חומר רקע
ד' סיון תש"ע
17 מאי 2010
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי
הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון), התש"ע–2010 –
מסמך רקע לדיון
כללי – חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין
חוק הגנה על הציבור מציע התמודדות בשלושה מישורים עם החשש מעבריינות חוזרת של עברייני מין (המוגדרים כמי שהורשעו בביצוע עבירת מין ושהיו בגירים ביום הגשת כתב האישום)1: קבלת הערכות מסוכנות בשלבים שונים של ההליך הפלילי, קיומו של מרשם עברייני מין והוצאת צווי פיקוח.
הצעת החוק היתה פרי יוזמת חקיקה של חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי וחברי כנסת אחרים מהכנסת ה- 15. מטרתו העיקרית של הצעת החוק היא הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות על ידי עברייני מין, באמצעות שימוש בשני כלים עיקריים:
1. הערכת מסוכנות בשלבים שונים של ההליך המשפטי – ההנחה בשלבי החקיקה היתה כי כל עבריין מין הוא מסוכן. עם זאת, כדי להתאים לו תכנית שיקום ותוכנית פיקוח ומעקב, נדרשים אנשי המקצוע להבין את האדם הניצב מולם. לצורך כך, מטיל החוק חובה על ביצוע הערכות מסוכנות בשלבים שונים של ההליך המשפטי. מדובר באבחון שנעשה בידי בעל מקצוע שהוכשר במיוחד לאבחן עברייני מין והכולל: (א) הערכת הסיכון הנשקף מאדם להישנות ביצוע עבירות מין על ידו; (ב) המלצות לעניין דרכי ענישה, שיקום מניעתי, פיקוח ומעקב.
2. תכנית פיקוח ומעקב – פרק ג' לחוק מקים יחידת פיקוח ומעקב שאמורה לפקח על עברייני מין בקהילה כדי למנוע ביצוע עבירות מין באיבן. בין תנאי הפיקוח והמעקב ניתן למצוא איסורים על שימוש באלכוהול או בסמים וכן איסור על אחזקת חומר פורנוגראפי.
פרק ב' - הסדרת הסמכות הנוגעת לקבלת הערכות המסוכנות
סעיף 6 קובע חובה לקבל הערכת מסוכנות עדכנית במספר צמתים של ההליך הפלילי, בין היתר לפני מתן גזר דין, לצורך הוצאת צו פיקוח, בהליכי ערעור, טרם חנינה וטרם שחרור על תנאי. הערכת המסוכנות היא הכלי המרכזי ליישום החוק, באשר היא אמורה לתת הערכה לגבי הסבירות שהאדם יבצע עבירות מין בעתיד. הערכת המסוכנות נערכת על ידי פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי או קרימינולוג קליני אשר קיבלו הכשרה מתאימה והם בעלי ניסיון מקצועי בעבודה עם עברייני מין.2 מכיוון שהתפיסה המקצועית היא שלא ניתן לקבוע שאדם הוא משולל מסוכנות, נעות הערכות המסוכנות בציר שבין מסוכנות נמוכה, בינונית, גבוהה וגבוהה מאוד.
סעיף 19 לחוק מקים את מרשם עברייני המין. הסעיף קובע כי יחידת הפיקוח תנהל מרשם ארצי אשר יכלול את הרישום הפלילי, תצלום ומקום מגורים ומקום עבודה מעודכנים של עבריינים אשר הוטל עליהם צו פיקוח, במטרה לאפשר מעקב ופיקוח על עברייני המין. החוק קובע כי המרשם יהיה חסוי למעט בפני המשטרה, המשטרה הצבאית, קצין הפיקוח ומעריך המסוכנות.
פרק ג' - הסדרת הסמכויות הנוגעות לפיקוח ומעקב
סעיף 10 לחוק מעניק לבית המשפט סמכות להורות על צו הקובע כי עבריין המין יהיה מצוי בפיקוח ובמעקב. את צו הפיקוח רשאי להטיל בית המשפט אשר דן בעבירה המקורית, אם סבר שרמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת "אינה נמוכה". במסגרת צו הפיקוח מוסמך בית המשפט לאסור או להגביל התנהגויות אשר להערכת אנשי המקצוע עלולות להעלות את הסיכון שהאדם יבצע עבירת מין נוספת, כגון מגבלה על החזקת חומרים פורנוגרפים; התחברות עם קטינים; נהיגה בכלי רכב או נהיגה בכלי רכב ללא נוכחות אחר; והימצאות מחוץ למקום המגורים בשעות מסוימות.3 התפיסה המקצועית בבסיס המגבלות הללו היא שעברייני מין רצידיוויסטים פועלים בדפוס התנהגות חוזר, המכונה בשפה המקצועית "מעגל התקיפה", וכי הגבלה על היחשפות לגורמים מעוררים בשלבים הראשונים יכולה למנוע את התקיפה הנובעת מן הצורך בהרגעת הדחפים המיניים.4 עוד קובע החוק כי משך צו הפיקוח לא יעלה על חמש שנים, אך בתום התקופה המרבית ניתן להטיל צו פיקוח חדש אם נמצא שרמת המסוכנות של עבריין המין היא גבוהה.5 לצד צו הפיקוח, ובכדי לאפשר את אכיפתו, מוסמך בית המשפט להעניק לקציני הפיקוח סמכויות שונות, כגון לדרוש מעבריין המין ומבני משפחתו למסור לו מידע; להיכנס למקום מגוריו של העבריין בנוכחותו ולחפש בכליו, ברכבו או במחשבו; לדרוש מכל אדם למסור לו מידע, ובלבד שאין באופן דרישת המידע כדי לגלות את זהותו של עבריין המין כמי שמצוי בפיקוח ובמעקב.6
תחולת החוק
תחולת החוק היא רטרואקטיבית ותקפה לגבי עברייני מין אשר הורשעו טרם כניסתו של החוק לתוקף אך טרם סיימו לרצות את עונשם. מטעמי תקציב נקבעה לחוק תחולה הדרגתית:
• ב-1 באוקטובר 2006, יום תחילת החוק, הוחלו הוראותיו על כל מי שהורשע בעבירות מין, נידון למאסר בפועל וצפוי לרצות את מלוא תקופת המאסר אשר הוטלה עליו (כלומר, מי שלא שוחרר על תנאי).
• ב-1 באוקטובר 2007 הוחלו הוראות החוק על כל מי שהורשע בביצוע עבירת מין בקטין, אף אם לא הוטל עליו עונש מאסר או ששוחרר על תנאי. הרחבה זו מגדילה את מספר צמתי ההחלטה בהם חל החוק וכמובן את אוכלוסיית עברייני המין עליהם חל החוק.
• באוקטובר 2008 הוחל החוק על כל עבריין מין אשר נדון למאסר בפועל, אף אם שוחרר שחרור מוקדם.
• ב-2 באוקטובר 2011 יוחלו הוראות החוק על כלל עברייני המין הבגירים.7
פרק השיקום – סקירה קצרה
בעת חקיקת החוק בכנסת, מפאת קוצר זמנים לפני התפזרותה, לא ניתן היה להשלים את הליך החקיקה בנושא השיקום המונע, ועל כן הופרד חלק השיקום מחוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין ולא הוסדר בחקיקה עד עתה.
התיקון המונח על שולחן הוועדה אמור להשלים את ההליך שהתחיל בשעתו ולהכניס גם את החלקים העוסקים בשיקום מונע ובטיפול ייעודי לחוק.
שיקומם של עברייני המין הוא אחד הנדבכים שעליהם נבנה ההסדר החקיקתי שמטרתו להגן על הציבור מפני עברייני מין. ההסדר בנושא השיקום והטיפול הייעודי בא להשלים את האמצעים לפיקוח על עבריין המין עם השתלבותו בקהילה.
מטרת השיקום המונע היא לפתוח פתח לשינוי דרכו של העבריין באמצעות הקניית כלים שיאפשרו לו לשלוט בהתנהגותו, וכך להפחית את הסכנה להישנות עברות מין גם לאחר שיוסרו המגבלות והפיקוח החיצוניים.
הצעת החוק הממשלתית
הצעת החוק הממשלתית המונחת על שולחן הוועדה מבקשת לבצע תיקוני חקיקה גם בחוק הקיים, לצד הוספת הפרקים הנוגעים לשיקום המונע. תיקוני החקיקה נובעים בחלקם מהתוספות הנוגעות לשיקום, וחלקם מוצעים בעקבות לקחים שהופקו מיישום החוק בשנים האחרונות.
פרקים ג1 ו-ג2 נוגעים להסדרת מערך השיקום המונע, כפי שיפורט להלן:
פרק ג1 המוצע מבקש להסדיר את חובת הרישוי וסמכויות האכיפה והפיקוח של מרכזים לטיפול ייעודי. בפרק זה מוצע להסדיר את תחום הטיפול הייעודי במרכז לטיפול ייעודי. זאת באמצעות קביעת חובה לקבלת היתר לצורך מתן טיפול ייעודי במרכז כאמור, וחובה לקבלת רישוי לצורך הפעלה או ניהול של מרכז לטיפול ייעודי.
מדברי ההסבר להצעת החוק: "התחום של טיפול ייעודי בעבריינות מין הוא תחום הדורש מומחיות ייחודית וניסיון. הותרת תחום הטיפול כאמור ללא הסדרה עלולה להביא למצב שבו אוכלוסייה שתגיע לטיפול שמטרתו מניעת עבריינות מין לא תקבל מענה מתאים, ואף תינזק, וכתוצאה מכך לגרום לנזקים ולפגיעה בחברה. כמו כן ישנה חשיבות לכך שמרכז המעניק טיפול כאמור יעמוד באמות מידה ברורות, יהיה נתון לפיקוח וייתן את הטיפול המתאים, וזאת כדי שלא ייגרם נזק למי שנזקק לטיפול וכדי להגן על החברה. "
פרק ג2 מסדיר את הנושא של שיקום מונע לעבריין מין שלא נידון למאסר בפועל או שהשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז.
השיקום המונע מיועד להביא לשינוי פנימי אצל עבריין המין, ולהקנות לו כלים שיאפשרו לו להמנע מביצוע עבירות מין נוספות. לפי המוצע בהצעת החוק, שיקום מונע לעבריין מין שלא נידון למאסר בפועל או שהשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז בבית חולים לחולי נפש, ונמצא מתאים לכך, יינתן באמצעות תכנית לשיקום מונע שתגובש לגבי עבריין המין ותבוצע, בהתאם לתפיסה השיקומית ועל פי רצף שיקומי, באחד או יותר מאופנים אלה:
• במעון סגור המיועד לשהיית מטופלים בכל שעות היממה;
• במרכז יום המיועד לשהיית מטופלים בחלק משעות היממה;
• באמצעות קבוצות טיפוליות בלא שהייה במרכז.
על פי המוצע שיקום מונע בקהילה ייתן על פי תכנית לשיקום מונע במסגרת אחד מאלה:
1. במסגרת צו מבחן לפי פקודת מבחן.
2. במסגרת שחרור על תנאי לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001.
3. במסגרת צו פיקוח ומעקב לפי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין.