חומר רקע
הגבלות על גילוי דיווח עפ"י חוק איסור הלבנת הון
1. על פי סעיף 25 לחוק, דיווח שהתקבל במאגר המידע לפי סעיף 7(ד) לא ייחשב כחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, ולא יהיה קביל כראיה בכל הליך משפטי, למעט כאשר מדובר בהליך משפטי, בשל הפרת חובת דיווח או בשל דיווח כוזב או מטעה, או כאשר מדובר בחומר מודיעיני שיוצג לעיון השופט בלבד, במהלך דיון בבקשה לצו שיפוטי.
2. בכך הכיר המחוקק בעובדה כי הערך של "גילוי האמת", עם כל חשיבותו, הינו ערך יחסי ולא ערך מוחלט, וכי לצד הערך של גילוי האמת, קיימים ערכים נוספים ראויים להגנה.
3. הדוגמא הבולטת ביותר ליחסיות הערך של גילוי האמת נלמדת מהוראות סעיפים 3-4 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, הקובעות סייג לכשרות עדותם של בני זוג, איש לחובת בן זוגו, ולכשרות עדותם של ילד והורהו, זה לחובת זה.
אין זאת אלא שהמחוקק סבר במקרה זה כי הערך של שמירת התא המשפחתי, עולה בחשיבותו על הערך של גילוי האמת.
4. הוא הדין בהוראת סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, והוראת סעיף 13(א) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, הקובעים כי דברים שנקלטו או הושגו תוך הפרת הפרטיות או בדרך של האזנת סתר, לא יהיו קבילים כראיה בבית משפט.
5. במקרה שלנו, ראה המחוקק אינטרס ציבורי ראשון במעלה לקבוע הסדר שיאפשר לגורמים המדווחים לזכות בהגנה מוחלטת מפני חשיפת העובדה שהם היו הגורם המדווח, שיכול והביא לפתיחת החקירה.
על כן, מלכתחילה לא בחר המחוקק במסלול של הטלת חיסיון על חומר חקירה, אלא קבע שלא יראו כלל במידע על הגורם המדווח, בבחינת "חומר חקירה", כך שסעיף 74 לחסד"פ לא יחול על מידע זה.
6. הרציונאל בעניין זה דומה לרציונאל העומד ביסוד הפסיקה שקבעה כי תרשומות פנימיות של הפרקליטות אינן בגדר חומר חקירה, וזאת על מנת לאפשר לגורמים אלה לקיים דיונים פנימיים באופן חופשי, ללא מורא וללא שיקולים זרים, המושפעים מהאפשרות שאותו חומר יועמד בסוף היום לרשות ההגנה.
על כן נקבע בפסיקה כי דו"חות סיכום ותרשומות פנימיות של רשויות החקירה והפרקליטות אינן חומר חקירה:
בש"פ 62/02 מדינת ישראל נ' שלמה (שלי) בן רחמים נרקיס (נרגיסיאן), פ"ד נו(4), 625.
7. בבש"פ 9086/01 אבישי רביב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3), 163, דחה בית המשפט העליון בקשה של נאשמים לראות בפרוטוקולים ובסיכומי דיון פנימיים של השב"כ והפרקליטות, משום חומר חקירה, בקובעו:-
"הטעם הראשון הוא, שיש אינטרס ציבורי שישיבות פנימיות כאלה יתנהלו באופן תקין וכי להתבטאות חופשית בדיונים, שבלעדיה לא ניתן להבטיח בירור מלא של הנושאים העומדים לדיון, יש חשיבות מיוחדת. אלה מצדיקים חיסוי של הפרוטוקולים ושל סיכומי הדיון שנערכו ...".
דברים אלה מתאימים, בשינויים המחויבים, לענייננו.
8. הכל מסכימים כי משטר הדיווחים מהווה כלי חשוב מאין כמוהו במאבק בהלבנת הון. ממילא, קיים אינטרס ציבורי ראשון במעלה בהגנה על הגורמים המדווחים, מפני חשיפתם, על מנת לאפשר להם לפעול ולקיים את חובות הדיווח שהוטלו עליהם, באופן שוטף וחופשי, בלא חשש מחשיפת העובדה כי חקירה כלשהי, החלה עקב דיווח שמסרו.
9. עקרונות אלה הובילו לחקיקת סעיף 25(ב) בנוסחו היום, ולא ראינו בהצעת החוק הנמקה שתצדיק סטייה מהם, נהפוך הוא.
דומה כי בחלוף כעשר שנים מחקיקת החוק, ועל אף הנטייה להרבות בשנים האחרונות בהגשת כתבי אישום הכוללים עבירות הלבנת הון, לא שמענו, ואף מנסחי התזכיר במשרד המשפטים לא הביאו בפנינו, דוגמאות כלשהן, שיש בהן כדי להצדיק, קל וחומר לחייב, תיקון סעיף 25 לחוק.
10. חשוב לציין כי עשר השנים שחלפו מאז חקיקת החוק התאפיינו במאמץ אינטנסיבי מתמיד מצד הבנקים, תוך השקעת משאבים אדירים, בהליכי הטמעה והפנמה של הוראות החוק, אשר נתפס בשעתו, בצדק רב, כחוק מהפכני, שהיווה "רעידת אדמה", בכל מה שהורגלנו אליו בתחום הבנקאות בכלל, ובתחום יחסי בנק-לקוח והסודיות הבנקאית, בפרט.
11. הבנקים עמלו קשות, תחת עיניהם הפקוחות של המפקח על הבנקים והרשות לאיסור הלבנת הון, לפתח תוכנות, מצגות ותיקי לומדה, כדי להביא בפני עובדיהם הנחיות ברורות ככל האפשר לשלל האירועים והמצבים שעלולים להצדיק או לחייב מסירת דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון.
12. במסגרת זו, הודגש לאורך כל השנים העיקרון בדבר שמירת הסודיות של הפקיד המדווח, ודי לעניין זה להפנות לדוגמא של אחת מתוכנות הלומדה באחד הבנקים, בקשר לנוהל מתן דיווח על פעילות בלתי רגילה, כאשר הבנק מניח את דעתם של העובדים באותיות קידוש לבנה, באמרו:-
"הסודיות של הפקיד המדווח מובטחת לחלוטין!
אין הדיווח מהווה הפרת חובת סודיות, חובת נאמנות או כל חובה אחרת כלפי הלקוח."
13. נוסח הצעת החוק לתיקון סעיף 25(ב), הינו נוסח מורכב ביותר, הכולל מספר חלופות, באופן שאינו מאפשר כלל להבהיר לעובדי הבנקים את ההסדר המוצע, קל וחומר להפיג את חששם כתוצאה ממכלול האפשרויות שעלולות להיפתח כתוצאה מהתיקון, עם חשיפת שמם. בוודאי לא ניתן יהיה עוד להניח את דעתם כי סודיות זהותם מובטחת לחלוטין. ההשפעה שתהיה לשינוי זה על משטר הדיווחים, כמו גם האפשרות להשפעה על שלומם של עובדי בנקים ברורה, ואינה צריכה הרחבה. הדברים עלו אף באופן ברור בישיבה הקודמת של הוועדה שעסקה בתיקון האמור.
14. אשר על כן, אנו שבים ומבקשים מן הוועדה הנכבדה לדחות את ההצעה לתיקון סעיף 25(ב) לחוק, ולהשאיר על כנו את הסעיף בנוסחו כפי שהוא היום בחוק.
נציין, כי ניתן לקבוע, כי במקרים בהם הגנת נאשם בתיק פלילי מחייבת את גילוי זהותו של הגורם המדווח, תחזור בה המדינה מכתב האישום ברוח דברי בית המשפט העליון בע"פ 889/96, מאזריב נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(1), 433, פסקה 18.