חומר רקע
דיוני מעקב של ועדת החוקה, חוק ומשפט אחר יישום חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין
תאריך הדיון
עיקרי הדיון
הנחיות להמשך הטיפול
20.12.2006
דיון בעקבות פנייה של המועצה לשלום הילד שהתריעה על בעיות ביישום החוק ובמיוחד תקלות בביצוע הערכות המסוכנות במחלקת בריאות הנפש במשרד הבריאות (בוצעו פחות מעשירית מההערכות שהיו אמורות להתבצע עד ליום הפנייה לוועדה).
הוועדה בחנה את יישום החוק במשרדים השונים (משרד הבריאות, השב"ס, הפרקליטות ומשרד הרווחה). עיקר הביקורת היתה כלפי משרד הבריאות.
החלטות להמשך טיפול: יו"ר הוועדה ביקש מכל הגופים להעביר לידיו תוכנית עבודה מסודרת בהקדם. משרד הרווחה התבקש לבחון אפשרות לבצע בעצמו את הערכות המסוכנות אם יתברר שמשרד הבריאות אינו עומד במשימות שהוטלו עליו. המועצה לשלום הילד הציעה לבחון אפשרות לקצר את התהליך על ידי איחוד הדיונים בגופים השונים לדיונים משותפים.
28.5.2007
במהלך הדיון הציגו נציגי הגורמים השונים את ההתקדמות ביישום החוק, כולל נציגת יחידת הפיקוח שהוקמה כדי ליישם את החוק בשב"ס. נמצא כי אין הערכות מדויקות לגבי מספר העבריינים שנידונו במשרדים השונים ומספרם של אלו ששוחררו ללא פיקוח.
נציגת הפרקליטות ציינה שלוש סוגיות משפטיות בחוק: הצורך בקיום הדיונים בצו פיקוח בדלתיים סגורות, שימוש בצוי ביניים כאשר אחד הסנגוריה לא מספיקה לעבור על התיק לפני הדיון וכן השאלה האם הדיון צריך להתקיים בפני הרכב שופטים או שמספיק דן יחיד (הנושא בבחינה של בג"צ).
נמצא שלא עברו התקציבים שהיו אמורים לעבור למשרדים השונים.
יו"ר הוועדה ביקש מהגורמים השונים:
• להתכנס ולנהל מעקב מדויק אחר התיקים שנמצאים בטיפול כדי שלא ייפלו תיקים "בין הכיסאות".
• לבחון בדיוק כמה זמן לוקח טיפול בכל תיק כדי להשלים את הטיפול לפני השחרור.
• לבדוק מה היא העלות הצפויה להמשך יישום החוק כדי להביא את המידע בפני השרים השונים שהתחייבו במהלך הדיונים על החוק להעביר את התקציבים.
ממשרד האוצר לספק מידע על תקציבים שעברו או אמורים לעבור למשרדים ליישום החוק.
13.8.2007
ישיבה לקראת המעבר לשלב ב' של החוק (הפעלת מעריכי מסוכנות גם במשרד הרווחה בקרב עבריינים נוספים). עיקר הדיון עסק בבעיות התקציבים של המשרדים השונים וכן עלה הקושי למצוא אנשי מקצוע בעלה הכשרה מתאימה לביצוע הערכות מסוכנות.
החלטות קונקרטיות וזמניות.
23.10.2007
ישיבה לאחר ששלב ב' של החוק היה אמור להיכנס אך לא נכנס עדיין לתוקף. מרבית הגורמים הסכימו כי על אף העיכוב ביישום החוק, הוא מיושם בצורה רצינית ואינטנסיבית ביחס לחוקים אחרים. עלו מספר נקודות מהדיון:
• תזמון הגשת הבקשות לבתי המשפט: כאשר הבקשות מוגשות מוקדם מדי בית המשפט מבקש להביא אליו הערכת מסוכנות מעודכנת יותר, כאשר הן מוגשות קרוב למועד השחרור בתי המשפט נוזפים בצדדים על שהגיעו במועד מאוחר מדי. עלה צורך לבנות נוהל עבודה וזמנים ברור יותר מול בתי המשפט.
• נציג משרד הרווחה דיווח על ההיערכות של משרד הרווחה לפרק השיקום שלא נכנס לחוק אך משרד הרווחה פועל כדי לבנות לו מסגרת תקציבית.
• נציגת הסנגוריה הציבורית העלתה מספר קשיים מצידם:
◦ הלחץ שהופעל על הגורמים השונים ליישם את חוק במהירות וללא משאבים מספקים הוליד הערכות מסוכנות ברמה ירודה, שמסתמכות על עובדות שאינן מדויקות ולא נשמרות כל הזכויות של האסירים (הם לא מיודעים למשל מהי מהות פגישת ההערכה ומהן ההשלכות שלה).
◦ הוראות המשנה לפרקליט המדינה שקובעות שמעריך מסוכנות לא יועסק אלא אם התחייב לא לבצע הערכות נגדיות (לסנגוריה) גרמה לכך שהסנגוריה מתקשה מאוד לגייס את מעט מעריכי המסוכנות המקצועיים שיש בארץ לסייע לה. הסנגוריה ביקשה (ובקשה זו לא התקבלה) שיווצר מאגר אחד של מעריכים שגם הפרקליטות וגם הסנגוריה ישתמשו בו וזאת מבלי לאפשר ניגוד עניינים בטיפול באותו התיק.
◦ לגבי נוהג צווי הביניים טענה הסנגוריה כי מרגע שניתן צו קשה מאוד להביא את בית המשפט לשנות את המצב ומכיוון שלרוב הסנגוריה לא מקבלת לידה את החומר בזמן ולא מצליחה להתכונן לדיונים בזמן – מצבם של האסירים גרוע מאוד מלכתחילה.
◦ ללא פרק השיקום, כל הפיקוח שבעולם לא יוכל למנוע בטווח הארוך עבירות מין.
התגלעה מחלוקת בין נציגת הפרקליטות לנציגת הסנגוריה לגבי פרשנות החוק: הפרקליטות טענה כי אין אפשרות להגיש בדיון הערכת מסוכנות נגדית אלא לכל היותר חוות דעת פסיכולוגית ואילו הסנגוריה (ולטענתה גם בתי המשפט) סברו כי ניתן להביא הערכת מסוכנות נגדית.
יו"ר הוועדה הורה לצדדים להעביר אליו תוכנית עבודה מסודרת להמשך יישום החוק בתוך 10 ימים.
13.8.2008
נציגת הסנגוריה הציבורית פירטה את הביקורת שלה על יישום החוק:
(1) הערכות המסוכנות נערכות על בסיס ראיון אישי בלבד, אף על פי שהמהימנות שלו נמצאה כנמוכה מאוד.
(2) הראיונות נערכים בצורה מאוד מאיימת ונעשה שימוש בסוהרים במהלך הראיון (לרוב לתרגום) בצורה שפוגעת באסיר שאמור לשוב לכלא בו עובד הסוהר. נציג מב"ן הסכים כי יש צורך במתרגמים מקצועיים.
(3) מב"ן עושים שימוש בחומרים שיש להם מהכרות עם האסיר ולדעת הסנגוריה נכון יותר שההערכה תעשה על ידי גורם שאין לו הכרות עם האסיר ולאסיר אין "חשבונות עבר" איתו. הסנגוריה ממליצה להעביר את הערכת המסוכנות לקראת שחרור לסמכותו של מרכז ההערכה שהוקם על ידי משרד הרווחה. נציג מב"ן הסכים להצעה הזו.
(4) יש נטייה להערכת יתר ולא להערכת חסר כי המעריכים מעדיפים לטעות לחומרא מאשר לטעות לקולא.
(5) ישנו קושי לסנגוריה למצוא אנשי מקצוע שיעמדו בכללים של משרד הבריאות ויוכרו על ידו כמעריכי מסוכנות שיתנו חוות דעת. נציג מב"ן טען כי מבחינה מקצועית עדיף היה לו במקום להגיש לבית המשפט שתי חוות דעת סותרות, יוקם מאגר משותף של מעריכים שכאשר מוגשות שתי חוות דעת סותרות יערך פאנל מומחים בתוך הצוות המקצועי שיגיש את דעתו המקצועית לבית המשפט.
(6) עלה בסנגוריה חשד כי יחידת הפיקוח פועלת מחוץ למסגרת הסמכות שניתנה לה, בעיקר לאור זאת שהיחידה מסרבת לספק מידע בנוגע לפעולת הפיקוח שלה.
מאגר מידע - הצעה נוספת של מב"ן הנוגעת גם לצורך לקיים מחקר לתיקוף שיטות העבודה היא להקים מאגר מידע על כל עברייני המין שיהיה זמין לעובדי מרכזי ההערכה והעוסקים ביישום החוק. הקושי לביצוע מחקר הוא בקושי לקבל מידע זמין מהשב"ס, אף על פי שנציגת השב"ס הסבירה כי הוקם מאגר מעכב במיוחד לצורך ביצוע חוק זה.
הכרה מקצועית במעריכי מסוכונות - נציג המרכז הישראלי להערכת מסוכנות, מרכז פרטי, הסביר כי למעריכים רבים יש קושי להשתלב במערך המעריכים הקיים. ראשית מכיוון שעל פי ההנחיות, אם הם יתנו הערכות למשרד הבריאות הם לא יוכלו יותר לתת הערכות פרטיות לסנגוריה והם בוחרים להישאר בתחום הפרטי. שנית, ההנחיות של משרד הבריאות להכרה במעריך נבנו כדי להתאים להכשרה של מעריכים משירות המדינה ולמעריכים פרטיים אין אפשרות לעמוד בקריטריונים האלו. במצב הזה, גם אנשים שמסיימים קורסים של הערכות מסוכנות לא יכולים להיות מעריכים כי אינם מהמערך הקיים ולכן אינם עומדים בתנאי הסף.
בנושא סמכויות יחידת הפיקוח, נציגת הסנגוריה הציבורית ביקשה שבית המשפט ייתן את הדעת יותר על האמצעים בהם ניתן לבצע פיקוח כדי שיחידת הפיקוח לא תיקח לעצמה סמכויות משתמעות. הנוכחים לא הגיעו להסכמות.
יו"ר הוועדה ביקש מהצדדים:
◦ למצוא תנאי הכרה אחרים למעריכים שיאפשרו גם למעריכים שאינם מהשירות הציבורי לקבל הכרה כמעריכי מסוכנות.
◦ לבחון אפשרות להקמת מרכז מידע ומעקב שיהיה זמין למפעילי החוק בלבד.
2.9.2009
ישיבה לאחר כניסתו לתוקף של השלב האחרון, הערכות מסוכנות על אסירים המשוחררים על תנאי לפני תום התקופה שנקצבה להם.
נציגת הפרקליטות תיארה נוהג שהתקבל לפיו אם הערכת המסוכנות היא מעל לנמוכה אבל הוחלט שלא לבקש צו פיקוח, נדרש אישור של פרקליט מחוז כדי להבטיח עין נוספת על הדברים. כמו כן היא ציינה כי במקרים רבים הזמן שנקבע להפעלת הפיקוח על ידי בית המשפט איננו מספיק לפי ההערכה המקצועית של איש המקצוע.
נציגת משרד הרווחה תיארה את התקדמות הצעת החוק של פרק השיקום, הנושאים התקציביים נסגרו כבר אך יש עדיין טיפול בתיקונים שונים. משרד האוצר אישר כי אין כרגע בעיות תקציביות על הפרק.
מפקדת יחידת הפיקוח דיווחה כי מתוך 365 מפוקחים, ידוע רק על 3 שביצעו עבירות מין.
נציגי משרד הבריאות תיארו את המחסור בכוח האדם מכיוון שכמות העבודה היא גבוהה יותר ממה שהיה מצופה.
נציג מב"ן הסביר כי כיום הערכות המסוכנות שנעשות שלא לאסירים משוחררים בתום תקופת המאסר נעשות על ידי עמותה שפועלת מכספי מדינה בבית חולים אסף הרופא. עובדים בה עובדים מהשורה הראשונה בארץ בתחום הערכות המסוכנות וההערכות נעשות בתנאים הרבה יותר טובים מאלו של מב"ן. מב"ן היו מעדיפים שיועברו תקציבים וסמכויות נוספים אל אותה עמותה כדי לאפשר למב"ן להתכונן טוב יותר לפרק השיקום. נציגת משרד הרווחה ציינה שאת מרכז ההערכה קל יותר לתגבר כי מדובר בהזרמה של תקציבים ולא בהוספת תקנים.
המועצה לשלום הילד ביקשה להזכיר את נושא הטיפול בקטינים פוגעים.
נציגת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית ונציגת מרכז נגה התייחסו לכך שבתהליך הערכות המסוכנות ובתהליך קביעת צו הפיקוח אין שיתוף של נפגעי העבירה.
יו"ר הוועדה פנה אל נציגת משרד הרווחה וביקש כי הטיפול בנושא קטינים פוגעים וההסדרים החוקיים לגביהם יואץ כדי שלא יוזנח הטיפול בנושא. כל הדוברים ביקשו להאיץ את הטיפול בהצעת החוק הנוגעת לפרק השיקום.
18.11.2009
דיון בעיקר בחוק מגבלות על החזרת עבריין לסביבת העבירה – 2004.
נציגת מרכז נגה ונציגת הפרקליטות נחלקו בניהן לגבי השאלה האם נכון לשלב את הדיון בבקשת צו פיקוח יחד עם הדיון בבקשה של הנפגע/ת לפי חוק המגבלות על החזרת העבריין לסביבת העבירה. נציגת מרכז נגה טענה כי כאשר שילוב של שני הדיונים יחד מאפשר להגיע להבנה טובה יותר של המצב ולממש בצורה טובה את זכויותיהם של שני הצדדים ואילו נציגת הפרקליטות טענה נגד שילוב הדיונים.
נציגת משרד הרווחה דיווחה כי המשרד מטפל בנושא קטינים פוגעים בצורה של תיקון חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) אולם הדיון בתיקון עלול לקחת עוד מספר חודשים.
נציגת המועצה לשלום הילד התריעה כי חסרות בחוק הגנה על הציבור תקנות.
יו"ר הוועדה ציין כי שר המשפטים אמור להתקין תקנות בנושא חוק ההגנה על הציבור.