חומר רקע
י"ט סיון תש"ע
01 יוני 2010
לכבוד: חברי הוועדה
מאת: הייעוץ המשפטי
הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 7), התש"ע–2010 – מסמך הכנה לדיון
מטרת הצעת החוק לתקן את הוראות הפקודה שעניינן ערעור על החלטות רשם סימני מסחר (להלן – הרשם) כך שהסמכות לדון בערעורים אלו תועבר מבית המשפט העליון לבתי משפט מחוזיים. בנוסף מוצעים תיקונים נוספים בפקודה הנוגעים בין היתר לסמכויות הרשם ולערעור על החלטותיו. עוד מוצע להקדים את מועד תחולתן של הוראות מסוימות שנקבעו בחוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 5), התשס"ג–2003.
הקדמה
פקודת סימני מסחר (נוסח חדש), תשל"ב–1972 (להלן – הפקודה), מקנה כיום סמכויות שונות לבית המשפט העליון, בין כערכאת ערעור ובין כערכאה ראשונה.
על פי הפקודה, בית המשפט העליון מוסמך לדון בערעורים שונים על החלטות רשם סימני מסחר, בהם:
• החלטה לדחות בקשה לרישום סימן מסחר1
• החלטות בבקשות לשנות סימן שנרשם2
• החלטות בנוגע להעברת סימן מסחר3
• החלטות בנוגע למתן רשות לעשות שימוש בסימן מסחר4.
כערכאה ראשונה, הוסמך בית המשפט העליון:
• להכריע בסכסוך בין אנשים שונים המבקשים לרשום סימן מסחר זהה לגבי אותם טובין5
• לדון בבקשות לתיקון פנקס סימני מסחר6
• לדון בבקשות לביטול סימן שנרשם בשל אי שימוש או אי כוונה לשימוש בו7
הסברים כללים לעיקרי התיקון
1. הסמכות לדון בערעורים על החלטות הרשם על פי הפקודה תועבר מבית המשפט העליון לבתי המשפט המחוזיים
תיקון סעיפים 19, 25(א), 29(ב), 30(ב), 36(ב)38(ב), 45(א) ו-(ב), 46(ב), 49(ב), 53(א) ו-(ב) לפקודה (שעניינם הערכאה השיפוטית האחראית לדון בערעורים על הרשם).
מטרת תיקונים אלו ליישם את ההמלצות האמורות ולהעביר את סמכות הדיון בערעור מביהמ"ש העליון למחוזי.
וועדת אור, שהמלצותיה הוגשו לממשלה בשנת 1997, סקרה בין היתר את הוראות הפקודה הנוגעות לקניין רוחני והעלתה כי לא קיימת אחידות בדין באשר לערכאות המשפטיות המוסמכות לדון בנושא. הוועדה סברה כי אין הצדקה לחלוקת הסמכויות הבלתי אחידה הנהוגה כיום, וכי ראוי שבשלב זה יידונו כל ענייני הקניין הרוחני בבית המשפט המחוזי.
2. תיקונים המתירים סמכות מסוימת רק אצל הרשם ולא במקביל בבית המשפט
תיקון סעיף 20 (העוסק בתיקון טעויות) וסעיף 21 (העוסק דרישת ויתור ממבקש הסימן לשם קביעת זכויותיו לפי הרישום).
הסעיפים כיום מסמיכים הן את הרשם והן את בית המשפט לבצע את האמור לעיל. התיקון מבקש להוריד את סמכות בית המשפט לעסוק בנושא ולהותיר את האמור לסמכותו של הרשם בלבד.
נראה כי ככל שמדובר בהחלטות מנהליות אכן אין סיבה לפנות ישירות לבית המשפט כאשר ניתן להגיש את הבקשה תחילה לרשם ולאפשר פנייה לבית המשפט לצורך ערעור על החלטותיו.
3. ערעור על החלטת הרשם בהליכים בהם מעורבים כמה צדדים
תיקון סעיפים 29 (העוסק בבקשות מתחרות לסימנים זהים), סעיף 30 (העוסק בשימוש מקביל סימן מסחר), סעיף 38 (העוסק בתיקון פנקס לפי בקשת מי שאינו בעלי הסימן), סעיף 41 (העוסק בביטול רישום בשל אי שימוש בסימן) וסעיף 45 (ב) (העוסק בסדר התאמת רישומים).
סעיפים אלו עוסקים במצב בו יש לרשם מעמד מעין שיפוטי. כערכאה שיפוטית, מוסמך הרשם להחליט במקום בו מעורבים כמה צדדים. על פי המוצע, במקרים אלו הרשם לא יהיה משיב בערעור אלא תימסר לו הודעה על הגשת הערעור בתוך 30 ימים מיום הגשתו, ואולם בית המשפט מוסמך לשמוע, אם נדרש לכך, גם אותו.
4. ערעור על החלטת הרשם בהליכים בהם מעורב צד אחד בלבד
תיקון סעיפים 17 ו- 18 לפקודה (העוסקים בהליכי רישום ובסמכויות הרשם), סעיף 36 (העוסק בשינוי ברישום לפי בקשת הבעל) סעיף 45 (העוסק בסדר התאמת רישומים), סעיף 49 (רישום העברה), סעיף 50 (רישום רשות לשימוש בסימן) וסעיף 51 (דרישת מסמך או ראיה בנוגע לרישום רשות). המטרה בתיקון היא להסמיך את הרשם להיות משיב בערעור בו מעורב רק צד אחד.
5. תיקון הוראות התחילה והתחולה בחוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 5), התשס"ג–2003
התיקונים המתבקשים נוגעים לתיקון מספר 5 אשר עבר בזמנו על מנת לאפשר את הצטרפותה של ישראל לפרוטוקול מדריד. התיקונים שמבקשת הצעת החוק לבצע נוגעים להוראות התחולה והתחילה של סעיפים בתיקון מספר 5. עם זאת, ממידע שהגיע לוועדה ממשרד המשפטים עולה כי ישראל מצטרפת לפרוטוקול בימים אלו, וכי הסעיפים ייכנסו לתוקף בתוך 3 ימים מיום הצטרפותה. משום כך ייגרע סעיף 17 להצעת החוק שבנדון מההצעה.
6. בית המשפט המחוזי המוסמך
סעיף 63ב(א) המוצע מבקש לקבוע כי בית משפט המחוזי המוסמך, לעניין חוק זה, הוא בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי בחירת מביא ההליך.
ממידע שנמסר לוועדה מאת משרד המשפטים עולה כי מטרת התיקון ליצור מומחיות בטיפול בנושאי סימני מסחר, שכן מדובר בנושאים מורכבים הדורשים התמקצעות (בדומה לפטנטים).
מוצע לוועדה לבחון האם הוראת הסעיף אכן הכרחית, והאם לא מדובר בנושא המצריך היועצות עם מומחה (כמו במקרים רבים במשפט) והפעלת שיקול דעת שיפוטי (בניגוד לפטנטים, שם ידוע כי מדובר בנושא רחב יריעה ומורכב, היכול לנוע בין נושאים שונים ומצריך כניסה לעומקם של דברים, גם ברמה טכנית ייצורית).