חומר רקע
פרק ב': הערכת מסוכנות
5. (א) שר הבריאות ושר הרווחה (בסעיף זה – השרים) ימנו מעריכי מסוכנות שתפקידם לערוך הערכות מסוכנות, ויפקחו עליהם הכל כפי שיקבעו השרים.
(ב) מעריך מסוכנות יהיה אחד מאלה:
(1) רופא מומחה בפסיכיאטריה רופא פסיכיאטר; רופא מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר1 ;
(2) פסיכולוג;
(3) עובד סוציאלי;
(4) בעל תואר מוסמך בקרימינולוגיה קלינית, מאת מוסד להשכלה גבוהה, או בעל תואר כאמור מאת מוסד מחוץ לישראל ובלבד שהמוסד והתואר הוכרו בידי שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לענין זה כשווי ערך למוסד להשכלה גבוהה ולתואר מוסמך מאת מוסד כאמור. קרימינולוג קליני.
(ג) לא ימונה אדם כמעריך מסוכנות אלא לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, כפי שיקבעו השרים.
(ד) (1) לא ימונה אדם כמעריך מסוכנות אם התקיים לגביו אחד מאלה:
(א) הוא הורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות;
(ב) הוא הורשע או שהוגשה נגדו קובלנה בעבירה משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות;
(ג) קיימות נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות.
(2) היו תלויים ועומדים נגד אותו אדם הליכים כאמור בפסקאות (א) או (ב), רשאים השרים לדחות את החלטתם בעניין מינויו עד לסיום ההליכים נגדו.
(ה) השרים רשאים לבטל מינוי אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים לקבלת המינוי;
(ו) היו תלויים ועומדים כנגד מעריך מסוכנות הליכים כאמור בסעיף קטן ד(1)(א) או (ב), רשאים השרים להתלות את מינויו עד לסיום ההליכים נגדו
(ז) החלטת השרים בעניין ביטול או התליה של מינוי לא תינתן אלא לאחר שניתנה למעריך המסוכנות הזדמנות להביא את טענותיו בפניהם.
6. (א) הגופים המנויים בסעיף קטן זה, לא יחליטו בנוגע לעברייני מין בענינים המפורטים להלן אלא לאחר קבלת הערכת מסוכנות עדכנית:
(1) בית משפט, לגבי מתן בעת מתן אחד מאלה:
(א) גזר דין
(ב) צו פיקוח ומעקב לפי פרק ג';
(ג) צו מבחן לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;
(ד) צו לטיפול מרפאתי לפי סעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש צו אשפוז;
(ה) החלטה בערעור על החלטות לפי פסקאות משנה (ב) ו- (ד) (א) עד (ד);
(1א) בית דין צבאי, בנוסף לאמור בפסקה (1)- גם לגבי מתן גזר דין
(2) נשיא המדינה – לגבי מתן חנינה או הקלה בעונש כאמור בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה;
(3) ועדת שחרורים – לגבי שחרור על-תנאי; ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיפים 11 ו-12 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר;
(4) ועדה לעיון בעונש – לגבי המתקת עונש או החלפתו לפי סעיף 510 לחוק השיפוט הצבאי של מי שנידון למאסר בפועל בבית דין צבאי; ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות הפרק השני בחלק ח' לחוק השיפוט הצבאי;
(5) השר לביטחון הפנים או מי שהוא אצל לו את סמכותו – לגבי חופשה מיוחדת לפי סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971;
(6) מפקד בית סוהר צבאי – לגבי חופשה מיוחדת לפי תקנה 84 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז-1987;
(7) ועדה פסיכיאטרית שמונתה לפי חוק טיפול בחולי נפש – לגבי מתן חופשה או שחרור מאשפוז;
(8) ועדת מומחים שמונתה לפי סעיף 4 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001 – לגבי מתן פטור מאיסור עיסוק כאמור באותו חוק;
(9) יחידת פיקוח – בעת מתן המלצה על-תנאי הפיקוח והמעקב לפי סעיף 13.
(א1) מבלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן (א)(1) רשאי בית המשפט לבקש הערכת מסוכנות עדכנית לפני מתן גזר דין אם סבר שהדבר דרוש בנסיבות הענין.
(ב) בית משפט, המקבל החלטה בהתחשב בהערכת מסוכנות לפי סעיף קטן (א)(1) או (1א) או (א1), ימסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין ויאפשר לו לטעון לגביה; בית המשפט רשאי לבקש השלמות והבהרות ממי שערך את הערכת המסוכנות.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות, או חלק ממנה, לעבריין המין, אם סבר שיש בכך כדי לגרום לפגיעה של ממש בשלומו של אדם או בביטחונו.
(ד) החליט בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין כאמור בסעיף קטן (ג), יעביר לו תמצית מן המידע העובדתי האמור בה, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בענין מהענינים המפורטים בסעיף קטן (ג), והוראות פסקאות משנה (1) ו-(2) יחולו:
(1) בית המשפט ימנה לעבריין מין שאינו מיוצג סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי סעיף קטן זה;
(2) בית המשפט ימסור העתק מהערכת המסוכנות לסניגורו של עבריין המין, ובלבד שזה לא יעבירנו לנאשם או לכל אדם אחר.