חומר רקע
מאת: הייעוץ המשפטי
תכלת– הצעות והערות שכבר עלו בדיון בוועדה
צהוב– הצעות והערות שטרם נדונו
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 59) (סמכות בעניינים כלכליים), התש"ע-2010 - נוסח לדיון בוועדה ביום 09/06/2010
15. סמכות שופט לסיים דיון
(א) שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חדשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה.
(ב) שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונה כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו. [הנהלת בתי המשפט ביקשה לבחון את התיקון בנוגע לשופט בית המשפט לענינים מינהליים]
40. בית משפט מחוזי ידון באלה:
(1) כל ענין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה-שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו ענין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום ואם התביעה שכנגד היא באותו נושא או נובעת מאותן נסיבות, אף אם הענין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי סעיף 40א; ** השינוי המוצע בא לאפשר לשופטי בית משפט מחוזי שאינם שופטי המחלקה הכלכלית לדון בתביעה שכנגד שהיא ענין כלכלי
ואולם –
(א) אם היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית משפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהא שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;מיום 7.8.1995תיקון מס' 21
ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 396 (ה"ח 2330)
(1) כל ענין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה-שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו ענין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום; ואולם אם היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית משפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהא שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;
(ב) אם היתה התביעה שכנגד בסמכות המחלקה הכלכלית כאמור, רשאי בית המשפט להעביר אליה את התביעות, אם ראה כי חלקו של הענין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי; ** השינוי המוצע בא להשלים את התיקון המוצע בס"ק (א), ולאפשר העברת הליך הכולל תביעה ותביעה שכנגד, שהסמכות לדון בו היא לבית המשפט המחוזי ה"רגיל" - לשופטי המחלקה הכלכלית – במקרה מתאים.
(1א) עתירה מינהלית, ערעור מינהלי ותובענה ,תובענה מינהלית, עניין מינהלי ועניין אחר לפי סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס–2000;
(2) כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;מיום 13.2.1992
תיקון מס' 16
ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 143 (ה"ח 2109)
(2) כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;
(3) ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום;
(4) תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף 51(א)(2); בפסקה זו, "תביעה בעניני קנין רוחני" – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן:
(א) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;
(ג) פקודת הפטנטים והמדגמים;
(ד)חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ"ה-1965;
(ה) חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967;
(ו) פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972;
(ז) חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973;
(ח) חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984;
(ט) חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999
(5) עניינים כלכליים; לעניין זה, "עניין כלכלי" – כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לעניני משפחה מוסמך לדון בה בענייני משפחה כהגדרתם בסעיף 1 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995:
(א) עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
(1) חוק ניירות ערך.. למעט בקשות לפי סעיפים 56א(ב) , 56א1(ב), 56ב(ב)(1), (ז) ו-(ח), 56ב1(ב) ו-56ג1 לחוק האמור;
(2) חוק השקעות משותפות בנאמנות...;
(3) חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות...;
(4) חוק החברות... , למעט עניין אזרחי לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק האמור, שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה, ולמעט עניין אזרחי לפי סעיפים 354(ב1)(5) ו-359 לחוק האמור בקשר להחלטה של רשם החברות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק האמור; [תוספת מוצעת ע"י משרד המשפטים; תידון יחד עם השינוי המוצע בסמכות לגבי ענינים כלכליים-מינהליים]
(5) סעיף 63 לפקודת הנזיקין, בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות (1) עד (4)
(ב) תביעה נגזרת כהגדרתה בחוק החברות
(ג) עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר;
(ד) בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותובענה ייצוגית, לפי פרט 5 בתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.. ובלבד שאינן כאמור בסעיף 5(ב)(2) לחוק האמור;
(ד1) ערעור על פסק בוררות כמשמעותו בסעיף 29ב לחוק הבוררות, שהוא בעניין כלכלי לפי פסקאות (א) עד (ד) ** שאלה לדיון: מה לגבי בקשה לאישור פסק בוררות ובקשה לביטול פסק בוררות – מחד– יש לבית המשפט הדן בבקשה לביטול סמכות לתקן או להשלים פסק בורר ובנוסף ייתכן שצד אחד יבקש אישור פסק בורר והצד השני יתנגד ויגיש ערעור (אפשרי לפי סע' 23(ב) לחוק הבוררות), ואז אנחנו יוצרים פיצול; מנגד דיונים באישור פסק בורר ובביטול פסק בורר אינם עוסקים בד"כ בסוגיות המהותיות שעליהן נסבה הבוררות, כמו"כ במקרים שבהם יש גם ערעור וגם בקשה לאישור, סעיפי הכריכה והתביעה שכנגד ימנעו בד"כ את הפיצול.
(ה) ענין אזרחי שהוא בסמכות בית משפט שלום לפי סעיף 51(א)(2) או (3) או בסמכות בית המשפט המחוזי לפי סעיף זה, הכרוך בעניין כלכלי כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד1), ובלבד שנושאם אחד או שהם נובעים מאותן נסיבות אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה של הענין האזרחי אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף 51(א)(2) ובלבד שהעניין האזרחי והעניין הכלכלי נובעים מאותן נסיבות ושחלקו של העניין הכלכלי הוא משמעותי; לא היה חלקו של העניין הכלכלי משמעותי, רשאי בית המשפט להעביר גם את העניין הכלכלי לבית המשפט המוסמך לדון בעניין האזרחי כדי שידון בהם יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון בהם עולה על התועלת מכך שהדיון בענין הכלכלי יהיה בפניו; בית המשפט שאליו הועברה תובענה לפי סעיף זה לא יעבירנה עוד. ** התיקון המוצע בא למנוע פיצול הליך שיש בו ענין אזרחי וענין כלכלי בין שתי ערכאות על ידי הסמכת בית המשפט שהענין הכלכלי בסמכותו, להעבירו בשלמותו לסמכות בית המשפט שהענין האזרחי בסמכותו, אם חלקו של הענין הכלכלי בהליך אינו משמעותי. [רשות ניירות ערך ציינה שתבחן את סמכות הרשמים לדון בשאלת הסמכות הענינית במקרים אלה]
(ו) תביעה שכנגד לענין כלכלי כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ה) ובלבד שנושאם אחד או שהם נובעים מאותן נסיבות; לא היה חלקו של הענין הכלכלי בתביעות משמעותי, רשאי בית המשפט להעבירן לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בהן אלמלא היתה התביעה המקורית ענין כלכלי כדי שידון בהן יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון בהן עולה על התועלת מכך שהדיון בהן יהיה בפניו; בית המשפט שאליו הועברו תביעות לפי סעיף זה לא יעבירן עוד. ** התוספת מבקשת למנוע מצב שבו המחלקה הכלכלית חייבת לדון בהליך שהחלק הכלכלי בו אינו משמעותי רק משום שמדובר על תביעה שכנגד לענין כלכלי.
(ז) אישום הכולל עבירת ניירות ערך כהגדרתה בחוק ניירות ערך או עבירה לפי חוק הייעוץ, אלא אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום.
"עבירת ניירות ערך":
(1) עבירה לפי חוק ניירות ערך;
(2) עבירה לפי חוק להשקעות משותפות בנאמנות;
(3) עבירה לפי סעיפים 284, 290, 291, 415, 423, 424, 424א ו-425 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (2) או (6) או בקשר לעבירה על חוק הייעוץ;
(4) עבירה לפי סעיפים 3 ו4- לחוק איסור הלבנת הון, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) עד (3) או (6) או בקשר לעבירה על חוק הייעוץ;
(5) עבירה לפי סעיפים 240, 242, 244, 245 ו246- לחוק העונשין, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (4) או (6) או בקשר לעבירה על חוק הייעוץ;
(6) עבירה לפי כל חיקוק אחר ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים קבעו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
(ח) כל עניין אחר שקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ** הוראות הקובעות סמכות ענינית של בתי משפט מצויות ברובן בחקיקה ראשית בהיותן הסדרים ראשוניים. לעתים העקרון נקבע בחוק הראשי וביצועו נקבע בצווים באישור ועדה של הכנסת (למשל בחוק בית המשפט לענינים מינהליים לענין הוספת סוגים של עתירות לסמכות בית המשפט לענינים מינהליים; בחוק בית המשפט לעניני משפחה לענין הוספת ענינים לסמכות בית המשפט לעניני משפחה; בחוק בתי המשפט לענין קביעת סוגים של "החלטות אחרות" שאין עליהן ערעור ברשות). אין הצדקה לחרוג מעקרונות אלה במקרה זה. מדובר על הסדר ראשוני הקובע סדרי עדיפויות ומשפיע על הנגישות לבתי המשפט בנושאים שונים - ויש חשיבות רבה בחשיפתו לציבור ובשיתוף נציגי הציבור בקביעתו. יצויין כי לא מתקיימים כאן שיקולים המצדיקים חקיקה דוקא בדרך של תקנות - שכן לא מדובר על ענין שיש בו מומחיות מיוחדת לרשות המתקינה או שנדרשים בו תיקונים תכופים ומהירים במיוחד (ראו הנחית היועץ המשפטי לממשלה בענין חקיקת משנה). [שר המשפטים ביקש להשאיר סוגיה זו לשיקול נוסף]
40א - מחלקה כלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו ** לדיון – האם לא נכון יותר לאפשר הקמת מחלקה כלכלית בכל בימ"ש מחוזי ולא להגביל בחקיקה רק לת"א-יפו ? זאת, בדומה להסמכה בחוק בית משפט לעניני משפחה1 ? גם אם בתחילה זה יהיה רק בת"א, אולי בהמשך תהיה אפשרות להקים עוד מחלקה כלכלית, למשל, בחיפה. * הערת פורום בתי המשפט של לשכת עו"ד: אין הצדקה להקים בחוק מחלקה כלכלית ולשנות את כללי הסמכות; ניתן ליצור מקצועיות והתייעלות ע"י הפעלת שיקול דעת ניהולי.
(א) נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, יקבע שופטים [של בית המשפט המחוזי] למחלקה הכלכלית בבית המשפט (בסעיף זה – המחלקה הכלכלית). ** הערת התאחדות התעשיינים – להבהיר שמדובר על שופטי בית המשפט המחוזי למען הסר ספק; זה גם הנוסח בחוק בית המשפט לענינים מינהליים.
** האם אין מקום לדרישות כשירות ? כך, למשל, דרישת הכשירות בחוק בית המשפט לענייני משפחה – "מי שהינו בעל ידע ונסיון מקצועי בתחום" .
(ב) תקופת הכהונה של השופטים במחלקה הכלכלית תהא ארבע שנים2 וניתן להאריכה לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים כל אחת, ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט.
(ג) על אף הוראות סעיפים 383 ו-51, וההוראות לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000 (בסעיף זה – חוק בתי משפט לעניינים מינהליים), העניינים המפורטים להלן יידונו, [ככל הניתן] ** לדיון – האם לא עדיף להותיר גמישות ולאפשר גם לשופט מחוזי שאינו שופט המחלקה הכלכלית לדון בענין כלכלי במקרה של עומס לפני שופטי המחלקה הכלכלית ** האם לכלול הוראה המבהירה כי "הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט המחלקה הכלכלית לדון בענינים הנדונים בבית משפט מחוזי" בדומה להוראה שבחוק בית המשפט לעניני משפחה – סעייף 2(ד)),:
(1) עניין כלכלי כהגדרתו בסעיף 40(5), שבסמכות בית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו, למעט לפי פרק
ראשון א' בחלק התשיעי לחוק החברות (חברה לתועלת הציבור), לפי סעיפים 350 ו-351 לחוק האמור בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה, ולפי סעיף 362 לאותו חוק (פירוק חברה לבקשת רשם החברות); ** לדיון – האם לא עדיף למעט עניינים אלה מההגדרה "ענין כלכלי" – אם סבורים שמהותית לא נכון לראותם כענינים כלכליים שיהיו בסמכות המחלקה הכלכלית ? נכון שממילא ענינים אלה הם בסמכות המחוזי, אך ההגדרה "ענין כלכלי" תבוא לפרשנות בתי המשפט וחשוב שיהיה ברור איזה ענינים הם במהותם ענינים כלכליים, כמו"כ נוצר קושי בכריכת ענינים אלה לענינים כלכליים שבסמכות המחלקה הכלכלית, בשל העובדה שממעטים אותם במפורש בסעיף. כמו כן עלולות להיווצר מורכבויות בכל הנוגע לתביעות שכנגד (ביחוד אם תביעה שכנגד שהיא ענין כלכלי, תהיה חייבת להתנהל בבימ"ש מחוזי כפי שמוצע בהצעת החוק).
(2) עניין כלכלי–מינהלי; לעניין זה, "עניין כלכלי–מינהלי" – כל אחד מהעניינים המפורטים להלן:
(א) עתירה מינהלית או תובענה מינהלית כמפורט להלן, שבסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב–יפו –
(1) עתירה מינהלית לפי פרט 35 לתוספת הראשונה בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, למעט החלטה של רשם החברות לפי חוק החברות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק האמור; ** להוסיף גם התיחסות להחלטות רשם ההקדשות (כלומר, עתירה מינהלית כנגד החלטה של רשות לפי כל אחד מהחוקים הנכללים בהגדרה "ענין כלכלי",למעט החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין עליה ניתן להגיש ערר4);
(2) תובענה מינהלית נגד רשות ניירות ערך, לפי פרט 2 לתוספת השלישית בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים (כלומר, תובענה מינהלית ייצוגית נגד הרשות לניירות ערך);
נוסח חדש מוצע מטעם משרד המשפטים
(לפיו כל ענין כלכלי-מינהלי יהיה בסמכות שופטי המחלקה הכלכלית ולא רק הליכים שבסמכות המקומית של בית המשפט לענינים מינהליים בת"א):
(א) עתירה מינהלית כנגד החלטה של רשות לפי הוראות החוקים המפורטים להלן, למעט החלטה שחלות לגביה הוראות סעיף 64(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי...
(1) חוק ניירות ערך
(2) חוק השקעות משותפות בנאמנות
(3) חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות למעט לפי פרק ז' לחוק האמור
(4) חוק החברות, למעט החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק האמור.
(ב) תובענה מינהלית נגד רשות ניירות ערך, לפי פרט 2 לתוספת השלישית בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים;
(ג) עניין אזרחי הכרוך בעניין כלכלי-מינהלי כאמור בפסקת משנה (א)(2) [(ב)], אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה של העניין האזרחי אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף 51(א)(2), ובלבד שהעניין האזרחי והעניין הכלכלי-מינהלי נובעים מאותן נסיבות ושחלקו של העניין הכלכלי–מינהלי הוא משמעותי; בפסקת משנה זו, "עניין אזרחי" – למעט תביעה אזרחית בענייני משפחה כהגדרתם בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-–1995; ** להתאים להוראת הכריכה שתיקבע בסעיף 40. ** מה לגבי ענין מינהלי "רגיל" הכרוך בענין כלכלי-מינהלי ?
(3) עניין אחר שנקבע בחוק אחר כי המחלקה הכלכלית תדון בו, ובכפוף להוראות אותו חוק. ** לדיון – מדוע יש צורך בהוראה זו אם אפשרנו להוסיף ענינים כלכליים לרשימה לפי סעיף 40 לחוק ? תשומת לב לכך שאין כאן התיחסות לסמכות המקומית.
(ד) המחלקה הכלכלית תדון בעניין כלכלי–מינהלי כאמור בסעיף קטן (ג)(2)(א) [ו-(ב)] לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים.
(ה) (1) רשם או שופט של בית משפט מחוזי מוסמך לדון בעניינים שבסמכות רשם לפי חוק, אף אם הסמכות לדון בתובענה נתונה למחלקה הכלכלית לפי סעיף קטן (ג) (להלן - הרשם).
(2) ערעור על החלטת רשם כאמור בסעיף קטן זה יידון לפני שופט המחלקה הכלכלית.
41. (א) פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון.
(ב) החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין - גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות כאמור בסוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי כמפורט להלן, ואולם אין באמור כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור במסגרת ערעור על פסק הדין:
(1) החלטת בית המשפט לאשר תובענה ייצוגית לפי פרט 5 לתוספת השניה לחוק תובענות יצוגיות או לאשר תביעה נגזרת לפי סעיף 198 לחוק החברות; ואולם בית המשפט יקיים, לבקשת בעל דין, דיון חוזר בהחלטה כאמור בהרכב של שלושה שופטים;
(2) החלטת בית המשפט בהרכב, כאמור בפסקה (1).
[מנגד: מדובר על החלטה מהותית המשפיעה באופן ממשי על זכויות הצדדים ויכול להיגרם נזק של ממש אם הערעור יידון רק במסגרת פס"ד הסופי, ולכן יש לאפשר ערעור מידי עליה; הליך של "דיון חוזר" בפני הרכב הוא חידוש לא מוכר5, שאינו מתישב עם העקרון של סופיות החלטות בית המשפט ולא עם העקרון שלפיו ערעור על החלטה צריך להתברר בפני ערכאה שונה מזו שנתנה את ההחלטה. ההתעסקות במהות ההליך תייצר כלשעצמה דיונים משפטיים, וגם ההליך עצמו יימשך זמן ולא בטוח שיביא לקיצור הליכים. ייתכן שיהיה לאנשים קל / נגיש / זמין יותר להגיש בקשה לדיון חוזר מאשר להגיש ערעור; עלול לעצור התפתחות של הלכות פסוקות בתחום; לא ברור מדוע מוצדק להבחין בין סוגי תובענות יצוגיות בענין זה; מנוגד להוראות חוק בתי משפט לענינים מינהליים הקובעות סוגי החלטות שתינתן עליהן רשות ערעור ולצו שקבע החלטות שאין ליתן עליהן רשות ערעור – שגם בדיונים לגביו עלתה השאלה של אישור תובענה יצוגית; לענין הטכניקה – מוזר לקבוע בחקיקה ראשית הוראה שהסמכות לגביה ניתנה לשר (צו באישור ועדת החוקה); ניתן לחשוב על דרכים אחרות לעודד תובענות יצוגיות בתחומים אלה ולקצר את תקופת הדיון בהן; פורום בתי המשפט של לשכת עורכי הדין מתנגד להצעה זו]
51. (א) בית משפט שלום ידון באלה:
(1) (א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על 7 שנים; למעט העבירות המנויות בסעיף 40(5)(ז), למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של 5 שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי למעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, ולמעט עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
(ב) עבירות המנויות בחלק ב' לתוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה העולה על 7 שנים ועבירות המנויות בסעיף 40(5)(ז), אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על 7 שנים.
(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;
(3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה ; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין ;
(4) תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה. היתה התביעה שכנגד ענין כלכלי כהגדרתו בסעיף 40(5), רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם לדעתו יעיל להעבירן אליו לנוכח חלקו של הענין הכלכלי בתביעות / אם ראה כי הענין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי; ** השינוי המוצע בא לאפשר העברת הליך הכולל תביעה ותביעה שכנגד, שהסמכות לדון בו היא לבית משפט השלום – אל בית המשפט המחוזי המוסמך לדון בענינים כלכליים – במקרה מתאים.
(5) בעניני משפחה כמשמעותם בחוק בתי המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3).
(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-(3), בית משפט שלום לא ידון בעניין כלכלי כהגדרתו בסעיף 40(5), [אלא אם הועבר אליו לפי סעיף 40] ** לדיון: אם מאפשרים העברת ענין כלכלי הכרוך בענין אזרחי לבית משפט השלום – נדרש החריג האמור.
** אחת המשמעויות של סעיף קטן (א1) המוצע היא שתביעה שכנגד שהיא ענין כלכלי לא ניתן יהיה להגיש לבית משפט השלום והדיון יפוצל – האם זו התוצאה הראויה או שמא עדיף ליתן סמכות לבית משפט השלום לדון ולהסמיך אותו להעביר את כל ההליך למחוזי / כלכלי במקרה מתאים ?
(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2) ; בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום, ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים.
(ג) בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור בחוק בית המשפט לעניני משפחה.
78א. סופיות החלטה לגבי סמכות בעניין כלכלי ובעניין כלכלי-מינהלי
על אף הוראות סעיפים 41(ב) ו-52(ב), לא תינתן רשות ערעור על החלטת בית משפט בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כהגדרתו בסעיף 40(5), עניין כלכלי-מינהלי כהגדרתו בסעיף 40א(ג)(2) או עניין אחר שבתחום סמכותה של המחלקה הכלכלית כאמור בסעיף 40א(ג)(3) אם לאו; אין באמור כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור במסגרת ערעור על פסק הדין.
** הערות לדיון:
לגופו של ענין – יש סתירה בין ההוראה המוצעת לבין הוראת חוק בתי משפט לענינים מינהליים לגבי החלטות אחרות שיש עליהן ערעור ברשות ובינה לבין הצו בענין החלטות שלא תינתן לגביהן רשות ערעור.
מבחינת המבחן המהותי – כל עוד רואים את הסמכות הענינית כענין משמעותי המשפיע על זכויות הצדדים, ודוקא בכל הנוגע לענינים כלכליים, רואים זאת כך, וזו למעשה אחת ההצדקות לתיקון שלפנינו – הרי שיש לאפשר ערעור על ההחלטה בשלב מוקדם, כי אח"כ אין בכך כל טעם. הרי אם בערעור יחליט בית המשפט שלא היתה סמכות יראו את הדיון כולו ואת החלטת בית המשפט ככאלה שנעשו בחוסר סמכות.
אם תתקבל הגרסה שלפיה הכריכה של ענינים אזרחיים היא מלאה ויש לבית המשפט שיקול דעת להעביר – החשש מדיונים אינסופיים בשאלות של סמכות פוחת.
בנוסף, חשוב שבתחילת הדרך יהיו מספר החלטות שיגיעו לעליון ויתוו את הדרך בענין הסמכות בענינים כלכליים לאלה שיבואו לאחר מכן.
הש' גרוניס תמך בהוראת הסופיות. העיר כי יש להבהיר שהסופיות צריכה לחול גם על החלטה שענין מסוים אינו ענין כלכלי.
לענין הטכניקה – מדובר על החלטה אחרת בעניין אזרחי ולכן ההוראה אמורה להיות במסגרת הצו של שר המשפטים לפי סעיפים 41 ו-52 או בסעיפים אלה, אך לא ברור מדוע בסעיף נפרד.
96. (א) פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו, לענין ערעור, כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.
(ב) החלטה אחרת של רשם ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד.
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על החלטת רשם בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כהגדרתו בסעיף 40(5), עניין כלכלי-מינהלי כהגדרתו בסעיף 40א(ג)(2) או עניין אחר שבתחום סמכותה של המחלקה הכלכלית כאמור בסעיף 40א(ג)(3) אם לאו; אין באמור כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור במסגרת ערעור על פסק הדין.
(ג) החלטה של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב), למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות סעיף 52(ג), ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו.
(ד) החלטה של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) על החלטה אחרת של רשם, למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות סעיפים 41(ג) או 52(ג), ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה, או מאת נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון.
(ה) פסק דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בו בשופט אחד.
תיקונים בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים
12. (א) פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים בערעור מינהלי ובערעור על החלטת הרשם, והחלטה אחרת של בית משפט לענינים מינהליים יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך.
(ב) לענין סעיף זה, "החלטה אחרת"
(1) החלטה בבקשה למתן צו ביניים בעתירה מינהלית;
מיום 25.9.2008
תיקון מס' 37
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 670 (ה"ח 341)
(1) החלטה בבקשה למתן צו ביניים בעתירה מינהלית;(1א) החלטה בבקשה למתן סעד זמני בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית;מיום 25.9.2008
תיקון מס' 37
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 670 (ה"ח 341)
הוספת פסקה 12(ב)(1א)
(2) החלטה שניתנה לאחר פסק הדין ואינה נבלעת בו;
(3) החלטה בענין חיסיון;
(3א) החלטה בענין סמכות ענינית או סמכות שיפוט בין-לאומית, למעט החלטה כאמור בסעיף 78א לחוק בתי המשפט;מיום 8.8.2005
תיקון מס' 15
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 738 (ה"ח 77)
הוספת פסקה 12(ב)(3א)
מיום 25.9.2008
תיקון מס' 37
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 670 (ה"ח 341)
(3א) החלטה בענין סמכות ענינית או סמכות שיפוט בין-לאומית;
(3ב) החלטה בעניין התיישנות בתובענה מינהלית;מיום 25.9.2008
תיקון מס' 37
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 670 (ה"ח 341)
הוספת פסקה 12(ב)(3ב)
(3ג) החלטה בעניין אגרה, עירבון או ערובה;מיום 25.9.2008
תיקון מס' 37
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 670 (ה"ח 341)
הוספת פסקה 12(ב)(3ג)
(3ד) החלטה בעניין מינוי או פסילת מומחה בתובענה מינהלית;מיום 25.9.2008
תיקון מס' 37
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 670 (ה"ח 341)
הוספת פסקה 12(ב)(3ד)
(3ה) החלטה בעניין בקשה לצירוף בעל דין או החלטה בעניין בקשה להגיש הודעת צד שלישי;מיום 25.9.2008
תיקון מס' 37
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 670 (ה"ח 341)
הוספת פסקה 12(ב)(3ה)
(3ו) אישור תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, לרבות החלטה ולפיה רשות לא הוכיחה כי חדלה מגביה לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור;מיום 25.9.2008
תיקון מס' 37
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 670 (ה"ח 341)
הוספת פסקה 12(ב)(3ו)
(3ז) דחיית בקשה להארכת מועד שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך;מיום 25.9.2008
תיקון מס' 37
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 670 (ה"ח 341)
הוספת פסקה 12(ב)(3ז)
(3ח) דחיית בקשה לדחות תובענה מינהלית על הסף מחמת מעשה בית דין;מיום 25.9.2008
תיקון מס' 37
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 670 (ה"ח 341)
הוספת פסקה 12(ב)(3ח)
(3ט) דחיית בקשה לעיכוב הליכים בשל הסכם בוררות, תניית שיפוט, פורום לא נאות או הליכים המתקיימים בערכאה אחרת;
מיום 25.9.2008
תיקון מס' 37
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 670 (ה"ח 341)
הוספת פסקה 12(ב)(3ט)(3י) החלטה בעניין תיקון כתב טענות בתובענה מינהלית;תיקון מס' 37
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 670 (ה"ח 341)
הוספת פסקה 12(ב)(3י)
(4) ענינים נוספים שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
מחיקת פסקאות בתוספת הראשונה –
21(18) .הסדרת עיסוק – החלטה של רשות לפי הוראות ... חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 – פרק ב' וסעיף 48(ה);
32(3) עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים ... החלטה של רשות ניירות ערך לפי סעיף 52טו לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
בסוף התוספת הראשונה יבוא:
35. עניין כלכלי–מינהלי –
החלטה של רשות לפי הוראות החוקים המפורטים להלן, למעט החלטה שחלות לגביה הוראות סעיף 64(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982
(1) חוק ניירות ערך
(2) חוק השקעות משותפות בנאמנות
(3) חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, למעט לפי פרק ז' לחוק האמור (עבערות משמעת ושיפוט משמעתי)
(4) חוק החברות
נוסח חדש לפרט 35 מוצע ע"י משרד המשפטים בעקבות התיקון המוצע לסמכות בענינים כלכליים-מינהליים:
35. החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות לפי חוק החברות, התשנ"ט – 1999, הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק האמור.
תיקונים בחוק ניירות ערך
מחיקת סעיף 14א.
14א. הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הרשות, רשאי לערער עליה לבית המשפט המחוזי.
36ג. (א) הרשות רשאית לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי פרק זה אם ראתה שנתמלאו התנאים האמורים בסעיף 19(א)(1), בשינויים המחוייבים.
(ב) בית המשפט המחוזי רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי פרק זה אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים בסעיף 19(א)(2), בשינויים המחוייבים; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה.
(ג) ניתן פטור מגילוי לפי סעיף זה, יצויין הדבר בדו"ח.
38. (א) תאגיד שלא הגיש דו"ח לפי פרק זה במועד שנקבע לכך, או שהגישו שלא לפי סעיף 36 או סעיף 36א, או שלא תיקנו בתוך המועד שהורו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, או שלא מסר הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי סעיף 36, או שלא הגיש חוות דעת נוספת או אחרת על פי דרישת הרשות, רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הרשות, לצוות עליו ועל הדירקטורים שלו שיגישו את הדו"ח או שיתקנו אותו או שיגישו חוות דעת נוספת או אחרת, תוך זמן שיקבע בית המשפט, ובמידת הצורך לצוות על בעל ענין או נושא משרה בכירה להגיש לתאגיד הודעה כאמור בסעיף 37.
(ב) בעל ענין או נושא משרה בכירה שלא הגיש הודעה לפי סעיף 37 או שהגישה שלא בהתאם להוראות הסעיף האמור, רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת התאגיד, לצוות עליו שיגיש את ההודעה או שיתקנה תוך זמן שיקבע בית המשפט.
47. ערעור ועתירה על החלטות הבורסה
(א) (1) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שלא לקבלו כחבר בה או להשעותו או לבטל חברותו, או על-ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך למחלקה הכלכלית בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו כמשמעותה בסעיף 40א לחוק בתי המשפט ...(בסעיף זה – המחלקה הכלכלית).
(2) הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת בורסה שלא לקבלו כחבר בה או להשעותו או לבטל חברותו, שאינה כאמור בפסקה (1), רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית.
(ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) ואינה שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכליתלערער עליה לבית המשפט המחוזי; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה; לעניין זה, "החלטה בעניין תקנון או הנחיות" – החלטה לפי סעיפים 46 ו-46א שעניינה קביעת תקנון הבורסה, הנחיות או הנחיות זמניות, לרבות החלטה על שינויים או ביטולם.
(ג) המחלקה הכלכלית תדון בעתירה לפי סעיפים קטנים (א)(2) ו-(ב) לפי חוק בתי המשפט לענינים מינהליים...
52יח. דרישת העיצום הכספי ותשלומו
הסבר: תיקון שאינו קשור לסוגית הסמכויות בענינים כלכליים - ועניינו השבת הכספים ששולמו כעיצום כספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית גם במקרה שהתקבל ערעור (ולא רק כשהתקבלה העתירה כנגד ההחלטה שלפיה שולם העיצום הכספי).
(ו) החליט בית המשפט לקבל התקבלה העתירה על דרישה לתשלום עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (ה) או ערעור שהוגש על החלטה בעתירה כאמור, לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
56ד. צו מניעה וצו מניעה זמני
היה ליושב ראש הרשות יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבירת ניירות ערך, או כי עומדת להתבצע עבירה כאמור, רשאי הוא לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה כי יוציא צו שיאסור על ביצועם או על המשך ביצועם של המעשים נושא הבקשה.
תיקונים בחוק השקעות משותפות בנאמנות
הגדרות וסעיפים שיימחקו:
בסעיף ההגדרות –
"בית המשפט" - בית המשפט המחוזי בירושלים;
6. (א) לא יהיה לקרן שם שיש בו כדי להטעות.
(ב) הרשות רשאית להורות למנהל קרן, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, לשנות את שם הקרן בתוך תקופה שתקבע אם היתה סבורה שיש בו כדי להטעות.
(ג) על החלטת הרשות לפי סעיף קטן (ב) רשאי מנהל הקרן לערער ויחולו הוראות סעיף 95
9. (א) לא תשמש חברה נאמן לקרן, אלא אם כן אושרה בידי יושב ראש הרשות, לאחר שראה כי נתקיימו בחברה הוראות אלה:
(1) היא אחד מאלה:
(א) תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות, למעט חברת שירותים משותפת;
(ב) מבטח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א-1981;
(ג) חברה שעיסוקה העיקרי הוא מילוי תפקידי נאמנות;
(2) לה הון עצמי, נוסף להון העצמי הנדרש על פי דין עקב עיסוקיה האחרים, בסכום שאינו קטן מסכום שקבע שר האוצר בתקנות;
(3) לה ביטוח, ערבות בנקאית, פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שקבע שר האוצר; ביטוח לפי פסקה זו יכול שייקבע כביטוח נוסף על ביטוח הנדרש עקב עיסוקיה האחרים.
(ב) על החלטת יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) רשאית החברה לערער ויחולו הוראות סעיף 95.
13. (א) לא תשמש חברה מנהל קרן אלא אם כן אושרה בידי יושב ראש הרשות, לאחר שראה כי נתקיימו בחברה הוראות אלה:
(1) עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קרנות;
(2) הונה העצמי אינו קטן מסכום שקבע שר האוצר בתקנות;
(3) לה ביטוח, ערבות בנקאית, פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שקבע שר האוצר.
(א1) לא יסרב יושב ראש הרשות לתת אישור לפי הוראות סעיף קטן (א) לחברה שמתקיימות בה הוראות אותו סעיף קטן, אלא אם כן העביר את הבקשה לדיון בפני ועדת הרשיונות, וועדת הרשיונות החליטה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לתת אישור כאמור מטעמים הנוגעים למהימנותה של החברה או למהימנותו של דירקטור, חבר ועדת השקעות או מנהל כללי בה, או של אדם השולט בה.
(ב) על החלטת יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) ועל החלטת ועדת הרשיונות לפי סעיף קטן (א1) רשאית החברה לערער ויחולו הוראות סעיף 95.
23ח. על החלטה לפי סעיפים 23ב(ב) ו-(ג), 23ד(א), 23ה(א) עד (ג) ו-23ז(ג), ניתן לערער, ויחולו הוראות סעיף 95
25. (ג) הרשות רשאית לפטור מתחולת סעיף קטן (א) –
(1) הצעת יחידות של קרן סגורה בידי מפרק, כונס נכסים, מנהל עזבון או אפוטרופוס; ניתן פטור כאמור, ייקבעו נוהלי הצעת היחידות בידי בית המשפט הדן בפירוק, בכינוס הנכסים, בעזבון או באפוטרופסות, לפי הענין;
(2) מציע יחידות של קרן סגורה שאינו מנהל הקרן, בתנאים שתקבע.
(ד) על החלטות הרשות לפי סעיף קטן (ג) רשאי המבקש לערער ויחולו הוראות סעיף 95.
27. (א) הרשות רשאית להורות למנהל קרן לכלול בתשקיף הקרן את הדברים המנויים להלן, אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל את רכישת היחידות המוצעות:
(1) פרט נוסף על הפרטים שהובאו בתשקיף או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי סעיף 26;
(2) דו"ח או חוות דעת של מומחה, המתייחסים לענין הקשור בפרט מן הפרטים שבתשקיף;
(3) דו"ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו"ח או חוות דעת שהובאו בתשקיף;
(4) דו"חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם, או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שהובאו בתשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקיה של הקרן או של חברה קרובה של הקרן, ובלבד שניתנה למנהל הקרן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
(ב) הרשות רשאית להורות למנהל קרן שפרט המובא בתשקיף יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
(ג) על הוראות הרשות לפי סעיף זה רשאי מנהל הקרן לערער ויחולו הוראות סעיף 95
28. חובת מתן הסברים [תיקון: תשנ"ט]
מנהל קרן חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישת יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך, הסבר, פרטים, ידיעות ומסמכים בקשר לתשקיף ולפרטים הכלולים בו, בתוך תקופה שיקבעו, מנהל הקרן רשאי לערער על הדרישה ויחולו הוראות סעיף 95.
29. היתר לפרסום תשקיף [תיקון: תשס"ו(2)]
(א) (1) נוהלי הבדיקה של תשקיף של קרן, דרך כלל או לסוגי קרנות, ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות.
(2) הודעה על נוהלי הבדיקה שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים של הכנסת לבטלם:באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונוהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם. לענין זה, רשאית הרשות לנקוט נוהל בדיקה שנראה לה מתאים מבין נוהלי הבדיקה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).
(ב) הרשות תתן היתר לפרסום תשקיף, אם נחה דעתה כי נתקיימו בו הוראות חוק זה והוראות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום תשקיף.
(ג) אין בהיתר הרשות משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם או הבעת דעה על טיבן של היחידות המוצעות.
(ד) בתשקיף תיכתב הוראת סעיף קטן (ג) כלשונה.
(ה) סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום תשקיף של קרן, דרך כלל או לסוגי קרנות, ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות.
(ו) על החלטות הרשות לפי סעיף קטן (ב) דשאי מבקש ההיתר לערער ויחולו הוראות סעיף 95.
34. דו"ח של מנהל הקרן
(א) מנהל קרן פתוחה יגיש דו"ח לרשות ולבורסה על תיקון פרט מטעה בתשקיף של קרן שבניהולו, מיד לאחר שנודע לו דבר קיומו של הפרט המטעה, ומיד יפרסם את הדו"ח בעתון.
(ב) ראתה הרשות כי לא נכלל בתשקיף דבר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, או כי נכלל בתשקיף שפורסם פרט מטעה, או כי אירע דבר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, ומנהל הקרן לא הגיש דו"ח אודותיו או לא פרסמו בעתון, רשאית היא, או עובד שהוסמך על ידה לענין זה להורות למנהל הקרן, אחרי שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להגיש על כך דו"ח בתוך תקופה שיקבעו ולפרסמו מיד בעתון;אין בהגשת דו"ח ובפרסומו בעתון כדי לגרוע מחבות על פי דין.
(ג) על הוראה לפי סעיף קטן (ב) רשאי מנהל הקרן לערער ויחולו הוראות סעיף 95.
35. תיקון תשקיף של קרן סגורה
(א) הוראות סעיפים 25 ,25א, 25ב ו-26(א) לחוק ניירות ערך יחולו, בשינויים המחויבים, על תשקיף של קרן סגורה ועל מנהל קרן סגורה.
(ב) על הוראות הרשות ועל החלטותיה לפי סעיפים 25 ,25א ו-25ב לחוק ניירות ערך רשאי מנהל הקרן לערער ויחולו הוראות סעיף 95
48. הפסקה של הצעת יחידות ופדיונן [תיקון: תשס"ו(2)]
(א) על אף האמור בסעיף 46, רשאי יושב ראש הרשות -
(1) להורות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה בישראל, דרך כלל או לסוגי קרנות, על הפסקה של הצעת היחידות של קרן פתוחה או פדיונן, לתקופה שלא תעלה על שלושה ימי מסחר, אם לא נתקיים מסחר או אם תוצאות המסחר שיבשו באופן חמור את היכולת לקנות או למכור ניירות ערך בעד קרן, או לחשב את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי קרן;
(2) לאשר, לפי בקשה בכתב של מנהל קרן פתוחה, שאושרה בידי הנאמן, הפסקה של פדיון יחידות לתקופה שלא תעלה על שלושה ימי מסחר, אם בשל שיבוש חמור במהלך התקין של עבודת מנהל הקרן או של מי שנותן שירותים למנהל הקרן, נבצר ממנו לפדות יחידות;בתקופת הפסקה כאמור לא יוצעו יחידות לציבור;
(3) להורות, לאחר שהתייעץ עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר ולאחר שנתן למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, על הפסקה של הצעת יחידות של קרן פתוחה ופדיונן לתקופה שלא תעלה על שבעה ימי מסחר, אם היה סבור כי ללא ההפסקה עלול להיפגע ענינם של בעלי היחידות.
(ב) יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר, רשאי להאריך את תוקף הוראתו לפי סעיף קטן (א)(1), כל עוד מתקיימת עילה כאמור בו, ולפי סעיף קטן (א)(3), לתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימי מסחר כל אחת, ולא יותר מששים ימים רצופים בסך הכל.
(ג) יושב ראש הרשות יפרסם בעתון הודעה על הפעלת סמכותו לפי סעיף זה.
(ד) על החלטות יושב ראש הרשות לפי סעיף זה רשאי מנהל הקרן לערער ויחולו הוראות סעיף 95.
72. דו"חות [תיקון: תשנ"ט, תשס"ה]
(א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות -
(1) דו"חות נוספים על המנויים בחוק זה, שמנהל קרן ונאמן חייבים להגיש לרשות, לרשם, לבורסה, למפיץ או למי מהם, הפרטים שיש לכלול בהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם, ודו"חות כאמור שעליהם לפרסם בעתון.
(1) דו"חות נוספים על המנויים בחוק זה, שמנהל קרן ונאמן חייבים להגיש לרשות, לבורסה, למפיץ או למי מהם, הפרטים שיש לכלול בהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם, ודו"חות כאמור שעליהם לפרסם בעתון.
(2) הפרטים שיש לכלול בדו"חות שעל מנהל קרן ונאמן להגיש לפי חוק זה, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם.
(א1)הובאו בתשקיף דוחות כספיים של תאגיד שנתן ערבות לקיום הבטחה למחיר פדיון מסוים של יחידות קרן, יחולו על התאגיד הוראות פרק ו' לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים, כל עוד הערבות בתוקף.;
(ב) מנהל קרן ונאמן חייבים להגיש לרשות, לפי דרישה שלה או של עובד שהיא הסמיכה לענין זה, דוח על אירוע או ענין, אם לדעת הרשות או לדעת העובד מידע על אודותיו חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, או לקנות או למכור יחידה של קרן סגורה, בדרישה כאמור ניתן להורות למנהל קרן או לנאמן על מועד הגשת דוח כאמור ועל אופן פרסומו בעיתון.
(ג) מנהל קרן חייב למסור בכתב לרשות, לפי דרישה שלה או של עובד שהיא הסמיכה לענין זה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדו"ח או בהודעה לפי חוק זה בתוך תקופה שיקבעו.
(ד) הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להורות למנהל קרן, לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להגיש, תוך תקופה שמי מהם יורה, דו"ח מתקן אם מי מהם ראה כי דו"ח הוגש שלא כנדרש לפי חוק זה או אם פרטים שנמסרו מכוח הוראות סעיף קטן (ג) מחייבים מתן הוראה כאמור.
(ה) שוכנעו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך כי נבצר ממנהל קרן להגיש דו"ח לפי חוק זה במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתו.
(ה1)(1) יושב ראש הרשות רשאי, אם סבר כי מידע הנכלל בדו"ח שיש להגישו לפי חוק זה הוא בעל חשיבות מיוחדת לבעלי היחידות של הקרן, להורות למנהל הקרן, לשלוח את הדו"ח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת ולהודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות של הקרן כי עליו לשלוח את הדו"ח לבעלי היחידות.
(2) קיבל המפיץ הודעה כאמור בפסקה (1), ישלח את הדו"ח, מיד לאחר קבלת ההודעה, לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת.;
(ו) לא קיים מנהל קרן הוראה מהוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט, לבקשת יושב ראש הרשות, לצוות עליו לקיימה במועד שיקבע.
(ז) מי שהגיש דו"ח או הודעה שיש להגישם לפי חוק זה, או מי שחוות דעת או סקירה שנתן נכללו בדו"ח או בהודעה כאמור, לאחר שנתן את הסכמתו המוקדמת לכך בכתב, אחראי כלפי מי שרכש או שפדה או שקנה או שמכר יחידות בקרן, תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם מחמת פרט מטעה שהיה בהם, ויחולו הוראות סעיפים 39 ו-40, בשינויים המחויבים.
(ח) על הוראה לפי סעיף זה רשאים מנהל קרן או נאמן לערער ויחולו הוראות סעיף 95.
(ט) דו"ח שהוגש לפי הוראה מהוראות חוק זה, יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדיהם הראשיים של מנהל הקרן ושל הנאמן, ורשאי כל אדם לקבל העתק ממנו והכל אם לא נקבע לגביו אחרת לפי חוק זה.
73. (ד) סברה הרשות כי היה בפרסום ביחס לקרן פרט מטעה, רשאית היא, לאחר שנתנה למי שגרם לפרסום ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, להורות על פרסום תיקון, בדרך ובאופן שתורה;על הוראת הרשות רשאי מי שניתנה לו הוראה כאמור לערער ויחולו הוראות סעיף 95.
78. (ז) הרשות רשאית, לאחר שנתנה למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, להורות לנאמן להגיש לרשם דו"ח על ליקויים כאמור בסעיף קטן (ו) בתוך תקופה שתקבע, ולמסור עותק ממנו למפיץ;דו"ח המתייחס לקרן סגורה, יוגש גם לבורסה; על הוראת הרשות רשאי מנהל הקרן לערער ויחולו הוראות סעיף .95
95. נוהל ערעור [תיקון: תשס"א]
(א) ערעור שניתן להגיש לפי חוק זה על החלטה או הוראה, יוגש לבית המשפט בתוך שלושים ימים מיום שהודע עליה למערער.
(ב) הערעור יידון לפני שופט יחיד והוא רשאי למנות לו יועץ מתוך רשימת יועצים שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר; היועץ יסייע לשופט בבירור הערעור בשעת שמיעתו, אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
(ג) ביצוע הוראה שעליה הוגש ערעור לפי סעיפים 72(ח), 73(ד), 78(ז), ו-129(ג) יידחה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת;ביצוע החלטה או הוראה אחרת שהוגש עליה ערעור לא יידחה אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
(ד) החלטת בית המשפט בערעור והחלטת ביניים יהיו ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך.
(ה) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות סדרי דין לערעורים
117. דרישת הקנס ותשלומו [תיקון: תשנ"ט, תשס"ה(2), תשס"ו(2)]
(א) קנס על הפרה לפי סעיף 114 ישולם לפי דרישת יושב ראש הרשות, בתוך שלושים ימים מיום קבלתה;הדרישה תוצא לאחר שהודע למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את דברו.
(ב) (1) יושב ראש הרשות רשאי לקבוע כי יראו הפרת הוראה זהה בכמה קרנות שבניהולו של מנהל קרן כהפרה אחת, אם ההפרה בקרנות נעשתה באותו יום ובשל אותו גורם;
(2) יושב ראש הרשות והרשות אינם רשאים להטיל קנס אזרחי הנמוך מן הקנס האזרחי הקבוע בפרק זה ואולם הרשות רשאית לקבוע שלא יידרש קנס על הפרה לפי סעיפים 114 ו-115, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג) על דרישה כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לערער לפני בית המשפט ויחולו הוראות סעיף 95; אין בערעור כדי לעכב את תשלום הקנס זולת אם בית המשפט הורה אחרת.
(ג) אין בהגשת עתירה על דרישה לתשלום קנס אזרחי, כדי לעכב את תשלום הקנס האזרחי, אלא אם כן הסכים לכך יושב ראש הרשות או הורה בית המשפט אחרת.
(ד) התקבל ערעור החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ג) או ערעור שהוגש על החלטה בעתירה כאמור, לאחר ששולם קנס אזרחי, יוחזר הקנס וייתוספו עליו הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 22 (להלן - הפרשי הצמדה וריבית) מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
129. (א) מנהל קרן ינהל את ספרי הקרן באופן שיכללו את כל המידע הנוגע לקרן, וישמור אותם במשך שבע שנים לפחות;לענין זה, "ספרי הקרן" - מקום שבו נרשמים פרטים הנוגעים לקרן, לנכסים המוחזקים בה, לעסקאות שנעשו בעדה, להחלטות שנתקבלו בקשר עם ניהולה, ולרבות דו"חות מחשב הכוללים פרטים מהסוגים האמורים וכן פרטים נוספים שקבע שר האוצר.
(ב) הרשות רשאית להורות על הדרך שבה על מנהל קרן לשמור נתונים מספרי הקרן, הוראה כאמור תפורסם ברשומות.
(ב1)הרשות או עובד שהיא הסמיכה לבך, רשאים לדרוש ממנהל קרן מידע הקשור בו או בקרן, ונתונים הכלולים בספרי הקרן, ורשאים הם להורות לו על הדרך שבה ימציא את המידע או את הנתונים כאמור, ולקצוב לו מועד להמצאתם.
(ג) על הוראות שניתנו לפי סעיף זה רשאי מנהל הקרן לערער ויחולו הוראות סעיף 95.
תיקונים בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 -
38יא. ערעור עיכוב תשלום העיצום הכספי והחזרתו [תיקון: תשס"ה(4), תש"ע]
(א) על דרישה לתשלום קנס אזרחי ניתן לערער לפני בית משפט מחוזי בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.
(ב) אין בהגשת הערעור עתירה על דרישה לתשלום קנס אזרחי כדי לעכב תשלום קנס אזרחי, אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או הורה בית המשפט אחרת.
(ג) התקבל הערעור החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור שהוגש על החלטה בעתירה כאמור, לאחר ששולם קנס אזרחי, יוחזר הקנס האזרחי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.;
תיקונים בחוק החברות, התשנ"ט-1999
בסעיף ההגדרות:
"בית המשפט" - בית המשפט המחוזי; ** אם ממעטים חלק מהנושאים מהגדרת "ענין כלכלי" יש להותיר בכל זאת את ההגדרה "בית משפט" כדי שהסמכות לדון תהיה לבית המשפט המחוזי.
סימן ג': ערעור
45. ערעור
(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשם רשאי לערער על החלטת הרשם לפני בית המשפט.
(ב) השר רשאי לקבוע תקנות לענין סדרי הדין בערעור.
198. אישור תביעה נגזרת
(א) תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט והוא יאשרה אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב.
(ב) בית המשפט רשאי לאשר הגשת תביעה נגזרת המוגשת בטרם חלפו המועדים הקבועים בסעיפים 196 או 197 אם מצא כי אי הגשת התביעה באותו מועד תגרום להתיישנותה, ורשאי הוא להתנות את האישור במילוי תנאים הקבועים בסימן זה להגשת תביעה נגזרת.
(ג) בסימן זה, "בית המשפט" - בית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה.
11. תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו
12. עניין כלכלי כהגדרתו בסעיף 40(5) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק זה, ועניין כלכלי-מינהלי כהגדרתו בסעיף 40א(ג)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, שהיו תלויים ועומדים בבית משפט ערב תחילתו של חוק זה, יידונו בהתאם להוראות חוק זה ובלבד שטרם החל הדיון בהם. ** מוצע לבחון האם עד מועד התחילה צפויים להתמנות שופטי המחלקה הכלכלית, ואם לא – האם אין חשש שהוראת מעבר זו תוביל לעיכוב של תיקים (אלא אם מותירים גמישות מסוימת בניהול התיקים) ?