חומר רקע
ד' סיון תש"ע
17 מאי 2010
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי
הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון), התש"ע–2010 –
מסמך הכנה – שאלות והערות לדיון
כללי
• מה העלות התקציבית של הצעת החוק?
סעיף 1 לחוק
1. מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות על ידי עברייני מין, באמצעות הערכות מסוכנות בשלבים השונים של ההליך המשפטי ותכנית פיקוח ומעקב.
מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, בדרכים אלה:
1. ביצוע הערכות מסוכנות לגבי עברייני מין בשלבים השונים של ההליך המשפטי,וכן ביצוע פיקוח ומעקב ושיקום מונע לעבריינים כאמור, והכל לשם מניעת ביצוע עבירות מין חוזרות;
2. הסדרת התחום של טיפול ייעודי למניעת ביצוע עבירות מין במרכז לטיפול ייעודי.
התאמת סעיף הגדרת החוק לתוספות שבהצעת החוק. מוצע לוועדה לדון בתיקון הסעיף בסוף על מנת לוודא שתואם את הצעת החוק בכללותה.
סעיף 2 לחוק
2. בחוק זה –
...
"בן משפחה", של אדם - בן זוגו, הורהו , בן זוג של הורהו, ילדו, אחיו או אחותו, לרבות ילד, אח או אחות חורגים, וכן בן משפחה אחר המתגורר עמו;
בן משפחה הוגדר בחוק המקורי בסעיף 18(א)(2). התיקון מציע להעבירו לסעיף הגדרות. המונח נוסף גם בפרק השיקום. אין שינוי בהגדרה עצמה.
"גורם מקצועי מתאם"- אחד מאלה, לפי העניין:
(1) לגבי עבריין מין שלא נידון למאסר בפועל- קצין מבחן;
(2) לגבי עבריין מין שהשתחרר או שעומד להשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז - נציג הרשות לשיקום האסיר;
התיקון נוגע לפרקים החדשים ומוצע לדון בו לאחר שנעבור עליהם.
"הליכים פליליים"- החל בחקירה על פי דין;
המונח "הליכים פליליים" מופיע בסעיפים הבאים:
*סעיף 5 בקשר לתנאים למינוי מעריך מסוכנות – כלומר מי שלא החלו הליכים פליליים בעניינו.
*סעיף 20ה – ביחס לתנאים למתן רשיון למנהל מרכז טיפול ייעודי
*סעיף 20ז – לגבי מי יכול להיות מועסק וכן מי רשאי לקבל היתר למתן טיפול ייעודי.
מאחר וחשוב יהיה לבחון את משמעות השינוי בכל הקשר, ומאחר שהסעיפים המצויינים לעיל נוגעים לפרק השיקום, מוצע לוועדה לדון בסעיף זה לאחר פרק השיקום.
"הערכת מסוכנות" – הערכת הסיכון, לרבות רמת הסיכון, הנשקפים מאדם להישנות ביצוע עבירות מין על ידו, ולפי הענין, גם המלצות לענין פיקוח ומעקב ולעניין שיקום מונע;
מדובר בהתאמה של הגדרת "הערכת מסוכנות" לתיקון המוצע. מאחר שהתיקון נוגע לפרקים החדשים מוצע לוועדה לדון בו לאחר הדיון בפרק השיקום.
"טיפול ייעודי" - טיפול פרטני או קבוצתי, שמטרתו להביא למניעת ביצועם של מעשים בעלי אופי מיני המהווים עבירה לפי כל דין או להפסקתם, ושהוא מסוג הטיפולים המנויים בתוספת;
"יחידה לשיקום מונע" – גוף המבצע תוכניות לשיקום מונע בקהילה בהתאם להוראות סימן א' בפרק ג'2, או המבצע תוכניות לשיקום מונע בבית סוהר בהתאם להוראות סימן ג' בפרק ג'2, שהוא אחד מאלה:
(1) מרכז לטיפול ייעודי שניתן לגביו רישיון הפעלה לפי סימן ב' בפרק ג'1;
(2) שירות המבחן למבוגרים כמשמעותו לפי פקודת המבחן;
(3) הרשות לשיקום האסיר;
(4) יחידה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או במשרד הבריאות שהוכרה לפי הוראות סעיף 20לד;";
התיקון נוגע לפרקים החדשים ומוצע לדון בו לאחר שנעבור עליהם.
"מטפל ייעודי מורשה"- מי שקיבל היתר למתן טיפול ייעודי במרכז לטיפול ייעודי לפי הוראות סימן ג' בפרק ג'1;
התיקון נוגע לפרקים החדשים ומוצע לדון בו לאחר שנעבור עליהם.
"מרכז לטיפול ייעודי" - מקום המשמש או שנועד לשמש למתן טיפול ייעודי, לשלושה מטופלים לפחות בו זמנית;
התיקון נוגע לפרקים החדשים ומוצע לדון בו לאחר שנעבור עליהם.
"עבריין מין" – מי שהורשע בביצוע עבירת מין, ושביום הגשת כתב האישום נגדו בשל אותה עבירה, מלאו לו שמונה עשרה שנים; מי שהורשע בעבירת מין ומתקיים בו אחד מאלה:
(1) ביום ביצוע העבירה הוא היה בגיר;
(2) ביום ביצוע העבירה הוא היה קטין וביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 19 שנים;";
מטרת התיקון היא ליצור קוהרנטיות לתפיסה המקורית של החוק ולפיה לא נכון להחיל את הוראות החוק על קטינים הנדונים בבית משפט לנוער. בשנת 2008 הורחבה תחולת חוק הנוער1 גם על מי שביצע את העבירה בהיותו קטין וכתב האישום הוגש בטרם מלאו לו 19 שנה, ולפיכך מוצע לצמצם את תחולת החוק כך שהעיקרון שלפיו החוק אינו חל על מי שענינו נדון בבית משפט לנוער ימשיך להתקיים.
יצוין כי בשלב זה – ועד שיתוקן החוק – קיימת חפיפה כך שעברייני מין שביצעו את העבירה בהיותם קטינים והוגש נגדם כתב אישום בהיותם בגירים אך בטרם מלאו להם 19 שנה – מחד, עניינם נדון בבית משפט לנוער ומאידך, החוק חל עליהם. מוצע לוועדה לברר כיצד משרדי הממשלה מציעים להסדיר את המצב שנוצר בתקופת הביניים.
אגב תיקון זה מתעוררת שוב השאלה שעלתה בעת חקיקת החוק ובדיוני המעקב באשר להסדרים שיחולו בהתאמה על עברייני מין קטינים. בעניין זה מוצע לוועדה לברר מה המסקנות שהגיע אליהן עד כה הצוות הבין-משרדי העוסק בנושא.
"עבירת מין" –
(1) עבירה המנויה בסימן ה', בפרק י' לחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיף 352 לחוק האמור; עבירה לפי חוק העונשין, כמפורט להלן:
(א) עבירה לפי סעיף 214(ב), (ב1) או (ב3) לחוק האמור; [הערה: האם לא צריך לכלול את ס"ק (ב2)]
(ב) עבירה המנויה בסימן ה' בפרק י' לחוק האמור, למעט עבירה לפי סעיף 352 שבו;
(ג) עבירה של התעללות מינית בקטין או בחסר ישע לפי סעיף 368ג לחוק האמור;
(2) עבירה לפי סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי;
הגדרת עבירת מין – כבר היום חלה ההגדרה על כל עבירות המין המנויות בפרק י' בסימן ה' לחוק העונשין (אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל, מעשה מגונה ועבירות מין בתוך המשפחה), למעט עבירה בגין איסור פרסום פרטיו של נפגע עבירה.
התיקון מבקש להרחיב את תחולת החוק גם על עבריינים שעברו את העבירות הבאות:
• פרסום והצגת תועבה של קטין2
• התעללות בקטין או בחסר ישע3
בעת חקיקת החוק עלתה שאלה האם להחיל את החוק רק לגבי עבירות אשר לגביהן הוכח מחקרית כי הן מעידות על רצידיביזם (ומסתבר שלא הוכח כך לגבי כלל עבירות המין), ואולם הוועדה החליטה להחיל את החוק על כל פרק עבירות המין בחוק העונשין, בין היתר בשל העובדה שהטלת מגבלות לפי החוק מותנית בהערכת מסוכנות מקצועית ונתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. הרחבת רשימת העבירות עשויה לעורר שאלה זו שנית.
מוצע לוועדה לברר האם העבירות שאותן מוצע להוסיף לרשימה הן מסוג העבירות שמוכח לגביהן כי הן מעידות על רצידיביזם.
עוד יצוין כי הגדרה זו רלוונטית גם לסעיף 37(א1) שמבקשים להוסיף לחוק העונשין – לעניין הערכת מסוכנות בעת מתן גזר דין ע"י קצין מבחן (מוצע לנסח שם "בסעיף זה – עבירת מין").
"פקודת המבחן" - פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-19694;";
סעיף 3 לחוק
3. (א) על אף האמור בכל דין, מוסמכים הגורמים המנויים בפסקאות שלהלן, לקבל את המידע האמור באותן פסקאות, ככל שהמידע הוא בקשר לעבריין מין ונדרש לצורך עבודתם עמו, ומי שברשותו מידע כאמור חייב למסרו על פי דרישתם:
(1) מעריך מסוכנות, וכן קצין מבחן במסגרת תפקידו לפי פקודת המבחן -
(א) מידע כאמור בסעיפים 2, 11 ו-11א לחוק המרשם הפלילי;
(ב) כתבי אישום, הכרעות דין, גזרי דין ופרוטוקולים מהליכים לגבי עבירות מין המיוחסות לעבריין המין, לרבות פרוטוקולים לפני ועדת שחרורים או ועדה לעיון בעונש, וכן בקשות, פרוטוקולים והחלטות לפי חוק זה;
(ג) הערכות מסוכנות;
(ד) מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות, יחידה לשיקום מונע או יחידת הפיקוח;
(ה) תסקירים מקצין מבחן, למעט תסקירים לגבי מצבו של נפגע העבירה כאמור בסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 5;
(ו) דוחות סוציאליים שנערכו לפי כל דין, לרבות תסקירים מפקידי סעד וכל מידע בעניינים סוציאליים אחרים לגבי עבריין המין, המצוי בידי רשויות המדינה;
(ז) מידע רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-19966 (להלן – מידע רפואי);
הערות - כללי:
הסעיף המקורי הסמיך את מעריך המסוכנות לקבל מידע אודות עבריין המין ככל שהוא נדרש לצורך עבודתו עימו, וכן הסמיך את קצין הפיקוח לקבל מידע מצומצם יותר.
התיקון מבקש להרחיב את הוראות הסעיף ולאפשר לגורמים רבים נוספים לקבל מידע כמפורט בסעיף (כל גורם מוסמך לקבל רמת מידע שונה): קצין מבחן, גורם מקצועי מתאם שהוא קצין מבחן, מטפל ייעודי מורשה, בעלי תפקידים נוספים ביחידת הפיקוח, מנהל לשכה לשירותים חברתיים, מנהל מוסד טיפולי, עובד סוציאלי המטפל בעבריין או בנפגע עבירה.
התיקון לחוק יביא למעשה את קצין המבחן לתפקד כמעין מעריך מסוכנות, ככל שהוא יכתוב סקירה שבה משולבת הערכת סיכון, ומשכך מבקש התיקון להוסיף אותו על רשימת מקבלי המידע.
שאלות:
• לס"ק (א) - מדוע התעורר צורך לציין כי יש חובה למי שנדרש לכך למסור את המידע ? כיצד זה משנה את המצב הקיים ?
• לס"ק (א)(1) - מדוע ההפניה היא לתפקיד קצין המבחן לפי פקודת המבחן ? האם אין הכוונה בעיקר לתפקידו כנותן הערכת סיכון לפי סע' 37 לחוק העונשין ? מה המידע שקצין המבחן מקבל היום ומכח מה ?
• לס"ק (א)(1)(א) - חוק המרשם הפלילי – האם אין צורך / תועלת בפירוט בעלי התפקידים בתוספת לחוק ?
• לס"ק (א)(1)(ב) – "בקשות פרוטוקולים וכ' לפי חוק זה" – מדוע לא למקד לסוגי הבקשות הרלוונטים כגון בקשות לצווי פיקוח ולתוכניות שיקום, שהרי החוק כולל סוגים רבים של הליכים.
• לס"ק (א)(1)(ו) –"מידע בענינים סוציאליים" – מה המשמעות ? האם מוגדר איפשהו ?
(2) גורם מקצועי מתאם שהוא קצין מבחן, במסגרת תפקידו לפי חוק זה, וכן מטפל יעודי מורשה המבצע תוכניות לשיקום מונע בבית סוהר בהתאם להוראות סימנים א' או ג' בפרק ג'2:
(א) מידע כמפורט בפסקה (1)(א) עד (ג) ו-(ה);
(ב) (1) מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות, יחידה לשיקום מונע, גורם מקצועי מתאם או יחידת הפיקוח, ואם הוא מסוג המידע האמור בפסקה (1)(ו) או (ז) - תמצית מן המידע בלבד;
(2) על אף האמור בפסקת משנה (1), מוסמכים גורם מקצועי מתאם ומטפל ייעודי מורשה כאמור בפסקה זו לקבל מידע רפואי פסיכיאטרי מלא, אם סברו לאחר שעיינו בתמצית מן המידע כאמור, כי המידע המלא דרוש להם לצורך ביצוע תפקידם לפי חוק זה;
(3) גורם מקצועי מתאם שהוא נציג הרשות לשיקום האסיר, במסגרת תפקידו לפי חוק זה -
(א) מידע כמפורט בפסקה (1)(א) עד (ג);
(ב)(1) מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות, יחידה לשיקום מונע, גורם מקצועי מתאם או יחידת הפיקוח, ואם הוא מסוג המידע האמור בפסקה (1)(ה) עד (ז) - תמצית מן המידע בלבד;
(2) על אף האמור בפסקת משנה (1), מוסמך גורם מקצועי מתאם כאמור בפסקה זו לקבל מידע רפואי פסיכיאטרי מלא, אם סבר לאחר שעיין בתמצית מן מידע כאמור, כי המידע המלא דרוש לו לצורך ביצוע תפקידו לפי חוק זה;
(4) קצין פיקוח ובעלי תפקידים נוספים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים, בצו -
(א) מידע כמפורט בפסקה (1)(א) עד (ג);
(ב) מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות, יחידה לשיקום מונע, גורם מקצועי מתאם או יחידת הפיקוח, ואם הוא מסוג המידע האמור בפסקה (1)(ה) עד (ז) - תמצית מן המידע בלבד;
(5) מטפל ייעודי מורשה, המבצע תוכנית לשיקום מונע בקהילה בהתאם להוראות סימן א' בפרק ג'2 –
(א) מידע כמפורט בפסקה (1)(ב) ו- (ג);
(ב) מידע כמפורט בפסקה (3)(ב).
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאית יחידת הפיקוח למסור לגורמים המפורטים בפסקאות שלהלן, מידע כמפורט באותן פסקאות, מיוזמתה או לפי דרישתם:
(1) למנהל הלשכה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או למנהל המוסד הטיפולי, שבהם מטופל עבריין המין, וכן לעובד הסוציאלי המטפל בו - מידע לגבי תנאי הפיקוח והמעקב ותכנית השיקום המונע שפורטו בצו פיקוח שהוטל על עבריין המין לפי פרק ג', וכן מידע בדבר חשש לעלייה ברמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת;
(2) לעובד הסוציאלי ולפקיד הסעד המטפלים בנפגע העבירה, ואם נפגע העבירה הוא קטין - גם לעובד הסוציאלי ולפקיד הסעד המטפלים בבני משפחתו - מידע לגבי תנאי הפיקוח והמעקב ותכנית השיקום המונע כאמור בפסקה (1), ככל שהם מגבילים את מקום הימצאו של עבריין המין או שמטרתם להגן על נפגע העבירה, וכן מידע בדבר חשש לעליה ברמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת כלפי נפגע העבירה.
** התיקון לפסקאות (2) ואילך נוגע ישירות לפרקים החדשים ולכן מוצע לדון בהם לאחר שנעבור עליהם.
(א) על אף האמור בכל דין, מוסמך מעריך מסוכנות לקבל את המידע האמור בפסקאות שלהלן, ככל שזה נדרש לצורך עבודתו עם עבריין מין ובקשר אליו:
(1) מידע כאמור בסעיפים 2, 11 ו-11א לחוק המרשם הפלילי;
(2) כתבי אישום, הכרעות דין, גזרי דין ופרוטוקולים מהליכים לגבי עבירות מין המיוחסות לעבריין המין; בפסקה זו, "פרוטוקולים" – לרבות פרוטוקולים מהליכים המתנהלים כאמור לפני ועדת שחרורים או ועדה לעיון בעונש;
(3) כל הערכות המסוכנות שנערכו לגבי עבריין המין;
(4) מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות או קצין פיקוח לענין עבריין המין;
(5) תסקירים בכתב מקצין מבחן לגבי עבריין המין;
(6) דוחות סוציאליים שנערכו לפי כל דין, לרבות תסקירים בכתב מפקידי סעד וכל מידע בענינים סוציאליים אחרים לגבי עבריין המין, המצוי בידי רשויות המדינה;
(7) מידע רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.
(ב) על אף האמור בכל דין, מוסמך קצין פיקוח לקבל את המידע כמפורט בסעיף קטן
(א)(1) עד (3) ומידע המצוי בידי מעריך מסוכנות לענין עבריין המין, ככל שזה נדרש לצורך עבודתו עם עבריין המין ובקשר אליו; ואולם לא יקבל קצין פיקוח מידע המצוי בידי מעריך מסוכנות כמפורט בסעיף קטן (א)(4) עד (7).
• האם יש הצדקה להרחבת הסעיף או שמדובר בפגיעה העולה על הנדרש על מנת לקיים את הוראות החוק?
• כיצד עתיד להתרחב תחום סמכותו של קצין המבחן בעקבות התיקון?
• מה קורה במצב בו יש גוף עם חיסיון כנגד?
• לעניין סעיף 3(2)(א)(3)(א)(2)- מדובר בהחלטה מנהלית אך חסרה חובת הנמקה. האם לא עולה חשש שגורמים אלו יבקשו ישר מידע רפואי גם ללא הצדקה מבוססת?
סעיף 4 לחוק
4. מי שהגיע אליו מידע לפי חוק זה ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט."
(א) מי שקיבל מידע לפי חוק זה, ישמרו בסוד.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שקיבל מידע לפי חוק זה רשאי לגלותו אם קיימת חובה או רשות בחוק לגלות מידע כאמור.
הערות:
התיקון לא נועד לשנות את המצב המשפטי הקיים כי אם להבהירו. ייתכן שהתיקון המוצע מרחיב במעט את חובת הסודיות לעומת ההוראה הקיימת, והוא תואם הוראות סודיות בחקיקה חדשה.
יצוין כי החוק כולל הוראה עונשית הקובעת כי העובר על סעיף הסודיות דינו מאסר שנה.
פרק ב: הערכת מסוכנות
סעיף 5 לחוק
5. (א) שר הבריאות ושר הרווחה (בסעיף זה – השרים) ימנו מעריכי מסוכנות שתפקידם לערוך הערכות מסוכנות, ויפקחו עליהם הכל כפי שיקבעו השרים.
(ב) לא ימונה אדם כמעריך מסוכנות אלא לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, כפי שיקבעו השרים.
(ב1) לא ימונה אדם כמעריך מסוכנות אם התקיים לגביו אחד מאלה:
(1) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות או שתלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בשל חשד לביצוע עבירה כאמור;
(2) קיימות נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות.
(ג) מעריך מסוכנות יהיה אחד מאלה:
(1) רופא מומחה בפסיכיאטריה רופא פסיכיאטר;
(2) פסיכולוג;
(3) עובד סוציאלי;
(4) בעל תואר מוסמך בקרימינולוגיה קלינית, מאת מוסד להשכלה גבוהה, או בעל תואר כאמור מאת מוסד מחוץ לישראל ובלבד שהמוסד והתואר הוכרו בידי שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לענין זה כשווי ערך למוסד להשכלה גבוהה ולתואר מוסמך מאת מוסד כאמור. קרימינולוג קליני.
הערות:
הסעיף עוסק במינויים של מעריכי מסוכנות וקובע את תנאי הכשירות ואת הסייגים למינוי מעריכים כאמור.
כיום מוסדר עיקר הליך המינוי בתקנות – הקובעות את תנאי ההכשרה והנסיון הנדרשים וכן טעמים המצדיקים אי מינוי. ועדה מייעצת בוחנת את המועמדים וממליצה לעניין התאמתם או אי התאמתם. התקנות מעניקות לוועדה שיקול דעת להמליץ לשר לא למנות אדם אשר הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כמעריך מסוכנות או שבשל נסיבות אחרות אינו מסוגל או אינו ראוי לשמש כמעריך מסוכנות.
מתעוררת שאלה האם לא היה צורך בהסמכה מפורשת בחוק כדי לקבוע בתקנות הוראות מעין אלה.
שאלות:
• סעיף (ב1)(1) –
• הוראה המונעת מאדם שהורשע בעבירה להתמנות לתפקיד או לקבל רשיון למקצוע היא הוראה מקובלת בחקיקה. בחוקים מסוימים מצאנו הוראה שמרחיבה את התנאי גם לשלב של הגשת כתב אישום. לא מצאנו תקדימים למניעת מינוי או עיסוק מסוים בשל פתיחה בחקירה, למעט השעיה של בעלי תפקידים בכירים מאוד שנפתחה נגדם חקירה (כגון יועץ משפטי לכנסת ונציב תלונות ציבור על שופטים). שלב זה הוא שלב מוקדם ובלתי מבוסס של ההליך הפלילי ונשאלת השאלה האם מוצדק לפגוע במינויו של אדם בשלב זה. מנגד, טוענת הממשלה שאין זה ראוי כי בתפקיד כה רגיש המחייב אמינות גבוהה אדם ייתן הערכות מסוכנות כאשר תלויים ועומדים כנגדו הליכים פליליים, וכי ממילא העניין הוא בשיקול דעת. עוד אין מדובר על הסדרת עיסוק או על תפקיד עיקרי של אדם אלא על מתן היתר לפסיכולוג / עו"ס / פסיכיאטר / קרימינולוג קליני - לתת הערכות מסוכנות.
• מוצע לוועדה לבחון האם יש לקבוע הוראה שתחול כאשר אדם שכבר מונה כמעריך מסוכנות הורשע בעבירה או שהתקיימו לגביו תנאים אחרים שבשלם לא היה ראוי להתמנות מלכתחילה.
• מוצע לוועדה לבחון האם יש לקבוע הוראה מקבילה לגבי הרשעה בעבירה משמעתית (קיים בחלק מהחוקים).
• סעיף (ב)(2) – מדובר על סעיף סל רחב ביותר וממילא קיים שיקול דעת לשרים במינוי מעריכי המסוכנות המאפשר לשקול שיקולים ענייניים.
• הערה ניסוחית – מוצע לשנות את סדר הסעיפים כך שתחילה יצוינו התנאים החיוביים ולאחריהם השליליים.
סעיף 6 לחוק
6. (א) הגופים המנויים בסעיף קטן זה, לא יחליטו בנוגע לעברייני מין בענינים המפורטים להלן אלא לאחר קבלת הערכת מסוכנות עדכנית:
(1) בית משפט, לגבי מתן בעת מתן אחד מאלה:
(א) גזר דין;
(ב) צו פיקוח ומעקב לפי פרק ג';
(ג) צו מבחן לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;
(ד) צו לטיפול מרפאתי לפי סעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש צו אשפוז;
(ה) החלטה בערעור על החלטות לפי פסקאות משנה (ב) ו- (ד) (א) עד (ד);
(1א) בית דין צבאי, בנוסף לאמור בפסקה (1)- גם לגבי מתן גזר דין
(2) נשיא המדינה – לגבי מתן חנינה או הקלה בעונש כאמור בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה;
(3) ועדת שחרורים – לגבי שחרור על-תנאי; ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיפים 11 ו-12 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר;
(4) ועדה לעיון בעונש – לגבי המתקת עונש או החלפתו לפי סעיף 510 לחוק השיפוט הצבאי של מי שנידון למאסר בפועל בבית דין צבאי; ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות הפרק השני בחלק ח' לחוק השיפוט הצבאי;
(5) השר לביטחון הפנים או מי שהוא אצל לו את סמכותו – לגבי חופשה מיוחדת לפי סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971;
(6) מפקד בית סוהר צבאי – לגבי חופשה מיוחדת לפי תקנה 84 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז-1987;
(7) ועדה פסיכיאטרית שמונתה לפי חוק טיפול בחולי נפש – לגבי מתן חופשה או שחרור מאשפוז;
(8) ועדת מומחים שמונתה לפי סעיף 4 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001 – לגבי מתן פטור מאיסור עיסוק כאמור באותו חוק;
(9) יחידת פיקוח – בעת מתן המלצה על-תנאי הפיקוח והמעקב לפי סעיף 13.
(ב) בית משפט, המקבל החלטה בהתחשב בהערכת מסוכנות לפי סעיף קטן (א)(1) או (1א), ימסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין ויאפשר לו לטעון לגביה; בית המשפט רשאי לבקש השלמות והבהרות ממי שערך את הערכת המסוכנות.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות, או חלק ממנה, לעבריין המין, אם סבר שיש בכך כדי לגרום לפגיעה של ממש בשלומו של אדם או בביטחונו.
(ד) החליט בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין כאמור בסעיף קטן (ג), יעביר לו תמצית מן המידע העובדתי האמור בה, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בענין מהענינים המפורטים בסעיף קטן (ג), והוראות פסקאות משנה (1) ו-(2) יחולו:
(1) בית המשפט ימנה לעבריין מין שאינו מיוצג סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי סעיף קטן זה;
(2) בית המשפט ימסור העתק מהערכת המסוכנות לסניגורו של עבריין המין, ובלבד שזה לא יעבירנו לנאשם או לכל אדם אחר.
הערות:
סעיף קטן (א)(1)(א)
השינוי המשמעותי בסעיף זה הוא ביטול החובה של בית המשפט לקבל הערכת מסוכנות בטרם מתן גזר דין. במקום זה מוצע לחייב את בית המשפט לקבל תסקיר מבחן אשר יכלול הערכת סיכון. התסקיר הוא מסמך שנערך על ידי קצין מבחן וכולל התייחסות להיבטים שונים שרלבנטיים לענישה, ובין היתר גם להערכת הסיכון. למעשה, כבר כיום מוגשים תסקירי קצין מבחן לפני גזירת דינם של עבריני מין ואלה כוללים גם הערכת סיכון. יצוין כי קציני מבחן אינם מוסמכים כ"מעריכי מסוכנות". עוד יצוין כי בעת חקיקת החוק ראתה הוועדה בהערכת המסוכנות המקצועית הניתנת על ידי בעלי מקצוע הנדרשים לעמוד בדרישות מחמירות חלק משמעותי באיזון שהחוק יוצר אל מול הפגיעה בעברייני מין.
שאלות:
• מוצע לברר מה יהיה החסכון התקציבי בעקבות שינוי זה.
• מוצע לוועדה לבחון את ההבדל בין הערכת מסוכנות להערכת סיכון, ואת ההצדקה לשימוש בכלים שונים, תוך שימת לב גם לכך שמעריך מסוכנות נחקר על חוות דעתו ואילו קצין מבחן אינו נחקר על התסקיר.
• מוצע לבחון את ההבדל בדרישות ההכשרה בין מי שמוסמך לתת הערכת מסוכנות למי שמוסמך לתת תסקיר הכולל הערכת סיכון.
• מוצע לבחון האם יישמר העקרון שלפיו אדם שהיה לו קשר טיפולי עם עברין המין לא יתן לגביו הערכת מסוכנות – זאת, לאור העובדה שהגורמים הטיפוליים בשירות המבחן עורכים קבוצות טיפוליות לעבריני מין וייתכן שהם אותם גורמים שאמורים להיות מופקדים גם על הערכת הסיכון במסגרת התסקיר שלפני מתן גזר הדין.
• טענת הממשלה היא כי לצורך קביעת גזר הדין נדרשים נתונים שונים מאלה שנדרשים לצורך הטלת צו פיקוח ומעקב ולכן די בשלב זה בהערכת סיכון הנכתבת על ידי קצין מבחן ולא נדרשת הערכת מסוכנות. מוצע לברר מה הנתונים הנדרשים לצורך קביעת תוכנית שיקום והאם גם לשם כך די בתסקיר המבחן.
• גם אם מקבלים את התיקון המוצע - ניתן לשקול להותיר לבית המשפט שיקול דעת ולאפשר לו לדרוש הערכת מסוכנות גם בטרם מתן גזר הדין במקרים שבהם הדבר דרוש לדעתו.
סעיף קטן (א)(1)(ג)
בהמשך לביטול החובה לקבל הערכת מסוכנות בטרם מתן גזר דין, מוצע לבטל גם את החובה לקבל הערכה כזו לפני מתן צו מבחן, הניתן בשלב גזר הדין. חשוב לציין כי אין זה מובן מאליו שצו מבחן = גזר דין, אם כי הנטיה כיום היא לראות בכך אמצעי עונשי, אך העניין מצוי בויכוח. לפיכך ייתכן שכדאי להשאיר את הפירוט בחוק (גם כדי שלא ילמדו מן המחיקה על כוונה לשנות את המצב).
שאלות:
• בחוק הגנה על הציבור מוגדרים "גזר דין" ו"הרשעה" באופן מרחיב הכולל גם "מתן צו מבחן ללא הרשעה", "מתן צו לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש", קביעה לגבי ביצוע העבירה, ועוד. האם אין צורך להתאים את סעיף 37 לחוק העונשין להגדרות אלה.
• לעניין אשפוז – מוצע לברר כיצד הרשויות מוודאות שאדם שאמור להשתחרר מאזפוז או לעבור לטיפול אחר עובר הערכת מסוכנות ומוצא בענינו צו פיקוח.
• מוצע לברר האם יש מומחיות במסגרת בתי החולים הפסיכיאטרים לענין הערכת מסוכנות של עבריני מין או שמא יש תועלת במקרים אלה בהשארת המצב הקיים גם לצורך שגרת הטיפול בעבריין שמחליטים לאשפז.
סעיף קטן (א)(1א)
בבית הדין הצבאי אין הליך מקביל להגשת תסקיר על ידי קצין מבחן בבתי המשפט ולכן הוצע להותיר את המצב הקיים בעינו. מוצע לברר כיצד מתנהל ההליך ללא תסקיר, ולענייננו – אם ההליך הנכון יותר הוא הגשת תסקיר הכולל הערכת סיכון בשלב מתן גזר הדין, מדוע אין אפשרות לייסד הליך כזה גם בבית הדין הצבאי ?
סעיף 7 לחוק
קיבל בית משפט הערכת מסוכנות כאמור בסעיף 6(א)(1) או (1א), יחולו הוראות סעיף 26(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
הערות:
התיקון המוצע מבקש להתאים את הסעיף, שעניינו עדותו של מעריך מסוכנות, לתיקון המוצע בסעיף 6 לחוק.
סעיף 9 לחוק
9. (א) לא ייתן מעריך מסוכנות הערכת מסוכנות לגבי עבריין מין, בהתקיים אחד מאלה:
(1) חשש שמעריך המסוכנות לא יוכל למלא את חובתו כמעריך מסוכנות בשל ניגוד ענינים בין חובתו כאמור לבין עניין אישי שלו או עיסוקיו האחרים;
(2) קשר טיפולי בעבר או בהווה, בין מעריך המסוכנות לבין עבריין המין בעת ביצוע הערכת המסוכנות או במהלך שלוש השנים שקדמו לכך. [הערת נוסח – מוצע למחוק את החלק המוצהב כי הרי לא תבוצע הערכת מסוכנות ע"י אותו מעריך מסוכנות למי שהיה עמו קשר טיפולי כאמור].
הערות:
לס"ק (א) - הסעיף עוסק בניגוד עניינים ואוסר על מעריך מסוכנות להעריך את מסוכנותו של עבריין מין שעימו היה לו קשר טיפולי בעבר או שיש לו קשר טיפולי בהווה. התיקון מבקש לצמצם את האיסור כך שיחול אם היה למעריך המסוכנות קשר טיפולי עם עבריין המין במשך שלוש השנים שקדמו להערכת המסוכנות (או עם הוא נמצא עמו בקשר טיפולי בהווה, כמובן).
(ב) (1) לא ייתן מעריך מסוכנות, לעבריין מין שהוא העריך את מסוכנותו, טיפול ייעודי כמפורט להלן:
(א) טיפול ייעודי במסגרת פרטית, במשך תקופה של שנה לאחר מתן הערכת המסוכנות;
(ב) טיפול ייעודי ביחידה לשיקום מונע כאמור בפסקה (1) להגדרה "יחידה לשיקום מונע", במסגרת תוכנית לשיקום מונע שניתנה על סמך הערכת המסוכנות שהוא נתן;
(2) הוראות פסקה (1) יחולו גם לעניין מתן טיפול ייעודי בידי מי שאינו מעריך המסוכנות, אם מעריך המסוכנות או בן משפחתו הוא בעליה או מנהלה של המסגרת הפרטית או היחידה לשיקום מונע, לפי העניין.
הערות:
לס"ק (ב) - על פי דברי ההסבר להצעת החוק, הסעיף המוצע נועד למנוע מצב של ניגוד עניינים של מעריך המסוכנות בין תפקידו כמעריך מסוכנות לבין עיסוקו כמטפל ייעודי. לדברי הממשלה הסעיף בא לצמצם את החשש מכך שאינטרסים כלכליים-אישיים יהיו מעורבים בעבודתם של מעריכי המסוכנות.
** הסעיף כולל מונחים הקשורים לפרק השיקום המונע ומוצע לדון בו יחד עם פרק זה. מכל מקום, להלן – הסבר ושאלות לגבי הסעיף:
האיסור המוצע הוא כדלקמן:
1. מעריך המסוכנות לא יכול לטפל בעברין המין בעצמו במסגרת פרטית במהלך שנה לאחר שביצע את ההערכה.
2. מעריך המסוכנות לא יכול לטפל בעברין המין בעצמו בכלל ביחידה לשיקום מונע שהיא מרכז לטיפול ייעודי.
3. עברין המין לא יכול לקבל טיפול ביחידה לשיקום מונע כאמור שמעריך המסוכנות או בן משפחתו הוא הבעלים או המנהל שלה.
שאלות:
• האמנם העובדה שמטפל ביצע הערכת מסוכנות לעבריין עלולה לפגום ביכולתו לטפל בו לאחר מכן ? מה החשש ?
• האם המגבלות החדשות עלולות להרתיע מומחים להתמנות כמעריכי מסוכנות ?
• לאור העובדה שאין מאגר גדול של מטפלים המומחים לטיפול בעברייני מין – האם אין חשש שמגבלה זו תצמצם מאוד מאגר זה ותפגע באפשרויות הטיפול העומדות בפני עברייני מין, גם באופן פרטי וגם במסגרת תוכניות שיקום ממשלתיות ?
• מוצע לברר כמה יחידות לשיקום מונע צפויות לקום והאם המגבלה בס"ק (ב) אינה גורפת גם מבחינת אפשרויות הטיפול שיעמדו לרשות עברין המין.
• לגבי טיפול במסגרת פרטית המגבלה קצובה בזמן לשנה אחת, האם אין מקום לקצוב בזמן גם את המגבלות האחרות ?
• תשומת לב לכך שמגבלות כאמור אינן חלות לגבי קציני מבחן שאמורים לפי המוצע לתת הערכות סיכון ועשויים להיות מעורבים – הם או בני משפחתם - בטיפול בעבריני מין. מוצע לברר סוגיה זו.
(ג) שר הבריאות, בהסכמת שר הרווחה, רשאי לקבוע מגבלות נוספות שיחולו על מעריכי מסוכנות בשל חשש לניגוד עניינים.
• מוצע לברר אם יש מגבלות שבכוונת השרים לקבוע במסגרת התקנות – ואם כן – יש עדיפות לקביעתן בהליך החקיקה הנוכחי; מוצע להבהיר כי מרגע שתיקבע הוראה זו לא ניתן יהיה לקבוע בהנחיות או בהוראות מנהליות למיניהן מגבלות מעין אלה.
• מוצע למקד את שיקול הדעת של השרים בהתקנת התקנות על ידי הוספת הנחיה כי התקנות יותקנו ככל שהדבר נדרש על מנת להבטיח שמעריך המסוכנות יוכל למלא את חובתו המקצועית. כמו-כן מוצע לשקול אם יש צורך באישור ועדה של הכנסת או בבהתייעצות עם גורמים אחרים כגון ארגונים המייצגים את בעלי המקצועות הרלוונטים – על מנת להבטיח שהאיזונים הראויים יישמרו.
• בהקשר זה יצוין כי כבר ב-2008 פנתה הסנגוריה בטענה כי בין התנאים שמציב משרד הבריאות למתן היתר לאנשי מקצוע לעבוד כמעריכי מסוכנות מוצג תנאי כי אנשי המקצוע יתחייבו לא לתת לסנגוריה חוות דעת נוגדות להערכות מסוכנות הניתנות מטעם אנשי מב"ן או משרד הרווחה. הסנגוריה טענה כי יש בזאת להקשות על הסנגוריה בגיוס אנשי מקצוע, ומשכך יש פגיעה לא רק בחופש העיסוק של מעריכי המסוכנות אלא גם באפשרות הסנגוריה לתת ייצוג הולם על פי החוק. מוצע לוועדה לבחון גם הערות אלו.
• מוצע לברר אם קיימים תנאים אחרים / נוספים הנוגעים לניגוד עניינים/ לכישורים של מעריכי מסוכנות במסגרת נהלים / הנחיות כלשהם ?