חומר רקע

‏‏י"ב סיון, תש"ע ‏25 במאי, 2010 לכבוד ח"כ דוד רותם יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט הכנסת שלום רב, הנדון: הערות איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית לקראת הדיון בהצעות החוק לתיקון חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין והצעת חוק המלחמה בפדופיליה איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הוא ארגון הגג של תשעה מרכזי סיוע בפריסה ארצית, מקריית שמונה בצפון ועד באר שבע בדרום, הכוללים גם מרכז סיוע לנשים ערביות, מרכז סיוע לנשים דתיות וחרדיות, קו סיוע לגברים וקו סיוע לגברים דתיים וחרדים. בכל אחד מן המרכזים פועל קו חירום למתן סיוע נפשי 24 שעות ביממה (המקבלים יחד כ-40,000 פניות מדי שנה), קבוצות תמיכה לנפגעות ופעילות חינוכית והסברתית לציבור הרחב. ענף מרכזי נוסף בפעילות המרכזים, הוא ליווי נפגעות ונפגעים בהליך הפלילי על כל שלביו והכשרת אנשי מקצוע, חוקרים, פרקליטים ואנשי טיפול בתחום הפגיעה המינית. האיגוד והמרכזים החברים בו, הם הגוף העיקרי בישראל המעניק שירותים ייחודיים לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ומייצג את עניינם בפני הרשות המחוקקת, המבצעת ובפני בתי המשפט. זהו הגוף היחיד בישראל אליו פונים מידי שנה עשרות אלפי נפגעות ונפגעים, נותנים בו את אמונם ומאפשרים לו היכרות קרובה עם התופעה בכלל ועם סיפוריהם האישיים בפרט. להלן מובאות הערותינו, לאחר התייעצות עם קרימינולוגים בכירים, אנשי שטח וטיפול: 1. הגדרת עבריין מין- התיקון המוצע מבקש לצמצם את תחולת החוק על עברייני מין שהיו קטינים ביום ביצוע העבירה ובגירים בעת הגשת כתב האישום. יש לזכור כי התיקון אינו מתיישב עם המגמה ההולכת ומחמירה של ירידה בגיל הפוגעים והעדר פיקוח, טיפול ושיקום מתאימים. אל מרכזי הסיוע ברחבי הארץ, מגיעים נפגעות ונפגעים רבים, הורים ואנשי חינוך המתמודדים עם עבריינות מינית קשה בקרב ילדים ובני נוער ובהעדר מענה חוקי של פיקוח וטיפול, מעגל הפגיעה מתרחב עוד יותר. לפיכך, יש לפעול בדחיפות למתן מענה לסוגיית עברייני המין הקטינים, לטובתם הם ולטובת הגנה על הציבור. 2. הגדרת עבירת מין- התיקון המוצע נחוץ והכרחי, הן לעניין התעללות בקטינים וחסרי ישע והן לעניין פרסום והצגת תועבה של קטין. קיימת התמכרות הולכת וגוברת לפורנוגרפיה ובכללה פורנוגרפיה המציגה קטינים. יש לזכור כי פורנוגרפיה היא תיעוד של מעשי סרסרות, או "הזניה מתועדת" ובמקרה הזה פורנוגרפיה של קטינים. העוסקים בדבר, המפיקים/מפיצים כמו גם המשתמשים, מפתחים אובססיה לדבר ופועלים בשיטתיות, תוך חיפוש "בשר טרי", דבר המעיד על הרצידביזם של התופעה והצורך להחיל על העבריינים את החוק, בכדי להגן על הקטינים המנוצלים בתעשיית המין מפני עברייני המין. 3. תיקון סעיף 2 לחוק - לעניין "גורם מקצועי מתאם" חשוב לשים את הדגש על כך שהגורם המקצועי יקבל הכשרה מתאימה, הכשרה מתאימה חייבת להיות במסגרת אקדמית, תחת פיקוח חיצוני ולא מסגרת הכשרה תוך כדי תפקיד או במסגרת הכשרה ללא פיקוח חיצוני. 4. תיקון סע' 6 לחוק- ביטול החובה לקבל הערכת מסוכנות בטרם מתן גזר הדין והעברת האחריות לתסקיר של קצין מבחן התסקיר שעורך קצין המבחן, סוקר את כל תולדות חייו של הנאשם ומקיף את כל מערכות חייו, ילדותו, יחסיו עם הוריו, התא המשפחתי שלו, תחומי עיסוקו, עברו הפלילי וכו' ולא מתמקד במסוכנותו לציבור. מטרתו של חוק ההגנה על הציבור כפי שמשתקפת בעבודת מעריך המסוכנות היא לקבוע מהי מידת המסוכנות הנשקפת מן העבריין להישנות ביצוע עבירות מין על ידו ופגיעה בציבור ולצמצמה ככל הניתן באמצעות פיקוח וכעת גם באמצעות טיפול ושיקום. בנוסף, תפקידה הנוסף של הערכת המסוכנות להמליץ על דרכי ענישה, שיקום מניעתי, פיקוח ומעקב ועל כן חשוב לקבלה לפני גזר מתן גזר הדין. בלא הערכת המסוכנות על ידי איש המקצוע המתאים שהוא מעריך מסוכנות ולא קצין מבחן, לא תתקבל הערכה אשר שמה דגש על היבטים חשובים אלה. חשוב לזכור כי שירות המבחן הינו גוף בעל אוריינטציה טיפולית, שהינו שונה ביותר מהמרכז להערכת מסוכנות. דו"ח של המרכז להערכת מסוכנות מתמקד בעבירה שבוצעה, בגורמים לה ובסיכוייו של העבריין לשוב ולבצע עבירות נוספות, לעומתו, דו"ח של שירות המבחן כולל דגשים רחבים מאוד על האדם וקורות חייו וכמעט ולא מסוגל להתנבא באופן מקצועי על הרצדיביזם הנשקף מהעבריין. להבנתנו העברת הערכת המסוכנות לגוף זה תחטא למטרה שהיא הגנה על הציבור, ולא רק המלצה, על סמך השתלשלות חייו של העבריין לצורך גזירת הדין. חשוב להדגיש כי התסקיר של קצין המבחן צריך להתווסף להערכת המסוכנות ולא להחליף אותה. 5. תיקון סעיף קטן (א) (1)(ג)- הצעה לבטל את הערכת המסוכנות לפני מתן צו מבחן, הניתן בשלב גזר הדין לטעמנו, אסור לבטל את הערכת המסוכנות לפני מתן צו מבחן, מאחר ועצם מתן צו המבחן מחייב התייחסות טיפולית בקהילה וייתכן והאדם מסוכן ויש לנקוט אמצעים מיוחדים לצורך הגנה על הציבור. 6. תקופת הפיקוח כיום, תקופת הפיקוח נקבעת לרוב בהתאמה לחומרת העבירה שבוצעה. יש לציין כי בשיטה הנהוגה בישראל, המרכיב העיקרי בשיקולי הענישה הוא סיווג העבֵרות על פי חומרתן, ואילו מידת המסוּכנוּת של עבריין המין כמעט אינה נכללת בשיקולים אלה. חשוב להבין כי לעיתים עבריין שביצע עבירה חמורה לא יחזור לפגוע בשנית, ולעומתו עבריין שביצע עבירה 'קלה' מועד לפגוע פעמים רבות נוספות. לדעתנו, תקופת הפיקוח צריכה להקבע בהתאם להערכת המסוכנות ולא בהתאם לעבירה שבוצעה. יש לזכור כי הרציונל העומד מאחורי החקיקה הינו הגנה על הציבור ולא גמול כלשהו לעבריין, ולכן אין לראות בתקופת הפיקוח כהמשך ישיר לעונש והיא אינה צריכה להמדד לפי אותם הקריטריונים. משך הטיפול אינו צריך להקבע לפי שיקולים משפטיים אלא לפי שיקולים טיפוליים שישרתו את הציבור והעבריין בצורה הטובה ביותר. כמו כן, ביסוס תקופת הפיקוח על הערכת המסוכנות תהווה פגיעה מצומצמת יותר בזכויותיהם של העבריינים כיוון שההערכה מתמקדת בעבריין הקונקרטי ונסיבותיו האישיות ותקופת הפיקוח בצורה זו מכוונת גם לשם סיוע לעבריין עצמו. 7. הערכת מסוכנות נוספת בתום תקופת הפיקוח כיום עברייני מין עוברים הערכת מסוכנות במרכז להערכת מסוכנות בשני שלבים: שלב הטיעונים לעונש ושלב סיום המאסר כדי לשקול הפעלת מעקב ופיקוח. לדעתנו, יש לבצע הערכת מסוכנות (גורפת) גם בתום תקופת הפיקוח לכל עבריין מין מורשע שהחל את תקופת הפיקוח עם הערכת מסוכנות בינונית או גבוהה, בכדי לאפשר הפעלת שיקול דעת אמיתי ומבוסס בהחלטה האם להפסיק את הפיקוח או שיש טעם בהארכתו. היכולת לצפות מראש את מסוכנות העבריין מספר שנים לאחר שחרורו הינה כמעט בלתי אפשרית, ולכן חובה לשוב ולבצע הערכת מסוכנות כדי לדעת האם העבריין מהווה עדיין סכנה לציבור ויש להאריך את הפיקוח עליו. 8. קריטריונים למומחיות בתחום הטיפול והערכת סיכון לגבי עברייני מין הגורם התורם באופן המשמעותי להצלחת הטיפול והשיקום הוא מידת המקצועיות של המטפל וכישוריו. טיפול שאינו נעשה בידי המומחה המתאים יכול אף להזיק. משום כך קרימינולוגים מומחים ממליצים על הכשרה מקצועית הולמת למטפלים בעברייני מין. רבים מציינים כי טיפול אשר אינו נעשה מטעם מטפל מומחה בתחום עלול אף להעלות את רמת המסוּכנוּת ואת מידת המוּעדוּת של המטופל. כפי שעולה מדברי ההסבר לחוק, התחום של טיפול ייעודי בעבריינות מין הוא תחום הדורש מומחיות ייחודית והסדרה ויעמוד באמות מידה ברורות, יהיה נתון לפיקוח וייתן את הטיפול המתאים. בתיקון המוצע (סעיפים 6 ו-16 לתיקון, סעיפים 5 ו-20טו לחוק העתידי) נקבעים הגורמים המוסמכים לבצע הערכת מסוכנות ולשמש כמטפלים ייעודיים במרכז לטיפול יעודי. לדעתנו, חייב להופיע בחוק פירוט מורחב של הגורמים המוסמכים, בדומה לפירוט הקיים בתיקון לגבי הקרימינולוגים הקליניים. למשל, ישנם פסיכולוגים מחקריים שאינם מבינים כלל בטיפול בעברייני מין, ולכן הגדרת ה'פסיכולוג' או 'עובד סוציאלי' הינה רחבה מדי ויש לדרוש פסיכולוג/ עובד סוציאלי קליני או שיקומי לפחות. בנוסף, יש לדרוש התמחות בנושא של טיפול בעברייני מין, והכשרה מתאימה במסגרת אקדמית, תחת פיקוח חיצוני ולא מסגרת הכשרה תוך כדי תפקיד, וזאת כדי לבסס מומחיות וניסיון בתחום שעוסק בדיני נפשות. בנוסף, רצינו להביע הפתעתנו לגבי השמטת הקרימינולוגים החברתיים שיקומיים מהתיקון. קרימינולוגים אלו מתמחים בטיפול סוציו-תרפויטי לעבריינים, תוך שימת דגש על שילוב העבריין בחברה וטיפוח היחסים בינו לבין הקהילה. כלומר, התמקדות בהעדר פגיעה באחר ופחות באדם עצמו. להבנתנו מדובר באנשי מקצוע המתאימים בהחלט לשמש כמעריכי מסוכנות וכן כמטפלים יעודיים. ברצוננו להפנות את תשומת לב הועדה למסקנות תת הועדה שהתכנסה בשנת 2000 וגיבשה את הקריטריונים למומחיות בתחום הטיפול והערכת הסיכון לגבי עברייני מין. תת הועדה כללה מומחים רבים מתחומי הטיפול השונים בעברייני מין וכן נציגי משרדי הממשלה ונציגי האקדמיה. לדעתנו יש לאמץ את מסקנות הועדה ולשקפן בתיקון המוצע לחוק, כך שיכלול בצורה מפורטת יותר את הדרישות מכל גורם ומקצוע, וכן כך שיכלול את קשת המקצועות עליה הועדה המליצה (הדו"ח מצ"ב). 9. טיפול שיקומי ותרופתי יש לזכור שחוקים ועונשים כשלעצמם אינם מונעים מוּעדוּת ואינם מצמצמים את שיעור החוזרים לעבור עבֵרות. עברייני מין הם אחת מקבוצות העבריינים הקשות ביותר לטיפול ולפיקוח. עקב מידת מסוּכנוּתם נודעת חשיבות רבה לבחינת שיטות הטיפול היעילות להפחתת האלימות המינית והמוּעדוּת כללית של קבוצה זו. הדרך היעילה להגנה על הציבור, לשיקום עבריינים ולמניעת מוּעדוּת, היא באמצעות שילוב של תכניות טיפול ואסטרטגיות טיפול כוללניות בתוך מערכת אכיפת החוק והמשפט הפלילי. להבנתנו, הטיפול התרופתי חייב להיות מלווה בטיפול נפשי או לפחות בפיקוח, ולהיות מותאם ע"י איש מקצוע. חשוב לזכור כי לא כל עבריין מתאים לטיפול תרופתי וההתאמה צריכה להבדק באופן פרטני. בנוסף, לדעתנו חייבת להיות כפיה משפטית כלשהי שתוביל לביצוע הטיפול, כיוון שבמקרים רבים עבריינים משוחררים יבחרו להמנע מטיפולים כאלו, גם אם הם לטובתם, בייחוד לאחר תקופה ארוכה מהשחרור. אנו לא טוענים כי יש לכפות על כל עבריין טיפול כנ"ל אלא כי יש להתנות המנעות מטיפול בסנקציות משפטיות שונות כגון אי-קיצור תקופת המאסר או החזרה לריצוי העונש בכלא במידה ואינו עומד בדרישות הטיפוליות, הארכת זמן הפיקוח והידוקו וכד'. כל זאת בשונה מפרק ג'2 בתיקון המוצע, ובמיוחד בשונה מסעיף 20לב בתיקון המוצע, ויותר בדומה לסנקציות המוצעות בחוק המלחמה בפדופיליה (ראו לדוגמה סעיפים 5(ז) ו-6(ג) לחוק). 10. פרסום שמות עברייני מין מסוכנים ורצדיביסטיים לדעתנו, הקמת מאגר הפתוח לציבור של שמות עברייני מין מסוכנים ורצדיביסטיים (מועדים לביצוע עבירות נוספות), ולא רק שמותיהם של פדופילים, יכולה לשפר את היכולת של הציבור להתגונן מפני עבירות דומות, זאת במיוחד במידה והיקף הפיקוח ישאר במצב הנוכחי שהינו דל מכדי לספק הגנה אמיתית הציבור. אמנם, קיים חשש המוכר ממדינות אחרות של 'ירידה למחתרת' של העבריין לאחר פרסום שמו, אך נראה שחשש זה פחות רלוונטי במדינה קטנה כמו ישראל ונראה כי האפקט החיובי של פרסום מאגר כזה והנגשתו לציבור גדול ממחיריו. כמו כן, לדעתנו מחיקת השם לאחר 7 שנים כפי שמוסדר בהצעת חוק המלחמה בפדופיליה (סעיף 10(א)) הינה מידתית ותשרת את האיזון בין הצורך להגן על הציבור לשיקום העבריין בצורה מיטבית. ברור לנו שהקמת מאגר כזה כרוכה בעלויות גבוהות. ברצוננו להדגיש שבעינינו עדיפה השקעה במערך פיקוח טוב והדוק יותר שיתקיים כל עוד העבריין מוגדר כמסוכן, על פני הקמת מאגר כזה ופתיחתו לציבור, כיוון שלפיקוח השפעות מיידיות ומשמעותיות יותר על ההגנה על הציבור. 11. שחרור מוקדם בעקבות יישום חוק ההגנה והפיקוח המוטל על עברייני מין עם השחרור, נוצרה תופעת לוואי מטרידה, לפיה ישנם עברייני מין, ובכללם גם מורשעים בעבירות החמורות ביותר, אשר משתחררים בשחרור מוקדם בוועדות שחרורים בשל הטענה כי גם אחרי השחרור הם יהיו נתונים במעקב ובפיקוח, ולאחר התיקון- יתכן גם בטיפול תרופתי או בטיפול שיקומי. יש לזכור כי מטרת חקיקה זו, על הכלים שהיא מקנה הינה הגנה על הציבור מפני עבירות מין ולא לשמש כתחליף לענישת עברייני מין. הענישה מהווה הבעת דעה או גמול של החברה על המעשה של העבריין. לעומתה, הפיקוח והטיפול המאוחר משמשים לטובת הגנה על הציבור ושיקום העבריין עצמו: הגנה על 'קורבנות בפוטנציה' שעלולים להיפגע ללא הפיקוח והטיפול המתאימים והגנה על העבריין עצמו, כאשר משקמים אותו ומונעים עבריינות נוספת ומאפקט 'הדלת המסתובבת'- חזרה שוב ושוב לכתלי בית הסוהר. כלומר, הרציונלים העומדים מאחורי כל אחת מהסנקציות שונים ובקביעתן יש להתחשב בפרמטרים שונים. בברכה, גב' יעל מזוז ענבר יחזקאלי-בליליוס, עו"ד איגוד מרכזי הסיוע היועצת המשפטית לאיגוד מרכזי הסיוע