חומר רקע

DOC 6,465 תווים המסמך המקורי ↗
מסמך לוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה משמעויות עיקריות של חוק עבודת נשים (תיקון מס' 46), התש"ע-2010 1. הארכת חופשת לידה ל-26 שבועות לגבי עובדת שעבדה לפני היציאה לחופשת הלידה לפחות שנה אצל המעסיק, מהם 14 שבועות בתשלום (כפי שהיה עד התיקון) ו-12 שבועות ללא תשלום. • גם לפני התיקון עובדת שעבדה אצל מעסיק שנה לפני מועד הלידה היתה יכולה – בהודעה למעסיק - להאריך את חופשת הלידה ב-3 חודשים ללא תשלום (שהם רבע מהתקופה שעבדה אצל המעסיק לפני הלידה), אך אז זה נחשב לחל"ת. • המשמעות של הפיכת 12 השבועות הנוספים לתקופה במעמד של חופשת לידה לעומת מעמד של חופשה ללא תשלום: 1. בתקופה זו לא נפגעות זכויות התלויות בוותק אצל המעביד. 2. בתקופת זו המעסיק לא יכול לפטר את העובדת וגם לא לקבל היתר לפיטורי העובדת (סע' 9(ג)(1) לחוק עבודת נשים). 3. בתקופה של 60 ימים לאחר תום 26 השבועות מעסיק יכול לפטר עובדת רק בהיתר מיוחד שינתן רק אם הפיטורין אינם קשורים ללידה או לחופשת הלידה ובנוסף עסקו של המעביד חדל לפעול או שהוא הוכרז כפושט רגל (סע' 9(ג)(1א) לחוק עבודת נשים). • לגבי עובדת שעבדה לפני היציאה לחופשת הלידה פחות משנה אצל המעסיק, אין שינוי בחוק. • כדי לחזור לעבודה לפני תום 26 שבועות על העובדת להודיע למעסיק מראש, והוא מחויב להחזירה לעבודה תוך 3 שבועות לכל היותר (כלומר – אם היא רוצה לקצר את התקופה ולשהות בחופשת לידה 14 שבועות בלבד, ולא להוסיף תקופה ללא תשלום, עליה לתת למעסיק הודעה על כך 3 שבועות קודם לכן, קרי, בחלוף 11 שבועות ממועד הלידה). • אסור למעביד להעביד עובדת הנמצאת בתקופת "חופשת לידה", זאת בשונה מתקופת חל"ת. • בתקופת 12 השבועות הנוספים – המעביד אינו משלם עבור העובדת תשלומים לקופת גמל (קרנות פנסיה וקרנות השתלמות), זאת בשונה מתקופת ה-14 שבועות שבהם היא זכאית לדמי לידה (סעיף 7א לחוק עבודת נשים). ענין זה פוצל מהצעת החוק. • בן זוגה של עובדת כאמור יכול לקחת חופשת לידה חלקית (בתנאים הקבועים בחוק), מחלוף 6 שבועות מיום הלידה ועד תום חופשת הלידה שלה היא זכאית. ואולם, אם האישה זכאית ל-26 שבועות אך בן הזוג עבד פחות משנה לפני יום הלידה אצל המעביד – יוכל לקחת חופשת לידה שלא תעלה על 14 שבועות. 2. מתן אפשרות לעובדת שעבדה אצל המעסיק פחות משנה לפני יום הלידה להיעדר מהעבודה תקופה נוספת של חופשה ללא תשלום, שאורכה עד רבע מהתקופה שעבדה אצל המעסיק. לפני תיקון החוק אפשרות זו היתה רק למי שעבדה אצל המעסיק שנה או יותר לפני מועד הלידה. כך, למשל, עובדת שעבדה אצל המעסיק 8 חודשים לפני מועד הלידה – תוכל להוסיף ל-14 השבועות המגיעים לה בתשלום עוד חודשיים ללא תשלום שמעמדם יהיה כמעמד חופשה ללא תשלום ולא כמעמד חופשת לידה. התיקונים חלים על עובדת או על עובד שיצאו לחופשת לידה מיום 22.3.2010 נוסח התיקונים משולב בהוראות החוקים הרלוונטים:  6. חופשת לידה (א)   עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעבידה חופשת לידה ולא יעבידנה בתוך חופשת הלידה. (ב) (1)   חופשת הלידה היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה. (2) עובדת רשאית לקצר את חופשת הלידה, ובלבד שחופשת הלידה לא תפחת מארבעה עשר שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של חופשת הלידה, אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים קטנים (ב1), (ג), (ד) או (ד1) (להלן - הארכות). (3)   עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את חופשת הלידה כאמור בפסקה (2), לא יוכל המעביד לדחות את החזרתה לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיעה כאמור. (4)   שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור חופשת הלידה כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובדת עבדה אצלו לפני חופשת הלידה, ולמעביד אחר. (5)   הוראות פסקאות (1) עד (4) לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לחופשת לידה פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה; חופשת הלידה של עובדת כאמור היא ארבעה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה. ... (ח) (1)    עובד שאשתו ילדה, ייתן לו מעבידו חופשת לידה חלקית, בתקופת חופשת הלידה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה, אם התקיימו כל אלה: (א)   אשתו זכאית לחופשת לידה והיא הסכימה בכתב לוותר על חלק מחופשת הלידה המגיעה לה בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה וזאת על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2); (ב)   אשתו עבדה, בתקופה האמורה בפסקת משנה (א). (1א) חופשת הלידה החלקית של עובד שהתקיימו לגביו הוראות פסקה (1), לא תעלה על ארבעה עשר שבועות, בתוספת הארכות, אם התקיימו לגביו גם כל אלה: (א)  הוא עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה פחות משנים עשר חודשים עד יציאתו לחופשת לידה; (ב)   אשתו עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפני יציאתה לחופשת לידה. (2)   שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעביד על ידי שני בני הזוג. (3)   שר התעשיה המסחר והתעסוקה יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה עובד זכאי לחופשת לידה לפי הוראות סעיף קטן זה, אף אם לא התקיים האמור בפסקה (1)(ב).   (ט)   היעדרות מעבודה לרגל חופשת לידה לפי הוראות סעיף זה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק אצל המעביד.    7. זכות להיעדר מהעבודה .... (ד) (1)     עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפחות שנים עשר חדשים רצופים, רשאית להיעדר מהעבודה, מתום חופשת הלידה, מספר חדשים כרבע מספר החדשים שבהם עבדה כאמור אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים עשר חדשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במנין ואולם ממספר החודשים שתהיה העובדת רשאית להיעדר בהתאם לפסקה זו, יופחתו מספר השבועות שבהם עלתה חופשת הלידה שנוצלה על ידי העובדת לפי סעיף 6(ב)(1), על ארבעה עשר שבועות, או על תקופה של ארבעה עשר שבועות, בתוספת הארכות. (2)   העדרה של העובדת מעבודתה מכוח פסקה (1) דינה כדין חופשה ללא תשלום, וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בותק. (3)   עובדת שנעדרה מעבודתה מכוח פסקה (1) והתייצבה לעבודה לפני תום תקופת חופשתה, או הביעה רצונה לחזור לעבודה כאמור, לא יוכל המעביד לדחות את החזרתה לעבודה יותר מארבעה שבועות מיום שהתייצבה או הביעה רצונה לחזור. (ד1)הוראות סעיף קטן (ד) אף כשהן חלות מכוח סעיף 6א או 6ב יחולו, בשינויים המחוייבים, על עובד שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפחות שנים עשר חדשים רצופים עד יום הולדת ילדו ובלבד שנתקיים בו אחת מאלה : (1)   בת זוגו הועסקה כעובדת במשך ששה חדשים רצופים לפחות בסמוך לפני תחילת העדרותו מהעבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד). (2)   הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו. ד2)נעדר אחד מבני-זוג מן העבודה כאמור בסעיף קטן (ד) או (ד1), לפי הענין לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים על בן-הזוג השני; אולם, אם נעדר אחד מבני הזוג תקופה קצרה מהאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ד1) לפי הענין, רשאי בן זוגו להעדר מהעבודה על פי הוראות אותם סעיפים קטנים למשך יתרת התקופה האמורה. (ד3)לענין חישוב תקופת העבודה הרצופה כאמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ד1) בסעיף קטן (ד1), יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עובד ומעביד.