חומר רקע
צעת חוק מס':803-10-2009-000603
סימוכין: 803-99-2010-010672
הצעת חוק מטעם הממשלה:
חוק העונשין (תיקון מס 92) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה) התשס"ו -2006
(נוסח לאחר דיון בועדת חוקה חוק ומשפט ביום 16 במרץ 2010).
1.
בחוק העונשין, התשל"ז -19771, אחרי סעיף 40 יבוא:
"סימן א'1: הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה
הגדרות
40א.
בסימן זה-
" הוועדה" – הוועדה לקביעת עונשי מוצא שמינה שר המשפטים לפי סעיף 40ח;
" העיקרון המנחה" - העיקרון הקבוע בסעיף 40ב;
""עונש מוצא" – עונש שקבעה הוועדה לפי סעיף 40ט.
העיקרון המנחה בענישה
40ב.
העיקרון המנחה בענישה על ידי בית המשפט הוא קיומו של יחס הולם בין סוג העונש המוטל על נאשם שביצע עבירה ומידתו, לבין חומרת מעשה העבירה שביצע נאשם ואשמו של הנאשם.
קביעת העונש ההולם בידי בית המשפט
40ג.
(א) בית המשפט יקבע את מתחם העונש ההולם לעבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה; לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, ובמדיניות הענישה הנוהגת, וכן יתחשב, בנסיבות המקלות והמחמירות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיפים 40ו(ב)ו-(ג) ו- 40ז.
(ב) נקבע לעבירה עונש מוצא, יקבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעונש המוצא ובהתחשב בנסיבות המקלות והמחמירות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) מצא בית המשפט כי מתקיימות נסיבות מקלות או מחמירות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיפים 40ו(ד) ו-(ה) ו-40ז, יתחשב גם בנסיבות אלה בבואו לקבוע את העונש לאותה עבירה בתוך מתחם העונש ההולם, כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).
שיקום
40ד.
(א)
(1) על אף הוראות סעיפים 40ב ו- 40ג, רשאי בית המשפט להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, במקום העונש ההולם כאמור בסעיף 40ג(ג), כולו או חלקו, אם מצא כי הנאשם הוא בעל פוטנציאל שיקומי;
(2)
(א) מצא בית המשפט שהנאשם עבר הליך שיקומי משמעותי לאחר ביצוע העבירה המעיד כי חזר למוטב, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולהקל בעונשו של הנאשם בהתחשב בהליכי השיקום שעבר;
(ב) בית המשפט רשאי לבקשת מי מהצדדים לדרוש תסקיר מבחן לצורך קביעה האם עבר הנאשם הליך שיקומי משמעותי;
(ב) היו מעשה העבירה ואשמו של הנאשם, בנסיבות העניין, בעלי חומרה יתרה, ומצא בית המשפט כי הנאשם הוא בעל פוטנציאל כאמור, רשאי הוא להורות על נקיטת אמצעי שיקומי לפי הוראות סעיף קטן זה, או על חריגה ממתחם העונש ההולם בשל הליך שיקומי משמעותי שעבר הנאשם לאחר ביצוע העבירה, מטעמים מיוחדים שינמק בגזר הדין .
(ג) בסעיף זה -
"נקיטת אמצעי שיקומי כלפי נאשם"– העמדת הנאשם במבחן לפי סעיפים 82 או 86 או לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 2 .
הגנה על שלום הציבור
40ה.
(א) על אף הוראות סעיפים 40ב ו-40ג, רשאי בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם, כאמור בסעיף 40ג(א) ולהחמיר בענישה, כדי להגן על שלום הציבור, אם מצא, בין השאר, נוכח נסיבות העבירה או מועדותו של הנאשם, כי הנאשם מסוכן לציבור.
(ב) בסעיף זה, "מועדות", של נאשם - אחד מאלה:
(1) הנאשם ביצע במהלך שבע השנים האחרונות לפחות שלוש עבירות מסוג העבירה שבשלה מוטל העונש;
(2) הנאשם ביצע את העבירה שבשלה מוטל העונש לאחר שנשא בעבר עונש מאסר בפועל או במהלך נשיאת עונש כאמור.
נסיבות מקלות ונסיבות מחמירות
40ו.
(א) בקביעת העונש כאמור בסעיף 40ג יתחשב בית המשפט בנסיבות המקלות והמחמירות הקשורות בביצוע העבירה ובנסיבות כאמור שאינן קשורות בביצועה, כמפורט בסעיף זה, והכל כשנסיבות אלו אינן נמנות עם יסודות העבירה ולא הובאו בחשבון בעת קביעת עונש המוצא לאותה עבירה.
(ב) הנסיבות המקלות הקשורות בביצוע העבירה הן אלה:
(1) מעשה העבירה של הנאשם חרג במידה מועטה, בנסיבות העניין, מתחום הסבירות הנדרשת לפי סעיף 34טז לשם תחולת הסייג של הגנה עצמית, צורך או כורח לפי סעיפים 34י, 34יא או 34יב;
(2) בשעת ביצוע מעשה העבירה הוגבלה במידה ניכרת יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו או להימנע מעשיית המעשה, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, אך הגבלה זו לא הגיעה כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח;
(3) העבירה בוצעה עקב התגרות של נפגע העבירה בנאשם, שקדמה בתכוף למעשה העבירה, ושהביאה את הנאשם לאיבוד השליטה העצמית ולכך שלא הבין את משמעות מעשהו ותוצאותיו השליליות;
(4) העבירה בוצעה עקב ביזוי הנאשם, השפלתו או התעללות בו, לאורך זמן, בידי נפגע העבירה;
(5) הנאשם היה נתון לפיקוחו, להשגחתו או למרותו של אחר שהיה גם הוא צד לעבירה, והוא ביצע את העבירה בשל יחסי התלות או המרות כאמור;
(6) בביצוע העבירה השתתפו מספר מבצעים, וחלקו של הנאשם בביצועה היה קטן מחלקם של האחרים;
(7) העבירה נעברה בנסיבות שבהן היתה לסוכן מדיח חלק משמעותי בהתהוותה ובביצועה; לענין זה, "סוכן מדיח"– אדם הפועל מטעם רשויות אכיפת החוק לצורך גילוי עבריינים והעמדתם לדין.
(ג) הנסיבות המחמירות הקשורות בביצוע העבירה הן אלה:
(1) הנאשם ביצע את העבירה באמצעות אחר;
(2) צד נוסף לעבירה היה קטין, אדם שיכולתו הוגבלה במידה ניכרת כאמור בסעיף קטן (ב)(2), או אדם שהיה נתון לפיקוחו או למרותו של הנאשם;
(3) בביצוע העבירה השתתפו מבצעים אחדים, וחלקו של הנאשם בביצועה היה גדול מחלקם של האחרים;
(4) הנאשם ביצע את העבירה תוך שימוש לרעה בסמכותו;
(5) הנאשם ביצע את העבירה תוך ניצול לרעה של מעמדו כלפי נפגע העבירה, ניצול פגיעותו או חוסר יכולתו של הנפגע להתגונן, או ניצול היות הנפגע קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א;
(6) העבירה בוצעה באלימות, באכזריות או תוך התעללות בנפגע העבירה;
(7) העבירה בוצעה באופן היוצר סכנה לרבים;
(8) כתוצאה מביצוע העבירה נגרם נזק לנפגע העבירה או לציבור;
(9) העבירה בוצעה תוך ניצול התרחשותם של אירוע טבע חריג, אסון, מצב מלחמה או מצב חירום אחר או תוך ניצול תוצאותיהם;
(10) העבירה בוצעה בסדרת מעשים המהווים פרשה אחת;
(11) מביצוע העבירה נפגעו מספר אנשים;
(12) למעשה העבירה קדם תכנון;
(13) העבירה בוצעה במטרה להכשיל עובד ציבור או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות כאמור, במילוי תפקידו, או במטרה לפגוע באדם כאמור בשל תפקידו;
(14) העבירה בוצעה תוך שימוש בנשק חם או קר או כשהנאשם נושא נשק כאמור;
(15) העבירה נעברה מתוך מניע של גזענות או של עוינות כלפי ציבור כאמור בסעיף 144ו(א);
(16) הנאשם הפיק רווח כלכלי ניכר או תועלת כלכלית ניכרת כתוצאה מביצוע העבירה.
(ד) הנסיבות המקלות שאינן קשורות בביצוע העבירה הן אלה:
(1) גילו הצעיר של הנאשם;
(2) נסיבות אישיות ומשפחתיות של הנאשם, לרבות מידת הפגיעה של הטלת העונש ההולם עליו נוכח נסיבות אלה; ולעניין עונש קנס – לרבות מידת הפגיעה בו כאמור נוכח מצבו הכלכלי;
(3) מאמץ שעשה הנאשם כדי לתקן את תוצאות העבירה ולפצות על הנזק שנגרם בשלה;
(4) נסיבות המעידות על כך שהנאשם חזר למוטב לרבות הליך שיקום שעבר הנאשם לאחר ביצוע העבירה;
(5) העדר עבר פלילי של הנאשם, התנהגותו החיובית ביחסיו עם הזולת ותרומתו לחברה לפני ביצוע העבירה;
(6) שיתוף פעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק וסיוע להן במהלך החקירה והמשפט שהתנהלו בקשר לעבירה, לרבות לענין חקירת נסיבות העבירה והשתתפות אחרים בה;
(ה) הנסיבות המחמירות שאינן קשורות בביצוע העבירה הן אלה:
(1) הנאשם הוא בעל עבר פלילי בעבירה מסוג העבירה שביצע, או שהוא בעל עבר פלילי בעבירה מסוג אחר שיש בו כדי להצדיק את ההחמרה בעונשו של הנאשם;
(2) הצורך בהרתעת עבריינים פוטנציאלים מפני ביצוע עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם, בשל מהות העבירה או שכיחותה.
נסיבות מקלות ומחמירות נוספות
40ז.
אין בהוראות סעיף 40ו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לשקול נסיבות נוספות לחומרה או לקולה, בין אם הן קשורות בביצוע העבירה ובין אם לאו.
התאמת סוגי העונש
40ז1
(א) סוגי העונשים שיכול בית המשפט להטיל על נאשם הם מאסר, קנס, מאסר על תנאי, מאסר בעבודות שירות, שירות לתועלת הציבור והתחייבות להימנע מעבירה וכן עונשים נוספים שמוסמך בית המשפט להטילם על פי הוראות כל דין;
(ב) לא יגזור בית המשפט על נאשם מאסר בפועל, אלא אם חומרת המעשה ואשמו של הנאשם אינם מתיישבים עם הטלת עונש מסוג קל יותר3;
הוועדה לקביעת עונשי מוצא
40ח.
שר המשפטים ימנה ועדה לקביעת עונשי מוצא, שחבריה הם:
(1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
(2) שופט בדימוס של בית משפט מחוזי;
(3) שופט בדימוס של בית משפט שלום;
(4) ארבעה עובדי המדינה והם: עורך דין ממחלקת יעוץ וחקיקה, פרקליט מפרקליטות המדינה, סנגור שהוא עובד לשכת הסנגוריה הציבורית, ועובד שירות המבחן כמשמעותו בפרק ד' לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;
(5) נציג משטרת ישראל;
(6) נציג לשכת עורכי הדין;
(7) שני אנשי הסגל האקדמי במוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-19584, בעלי מומחיות בתחום הענישה, השיקום או המשפט הפלילי.
קביעת עונשי מוצא
40ט.
(א) הוועדה רשאית לקבוע, לגבי עבירה מסוימת, את העונש ההולם לאותה עבירה כשהיא נעברת בנסיבות שאינן חריגות לקולה או לחומרה, ורשאית היא לקבוע עונשים מדורגים לאותה עבירה, לנסיבות אופייניות שונות שבהן היא נעברת.
(ב) בקביעת עונשי מוצא לפי סעיף זה תפעל הוועדה בהתאם לעיקרון המנחה ותתחשב לשם כך בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובמדיניות הענישה הראויה.
(ג) קביעת עונש מוצא לפי סעיף זה טעונה אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, והיא תפורסם ברשומות.
סדרי הדיון בוועדה
40י.
הוועדה תקבע לעצמה את סדרי דיוניה ועבודתה, ורשאית היא, לשם קביעת עונשי המוצא, לזמן לפניה נציגים של גופים ציבוריים שונים וכל אדם אחר הנוגע בדבר.
ענישה במספר עבירות
40יא.
(א) הרשיע בית המשפט נאשם במספר עבירות, רשאי הוא לגזור עונש נפרד לכל עבירה או לגזור עונש כולל לכל העבירות או לחלקן.
(ב) בית המשפט יקבע את העונש הכולל כאמור בסעיף קטן (א) או את שיעור החפיפה או ההצטברות בין עונשים נפרדים שגזר, בהתאם להוראות סעיף 40ג, ואולם בבואו ליישם את העיקרון המנחה יתחשב בית המשפט גם במספר העבירות שעבר הנאשם, בתדירותן ובזיקה ביניהן.
חובת הנמקה
40יב.
בית המשפט יפרט וינמק בגזר הדין, בין השאר, את אלה:
(א) התאמתו של העונש שהטיל על הנאשם לעיקרון המנחה;
(ב) הנסיבות המקלות והמחמירות שבהן התחשב לצורך קביעת העונש;
(ג) היחס שבין העונש שהטיל על הנאשם לעונש המוצא, ככל שנקבע עונש מוצא;
(ד) הטעם להטלת אמצעי שיקומי לשם שיקום במקום העונש ההולם, כולו או חלקו, וההליך השיקומי המשמעותי שעבר הנאשם שהביא להתחשבות בקביעת העונש לפי סעיף 40ד(א)(1) ו-(2);
(ה) חריגה ממתחם העונש ההולם לשם הגנה על שלום הציבור כאמור בסעיף 40ה(א), ככל שהיתה חריגה כאמור, והטעמים לחריגה;
שמירת דינים
40יג.
(א)
אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראות חוק זה והוראות כל דין אחר לענין עונש חובה, עונש מרבי ועונש מזערי;
(ב)
הוראות סימן זה לא יחולו על ענישת קטין שחלות עליו הוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-19715;