חומר רקע

10 במאי, 2010 לכבוד ח"כ דוד רותם, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל באמצעות דוא"ל ח"כ ויו"ר ועדה נכבד, הנדון: טיוטת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תש"ע- 2010 טיוטת צו שהוגשה לועדת החוקה, חוק ומשפט ביום 28.2.10 בהתייחס לטיוטת הצו שבנדון, שצורפה למכתבו של שר האוצר מיום 28 בפברואר 2010, ובנוסף להערות שהועלו במסגרת הדיון בנושא בישיבת הועדה שהתקיימה ביום 3 במאי 2010, הננו לפנות אליכם כדלקמן: א. טיוטת הצו שבנדון הוגשה לועדת החוקה, חוק ומשפט יחד עם טיוטת צו שעניינה חובותיהם של חברי בורסה (שאינם בנקים). חלק ניכר מן ההסדרים שנקבעו שני הצווים, הן הקיימים והן המוצעים, דומים במהותם. אנו בדעה שיש מקום לעשות הבחנה עקרונית בין מנהל תיקים מחד, לבין חבר בורסה (שאינו בנק) ותאגיד בנקאי מאידך, וזאת מהטעמים הבאים: 1. כידוע, פעולתם של מנהלי תיקים מוסדרת בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הסדרת העיסוק"). ניהול תיק השקעות משמעו "ביצוע עסקאות, לפי שיקול דעת, לחשבונם של אחרים" ומנהל תיקים הינו "מי שעוסק בניהול השקעות". מכאן שהפעילות שעושה מנהל התיקים על פי טיבה וטבעה הינה פעילות ברכושו של אחר, על פי ובמסגרת ייפוי הכח שנתן לו בעליו (הלקוח). 2. על פי חוק הסדרת העיסוק, נדרש מנהל תיקים להחזיק ניירות ערך וכספים של כל אחד מלקוחותיו בנפרד, ולנהל עבור לקוח "חשבון כספי, חשבון ניירות ערך ונכסים פיננסיים בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים" (סעיף 22(3) לחוק הסדרת העיסוק). מכאן, שכל חשבון שמנהל התיקים מנהל עבור לקוחותיו הינו קודם כל חשבון אצל תאגיד בנקאי או חבר בורסה אחר, בארץ או בחו"ל. 3. מנהל התיקים מחויב, על פי הוראות חוק הסדרת העיסוק, לברר עם הלקוח את צרכיו והנחיותיו באשר לאופי העסקאות שהוא מבצע עבורו, מטרות ההשקעה של הלקוח, מצבו הכספי וכיו"ב, ועליו להגדיר עם הלקוח את רמת הסיכון ומדיניות ההשקעה של התיק המנוהל (ר' סעיף 12 לחוק הסדרת העיסוק והוראות רשות ניירות ערך לבעלי רישיון בקשר לבירור צרכיו והנחיותיו של הלקוח, התאמת השירות לצרכים והנחיות אלה לפי סעיף 12 לחוק ורישום הפרטים לפי סעיף 13 לחוק (להלן: "הוראות בירור הצרכים")). הליך הכרת הלקוח, הנדרש לפי הוראת סעיף 2 לצו המוצע, כולל חזרות על דרישות הליך בירור צרכי הלקוח הנ"ל. רוב דרישות הליך הכרת הלקוח שאינן חופפות להליך בירור צרכי הלקוח, הינן דרישות שמנהל התיקים לא יכול לדעת כי תשובותיו של הלקוח אינן נכונות או מחשידות, כגון: בירור מקור הכספים, מטרת פתיחת החשבון וכיו"ב, ולכן מיותרות ואינן רלוונטיות לפעילותו של מנהל התיקים. 4. היקף וסמכות שיקול הדעת המוקנים למנהל התיקים, לרבות באשר לסוגי ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שירכוש עבור הלקוח וכיו"ב, נקבעים במסגרת הסכם ההתקשרות בין מנהל התיקים ללקוח וייפוי הכח הניתן על פיו (ר' סעיף 13(ג) לחוק הסדרת העיסוק). הלקוח רשאי לשנות את היקף ייפוי הכח ופרטיו ולשנות את הנחיותיו למנהל התיקים בכל עת. על מנהל התיקים מוטלת חובה ליזום עדכון הצרכים וההנחיות של הלקוח, במידה שחלפה שנה והלקוח לא הודיע על שינוי בהם (ר' סעיף 13(ד) לחוק הסדרת העיסוק). 5. אופן הפעולה של התאגידים הבנקאיים, בכל הנוגע לחשבונות לקוחות המנוהלים בידי מנהלי תיקים, מוסדר בהוראת ניהול בנקאי תקין מספר 462, המחייבת את התאגיד הבנקאי לפתוח ללקוח חשבונות מיוחדים (כספיים ופקדונות למשמרת), לצורך פעילות ניהול התיקים על ידי מנהל התיקים עבור הלקוח, על פי ייפוי הכח שנותן הלקוח למנהל התיקים. מכאן, שלגבי כל חשבון מנוהל (וחשבונות הפקדונות הנלווים לו) המוחזק בתאגיד בנקאי, התאגיד הבנקאי פתח חשבון ללקוח וקיים לגבי הלקוח תהליך של "הכר את הלקוח" על פי מדיניותו, הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 411 בנושא מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות, והצו החל על תאגידים בנקאיים. מובהר כי תהליך זה מבוצע באופן ספציפי ביחס לחשבונות המקושרים אל מנהל התיקים בנפרד מחשבונות אחרים שאותם לקוחות מנהלים בבנק בעצמם. 6. כאשר הפעילות מנוהלת באמצעות חשבון לקוח אצל חבר בורסה שאינו בנק (להלן: "חש"ב"), יחויב החש"ב, על פי הצו החדש המוצע ביחס לחש"בים, לבצע הליך "הכר את הלקוח" ולקיים בקרה אחר הפעולות בחשבון (סעיף 2 לצו המוצע ביחס לחש"בים) וכן הוא מחויב לדווח על פעולות שנמנו בצו (דיווח לפי גודל פעולה) ופעולות נוספות הנחזות כבלתי רגילות (סעיפים 8 ו- 9 לצו הקיים החל על חש"ב וסעיפים 13, 14 והתוספת השלישית לצו המוצע ביחס לחש"ב). 7. נבהיר כי בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין מספר 462 הנ"ל, מנהל התיקים אינו רשאי למשוך כספים או להכניס כספים לחשבון הכספי, אלא לשם קניה או מכירה של ניירות ערך ונכסים פיננסיים בחשבונות הפקדונות המקושרים אליו, וזאת במסגרת ייפוי הכח. הלקוח הוא שמפקיד כספים נוספים לחשבון או מושך ממנו כספים. כאמור, מדובר בחשבון כספי המנוהל בתאגיד בנקאי או אשר חלות עליו ההוראות הרלוונטיות לתאגידים בנקאיים. ביחס לחש"ב, מוטלות חובות מסוימות לפי הצו הקיים והן יורחבו במסגרת הצו המוצע. 8. מכאן שהחובה שמוצע להטיל בטיוטת הצו החדש על מנהלי תיקים לבצע הליך של "הכר את הלקוח", מעבר להליך בירור הצרכים וההנחיות והגדרת היקף יפוי הכח שנותן לו הלקוח, נעשים ממילא לפי חוק הסדרת העיסוק, נראים לנו כלא רלוונטים. 9. הצו המוצע מטיל על מנהלי התיקים חובות שונות בקשר עם המידע שעליהם לקבל מהלקוח. יחד עם זאת, במקרה של סירוב הלקוח להשיב על שאלות, היעדר שיתוף פעולה מצד הלקוח או קבלת תשובות מחשידות מהלקוח, אין בהוראות הצו כל הוראת הסמכה המאפשרת למנהל התיקים לסרב להתקשר עם הלקוח, לסיים את ההתקשרות עם הלקוח, או כפי שנקבע בסעיף 22(ב) לצו המוצע ביחס ללקוחות עבר מנותקי קשר: לבצע אך ורק פעולות של קניה ומכירה של ניירות ערך ונכסים פיננסיים לחשבון המנוהל, כדי להבטיח את עניינו של הלקוח. מוצע לאמץ את הסמכות המסורה לתאגיד בנקאי לפי נוסחו של סעיף 24 להוראת ניהול בנקאי מספר 411: "אי היענות של הלקוח למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו, הוראה זו ונהלי התאגיד הבנקאי שנקבעו על פיה, וכן יסוד סביר להניח כי פעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור, יחשבו כסיבה לסירוב לפתיחת חשבון וניהולו ולמתן שירותים למבצע פעולה שאינו רשום כבעל או מורשה חתימה בחשבון... במקרה כאמור, ישקול התאגיד הבנקאי לדווח לרשות המוסמכת על פעולה בלתי רגילה...". 10. לעניות דעתנו, הליך "הכר את הלקוח" במתכונת המקובלת בבנקים, ואשר מוצע כעת להחילה גם על החש"בים, אינו נדרש ואינו מוסיף דבר כאשר המדובר במנהל תיקים, באשר כאמור, לגבי כל חשבון מנוהל המוחזק בתאגיד בנקאי או אצל חש"ב (לפי הצו המוצע), מקוים הליך הכרת הלקוח ובמקביל נערך הליך בירור צרכי הלקוח על ידי מנהל התיקים. ב. הערות נוספות: 1. סעיף 2- הליך הכרת הלקוח- 1.1. ככל שהערתנו בסעיף א' לעיל לא תתקבל וסעיף 2 יאושר, נבקש להוסיף בצו הוראות או לקבוע כי הוראות בנושא יקבעו על ידי רשות ניירות ערך, לפיהן יפורסמו הנחיות מפורטות בקשר עם הליך הכרת הלקוח, מהו היקף ההליך, תדירות ביצוע ההליך בהקשר של המונח בסעיף 2(ב) "בקרה שוטפת", כיצד על מנהל התיקים לפעול לאור תשובות חריגות של הלקוח, אופן תיעוד ההליך וכיו"ב. כמו כן, כאמור לעיל, במקרה של סירוב הלקוח להשיב על שאלות או היעדר שיתוף פעולה מצד הלקוח, נבקש להוסיף הוראת הסמכה המאפשרת למנהל התיקים לסרב להתקשר עם הלקוח, לסיים את ההתקשרות עם הלקוח, או כפי שנקבע בסעיף 22(ב) לצו המוצע ביחס ללקוחות עבר מנותקי קשר לבצע אך ורק פעולות של קניה ומכירה של ניירות ערך ונכסים פיננסיים לחשבון המנוהל, כדי להבטיח את עניינו של הלקוח. 1.2. לעניות דעתנו, המונח "בירור מקור הכספים" אינו רלוונטי לפעילות מנהל התיקים, שכן מנהל התיקים אינו יכול לדעת מהו מקור הכספים המצויים בחשבון ניירות הערך שנמסר לניהולו, זאת בניגוד למידע המצוי בידי תאגיד הבנקאי או החש"ב. 1.3. כמו כן, המונח "מטרת פתיחת החשבון המנוהל" נבחן במסגרת הליך בירור צרכי הלקוח, בהיבטים הרלוונטים לפעילות מנהל התיקים, שמטרתם להבהיר מהי יכולתו הפיננסית של הלקוח בעת ההתקשרות עם מנהל התיקים ובעתיד ומיותר לבחון שוב את אותו נושא במסגרת הליך הכרת הלקוח (ר' סעיפים ב.2.2 ו- ב.3.2 להוראות בירור הצרכים). 1.4. המונח "מידת הסיכון" אינו נהיר. נבקש להבהיר האם הכוונה לקביעת דרגות פיקוח, כנדרש מתאגיד בנקאי לפי הוראות ניהול בנקאי תקין. ככל שכן, נבקש לפרסם הנחיות בנושא. 2. סעיף 4- 2.1. "מיופה כח"- נושא מיופה הכח התווסף בסעיף 4(א) בצו המוצע לעומת הצו הקיים, שלא דן בנושא. מוצע להוסיף הגדרה של המונח "מיופה כח", כגון הגדרת "מורשה חתימה" המוסדרת בצו החל על תאגידים בנקאיים: "מי שבעל החשבון ייפה את כוחו לפעול בחשבון, בין אם בעל החשבון הוא יחיד ובין אם לאו... ובלבד שהוא רשום אצל התאגיד הבנקאי כמי שרשאי לפעול בחשבון". כמו כן, נבקש להוסיף הבהרה האם מדובר בכל אחד מסוגי מיופי הכח הקיימים, כגון: מיופה כח נוטריוני, אפוטרופוס, מיופה כח רגיל וכיו"ב. בנוסף, לאור סעיף 8, העוסק בזיהוי פנים אל פנים, לא ברור לנו האם יש לזהות גם את מיופה הכח, בנוסף לבעל החשבון. 2.2. "נהנה"- בסעיף 4(ב), נקבע כי על מנהל התיקים לנקוט ב-"אמצעים סבירים" להשגת מספר זהותו של הנהנה. לאור ניסוח הסעיף לא ברור מהם האמצעים שעל מנהל התיקים לנקוט. ככל שכוונת הסעיף היתה כי מנהל התיקים יפנה למרשם האוכלוסין, ולמען הסר ספק, נבקש להוסיף הסמכה מפורשת לפניה למרשם האוכלוסין בסעיף זה לגבי אימות פרטי הנהנה, היות שהסמכה כזאת ניתנה בסעיף 5(א)(1) ביחס לאימות פרטי בעל החשבון בלבד- ר' הערתנו לסעיף 5(ג) בסעיף ב(3)(2) למכתבנו להלן. האמור בסעיף זה רלוונטי גם בנוגע לדרישה לגבי "בעלי שליטה", המצוינת בסעיף 4(ג) לצו המוצע. 2.3. סעיף 4(ד)- מוצע להוסיף הגדרה למונח "ייפוי כח", ולחלופין להבהיר לאילו סיטואציות מכוון הסעיף, היות שלא ברור האם מדובר בייפוי כח שניתן למנהל התיקים על ידי בעל חשבון חדש הנוסף לאותו חשבון מנוהל של לקוח הקיים אצל מנהל התיקים, או ייפוי כח נוסף של אותו לקוח בחשבון מנוהל חדש אצל מנהל התיקים, או שמא מדובר בייפוי כח שמסר הלקוח למיופה כח מטעמו לפעול מול מנהל התיקים. כמו כן, לא ברור האם במקרה של הוספת "מיופה כח" לפעול מטעמו של הלקוח מול מנהל התיקים, יש צורך ברישום פרטי הזיהוי לגבי נהנה ובעל שליטה כאמור בסעיפים 4(ד)(2) ו- (3) וקבלת הצהרה כאמור בסעיף 4(ד)(ה), וככל שתשובה לשאלה זו הינה חיובית, מהי הרלוונטיות של דרישה זו. 2.4. סעיף 4(ה) דורש קבלת הצהרה בחתימת מקור בכל אחת מהסיטואציות המתוארות בסעיף. לעומת זאת, הצו החל על תאגידים בנקאיים דרוש הצהרה בחתימת מקור רק במקרה של פתיחת חשבון חדש. נראה כי אין הצדקה לדרישה מחמירה יותר במקרה של מנהלי התיקים וכי יש להתאים את דרישות שני הצווים. 3. סעיף 5- אימות פרטים ודרישת מסמכים- 3.1. בסעיף 5(ב) הדן ב"העתק מאושר" הושמטה החלופה הקיימת כיום בסעיף 3(ב)(3) לצו, המאפשרת למנהל התיקים להסתמך על העתק שאומת בידי "פקיד של תאגיד בנקאי שבפניו הוצג המסמך המקורי, ובלבד שהעתק מאושר של המסמך משמש גם את אותו התאגיד הבנקאי ונשמר אצלו;". אנו מבקשים להשאיר את החלופה האמורה לאור פיזור סניפי הבנק וזמינותם ללקוח ולשם נוחות הלקוח. כמו כן, לגבי לקוחות קיימים של מנהלי התיקים ישנו הכרח בהסתמכות על חלופה זו, שכן לעיתים האפשרות ליצור קשר עם הלקוח מוגבלת ומנהל התיקים הסתמך בעבר כדין על העתק מאומת בדרך זו. 3.2. בסעיף 5(ג), הדן באימות פרטי זיהוי של נהנה ובעל שליטה, נקבע כי על מנהל התיקים לנקוט ב-"אמצעים סבירים" לאימות פרטי הזיהוי כאמור. לאור ניסוח הסעיף לא ברור מהם האמצעים שעל מנהל התיקים לנקוט. ככל שכוונת הסעיף היתה כי מנהל התיקים יפנה למרשם האוכלוסין, ולמען הסר ספק, נבקש להוסיף הסמכה מפורשת לפניה למרשם האוכלוסין בסעיף זה לגבי אימות פרטי הנהנה, היות שהסמכה כזאת ניתנה בסעיף 5(א)(1) ביחס לאימות פרטי בעל החשבון בלבד. הוראת ההסמכה המבוקשת נדרשת לאור הוראת סעיף 29א' לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה- 1965 ותקנות מרשם האוכלוסין (מסירת פרטי רישום לגוף הפועל מכח חיקוק), תשס"ט- 2009. במידה שאין בכוונת הסעיף להפנות את מנהל התיקים לבדיקה מול מרשם האוכלוסין, לא ברור מהם "נתונים שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו", האם ניתן להסתפק בדוח מרשם החברות, אישור עו"ד, הצהרת מורשי החתימה, או שעל מנהל התיקים לחקור ולדרוש בדבר. 3.3. נבקש להתאים את נוסח סעיף 5(ג) לנוסח הסעיף המוצע בצו המוצע לגבי תאגידים בנקאיים- כך שלאחר המילים- מנהל תיקים ינקוט אמצעים סבירים- יתווספו המילים "בהתייחס לסיכון הלבנת הון ומימון טרור", ולאחר המילים- המניחים את דעתו- יתווספו המילים- "לצורך כך רשאי מנהל התיקים לאמת את פרטי הזיהוי כאמור עם מרשם האוכלוסין". 4. סעיף 7- פטור חלקי- 4.1. בסעיף 7(א) נקבע כי מנהל תיקים "רשאי להחליט" שהאמור בסעיפים הנקובים בסעיף לא יחול ביחס לחשבונות של הגופים המפורטים בסעיף. כמו כן, בסעיף 7(ג) נקבע כי מנהל תיקים "רשאי להחליט" שהאמור בסעיפים הנקובים בסעיף לא יחול לגבי רישום בעל שליטה בחשבונות של הגופים המצוינים בסעיף. המונח "רשאי" מטיל על מנהל התיקים קביעת מדיניות בנושא, שמן הראוי שתקבע על ידי הרגולטור. מדובר במדיניות שלפיה על מנהל התיקים לקבוע קריטריונים המבחינים בין שני גופים מאותו סוג. נוסח זה של הסעיף הוצע גם בטיוטת ההצעה לתיקון הצו החל על תאגידים בנקאיים, ובעקבות דיונים שהתקיימו בנושא, בהם נכחו נציגי איגוד הבנקים, נציגי הבנקים ונציגי בנק ישראל, התקבלה הטענה האמורה לעיל ונותר הנוסח לפיו בכל אחד מהמקרים המפורטים בסעיפים 7(א) ו- 7(ג) יהיה פטור מציון נהנים ובעלי שליטה. עם זאת, יצוין כי בצד הויתור על המונח "רשאי להחליט", נקבעה הוראה לפיה, במקרה של דיווח על פעולה בלתי רגילה, כאשר מושא הדיווח ניהל חשבון הפטור לפי סעיפים אלה, "ישקול התאגיד הבנקאי את ביטול הפטור... ויחיל על החשבון את כל ההוראות החלות על חשבון שאינו פטור". 4.2. בחינת הסעיפים 7(א)(6) ו-(7) מעלה כי האמור בסעיפים אינו סימטרי. בס"ק (6) צוין כי מדובר בחשבון מנוהל של "תאגיד בישראל", ואילו בס"ק (7) צוין חשבון מנוהל בלבד. אין הצדקה עניינית להבחנה, חשבון למטרות צדקה יכול להתקיים הן בבעלות יחיד והן בבעלות תאגיד. הבחנה זו אינה קיימת גם בצו החל על תאגידים בנקאיים ונראה שראוי שלא תתקיים גם בצו זה. 4.3. הדרישה המופיעה בסעיף 7(ב) לפיה מוטלת על מנהל התיקים חובה לברר האם חדל להתקיים בלקוח אחד התנאים בס"ק (א)(6)-(8) ולשלוח ללקוח התראה בשל כך, אינה מופיעה בצו החל על תאגידים בנקאיים ואין לה גם מקום בצו החל על מנהלי תיקים. מכל מקום, היה ויוחלט להשאיר דרישה זו, לא ברור כיצד יובא לידיעת מנהל התיקים כי חדל להתקיים בלקוח אחד התנאים כאמור. נראה לנו שיש להבהיר כי החובה לשלוח ללקוח התראה תסויג למקרים בהם ההפרה מתקיימת "ככל הידוע למנהל התיקים" (בדומה לסייג שהוכנס בסעיפים מסוימים בתוספת השלישית). 5. סעיף 8- זיהוי פנים אל פנים- 5.1. בסעיף 8(א), הדן ב"זיהוי פנים אל פנים" אנו מבקשים להוסיף אפשרות של זיהוי על ידי הפקיד הבנקאי או החש"ב. 5.2. בסעיף 8(ב) אנו מבקשים שלא להגביל את רישום זהותו של מבצע הזיהוי לצילום מסמך הזיהוי, ולהעניק למנהל התיקים שיקול דעת לבצע את הרישום במיקום אחר (כגון: על גבי טופס ההצהרה וכד'). העתקו של מסמך הזיהוי לעיתים מוחלף באחר והגבלת רישום זהותו של מבצע הזיהוי על גבי העתק מסמך הזיהוי עלולה להביא לחוסר אחידות ולכך שהזיהוי בפועל בוצע על ידי אדם מסוים והזיהוי על פי מסמך הזיהוי העדכני בוצע על ידי אדם אחר. 6. בסעיף 9 העוסק בשמירת מסמכי הזיהוי, אנו מבקשים להתאים את נוסח הסעיף לנוסח המוצע של הצו החל על תאגידים בנקאיים ולסייג את האמור בסעיף כך שיחול רק על מסמכי הזיהוי העיקריים ששימשו לזיהוי, אימות והכרת הלקוח (ולא על כל מסמכי הזיהוי, כגון: תוצאות חיפוש באינטרנט). 7. בסעיף 13(3) נדרש מנהל התיקים למלא בדיווח פרטים לגבי הנהנים ובעלי השליטה. מוצע לסייג את ההוראה למקרים "ככל הידוע למנהל התיקים", כך שהאמור בסעיף לא יבוא בסתירה לאמור בסעיפים 4(ב) ו- (ג). 8. נראה כי חלה טעות בסעיף 18(ג), ס"ק (א) אינו עוסק בבדיקת פעילות, לפיכך לא ברור באיזו פעילות מדובר. ככל שכוונת הסעיף להפנות לס"ק (ב), נבקש להבהיר מהו אופן שמירת המסמך, ולהבחין בין מסמכים שיש לשמור במקור לבין מסמכים פנימיים של מנהל התיקים, שאותם ניתן לשמור באמצעות סריקה. כך למשל מוצע לקבוע כי מסמכים הנוגעים להוראה טלפונית של הלקוח לא ישמרו במקור, אלא באמצעות סריקה בלבד. 9. סעיף 21- תחילה- תחילת ביצוע הוראות הצו כרוכה בהיערכות רבה מצד מנהלי התיקים, הכוללת, בין היתר, פיתוח תוכנות, הגשת בקשות להתחברות למאגרים שונים (כגון" מרשם האוכלוסין, תוכנות לאיתור אנשי ציבור זרים וכו'), הכנת מודלים וטפסים, כתיבת מדיניות, התאמת תיקי הלקוחות הקיימים לדרישות הצו וכיו"ב. לפיכך אנו מבקשים להאריך את מועד התחילה ל- 18 חודשים מיום הפרסום. 10. בסעיף 22(א) נראה כי יש להבהיר האם על מנהל התיקים להתאים לדרישות הצו תיקי הלקוחות שנפתחו לפני הצו, רק את האמור בסעיף 2 (העוסק בזיהוי והכרת הלקוח) או את כל הדרישות שבתיקונים המוצעים. 11. תוספת שלישית- רשימת פעולות שיכול שייראו פעולות בלתי רגילות- 11.1. סעיף 3- סעיף זה יהיה רלוונטי רק במקרה שתהיה קיימת הוראת הסמכה, כאמור במכתבנו בסעיף א(9) לעיל, שהרי בלעדיה אין הסמכה על פי דין לפיה מנהל התיקים רשאי לסרב להתקשר עם לקוח או לסיים את ההתקשרות שלו עמו. 11.2. סעיף 5- סעיף זה רלוונטי רק במקרה שהמדובר בפעילות יזומת לקוח, וככזה היא תיכלל ממילא בסעיף 7 לתוספת השלישית. 11.3. סעיף 11- לא ברור האם כוונת הסעיף הינה כי בגין כל חשבון משותף יוגש דיווח (כגון: חשבונות עם מספר שותפים, חשבונות של בני זוג וכד'). דיווח לפי סעיף זה עלול להביא לדיווח אוטומטי, המנוגד לרציונל העומד בבסיס הדיווחים בגין פעולות בלתי רגילות, לפיו דיווחים אלה יבוצעו בכפוף להפעלת שיקול דעת מנהל התיקים. 11.4. סעיף 12- ניסוח הסעיף אינו ברור, נראה כי נפלה טעות סופר במילים "שלו לקוח", נראה כי יש לתקן "של אותו לקוח". כמו כן, אנו מבקשים לסייג את הסעיף למקרים בהם מתקיימת פעילות הלקוח במספר חשבונות מנוהלים "ככל הידוע למנהל התיקים", ולחלופין מבוקש לסייג את האמור בסעיף לפעילות הלקוח אצל אותו מנהל תיקים, שכן ייתכן מצב שמנהל התיקים כלל אינו יודע שהלקוח מנהל חשבונות מנוהלים נוספים אצל חברי בורסה אחרים ואצל מנהלי תיקים אחרים. בנוסף, לא ברור מדוע מדובר בפעולה בלתי רגילה אצל מנהל התיקים, היות שנראה שלקוח בעל עושר פיננסי יהיה מעוניין לפזר את הסיכון במספר חשבונות מנוהלים או אצל מספר מנהלי תיקים. 11.5. סעיפים 13 ו- 18- מדובר בדיווחים שאינם נתונים לשיקול דעתו של מנהל התיקים, ולמעשה מהווים דיווח אוטומטי. לפיכך מוצע לסייג את האמור בסעיפים אלה במילים "ללא סיבה הנראית לעין". 11.6. סעיף 15- סעיף זה נראה לנו לא רלוונטי בהקשר של מנהל תיקים. כאמור לעיל, קביעת רמת הסיכון בתיק היא חלק מתהליך הבירור שמנהל התיקים נדרש לעשות מול הלקוח על פי סעיף 12 לחוק הסדרת העיסוק והוראות רשות ניירות ערך שהוצאו מכוחו, ואשר על פיה יבצע מנהל התיקים את תפקידו. גם עלויות השירות ללקוח הם חלק מהפרטים שעל מנהל התיקים להסדיר עם הלקוח מראש (סעיף 13(ב)(3) לחוק הסדרת העיסוק קובע כי "שכר והחזר הוצאות שיחויב בהם הלקוח ודרך חישובם" הינם חלק מהפרטים שחובה על בעל הרשיון לכלול בהסכם בכתב שיערוך עם הלקוח קודם לתחילת מתן השירות. מאחר שהעניינים האמורים מוסדרים בין מנהל התיקים ללקוח מראש, אין אנו סבורים כי "חוסר אכפתיות" של הלקוח במהלך ניהול התיק בהתאם למה שנקבע מראש עימו צריך להחשב כאינדיקציה לפעילות בלתי רגילה. 11.7. סעיף 16- האמור בסעיף זה סותר את האמור בסעיף 7(א)(6) ו-(7) לצו המוצע, היות שחשבון המנוהל למטרה ציבורית יהיה חשבון המנוהל "למטרות קהילתיות", כלומר לא יתכן שמחד הצו יתיר פתיחת חשבון מסוג זה מבלי שיוצהר לגביו על נהנים, ומאידך יראה בפתיחת חשבון מסוג זה עילה לדיווח בשל פעילות בלתי רגילה. בכבוד רב, איל סגל, מנכ"ל העתקים: פרופ' זהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך מר אלחנן הרמור, ראש יחידת הפיקוח על בעלי רשיון, רשות ניירות ערך מר פול לנדס, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור גב' אסתר דויטש, היועמ"ש הראשית, סמנכ"ל בכירה, בנק דיסקונט לישראל בע"מ מר רון בכור, ראש המחלקה לאיסור הלבנת הון, בנק דיסקונט לישראל בע"מ