בקרבת מקום מגוריו;
(10) מגבלה על עבודה במקומות מסוימים, בין בתמורה ובין בהתנדבות;
(11) מגבלה לענין מקום מגורים או עבודה;
(12) מגבלה לענין שימוש בשירותי אינטרנט.
(ג) בית המשפט יקבע את תנאי הפיקוח והמעקב כאמור בסעיף קטן (ב), בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת ואם הובאה בפני בית המשפט המלצה להחיל על עבריין המין תוכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח בהתאם להוראות סעיף 20לב(א) – גם בהתחשב בתוכנית השיקום המונע כאמור ואולם לא יורה בית המשפט על הכללתו של תנאי מסוים בצו הפיקוח אם ניתן להשיג את מטרת הפיקוח והמעקב באמצעות תנאי אחר שפגיעתו בעבריין המין פחותה.
14. (א) תוקפו של צו פיקוח לפי פרק זה לא יעלה על חמש שנים (בסעיף זה – התקופה המרבית).
(ב) הוציא בית המשפט צו פיקוח לתקופה קצרה מהתקופה המרבית, רשאי הוא, בתוך התקופה המרבית, להאריך את הצו מעת לעת, לתקופות נוספות שאינן עולות, במצטבר, על התקופה המרבית, אם סבר, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, שרמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת, אינה נמוכה.
(ג) בתום התקופה המרבית, רשאי בית המשפט להוציא צו פיקוח חדש לגבי עבריין מין, אם סבר, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, שרמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת היא גבוהה; הוראות פרק זה יחולו על דיון כאמור בשינוים המחויבים.
(ד) לא יוציא בית המשפט צו פיקוח ולא יימצא עבריין מין בפיקוח ובמעקב, לאחר שחלפה התקופה הבאה, לפי המוקדם:
(1) תקופת המחיקה, כהגדרתה בסעיף 16 לחוק המרשם הפלילי, לגבי עבירת המין שבה הורשע;
(2) עשרים שנים מיום שחרורו ממאסר בפועל או מאשפוז, או מיום מתן גזר דינו, לפי הענין.
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), הורשע עבריין המין בעבירת מין נוספת או בהפרת צו הפיקוח כאמור בסעיף 22(א), בטרם חלפה התקופה כאמור באותו סעיף קטן, יחל מנין התקופה כאמור במועד שחרורו של עבריין המין ממאסר בפועל או מאשפוז בשל עבירת המין הנוספת או הפרת צו הפיקוח, או ביום מתן גזר דינו בקשר לעבירה כאמור.
15. קצין פיקוח ידווח לנציג היועץ המשפטי לממשלה על הפרת צו פיקוח, לרבות תנאי מתנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בו, אלא אם כן מצא כי ההפרה קלת ערך; לגבי עבריין מין בשירות צבאי שבתקופת השירות האמור עבר את עבירת המין ושצו הפיקוח בענינו ניתן על ידי בית דין צבאי – ידווח קצין פיקוח לנציג הפרקליט הצבאי הראשי.
16. בהחלטה לפי סעיף 12, 13, 14 או 23 יהיה בפני בית המשפט המידע המפורט בסעיף 3(א), ככל שהוא דרוש לצורך קבלת החלטה כאמור; ואולם רשאי בית המשפט לתת החלטה לפי סעיף מהסעיפים האמורים גם בלא מידע כאמור, אם נחה דעתו שיש ברשותו המידע הנדרש למתן ההחלטה האמורה, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
17. יחידת פיקוח תמנה קציני פיקוח מקרב עובדי המדינה, שהתקיימו בהם כל אלה:
(1) משטרת ישראל הודיעה כי אין מניעה למנותם מטעמים של ביטחון הציבור;
(2) הם קיבלו הכשרה מתאימה כפי שקבע השר לביטחון הפנים.
18. (א) לקצין פיקוח יהיו הסמכויות המפורטות להלן לצורך מילוי תפקידיו לפי חוק זה, ככל שקבע אותן בית המשפט בצו פיקוח, כדי למנוע ביצוע עבירת מין נוספת:
(1) לדרוש מעבריין המין להתייצב לפניו;
(2) לדרוש מעבריין המין ומבני משפחתו הבגירים למסור לו מידע; בפסקה זו, "בני משפחתו" – בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות, לרבות בן, בת, אח או אחות חורגים, או בני משפחה אחרים המתגוררים עם עבריין המין;
(3) לדרוש מכל אדם, שאינו אדם כאמור בפסקת משנה (2), למסור לו מידע, ובלבד שאין באופן דרישת המידע כדי לגלות את זהותו של עבריין המין כמי שמצוי בפיקוח ובמעקב לפי חוק זה;
(4) להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין בנוכחותו;
(5) לחפש על גופו של עבריין המין אם היה לו יסוד סביר להניח כי על גופו מצויים חפצים או ראיות, המצביעים על הפרת תנאי הפיקוח והמעקב; בפסקה זו, "חיפוש על גופו" – חיפוש על פני גופו של עבריין המין, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996;
(6) לחפש במקום מגוריו של עבריין המין וברכבו; על חיפוש כאמור יחולו הוראות סעיפים 27 עד 29 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בסעיף זה – הפקודה); היה החיפוש חדירה לחומר מחשב על פי צו מכוח סעיף 23 לפקודה, תפורש תקופת תוקפו של היתר כאמור בסעיף 23א לפקודה, לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט, מפעם לפעם במהלך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים מיום נתינת הצו;
(6א) לחדור לחומר מחשב ולהפיק פלט תוך חדירה כאמור, ובלבד שפעולות אלה יבוצעו בידי אדם המיומן לכך; בצו הפיקוח ייקבעו המטרות לביצוע הפעולות כאמור והתנאים לביצוען, באופן שלא תיפגע פרטיותו של אדם מעבר לנדרש; לעניין זה, "חדירה לחומר מחשב", חומר מחשב" "מחשב" ו- "פלט" – כהגדרתם בסעיפים 1 ו-4 לחוק המחשבים, התשנ"ה-19955;
(7) לתפוס חפץ אם היה לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ מתבצעת הפרה של תנאי הפיקוח והמעקב; על תפיסת חפץ כאמור יחולו הוראות סעיפים 32 עד 42 לפקודה, בשינויים המחויבים;
(8) לתת אישור לעבריין המין בענין העסקתו, בין בתמורה ובין בהתנדבות;
(9) לדרוש מעבריין המין לתת דגימת נשיפה כהגדרתה בסעיף 61ב(א)(1) לפקודת התעבורה6, או דגימת שתן את הסכמתו של עבריין המין לבדיקת הימצאותם של משקאות משכרים או סמים מסוכנים בגופו לאחר שמסר לו את מטרת נטילת הדגימה כאמור וביקש את הסכמתו לכך ולאחר שהסביר לו כי סירוב למתן דגימה כאמור ייחשב כהפרה של צו הפיקוח לפי סעיף 22(א)(1).
(א1) קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חדירה למחשב והפקת פלט לפי סעיף קטן (א)(6), לא תיחשב כהאזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט- 19797
(ב) קצין פיקוח יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה במידה הדרושה כדי למלא אחרי תנאי הפיקוח והמעקב, ותוך הגנה מרבית על פרטיותו של עבריין המין.
(ג) קצין פיקוח יתעד בכתב ביצוע כל פעולה המנויה בסעיף קטן (א).
19. (א) יחידת הפיקוח תנהל מרשם ארצי שיכלול מידע כמפורט להלן:
(1) פרטים לגבי עבריין המין, כאמור בסעיף 20;
(2) מידע כאמור בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי, לגבי עבריין המין בקשר לעבירות מין;
(3) העתק מגזר הדין שבשלו הוצא צו פיקוח לגבי עבריין המין והעתקים מגזרי דין מאוחרים יותר שניתנו לגביו בעבירות מין;
(4) התנאים שנקבעו בצווי פיקוח שהוצאו לגבי עבריין המין, לרבות תנאי תכנית שיקום מונע שפורטו בצווים כאמור.
(א) יחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים לענין זה (בסעיף זה – יחידת הפיקוח המרכזית), תנהל מרשם ארצי שיכלול את הפרטים המפורטים בסעיף 20 וכן הרשעות וגזרי דין של עבריין המין בעבירות מין; המרשם ינוהל בידי מי שהשר לביטחון הפנים הסמיכו לכך; הסמכה כאמור תפורסם ברשומות.
(א1) המרשם ינוהל בידי עובד יחידת הפיקוח שהשר לביטחון הפנים הסמיכו לכך; הסמכה כאמור תפורסם ברשומות.
(ב) המרשם יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה; אדם שהגיע לידיו, במהלך מילוי תפקידיו, מידע מן המרשם, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי חוק זה ולצורך מילוי תפקידיו.
(ג) המרשם יהיה פתוח לפני הגורמים המנויים בפסקאות שלהלן, והם יהיו רשאים לקבל ממנו מידע בכפוף לאמור באותן פסקאות:
(1) קצין פיקוח ובעל תפקיד אחר ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים, בצו, וכן מעריך מסוכנות וקצין מבחן במסגרת תפקידו לפי פקודת המבחן – אם המידע דרוש למילוי תפקידיהם לפי חוק זה;
(2) המשטרה והמשטרה הצבאית, באמצעות מורשי גישה שייקבעו בפקודות משטרת ישראל ובהוראות קצין משטרה צבאית ראשי – אם המידע דרוש לצורך גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן, או לצורך גילוי עבריינים והעמדתם לדין; לעניין זה -
"הוראות קצין משטרה צבאית ראשי" - פקודות כלליות אחרות, כמשמעותן בסעיף 2א(ג) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, שהוציא קצין משטרה צבאית ראשי;
"פקודות משטרת ישראל" – כהגדרתן בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-19718.
(ג) המרשם יהיה פתוח לפני המשטרה, המשטרה הצבאית, קצין פיקוח ומעריך מסוכנות, והם יהיו רשאים לקבל מידע מן המרשם, הכל אם הדבר דרוש למילוי תפקידיהם לפי חוק זה.
(ג1) קבלת מידע מן המרשם לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) תהיה על פי בקשה מפורטת מאת מבקש המידע, שתכלול את פרטי זהותו של המבקש והמטרה שלשמה נדרש המידע; עובד יחידת הפיקוח שמסר את המידע כאמור יתעד בכתב את פרטי הבקשה ואת מועד מסירת המידע.
(ד) (1) יחידת הפיקוח המרכזית תמחק את פרטיו של עבריין המין מהמרשם בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם, ובהתאם לתקנות שיקבע השר לביטחון הפנים –
(א) לגבי אדם שזוכה מביצוע עבירת המין שבקשר אליה מסר פרטים למרשם – בלא דיחוי לאחר המצאת פסק הדין המזכה כאמור בסעיף 20(ג);
(ב) בתום עשר שנים מסיום תקופת הפיקוח שהוטלה על עבריין המין כאמור בפרק זה.
(2) קמה, בקשר לעבריין המין, עילה חדשה למסירת פרטים כאמור בסעיף 20 בטרם חלפו התקופות האמורות בסעיף קטן זה, לפי הענין, לא יימחקו פרטי עבריין המין מן המרשם, ויחל מנין התקופה כאמור בסעיף קטן זה במועד שבו קמה העילה החדשה.
20. (א) עבריין מין שהוצא לגביו צו פיקוח כאמור בפרק זה, חייב להתייצב ביחידת הפיקוח הקרובה למקום מגוריו בתוך שבעה ימים מיום הוצאת צו הפיקוח, ואם צו הפיקוח הוצא לפני שחרורו ממאסר או מאשפוז - בתוך שבעה ימים מיום שחרורו כאמור מיום שחרורו ממאסר או מאשפוז, או מיום מתן גזר דינו, לפי הענין, ולמסור פרטים אלה:
(1) שמו;
(2) מספר תעודת הזהות שלו;
(3) תצלומו;
(4) מקום מגוריו;
(5) מקום עבודתו.
(ב) חל שינוי בפרטים שבסעיף קטן (א), יודיע עבריין המין ליחידת הפיקוח על השינוי בתוך שבעה ימים מיום השינוי לענין זה יראו שהייה של עבריין המין במקום שאינו מקום מגוריו כפי שנמסר לפי סעיף קטן (א)(4), לתקופה העולה על שבעה ימים, כשינוי במקום מגוריו.
(ג) זיכה בית המשפט אדם מביצוע עבירת המין שבשלה היה חייב במסירת פרטים כאמור בסעיף זה, ימציא ליחידת הפיקוח, בלא דיחוי, העתק מפסק הדין שבו מזוכה האדם כאמור, באופן ובדרך שיקבע שר המשפטים.
(ד) הפרת חובותיו של עבריין המין המפורטות בסעיף זה, כמוה כהפרת צו הפיקוח.
פרק ג'1: טיפול ייעודי למניעת ביצוע עבירות מין במרכז לטיפול ייעודי- חובות רישוי וסמכויות אכיפה ופיקוח
סימן א': הגדרות
20א. בפרק זה-
"בעלים", של מרכז לטיפול ייעודי- מי שמפעיל מרכז לטיפול ייעודי או מי שמבקש להפעיל מרכז כאמור, לפי העניין;
"היתר למתן טיפול ייעודי", "היתר"- היתר למתן טיפול ייעודי במרכז לטיפול ייעודי שניתן לפי הוראות סימן ג';
" מנהל", של מרכז לטיפול ייעודי- מי שבידיו הסמכויות והאחריות לניהול המרכז;
"המנהל הכללי" – המנהל הכללי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, או מי שהמנהל הכללי הסמיכו לעניין פרק זה, כולו או חלקו;
" העסקה"- בתמורה או שלא בתמורה, לרבות התקשרות לשם מתן שירותים;
"רישיון הפעלה", "רישיון"- רישיון להפעלת מרכז לטיפול ייעודי שניתן לפי הוראות סימן גב';
"שליטה"- כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח- 19689;
"השר"- שר הרווחה והשירותים החברתיים.
סימן ב': רישיון להפעלת מרכז לטיפול ייעודי
חובת רישוי
20ב.
(א) לא יפעיל אדם ולא ינהל, בעצמו או באמצעות אחר, מרכז לטיפול ייעודי, אלא אם כן ניתן לבעלים של המרכז רישיון הפעלה לפי סימן זה, ובכפוף לתנאי הרישיון ולהוראות לפי סימן זה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), חובת הרישוי האמורה באותו סעיף קטן לא תחול לעניין כל אלה:
(1) שירות המבחן למבוגרים ושירות המבחן לנוער כמשמעותם לפי פקודת המבחן;
(2) הרשות לשיקום האסיר;
(3) יחידה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או במשרד הבריאות, שהוכרה כיחידה לשיקום מונע לפי הוראות סעיף 20לד.
בקשה לרישיון או לחידושו
20ג.
(א) בעלים של מרכז לטיפול ייעודי המבקש לקבל רישיון הפעלה לגבי אותו מרכז, לפי סימן זה, או המבקש לחדש רישיון כאמור (בסימן זה - מבקש הרישיון), יגיש למנהל הכללי בקשה לכך; בקשה כאמור תכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים, הכל כפי שיקבע השר.
(ב) בקשה לחידוש רישיון הפעלה תוגש לפי הוראות סעיף קטן (א), 45 ימים לפחות לפני מועד פקיעת תוקפו של הרישיון.
הודעה על שינוי פרטים
20ד.
בעל רישיון הפעלה יודיע למנהל הכללי, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר לפי סעיף 20ג, בתוך 30 ימים מיום השינוי.
תנאים למתן רישיון או לחידושו
20ה.
(א) המנהל הכללי לא ייתן רישיון הפעלה לגבי מרכז לטיפול ייעודי, ולא יחדשו, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
(1) מבקש הרישיון והמנהל של המרכז שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, ואם המבקש כאמור הוא תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד ומנהלו, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי כי יהיו בעלים או מנהל, לפי העניין, של מרכז לטיפול ייעודי, ולא תלויים ועומדים נגדם הליכים פליליים בשל חשד לביצוע עבירה כאמור;
(2) מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל הכללי, כי הוא ערוך לעמוד בתנאים הנדרשים לפעילותו של מרכז לטיפול ייעודי לפי סעיף 20ז.
(ב) המנהל הכללי רשאי להתנות מתן רישיון הפעלה או חידושו, בקיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), אם מצא שתנאים אלה נדרשים להפעלתו התקינה של המרכז לטיפול ייעודי שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, מנימוקים שימסור למבקש הרישיון.
סירוב לתת רישיון
20ו.
המנהל הכללי רשאי לסרב לתת למבקש רישיון הפעלה או לחדשו, מנימוקים שימסור למבקש הרישיון ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם מתקיימים התנאים המפורטים בסעיף 20ה, אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לקבל רישיון כאמור או שבשלהן מי שהוא מבקש להעסיק כמנהל המרכז שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו אינו ראוי להיות מועסק כאמור.
תנאים לפעילותו של מרכז לטיפול ייעודי
20ז.
(א) במרכז לטיפול ייעודי שניתן לגביו רישיון הפעלה-
(1) לא יועסק אלא מי שהציג אישור מאת מי שהשר הסמיך לעניין זה, כי לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה לא ראוי שיועסק במרכז, כי לא תלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בשל חשד לביצוע עבירה כאמור, וכי לא קיימות נסיבות אחרות שבשלהן הוא אינו ראוי להיות מועסק במרכז;
(2) לא יועסק במתן טיפול ייעודי אלא מי שהוא בעל היתר לכך לפי סימן ג' ;
(3) לא ישהו ולא יטופלו, באותה עת, קטינים ובגירים יחד; לעניין זה, "בגיר" – למעט מי שטרם מלאו לו 20 שנים והוא שוהה או מטופל במרכז מאז היותו קטין.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), רשאי השר לקבוע כי בתפקידים מסוימים או בנסיבות מיוחדות העסקה במרכז לטיפול ייעודי לא תהיה טעונה אישור כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהמועסק אינו בא במגע ישיר עם עברייני המין השוהים או המטופלים באותו מרכז.
(ג) השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע תנאים נוספים לפעילותו של מרכז לטיפול ייעודי שניתן לגביו רישיון הפעלה, ובין השאר בעניינים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לפי סוגים של מטופלים במרכז כאמור:
(1) תנאים ואמצעים הדרושים להפעלתו התקינה של המרכז, לרבות תנאים פיזיים, סביבתיים, בטיחותיים ותברואתיים;
(2) תנאים לעניין סדר היום במרכז, לרבות חלוקת הזמן בין סוגי הפעילויות הניתנות בו וכן תנאים לעניין תכנית הטיפול הניתנת למטופלים במרכז;
(3) תקן המועסקים במרכז, לרבות היחס בין מספרם לבין מספר המטופלים במרכז;
(4) ניסיון והכשרה מקצועית, לרבות השתלמויות והדרכות, הנדרשים מהצוות הטיפולי - מקצועי המועסק במרכז וממנהל המרכז;
(5) תנאי כשירות של מנהל המרכז;
(6) הסתייעות במומחים בנוגע לסוגים מסוימים של טיפולים הניתנים במרכז;
(7) תיעוד ואיסוף של מידע לגבי המטופלים במרכז, אבטחת המידע, ואופן הדיווח עליו למפקח שמונה לפי סעיף 20כ.
(ד) תקנות לעניין פסקה (6) של סעיף קטן (ג) יותקנו גם בהתייעצות עם שר המשפטים.
תנאים ברישיון
20ח.
המנהל הכללי רשאי לקבוע ברישיון הפעלה תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לרבות בעניינים המפורטים בסעיף 20ז (א) ו- (ג), וכן רשאי הוא, בכל עת, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי הנסיבות לאחר מתן הרישיון, לגרוע מהתנאים הרישיון או לשנותם.
תקופת תוקפו של רישיון
20ט.
(א) תוקפו של רישיון הפעלה ראשון שניתן למבקש רישיון יהיה לשנה, ורשאי המנהל הכללי לחדש את תוקפו לתקופות נוספות של שנתיים כל אחת.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי המנהל הכללי לתת רישיון הפעלה או לחדשו, לפי העניין, לתקופות קצרות מהתקופות האמורות באותו סעיף קטן, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר שהודיע למבקש הרישיון בכתב את נימוקיו לכך ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
ביטול או התלייה של רישיון
20י.
(א) המנהל הכללי רשאי, לאחר שנתן לבעל רישיון הפעלה הזדמנות לטעון את טענותיו ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), לבטל את הרישיון או להתלותו לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
(2) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון לפי סעיף 20ה;
(3) הופר תנאי מתנאי הרישיון או הופרה הוראה מההוראות לפי סימן זה לרבות תנאי מהתנאים לפעילותו של מרכז לטיפול ייעודי לפי סעיף 20ז;
(4) אם מצא כי קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן בעל הרישיון לא היה ראוי לקבל רישיון, אף שהתקיימו לגביו התנאים למתן הרישיון לפי סעיף 20ה.
(ב) המנהל הכללי לא יבטל רישיון הפעלה ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו, כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך המועד שהורה, ובעל הרישיון לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף 20כא או צו הגבלה שיפוטי לפי סעיף 20כג.
הגבלה על העברת רישיון
20יא.
רישיון הפעלה, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת המנהל הכללי ובתנאים שקבע; אישור כאמור יינתן אם שוכנע המנהל הכללי שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן רישיון הפעלה.
אגרה בעד רישיון או חידושו
20יב.
השר רשאי לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת רישיון הפעלה או חידושו.
סימן ג': היתר למתן טיפול ייעודי במרכז לטיפול ייעודי
חובת היתר
20יג.
לא ייתן אדם טיפול ייעודי במרכז לטיפול ייעודי, אלא אם כן ניתן לו היתר לכך לפי סימן זה, ובכפוף לתנאי ההיתר ולהוראות לפי סימן זה.
בקשה להיתר
20יד.
המבקש לקבל היתר למתן טיפול ייעודי במרכז לטיפול ייעודי יגיש למנהל הכללי בקשה לכך; בקשה כאמור תכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים, הכל כפי שיקבע השר.
תנאים למתן היתר
20טו.
(א) המנהל הכללי ייתן היתר למתן טיפול ייעודי במרכז לטיפול ייעודי, למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1) הוא אחד מאלה:
(א) רופא מומחה בפסיכיאטריה;
(ב) פסיכולוג;
(ג) עובד סוציאלי;
(ד) בעל תואר מוסמך בקרימינולוגיה קלינית מאת מוסד להשכלה גבוהה, או בעל תואר כאמור מאת מוסד מחוץ לישראל ובלבד שהמוסד והתואר הוכרו בידי שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה כשווי ערך למוסד להשכלה גבוהה ולתואר מוסמך מאת מוסד כאמור;
(2) הוא בעל ניסיון והכשרה מקצועית כפי שקבע השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, ובכלל זה עבר השתלמויות והדרכות שנקבעו כאמור;
(3) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל היתר למתן טיפול ייעודי, ולא תלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בשל חשד לביצוע עבירה כאמור.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל הכללי לסרב לתת למבקש היתר, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם מתקיימים לגביו התנאים המפורטים באותו סעיף קטן, אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לקבל היתר.
ביטול או התלייה של היתר
20טז.
(א) המנהל הכללי רשאי, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), לבטל היתר או להתלותו לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
(1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
(2) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן ההיתר לפי סעיף 20טו(א);
(3) הופר תנאי מתנאי ההיתר או הופרה הוראה מההוראות לפי סימן זה;
(4) אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לקבל היתר.
(ב) המנהל הכללי לא יבטל היתר ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שדרש מבעל ההיתר לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו, כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך המועד שהורה, ובעל ההיתר לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.
אגרה בעד היתר
20יז.
השר רשאי לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת היתר למתן טיפול ייעודי במרכז לטיפול ייעודי.
איסור מתן טיפול ייעודי לקטין ולבגיר יחד
20יח.
מטפל ייעודי מורשה לא ייתן טיפול ייעודי במרכז לטיפול ייעודי, לקטין ולבגיר יחד; לעניין זה, "בגיר" - למעט מי שטרם מלאו לו 20 שנים והוא שוהה או מטופל במרכז מאז היותו קטין.
סימן ד': איסור התחזות
איסור התחזות
20יט.
(א) מי שאינו מטפל ייעודי מורשה לא יתחזה למטפל ייעודי מורשה ולא ישתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם כי הוא מטפל ייעודי מורשה.
(ב) לא יציג אדם טיפול שהוא נותן כטיפול שיש בו כדי להביא למניעת ביצועם של מעשים בעלי אופי מיני המהווים עבירה לפי כל דין או להפסקתם, אלא אם כן הטיפול הוא טיפול ייעודי.
סימן ה': סמכויות אכיפה ופיקוח
מינוי מפקחים וסמכויותיהם
20כ.
(א) השר ימנה מפקחים מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי פרק זה.
(ב) לא יתמנה למפקח לפי סעיף זה, אלא מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך 90 ימים ממועד פניית השר אליה, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3) הוא קיבל הכשרה מתאימה, לרבות בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים.
(ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
(ד) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי פרק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף קטן (ה):
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו כל ידיעה או מסמך; לעניין זה, "מסמך" - לרבות תיקי מטופלים, דינים וחשבונות, תעודות, חומר מחשב ופלט; לענין זה, "חומר מחשב" ו- "פלט"- כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה- 199510;
(3) להיכנס למקום שיש לו יסוד להניח שניתן בו טיפול ייעודי, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו של בית משפט;
(4) לדרוש ממי שיש לו יסוד להניח כי מפר הוראה מההוראות לפי פרק זה או תנאי מתנאי רישיון מרכז לטיפול ייעודי, כי יפסיק את ההפרה כאמור.
(ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2) יש בידו תעודת מפקח המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה.
צו הגבלה מינהלי
20כא.
(א) היה למנהל הכללי יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון הפעלה לפי סעיף 20ה או הופר תנאי מתנאי הרישיון או מההוראות לפי סימן ב', וכי נגרמת בשל כך פגיעה בשלום הציבור או בשלומם של מטופלים במרכז לטיפול ייעודי, או שישנו יסוד סביר לחשש שתיגרם בשל כך פגיעה כאמור, רשאי הוא לדרוש מהבעלים של המרכז או ממי שמנהל את המרכז לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו (בסימן זה – התראה מנהלית), באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה.
(ב) ניתנה התראה מנהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, רשאי המנהל הכללי להורות, בצו, כי לא ייעשה כל שימוש במקום שבו מופעל המרכז או כי ייעשה בו שימוש במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכול במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין (בסימן זה – צו הגבלה מינהלי); המנהל הכללי רשאי לקבוע בצו ההגבלה מינהלי הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא המנהל הכללי כי התקיים אחד מאלה, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי כאמור בסעיף קטן (ב), בלי שנתן קודם לכן התראה מנהלית:
(1) המרכז לטיפול ייעודי פועל בלא רישיון הפעלה;
(2) כתוצאה מפעילותו של המרכז לטיפול ייעודי ישנה אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלום הציבור או בשלומם של המטופלים בו.
(ד)
(1) לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה לבעלים של המרכז לטיפול ייעודי שלגביו ניתן הצו, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו; לא ניתן לאתר את הבעלים בשקידה סבירה, תינתן ההזדמנות כאמור למנהל המרכז, ככל שניתן לאתרו בשקידה סבירה.
(2) על אף הוראות פסקה (1), רשאי המנהל הכללי להוציא צו מינהלי לפי סעיף קטן (ג)(2) גם בלא שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור באותה פסקה, אם סבר שיהיה במתן הזדמנות לטעון טענות כאמור כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
(ה) עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג במרכז לטיפול ייעודי שלגביו ניתן, ויומצא לבעלים של המרכז וכן למנהל המרכז, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה.
(ו) לא קוימו הוראותיו של צו הגבלה מינהלי, רשאי שוטר להיכנס למרכז לטיפול ייעודי שלגביו ניתן הצו, ולנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש במנעולים או באמצעי סגירה אחרים כפי שייקבע בפקודות משטרת ישראל ושימוש בכוח, הדרושים לצורך ביצועו.
(ז) צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי המנהל הכללי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 60 ימים מיום שניתן; בית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי סעיף 22(א)(2) רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים, כל אחת; ואולם אם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא צו ההגבלה המנהלי לא יאריך בית המשפט את תוקפו של הצו לפי סעיף זה מעבר ל- 30 ימים לאחר הגשת כתב האישום.
(ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה שיפוטי לפי סעיף 20כג.
בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי
20כב.
(א) הרואה עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי שניתן לפי הוראות סעיף 20כא רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי סעיף 22(א)(2) בקשה לביטולו.
(ב) הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
(ג) בית המשפט רשאי לבטל צו הגבלה מינהלי, לאשרו או לשנותו.
צו הגבלה שיפוטי
20כג.
(א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 22(א)(2) או בשל הפרת צו הגבלה מינהלי, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, אם שוכנע כי התקיימה עילה מהעילות האמורות בסעיף 20כא(א) או (ג), לצוות כי לא ייעשה כל שימוש במקום שבו מופעל המרכז לטיפול ייעודי שבקשר אליו הוגש כתב האישום או כי ייעשה בו שימוש במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, עד לסיום ההליכים המשפטיים (בסימן זה – צו הגבלה שיפוטי); בית המשפט רשאי לקבוע בצו שיפוטי הוראות לעניין האחראים לביצוע הוראות הצו ודרכי הבטחת מילויו.
(ב) הורשע אדם בעבירה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל עליו, לתת צו הגבלה שיפוטי לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
קבילות ראיות
במתן החלטה בעניין צו
20כד.
לצורך מתן החלטה למתן צו הגבלה שיפוטי לפי סעיף 20כג(א) ולצורך מתן החלטה להאריך את תוקפו של צו הגבלה מינהלי לפי סעיף 20כא(ז) או לבטלו לפי סעיף 20כב (בסימן זה- החלטה בעניין צו) רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט.
סדרי דין במתן החלטה בעניין צו באין הוראות
20כה.
בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה אחרת לפי חוק זה או בחיקוק אחר ינהג בית המשפט, בדונו במתן החלטה בעניין צו, בדרך הנראית לו הטובה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
עיון חוזר בהחלטה בעניין צו
20כו.
בית משפט שנתן החלטה בעניין צו רשאי לדון מחדש בהחלטתו, לבקשת מי שרואה עצמו נפגע מההחלטה אשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו או אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן ההחלטה
ערעור על החלטה בעניין צו ועל החלטה למתן צו הגבלה שיפוטי לפי סעיף 20כג(ב)
20כז.
(א) על החלטה בעניין צו ניתן לערער לבית משפט לענינים מינהליים או לבית המשפט העליון, לפי העניין; על ערעור כאמור יחולו ההוראות לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בשינויים המחוייבים.
(ב) הרואה עצמו נפגע מצו הגבלה שיפוטי שניתן לפי סעיף 20כג(ב) רשאי לערער עליו במסגרת הערעור על גזר הדין.
פרק ג'2: שיקום מונע
סימן א': שיקום מונע לעבריין מין שלא נידון למאסר בפועל או שהשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז
הדרכים למתן שיקום מונע בקהילה
20כח.
שיקום מונע לעבריין מין שלא נידון למאסר בפועל או שהשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז (בסימן זה- שיקום מונע בקהילה), יינתן באחת מהדרכים המפורטות להלן, על פי תוכנית לשיקום מונע בקהילה שגובשה בהתאם להוראות סעיף 20כט ובכפוף להוראות סעיף 20ל :
(1) כתנאי מתנאי צו מבחן לפי פקודת המבחן - בהתאם לסעיף 5(2) לפקודה האמורה;
(2) כתנאי מתנאי שחרור על תנאי ממאסר - בהתאם לסעיף 13(ג) לחוק שחרור על תנאי ממאסר;
(3) במסגרת צו פיקוח- בהתאם להוראות סעיף 20לא.
תוכנית לשיקום מונע בקהילה
20כט.
(א) גורם מקצועי מתאם יגבש לגבי עבריין מין תוכנית לשיקום מונע בקהילה, אם סבר בהתאם להערכת מסוכנות או לתסקיר קצין מבחן, לפי העניין, שניתנו לגבי עבריין המין, כי יש בשיקום מונע בקהילה כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת.
(ב) תוכנית לשיקום מונע בקהילה תבוצע ביחידה לשיקום מונע שאליה הופנה עבריין המין בידי הגורם המקצועי המתאם; כללה התוכנית גם טיפול שאינו טיפול ייעודי, ניתן לבצע טיפול זה שלא ביחידה לשיקום מונע.
טיפול תרופתי הורמונאלי להפחתת הדחף המיני במסגרת תוכנית לשיקום מונע בקהילה
20ל.
מתן טיפול תרופתי הורמונאלי לעבריין מין, לשם הפחתת הדחף המיני, כחלק מתוכנית לשיקום מונע בקהילה, ייעשה בכפוף לתנאים אלה:
(1) ההמלצה למתן הטיפול וכן הטיפול והמעקב אחריו נעשים בהתאם לאמות מידה מקצועיות שאישר המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
(2) הטיפול ניתן בשילוב עם טיפול אחר ביחידה לשיקום מונע.
תוכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח
20לא.
(א) המלצת גורם מקצועי מתאם להחיל על עבריין מין תוכנית לשיקום מונע בקהילה שגובשה בהתאם להוראות סעיף 20כט(א), במסגרת צו פיקוח (בסימן זה- תוכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח), תובא בפני בית המשפט הדן בבקשה להוצאת צו פיקוח לגבי עבריין המין לפי סעיף 12, אם התקיימו שניים אלה:
(1) הגורם המקצועי המתאם סבר שהתוכנית המוצעת ניתנת ליישום;
(2) עבריין המין הסכים להשתתף בתוכנית המוצעת.
(ב) המלצה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן לבקשת בית המשפט, מיוזמתו של הגורם המקצועי המתאם, או לבקשת עבריין המין.
(ג) בתוכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, יפורטו כל אלה:
(1) תקופת השיקום המונע;
(2) יחידת השיקום המונע האחראית לביצוע התוכנית בכל שלב משלביה, והאופן שבו היא תבוצע מבין האופנים הבאים:
(א) שהייה ביחידה לשיקום מונע בכל שעות היממה או בחלק מהן;
(ב) שהייה ביחידה לשיקום מונע לצורך קבלת טיפול ייעודי בלבד;
(3) סוגי הטיפולים שיינתנו במסגרת התוכנית לשיקום מונע מחוץ ליחידה לשיקום מונע, ככל שטיפולים כאמור נכללים בתוכנית;
(4) מתן טיפול תרופתי הורמונאלי להפחתת הדחף המיני, כחלק מהתוכנית לשיקום מונע, ככל שישנה המלצה לטיפול כאמור ובכפוף להוראות סעיף 20ל.
(ד) הובאה בפני בית המשפט המלצה להחיל על עבריין מין תכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, וסבר בית המשפט כי יש בתכנית כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, יקבע את תנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בצו הפיקוח כאמור בסעיף 13(ב), בהתחשב בתכנית האמורה.
(ה) בית המשפט יפרט בצו הפיקוח את פרטי התכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, כאמור בסעיף קטן (ג), לאחר שהסביר לעבריין המין את משמעות התוכנית ואת תנאיה ווידא את נכונותו לעמוד בתנאים אלה.
(ו) הובאה בפני בית המשפט המלצה להחיל על עבריין מין תכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, וסבר בית המשפט שאין בתוכנית כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, רשאי הוא להחזיר את התוכנית לגורם המקצועי המתאם כדי שיציע שינויים בפרטי התוכנית.
חזרת עבריין מין מהסכמתו לתוכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח
20לב.
(א) עבריין מין שנתן הסכמתו להשתתף בתכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, רשאי לחזור בו, בכל עת, מהסכמתו לתוכנית כולה או לתנאי מתנאיה; חזרה מהסכמה לפי סעיף קטן זה לא יראו בה הפרה של צו הפיקוח שבו פורטו פרטי התוכנית, ובלבד שעבריין המין הודיע על חזרתו מההסכמה כאמור לבית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (ב), ואם לא הודיע- נתן הסבר סביר לאי מתן ההודעה כאמור.
(ב) חזר בו עבריין מין מהסכמתו להשתתף בתוכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, או לתנאי מתנאיה, יודיע על כך לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח שבו פורטו פרטי התוכנית, לא יאוחר מ- 48 שעות לאחר שלא מילא אחר תנאי מתנאי התוכנית.
(ג) קיבל בית המשפט הודעה לפי סעיף קטן (ב), יקיים דיון בעניין מוקדם ככל האפשר; ואולם אם הודיע נציג היועץ המשפטי לממשלה, או נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין, שאין בהודעת עבריין המין כאמור כדי להשפיע על תנאי מתנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בצו הפיקוח כאמור בסעיף 13, רשאי בית המשפט שלא לקיים דיון כאמור.
ד) הסכימו עבריין מין, ונציג היועץ המשפטי לממשלה או נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין, על שינוי של תנאי מתנאי תוכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח שפורטו בצו הפיקוח, ואין בשינוי כאמור משום החמרה בתנאי השיקום המונע וכן אין בו כדי להשפיע על תנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בצו הפיקוח כאמור בסעיף 13, יודיעו על כך לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח, ובית המשפט שנמסרה לו הודעה כאמור רשאי לאשר את השינוי בלי לקיים דיון בבקשה.
סימן ב': הכרה ביחידות לשיקום מונע והקמת יחידות נוספות לשיקום מונע
הכרה ביחידות לשיקום מונע
20לג.
שר הרווחה והשירותים החברתיים רשאי להכיר ביחידה במשרדו או ביחידה במשרד הבריאות, כיחידה לשיקום מונע.
הקמת יחידות נוספות לשיקום מונע
20לד.
מצא שר הרווחה והשירותים החברתיים, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, כי אין די ביחידות לשיקום מונע הקיימות כדי לקיים את ההוראות לפי פרק זה, יפעל להקמת יחידות לשיקום מונע נוספות.
סימן ג': שיקום מונע לעבריין מין שהוא אסיר
שיקום מונע בבית סוהר
20לה.
(א) בסעיף זה, "אסיר" - כהגדרת אסיר שפוט בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב- 197111.
(ב) שיקום מונע בבית סוהר יינתן לעבריין מין שהוא אסיר, בהתאם לתוכנית שיגבש המערך שהוקם לפי סעיף קטן (ג) על בסיס הערכת מסוכנות שנערכה לגבי האסיר, אם נמצא כי יש בשיקום מונע כדי להפחית את רמת המסוכנות הנשקפת מהאסיר לביצוע עבירת מין נוספת, ועבריין המין הסכים להשתתף בתוכנית כאמור.
(ג) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקים מערך בשירות בתי הסוהר שתפקידו לגבש תוכניות לשיקום מונע בבתי סוהר לעברייני מין שהם אסירים, ולבצען.
(ד) הוראות סעיף 20ל יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי הכללת טיפול תרופתי הורמונאלי כחלק מתוכנית לשיקום מונע בבית סוהר.
(ה) על אף הוראות סעיף קטן (ב), סבר ראש ענף טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר, כי יש בתוכנית לשיקום מונע שגובשה לגבי עבריין מין שהוא אסיר בהתאם להוראות אותו סעיף קטן, כדי לפגוע בהסדרים בבית הסוהר הנוגעים לביטחון ולמשמעת של אסירים, וכי אין אפשרות לשנות את תנאי התוכנית כך שלא תפגע בהסדרים כאמור, רשאי הוא שלא לאפשר לאסיר להשתתף בתוכנית לשיקום מונע, ובלבד שהחלטתו כאמור תיבחן מחדש אחת לששה חודשים."
פרק ד': הוראות שונות
21. (א) הסמכות הענינית לדון לפי פרק ג' תהא לבית המשפט שדן בעבירת המין; ואולם אם בית המשפט שדן בעבירת המין היה בית דין צבאי, והמועד לקיום דיון לפי פרק ג' הוא ערב שחרור עבריין המין ממאסר או מאשפוז או לאחר שחרור כאמור, או שמתקיים דיון לפי סעיף 14(ב) או (ג), לפי הענין, ומועד זה חל לאחר גמר השירות הצבאי שבתקופתו עבר את עבירת המין, תהיה הסמכות הענינית לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בעבירת המין אם לא היה דן בה בית דין צבאי.
(ב) על אף הוראות סעיפים 201 ו-202 לחוק השיפוט הצבאי, היה בית המשפט המוסמך לפי סעיף קטן (א) בית דין צבאי, יתקיים הדיון בבקשה לפי הוראות פרק ג' לפני שופט צבאי-משפטאי אחד, אלא אם כן המועד שבו מתקיים הדיון הוא מיד לאחר מתן גזר הדין.
22. (א) העושה אחת מאלה, דינו- מאסר שנתיים:
(1) מפר את צו הפיקוח, לרבות תנאי מתנאי הפיקוח הכלולים בו; לעניין זה יראו סירוב לדרישת קצין פיקוח לתת דגימת נשיפה או דגימת שתן לפי סעיף 18(א)(9), כהפרה של צו הפיקוח;
(2) מפעיל או מנהל מרכז לטיפול ייעודי שלא ניתן לגביו רישיון הפעלה לפי הוראות סימן ג' בפרק ג'1 או שלא בהתאם לתנאי הרישיון או להוראות לפי הסימן האמור, בניגוד לסעיף 20ב;
(3) נותן טיפול ייעודי במרכז לטיפול ייעודי מבלי שיש בידו היתר לכך או שלא בהתאם לתנאי ההיתר או להוראות לפי סימן ג' בפרק ג'1, בניגוד לסעיף 20יג;
המפר את צו הפיקוח, לרבות תנאי מתנאי הפיקוח הכלולים בו, דינו – מאסר שנתיים.
(ב) המוסר או מגלה מידע שקיבל לפי חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 4, 6(ד)(2) או 19(ב)
דינו – מאסר שלוש שנים מאסר שנה.
(ג) המתחזה למטפל ייעודי מורשה או המשתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם כי הוא מטפל ייעודי מורשה, אף שאינו מטפל ייעודי מורשה, או המציג טיפול שהוא נותן אשר אינו טיפול ייעודי כטיפול שיש בו כדי להביא למניעת ביצועם של מעשים בעלי אופי מיני המהווים עבירה לפי כל דין או להפסקתם, בניגוד לסעיף 20כ, דינו- מאסר ששה חודשים וקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ד) נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (א)(2) עד (ג) בידי תאגיד, דינו- כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
22א. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות לפי סעיף 22 (א)(2) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 22 (א)(2) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.
(ג) בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
23. עבריין מין שהוצא לגביו צו פיקוח לפי פרק ג', נציג היועץ המשפטי לממשלה או נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי הענין, רשאי –
(1) לפנות לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח בבקשה לעיון חוזר בצו ובכלל זה בתנאי מתנאי תוכנית לשיקום מונע בקהילה שפורטו בצו אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות; ואולם רשאי בית המשפט לדחות בקשה כאמור על הסף, אם שוכנע שעל פניה הבקשה אינה מגלה עילה, או שהיא טורדנית או קנטרנית;
(2) להגיש ערר לבית משפט שלערעור על כל אחת מהחלטות אלה:
(א) החלטה לפי סעיף 12, 13, 14 או 18;
(ב) החלטה בעיון חוזר.
23א. בית משפט הדן במתן צו פיקוח לפי פרק ג' או בבקשה לעיון חוזר בצו פיקוח או בערר, לפי סעיף 23, רשאי להוציא צו פיקוח זמני, ויחולו על צו זמני כאמור ההוראות החלות לפי חוק זה על צו פיקוח.
24. בית המשפט ימנה לעבריין המין סניגור, אם שוכנע כי אין לו אמצעים לשכור סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי פרק ג'.
24א. (א) יחידה לשיקום מונע, גורם מקצועי מתאם ויחידת הפיקוח, ישתפו פעולה ביניהם בכל הנוגע לביצוע תפקידם לפי חוק זה, ובכלל זה יעבירו ביניהם מידע בדבר הפרת צו פיקוח או שינוי של תנאי מתנאיו, אי קיום תנאי מתנאיה של תוכנית לשיקום מונע בקהילה שפורטו בצו פיקוח, וכל מידע אחר שיש בו כדי להשפיע על תהליך פיקוח ומעקב או שיקום מונע שמתבצעים לפי חוק זה.
(ב) העברת מידע כאמור בסעיף קטן (א) בדבר אי נטילת תרופות שיש בהן כדי להשפיע על מידת מסוכנותו של עבריין מין, תיעשה ללא דיחוי.
(ג) שר הרווחה והשירותים החברתיים והשר לביטחון הפנים יקבעו נהלים לעניין שיתוף הפעולה והעברת מידע לפי סעיף זה"
25. (א) השר לביטחון הפנים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (בחוק זה – ועדת החוקה), אחת בשנה, על כל אלה:
(1) מספר עברייני המין שהוצא לגביהם צו פיקוח כאמור בסעיף 12, ותקופת הפיקוח שנקבעה לגביהם;
(2) סוגי תנאי הפיקוח והמעקב שנקבעו בצווי הפיקוח כאמור בסעיף 13;
(3) מספר עברייני המין שהוצא לגביהם צו פיקוח והורשעו בביצוע עבירת מין נוספת, בין במהלך תקופת הפיקוח ובין לאחריה.
(4) מספר עברייני המין שהם אסירים, ומספר עברייני המין כאמור המשתתפים בתוכנית לשיקום מונע בבית סוהר לפי סימן ג' בפרק ג'2 , תקופת השיקום המונע שנקבעה לגביו והאופן שבו מבוצע השיקום המונע;
(5) מספר עברייני המין שהם אסירים, שראש ענף טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר החליט שלא לאפשר להם להשתתף בתוכנית לשיקום מונע בבית סוהר בהתאם להוראות סעיף 20לה(ה), הנימוקים למתן ההחלטה כאמור ומשך הזמן שבו לא ניתן שיקום מונע בשל אותה החלטה.
(ב) שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה, אחת בשנה, על כל אלה:
(1) מספר האנשים שהורשעו בביצוע עבירות מין;
(2) מספר עברייני המין שבית המשפט מינה להם סניגור לפי סעיף 6(ד)(1) או לפי סעיף 24.
(ג) דיווח ראשון כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי הענין, יימסר לוועדת החוקה בתום שנה מיום תחילתו של חוק זה.
(ג1) שר הרווחה והשירותים החברתיים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה: שר הרווחה והשירותים החברתיים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה על כל אלה:
(1) מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תוכנית לשיקום מונע בקהילה, וכן ידווח לגבי כל אחד מעברייני המין כאמור את הפרטים הבאים:
(א) באיזה דרך מהדרכים המפורטות בסעיף 20כט ניתן לו השיקום המונע;
(ב) תקופת השיקום המונע שנקבעה לגביו;
(ג) היחידה לשיקום מונע האחראית לביצוע התוכנית לשיקום מונע בקהילה החלה לגביו, ואופן ביצוע התוכנית;
(2) מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תוכנית לשיקום מונע בקהילה כתנאי מתנאי צו מבחן לפי סעיף 20כח(1) או במסגרת תנאי שחרור ממאסר לפי סעיף 20כח(2), ושהוטל עליהם, בנוסף לצו המבחן כאמור או לתנאי שחרור ממאסר, לפי העניין, גם צו פיקוח;
(3) מספר עברייני המין שנקבע לגביהם טיפול תרופתי הורמונאלי להפחתת הדחף המיני במסגרת תוכנית לשיקום מונע, משך הזמן שנקבע למתן הטיפול התרופתי כאמור וטיפול אחר שניתן לעבריין המין במהלך אותה תקופה;
(4) מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תוכנית לשיקום מונע בקהילה, אשר הורשעו בביצוע עבירת מין נוספת במהלך תקופת השיקום המונע כאמור.
(ד) סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה.
25א. שר הרווחה והשירותים החברתיים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת.
26. (א) השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע חוק זה, למעט פרק ב', והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר בענינים אלה:
(1) תנאי הכשרה לקציני פיקוח;
(2) ניהול המרשם – בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה.
(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בענינים אלה:
(1) סדרי דין לענין הגשת בקשה להוצאת צו פיקוח כאמור בסעיף 12, לרבות בקשות לפי סעיפים 14 ו-23 – לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים; ואולם סדרי דין כאמור בדיון לפני בית דין צבאי ייקבעו על ידי שר הביטחון בהסכמת שר המשפטים;
(2) אופן ודרך המצאת העתק מפסק דין המזכה אדם כאמור בסעיף 20(ג).
(ג) שר הבריאות ממונה על ביצוע פרק ב', והוא רשאי, בהסכמת שר הרווחה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר בענינים אלה:
(1) תנאי הכשרה למעריכי מסוכנות;
(2) פיקוח על מעריכי מסוכנות.
(ד) שר הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצוע פרקים ג'1 ו- ג'2, למעט סימן ג' בפרק ג'2, והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועם.
27. (א) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק המרשם הפלילי לענין מסירת מידע למי שזכאי לקבלו, ואולם אין בהוראות חוק המרשם הפלילי כדי לפגוע בהוראות סעיפים 3, 4, 6 ו-16.
(ב) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001, או מהוראות חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004.
(ג) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות קצין מבחן על פי דין.
28. בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 –
(1) בסעיף 510, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) (1) הוועדה תקבע תנאים לשחרורו של עבריין מין אשר הוטלו עליו מגבלות בצו לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, או בצו לפי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה; המגבלות כאמור יהיו תנאי השחרור.
(2) אסיר ששוחרר בתנאים כאמור בסעיף קטן זה, והפר תנאי מהתנאים האמורים, רשאית הוועדה לבטל את השחרור ולחייב את האסיר לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי או חלק ממנה.
(3) על ביטול שחרור כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות סעיפים 21 עד 24 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות לוועדת שחרורים כהגדרתה בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, לפי הוראות אותם סעיפים, יהיו נתונות לוועדה.
(4) בסעיף קטן זה –
"חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה" – חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004;
"חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין" – חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006;
"חוק שחרור על-תנאי ממאסר" – חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001;
"עבריין מין" – כהגדרתו בחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין או כהגדרתו בחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, לפי הענין;
"תקופת התנאי" – התקופה שמיום שחרורו של האסיר בעקבות המתקת עונשו על ידי הוועדה או החלפתו בעונש על-תנאי, עד לסיום תקופת המאסר שהיה נושא לפי גזר הדין אילולא שוחרר.";
(2) בסעיף 511, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) לא תחליט הוועדה על המתקת עונש של עבריין מין כהגדרתו בסעיף 510(ד)(4), או החלפתו, אלא לאחר קבלת הערכת מסוכנות עדכנית כאמור בחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006."
29. בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, בסעיף 76, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
"(ב) השירות יהיה רשאי לבצע פיקוח ומעקב על עברייני מין בהתאם להוראות חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006."
30. בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, בסעיף 18(א), אחרי פסקה (13) יבוא:
"(14) מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 6(ד)(1) או 24 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006."
31. בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, בתוספת השלישית, אחרי פרט 4 יבוא:
"5. מתן צו פיקוח לפי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006, לרבות תנאי הפיקוח והמעקב כאמור בסעיף 13(4), (5), (7) ו-(9) עד (11) לאותו חוק, וכן כל שינוי בתקופת תוקפו של הצו או בתנאי מתנאיו כאמור בסעיפים 14 ו-23 לאותו חוק.
היועץ המשפטי לממשלה או נציגו"
32. בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 –
(1) בסעיף 12(א), בסופו יבוא "בסעיף זה, "חוות דעת", לענין אסיר הנושא עונש מאסר בשל עבירת מין – הערכת מסוכנות כהגדרתה בחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006 (בחוק זה – חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין).";
(2) בסעיף 13(ה), אחרי "בחוק זה – חוק מגבלות על עבריין מין)," יבוא "או בצו לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין".
33. בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001, בסעיף 4(ג), אחרי "שוכנעה" יבוא "לאחר שקיבלה הערכת מסוכנות,", ובסופו יבוא "בסעיף זה, "הערכת מסוכנות" – כהגדרתה בחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006.".
34. (א) תחילתו של חוק זה ביום ט' בתשרי התשס"ז (1 באוקטובר 2006) (בחוק זה – יום התחילה).
(ב) הוראות חוק זה יוחלו בהדרגה, במועדים שייקבעו בצווים שיוציא השר לביטחון הפנים לאחר התייעצות עם שר הרווחה ועם שר המשפטים, ובלבד –
(1) שביום התחילה יחולו הוראות חוק זה על עבריין מין שנידון למאסר בפועל, ריצה את מלוא תקופת המאסר שהוטל עליו, ולא שוחרר על-תנאי;
(2) שעד יום י"ט בתשרי התשס"ח (1 באוקטובר 2007) יחולו הוראות חוק זה על עבריין מין שהורשע בביצוע עבירת מין שנפגע העבירה בה היה קטין;
(3) שעד יום ב' בתשרי התשס"ט (1 באוקטובר 2008) יחולו הוראות חוק זה על כל עבריין מין שנידון למאסר בפועל אף אם לא סיים לרצות את מלוא תקופת המאסר שהוטלה עליו;
(4) שעד יום ד' בתשרי התשע"ב (2 באוקטובר 2011) יחולו הוראות חוק זה על כלל עברייני המין.
(ג) חוק זה יחול, לפי הענין, על כל אחד מאלה:
(1) טרם ניתנה הכרעת דין בענינו;
(2) הורשע וטרם נגזר דינו;
(3) נידון לעונש מאסר בפועל ובמועד תחילתו של חוק זה טרם שוחרר ממאסר;
(4) בית משפט הורה על אשפוזו ובמועד תחילתו של חוק זה טרם שוחרר מאשפוז.
תוספת
ההגדרה "טיפול ייעודי" שבסעיף 1
1. טיפול התנהגותי- קוגניטיבי
אריאל שרון גדעון עזרא
ראש הממשלה השר לביטחון הפנים
משה קצב ראובן ריבלין
נשיא המדינה יושב ראש הכנסת